• התוועדות מרוממת עם השליחה מירי בורושנסקי

    הגדלה

    ה' טבת זה התאריך שנותן לנו את הכוח לגלות את הקשר שלנו, של ילדינו והסביבה עם הרבי שליט"א > בעקבות היום בו הוכרע שהרבי והספרים שייכים לחסידים - השליחה ברמת אשכול שבירושלים, הגב' מירי בורושנסקי בהתוועדות מרוממת, מאת שרהלה הרצל • לקריאה

    "בה' טבת הבנו שהרבי והספרים שייכים לחסידים. ומה איתנו? האם הפנמנו מי ומהו הרבי עבורנו?

    הבה נתבונן, המושג 'רבי', ממוצע המחבר, איננו חידוש של הדור השביעי. העובדה שבכל הדורות, החל מדורו של משה רבינו, היה נשיא ישראל ומנהיגו שמקשר אותנו לה', היא עניין יסודי ביהדות. אנחנו אומרות כל יום בתפילה: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". במכילתא נאמר על כך: "המאמין ברועה ישראל כאילו האמין במי שאמר והיה העולם״. גם רש"י מתגלה כחסיד מסור כשהוא כותב בפרשת חוקת ש"הנשיא הוא הכול!"

    החסידות פשוט מדגישה ומסבירה את העניין.

    בפרק ב' בתניא כותב אדמו"ר־הזקן שראשי אלפי ישראל שבכל דור הם בחינת מוח. מהם שואב כל יהודי חיות, ועל ידם הוא מתחבר לאלוקות. בדיוק כשם שאברי הגוף מקבלים את חיותם מהמוח, הרבי מעניק לנו לא רק חיות רוחנית, אלא גם את הגשמיות הפשוטה, כפי שכותב הרבי במכתב מג' תמוז תש"י:

    "ועל כל אחד ואחת מאיתנו כולנו לדעת, היינו להעמיק דעתו ולתקוע מחשבתו בזה, אשר הוא־הוא הנשיא והראש, ממנו ועל ידו הם כל ההשפעות בגשמיות וברוחניות, ועל ידי ההתקשרות אליו (וכבר הורה במכתביו איך ובמה מתקשרים) קשורים, ומיוחדים בשורש ושורש השורש עד למעלה מעלה כו'".

    כולם קשורים לרבי, לא תיתכן מציאות אחרת. אבל לצערנו ישנם עדיין יהודים שלא מודעים לקשר שלהם עם הרבי. אנחנו זכינו להיות מחוברות לרבי בגלוי על־ידי עשיית רצונו, כפי שהרבי כותב בלוח "היום יום" לכ"ד סיוון: "השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים . . ההתקשרות האמיתית היא על־ידי לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, הנה בזה היא ההתקשרות.

     

    הרבי איתנו, תמיד

    עלינו לרקוד כל יום מאושר על שזכינו לקשר הזה, ולהודות על כך שהרבי איתנו בכל רגע.

    באופן אישי, זכיתי לראות זאת במוחש לא מעט פעמים. אשתף בכמה מהן: מזה כמה שנים שיש אצלי בבית שיעור נשים בכל יום שלישי. אפשר לומר שזה הילד השלישי שלי. פתחנו אותו כשנולד בני השני, ומאז אנו שומרות ב"ה על הקביעות, אבל זה לא תמיד קל. עליי להכין את השיעור ואת האוכל שיוגש בו, ולארגן לקראתו את הבית בכל שבוע מחדש.

    בדרך־כלל אני עושה זאת בשמחה, אך זכורה לי פעם אחת שבה חל ג' תמוז ביום שלישי. תכננתי התוועדות גדולה, ובדיוק באותו היום הרגשתי מאוד לא טוב, ולא ידעתי איך להיערך לקבל את חמישים הנשים שאמורות להגיע אליי הביתה. ואז קיבלתי טלפון ממישהי שסיפרה שכבר מי"ט כסלו היא רוצה לתרום לי דולר של הרבי לפעילות, והיום היא החליטה שזהו, הגיע הזמן לעשות את זה… הרגשתי כל כך חזק את אהבת הרבי אליי. ממש כאילו הרבי אומר לי 'אני יודע מה את עוברת, ואני פה איתך!׳. אמרתי לאותה אישה שאין לה מושג מה היא פעלה. היא היוותה עבורי שגרירה של הרבי ברגע הכי מדויק.

