Author Archive

פרשת השבוע מזווית נשית רגשית

פרשת שלח/ אסתי פרקש

 

"שְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֨רו"

הֵם תָּרוּ וְלֹא וִתְּרוּ

וּרְאוּ כִּי הָעָם עַז כְּלָבִיא

חַי אֶת חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא

 

וְנִפְתְּחָה מִלְחֶמֶת חָרְמָה

לְהַשְׁמִיד בְּתַרְגְּלִי עָרְמָה

כָּל עַם צוֹרֵר וְאוֹיֵב הָאֻמָּה

לְהַצִּיל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

מֵהָאִיּוּם הָאִירָאנִי, וְהַחוֹתִי

וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי וְהֵעַזְתִּי

 

שֻׁגְּרוּ כטב"מים וְטִילִים

וְהָעָם בְּמִבְצָרִים וּבְמִקְלָטִים

טֵרוֹרֵי שֵׁנָה עוֹלִים וְיוֹרְדִים

וְהָאָרֶץ מְלֵאָה זוֹמִים וְשִׁעוּרִים

הַשּׁוֹמְרִים עַל הַמּוֹרָל וְהָרוּחַ

כּוּלָם מְגֻיָּסִים בְּכָל הַכֹּחַ

 

כִּי עַז וְנָחוּשׁ הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ

הַיְּלִידִים עֲנָקֵי רוּחַ-אַנְשֵׁי חָפֵץ

מַאֲמִינִים, בְּטוּחִים וּמוֹדִים

לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עַל הַנִּסִּים

עַל הָעֵצוֹת לְמַנְהִיגִים וּצְבָא אֵיתָנִים

 

עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ

כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ!

לֹא נִבְהָלִים מַעֲנָקִים

נְפִילִים וְנִפְלִים

מֵרְסִיסִים וְיֵרוּטִים

 

אֲנַחְנוּ בּוֹטְחִים וּבְטוּחִים

בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת לְעוֹלָמִים

 

עוֹד מְעַט נֵשֵׁב לָבֶטַח

וְנִשְׁכַּח מִכָּל הַמֶּתַח

 

נֵשֵׁב בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

זוֹ הֲזָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הַבְּרוּכָה

עִם הָעָם הַזֶּה שֶׁמֵּעַצְמוֹ חָשׁ עָמַד בִּגְבוּרָה בְּכָל לַחַץ וַחֲשָׁשׁ

 

וְנֹאכַל בְּנַחַת מֵעִנְבֵי הַזְּמוֹרָה

הָרִמּוֹנִים וַעֲצֵי הַתְּאֵנָה

בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה

בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה!

 

שבת שלום🫶

אסתי

 

הצצה למועדוני צ"ה – גלריה מתוקה









































































יוזמת גאולה במקלט















מבצע מיוחד

עם כלביא, ואת כלביאה!!

בימים מבולבלים קמה, ופורצת פריצות קטנות שהן גדולות!

 

דווחי בכתובת הקישור , מידי יום , על מעשים קטנים של התגברות, יציאה מאזור הנוחות, פריצה מהמצרים האישיים, והיכנסי להגרלות שוות!

פעם בשבוע נערוך הגרלות בין המדווחות

– את נכנסת להגרלה כמספר הימים בהם דווחת השבוע.

סיום המבצע יתקיים אי"ה בכנס הארצי של נשי ובנות חב"ד

שיעמוד בסימן 'תפרוצי'

https://did.li/Fzwx5



השגחה פרטית בתלמוד תורה

בהשגחה פרטית, הלכתי לאחרונה באחד הרחובות, שמובילים לחנות של "מציע'ס", במטרה למצוא בגד יפה וזול לקטנים….והנה אזני קולטות ניגון חב"די מוכר ושמח.

הסטתי את ראשי וגיליתי שלט ענק…תלמוד תורה… כמובן הלב התרונן משמחה. הנה הניגונים שלנו מתפשטים…והנה צץ רעיון במוחי. לדבר עם מנהל הת"ת, כדי שידאג לרישום של כל התלמידים במוסד שלו…למבצע הקדוש של הרבי מליובאוויטש: אות ב"ספר התורה של ילדי ישראל".

שאלתי את ילדי החמד מסולסלי הפאות הארוכות, המשחקים בחצר ב"יו-יו", "היכן חדר המנהל"? הילדים הובילו אותי הישר למטרה. המנהל ישב בחדרו ולידו יהודי נוסף. מבחינתי זה היה מצויין. שעוד יהודי ישמע על המבצע של הרבי מליובאוויטש, אות בספר התורה של ילדי ישראל.

פתחתי ואמרתי, שזכיתי ברוך השם, להגיע לרבי לראשונה ביום ו' תשרי תשמ"ג. וברוך השם זכיתי מאוחר יותר לברכתו הקדושה להיות שליחה שלו. זו מבחינתי היתה הלגיטימציה לדבר אליהם.

התרגשתי מאד מדברי המנהל שהפתיע אותי כשאמר שנסע לרבי , ועוד כשהיה ילד זכה להגיע ולראות את הרבי !

איך אפשר להסביר כמה אני מתפעמת שוב ושוב מההשגחה הפרטית של הקדוש ברוך הוא, שמדהימה אותי כל פעם מחדש. אני פוגשת יהודים שבהפתעה מוחלטת משתפים אותי שהתברכו מהרבי, שקרוביהם נושעו בברכות הרבי. זה מעיין שופע. מעיין נסתר מעיני. שהנה, שוב הוא פורץ במפתיע עם מים צלולים נקיים. עם יהודי נוסף שחוה נס בעקבות פגישה וברכה מהרבי.

