טור לנשים (וגם לבעלים שלהן) באדיבות מוסף ״עטרת חיה״ של שבועון ״בית משיח״
לנישואין ולשלום בית בין איש לאשתו יש מקום מאד מרכזי ביותר ביהדות. אפשר ללמוד על החשיבות של שלום בית מההלכה הידועה שמופיעה בסיום הלכות חנוכה של הרמב״ם (הלכות חנוכה, פרק ד, יד): ״היה לפניו נר ביתו (היה לו כסף לקניית נר שבת) ו(או לקניית) נר חנוכה, או נר ביתו וקידוש היום (קניית יין לקידוש), (ואין לו מספיק כסף לשניהם), נר ביתו קודם, משום שלום ביתו; (למה שלום בית כל כך חשוב?) שהרי השם נמחק (השם של הקב״ה נמחק במגילת סוטה) לעשות שלום בעולם (שזה מראה עד כמה שלום בית חשוב)״.
הרב לוי יצחק הרחיב על חשיבות של הנישואין על פי הקבלה במכתב שכתב לרבי ולרבנית ליום הנישואין הראשון שלהם. במכתבו מסביר הרב לוי יצחק שנישואי איש ואישה הם הבסיס לעולם התיקון: ״כי בתוהו (בעולם התוהו) לא היו נישואי איש ואישה. כי בז׳ מלכי תוהו (שבעת מלכי אדום שמוזכרים בפרשת וישלח ששייכים לעולם התוהו), מ-בלע (המלך בלע) ועד בעל חנן (המלך בעל חנן) לא נאמר בהם נשים (לא מוזכרות בתורה הנשים שלהם), והתחלת נישואי איש ואישה הוא מ-הדר (המלך הדר) (שהוא) מקור עולם התיקון שבו נאמר (רק לגביו נאמר) ׳ושם אשתו מהיטבאל׳…״. בהמשך המכתב מבאר הרב לוי יצחק: ״ואז, כשעשה בעצמו הוא ואשתו יחד מתוקנים כדבעי למהוי (אחרי שהוא ואשתו היו מתוקנים כמו שצריך) יכול אח״כ לצאת במלחמה, מלחמת החיים, לברר ולתקן בחלדו בחיים, הוא ואשתו ביחד את כל חלקי הניצוצין (ניצוצות הקדושה) השייכים להם, ובוודאי יצליחו בזה״.
והנה, למרות (או, בגלל…) החשיבות העצומה של נישואין ושלום הבית, רוב רובם של בני-זוג רבים ביניהם, וחלק מהזוגות אפילו רבים ביניהם הרבה מאד… למה בני-זוג רבים? בני-זוג רבים בגלל שקיימים ביניהם חילוקי דעות, והם בוחרים לריב עליהם. בניגוד למה שהרבה בני זוג חושבים, חילוקי דעות לא חייבים בהכרח להוביל למריבה. אפשר (כמעט תמיד) להחליט לא לריב על חילוקי דעות, אלא לפתור אותם (או לא לפתור אותם…) בלי לריב. האמת היא שממש לא חייבים לריב, אולם המציאות המצערת היא שהרבה מאד בני זוג מחליטים לריב בגלל שקיימים ביניהם חילוקי דעות.
לכאורה, זה לא אמור להפליא שלבני זוג יש דעות שונות, כפי שאומרת הגמרא: "כשם שפרצופיהן שונים, כך דעותיהם שונות" (ברכות עמוד נח, א). דברים דומים כותב הרבי: "חילוקי דעות – הוא עניין טבעי, שהרי הקב"ה ברא את בני-האדם באופן ש'אין דעותיהן שוות', וממילא אי-אפשר (ואין צורך) לפעול דעה אחידה אצל כולם" (התוועדויות תשמ"ט כרך א, עמ' 357).
מה רצוי לעשות בקשר לחילוקי דעות? על כך עונה הרבי: "כשיש חילוקי דעות בין בני-אדם – ואין פלא בדבר, שהרי הקב"ה ברא את בני-האדם באופן ש'אין דעותיהם שוות', וממילא לא תובעים מאחד שיוותר ויעלים את דעתו, שגם אם ייתכן שהוא צודק בדבר – צריכים להתדבר איש עם רעהו מתוך קירוב הלבבות, בדרכי נועם ובדרכי שלום״ (התוועדויות כרך ג, עמ' 164). במקום אחר מסביר הרבי שהאשמה על המריבה מוטלת על שני הצדדים: "בכלל, כאשר יש חילוקי דעות בין שני צדדים, ומתנהלת מחלוקת תוך כדי ביטויים חריפים, כמעט באופן קבוע אשמים בכך שני הצדדים, אפילו כאשר במידה מסוימת ולעיתים קורה שהצד האחד אשם במידה משמעותית, אך בכל-זאת, אשמה כלשהי נמצאת בכל צד״ (אגרות-קודש כרך יא, עמ' קלח).
