Author Archive

מוצאי שבת בקעמפ אורו של משיח



























































































































יום שישי בקעמפ אורו של משיח









































































































































































































קעמפ אורו של משיח • גלריית פרצופים





























































































































































































































































































































































































































פיצה טונה • מתכון לימי החופש

כ5 סועדים

זמן הכנה: כ20 דקות

חומרים:

5 פיתות (מקמח לבן או מלא)

2 קופסאות קטנות טונה בשמן

1 מיכל רסק עגבניות קטן

תבלינים: אורגנו, מלח, מעט שמן, פפריקה

לקישוט: שימורי תירס/ זיתים/ פטריות, או חתיכות עגבניה/ בצל

אופן ההכנה:

  • הרוטב: מערבבים בצלחת את רסק העגבניות, התבלינים ומעט שמן.
  • מורחים על הפיתה את הרוטב, ומעליה מפזרים טונה מפוררת ומסוננת (ניתן גם לערבב את הטונה קודם בתוך הרוטב).
  • מוסיפים את שכבת הקישוט כפי בחירתך.
  • להניח בתבנית ולבחור בתנור 'אפיית גריל' – שאופה רק את הצד העליון לכ10 דקות בחום 150 מעלות.

אפשר גם לחתוך את הפיתות לרבעים כמו פיצה, ורק לאחר מכן להניח עליהם את המצרכים, ואז זה נראה וטעים ממש כמו 'פיצה טונה'.

