גב' דניאלה גולן, מייסדת ומנהלת מרכז "אור חיה" לנשים ובנות בירושלים, זכתה בפרס "יקיר העיר" של העיר ירושלים. לאתר נשי ובנות חב"ד נודע כי ראש העיר מר משה ליאון התקשר בעצמו להודיע לגולן על הפרס ולברך אותה על פועלה הרב למען לימוד התורה של נשים ובנות בירושלים.

באופן סמלי, קבלת הפרס היא ימים ספורים קודם כ"ב שבט, יום הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא ע"ה, שעל שמה נקרא המוסד.

אלפי נשים ובנות מרחבי הארץ ישתתפו ביום רביעי הקרוב (י"ז שבט) בכנס המרכזי של עיריית ירושלים לכבוד כ"ב שבט, יום הסתלקותה של הרבנית חי' מושקא, אשת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. הכנס יערך השנה בסימן 'פרי הגפן'.  מהועדה המארגנת נמסר שהכנס יערך גם השנה במרכז הקונגרסים בנייני האומה בירושלים ונותרו כרטיסים אחרונים.

בהפקת הכנס עמלים על הפקה מושלמת באיכות התוכניות שיערך ביום רביעי, י"ז  שבט (19.1.22).

על תוכן הכינוס, עמל צוות בהפקתו של מיכאל כפלין הפקות, שבשיתוף פעולה מלא עם הצוות אור חיה יעבירו אירוע שיקיף תחומים רבים בפעילותם ושליחותם של נשות ובנות ישראל.

כרטיסים חינם באתר: https://tickchak.co.il/24407

ארץ חיטה ושעורה

טו בשבט-תקציר-מוגה

עשרות נערות השתתפו בהתוועדות מיוחדת לכבוד י'-י"א שבט שהתקיימה בביהכנ"ס חב"ד מרכז העיר.

סביב שולחנות ערוכים בארוחה חלבית חגיגית ומיוחדת ניגנו ניגונים ורותקו לדבריו של המרצה הנודע הרב זיו קצבי משלוחי הרבי מלך המשיח לרמת השרון שבמשך שעות ארוכות הרחיב במעלתו של היום ובשליחות המיוחדת של נשי ובנות ישראל בדור הגאולה.

ההתוועדות אורגנה ע"י משפחת פיק בסיוע חבר מועצת העיר – נציג חב"ד מנחם גנדל.

09-01-2022-10-01-42-בשלח-נשי ישראל-מוגה

09-01-2022-10-01-47-04בשלח

הברכות המופלאות

היום הקדוש י' שבט תשפ"ב

מודה אני להשם יתברך, שנתן ונותן לי את הרצון, היוזמה, ההתעקשות והכח, להיות שליחה של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. להיות דוורית, לקשר יהודים עם הרבי, ולזכות לראות אותם יוצאים מאפילה לאור גדול, לאחר שנושעו מברכותיו הקדושות. הסיפור שלפנינו הינו סיפור אמיתי, מופלא ומרגש, תחילתו בשנת תשס"ג.

בריינדל היא ידידתי. למרות הפרשי השנים שבינינו – אנחנו חברות. היא אשה נמרצת, רצינית, יעילה, עם מידה גדושה של יראת שמים. הקשר הנפשי, שזורם ומקשר אותנו זו לזו, מאפשר לה להתייעץ איתי, ולקבל ברצון את תשובותי. מבחינתי, אני מרגישה הערכה רבה אליה, קירבה ונינוחות, לנקוש על דלתה ולהתעניין בשלומה. באחת הפעמים שנכנסתי לביתה, סימנה לי באצבעה על פיה שרחש תפילה. "ארבעים נשים אומרות עכשיו פרקי תהילים, לזכות חנה שתחי',  אחותי הבכורה" , הסבירה לי בריינדל.

"ארבעים נשים" ?

"כן", והיא מסבירה; "יש לי אחות שנשואה זה ארבע עשרה שנים, ועדיין לא ניפקדה ! בעוד כמה ימים, עשרות נשים תקיימנה מצות הפרשת חלה לזכות אחותי הבכורה". וכך הצטברו החודשים לשנים של עשיה ברוכה, בהן עשרות נשים חברו אשה לרעותה, בקיום מצוות רבות לזכות חנה העקרה. כל הסגולות הידועות נוסו – לא פעם אחת, אלא כמה וכמה פעמים, אך הישועה בוששה מלהגיע.

יום אחד פניה של ידידתי ניראות היו עצורות וכאובות במיוחד. הטיפולים הרפואיים שאחותה עברה, גרמו להתנפחות הבטן. כל הידידות הטובות כבר שמחו והתרגשו מאד מאד, שהנה  הנה  מגיע ה"מזל טוב". אך "נשיאים ורוח וגשם – אין". לחנה כבר אין פנים לצאת לרחוב. הצער והכאב המצטברים, הביאו אותה לדכדוך נפשי עמוק. וכמו לא די בכך – צרה חדשה נחתה על ראשה.  היא נפלה ברחוב כמה פעמים, והרופא חשד במשהו חמור  שמקנן לה בראש, והפנה אותה לצילום דחוף  סי.טי. מוח. הסבל הרב של עקרות רבת –  שנים, הצטרף לפחד הנוראי של עצם המשך קיום החיים. חנה היא אשה חסידית, מחצר חסידית גדולה ושורשית בארץ הקודש. בעלה פנה כנהוג, לבקש מהאדמו"ר שלהם את הסכמתו לבדיקה  שהטילה אימה על שניהם. ההורים של חנה, ראו את בתם האומללה, והחליטו לשמח אותה בחנוכה המתקרב ( שנת תשס"ג),  לשהות בנופש במלון,  בכשרות למהדרין בנתניה.

אני נזכרת בדמותה הכבויה של חנה הבכורה, שהכרתיה בעת שהשתתפה בשמחת ברית המילה, של בנה הבכור של בריינדי, האחות הצעירה… בריינדי מספרת לי כל זאת, והחדשות הקשות הללו כמו מכות בי. אני מוצאת את עצמי לפתע חושבת, הרי הבעל שם טוב הקדוש הסביר, שכל מה שרואים או שומעים – צריכים ללמוד מזה הוראה בעבודת ה'. אני שומעת כעת סיפור עצוב. למה ה' משמיע לי את הסיפור? מה אני נדרשת לעשות? אני הרי חסידה של הרבי מליובאוויטש, ומן הראוי היה לקשר את האחות לברכותיו הקדושות של הרבי.