מדברי הרבי ניתן ללמוד שחילוקי דעות לא חייבים בהכרח להוביל למריבות. אפשר לנסות לפתור חילוקי דעות ב-״דרכי שלום״ ולא ב-״דרכי מלחמה״. ״דרכי שלום״ הם ניסיון להגיע להסכמה בלי להגיע לעימות, ואילו ״דרכי מלחמה״ הם ניסיון לכפות ולאלץ האחד את השני לקבל את דעתנו. מתי בני-זוג יבחרו לפתור חילוקי דעות ב-״דרכי שלום״, ומתי הם יבחרו לפתור חילוקי דעת ב-״דרכי מלחמה״? הסיבה העיקרית שעלולה להניע בן או בת זוג להשתמש ב-״דרכי מלחמה״ היא האמונה (המוטעית) שלו שיש לו או לה ״זכות״ (במירכאות כפולות ומכופלות) לתבוע ולדרוש מהשני לקבל את דעתו, למרות שהשני חושב אחרת… התפיסה (המוטעית) הזו שהשני ״חייב לי״ היא שגורמת לחילוקי דעות בין בני-זוג להסלים למריבות קשות. לעומת זאת, כאשר בני-הזוג מאמינים שאין להם שום ״זכות״ לדרוש האחד מהשני מה לעשות או לחשוב, אלא רק לבקש, ושהשני ״לא חייב לי״ שום דבר, היחסים ביניהם לא יגיעו למריבות סוערות. ״לבקש״ אומר שאנו אומרים לבן או בת הזוג שלנו מה אנו רוצים, אולם משאירים לשני להחליט אם אמנם מתאים לו להיענות לבקשה שלנו. ״לבקש״ אומר שאנו מכבדים את השני כאדם בוגר ועצמאי שיש לו זכות להחליט איך להתנהג, גם אם זה לא בדיוק נראה לנו. ״לבקש״ אומר שאנו מכבדים את השני, בדיוק כמו שאנו מצפים שהשני יכבד אותנו.
על אלו נושאים זוגות רבים? זוגות רבים על נושאים שנראים להם מאד חשובים, אולם זו לא בהכרח האמת. פעמים רבות אנו רבים רק כי אנו עצבניים, ואז אנו מחפשים נושא לריב עליו… לראיה, כאשר אנו שמחים רגועים וטובי לב (במאמרי חסידות מובאת הדוגמא: ״כאשר שמח בחתונת בנו יחידו״) אנו לא רבים על הדברים האלו, ולמרבה הפלא הם אפילו לא מפריעים לנו…
בכל אופן, מאחר שנהוג ומקובל מאז ימי עולם שבני-זוג רבים ביניהם, נשאלת השאלה, על אלו נושאים בני-זוג רבים? המחקר מצא שבני-זוג רבים בעיקר על הנושאים הבאים: 1. חלוקת המטלות בבית. 2. השימוש בכסף. 3. חינוך הילדים. 4. מידת הקרבה בין בני-הזוג. 5. הקריירה התעסוקתית של בני הזוג. 6. הקשר עם המשפחה המורחבת. יחד עם זאת, יש הטוענים שבני-זוג לא באמת רבים על הנושאים האלו, אלא מסיבה אחת ויחידה. דר׳ סו ג׳ונסון (Sue Johnson) מייסדת טיפול זוגי בשם ״טיפול זוגי מבוסס רגש״ (EFT Emotional Focused Therapy) טוענת שכל הזוגות רבים בגלל נושא אחד: כי הם מרגישים שהשני ״לא רואה אותם״. כאשר אחד מבני-הזוג מרגיש שהשני ״לא רואה אותו״ הוא יריב עם השני במטרה שהשני ״יראה אותו״. זה דומה לילדים קטנים שמפריעים בשיעור כי רק כך שמים לב אליהם.
גם כדאי לזכור שהמחקר מצא שחלק גדול מחילוקי הדעת בין בני זוג לא ממש נפתרים. מסתבר שבני-זוג ממשיכים לריב על אותם הנושאים שוב ושוב במשך עשרות שנות נישואין, לאיוש״ט! הממצא הזה עלול להיות מאד מייאש, אולם אפשר לראות אותו גם אחרת. מאחר שבכל-מקרה כנראה שלא נסכים על רוב הנושאים, אולי חבל שנמשיך לריב עליהם, שהרי במילא לא יצא שום דבר מהמריבה הזו… אפשר לנסות להסתכל על חילוקי הדעות שלנו מפרספקטיבה של גיל 80 (לאיוש״ט), ולשאול את עצמנו, איך חילוקי הדעות האלו יראו בינינו כשנגיע בעז״ה לגיל 80. ניתן לשער שחלק גדול ממה שנראה לנו היום כל כך מעצבן, לא הוגן ולא צודק, וכו׳ לא בהכרח יראה כך בעוד עשרות שנים. למה שלא נאמץ את הפרספקטיבה הזו כבר עכשיו?
______
זאב קרומבי הוא עובד סוציאלי ומטפל זוגי (MSW), מומחה להתמכרויות התנהגותיות (MA), ודוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות 0547-822686 או [email protected]
