אסתי לנצ'נר / / מגזין 'עטרת חיה'
התקופה המאתגרת של הקורונה שינתה משהו אצל כולנו. לשם כך, פניתי לגב' ניצן רון מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת, שתאיר את עינינו.
עת משברית
"צריך לזכור כי העת הזו היא עת משברית עבור כולנו. אין אדם שהשנה הזה לא השפיעה עליו במשהו – וזה לא משנה איפה האדם נמצא ומה מקומו בחיים.
כל אדם ברחוב יוכל לספר שדבר מה השתנה אצלו: מבחינה משפחתית, כלכלית, רוחנית, פסיכולוגית וכדו' זה משהו שחובק את העולם כולו וקשור לכולנו במידה כזו או אחרת. אין לנו את הכלים לדעת מה היא מידת ההשפעה של התקופה הזו על חיינו לטווח הארוך וכיצד זה יתבטא בחיים שלנו בעתיד".
התמודדות
"פן נוסף שיש להתייחס אליו הוא אופן ההתמודדות והאינסטינקטים הטבעיים שלנו מול המשבר.
"יש את אלו שבוחרים לראות את הדברים הטובים שהעת הזו הביאה איתה. הם מוצאים את ההזדמנות להסתכל פנימה ולראות כמה למדנו משהו על עצמנו, המשפחה יותר יחד, אנחנו לקראת הגאולה וכו', ויש את אלו שהתקופה הזו הביאה עבורם ריבוי דאגה וחרדה מהמצב הלא ידוע, מהשבר הכלכלי, פחד מלחלות וכדומה.
"צורות התמודדות אלה הן טבעיות וחשוב לי לציין שהאחת לא יותר טובה מהשנייה משום שאי אפשר להתעלם מכך שזו אכן עת משבר לא פשוטה ומנגד היא אכן הביאה איתה הזדמנות לדברים טובים שלא היינו יכולים להשיג בכל מצב אחר!
"כך או כך את ההשפעות של התקופה הזו נדע רק כשנהיה אחריה. זו תקופה שיש בה לא מעט לחצים וחייבת להיות לנו מודעות למה שאנחנו עוברים גם תוך כדי משבר. כל אחד צריך לחשוב עם עצמו בתוך הלחץ, החששות והפחדים או מנגד האדרנלין לעשיה, איפה ואיך הוא יכול לשים רגע את הכל בצד ולהרפות.
"כדי להגיע ליכולת הרפיה יש קודם להתבונן פנימה אל תוך עצמנו. ממש לעשות סיור פנימי בין כל המחשבות, הדאגות, הלחצים, המטלות והשאיפות. לפרק כל מחשבה ולהבין מאיפה היא באה ולמה. ורק אז, אפשר להתחיל לחשוב איפה אפשר להכניס רגע של שקט עם עצמנו. כל אחת יכולה לחפש את הדברים שהיא עושה כי כיף לה ולא כי היא חייבת – זה יכול להיות כל דבר: כוס קפה במרפסת, ללכת על הים, לקרוא תהילים וכדומה. העניין הוא לתת לעצמי את הזמן הזה ביום. גם אם הוא רק עשר דקות או שהוא שעה ולהחליט שעכשיו אני שמה הכל בצד. לא חושבת על כל מה שמעסיק אותי היום. אני משחררת. אני רק ברגע הזה, אני כאן ועכשיו. אני מרשה לעצמי להרפות".
זוגיות במשבר
"מכאן אני יכולה לגשת לנושא של מקומה של הזוגיות בזמן המשבר, משום שכאישה אני יכולה לתת את הדעת על מה שקורה סביבי רק אחרי שאני מבינה מה המקום שלי בתוך המצב הזה והיכן אני מוצאת מרגוע. ורק אז, יש לי את הפניות להסתכל גם על אחרים.