"אבל יש להם כבר את הרבי שלהם", קול שני מזמר בתוכי… אני מחליטה לראשונה, לספר לידידתי על השליחות שקיבלתי מהרבי. על הסכמתו וברכתו הקדושה עבורי, להיות יו"ר ארגון ידידי בית חב"ד אבן יהודה. אני מתארת לה ניסים שהתרחשו ליהודים בעקבות ברכות הרבי, ובקשות ברכה שהונחו ב"איגרות קודש", ומציעה שאבקש את ברכתו הקדושה עבור אחותה. היא מסרבת בתקיפות. הם חסידים  נאמנים של הרבי "שלהם" , ולא יפנו לקבל ברכות מרבי אחר…

אני מתדיינת עם עצמי, האם אוותר על הרצון לעזור לאחותה?! אני מחליטה לא להיבהל, וממשיכה לספר לה על כל האדמו"רים וגדולי ישראל, שהטריחו את עצמם והגיעו ל- 770 להתברך ממנו. ניסיתי להסביר כמיטב יכולתי, שהרבי מליובאוויטש הוא נשיא ישראל, הוא נשמה כללית,  שאליה קשורות כל הנשמות שבדור. פירטתי עוד דוגמאות על נסים גדולים שאירעו לאנשים שפנו אליו.

אני מותשת מלהמשיך לספר, לפרט, להתעקש. ובכל זאת אני מוסיפה : " אמנם איננו רואים את הרבי כעת, אך הברכות הקדושות שלו ב"איגרות קודש" מחוללות נסים". בריינדל עונה שאחותה עצבנית מאד מכל העצות והסגולות שכולם הרעיפו עליה מכל הכיוונים. את הכל היא עשתה. לא פעם אחת אלא מספר פעמים…כעת, היא אינה מוכנה לשמוע שום עצה נוספת, חשובה ככל שתהיה. " הדבר היחידי שאני מוכנה לעשות הוא, לדבר עם אמא", מוסיפה בריינדל. (בזכות האמא ז"ל שלהן,  שהעיזה למרות היותה חסידה של רבי מחוג אחר, להתקשר בבקשת ברכה לכ"ק הרבי מליובאוויטש. זכו בברכתו הקדושה. וניראה בהמשך את ההתפתחויות המפתיעות .. היא,  שאבדל לחיים טובים ארוכים ולשלום,  אמרה לי מישפט  מרטיט, עוצמתי  ומחמם את הלב : " לו יהי חלקי עמכם".)

"בסדר גמור" , עניתי. "אז מה את בעצם מציעה" ? ביררה שוב. "צריך לבדוק את התפילין והמזוזות,  בלשכה של הרב לנדא שליט"א בבני ברק. כמו כן אני מציעה לתת צדקה לבית חב"ד אבן יהודה. הרבי הריי"צ נ"ע הבטיח,  למי שיעזור לרבי בענייניו, שהוא יהפוך אותו לצינור של  ברכה. על השולחן הבחנתי באלבום תמונות מיום נישואיה של ידידתי. פניה ניראות עצורות ורציניות, כמו שמתאים להיראות ביום חורבן בית המיקדש. את תפילותיה ככלה, הקדישה מעומק ליבה למען תיפקד אחותה העקרה. מי יכול להבין ללב אשה אומללה כמו אחיות מבטן ומלידה?

כעבור כמה ימים מאותתת לי ידידתי, שהתקבלה הסכמתה של חנה אחותה, לבקש ברכה מהרבי בצירוף תרומה לפעילות בית חב"ד  אבן יהודה. הצער העמוק, שנישקף מעיניה של בריינדל, חלחל בתוכי. הייתי נתונה בכאב לב גדול.  הרהרתי בדמותה של חנה החסידית, בת השלושים ושלוש, שניסתה את כל הסגולות הידועות, שספגה טיפולים רפואיים מתישים, ומתפללת עם בעלה ועם כל בני המישפחה הענפה,  להוושע בפרי בטן זה ארבע עשרה שנים.!

וכעת הנפילות…וה – סי.טי.  מוח שהיא צריכה לעבור… מתי כבר יגיע האור? בריינדל ואני התיישבנו בכובד ראש , לאמירת כל שיעורי החת"ת היומי. שילשלנו מטבעות בקופת הצדקה, נטלנו ידיים כנהוג לפני כתיבת פ"נ. הדרכתי אותה איך לכתוב פ"נ לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש מ"ה. הסברתי, שאנחנו עכשיו כמו ביחידות עם הרבי, ולכן צריך להתקשר עמו במחשבה ע"י התבוננות בפני הצדיק, בתמונתו שתלויה בביתנו.

המכתב הוכנס לכרך "איגרות קודש" כרך ח',  שניפתח באקראי בעמודים קי – קיא. בעמוד הימני מכתב באידיש מתאריך י"ז טבת, החודש בו כתבנו את המכתב, שפותח במילים "ברכה ושלום". כלומר, הרבי פונה לאשה. בהמשך הרבי כתב, שיזכיר אותם על ה"ציון" הקדוש של כ"ק הרבי הריי"צ נבג"מ. ומוסיף, שהוא מתפלא, שלאחר שדיברה במרירות עם הרבי כמה פעמים בנוגע לשידוך לבתה, והסתכלה על זה בפסימיות, ועכשיו, שה' יתברך הראה לה ניסים, ועשתה שידוך טוב, ואינה מזכירה אפילו מלה בקשר לכך, ואיננה מסתכלת על כך שזהו אושר לכל החיים לבתה, ובמילא אושר גם לה ולבעלה, ורואים חסדים מה' יתברך, כאלה שלא התכוננו אליהם.

לכן ראשית צריך להודות להשם יתברך מעומק הלב על כך, ורק לאחר מכן להתלונן על הדברים שלעת עתה אינם כפי שרוצים. מובן מאליו, שהעסק אינו צריך להתנהל באיטיות, וכן הלאה, מפני שהקב"ה רוצה לתת ליהודי כל מה שהוא זקוק לו…וכשמודים לו על הניסים שהראה לנו עד עתה, התודה מתבטאת בכך שמתחזקים בתורה ומצוות, וזה עצמו מזרז לקבלת תוספת ברכות מהשם יתברך. וה' יתברך יעזור לכם, שתוכלו לבשר בשורות טובות ממך עצמך, מבעלך ומכולם שיחיו."
העמוד השמאלי בתשובת הרבי,  עוסק בנושא הבריאותי. …"בברכה לרפואה קרובה ומחכה לבשורות טובות".

