מאת הרב מנחם מענדל הראל, מו"צ בצפת עיה"ק, חבר מכון הלכה חב"ד

הביאה לדפוס: מנוחה רחל זקס

המנהג לאכול מאכלי חלב בשבועות עלול להכניס אל שגרת ההכנות והסעודות אתגרים. ערב החג, זהו הזמן לעשות סדר בעניין:

א. אני מגיעה לחג עמוסה, וקשה לי להשקיע בבישולים חלביים וגם בשריים. מתוך כלל המטלות והמנהגים, על מה הכי חשוב שאתאמץ?

ב. מתי נהוג לאכול את מאכלי החלב? אם אנו שבעים ונהנים מהחלבי, האם ניתן מראש לוותר על ארוחה בשרית בחג?

ג. לאילו דגשים חשוב שאשים לב כאשר אני מכינה "פרווה" לסעודה חלבית? והאם יש גבינות שהזמן המתנה שלהם לבשרי הוא יותר משעה?

הפניית שאלות למדור: [email protected]

מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות יסודתו בהררי קודש, ומנהג אבותינו תורה הוא וטעמים רבים נאמרו על שבח מנהג זה בספרי הפוסקים. עם ישראל מקיימים מנהג זה בחדווה ובשמחה גדולה. יש לתת את הדעת על הסדר והאיזון בין עיקר החיוב והמצוה ב'יום טוב' בכלל ובחג השבועות בפרט, לבין ההוספה והמנהג, ולקיים את שניהם כראוי וכהלכה.

ביחידות האדמו"ר מבעלז אצל הרבי מלך המשיח, אמר לו הרבי בין הדברים:  מאכלי חלב צריכים לאכול בחג השבועות, שכן זהו מנהג ישראל. מאידך צריכים לאכול מאכלי בשר בחג השבועות, מצד מצות שמחת יום טוב. והאם לקיום שתי מצוות אלו שייכות עם האיסור של לא תבשל גדי בחלב אמו?!

דברי הרבי מלמדים אותנו:

א – את מנהג ישראל צריכים לקיים  – לאכול מאכלי חלב בחג השבועות.

ב – את מצות שמחת יום טוב צריכים לקיים – לאכול בשר בחג.

האי, יש איסור אכילת בשר בחלב?!

ג הנהגה בסדר נכון, תאפשר את קיום שניהם, מבלי להיכשל חלילה באסור אכילת בשר בחלב.

יש פוסקים שהציעו דרכים שונות לפשר בין המנהג של אכילת מאכלי חלב, לקיום מצוות שמחת יום טוב באכילת בשר, ומהם -לנהוג קולא מסויימת בדיני ההרחקה בין חלב לבשר, בשינוי סדרי הסעודות וכהנה.

כמו בדברים רבים, גם כאן זכינו ל'אשרינו מה טוב חלקנו' שאנו חסידים של הרבי והולכים לאורו הגדול ובדרכו הסלולה.

הרבי שלל הנהגה של 'קולות' בקיום ההלכה ובפרט בחג השבועות, ובלשון קדשו: במתן תורה, ישנה הדגשה מיוחדת בנוגע לעניין הכשרות, כידוע אחד הטעמים לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות, כדי להדגיש שבני ישראל שומרים על ההפרדה שבין בשר לחלב, ומזה מובן שאין להקל חס-ושלום בהפסק שבין אכילת מאכלי חלב בחג השבועות לאכילת בשר, כי איפכא מסתברא, מכיון שאחד הטעמים לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות הוא כדי להדגיש שבני ישראל שומרים על ההפרדה שבין חלב לבשר".

הרבי הראה בהנהגתו כיצד ניתן למצוא את הסדר והאיזון הנכון, כפי שחסידים מספרים על מנהגו: לאחר תפילת מוסף של חג, עשה קידוש ואכל מאפה מזונות חלבי וכעבור שעה אכל סעודת חג.

מכאן לשאלותיכן:

א. הכנה מראש: אכילת מאכלי החלב חשובה לקיום המנהג, אך יש לנהוג בה במידה הראויה והמכובדת וללא שבירת הכלים (תרתי משמע).

נשים האופות לחם חלבי לסעודה זו יקפידו לשנות את צורתו מלחם רגיל, כדי שיהיה ניכר בשינוי הצורה שהוא חלבי.

מצוות שמחת יום טוב היא באכילת בשר (בהמה) דווקא, לכן יש להכין מנה בשרית לסעודת היום.

ב. סדר הסעודה: מומלץ לנהוג כפי שנהג הרבי – קידוש חלבי לאחר מוסף, ולקיים סעודת יום טוב בבשר וכו' לאחר המתנה של שעה.

לפני אכילת הבשר יש להחליף את המפה שעליה נאכל החלבי.

בבחירת גבינות קשות, יש לשים לב כי סוגים מסוימים (כגון פרמזן) דורשים המתנה של שש שעות לכל הדעות; החכם עיניו בראשו ויעדיף גבינות שאינן מצריכות המתנה כה ארוכה.

ג. הקפדה על כשרות:  ההכנות צריכות להיעשות בתכלית הדקדוק, ללא ספקות הלכתיים בכשרות. בהכנת וחימום המאכלים יש להקפיד על שימוש בכלי הכנה ובישול חלביים בלבד למאכלי החלב. גם מאכלי הפרווה הנלווים לארוחה החלבית, יבושלו בכלים פרווה כדי למנוע שאלות של עירוב בשר בחלב.

תזכורת כללית: השנה חג השבועות חל בערב שבת, יש לעשות עירוב תבשילין לפני כניסת החג, זו חובה בכל בית גם לאשה הגרה בגפה.

באדיבות מגזין עטרת חיה