פעילות ODT בקעמפ אורו של משיח























































יום חמישי בקעמפ אורו של משיח • גלריית הווי











































































































































































פעילות WATER TAG • קעמפ אורו של משיח









































































































































































מה רבו מעשיך ה' • ביקור מצולם



























































































































































































תמונת היום • תמונת הקעמפ

































































מהווי הקעמפ • מלחמת ופרצת







































































































ר

'דבש מלכות' פרשת עקב • להורדה

המצגת

סיכום שיחת פרשת עקב

מלחמת ופרצת בקעמפ • הכנת מוצגים







































































































































































צהרים סוערים בקעמפ אורו של משיח



































































































































































מורשת אבות יקרה

אחת מדמויות ההוד של חסידי חב"ד בדור הקודם  בארצנו הקדושה, היה סבי  הרה"ח הרה"ת ר' שלמה אידלסון ז"ל.(שעלה ארצה מרוסיה לפני כמאה שנים). נצר למשפחה חב"דית שורשית  מדורי דורות ברוסיה. בכל מהותו   הוא היה  "בית חב"ד מהלך" ,  עוד לפני שהרבי יזם את המושג של בית חב"ד.
עסק בהתמדה ובמסירות במבצעים הקדושים של הרבי מליובאוויטש. כתת רגליו יום יום,  לביקור חולים בשני בתי רפואה בתל אביב, איכילוב והדסה.
בראש השנה זיכה את החולים בתקיעות שופר ובסוכות בנטילת לולב. כמו כן עזר לחולים ולנדכאים וביחד עם סבתי  מרת אסתר ז"ל ערכו  חתונות ליתומים ולמוכי יום בביתם. בימי שישי חילק חלות ואוכל לשבת לחולים ולבני משפחותיהם, הרבה לפני שהוקמו אירגוני החסד למיניהם.
זכה להקים את בית האינוולידים בתל אביב עבור נכים. לחולים שאין ידם משגת דאג,  שיטופלו ללא תמורה כספית ע"י פרו"פ לבונטין ז"ל. ולעומת זאת חולים ממכריו שהיו בעלי יכולת הפנה אליו, כדי  שלא תקופח פרנסתו…
כשזכיתי להשתדך עם בעלי שיחי', נאם ב"ווארט" (שניבדל לחיים טובים ארוכים ולשלום), הרה"ג הרב  החסיד, הרב משה אשכנזי ז"ל, רבם של חסידי חב"ד בת"א. המשתתפים תמהו, שכן היה ידוע ומפורסם ברבים, שהרב אשכנזי לא נהג לנאום באירועים. כשנשאל במה זכו החתן והכלה, שהרב שינה ממנהגו, ענה הרב: "אני הכרתי את הסבא של הכלה ר' שלמה ז"ל".
לאחר שנים רבות זכיתי, (שניבדל לחיים טובים) לספר על כך לבנו  הרה"ג  הרב החסיד הרב מרדכי אשכנזי ז"ל, רבה של כפר חב"ד. למשמע הדברים נענה בתמיהה:"אבא שלי דיבר"?
כשסיפרתי על כך לנכדו, הרה"ג הרב החסיד הרב  מאיר אשכנזי שליט"א,  (הרב ממשיך דרכו של אביו הרב מרדכי ז"ל)  רבה של כפר חב"ד, ענה:
"סבא שלי, אפילו בשמחות של הנכדים לא דיבר!".
בהיותי נערה, סיפר לי סבי ז"ל במשפט קצר; "סבתא ז"ל הייתה שוברת את הקרח ברוסיה וטובלת. באחת הפעמים  ראתה סוס ממרחק רב,  וכך היא הצליחה  להגיע חזרה לביתה. היא ראתה בכך אות משמים להצלתה ממות מהקור  העז".
אני שמעתי את המשפטים הללו, אך לא עיכלתי את מלוא המשמעות של  מסירות  הנפש המופלאה והנדירה,  שמסתתרת בסיפור ה"פשוט" הזה. עברו מאז שנים רבות.
באחת השנים לאחרונה, בהסתיים  חג הפסח,  הפשרתי בביתי מקפיא  מהדגם הישן שעובד על קרח. למחרת,  נשארו על המדפים כמה גושי קרח. אספתי אותם בידי והתקדמתי למטבח כדי להשליכם לכיור. בדרך התחלתי להרגיש כאב עז  בכפות ידי מהקור, אבל לא "נישברתי", ולא זרקתי אותם על הרצפה. הכאב  העז התפשט והתעצם  בזרועותי . בקושי החזקתי מעמד עד  שהגעתי לכיור וזרקתי לשם את חלקי הקרח.  לפתע היכה בי זיכרון השיחה עם סבא ז"ל,  שנערכה עשרות שנים קודם לכן.  "סבתא הייתה שוברת את הקרח ברוסיה וטובלת". הדהד  שוב קולו  באזני.
לחשוב, איך סבתי ז"ל שרדה את הקור המקפיא של מי הקרח, שתקף  את כל גופה – נישגב מבינתי. היא לא נשברה ברוחה, ולא ויתרה לעצמה וקיימה את המצוה של טהרת המשפחה במסירות נפש, בגבורה יהודית מופלאה.
פתחתי את ברז המים החמים שבמטבח. שפשפתי את ידי הקפואות בזרם המים החמים. ובקושי חזרתי לעצמי.
סבא ז"ל  היווה דמות נערצת ומוערכת, ויהודים רבים היו משחרים לפתח ביתו כשהיה  ביניהם דין ודברים. מה שהיה ביכולתו היה פותר בעצמו. ובמקרים קשים היה נוסע לירושלים להיוועץ עם הרב קוק זצ"ל.
כש"החזון איש" היה חולה הגיע סבי לבקרו. באותו הזמן  לא הורשו מבקרים להכנס לחדרו, אך לסבי ז"ל ניתנה הרשות. כששאלו את "החזון איש", מדוע הוא אישר ליהודי הזה  להכנס ענה: "אנחנו מחותנים"!
אך ל"חזון איש" לא היו ילדים, כיצד נהיה מחותן לפתע?  ענה "החזון איש"  אנחנו "מחותנים" לדבר מצוה. (עושים מצוות ביחד).
סבא היה חתנו של הרב החסיד הרב התמים ר' יעקב בלשנוב ז"ל מהומל. תלמיד חכם מובהק, מהחסידים המקושרים ובעלי הצדקה הגדולים של הרבי הרש"ב מליובאוויטש נ"ע.
בשנת תשט"ו (לפני 66 שנים), סבי ז"ל היה צריך לעבור ניתוח וביקש  את ברכת הרבי. הרבי ענה לו, שיזכיר אותו על הציון (יתפלל עבורו על ציונו הקדוש של הרבי הריי"צ נ"ע). וביחד עם זה כתב לו הוראות מעשיות, שהפכו עם השנים לנחלת כלל עם ישראל.
"הנה בענינים כמו אלו, ובפרט בזמן האחרון שמתחדשים תרופות שונות ואופני הרפואה מיום ליום, אין כדאי לסמוך על חוות דעת הרופא משך זמן לפני זמן ההווה, אלא לשאול דעתם מחדש עוד הפעם. ובאופן שיהי' לו חוות דעת לכל הפחות משני רופאים מומחים ולא אחד, ולעשות כהוראתם, כיון שהתורה נתנה רשות לרופא לרפאות."
"בטח ידוע לו משלושת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר ושומר אותם"…
הוראות אלו  הן הוראות אקטואליות ניצחיות לכולנו. עצות זהב,  שמצילות את כולנו כאן ועכשיו, למרות שניתנו לאדם פרטי לפי עשרות שנים . להתייעץ עם *שני רופאים מומחים*  ולהגיד את שיעורי החת"ת היומי. (שיעורי הלימוד היומי ב- חומש, תהילים, תניא).
זכה לאריכות ימים והגיע לגיל מאה שנים. עד שנה לפני הסתלקותו, זכה להמשיך ולעסוק במבצעי הקודש של הרבי.
טוב שם משמן טוב. יהי רצון,  שניזכה בקרוב ל"הקיצו ורננו שוכני עפר" בתחיית המתים בגאולה האמיתית והשלמה, והוא והסבתא בתוכם ובראשם. ת.נ.צ.ב.ה.
בתמונה המצורפת – הסבא הרב שלמה אידלסון והמכתב שקיבל מהרבי.