כעבור כמה ימים, חנה מתבשרת, שצילום ה- סי.טי.  מוח, ב"ה   תקין לחלוטין.   ברוך ה' ! ימים ספורים לאחר מכן, שוב פונה בריינדי ומבקשת ממני ברכה נוספת מהרבי ב"איגרות קודש" עבור אחותה,  שהינה אם לתינוקת כבת שלוש וחצי שנים, אך טרם זכתה להיפקד בילדים נוספים. כתבתי בקשת ברכה  נוספת מהרבי, והנחתי ב"איגרות קודש". עברו עשרה וחצי חודשים. הטלפון בביתי מצלצל. בריינדי מבקשת ממני, שאכתוב כעת מכתב לרבי ואבקש ברכה עבור….
חנה,   שנמצאת עכשיו ב…חדר לידה !!! שהלידה תעבור בשלום ובמהירות.

איך אפשר לבטא במילים, שמחה כ"כ גדולה,  שעקרה עומדת להפוך לאם לאחר חמש עשרה שנות ציפיה? כתבתי לרבי… בהמשך היום התבשרתי מבריינדי, שברוך השם לחנה נולדו תאומים, בן ובת בלידה רגילה, בריאים ושלמים למזל – טוב ! התאריך היה כ"ב חשוון תשס'ד.. עשרה וחצי חודשים מבקשת הברכה מהרבי,  ועד לנס הגדול של לידת התאומים.

שלושה חודשים לאחר מכן, שבט תשס"ד, מירי האחות הנוספת של בריינדי, שעבורה ביקשנו את ברכת הרבי, נושעה אף היא וילדה בן בריא ושלם למזל – טוב !בריינדל מצלצלת אלי שוב. המישפחה שלהם  מתרגשת  מברכות הרבי מליובאוויטש. השוויגער של חנה, מבקשת אף היא לבקש את ברכתו הקדושה של הרבי. יש לה שני בנים בוגרים בבית. האחד גרוש ל"ע, והשני רווק מבוגר. אין לה יותר כח לסבול את העובדה, שעדיין לא מצאו את זיווגם הנכון והמתאים. האם אני מסכימה, שואלת בריינדי שהיא תצלצל אלי? אני מסכימה. כמובן.

השוויגער מתקשרת, ומבקשת בנוסף על בניה, ברכה מהרבי את ברכתו הקדושה גם עבורה, למציאת עבודה מתאימה. ב"ה. יום אחד בלבד,  לאחר בקשת הברכה מהרבי דרך ה"איגרות קודש", היא התקבלה לעבודה כלבבה. לאחר תקופה קצרה, הבן הגרוש נשא אישה,  והשוויגער מעידה עליה שהיא  מקסימה.

הקשר עם בריינדל נותק שוב.

הנה הגיע כ"ב חשוון תשס"ז. שלוש  שנים חלפו ביעף. מגיע זמן התספורת לתינוק ( מהתאומים) של חנה.!  אני מתקשרת לבריינדי לאחל "מזל טוב" , ומתבשרת שהבן ( הגרוש לשעבר), של השוויגער  של חנה, נושע בבן ובבת, האח השני השתדך ועומד להתחתן . וחנה עצמה נפקדה שוב…ובנוסף לתאומים, זכתה בבן נוסף שנולד בחודש אלול תשס"ה. איך ברך אותה   הרבי ב"איגרות קודש"…? "וה' יתברך יעזור לכם, שתוכלו לבשר בשורות טובות, ממך עצמך, מבעלך ומכולכם שיחיו."

לפני כשנתיים הוזמנתי לחתונה של… הבן הבכור של בריינדי.  בהגיעי לאולם, זיכה אותי השם יתברך,  לראות  במו עיני את  הנס המהלך,  שהתרחש בעקבות בקשת הברכה שכתבתי עבור חנה…האחות הבכורה. הנערה הנאה  כבת השבע עשרה שעמדה לפני,  היא  בתה של חנה.  מזוג   התאומים שנולדו בברכת הרבי  לאחר חמש עשרה שנות ציפיה!

בדידי הווה עובדא.

*השמות שונו לבקשת המישפחה.

כינוס מיוחד נערך לכבוד היום הבהיר, ע"י נשי ובנות חב"ד בפאריז. האירוע התקיים ב"בית חיה מושקא", וההשקעה הרבה שהושקעה בו – ניכרת בתמונות.

צילום: מרדכי לובעצקי

פרשת בשלח

הגאולה כבר כאן , היא נמצאת ,קיימת ,נוכחת. הכל תלוי בהסתכלות שלנו… עם ישראל הולכים במדבר במשך 40 שנה. איזה כאב… איך התארכה להם הדרך, ממש 'ברוך' רציני. אך הרבי מגלה לנו, שדוקא כך הם יכלו להמשיך דרגה מאד נעלית בעולם , אפילו במדבר, אפילו בחושך ובמצב שנראה כהעלם והסתר. להחדיר את האור האלוקי הנעלה במקום נמוך ותחתון. זה היה מצב נעלה! שהם הצליחו להחדיר במ-ד-ב-ר דרגה אלוקית נעלית.

וגם אצלנו… דווקא כדי להחדיר במציאות מדומה של עולם תחתון וחושך, חיים גאולתיים, דרגה אלוקית נעלית השייכת לגאולה, זה קורה על ידי זה שאנחנו קולטים שגם המדבר הזה 40 שנה, הוא חלק מתהליך!! הוא חלק מהגאולה!! המטרה שלו שאכניס לשם את האור האלוקי הנעלה כל כך, שאחיה גאולה בכל פרט ופרט בחיי, דווקא עכשיו! דווקא במה שנראה כמדבר, כחושך .

שנראה כבר עכשיו בכל פרט בחיינו איך הוא באמת אור גדול, גאולתי!

גוט שאבעס!

מושקא שהינו

בית חנה קייב חגגו את את היום הגדול- י׳ שבט בצורה יוצאת מן הכלל שלא תשכח!

שבוע וחצי שהבנות מתכוננות ליום הגדול והמיוחד ע״י לימוד גאולה ומשיח יומי ולימוד של באתי לגני בעל״פ.

כסיכום על כל החומר שצברו ולמדו התקיים היום חידון עם זוכות מאושרות, כמו כן התקיימה גם מכירה סינית מיוחדת.

