טמה חורושוכין

פקידת בנק אנונימית ברמת גן, ענתה לצלצול הטלפון האקראי שלי, במטרה לפתור עבורי שאלה טכנית. אף אחת מאתנו לא הכירה אשה  את רעותה, הכרות מוקדמת.

היתה זו הפעם הראשונה,  שצלצלתי לסניף הבנק הזה, והיא נבחרה משמים, להיות הפקידה שתענה לי.

בנקאים הם אנשים ענייניים בדרך כלל. בודאי ובודאי שלא יפתחו קשר אישי, ולא יגלו את סגור ליבם, בשיחה ראשונית עם מישהו לא מוכר, שמעבר לקו. אבל הפעם , באופן לא שיגרתי לחלוטין, צץ ועלה נושא סודי, פרטי, לשיחת הטלפון שלנו.

הפקידה סיפרה, שהיא נישאה לפני שנה וחודשיים. היא היתה בגיל 36, אך עדיין לא ניפקדה בילדים. הזמן החולף הלחיץ אותה מאד, אך פתרון באופק – אין.

התעניינתי, האם נבדקו המזוזות בביתם והתפילין של בעלה, והיא אמרה, שחודשיים לפני כן נבדקו התפילין. סיפרתי לה על ברכותיו הקדושות  של הרבי מליובאוויטש בספריו "איגרות קודש", והצעתי שאבקש עבורה ברכה להיפקד בזרעא חי' וקיימא.  בנוסף הצעתי לה ככלי לברכה,   לתת צדקה לפעילות של בית חב"ד בישוב אבן יהודה.

זכיתי שהרבי הטיל עלי שליחות להיות יו"ר ידידי בית חב"ד הזה.

מניסיוני ראיתי ב"ה,  שיהודים רבים שתרמו לפעילות זו, וביקשנו עבורם ברכה ב"איגרות קודש", נושעו בניסים למעלה  מדרך הטבע. "השותפות עם הרבי" הסברתי , "מוסיפה זכויות עצומות".

היא קיבלה את עצתי, וסיכמנו שאשלח לביתה טופס הוראת קבע לבית חב"ד.

ביום כ"ג שבט תשס"ג, כתבתי אודותיה פ"נ לרבי, שהונח בספר "איגרות קודש" כרך י', שניפתח באקראי בעמ' פב-פג.

מכתב התשובה בעמוד הימני נכתב באידיש, אך את סיומו הבנתי היטב; "בברכה לבשורות טובות". בעמוד השמאלי נכתב ש"ההמחאה ששלח לצדקה נמסרה"….

שלחתי לביתה הוראת קבע.

מרוץ החיים השכיח ממני את העובדה, שהוראת הקבע לא הוחזרה אלי חתומה על ידה להמשך טיפול.

ביום חורפי קר וגשום במיוחד, החלטתי שזה זמן מתאים מאד, לסדר את ניירותי בתיק "ידידי בית חב"ד" אבן יהודה "שלי". הקלסר היה עמוס במכתבים ותוך כדי דיפדוף, אני שמה לב  לעובדה מעניינת. תאריך המכתב שבידי, נושא את התאריך כ"ג שבט תשס"ג. ואילו התאריך שסידרתי את הקלסר  , הוא כ"ג שבט תשס"ד!!! בדיוק מדוקדק בהשגחה פרטית מרטיטה, חלפה לה שנה תמימה, מאז כתיבת מכתב הפ"נ לרבי –  עבורה.

סקרנותי התעוררה. החלטתי ליטול יוזמה, להתקשר ולהתעניין,  מה התחדש אצלה במשך השנה שחלפה. היא זכרה את שיחתנו הקודמת, אך בניגוד לסימפטיה ששידרה לי  אז, הודיעה לי בקול נוקשה ותקיף,  שהיא לא מעוניינת להמשיך את השיחה וניתקה את השיחה.

נותרתי  מופתעת למדי מהשינוי הדרסטי שחל בהתיחסותה. לקח לי עוד כמה שניות, להתעשת ולעכל את התגובה הבלתי צפויה,   ולהחזיר את שפופרת  הטלפון הדוממת למקומה.

מספר ימים לאחר מכן, צלצל הטלפון בביתי. הפעם  היתה זו היא שצלצלה אלי. היא ביקשה סליחה על התנהגותה הקודמת. צליל בכי השתרבב לקולה. היא סיפרה שהיא בהריון, אלא שהרופאים רוצים לעשות ….הפלה. הבדיקות הראו שהחלבון העוברי לא תקין. שיש ודאות שהעובר נושא תיסמונת דאון, ושהוא קטן באופן משמעותי מהנורמה המתאימה.