לקח לי לנשום נשימה ארוכה כדי להתנתק מההתרגשות שחשתי כשסיפר זאת.. כדי להמשיך במטרה שלשמה נכנסתי לחדר המנהל…

 

התחלתי בהיסטוריה. לפני ארבעים וארבע שנים, הרבי "רקח תרופה" רוחנית למעננו, להינצל מהאיום של סאדאם חוסיין, להטיל עלינו היל"ת פצצה אטומית. בכך שביקש שנכתוב ספר תורה מיוחד לילדי ישראל. שבו תינתן אפשרות לקנות אות אחת בלבד עבור כל ילד יהודי / ילדה יהודים . במחיר סימלי של דולר אחד בלבד.

והיות ואנחנו עכשיו בתקופת מלחמה לא פשוטה, הרי מן הראוי להתאמץ במבצע הזה למען כלל ישראל, ולמען שמירה על כל אחד מאתנו.

לכן אני מבקשת, שהוא בתור מנהל ידאג שכל ילד בתלמוד תורה שלו, יירשם למבצע של הרבי – אות ב"ספר התורה של ילדי ישראל".

הוא שאל מאיפה יקח מימון לכל זה. עניתי שהעלות של ארבעה שקלים, יותר זולה להורים, מכל עלות כמויות הממתקים, שההורים קונים לילדים.

 

הוא קיבל ממני את מס' הטלפון במישרד של הרב גרייזמן שמואל שליט"א בכפר חב"ד, כדי לשלוח אליהם את פרטי שמות הילדים.

במרחק קצר ישב אחד מהמחנכים בתלמוד תורה, והקשיב לשיחה.

פניתי אליו והסברתי שגם המיפגש הזה זה בהשגחה פרטית. כדי שהוא יקנה לילדיו אות. הוא ענה שהוא צריך לשאול את…אשתו. עניתי לו שבבני ברק תמיד התשובה הפוכה. שהאשה אומרת שהיא צריכה לשאול את בעלה…

השם יתברך עזר לי. המחנך מסר לי את שמות ילדיו, וזה היה הפתיח של המבצע בתלמוד תורה הזה.

 

כשקוראים את מאורעות הימים ההם, לפני התקיפה הישראלית את הכור הגרעיני בעיראק, ניזכרים שהרבי ביקש מכולם, שיעזבו הכל ויעסקו ברישום הילדים למבצע הזה.

האברכים הקדימו ללכת בבוקר לטבילה במיקוה, התפללו שחרית. ועסקו ברישום הילדים. הרבי ביקש דוח"ות מהשליחים, כמה ילדים רשמו….

 

דברי הרבי קיימים לעד!!!

יש לנו הוראה ברורה מה עלינו לעשות כעת!

להתאמץ ולרשום עוד ועוד ילדים/ ילדות למבצע החשוב הקריטי לבטחוננו.

ואת הבוגרים מגיל מצוות ומעלה, כולל חיילים וכוחות הביטחון, לרשום למבצע אות ב"ספר התורה הכללי לאחדות עם ישראל", בשליחות הרב אוירכמן שליט"א.

 

בהצלחה לכולנו!!!

 

ויהי רצון שזו תהיה כבר הפעולה האחרונה, שתכריע את הכף לזכות כלל עם ישראל. להחזרת החטופים בריאים ושלמים לארץ ישראל, להחלמת כל חיילינו הפצועים, ולהתגלות הרבי בגאולה האמיתית והשלמה!

 

בדידי הווה עובדא.

טמה חורושוכין

מסיבת סיום: בית חנה צפת



משיח בא וזה ממש חלק מהשגרה

כשמשיח יבוא –

לא יתבטל מנהגו של עולם,

ועדיין – הכל יהיה מושלם.

 

תמיד לא הבנתי (וגם קצת הלחיץ אותי):

איך זה יכול להיות?

שינוי של 180 מעלות,

נטוס על עננים,

יצמחו ממתקים על העצים,

ועוד כל מיני דברים שבעיניי נראו הזויים –

ואפילו מפחידים…

כי הם לא מוכרים.

 

אבל כתוב –

שאין שינוי במנהגו של עולם,

והכל יישאר כרגיל.

ורגע לפני – זה רק תרגיל.

ה"א" תתגלה בגולה –

ותהיה פה גאולה.

 

ועדיין… זה הפחיד.

ולא באמת הבנתי.

 

מלחמות בסדר גודל עולמי,

דברים שהם טוב אינסופי –

איך זה יכול להיות,

שהכל-הכל טבעי?

 

ואז פרץ לחיינו ה־GPT –

והבנתי שהכל הגיוני.

 

אם בשנייה אני מבקשת שיעור –

והוא נותן לי הכל:

כולל מערך מנומק וברור,

או דף עבודה,

או יצירה,

או קריאה (ולא מדברת בכלל על כל העריכה)…

 

לכמעט הכל –

יש פתרונות בסדר גודל שאנשים עובדים עליהם שבועות.

והכל טבעי.

ורגיל.

ונורמלי לגמרי.

 

מה שפעם היינו עובדים ומשלמים –

היום עושים בכמה מקשים.

 

וזה קצת מלחיץ בהתחלה…

אבל זה רך,

מתכתב עם סדר העולם,

ולאט לאט משנה את כולם.

 

ואני מבינה –

שלשם מתקדם העולם.

 

וזה כבר לא מלחיץ אותי,

השינוי.

 

גם כשהוא כזה לא מוכר –

אני מבינה שיש מישהו

שעל הכל חשב כבר.

 

וזה מרגיע.

ונותן משמעות

לחכות לגאולה

בְּיותר קלות

ובְּפשטות

 

 

 

בעקבות המצב: תעסוקה חסידית בשקל



מחמ"ל "נפלאות" באהבה

בימים שבהם המציאות רועדת וחוסר הוודאות שולט –

"נפלאות מתגברות" לא מהססות לרגע.

הארגון, שמלווה אלמנות מכל גווני החברה הישראלית לאורך כל השנה,

מתגייס בעוצמה גם כעת – עם חמ"ל אזרחי חירום שפועל בכל הכוח.

 קו סיוע חם פועל ברצף,

מאויש על ידי מתנדבות מסורות שמעניקות מענה אישי, רגיש ונשי –

בעיקר לנשים ואלמנות בגיל השלישי, הזקוקות לקול אנושי וקרוב דווקא עכשיו.

077-970-7007

מפגשי זום מחזקים, בנושאים כמו ביטחון בה',

התמודדות עם חרדה, בדידות ותקווה –

מועברים בימים אלו בליווי טובי המרצים, אנשי מקצוע ורבניות.

חמ"ל נפלאות בפעולה מלאה –

עם מערך מתנדבים שמסייע בפועל: קניות, תרופות, ליווי לקופ"ח,

סיוע טכני, תחזוקה בסיסית, קשר אנושי –

כל מה שצריך, כדי שאף אישה לא תישאר מאחור.

 "אנחנו כאן כדי להזכיר: יש על מי לסמוך. יש על מי להישען. ואת לא לבד."

להצטרפות למערך ההתנדבות

מאוחדים – בכל הרבדים

כשדודתי בת השמונים וחמש נפטרה, בעלה הלך בעקבותיה לאחר חודש. כשסבתי ע"ה הסתלקה לבית עולמה, סבי החזיק מעמד רק חודשיים. אנחנו מכירים נישואין כאלה. אחרי שנים רבות יחד חשים כמו נשמה אחת בשני גופים. איך מגיעים לקשר כזה עם בן הזוג, והופכים לאחד ממש?

כשמדברים על שלום בית, לא מתכוונים להסכם אי־לוחמה, אלא לקשר אמיץ, פעיל ומענג. אנחנו יודעים שהקשר הזוגי, או במילים של תורה – ברית הנישואין, נמשל לקשר שבין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. אבל עד כמה המשל הזה עמוק ועוצמתי? עד כמה התורה באמת מתכוונת לכך? תראו מה אומר הרבי בהתוועדות לרגל ל"ג בעומר:

"…שיש דרגא בדביקות שהיא למעלה מכל הדרגות, שזוהי דביקות שהיא על דרך 'ודבק באשתו והיו לבשר אחד'… ועל דרך זה אצל רשב"י, שאינו מציאות לעצמו, כיון שנעשה מציאות אחת עם מהותו ועצמותו יתברך… לדרגא זו הגיע רשב"י על ידי זה שבמשך כל ימיו הייתה עבודתו באופן ש'בחד קטירא אתקטרנא', שבזה הי' בהעלם גם עניין הדביקות והאיחוד, ונתגלה ביום הסתלקותו…" (שיחת ש"פ אמור, י"ט באייר ה'תשל"ד)

איך הגיע רשב"י לדבקות בבורא ולהתאחדות עימו? על ידי שעבד כל ימיו על הקשר עם הבורא; בחד קטירא אתקטרנא – בקשר אחד התקשרנו…

איך נגיע אנחנו לנישואין שיגלו את האחדות ואת הדבקות שבברית שכרתנו עם בן הזוג שלנו? על ידי עבודה מתמדת על הקשר. במילים אחרות, עלינו להתאמץ שלא לסטות מן הקשר הזוגי בשום מצב. איך מגיעים לרמה שכזו?

 

משל הריץ' רץ' 

כשזוג מתחתן, הנשמות שלהם נקשרות באחדות, את זה כולנו יודעים. אבל הרעיון עמוק הרבה יותר:  כשם שעבודת הנשמה בעולם הזה היא להחדיר את האלוקות בכל רבדי החיבור שלה עם הנפש הבהמית, קרי, בשכל, במידות, במחשבה, בדיבור ובמעשה, כפי שעשה רשב"י כל ימיו, כך גם בנישואין – המטרה היא להביא את הקשר האלוקי לידי ביטוי בכל הרבדים של הזוגיות.

 

היחידה שבנפש

הרובד הראשון הוא החיבור של היחידה שבנפש עם בן הזוג שלי, בדומה למה שחווה רשב"י ביום פטירתו. החיבור הזה, כריתת הברית, מתרחש בזמן הקידושין. משמעות הקשר היא שאנחנו אחד ממש. זו אהבה שאינה תלויה בדבר. האחדות הזו היא הכור הגרעיני שמספק עוצמה אדירה להתגבר על כל מכשול, והשאלה היא לא אם אישאר בקשר, אלא כיצד אמצא את הדרך ואגלה בי כוחות להביא את הקשר האמיתי הזה אל כל שאר הרבדים, שיהיה טוב גם ברוחניות וגם בגשמיות.

האם זה אומר שעליי לסבול ולהקריב הכול? לא. זה אומר שתמיד אחפש את הדרך להביא את האלוקות אל תוך הקשר. לפעמים אצטרך להיכנע, ולפעמים לאזור עוז ולכבוש, אבל תמיד בהלימה למטרה.

ובכל זאת, הרי קיימת מסכת גיטין?! זאת משום שהקשר חייב לבוא מרצון, לא מתוך כפייה. אם אחד מבני הזוג אינו מעוניין כלל בקשר ובוחר לנתק את עצמו – אזי הקשר אינו יכול להתקיים . אבל כאשר הקושי הוא ביישום, בהתמודדות עם אתגרים, אפילו אתגרים גדולים – אזי הקשר יכול להמשיך ולהתקיים. עם עבודה נכונה ועקבית – ה' ישלח פתרונות מהאין־סוף, והאחדות הנשמתית תחלחל בכל הרבדים. הבעיה העיקרית היא שרבים מעניקים פרשנות שגויה לקשיים ביישום – רואים בהם נתק בקשר, ומתייאשים מהר, לא מאמינים שקיימים פתרונות, ושהם ממש אצלנו, מתחת לתנור.