ולסיום התוועדות עם האומן החסידי לב לייבמן.

עטרת חיה

בחדר לא–גדול, עם תאורה דלה, ישבו בקיץ תשל"ב כמה חסידים למודי סבל מרוסיה, בעלי היסטוריה של מסירות נפש, ודנו בכובד ראש בחינוך הטהור של ילדי כפר חב"ד. סברות ודעות עלו לכאן ולכאן, עד שהמשפיע המפורסם הרה"ח ר' מענדל פוטרפס נעמד על רגליו וזעק מקירות ליבו: איך יתכן שברוסיה הקומוניסטית מסרנו את הנפש כדי למנוע מהילדים לימודי חול, ואילו כאן בכפר חב"ד, בארץ ישראל החופשית, לימודי חול הם האופציה החינוכית היחידה?!

הנוכחים בחדר לא רק הבינו את זעקתו, אלא גם הרגישו אותה.

בשנת הלימודים הבאה, תשל"ג, נוסד בכפר חב"ד תלמוד תורה חדש. כבר מלכתחילה נקבע כי בתלמוד תורה הזה ילדי ישראל ילמדו אך ורק לימודי קודש, כפי רצונו הק' של הרבי.

דווקא בחלק הנשי של הסיפור, בתי הספר היסודיים של בנות חב"ד, נמשך המצב הקודם עוד ארבעים שנה. לבנות כפר חב"ד הייתה מסגרת לימודים אחת בלבד; לצד חינוך חסידותי ויראת שמים, למדו גם לימודי חול כבר מכתה א'.

המצב השתנה בשנת תשע"ד, כאשר קבוצת אמהות מכפר חב"ד יסדו הקמת בית ספר 'בית חיה מושקא', המחנך את התלמידות הבאות בשעריו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול כלל. ה'חידוש' הזה לא התקבל בקלות. הורים רבים התפלאו איך הבנות ישלימו בעתיד את הפערים, בפרט כאשר יגיעו לכתות על–יסודי.

עם זאת, בתשע שנות קיומו של המוסד, 'בית חיה מושקא' הוכיח שהוא בית חינוך המהווה סביבה טבעית והמשך ישיר של החינוך בבית החסידי של התלמידות, ומכין את הבוגרות שלו לחיים בריאים על יסודות איתנים.

מדובר באתגר לא פשוט כלל, בפרט בדור הנוכחי הרווי בניסיונות לא פשוטים. אבל הצוות החינוכי בהחלט משקיע את המיטב, ומעניק ארגז כלים נפשיים, שכליים, רגשיים ומעשיים להתמודדות עם העולם שבחוץ.

תכני הלימוד מחזקים אצל כל תלמידה את ההתקשרות לרבי מה"מ, בדרך של יראת שמיים וחיזוק האמונה, הנהגה בצניעות ועבודת המידות.

יד ביד בהדרכה של הרבי

סיפור הקמת בית הספר לבנות החלוצי בתחום טהרת הקודש, לא היה קל כלל. ה'ראשיתך מצער' היה מייגע ולא פשוט, אולם הנהלת ביה"ס זכתה לתשובות רצופות מהרבי על כל צעד ושעל. כך למשל כאשר הרישום לא היה מספיק, עלתה האפשרות לאחד כיתות. הרעיון נכתב לרבי ותשובתו הקדושה והחד–משמעית הותירה את הנהלת המוסד המומה:

"… ולפלא קצת שכנראה עושים צמצומים בבית הספר דנערות אף כי הצמצום על ידי צירוף כיתות וכיו"ב, בה בשעה שעתה הוא הזמן להתרחבות והתפשטות ולא לעמידה במצב אחד ועאכו"כ שלא לצמצומים…" (כרך יג אגרת ד'תרלט).

סיפור מדהים נוסף היה כאשר המקום הקודם היה צר מהכיל את התלמידות. למרות החיפושים הקדחתניים שנעשו, לא נמצא מקום אחר ראוי לשמו. אחד ההורים המייסדים של המוסד ביקש את ברכתו של הרבי להרחבת בית הספר. התשובה שקיבל העניקה כוחות מחודשים להמשיך קדימה:

"על דבר בית הספר לבנות בכפר חב"ד…. יותר נכון לשיפור והרחבת בניין הקיים… להשקיע סכום לפי ערך ובהעניינים המוכרחים… יותר מוכרח שיהי' סגל המורים ורמת הלימודים בגובה הדרוש… מובן שעל כל פנים במשך חדשים הראשונים אשתתף בהוצאות המוסד במידה חשובה…. ובלבד שמצדן תשתדלנה בהתפתחות המוסד בכמות ובאיכות, ואז מובטחני שיהיה בהצלחה ולתפארת בסביבה הקרובה והרחוקה". (כרך יג אגרת ד'תקכו).

הסיור בבית הספר מותיר רושם לטובה בצורה לא רגילה. ניכר שהמקום מטופח בידיים אוהבות ומסורות. מהפרסומים על גבי קירות המסדרונות והכיתות אני לומד שהתלמידות מקבלות הזדמנויות רבות ליזום ולהשפיע; הן מעבירות שיעורים לחברות לכיתה (תלמידות הכיתות הגבוהות לתלמידות הכיתות הנמוכות), תכנון ופעילות במועדים חסידיים, הפסקות חסידיות – כל זאת על מנת לייצר אצלן תנועת נפש של 'שלהבת עולה מאליה'.

הדבר הבולט במיוחד הוא – היחס מצד הצוות לתלמידות. מדובר ביחס מכיל, אוהב, מעניק ללא גבולות.

מה שהמוח מתמלא בשנות ילדוּת

הבנתי שסיור בבית הספר לא מספיק כדי לקבל רושם מלא, ופניתי לשלושה אבות לתלמידות כדי לשמוע דעתם על בית הספר, וגם לשאול אותם כמה שאלות קשות…

תחת הכותרת 'והשיב לב אבות על ידי בנות' התכנסנו למעין התוועדות חסידית שבאורח החיים בתקופה זו, נערכה ב'זום', על מנת לשמוע ולהתרשם מבית הספר. השותפים במפגש הוירטואלי הם הרב יהושע אלישביץ שי', הרב יוסף חיים כהן שי' והרב יוסף יצחק רוך שי', כולם, כאמור, אבות לבנות הלומדות ב'בית חיה מושקא'.