השבתי לה בספונטניות ובמהירות, שבשום אופן לא תסכים לעשות הפלה. אינני יודעת מהיכן לקחתי את החוצפה והאומץ לאמר לה זאת. "נבקש שוב את ברכת הרבי" – אמרתי לה. הזכרתי לה את המעלה הגדולה שבנתינת צדקה, ואת ההבטחה שהבטיחה.

"דף הוראת הקבע ששלחת לי, שמור אצלי" השיבה לי. והבטיחה מיוזמתה לשלוח  אלי את הדף חתום.

עידכנתי אותה בעצותיו הקדושות של הרבי להריון וללידה.  שלחתי לביתה את הסגולה לשמירה למעוברת  "שיר המעלות". המלצתי  לה לאמר את הפרק האישי בתהילים ולתת מספר פרוטות לצדקה.

כתבתי שוב לרבי,  ופירטתי את חוות דעת הרופאים ואת ממצאי הבדיקות המדאיגות.  ביקשתי עבורה ברכה,  שהזכות שלקחה על עצמה לתת צדקה באופן קבוע  לבית חב"ד אבן יהודה,  תעמוד לה להיוושע. שתלד זרעא חי' וקיימא מתוך בריאות שלמה שלה ושל העובר. את המכתב הנחתי באופן אקראי בכרך איגרות קודש.

דף הוראת הקבע אכן הגיע חתום על ידה,   וטופל בבית חב"ד.

 בהיותה בחודש שישי להריונה,  היא אושפזה בשל צירים מוקדמים בבית הרפואה לצורך שמירת הריון.

הזמן חלף. הופתעתי מצלצול נוסף ממנה. הפעם דיברה מבית הרפואה, והודיעה לי בהתרגשות, שיומיים קודם לכן, (ביום  כ"ח אלול תשס"ד),  ילדה בשעה טובה ומוצלחת תינוקת בריאה ושלמה.

 הרופאים היו בטוחים שחלה טעות. במשך יומיים, הם ערכו סבב בדיקות מקיף, שאישר שאכן, הילדה ב"ה בריאה ושלמה, בניגוד גמור לכל האבחנות הקודמות שלהם.

לפני חג הפסח, הזמנו אותה לקבל מצות שמורות עבודת – יד לליל הסדר. היא נענתה לרעיון ובעלה הגיע לביתנו.

חלפה שנה וחצי, והיא הגיעה אלי לביקור. היתה זו בעצם הפעם הראשונה,  שניפגשתי עימה פנים מול פנים. מהתיק שלפה שתי תמונות. התינוקת, בתה  בעלת הנס, שחורת התלתלים  והחמודה, ישובה ומביטה אלי. התגלמות ברכת הרבי מול עיניי.

בהמשך קיבלתי ממנה עידכון משמח. היא המשיכה להגיד את הפרק האישי בתהילים  של בתה על פי גילה. הבת למדה בבית ספר דתי. הדליקה  בקביעות נר לכבוד שבת קודש. והקפידה לשים מטבעות לצדקה לפני ההדלקה. בזמן החופשות השתתפה בקייטנת חב"ד במקום מגוריהם.

לאחר שנה הזמנתי  אותה בשנית  לקבל מצה שמורה עבודת יד. אך היא הפתיעה אותי ואמרה,  "כבר קנינו מצות שמורות. תתני למי שצריך".

מותירה אותי מלאה בסיפוק ובשמחה על ההשגחה הפרטית המופלאה. מודה להשם יתברך, שבחר בי כשליחה,  לבקש עליה מהרבי ברכה. "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". שבזכותה הפכה לאם.

בדידי הווא עובדא.

התו השמח והכלי החדשני

'התו השמח' יצא לדרך! המיזם המיוחד של מענק כספי למשדכי בוגרים מופעל על ידי ארגון עדי עד בשיתוף עם הרב יוסי קריצ'בסקי מקרן מרומים, המוביל את שיתוף הפעולה מתוך אכפתיות כנה לשידוכי אנ"ש. רבים מקהילת אנ"ש כבר החלו לקחת חלק בהשתדלות להרבות שמחות ולבנות בתים. מי שמאפשר את הכלים המעשיים להשתדלות זו הוא ר' משה רייכמן, שהקים ומנהל במסירות וביעילות את אתר חב"ד-מאצ', הכלי החדשני לשידוכי חב"ד דרכו כבר נסגרו מאות שידוכים! ואם בימי שגרה נגבה תשלום סמלי של 80 ₪ בהכנסת פרופילים חדשים לאתר, לרגל מבצע 'התו השמח' פתח הרב רייכמן את האתר להכנסת פרופילים חדשים ללא תשלום – מוגבל לתקופת המבצע. בימים האחרונים מצטרפים בקצב מוגבר פרופילים חדשים לחב"ד-מאצ'. לצד זאת, נרשמים שדכנים ואכפתניקים לאתר, ולאחר סינון וראיון אישי הם מקבלים גישה ומשתמשים בכלי הטכנולוגי לחיפוש מהיר, חכם ויעיל.

