צלילים קסומים מתנגנים ברקע, ואז נשמע קול נשי, רך ונעים: "הגוף משול לחומר שאפשר להרפות אותו על ידי המחשבה. זה הרגע הכי חזק שאני מרגישה שאני בידיו של היוצר. לידה זהו הזמן שבו מתרחש חיבור חזק בין הגוף לנשמה"…

אחרי דברי חיזוק ואמונה עולה ניגון מרטיט ומרגש, "ק-לי אתה". שירה מתוקה, שמימית ומרוממת, המחברת לחוויה שכולה קדושה, לרגע שבו נשמה יורדת לעולם.

זו הצצה קטנה לקובץ של התבוננות ללידה ברוח היהדות – מיזם חדש וייחודי שמאחוריו עומדת פסיה חיה רייב מקהילת חב"ד ברחובות. שמעתי עליה רבות מחברתי שני, המשתתפת בשיעורי התניא שמעבירות פסיה חיה ואימה, הגב' איטה קרנטלר. הסתקרנתי ופניתי אל פסיה חיה, כדי לשמוע על הדרך הייחודית שלה אל חב"ד ואל הניגון החסידי, וכמובן – על המיזם המרגש שנולד לאחרונה.

צועדים בקצב שלנו

פסיה חיה מתחילה את הסיפור שלה מההתחלה. "גדלתי בבית מסורתי, בית טוב עם ערכים. הוריי הם דור שני לניצולי שואה, והם גידלו אותנו על ערכים של יושר, הגינות וכבוד, ולימדו אותנו להיות אנשים טובים ומכבדים, להעריך כל דבר שמקבלים, ממש להיות 'מענטש'. אימי ספגה בבית הוריה הרבה אמונה, ביטחון בה' ושמחה. ידעו שם להפוך את הלימון ללימונדה, ואת זה היא העבירה לנו.

"אני הבת האמצעית, מעליי אח ומתחתיי אחות. בהשגחה פרטית, זכיתי לשם מיוחד ולא מקובל בחברה שאינה שומרת מצוות. קראו לי על שם סבתא של אימי, שהייתה אישה חרדית ניצולת שואה. בילדותי קראו לי פסי, וכשחזרתי בתשובה החלטתי שאני משתדלת שיקראו לי בשמי המלא.

"מאז שאני זוכרת את עצמי הוריי שמרו שבת. אימי הדליקה איתי ועם אחותי נרות, ואבי תמיד היה חובש כיפה בשבת, מתפלל בבית כנסת, ועושה קידוש בשובו הביתה. עם השנים הקידוש הפך לסעודה ממש. כשגרנו בראשון לציון, היו לנו שכנים חסידי חב"ד, והוריי ביקשו מהם עזרה בהכשרת המטבח. כך שהמטבח בבית היה כשר, ברוך ה'. מעבר לזה לא ידענו הרבה. אחרי שסבתא שלי נפטרה, אימי התחילה להתחזק ולכסות את ראשה. לא מזמן אימא סיפרה לי שבאותם ימים שכנתה החב"דניקית הייתה באה לביתנו ולומדת איתה תניא (היום אימא שלי בעצמה מעבירה שיעורים קבועים לנשים בחסידות ובפרשת השבוע באור נשי…).

"היה למשפחתי קשר עם חב"ד כל השנים. לאימי ולדודתי היו אפילו מטבעות מהרבי מה"מ. סבתי השיגה אותן בדרך כלשהי, ושמה להן בארנקים קטנים – לסגולה ולברכה. בראש השנה וביום כיפור הלכנו כולנו לבית כנסת חב"ד, ולהוריי היה קשר עם שלוחי הרבי לאורך כל השנים.

"למרות הכול, אני, אחי ואחותי עברנו מסלול ישראלי רגיל, ולמדנו בבתי ספר ממלכתיים. כשהוריי התחזקו בהדרגה, איש לא כפה עלינו דבר, הכול היה בדרכי נועם, ובבית הייתה תמיד אווירה טובה ומכילה. בהמשך הוריי הפכו לחסידי חב"ד ממש, ואנחנו הילדים צעדנו בעקבותיהם אבל בקצב שלנו".

מערכת סטריאו במקום מסיבה

פסיה חיה חוננה בכישרון מוזיקלי ואהבה תמיד לשיר. "השירה הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מחיי. הייתי ילדה מופנמת, שקטה וביישנית, ילדה שמתבוננת, לא מחצינה דברים ואינה מרבה לדבר, חושבת הרבה לפני כל מעשה. והשירה בעצם אפשרה לי לעוף על כנפי החלום, להתבטא ולהשתחרר, להרגיש חופשייה. אני זוכרת את עצמי שרה מגיל צעיר ממש, בכל מקום ובכל הזדמנות. בגיל שש ביקשתי ליום הולדתי מיקרופון, ובגיל שתים־עשרה ויתרתי על מסיבת בת מצווה באולם בשביל מערכת סטריאו, שאוכל לשמוע שירים ולשיר. 