אומר לכם את האמת שאינני מבין: שמונה שנות 'יסודי' ללא לימודי חול – איך אפשר להגיע כך ללימודים בעל–יסודי, כאשר יש 'בגרויות' ומסכת רחבה של לימודי חול?

הרב אלישביץ: אומנם הבת שלי רק בכיתה ג', אבל חשבנו גם על זה בשעה שרשמנו אותה. מסתבר שבית הספר מוכן לכך בצורה נפלאה. בשלב מסוים הבנות משלימות את החומר שהן צריכות לקראת לימודי העל–יסודי בצורה מרוכזת ומדויקת. הן מגיעות מוכנות עם כל הידע הדרוש. אני חושב שזה רעיון נפלא שצריך לאמץ בעוד הרבה מקומות, גם בלי קשר לעניין של לימודים על טהרת הקודש. מתמקדים במה שחשוב באמת לחיים של בת–חסידית, וכשמגיע הזמן ללמוד רובד נוסף – מתכוננים אליו בצורה ממוקדת ומיטבית. במקום לבזבז 8 שנים על לימודים שרבות מהבנות לא מבינות למה צריך אותם (מבלי לדבר על הנזק הרוחני הנעשה בינתיים), יוצרים למידה מרוכזת ומכוונת מטרה לקראת השלב הבא.

הרב כהן: ראשית, יש דברים חשובים לא פחות ללמוד. אני יכול לומר כי תוך כדי לימודי קודש, הבנות מפתחות מיומנויות של פיתוח ההבנה והסקרנות, אימון המוח. כשצריך ללמוד לימודי חול, הכול יותר קל.

הרב רוך: זו אכן שאלה מתבקשת. בשנים עברו לא ניתן היה לקבל תשובה ברורה, אך כיום, לאחר כמה שנות ניסיון, התשובה וודאית ומוכחת:

בתי הבכורה נמצאת כעת בכתה ח'. לפני מספר שנים ביקשה ללמוד אנגלית באופן עצמאי, וכתבה על כך לרבי. היא זכתה לקבל תשובה שנכתבה לבחור שהתמסר כל השנים ללימוד התורה מבלי ללמוד אנגלית, והוא שאל האם נכון להמשיך כך. התשובה של הרבי הייתה – שהתמסרות ללימוד התורה זו הדרך הנכונה להצליח בפרנסה כשיגיע הזמן (אג"ק חלק יז עמוד לח). הבת שלי לא הוסיפה לשאוף עוד ללמוד אנגלית…

מה קורה בפועל? ובכן, בתחילת כתה ז' החלו בהוספת מקצועות אנגלית ומתמטיקה, וגם זה רק משעה 2 עד 3 וחצי (במאמר המוסגר: חשבון בסיסי נלמד בגיל צעיר דרך התורה). בפועל, לאחר קצת יותר משנה של לימודי השלמה, בתי קרובה כעת לידיעה של ילדה שלמדה 5 שעות שבועיות בכל מקצוע חולין החל מכתה א'…

לא הבנתי: אם משלימים את לימודי החול בהמשך הדרך, מדוע בכלל להימנע מהם ולא ללמוד אותם כמו בכל מוסדות חב"ד? מה המעלה בזה?

הרב אלישביץ: ראשית, כי זו הוראה ברורה של הרבי שליט"א מה"מ לא ללמוד בגיל צעיר לימודי חול (יש עלון מיוחד שהוציאו בבית ספר עם כל המקורות לכך).

השאלה מבחינתי היא: איך עד עכשיו לא עשו את זה?! מהיכרותי עם הקשיים של הקמת מוסד, זה מסירות נפש של ממש בכל יום, ואני מודה לה' שיש את ההנהלה והצוות הנפלא שעושה מאמץ אדיר לקיים את הרצון של הרבי.

אבל כאשר מתעקשים שכל התכנים בלי יוצא מן הכלל יהיו רק על פי ההוראות של הרבי מה"מ, והתייעצות על כל שאלה עם רבנים ומשפיעים, יחד עם צוות חדור ומסור מקבלים כזה נחת חסידי ששווה הכל.

הרב רוך: שאלה זו מצביעה על הנחת–יסוד שלימודי החולין הם השגרה הנורמלית, והנה באו להם כמה אנשים 'מוזרים' עם רעיונות מהפכניים המנסים לקרוא תיגר על הקיים מקדמת דנא.

הבה נעצור רגע לחשוב, מה אנו מעוניינים להשיג על ידי הלימוד בשנות הילדות? התשובה היא ברורה: שנים אלו נועדו להרגיל את הילד למשמעות תפקידו האמיתי בחיים. גם בזה ניתן לראות את דברי התפילה "אנו רצים ו'הם' רצים". לכל מערכת יש מטרה. מטרת מערכת החינוך היא להוביל את הילד בבוא העת ללימוד באוניברסיטה בה ילמד מקצוע, וכך יועיל למדינה בתשלום המיסים מרווחיו.

כיהודים, ובפרט כחסידים, אנו חשים שתכלית מטרתנו היא להשלים את משימת הדורות של השראת השכינה. גם העיסוק בפרנסת המשפחה – שהוא בהחלט נצרך – הוא חלק משליחות זו. תפקידה המיוחד של אֵם בישראל הוא לגדל את ילדיה ולחנך אותם לאהבת תורה ויראת שמים ולעצב את דמותו של הדור הבא. כל זה תלוי בעיקר בה.

מובן וברור אפוא ששגרת היום בבית הספר משדרת לילד מה העיקר ומה הטפל בחיים.

האמת היא שהתלבטויות אלו ואחרות לא מתחילות כאן; כשהרבי הריי"צ הגיע לאמריקה והודיע על כוונתו לפתוח שם ישיבה באומרו "אמריקה איז ניט אנדערש", נגשו אליו כמה מזקני החסידים להסביר לו שכדאי לרדת מהעץ ולמנוע אכזבות כיוון שאין ביקוש למוסד בו לומדים רק דברי קודש.

גם בשיחות ומכתבים של הרבי מלך המשיח, ניתן לראות שבקשה זו שייכת גם עבור לימודי הבנות.

אם כן, מיהו החסיד המוזר? המעונין בלימודי קודש נטו כפי שהרבי ביקש שוב ושוב, או בלימודי חול? התשובה לכך פשוטה: תמיד נראה לנו מוזר משהו ששונה מאשר הורגלנו.