 

החיה: היגיון של קדושה

עניין הקדושה הוא למעלה מן ההיגיון, למעלה מטעם ודעת. יהודי רוצה אלוקות, ומתמסר אליה כל כולו. זו דרגת היחידה. כשמתחיל דיון הגיוני – למה נכונה וטובה לי הקדושה – זו כבר דרגת החיה שבנשמה. דוגמה לכך היא ההתמסרות בגלל טיעון הגיוני עוצמתי ביותר של קדושה, למשל, ה' הוא חיי כל העולמות, ולכן ראוי לעבוד רק אותו.

בזוגיות הטיעונים האלה חזקים מאוד: בן הזוג שלי הוא החלק השני של נשמתי, לכן אנחנו הפכים (כמו ימין ושמאל, עליון ותחתון ). מכיוון ששנינו חצאים של שלם אחד, לא הגיוני בעליל לעשות מעשה שיפגע בו. המאמץ להתאחד הוא הדבר הטוב ביותר בעבורי, והוא שיביא לי את האושר ויאפשר לי למלא את שליחות נשמתי.

הטיעונים האלה מובנים לנפש הבהמית ומסייעים לה להמשיך להתמסר לקשר ולעבודה. זו התחלת החיבור של הנפש האלוקית לבהמית בתהליך העבודה על הזוגיות.

 

נשמה: כוחות חב"ד

דרגת הנשמה היא ההתגלות הראשונה של הנשמה בתוך הגוף, וזה קורה בשכל הגשמי שלנו.

בדרגה זו אנחנו מקשרות את החשיבה היום־יומית שלנו עם בן הזוג. ב'סור מרע': בכל פעם שעולה מחשבת ניתוק, אנו מגרשות אותה בשתי ידיים. ב'עשה טוב': אנו מתמקדות במעלות בן הזוג ובמעשיו הטובים, מחפשות דרכים לחזק את הקשר ולהביא אותו לשלמות, חושבות כיצד להתמודד טוב ונכון עם אתגרים, מוצאות פתרונות יצירתיים ומתבוננות בטוב ה', בהצלחות וכו'.

 

רוח: רגש הלב

בעקבות פעולת כוחות החב"ד נולדים רגשות שמועילים לזוגיות – רגשות של אהבה וכבוד. זו דרגת הרוח. כמו שהיראה היא שורש עבודת ה' (פרק מ"א בתניא), כך גם הכבוד, ששורשו ביראה, הוא הבסיס לנישואין בריאים, כפי שכותב הרמב"ם.

מדוע דווקא יראה? מפני שהכבוד בנישואין נובע מיראה – שמא אמעיט בערכו של היהלום הזה, של הנשמה האלוקית שהיא בן הזוג שלי, ושמא אפגע בו בדרך כלשהי.

התגלות המידות שבלב היא בעיקר באמצעות הדיבור: דיבורים של אהבה, הערכה, תודה. ובצד הגבורות: בקשות לשינוי (לא דרישות ולא תביעות) ותיאורים של הקשיים שאני עוברת (לא הטחות אשמה).

 

נפש: מעשים טובים ומועילים

הנפש, כוח המעשה, מידת המלכות, היא המקום הנמוך ביותר בנפש, ודווקא היא שמבטאת בעוצמה הגדולה ביותר את הדרגות הגבהות יותר. כוח המעשה הוא התכלית, המעשה הוא העיקר. נשתדל עד כמה שאפשר לגרום נחת ושמחה לבן הזוג, לבטא את הקשר העוצמתי במעשים.

 

התהליך

מפת הדרכים שלעיל נשמעת רומנטית מאוד, וגם מפחידה מאוד: איך אפשר להגיע למקומות הנשגבים האלה? וכי אנחנו צדיקות גמורות? אולי אנחנו גמורות, אך צדיקות?!… האומנם לעולם לא נכעס ולא נתנתק, לעולם לא נהייה עייפות או מתוסכלות? באינסטינקט מהיר – מתחשק להפוך דף בתסכול צורב, ולהגדיר את הכותבת הנכבדה "חיה בעננים".

אבל, רגע! כאן דיברנו על החיבור, על היכולת להגיע למקום הזה. הגדרנו מטרה, יעד בווייז. יש גם תהליך, שעליו לא דובר בכתבה הזו, תהליך שהוא הדרך להגיע ליעד. על כך בכתבה אחרת.

לתגובות ולשאלות: [email protected]

 

באדיבות מגזין עטרת חיה

 

מבצע ענק וסוחף לחיילות צ"ה

לצפייה באתגר הראשון

להצטרפות לקבוצה לקבלת האתגר היומי

קווים שאסור לחצות

פסיכולוגיה וחסידות – השילוב של עולמות הנפש החסידיים והמודרניים הוא מרתק ומורכב מאין כמותו. כדי להבין אותו קצת יותר פנינו לאנה קרא–איוונוב, פסיכולוגית קלינית ושליחה של הרבי מה"מ הפועלת במסגרת 'חב"ד בעלייה' במעלה אדומים, ושוחחנו עימה על קונפליקטים ערכיים בחדר טיפול, על אידיאולוגיה ועל גבולות טיפוליים.