"מאז קיבלתי את מערכת הסטריאו הייתי שרה המון. השתתפתי בלהקות זמר בבית הספר, נסעתי עם חבריי לאולפן הקלטות, והייתי מופיעה בטקסי יום השואה ויום הזיכרון. בגיל שבע־עשרה התחלתי ללמוד פיתוח קול. תמיד רציתי לפתח עוד את הכישרון הזה שלי, לעשות איתו משהו, ולכאורה היו לי כל מיני הזדמנויות להתפתח מבחינה מוזיקלית, אבל בכל פעם קרה משהו שמנע ממני להתקדם. נחלתי אין־ספור אכזבות, ומעולם לא הבנתי למה אני נתקעת שוב ושוב. רק כשחזרתי בתשובה הבנתי שהקדוש ברוך הוא פשוט רצה אותי במקום הנקי והמתוקן והקדוש, במקום של אור. ה' שמר עליי, שלא אבזבז את הכישרון שלי במקומות לא מתאימים".

מחפשת את האמת

בשלב כלשהו פסיה חיה התחילה לחפש. "כשהוריי התחזקו, כיבדתי את הדרך שלהם, אבל לא כל כך התחברתי אליה. רק אחרי הצבא, לאחר שנחשפתי לעולם מבולבל וצבוע, התחלתי לחפש אמת, והבנתי שיש רק דרך אחת, דרך התורה והמצוות, ואין פשרות, אין אמצע. באותם ימים הוריי וגם אחי הגדול כבר היו בחב"ד. אימי כבר חבשה פאה, ואחי כבר למד בישיבה. כשהוא הגיע הביתה ואמר דברי תורה, נחשפתי למתיקות של החסידות. קראתי באותם ימים חומרים של כל מיני תנועות של חזרה בתשובה, וידעתי שאפשר להתקרב לה' באופנים שונים, אבל היה ברור לי שאני רוצה להיות בחב"ד, התכנים החסידיים נגעו לי בנפש. כשהחלטתי שהגיע הזמן ללמוד יהדות וחסידות ברצינות, שלוחי הרבי בגדרה כיוונו אותי ל'אור חיה', מדרשה לבעלות תשובה בירושלים.

"באותם ימים, כשעשיתי את צעדיי הראשונים בדרך העולה בית ק-ל, הרגשתי שהקדוש ברוך הוא מלווה אותי בכל צעד. בכל פעם שקיבלתי עליי להוסיף עוד משהו, ראיתי ניסים גלויים, וככל שהתקרבתי יותר, ראיתי השגחות פרטיות נפלאות יותר. חשתי שהקדוש ברוך הוא ממש לוקח אותי יד ביד, ומראה לי איך כל המציאות היא בעצם לטובתי ובאה לשרת אותי. כשיהודי מתקרב לה', הקדוש ברוך הוא פשוט משנה את הכול בשבילו כדי שיוסיף להתקרב אליו, זו הנחת שלו. הוא ממש מחכה שנקבל עלינו עוד החלטה טובה, ואז פותח לנו שערים חדשים ודלתות חדשות לעולם של קדושה, לעולם של טוב ואמת".

בפתחו של היכל הנגינה

ב"אור חיה" נחשפה פסיה חיה לעולם הניגונים, עולם שהקסים אותה מהרגע הראשון. "זה מקום נקי של התעלות הנפש. כשאני מנגנת ניגון, אני מרגישה שקט פנימי. כולנו מחפשים כל הזמן את השלווה הזו, ומתקשים למצוא מנוחת הנפש אמיתית ללא בלבולים ודאגות. ניגונים מעניקים לנו את הרוגע המיוחל הזה. כשמנגנים מרגישים על מי מנוחות ממש". 

במדרשה התמסרה פסיה חיה ללימודי קודש. "מימנתי את שהותי שם מהחסכונות שהיו לי. היה חשוב לי להתחזק ולבנות בית יהודי חסידי, על טהרת הקודש. אחרי שנה התחתנתי, וברוך ה', אחרי תפילות נולדו הילדים, שבעה אוצרות יקרים. בכל לידה הרגשתי את קרבת ה', היו לי ניסים גלויים ממש. היה היריון בסיכון, היו חששות בעקבות ממצאים כלשהם בבדיקות ועוד. ברוך ה', הכול הסתיים טוב".

כל השנים המשיכה פסיה חיה לשיר, ושאבה לא מעט כוח מהחיבור לעולם הניגון. היא שרה לעצמה ולילדיה וגם לפני קבוצות קטנות של נשים, אבל מעולם לא מצאה פנאי ואומץ להגשים את חלומה ולשיר לפני קהלים גדולים יותר, ולממש את כישרונה הגדול באופן מתוקן, לשם שמיים.

מיזם חדש נולד

"בשלב כלשהו הרגשתי שאני מוכרחה להודות לקדוש ברוך הוא על כל הטוב שהרעיף עליי", היא מספרת. "להודות לו על הניסים בהריונות ובלידות, לומר תודה על כל אחד מילדיי. בער בי רצון עז להודות לו על כל החסד שהוא עשה איתי, ולא ידעתי איך. חשבתי להיות בלנית, אך המשפיעה שלי אמרה לי שזה לא נכון לי.