נפתחה בסערה מלחמת ופרצת בקעמפ אורו של משיח







































































































































































אורו של משיח • מהווי הקעמפ













































































































































































חזרתם מטיול ארוך? מתכון מהיר ומזין לסיום היום

כ: 6-8 סועדים
זמן הכנה: 25 דקות

חומרים:
חבילת פסטה/ מקרוני
2 קופסאות קטנות שימורי טונה בשמן
1 קופסה קטנה רסק עגבניות
מעט שמן, מעט סוכר
פפריקה, מלח, פלפל שחור ועוד לפי הטעם.

אופן ההכנה:
– מכינים את הפסטה כרגיל –בישול בסיר עם מים רותחים, שמן ומלח. בסיום
שוטפים אותה במים במסננת.
– במקביל, בסיר אחר מכניסים: מעט שמן, רסק העגבניות ושאר התבלינים ורבע כוס
מים. מחממים עד שזה מעט רותח.
– מוסיפים לרוטב זה את הטונה – מסוננת מהשמן – ומערבבים קלות יחד.
– שופכים מעל הפסטה המוכנה, או מערבבים יחד.

טיול ראשון בקעמפ אורו של משיח • שכבה צעירה



















































































































































טיול ראשון בקעמפ אורו של משיח • שכבה בוגרת



































































































































































































































































































קום והתהלך: ציון רבי ינאי • המדריך ר' עדי דרויאן

מאוד ממולץ לצאת כשלא חם עד השעות 11-12 לפני צהריים או מהשעה 16:00 ואילך. נוסעים לכפר עכברה. בכניסה לכפר פונים בפניה הראשונה שמאלה ונוסעים עד סוף הרחוב. ניפגש בדרך עפר שיורדת לתוך אפיק הנחל, עוברים גשר בטון וממשיכים עד שמגיעים למזלג: (השמאלי עולה לכיוון בית הקברות של הכפר), אנחנו נמשיך בימני. כבר בהתחלה נבחין בסדרה של חורבות בתים, אלו השרידים של עכברה מ-1948, מחנים שם את הרכב באופן שלא יפריע, או בתחילת המזלג.

אין שביל מסומן. יורדים לכיוון הוואדי למטה, מצדה השני של הגדה נבחין בסלע צבוע בכחול, יש שם ציון של כמה צדיקים שהאריז"ל גילה, כך נדע שאנחנו בכיוון הנכון. (אנחנו לא נגיע לשם היום).

יורדים לתוך הערוץ ומתחילים ללכת במורדו עד ההגעה לציון רבי ינאי. ייתכן והדלת סגורה, למניעת כניסת בעלי חיים, אבל היא לא נעולה. המקום קסום ביותר, ניתן לראות באופק את מצוקי עכברה – האגדה מספרת שטמונים שם כלי המקדש.

ציון רבי יונאי ממוקם מעל שרידים של מעיין. ניתן לצאת החוצה מאחורי הציון ולראות זרזיף מים. וזווית ראיה מאוד יפה על העיר צפת.

בכלל בנסיעה במקום ניתן להריח ריח הדסים מאת שדות ההדסים. זהו אחד הענפים שהתפתחו בכפר: "הדסי צפת". בכפר ישנם עוד ציונים של כמה מגדולי ישראל.

לדעתי הילדים מאוד יהנו. לא צריך להפעיל הרבה דמיון כדי להיות בתוך ציור של הצייר החסידי ר' ברוך נחשון ע"ה…

באדיבות 'עלון ליובאוויטש', קהילת צפת