 

זהות טיפולית

לפני כשנה (בפרשת במדבר תשפ"ד) התפרסם במגזין זה מדריך שעסק בבחירת מטפל מתאים, בגבולות שעל המטופל להיות ער להם בטיפול וכן בנורות אזהרה לזיהוי טיפול לא מקצועי. היום אני רוצה לגעת בנושא דווקא מהזווית של אנשי הטיפול. כל מטפל נושא באמתחתו ארגז כלים ובו ההכשרה המקצועית שלו, שיטות הטיפול שרכש לאורך השנים וכן אמונות ואג'נדות אישיות. (אג'נדת המטפל אינה בהכרח דבר רע – מרכז טיפולי חב"די יגייס מטפלים דתיים או חרדים, ואילו מרכז טיפולי ליורדים מדרך המלך יגייס רק מטפלים שהאג'נדות שלהם מתאימות לו). אך חשוב שנהיה מודעים לאותן אג'נדות, נבחין בהן ולא נניח להן להפריע לטיפול. הדוגמה הקלאסית לכך: אנחנו, חסידי חב"ד, רואים באידיאל השליחות ערך עליון. הרבי לימד אותנו שכל יהודי הוא שליח, גם אם אין לו בית חב"ד בפועל. כמו כן, הרבי הורה שכל אחד צריך שיהיה לו משפיע שאליו פונים לעצה ולהדרכה. אך עם זאת, יש לא מעט מכתבים של הרבי שבהם הוא מפנה אנשים לאנשי טיפול (רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים). אילו הרבי היה רוצה שנתייעץ רק עם משפיעים, הוא היה שולח אותנו רק אליהם. אם כן, כנראה יש הפרדה בין מצבים שבהם פונים למשפיע ובין מצבים שבהם פונים לאיש טיפול מקצועי.

 

הבדל קטן-גדול

יש שני מונחים בפסיכולוגיה שבאים לידי ביטוי בחדר הטיפול:

'פנטזיית ההצלה' – לעיתים מטפלים מגיעים לטיפול מתוך אמונה שהם יכולים לפתור למטופלים שלהם את כל הבעיות (קונפליקטים רוחניים, התמודדויות בחיים, שינוי הרגלים וכו').

'ופנטזיית הזהב' – משאלת לב שמלווה את המטופל בדרך אל חדר הטיפול שמישהו יבין אותו באופן מדויק ומושלם. ובעקבות כך הוא יחפש מטפל מעולם התוכן שלו דווקא.

אך הפנטזיות כשמן כן הן – פנטזיות, וטיפול תמיד דורש פשרה הן מצד המטפל והן מצד המטופל. על המטפל לקבל את המגבלות שלו, את העובדה שהוא יכול להקל את הסבל, אך אינו יכול לפתור את כל בעיותיו של המטופל בהינף יד. על המטופל, מצידו, לקבל את העובדה שהקשר עם מטפל הוא כמו כל קשר – מצריך זמן וסבלנות ולעיתים גם פשרות.

כל מטפל מתמודד עם הפנטזיה הזו, ואצל המטפל החב"די זה עשוי לבוא ליד ביטוי בקושי לעשות הפרדה בין התהליך הטיפולי ובין הרצון שלו להשפיע ולהכניס תכנים מתורת החסידות. בעקבות זאת עלול להיווצר מצב מבלבל שבו מטפל מנסה 'לעורר לתשובה את המטופל', או משפיע מנסה לסייע למושפע שלו בתחומים שבהם אין לו די ידע וכלים. שני תפקידים אלו עשויים להיראות דומים, אך הם שונים מאוד זה מזה, ואינם משרתים את אותה המטרה, ובלבול זה לא רק שאינו מועיל למטופל, אלא גם מזיק לו מאוד.

קחו לדוגמה נער חב"די בסיכון שנמצא כרגע בקונפליקט גדול מול הזהות שלו כשומר מצוות. הוא לא צריך שהמטפל שלו יסביר לו כמה חשוב לשמור מצוות, הוא צריך שהמטפל שלו יעזור לו לפתור את הקונפליקטים הפנימיים שלו ולזהות את הגורמים להם. 99% מבני הנוער שיורדים מהדרך לא עושים זאת מפני שקראו ספרי השכלה שבעקבותיהם הבינו שדרך התורה והמצוות לא מתאימה להם, אלא מסיבות רגשיות, והירידה מהדרך היא רק זעקה לעזרה על משהו הרבה יותר עמוק ומורכב שעובר עליהם.

יתרה מזו, כל אותם נערים מגיעים לטיפול אחרי שהם כבר עברו שיחות אצל ההורים, המשפיע, המורה וכו'. הם כבר יודעים טוב מאוד שלא מרוצים מהם, והם לא צריכים שגם המטפל שלהם ירביץ בהם תורה. לכן מטפל טוב חייב לעשות את ההפרדה ולזכור מה התפקיד שלו.

למשפיע פונים כשיש קונפליקטים רוחניים והשקפתיים, ולטיפול פונים כשמשהו בפנים לא מאפשר לנו ליישם את עצות המשפיע.

 

גבולות טיפוליים

גבולות טיפוליים הם אחד מכללי האצבע המרכזיים לטיפול טוב ואיכותי. נוסף ליכולת אישיותית לעסוק בטיפול ולהכשרה מבוססת אקדמיה יש חשיבות עצומה גם לגבולות בחדר הטיפול ומחוצה לו. כאשר איש טיפול מקבל את כולם בלי לעשות הפרדה (קרובי משפחה, חברים, שכנים וכדומה) הדבר מעלה שאלה על איכות ההכשרה ועל היכולות הטיפוליות שלו.

יש מושג בפסיכולוגיה שנקרא 'יחסים מקבילים'. זה מושג שאומר שחוץ ממערכת היחסים הטיפולית יש מערכת יחסים נוספת שהיא מחוץ לחדר הטיפול, ואסור להן להתערבב. לדוגמה: מגיעות אליי נשים ממגוון רקעים ומקצועות. אני לא יכולה לקבל ייעוץ מקצועי ממטופלת שהיא עורכת דין, רואת חשבון, יועצת משכנתא וכדומה. וזה לא משום שהיא לא מקצועית בתחומה, אלא משום שההתנגשות בין היחסים של מטפלת–מטופלת בתוך החדר ליחסים שמחוץ לחדר מזהמים את מערכת היחסים הטיפולית ופוגעים באיכות הטיפול.