    פעם נוספת בה ראיתי במוחש את נוכחות הרבי בחיי, היה בי"ט כסלו באחת השנים, בעוד אני מכינה כמדי שנה סלטי ענק להתוועדות עם מאתיים נשים, ותוהה לעצמי תוך כדי, האם באמת נכון להשקיע כך בהתוועדות, ולדאוג שכל פרט יהיה ברמה הגבוהה ביותר, בעלי מתקשר ומספר לי שאימו של אחד מתלמידיו בישיבה, התעניינה אצלו במצבו של בנה, ואמרה לו: "אני רוצה לתת לאשתך מטבע מהרבי, כתודה והוקרה על פעילותך". התרגשתי כל כך. מבחינתי הייתה זו תשובה ברורה מהרבי, זריקת עידוד שאומרת: 'תמשיכי לעשות הכול ברמה הכי גבוהה, זה חשוב לי!׳

    השגחה פרטית מופלאה נוספת שזכיתי לראות לא מזמן, הייתה כשערכתי קנייה לערב שארגנתי לצוות המורות שלי. קניתי את הדברים הכי יקרים, רציתי שיהיה מושקע ויפה. בהגיעי לקופה, ראיתי שהצטבר סכום גדול, וביקשתי מהרבי שייתן לי סימן שפעלתי נכון, ולא הוצאתי לשווא את הכסף הזה. כשהוצאתי את האשראי כדי לשלם, נפל לי כרטיס אחר שהיה מונח לידו, ובו משפט של ציפי קולטניוק: "תפעלי ותעשי מעל הטבע, והקב"ה יעשה בשבילך מעל הטבע". לי זה הספיק.

    אבל הסיפור לא נגמר פה. כשהגעתי למחרת לבית־הספר, ניגשה אליי תלמידה עם מעטפה ובה סכום כסף שסבתה תרמה לבית־הספר. כשפתחתי את המעטפה, נדהמתי לגלות שם את אותו הסכום שהוצאתי יום קודם עבור בית־הספר…

     

    צינור של הרבי

    אני בטוחה שכל אחת מאיתנו יכולה לכתוב ספר על הרגעים הללו בהם היא מרגישה את הרבי איתה.

    האמת היא שהרבי איתנו תמיד, לא רק ברגעים של גילוי שמיימי. אנחנו רק צריכות לזכור ולחיות את זה. אני מסבירה תדיר לילדיי שכשהם הולכים ברחוב, הם מייצגים את הרבי. אנשים מסתכלים עליהם, ומבחינתם – הרבי הולך ברחוב, ולכן חשוב כל כך להתנהג כראוי, ולייצג את הרבי בכבוד. אמרה לי פעם מישהי: "כשאת במקום ציבורי, תדאגי שיהיה עלייך חת"ת, גם אם לא תשתמשי בו כעת. פשוט כדי שהסביבה תיראה דוגמה חיה לאישה חב"דית". זכינו להיות הצינור שמביא את הרבי לכל מקום, וזה כל כך משמח. הרי הפעילות שלי בשליחות הרבי היא נטו בשבילי ולטובתי. מה שהרבי רוצה שיקרה, יקרה בכל מקרה. אם לא על ידי, על־ידי מישהו אחר. אז ב"ה שזכיתי שהרבי יבחר בי!

    כשאנחנו חושבות ומדברות את זה ש'תודה לרבי שסידר לי את העניין הזה', 'תודה לרבי שעזר לי בכך', 'תודה לרבי שנתן לי את הזכות לעסוק ב'מבצעים' שלו', אנחנו מתקשרות לרבי במחשבה, דיבור ומעשה, וזה משפיע על ילדינו ותלמידינו וחודר בהם.

     

    דרך עוצמתית במיוחד להתקשרות לרבי מה"מ היא הכתיבה אליו. כשיש קביעות שבועית בכתיבה לרבי, כל הבית חי עם הרבי. חצי מהשבוע חושבים מה נדווח לרבי – מה שממריץ אותנו לפעול, ובחצי השני מתבוננים בתשובה שקיבלנו מהרבי ומשתדלים ליישם אותה.

    הכתיבה לרבי היא גם דרך מדהימה לחבר אליו יהודים נוספים. מידי יום שלישי, בסיום השיעור אודותיו סיפרתי קודם, אנו מכניסות ב'אגרות קודש' דו"ח לרבי עם שמות המשתתפות. נשים מתרגשות בכל פעם מחדש לראות כיצד תשובות הרבי קולעות אל השערה, ומתאימות בדיוק לנושא השיעור, או להתמודדויות שהן חוות, וזה גורם להן להתקרב יותר.

    אחת הנשים שהשתתפה השנה בהתוועדות י"ט כסלו, שמעה את האמרה הידועה: "מה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול, אפילו המלאך מיכאל לא יכול לפעול". היא התרגשה ושיתפה באמרה את בתה. הבת התלהבה והחליטה שהיא מוכרחה לעשות התוועדות. היא שאלה את אמהּ איך עושים זאת, והאמא הפנתה אליי את השאלה. בסופו של דבר קבענו בעזרת־ה׳ התוועדות אצל הבת בבית.

    כל אחת מאיתנו יכולה להיות זו שמחברת את בנות ישראל למקור חיותן, וכשכל אחת תצא מעצמה קצת, ותעמיד מול העיניים את מה שהרבי רוצה, היא תגיע לגאולה פרטית, שממנה נצא כולנו לגאולה כללית, 'דידן נצח' מושלם בגאולה השלימה.

    באדיבות מגזין עטרת חיה

     

    71

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה