פרשת במדבר

אנחנו רוצים גלידה, אנחנו רוצים לנסוע לבקר משפחה, אנחנו רוצים לנקות את הבית ,ואנחנו רוצים להתקדם ולהגשים את עצמנו. יש לנו הרבה רצונות ביום-יום, והרצונות שלנו לא נגמרים. מה המשותף לכל הרצונות האלה? שבכולם יש רצון. בעוצמה כזו או אחרת , אך הכל חובר לנקודה אחת – שזה בסופו של דבר הרצון שלנו.

בדבר מלכות השבוע, אומר לנו הרבי , כי כאשר אנחנו מקיימים תורה ומצוות , או דואגים לגוף שלנו ולצרכים שלנו, בכל פרט שאנחנו עושים בחיים, יש משהו מאחד את הכל כמו הרצון- הכל זה רצון השם. זה לא משנה מה שאנחנו עושים, העיקר שאנו עושים את רצון השם. רצון השם יכול להתבטא בכל כך הרבה דברים רוחניים או גשמיים, אך הנקודה העיקרית היא הקב"ה, וזה מה שאנחנו צריכים להזכיר לעצמנו כל הזמן. ואפילו 'במדבר' התורה ניתנה, לומר לנו שאת רצון השם אפשר להכניס למקום הכי נחות ושומם ולא רגוע אצלנו בחיים, כמו מדבר שאין שם כלום ואף אינו מקום ישוב…

אז שנצליח ונזכור להכניס את רצון השם בכל פרט בחיינו, בדברים הקטנים ודברים הגדולים.

שבת של גאולה!

מ.שהינו

בס"ד

שירה פולון

תקציר השיעור: ההורים הם היסודות עליהם נבנה הביטחון העצמי והחוסן הפנימי של הילדים. החסד הכי גדול זה לסייע לילדים שלנו. כלי של ד"ר נעמי אפל לחיזוק ערך עצמי וביטחון עצמי של ילדים. לחיזוק חיובי יש בשפעה דרמטית על הערך העצמי של האדם. נחזק את הילדים בעזרת כלי שנקרא "משחק כל הכבוד" והוא מתבסס על חיזוק חיובי בין ההורה והילד.

אופן המשחק: ההורה יתחיל בשבח הילד על משהו שעשה באותו יום, ולאחר מכם גם ישבח את עצמו. למשל "כל הכבוד בן שסידרת את הצעצועים למקום". ו- "כל הכבוד לי שהכנתי לך את האוכל שאתה אוהב למרות שהיית עייפה". לאחר מכן, נבקש מהילד להגיד כל הכבוד להורה (הכרת הטוב), וכל הכבוד לעצמו. חשוב שכאשר הילד מודה לנו, ניתן לו חיזוק חיובי ונגיב לדברים שיגיד באופן מחזק. אני באמת מעריכה את מה שעשית, אני יודעת שזה קשה לך, כל הכבוד.

משימה יומית: לתרגל את המשחק לפחות הערב עם הילדים לפני השינה/ במהלך ארוחת ערב. עדיף להתמיד במשחק ולקיים אותו כל ערב או לפחות מספר פעמים בשבוע. שתפו אותי איך היה.

בברכה,

שירה פולון |M.A. בייעוץ חינוכי

מתמחה בטיפול CBT

050-652-4599

[email protected]

במדבר

במדבר-מוגה

במדבר לילדים

במדבר

איזון אישי וחברתי בשיטת מאזן החיים

היום הוא זמן טוב להיזכר באנשים היקרים לכם – חשבו, מי ישמח לקבל מכם טלפון השבוע? זה הזמן לחזק קשרים, להתקרב, לקבל ולהעניק כוח ושמחה.

בשיחה בין שני אנשים שחשובים זה לזה, כל צד בעברו השני של הקו מרוויח. לפעמים, בעידן של ההודעות המהירות והרשתות החברתיות, תקשורת אנושית מתחלפת בתקשורת דרך מסכים. אז נכון, גם שיחת טלפון היא לא תחליף לפגישה אמיתית, אבל זה הצעד הראשון.

ומעבר לכך – זוהי הצהרה ובחירה להיות בקשר, לא לשכוח אנשים, לא לוותר על חברויות, לא לוותר על עצמכם. אז מי מחכה לכם מעבר לקו? אל מי תתקשרו היום?

שתמיד תבחרו את מה שנכון עבורכם,

שלכם,

שמואל הראל

עבודה מתוכננת מצליחה יותר – יעוץ. הגשמה. מנהיגות

ליצירת קשר: 054-5864030 או 055-9676023 כתבו לנו: [email protected]

ב"ה

…משתדלת לא להתנצל/ להספיק ולא להתעצל/ ומתי שיש לי זמן לכתוב,/ מתפללת שיתקבל על כולנו בטוב.