הרב כהן: ראשית, אני חייב לציין שהבת שלי עברה ל'בית חיה מושקא' מבית ספר אחר שהיה המוני ותעשייתי, ומאז אנו רואים אותה פורחת! זה נעשה באמצעות תכנים תורניים, מורות חסידיות ומקצועיות שמעניין אותם רבי ורבי ומעניקות יחס אישי אמיתי לילדה, ומשם הילדה רק עולה. זה בסופו של דבר מוכיח את עצמו, כיוון שהתכנים מלאים בערכים, וזה משפיע על הנהגה היומיומית, ובהשלכות רחוקות יותר – היא תקים בית בריא, ותחנך את ילדיה בהתאם. תחשוב על כמה דורות אתה יכול להשפיע בעצם זה שאתה נותן לבת שלך חינוך חסידי אמיתי עם יראת שמים…

בית הספר הוא 'שותף'

אני עצמי איש חינוך כעשרים שנה, ומנסיוני אני יודע שבית הספר הוא המשך משלים של החינוך בבית: בהנהגה חסידית, מידות טובות, תכני הלימוד, צניעות הקפדה על דרך ארץ וכדומה. בית הספר למעשה 'משלים' את הבית. בתור אבות, האם אתם מרגישים את בית הספר גם בבית?

הרב רוך: חלק מהותי ב׳בית חיה מושקא׳ הוא, שההורים והמוסד שותפים מלאים בחינוך הילדים. יש ילדות שמגיעות מבתים שאינם חב"דיים במלוא מובן המילה, אך זהו מתוך מגמה ברורה של ההורים ש"מעלין בקודש ואין מורידין".

במסגרות החינוכיות קורה לא אחת שילדים נחשפים על ידי חבריהם לכתה לרוחות שנושבות לכיוונים שונים ומשונים, והילדים בכיתה מביאים רעיונות שליליים. לכן חשוב בהחלט שזה המשך ישיר של הבית.

דע לך שב'בית חיה מושקא' שהורים מוכנים לשלם שכר לימוד גבוה, שכן הם מרגישים שמדובר במוצר איכותי יותר המעניק לבנות מבט נכון ובריא לחיים.

הרב כהן: אני מרגיש שינוי מהותי בכל הסדר יום של הילדה, גם כשהיא בבית ולא בבית הספר! כשהילדה בחופש, למשל, אני נהנה לשמוע תפילה זכה, מילה במילה מתוך הסידור. לפני השינה היא דואגת לנטילת ידיים עבור האחים שלה, דואגת להגיד קריאת שמע על המיטה עם אחיה הקטן, וגם מתבוננת בתמונה של הרבי כל יום למשך כמה דקות. זה מרגש אותי! לא היה לי כזה דבר עם אף ילד קודם לכן, וחבל.

הרב אלישביץ: אני מרגיש את בית הספר על ידי התכנים וההנהגה שהיא מקבלת שם. ב"ה רואים שהילדה בקיאה בחומר, וההשקעה של המורות נותנת פירות טובים.

כהורה שמשתדל ללוות את בית הספר ולעזור במה שאפשר, אני מרגיש את ההשפעה הטובה של בית הספר גם במבצעים שבית הספר עושה במהלך השנה, בחוויות ובתכנים חדשים, במבצעי שינון ובדפי חזרה, ביצירות וחוגים ברמה גבוהה. אין ספק שזה מעורר בי את הרצון לעזור ולסייע לבית הספר גם מעבר למה שאני חייב.

רק לאחרונה חווינו חוויה מיוחדת שעה שעזרנו לבית הספר מעבר ליכולת שלנו כאשר בית הספר נקלע לקושי כלכלי. בהשגחה פרטית מופלאה, ממש באותו יום קיבלנו הודעה על קבלת החזרים ממקום בלתי צפוי, סכום שהיה כפול ומשולש ממה שתרמנו באותו היום. כך שבסופו של דבר 'הרגשנו' את בית הספר, בבית גם באופן הזה…

אחד המאפיינים של בית הספר הוא שהכיתות הן קטנות במספר התלמידות. מה נקודת המבט שלכם בנושא?

הרב כהן: זה החלום שלי שילדיי ילכו למוסד שרואים ומרגישים אותם ולא יהיו חלק מ'עדר'. כפי שאמרתי, בתי הגדולה הייתה גם במסגרת גדולה וגם במסגרת הנוכחית המצומצמת יותר, וראיתי הבדלים ענקיים בין כתה עם 30 בנות לבין הכתה הנוכחית. היא מקבלת יחס אישי והמורה מצליחה לשים לב לכל פרט, ונותנת מענה מיידי. באחד התאריכים החסידיים בתי החליטה החלטה טובה, והמורה דאגה שהיא באמת תוכל לקיים אותה. זה לא מובן מאליו שמורה תעקוב ככה במסירות אחרי החלטה טובה של הבנות ותדאג להן כמו היו בנותיה, בנוסף לכל הדאגות מסביב.

הרב אלישביץ: הכיתות הקטנות מעניקות לתלמידות יחס אישי ומשפחתי, ובאמת מרגישים זאת עליהן. כמורה שלימד בעצמו כיתות במספרים משתנים, אני יכול להעיד שאם יש כיתה עם כמות גדולה של תלמידים, היכולת להעניק יחס אישי ולתת מענה מיידי, הולך ופוחת.

הרב רוך: כאחד שמצוי בעולם הישיבות, התשובה לשאלה זו אינה שחור ולבן. לעיתים בכיתה גדולה המורה מלמדת את הכתה! כמה אחוזים אוחזים איתה באמת?

בכלל, מי זה 'הכיתה'? זהו מושג מופשט. יש תלמידות שמשתלבות היטב, ויש המרחפות מסביב…

מאידך, בכיתה קטנה לא קיים מושג מופשט כזה. המורה צריכה ללמד את התלמידות, ולא ניתן להתנחם בזה ש"הכיתה הבינה".

תכל'ס, למי בית הספר מתאים?

הרב כהן: לכל ילדה חסידית שההורים שלה רוצים הכי טוב בשבילה ברמה הרוחנית. לימודי החול בשנים הללו זה דבר שולי, והפחד מקיצוניות לא רלוונטי כאשר מבינים שהכי חשוב זה תחושת שייכות, יחס אישי, אהבת הלימוד, הנהגה ומידות טובות.