הפרדה זו חשובה מכמה סיבות, אחת מהן היא שטיפול מאפשר לאדם להתבונן על החיים שלו בעזרת אדם ניטרלי שאינו חלק מהם, וכאשר מטפל ומטופל חולקים מציאות (חיים באותה קהילה, ילדיהם לומדים באותם מוסדות, הם שכנים, יש להם יחסים עסקיים וכו'), הדבר מקשה על הקשר הטיפולי וחוסם את המטופל מלפתוח את ההתמודדויות העמוקות ביותר (תארי לעצמך שאת מספרת למטפלת שלך סוד כואב מאוד שלא שיתפת בו איש, ולמחרת את פוגשת אותה בבית הכנסת או באספת הורים בבית הספר), בפרט כאשר במהלך הטיפול נחשפים רבדים עמוקים בנפש.

לפעמים מגיעים לטיפול בגלל משהו, ומגלים דברים אחרים, הרבה יותר עמוקים, חשופים וכואבים.

 

מילה לסיום

על אף פריחת המקצועות הטיפוליים בארץ ובעולם בכלל ובחברה החרדית בפרט, צריך להחזיק בתודעה שלנו את ההפרדה בין התפקידים המסורתיים של המשפיע, רב מורה הוראה ורב קהילה ובין התפקיד הטיפולי. ההוראה הזו תקפה לשני הצדדים, כפי שמטפל צריך לזכור שהוא אינו משפיע, ותפקידו המרכזי אינו לחלק עצות רוחניות ולהדריך את המטופלים כיצד להתקדם ברוחניות, כך גם משפיע או רב הם אינם אנשי טיפול. לצערי, כבר נתקלתי במקרים קשים שבהם אנשים קיבלו עצות טיפוליות הרסניות מדמויות רוחניות ללא הכשרה טיפולית.

חשוב לזכור, החסידות נותנת לנו כיוון בחיים, היא נותנת לנו את הקשר עם הקדוש ברוך הוא, אבל יש תנאי בסיס: בשביל להיעזר בחסידות האדם חייב להיות עם בריאות נפשית בסיסית כדי ליישם אותה. אדם בעל התמודדויות נפש יתקשה להתקדם בעבודת ה' ללא בירור פנימי מעמיק, וכאן למעשה נכנס התפקיד הטיפולי. תפקיד המטפל הוא לעזור למטופל להכיר חלקים לא מודעים בתוכו, לגלות מה מסתתר מאחורי הקושי, לסייע לו להכיר גם את מעלות עצמו וגם את החסרונות, ובכך לאפשר לו לעבוד את השם מתוך שמחה ומנוחת הנפש.

 

באדיבות מגזין עטרת חיה

יער ההדים: מופע סוחף בצפת



כבר עשו תשובה

שִׁיר שֶׁל יוֹם #171

*כבר עשו תשובה*

כְּתִיבָה: וועלוועל׳ה קריצ׳בסקי

לַחַן: ביט

 

יוֹרְדִים בְּשַׁעֲרֵי טֻמְאָה בְּלִי לַעֲצֹר

עוֹד רֶגַע נַעֲבֹר

אֶת נְקֻדַּת הָאֵל חֲזֹר

 

בַּעֲבוֹדָה זָרָה, לָשׁוֹן הָרַע, שִׂנְאַת חִנָּם

וְהַמַּכּוֹת בָּאוֹת:

דָּם, צְפַרְדֵּעַ וְכִנָּם

 

אֲבָל מִבִּפְנִים הָעָם כּוּר בַּרְזֶל עָבַר

הִגִּיעַ אֶל הָהָר

נָקִי וּמְבֹרָר

 

מִכָּל עַמֵּי עוֹלָם לְעַם סְגֻלָּה נִבְחַר

בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר

קִבֵּל אֶת הָאוֹצָר

 

🎻🎻🎻

 

הַדּוֹר הֲכִי חָצוּף

חֲסַר בּוּשָׁה

קְלִפָּה קָשָׁה

אִם רִאשׁוֹנִים כִּבְנֵי אָדָם

אָנוּ הוֹלְכֵי עַל חֲמִשָּׁה

 

קַטְנוּת מוֹחִין וָלֵב

בְּחָמְרִיּוּת שְׁקוּעִים הֵיטֵב

הַגּוּף פֹּה בַּמֶּרְכָּז

עַל הַנֶּפֶשׁ מִי חוֹשֵׁב

 

אַךְ מִבִּפְנִים זֶה מִתְגַּלֶּה

הַדּוֹר הֲכִי נַעֲלֶה

מְבֹרָר וּמְזֻכָּךְ

מְיֻחָד כָּל כָּךְ

 

רוֹצֶה רַק עֶצֶם וְלֹא אוֹר

בְּפַשְׁטוּת בַּטּוֹב יִבְחֹר

בְּלִי לַעֲשׂוֹת עִנְיָן

אֶת הַנֶּפֶשׁ הוּא יִמְסֹר

 

וּכְבָר מִזְּמַן עָשׂוּ תְּשׁוּבָה

מְלֵאִים זְכוּת וְזוֹ חוֹבָה

לְהָבִיא לָהֶם גּוֹאֵל בְּאַהֲבָה

 

הַקִּצִּים כָּלוּ מִזְּמַן

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מוּכָן

מָשִׁיחַ בֹּא, הִנֵּה בָּאתִי אֶל הַגַּן

 

כָּל הַזְּכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת (c)

לְהִצְטָרְפוּת לִקְבוּצָה שְׁקֵטָה – 'שִׁיר שֶׁל יוֹם'

הַשְׁרָאָה וְאֶנֵרְגִּיָּה יוֹמְיוֹמִית בְּשִׁירָה מְקוֹרִית

 

https://chat.whatsapp.com/Cweyopk3UcLJBLiXaEL3pT

אימהות ובנים

"ושננתם לבניך ודברת בם".