"וכך עברו השנים, ועדיין לא מצאתי את הדרך שלי לומר תודה. ואז, באחד הימים, ניגשה אליי מכרה, תומכת לידה מומחית מאוד שמתקרבת לדרך התורה. היא שמעה אותי שרה ניגוני חב"ד, והתרגשה מאוד משירתי. היא הציעה לי להפיק קובץ של ניגונים וקטעי התבוננות ואמונה לנשים בלידה, כדי להשרות רוגע ולחבר לחוויה הרוחנית. חשבתי על הרעיון הזה, והתחברתי אליו מאוד, הרגשתי שזו בדיוק ההזדמנות שחיפשתי – להודות לקדוש ברוך הוא על כל חסדיו עימי סביב ההריונות והלידות, ודווקא מתוך המקום שהכי מחבר אותי לעצמי, מתוך שירה.

"וכך הפרויקט החל לקרום עור וגידים. פניתי ללאה דרור, והיא ליוותה אותי ועודדה וחיזקה אותי לאורך כל הדרך. חיברתי קטעים מחזקים, שקשורים לניגוני חב"ד הקדושים, והקלטנו את הקטעים ואת הניגונים בצורה מקצועית. כך נוצר קובץ של חצי שעה בערך – קובץ מדהים, מרגיע ומחזק".

לא מעט תומכות לידה ונשים לקראת לידה רכשו את קובץ ההתבוננות, וברוך ה', התגובות מרגשות מאוד. "כמה נשים סיפרו לי שהיו במצבי חירום לא פשוטים, רגע לפני ניתוח קיסרי או באשפוז עקב סיבוכים, ובזכות הקובץ הן הגיעו ללידה רגועות. הרבי מלמד אותנו שמחשבה טובה מולידה דברים טובים, וכאן רואים את זה במוחש".

נוגעת בנשמות

לדעת פסיה חיה, התוכן מתאים לא רק לאנ"ש, אלא לציבור הרחב, והיא שואפת שהוא יגיע לכל אישה. "הדברים יכולים לגעת בנפש של כל יהודייה", היא אומרת בביטחון. יתר על כן, לא רק נשים לקראת לידה מתחברות לדברים.

"לאחר שהוצאתי את הקובץ, שלחתי את הפרומו לנשים שהמספר שלהן היה שמור אצלי באנשי הקשר. בעקבות זאת פנתה אליי מישהי שלמדה איתי בעבר, וביקשה להתייעץ. 'זה לא קשור בכלל ללידה', היא אמרה. 'אבל אחרי ששמעתי את הקטע ששלחת, אני מרגישה שאת האדם הנכון להתייעץ איתו'. היא סיפרה שהיא בחרדות בשל ניתוח שהיא אמורה לעבור. התפללתי לה' שישים בפי את המילים הנכונות, וברוך ה', הצלחתי לומר לה את מה שהיא הייתה צריכה לשמוע, והיא נרגעה.

"הרגשתי שהקובץ הזה הוא סוג של פעולה נמשכת. לפעמים אנחנו עושים פעולה כלשהי, ואיננו יודעים איפה בדיוק זה נוגע ואיך זה יתפרש. והנה, קובץ שמיועד לנשים בלידה הצליח לגעת במישהי שנמצאת במקום אחר. היא הרגישה את האווירה המרגיעה דרך הפרומו, וכך הצלחתי לעזור לה, והיא הודתה לי כל כך אחרי השיחה שלנו".

וכך מסכמת פסיה חיה את המסע שלה: "אנחנו חושבים שאנחנו מבינים הכול, ואז מגלים שהתוכנית של הקדוש ברוך הוא עמוקה הרבה יותר. אני רואה את זה לא רק בנוגע לקובץ ההתבוננות אלא גם בתהפוכות בחיי. הייתי ילדה שקטה וביישנית מאוד, אחר כך הגעתי למקומות אחרים בצבא, פתאום היה לי ביטחון והתחלתי לממש כישרונות, אך החלטתי שזה לא מתאים לי. בהמשך זכיתי להתקרב לה' יתברך ולרבי, אך במשך די הרבה שנים, עקב סיבות שונות, לא הייתי מחוברת כל כך לעצמי ולשליחות שלי, ועכשיו סוף סוף אני זוכה לבטא את הכישרון שלי בקדושה.

"בעקבות המסע זכיתי להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לעצמי, ויש לי הרבה דברים שאני רוצה לתת לנשים אחרות. כל אישה שעוברת משהו במהלך המסע האישי שלה, עוברת זאת גם כדי לתת לאחרות ממה שהיא עברה וחוותה. שנזכה תמיד להיות שליחות לדברים טובים ולהוסיף אור בעולם".

לרכישת קובץ ההתבוננות ללידה ולהזמנת התוועדות בליווי ניגונים – 052-541-3071

באדיבות מגזין עטרת חיה