מעריכה מאוד את הנאמנות שלכן להישאר בקבוצה גם כשעוברים ימים רבים שלא מספיקה לכתוב.

"היום… נצח שביסוד"
אפשר לשאול איזו אישיות את? דחיינית נצחית כמוני? או יסודית שעושה את כל המטלות היום כולל פגישה שמתוכננת למחר מקדימה להיום😉? ת'אמת זה לא ממש משנה מהן תכונות האופי שלך. מה שמשנה היא ההתייחסות לרגשות שלך! אם הספקת לעשות מה שתכננת, ברור שתרגישי תחושת ניצחון. אך עם יד על הלב, את מצליחה גם לנצח ולשלוט על התסכול ולהבין שה' מנהל אותך וה' רוצה אותך מאושרת ממה וממי שאת. אני לא מתכחשת למציאות, לנהל את הרגשות שלנו, לנצח זה לא תמיד קל. זו עבודה שדורשת טיפול מהיסוד, זו עבודה תמידית נצחית אך זו בהחלט משימת חיינו.

הבוקר, שוב שיגרה מבורכת, מוצאת את עצמי רגע לפני שאני מעירה את הילדים היקרים שלי….( לנצח אצטרך להעיר את הילדים בבוקר?) חשבתי לעצמי על דרך יצירתית להעיר אותם, הדלקתי ניגונים (וואקליים, כי ספירת העומר)על ווליום חזק ו… לא ממש הזיז למתבגרים, נו אז מה עכשיו?? אפשר להתעצבן וליפול עד ל(י)סודות הבית האפורים, נטולי הצבע, אפשר להנציח את הייאוש, ואפשר גם אפשר לגמרי אחרת. אז בחרתי באפשרות האחרת!

מצאתי בראשי דברים טובים שהיילדים הספיקו לעשות אתמול, (מעשים הכי שגרתיים, אך לגמרי נצחיים) וככה ההערתי אותם: א' אתמול היה מושלם הסטים שבחרת לילדים הקטנים ללבוש, תוכלי לבחור להם גם היום? מיותר לציין שהיא זינקה מייד מהמיטה מתוך שמחה!!! ב' כשאת תולה כביסה, אני פנויה לעוד עיסוקים, משאירה לך לתלות את הכביסה ותודה מראש. היא קמה בזריזות ותלתה את הכביסה עד הבגד האחרון. ג' עדיין יש לי טעם טוב בפה ובלב, מהשתיה חמה שהכנת אתמול בבוקר לכולם, סומכת עלייך שתספיקי גם הבוקר לשמח את כול המשפחה עם שתיה של בוקר? מבינות שהיא קמה בזריזות? ברור!

זהו, הבנתי. במשחק החיים האינטנסיבי והיסודי יש נצח(ון) מסוג אחר. את רוצה להצליח, תפעלי בשלושה שלבים:

1) מחמאה על משהו אמיתי.
2) הוראה ברורה וקצרה למה את מצפה.
3) הודיה על מה שנעשה ומה שיעשה.

מקווה שילך לך בקלות בהתארגנות ובכל מה שאת עושה.

אנחנו לא בתחרות, אבל כן את (וגם אני) מנצחת!

שרה 0547235770

בבית חב"ד של דובאי באיחוד האמירויות – התקיים אירוע מיוחד: הפרשת חלה עם נשות הקהילה היהודית בדובאי. השיחה נסובה אודות מהות המצווה, ואיך בדיוק מקיימים אותה עם פרטי ההלכות. הוצגו לנשים גם כמה מתכונים שווים… הרי זו חלה!

נשות הגליל והסביבה, ההודעה הזו במיוחד בשבילכן!

השיעור המפורסם בדבר מלכות עם הרב יוסי גינזבורג שיחי' מגיע עד לנוף הגליל, הזדמנות כזו לא מפספסים! השיעור שיתן לך הכנה מיוחדת לחג מתן תורה!

תבואי ותביאי איתך חברה

באהבה- מדרשת פנימיות

בס"ד

שירה פולון

תקציר השיעור: שאדם מחובר ליסודות, לשורשים שלו הוא מסוגל ביתר קלות להתמודד עם קשיים שבאים אליו. הוא לא נופל או נשבר מכל משב רוח. יש לו בסיס איתן עליו הוא יכול להישען, הוא מחובר לקרקע, למציאות. כתוב "איזהו הגיבור? הכובש את יצרו". התמודדות מול קושי דורשת מאמץ, לכבוש עיר זה לא דבר פשוט. אבל אנחנו מסוגלים לעשות זאת, בגבורה. להתמודד עם הנטייה שלנו לכעס או לחוסר סבלנות או עם אתגרים אחרים שהחיים מזמנים לנו (חינוך ילדים למשל) דורשת עבודה פנימית. כאשר הבסיס שלנו איתן שאנחנו מחוברים לקב"ה מקור כל הכוחות אז יש לנו יכולת טובה יותר להתגבר על המכשולים שמגעים. ולראות בהם אתגר במקום קושי.

הכלי החזק ביותר להתחבר למקור הכל הוא תפילה. יצחק משול לספירת הגבורה. כאשר הוא רצה להתחתן הוא יצא "לשוח בשדה" להתפלל לה' והנה רבקה מגיע אליו בגמל.

משימה יומית: חשבי על משהו/ מישהו שיש לך קושי עימו. הסתכלי על הקושי כאתגר, והתחברי למקור הכוח שלך, הקב"ה על ידי תפילה.

בברכה,

שירה פולון |M.A. בייעוץ חינוכי

מתמחה בטיפול CBT

050-652-4599

[email protected]

ביוזמת מרכז רבני אירופה וארגון "חנה" – יום עיון חוויתי לשלוחות הרבי מאוקראינה

מסדירות נשימה

כשישים שלוחות חב"ד מאוקראינה השוהות בימים אלו בישראל בשל המלחמה, השתתפו ביום שני ט"ו אייר, בכנס חיזוק והעצמה מיוחד שקים ארגון חנה, הפועל למענן של השלוחות במשך כל העת בשיתוף מרכז רבני אירופה.

הכינוס, שנערך במלון רמדה בירושלים, היה תחת הכותרת 'מסדירות נשימה'. הרעיון שמאחורי היה ברור: להעניק לשליחות שעברו חודשים  מטלטלים ורווי אתגרים יום גיבוש והחלפת כוח, שיעניקו להן כלים להתמודד עם המציאות המאתגרת בה הן נמצאות בימים אלו.

"הנשים הללו עזבו בפתאומיות את ביתן, כשהן לוקחות איתן רק מזוודה עם בגדים לימים ספורים", מתארות נחמי מיארה ופניני וובר מרכזות הפעילות של ארגון ׳חנה׳. "הן הטלטלו ברכבות עם תינוקות רכים ועמדו בתורים ארוכים בגבולות כשסכנת חיים מרחפת על ראשן. לארץ הן הגיעו כפליטות חסרות כל, ונחתו היישר לבית ההורים, שם הן נאלצות לתמרן בין הסיוע לקהילה שנותרה באוקראינה או התפזרה במקומות נוספים, וכמובן לסייע לבני הקהילה שהיגרו לארץ. ומעל הכל, יש להם גם מחויבות משפחתיות. הן צריכות לדאוג לילדים שנותרו חסרי מסגרת ולדאוג שההורים שלהם, שהם כבר מבוגרים בדרך כלל, לא יעבדו קשה מדי".

להשליחות הללו שבדרך כלל פחות עסוקות בלדאוג לעצמן, אבל גם החיים האישיים שלהן עברו טלטלה: הבית שלהן נותר באוקראינה, על תכולתו ופעילותו השוקקת. איש אינו יודע מתי ואיך תגמר המלחמה, והאם יהיה להן קהילה לשוב אליה. כשמדובר בערים שעברו חורבן אמיתי, אין גם בית לשוב אליו. במצב של חוסר ודאות, אליו מצטרפים גם קשיי פרנסה שחווים רבים ממשפחות השלוחים, התוצאה הקשה משפיע על תחומי החיים. הכנס, כשמו כן הוא, נועד לתת להן מרווח נשימה להתמודד עם טראומת העבר, קשיי ההווה והעתיד הלוט בערפל.

ואכן, קשה היה שלא להתרגש מקבלת הפנים הנרגשת שנערכה לשליחות שרבות מהן הגיעו בלווית תינוקות רכים,  כשהן נהנות מארוחת בוקר מושקעת ושמחות להיפגש עם חברותיהן לתפקיד, להחליף חויות ולהתרענן.

בעשר בבוקר נערך המושב הראשון, אותו פתחה השליחה חני מרגולין, מנהלת ארגון ׳חנה׳.

אחריה תפסה את המקרופון שושי וובר שליחה בעיר דנייפרופטרבוסק שציינה שרק הנשים היושבות כאן מבינות את הקשיים שעוברים בימים אלו על בני משפחות השלוחים מאוקראינה. "קשה לנו לתכנן את העתיד, מכיון שאנחנו עדיין תקופות באתמול. אם קודם היו לנו תוכניות וחלומות, הקב"ה הביא אותנו למצב הזה כדי שנבוא עם הצעקה והבכי לפני הקב"ה. הרבי לימד אותנו שכל הענין של פסח ושל פסח שני ושל בנות צלפחד הוא לאחר שהגיע הצעקה והשאלה 'למה ניגרע'

בהמשך היום, זכו השלוחות להשתתפותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי שחיזק את הנוכחות בסיפורים, בחוויות אישיות ובדברי תורה מתורתו של הרבי על ההתמודדות עם קשיים.