בדרך כלל, החובה הזו מוטלת על האב ולא על האם. האב מלמד את בניו תורה, ותפקידה של האם היהודייה הוא לחנך, להדריך, ללוות את בעלה ואת בניה לבית המדרש, ולהמתין להם בחזרתם. לעורר בהם חשק ורצון ללמוד. להחדיר אהבת תורה.

אך לפעמים, מסיבות כלשהן, האב אינו יכול לסייע לבנו בלימוד התורה. מה עושות אימהות יהודיות חסידיות במצב כזה? איך מתמודדים עם חומרים שנשים אינן לומדות במוסדות ולא ראו מימיהן? לעיתים הילד זקוק לעזרה בלימוד גמרא, ואין מישהו אחר בשטח…

כמה נשים משתפות אותנו באתגרים ובפתרונות.

 

כשהבעל לא פנוי טכנית ונפשית

מירה: "בעלי נמצא פעמים רבות בחו"ל לרגל עסקיו. הנסיעות שלו נמשכות בין כמה ימים לשבועיים. גם כשהוא בארץ הוא עסוק מאוד בעבודתו, ולרוב אין לו זמן או פניות נפשית לשבת ללמוד עם הילדים למבחנים או לחזור עימם על השיעורים.

בעבר זה הפריע לי מאוד, והייתי מנסה בכל מיני דרכים לגרום לו לשבת עם הילדים. עברתי תהליך עם עצמי, הבנתי שלא כל מה שרצוי גם מצוי, ושהוא אבא טוב לילדים בהרבה תחומים אחרים. רק מה? לא מסוגל, טכנית לרוב, ולפעמים גם נפשית, לשבת ולחזור איתם על החומר. קשה לו לשנן דברים שמזכירים לו את שנות הילדות שלו, שבהן הוא לא ממש הסתדר עם הלימודים…

הבנתי שאני צריכה להפסיק לדחוק בו, לשמור על הכבוד שלו מול הילדים, לאפשר לו להשקיע בהם בתחומים אחרים, ולא להתעקש בכוח ליצור מציאות שאינה מתאפשרת. במקום להיאבק, התחלתי לשבת עם הילדים בעצמי. הקדשתי זמן רב ללימוד שלהם, לשינון משותף של החומר. בשנים הראשונות של התלמוד–תורה זה עוד היה קל. הם למדו חומש ונביא, ואפילו עם משנה הסתדרתי די בקלות. כשהבן הגדול שלי התחיל ללמוד גמרא, הרגשתי שאני כבר 'מאבדת ידיים ורגליים', והחלטתי לחפש לו מורה פרטי, חונך, או איך שלא תקראו לזה.

לא חסכתי בממון כדי למצוא את האדם המתאים, מישהו שיהיה מספיק סבלני ואכפתי, אחראי ומסור ועם זאת יודע ללמד ולהסביר היטב את הגמרא. אני חייבת לציין ששיתפתי את בעלי בהחלטה שלי, ומכיוון שבאתי אליו ממקום של כבוד, הוא התחבר לעניין, ועודד אותי לא לחסוך בהוצאות ולחפש את הטוב ביותר בעבור הילד. אחרי הכול, היה חשוב גם לו שהילד ידע היטב, ולא ייפול בין הכיסאות כי אבא בחו"ל או לא מסוגל ללמוד איתו מכל מיני סיבות.

ברוך ה', ההסדר הזה החזיק מעמד מצוין, עד שהבן הגדול נכנס לישיבה. גם לשני הילדים הבאים יש מורה פרטי, אברך שאיתו הם לומדים בקביעות וחוזרים על החומר בגמרא, ולי נשאר רק להאזין לקול הלימוד הערב שלהם, בלי לנסות להתאמץ להבין את כל השקלא וטריא המסובכת. רק להתענג, ולהמשיך לדרבן אותם ללמוד. ככלות הכול, זה התפקיד המקורי שלי".

 

תפקחו את העיניים

שרית: "כשנסיבות החיים הובילו אותי להישאר בגיל די צעיר גרושה עם שני ילדים קטנים, עוד לא חשבתי כלל על השאלה מי ילמד איתם. הגדול בקושי התחיל ללמוד אל"ף–בי"ת, ואת זה יכולתי ללמד אותו בעצמי.

ככל שעברו השנים, התחלתי להרגיש את הקושי. אבא שלהם, לצערי, לא ממש נוכח בחייהם, ואני לא מכירה כראוי את חומר הלימודים בבתי הספר החרדיים, קל וחומר בתלמודי התורה, ועוד כשהחומר הולך ונעשה מסובך יותר להבנה משנה לשנה. הצלחתי בדרך כלשהי להסתדר עם חומש ורש"י, אך כבר במשנה הרגשתי שאני מרימה ידיים.

התפללתי לה' שיעזור לי למצוא דרך לעזור לילדיי, הרי 'הרבה שלוחים לו למקום'. בלי שביקשתי אפילו, השכן הנחמד שאליו מתלווים ילדיי בדרך לבית הכנסת בשבתות, ושלביתו אנו נוהגים להיכנס במוצאי שבת להבדלה, 'שם עין' על הילד שלי. הבין בלי שיצטרכו להסביר לו יותר מדי, שהילד זקוק למישהו שילמד איתו, ובא אליי בהצעה, לשבת עם הילד בבית הכנסת בכל שבת חצי שעה לפני התפילה ולחזור על החומר הנלמד.