הרב אלישביץ: בית הספר שלנו מתאים לכל מי שהחינוך של בנותיו חשוב לו ולכל מי שרוצה שהבת שלו תהיה חסידית ויראת שמים. הלוגו של בית הספר הוא 'חממה חסידית' ואני ממש מסכים עם ההגדרה הזו. בבית הספר התלמידות מקבלות את כל מה שהן צריכות, ומה שלא צריך – פשוט לא נכנס.

בבית הספר יש בנות ממשפחות חסידיות שורשיות 'מהגזע', משפחות של חוזרים בתשובה, ואפילו משפחות שעדיין לא חב"דיות המקבלות על עצמן את הכללים וההנהגה של בית הספר, בלבוש, בדיבור ואפילו במשחקים ובשעות הפנאי. בית הספר נותן לבנות את האווירה החסידית ואת ההתקשרות לרבי מלך המשיח ופשוט חוסם את מה שלא צריך.

הרב רוך: לכל מי שמעונין להיות פעיל בחינוך בנותיו באופן אישי.

לסיום: אשמח שכל אחד ימשיך את המשפט: ׳בית חיה מושקא׳ בשבילי זה:

הרב כהן: מקום עם חינוך טהור, נקי, ומסור!

הרב אלישביץ: הבית של הילדה שלי כבר 3 שנים, המקום שאליו היא רוצה ללכת גם כשהיא לא מרגישה טוב ולא מוכנה לוותר אפילו על יום.

הרב רוך: רבי. פשטות. משפחה. קדושה.

שרה הרינג

י' שבט תשפ"ב

י' שבט קרב ובא יום שכולו אור והתרוממות יום שבו אור אלוקי יורד ומשפיע על כל אחד ואחת מישראל אור מעצמות ומהות. על יום זה נאמר "ובא השמש וזרח השמש". ידוע לכל שביום זה מציינים את יום הסתלקותו של הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י הרבי השישי בשושלת חסידות חב"ד והוא כנגד ספירת יסוד ובנוסף מציינים במלוא ההוד וההדר את היום הגדול שבו הרבי שליטא מה"מ (כנגד ספירת המלכות) קיבל את הנשיאות שנה לאחר מכם בי'- י"א שבט תשי"א. האם שאלתם את עצמכם מה זה רבי האם התבוננתם והעמקתם? ברור לכולנו שמשמעותה של המילה רבי זה ראש בני ישראל, אוהב כל אחד בתכלית האהבה, מדריך משפיע מעודד מתווה דרך.. הכל נכון, אך האם באמת התבוננתם לגודל המתנה שהקב"ה הביא לנו? הבה נצלול לעומקו של דבר ונבין במה זכינו, נבין למה כל כך כדאי ואפשרי להיות מקושרים לרבי ונחכים שרעבע זה הרבה מאוד!!

ראש וגוף

בני ישראל נמשלו לגוף, כל נשמה היא איבר ונשמתו של הרבי היא בבחינת ראש לכל הנשמות ולכן ניכר בצדיק כוחו של הבורא בעוצמה רבה יותר מאדם רגיל. הצדיק שנשמתו היא ראש לאיברים  ומחבר בין כל האיברים מרגיש כל איבר ואיבר, הרבי מרגיש כל יהודי ויהודי ואם חלילה ליהודי יש קושי גשמי או רוחני הרבי -הראש מרגיש וחש בכאב ובמצוקותיהם  וכך כשיהודי מתקשר לצדיק, הצדיק מגלה את הפוטנציאל הנשמתי שבו ופועל להוציא אותו מהקושי שבו נמצא.  (לנצח כל רגע)

הרבי הוא הראש הוא נותן חיות לכולם. כמו שהראש נותן חיות לכל האברים כך הרבי נותן חיות לכולם! הקב"ה בחר שהרבי הוא יהיה הנשיא שבדור, והוא המשנה למלך וכשנכנס המשנה למלך למלך אפשר להבין שהכנס עם הראש, כי הוא ראש טוב יותר מאחרים אבל מדוע נכנס עם כל גופו ועם הרגלים? יכול להיות שלמשהו אחר יש רגליים טובות יותר? אלא שאי אפשר לנתק את הראש מהגוף ומימלא כהראש נכנס כל הגוף נכנס! וכך אצל הרבי שהוא הראש, והמקושרים אליו שהם כל האיברים, גם אם הם אינם ראויים כל כך להכנס למלך, כשהרבי נכנס ממילא הם גם נכנסים. הרבי הוא הראש, אנחנו האיברים, כשלנו יש כאב גשמי או רוחני הרבי מרגיש בכאב בחיסרון, הרבי משנה למלך נכנס וממילא גם אנחנו האיברים הקטנים נכנסים עמו.

מרכבה- ביטול

בתניא בפרק ל"ד, מסביר האדמו"ר הזקן את דרגתם של  האבות הקדושים והצדיקים בכל דור – "והנה מודעת זאת שהאבות הן הן המרכבה, שכל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים ביטול הנ"ל ליחודו יתברך…" – מרכבה מורה על תכלית הביטול, ובטלה לגמרי לרצון הרוכב, אין לה רצון עצמי. כך הם האבות עמדו תמיד  בביטול לגמור להקב"ה ובהרגשה תמידית הרגישו את ענין יחודו של הבורא.  וכך אחר כך עמדו בדרגה זו הנביאים כל אחד לפי מדרגתו והשגתו. נביא לא מדבר את דבריו שלו, אלא הקב"ה מדבר דרכו ועל ידו, ודבר ה' קורה אך ורק כשהוא בטל בתכלית הביטול ואינו מרגיש מציאות כלל אלא הוא כמו מרכבה לה'.

איך נעשים מרכבה לקב"ה? ואיך נוצרת ביטול? זה נעשה כאשר מאיר באדם יחוד ה'  שאין עוד מלבדו וכך היה אצל הנביאים כל אחד לפי מדרגתו והשגתו. מדרגתו של משה רבנו עולה על כולם כמו שכתוב "ומדרגת משה רבינו ע"ה היא העולה על כולנה, שאמרו עליו שכינה מדברת מתוך גרונו של משה. משה רבינו במדרגתו עלה על כולם ובטל בתכלית הביטול עד כדי כך "ששכינה מדברת מתוך גרונו". כשם שכל אדם הדיבור יוצא מהגרון, כלומר הגרון בטל לאדם ועל ידו מדבר האדם, כך אצל משה גרונו היה בטל לגמרי לשכינה וכל ענינו היה שהקב"ה ידבר דרכו.  (תניא פרק ל"ד)

בכל דור יש משה שבדור משה הוא השביעי וכל השביעין חביבין הרבי הוא משה של דורנו הרבי השביעי בשושלת החסידות וממילא – המילה של הרבי זהו דבר ה' הרבי בטל בתכלית הביטול להקב"ה כמרכבה הנעה לכיוון שבו הובילה אותו העגלון כך היו האבות והצדיקים היו בתכלית הביטול והורידו את השכינה אט אט למטה.