בדבריו, הביא הרב גלוכובסקי את אחד המכתבים של הרבי עוסק בנושא ל"ג בעומר והאבלות של ימי הספירה. "24 אלף תלמידים, פרי עבודה של 24 שים, מתו בתוך 33 ימים בלבד. לכאורה, מפעל חייו של רבי עקיבא ירד לטמיון, אבל הוא לא נשבר. העולם היה שמם, אבל בכוחות מחודשים הוא הלך ולימד עוד חמשה תלמידים שהם אלו שבנו מחדש את התורה שבעל פה.

"למדנו מרבי עקיבא שלא חשובה הכמות, אלא האיכות. מחמשה תלמידים צמח עם ישראל מחדש. כולנו עוברים משברים ועוגמת נפש, אבל יכולים בכח שיש לנו לצמוח מחדש".

אנחנו לא מבינים הכל, אבל כל יהודי עובר בחייו מ"ב מסעות. חושבים שהגענו למנוחה ולנחלה ופתאום דברים קורים. אבל אם נחשוב טוב יהיה טוב".

המושב הבא היה בנושא 'זוגיות בשעת משבר, אותו ניהלה יפעת קליין. בשלב הבא התפצלו השליחות לשתי קבוצות: חלק הצטרפו לחני ירס שהעבירה להן סדנת מודעות תחת הכותרת 'הקשבה לרגע הנוכחי'. קבוצה אחרת  האזינה לגב' חנה פרלמן שהעניקה למשתתפות כוחות חיצונים ופנימיים לצלוח את אתגרי התקופה. בהמשך, התחלפו הקבוצות כך שכל אחת מהמשתתפות קבלה מושלם של תובנות וכלים משתי המרצות.

אחרי ארוחת צהריים עשירה השלוחות ישבו לשעה של צחוק ושחרור עם הסטנדאפיסטית נויה מנדל. הגב׳ גלית גלבוע שתפסה את המקרופון אחריה סיפרה את ספור חייה המרגש – כיצד חזרה בתשובה ובנתה את חייה מחדש אחרי המשברים שעברה. בין לבין נהנו השלוחות לשבת בניחותא בלובי המפואר, לתאר את סיפורי הבריחה בצל ההפגזות, ולהחליף חוויות מהחיים החדשים במצב הזמני בו הן נמצאות.

את יום החיזוק המרגש חתמו השלוחות בנסיעה משותפת לקבר רחל, מקום ששליחות רבות לא זכו לבקר בו מזה שנים רבות.

"התגובות שקיבלנו מהשלוחות היו מרגשות ומחממות לב", חותמת חני מרגולין, מנהלת ארגון חנה את היום המרגש. "הן סיפרו שלראשונה מאז החלה המלחמה הן חשו סיפוק וקורת רוח, ובעיקר הרגשה של שחרור אמיתי. הסדנאות העניקו להן תובנות וכלים מקצועיים  להתמודדות, ובכלל עצם המפגש עם שלוחות שמתמודדות עם מציאות דומה היה העניק להן את התחשוה של ה'ביחד'.

המפגש הזה הגיע אחרי שתי שנות קורונה בהן לא נפגשנו, וכולנו תקווה שתמיד נוכל להעניק תמיכה וסיוע לנשות השלוחים. האתגרים לא פשוטים אך אנחנו צריכות ללמוד ליהנות גם מהמצב בהווה, כשהעתיד לא ברור. ידוע הסיפור על הרבנית חיה מושקא ע"ה שכאשר שאלו אותה מהו הרגע המאושר בחייה היא אמרה מיד 'הרגע הזה'. מכיון שרק על הרגע הזה יש לנו שליטה, ויש לנו בחירה. אנחנו לא יודעים מה יהיה וקשה לתכנן, אבל תמיד  צריך לחשב מסלול מחדש ולשאול את עצמנו מה השם רוצה מאיתנו ברגע הנוכחי".

בקיבוץ אשדות יעקב, התקיים ערב מיוחד. הגב׳ הנדל לימדה חסידות לכבוד ל"ג בעומר – מתוך התניא, והכניסה אור של גאולה. המשפיעה שמה דגש על חשיבות האישה ועיקרה בבית וחשיבות השמירה על טהרת המשפחה. הנשים היו מרותקות.

בנוסף סיפרה הגב' הנדל על סיפורה והקשר האישי שלה לקיבוץ אשדות יעקב ופעילותה האישית בקיבוץ ועל הקמת מניין ובית כנסת בקיבוץ.