פיאות
  • "רדפת אחריי, זה היה הכל" • בלוג שליחות

    2 | הצג גלריה

    "ערב שבת.. שולחנות ארוכים מקיר לקיר, עוד ועוד יהודים מתוקים, עם ישראל על כל גווניו וצבעיו.. בחורה שהציצה פנימה, ראתה את העומס, עשתה אחורה פנה ויצאה. לא יודעת למה, אבל משהו במבט שלה הרגיש לי שהיא קצת אבודה" • השליחה בניו דלהי גב' מושקי סודרי, בבלוג אישי מחיי השליחות • לבלוג המלא

    גב' מושקי סודרי – שליחת הרבי מלך המשיח בניו דלהי, הודו:

    ערב שבת. שולחנות ארוכים מקיר לקיר, עוד ועוד יהודים מתוקים, עם ישראל על כל גווניו וצבעיו. שירה אדירה: שלום עליכם… וכרגיל הילדים ואני עומדים בצד, שומרים את המקומות לאורחים.

    בחורה שהציצה פנימה, ראתה את העומס, עשתה אחורה פנה ו… יצאה!

    לא יודעת למה, אבל משהו במבט שלה הרגיש לי שהיא קצת אבודה. יצאתי אחריה, למיין בזאר. מארוחת שבת ישר לתוך המיין בזאר.. זה "המבדיל בין קודש לחול" הכי חזק שקיים.. יצאתי, הסתכלתי ימינה, שמאלה, ראיתי אותה. היא הייתה די המומה.. לא ציפתה לזה כנראה.. באה אחרי. נכנסו דאגתי לה למקום לשבת ועליתי להשכיב את הילדים.. אח"כ יורדת חזרה ברגוע יותר ואני רואה אותה שם עדיין יושבת. "היי, מה שלומך? מיטל נעים מאוד…" התיישבתי לידה.

    מסתבר שהבחורה הסתובבה באשרם ברישיקש תקופה מאוד ארוכה, עברה שם איזה חוויה רוחנית, עלה לה איזה הארה, עברה ברחוב, ראתה שלט בית חב"ד ואמרה ניתן לה צ'אנס.. היה צפוף עשתה אחורה פנה. "הרגע הזה שרדפת אחרי. הרגע הזה שלמשהו בעולם היה אכפת ממני, אני לא ישכח כל החיים. שלא וויתרת עלי – זה עשה לי משהו בלב". מאז אנחנו בקשר.

    מיטל חזרה הביתה, לישראל, ומאז הביקור בבית חב"ד ממשיכה להתחזק בדרך התורה והמצוות מיטל זו לא רק אחת, ולא שתיים. זה עשרות.  ב10 השנים שאני נמצאת בדלהי, זו תופעה. וזה כל כך מתסכל, אנחנו מגיעים עד כאן, עד לדלהי, מגדלים משפחה במקום כזה עם כל האתגרים ואחרי כל המאמץ הזה, יש יהודים שמתפספסים, תגידו לי אתם, לא חבל?

    השלימו בלחיצה כעת את בית חב"ד 'מיין בזאר' בדלהי



     

    208

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.

גללי למעלה