קבוצה של סטודנטים הגיע לרבי, אחרי שהרבי נשא אליהם שיחה, שאלו בין השאר: איך אדם מגיע היות רבי? ענה להם הרבי: "השלב הראשון שנחוץ לאדם כדי להיות רבי – הוא לבטל את כל התאוות הגשמיות, ושלא תהיה לו שום  משיכה לענייני העולם הזה  (פרשיות עם הרבי דברים עמוד 35) זה רבי בטל בתכלית ולכן יש הקב"ה נתן רשות להביט בו לפנות אליו וכך לראות גילוי אלוקות ושכינה!

כתר המלך

הרבה מסביבנו שואלים מה כל כך מיוחד אצל הרבי שבכל עניין פונים אליו ויש שעוד יותר מקשים ושואלים איפה הקב"ה בעניין? תתפללו אליו תבקשו ממנו.. משל למלך שלו כתר מלכות,  עם מרגליות אבנים טובות כיאה למלך בבית המלוכה, עד כדי כך שכמביט אדם על הכתר הוא זוכר היטב שיש מלך. ישב יום אחד המלך בחדרו וחשב היכן יניח את כתרו בשעה שלא כובשו על ראשו, חשב המלך אולי יניח על אחד משריו הנכבדים או  על משרתיו  המסורים אך מהר מאוד ביטל  את הרעיון, מסיבה מאוד הגיונית, אולי יחשוב יום אחד השר או המשרת שעליו הונח הכתר שמא הוא ראוי לכך, ראוי לגדולה ואט אט יראה זאת וינסה לשלוט בבית המלוכה. עלה במחשבתו של המלך לתלות וו בחדרו שבוודאי לא יחשוב הוו שהוא ראוי לגדולה.

כך הם נשמותיהם של הצדיקים, נשמתו של רבי, הרבי בטל בתכלית הביטול להקב"ה ולכן עליו הקב"ה מניח את כתר המלוכה. ובשעה שפונים לרבי יודעים היטב שהקב"ה הוא המלך והרבי הוא בבחינת וו שעליו הונח הכתר והוא הצינור המחבר ביננו לבין הקב"ה. כך גם ניתן להסביר את האמרה  שנאמרה על רבי שמעון בר יוחאי "מי שרוצה לראות שכינה  יביט על רבי שמעון בר יוחאי בשכינה, מדוע להביט על רשב"י? רבי שמעון – בדורו היה בבחינת משה שבדור נמצא בדרגה שכל תורתו אומנותו ובטל בתכלית לבורא ולכן הקב"ה מניח כביכול את כתרו עליו וכך ניתן לראות שכינה.

עצה מהרבי

רבי, פירושו מי שאנחנו מקבלים ממנו השפעה. כמו משה רבינו שנקרא 'רבינו'  מפני שאנו מקבלים ממנו. כל העניין של הרבי שהוא משפיע עלינו אור וחיות מנהיג אותנו בדרך התורה ואנחנו מקבלים את ההשפעה ואת השפע. בהתוועדות בשבת ר"ח תמוז תש"כ הרבי התייחס לכך שיש בחורים בישיבת תומכי תמימים שדואגים לעתיד שלהם, ואדם שדואג לעתיד הוא מקטני אמונה הרבי הדגיש כי לבחורים בתו"ת יש את מי לשאול במה יעסקו ויעבדו לאחר שינשאו הרבי ידריך  מתי להפסיק ללמוד ומתי להתחיל לעסוק בענייני 'תכלית' אך לבחורים אחרים מישיבות אחרות אמנם יש ראש ישיבה אך אין להם את מי לשאול עצות. ראש הישיבה יודע ללמוד טוב מהם אבל זה לא אומר שאפשר לקבל ממנו עצות בגשמיות אבל מהרבי אפשר לקבל עצות בגשמיות!

ולכן בכל עניין יש לנו את האפשרות לפנות לרבי הן בעניין רוחני כמו התחזקות בתפילה ובכל ענין רוחני אחר והן בעניין גשמי כמו שידוך או ניתוח. וזה המעלה בין חסידים לבין אלו שלא חסידים לחסיד יש את מי לשאול עצה. אחד שהוא לא חסיד ויש לו כמה הצעות שידוכים גם אחרי שיתחתן יפקפק ויחשוב אולי ההצעות האחרות טובות יותר. חסיד מקושר שואל את הרבי גם בעניינים גשמיים וגם בעניינים רוחניים כמו וניתוח או שידוך וסומכים על הרבי ואין מה להרהר ועושים מה שהרבי אומר. וכמו בעניין ניתוח שואלים את הרבי ומה שהרבי אומר זה קדוש . ואין הבדל באיזה עניין מדובר מה שהרבי אומר זה  דבר ה'!

(שבת ר"ח תמוז תש"כ)

סיכום

הרבי הוא משה רבינו שבדור שנבחר להיות משנה למלך להקב"ה ולכן יש לנו את האפשרות לפנות לרבי בכל עניין ועניין הן גשמי והן רוחני, הרבי מרגיש אותנו ונותן לנו חיות כמו ראש שמרגיש כל איבר ואיבר, וכל מה שהרבי אומר זה בבחינת שכינה מדברת מתוך גרונו ולכן מה שהרבי אומר זה דבר ה'! הרבי במאות שיחותיו מאמריו והתוועדויות אומר שאנחנו דור שביעי דור אחרון לגלות וראשון לגאולה והתפקיד שלנו לא מבחירתנו הוא להוריד שכינה למטה "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים" ויש לכל אחד ואחת מאתנו את הכח והעוצמה להכין את הסביבה שלנו לגאולה להפיץ תורה ולהוסיף באהבת ישראל כמו שנהגו רבותינו נשיאנו והרבי הריי"ץ והרבי, לאהוב כל אחד בתכלית האהבה, לתרום למוסדותיהם של הרביים, להוסיף בתביעה לגאולה ובשמחה שהנה זה משיח בא וכך לפעול גאולה בפועל תיכף ומיד ממש!

הבנתם במה זכינו? אשרינו!!!

גוט יום טוב