הייתי מאושרת, לא הפסקתי להודות לה' על תפילתי שהתקבלה, ולשכן על טוב ליבו. הילד היה מאושר. הוא מחבב את השכן, ונותן בו אמון. כשניסיתי להודות לשכן ולהציע תשלום, הוא דחה אותי מכול וכול. 'תענוג בשבילי ללמוד עם הילדים שלך', אמר בנחרצות. 'זה גם עושה אותי צעיר'.

כבר שלוש שנים שהשיעור הזה מתקיים בקביעות. נוספים אליו מדי פעם ביקורים קצרים או שיחות טלפון, כדי להבין טוב יותר את הסוגיא, או להתכונן לקראת מבחן חשוב.

ברוך ה', שמעתי לא מזמן מאחד המורים שהילד שלי טוב כל כך בגמרא, עד שלא נראה כלל שאין לו עם מי לחזור בבית. טוב, אני ואתן יודעות את האמת, זה לא ממש שאין לו. יש אנשים טובים עם אהבת ישראל שבזכותם הבן שלי יכול להתקדם במקצועות הקודש הללו שאין לי דריסת יד או רגל בהם.

ומתוך המקום הזה אני פונה לכל מי שיכול. הסתכלו סביבכם, פקחו את העיניים, לא חסרים לצערנו ילדים שאין מי שיעזור להם. למה שיפסידו? לפעמים חצי שעה בשבוע יכולה להעמיד ילד על מקומו, בשבילכם זו רק חצי שעה, בשביל הילד זה עולם ומלואו".

 

מילדיי יותר מכולם

גלית: "גם את הילד שלי, לצערי, אין מי שילמד, אבל היות שברוך ה' הוא ניחן בראש מבריק ביותר, הוא לא זקוק למישהו שיסביר לו את דברי הגמרא, שיכוון אותו להבין את הקושיא ואת התירוץ.

למה הוא כן זקוק? הוא זקוק לדירבון, הוא זקוק לנוכחות של עוד מישהו, שישמע אותו, יקשיב לו, יעודד אותו.

ואת זה יש לי, ברוך השם, ובשפע. אז כן, קבעתי איתו שיעור יומי בגמרא שלמדו בכיתה. אני באה לשיעור בלי לדעת מאומה, והוא שמכוון, שואל ומקשה, משיב ומתרץ. מסביר לי ומלמד אותי את המושגים החדשים והבלתי מוכרים לי בעליל. אם בכל זאת אנחנו נשארים עם שאלה לא פתורה, הוא רושם אותה לעצמו כדי לשאול למחרת את המחנך בכיתה. אבל בדרך כלל, ברוך השם, הוא מצליח להסביר הכול ולענות על כל השאלות. אני ממש מרגישה שאני יכולה לומר עליו 'ומילדיי יותר מכולם'.

אני רוצה להגיד לנשים שנמצאות במצב שלי, מצב שיכול לפעמים לתסכל, לגרום לחוסר אונים – גם אם הקדוש ברוך הוא זימן לכן התמודדות, הוא איתכן כדי לעזור ולסייע, כדי לתת כלים. הוא לעולם לא משאיר אתכן לבד. אצלי הוא נתן הרבה כישרונות ויכולת לימוד עצמית לילד שלי, אצל אחרת הוא מנתב לאדם הנכון שיוכל לשבת עם הילד. אבל תמיד הוא עוזר. לעולם אל תרמנה ידיים, אל תחשובנה שבגלל הקושי שלכן להתמצא בחומר הילד יצא מופסד. הקדוש ברוך הוא שולח כל אחד ואחד למסלול הכי נכון ומדויק בעבורו. רק תעזרו לעצמכן ולילדים שלכן לגלות אותו.

ושנזכה לאהוב ולהאהיב את התורה כולה על ילדינו. "

 

באדיבות מגזין עטרת חיה

 

הדינר השנתי המיוחד של "נפלאות"

מתי והיכן?

תאריך: 25 ביוני כ"ט בסיוון

שעה: 19:30 בערב

מיקום: בית זלטה, כפר חב"ד

 

למה לצפות?

ערב עשיר ומרגש עם הופעה של דודו פישר,

קטעים מרתקים של סטנדאפיסטית מוכשרת,

מסע מרגש עם הרב נחמיה גרייזמן על "דברים שלמדתי מאימא",

וסיפור עוצמתי מפי שפרה מרוזוב, מייסדת ארגון אלמנות ויתומי צה"ל,

על כוח מיוחד שקיבלה מהרבי.

כמובן, נשים נפלאות מ"נפלאות" יעלו לבמה לשיר ולשמח,

ונהנה מארוחת ערב עשירה.

הכניסה לדינר היא ללא עלות!

יחד עם זאת, זו הזדמנות עבורנו לתמוך בארגון שפועל ללא לאות

לאורך כל השנה למען הנשים הנפלאות.

תרומתכן, בהוראת קבע או באופן חד פעמי,

מאפשרת את המשך הפעילות החשובה הזו.

את לא רוצה לפספס את זה! לחצי עכשיו על הקישור:

לחצי כאן להרשמה לדינר

ואל תשכחי להביא איתך חברה, אחות או בת – בואו נשמח יחד!



ג' תמוז צפת: שמרי את התאריך



אולפנשי – היום

נשמח לראותך עימנו

 

שימי ❤️

בשעה 20:30

 

https://us06web.zoom.us/j/87433890784

קוד 770

 

 

ניתן להאזין גם דרך הטלפון

במספר 03-9786688

מקישים קוד פגישה: 87433890784 ואחר כך #, שוב #,

סיסמה: 770 , #

 



 

סניפי צ"ה בתנופה: גלריה עמוסה





























































































































































תפרוצי- ליום פורץ דרך, תפילת מנחה



להרשמה לכנס לחצי כאן