"במהות, הזוגיות היא העוגן הכי משמעותי שיש לאדם. זה החצי שלו. איתו הוא מקים משפחה וחי בעז"ה חיים שלמים. אישה צריכה לזכור שבן הזוג שלה הוא מקור הכוח שלה וככל שהיא יותר מבינה, מרוממת ומפרגנת לבן הזוג שלה היא מזרימה כוחות לעצמה!
"נכון, יש קשיים, אבל צריך לזכור כל יום מחדש שמטרת הנישואין היא לא שבני הזוג ישנו ויתקנו אחד את השני – אנחנו לא יכולים ולא צריכים לעשות זאת. מה שאנחנו חייבים, זה לקבל את בן הזוג כפי שהוא. נכון, אף אחד לא מושלם אבל אם אישה תתמקד בכמה בן הזוג שלה טוב ומושלם עבורה ותזכור למה היא בעצם בחרה בו, מה הדברים הטובים שיש בו – שניהם ירוויחו מכך רווח נפלא לאין שיעור.
"בנוסף, יש לא מעט מצבים מאתגרים במהלך החיים שמעמידים את הזוגיות במבחן. גם כעת ברור שהמצב הזה לא פשוט לאף אחד ויש לכך לא מעט סיבות: השהייה הממושכת בבית, הלחצים והחרדות מהלא נודע. קשיים כלכליים שפתאום צצו וכו' – תקופה שבהחלט יכולה לעורר הרבה קונפליקטים וקשיים בזוגיות, אבל באותה מידה היא יכולה דווקא לקרב, לחזק ולרומם כזוג. אני רואה בין מצב הזוגיות בתקופה הזו לימות המשיח קשר ישיר. הרבי אומר שבזמננו ניתנה לכל אחד ואחת היכולות לבחור איפה הוא רוצה למקם את עצמו – בטבע ובגלות או מעליהם (ויגש נ"ב). כל אחד יכול לבחור כמה עמוק הוא רוצה לחיות בצורה גאולתית וככל שהאדם בוחר למקם את עצמו עמוק יותר בגאולה – שם הוא יהיה.
"אין ספק שבזוגיות יש לא מעט קשיים ובזמן הקורונה קשיים רבים התעצמו! אבל, מה שצריך להבין הוא שאסור לנו לתת לתקופה הזו למשוך אותנו עוד עמוק לתוך הגלות ולתת לה לערער את המצב בבית, אלא עלינו לאמץ את החשיבה הגאולתית שלדעתי אומרת: 'הנה, ניתנה לנו ההזדמנות להבין שבמקום לנסות לתקן ולסדר את השני – פשוט לקבל אותו. אין לנו באמת יכולת לשנות את מציאות הקורונה העולמית ואין טעם לשבת ולחכות שהיא תעבור מבלי לקחת את המתנות שהיא משאירה לנו בדרך'.
"כך גם בזוגיות, אפשר להתלונן על החסרונות של בן הזוג ולחשוב כמה הכל היה מושלם אילו חסרונות אלו לא היו קיימים… ואפשר פשוט לקבל את בן הזוג כמו שהוא – לא משנה כמה זה לא פשוט כי הכל תלוי בנו הנשים. בכוחה של האישה לזרוע פירגון והכלה, קבלה ללא תנאים. אישה שבעלה יודע שבשבילה הוא מספר אחד – לא משנה מה הוא, אז מעצמו הוא יבוא ויצמיח פירות מתוקים.
“זו נשמעת עבודה מאומצת אבל זה ממש לא כך. זאת אומרת בעבר זה היה כך, אבל לא כעת בדור השביעי. אנו רואים את זה בדברי הרבי מה"מ על הדור השביעי שהעבודה שלנו היא לעמוד הכן ולקבל את הגאולה. וכמו עם הקורונה, כך גם בזוגיות ובציפייה לגאולה. העבודה שלנו כעת לדעתי היא לא לנסות לתקן את המצב הנתון אלא לקבל אותו בשמחה, להוסיף בטוב ובהמשך לקצור את הפירות המתוקים של כל התקופה”.