השבוע אנחנו חיים עם יעקב אבינו שיוצא מבאר שבע לחרנה, מאוהלה של תורה לחרון אף של מקום, לסביבת אנשים כה רחוקים, בצילו של לבן הרמאי – והכול בשביל למצוא שידוך ולהקים את בית ישראל. מעשה אבות סימן וכוח לבנים ולבנות, לצאת מאזור הנוחות ולהוסיף בהשתדלות להקמת בתים בישראל. נשואים? פקחו עיניים, חשבו, התאימו והציעו. מחפשים? שדרגו את ההשתדלות שלכם והכניסו את הפרופיל האישי לחב"ד-מאצ'. ואולי, כמו מאות זוגות שכבר ניסו ונישאו דרך חב"ד-מאצ', אולי תהיה זו קפיצת הדרך האישית שלכם אל השידוך.

כל אחד יכול

"כחלק מעבודת השדכנות, אני משתמשת בחב"ד-מאצ' ונעזרת רבות בכלי הזה" – מספרת השדכנית הגב' רינה גרשוביץ, ומשתפת ב'שידוך-של-חב"ד-מאצ'": "ראיתי באתר חב"ד-מאצ' את הבחור, שבמקור הוא מהארץ אך בתקופה האחרונה חי בחו"ל. כנראה בעקבות הקורונה הוא הגיע לארץ, וכשפניתי אליו 'תפסתי' אותו עם הפנים החוצה – הוא כבר תכנן את חזרתו לחו"ל. בכל זאת הצעתי לו לחכות ולהיפגש עם בחורה שגם אותה ראיתי בחב"ד-מאצ', ונס שהוא הסכים להיפגש – כי השידוך ברוך ה' יצא לפועל".

• מה החידוש של חב"ד-מאצ' על פני הפורומים הפעילים של השדכניות?

הגב' גרשוביץ:" בחב"ד-מאצ' הפרופילים מפורטים ונותנים תמונה רחבה על המועמדים, ובנוסף אפשר לבחור באופן אישי קריטריונים ולנסות חיפושים שונים שמובילים להצעות מגוונות ורלוונטיות. זו השתדלות שלא רק פותחת פתח אלא הרבה פתחים, ומגדילה באופן משמעותי את טווח האפשרויות".

• האם לדעתך שידוכים זה עסק לשדכניות מקצועיות בלבד?

"ממש לא. כל מי שאכפת לו ורוצה באמת לעזור יכול להיכנס לזה ולנסות, כי בידינו ההשתדלות, והתוצאות – בידי הקב"ה. מניסיוני, לא תמיד רואים הצלחות וזה לא קל, אבל כששידוך נסגר – זו תחושה עילאית ממש. מי שאומר מי אני ומה אני – זו נקודת מוצא מצוינת להתחיל משם בשידוכים, מתוך תחושת שליחות, לקפוץ למים – כעין 'קריעת ים-סוף' פרטית שלך, לצאת מעצמך ולעזור לאחרים, ומשם בעז"ה להביא לקריעת ים-סוף של זוגות במציאת השידוך ובהקמת הבית.

כששידוך נסגר, אני מרגישה זכות עצומה שהקב"ה בחר בי להוציא לפועל את ההכרזה שהוכרזה 40 יום קודם יצירת הוולד… ממחשבתו של הקב"ה, לדיבור – בת קול, ולמעשה – שהוא החלק שלנו בשליחותו של הקב"ה, כאן בעולם המעשה. כולנו רוצים כבר לזכות להתגלות משיח צדקנו, ביחד נצליח כולנו לקרוע את הים!! לקרוע את השמיים!! ולסייע בהקמת עוד בית ועוד בית וכך לזרז את הגאולה, שנזכה לה בקרוב ממש".

מירי שניאורסון

פרשת ויצא מלמדת אותנו איך יוצאים, לאן יוצאים ולמה יוצאים. יעקב אבינו יוצא כדי להקים משפחה – הוא בורח ממשהו אחד כדי לבחור במשהו אחר. הוא יוצא לשליחות לחרן, חרון אף של עולם, והוא יודע שאם זה היה קל – מישהו אחר היה עושה זאת… הוא עושה מה שצריך ולא מה שקל ופשוט.

בתחילת חייו הוא יושב ולומד בישיבה, אבל בהמשך העניינים מסתבכים. יעקב אבינו מצליח לעמוד בכל אתגרי חייו רק כי המצע שעליו הוא נשען היה שנות חייו כשהראש שלו היה מונח בלימודים. זה מה שנתן לו את הכוח לגור עם לבן ולהמשיך לקיים את כל הדקדוקים והמצוות, והתורה שהוא לקח על עצמו.

כל אחת היא כמו יעקב אבינו, ואיפה שהיא נמצאת היא תהיה באופן האמיתי והתמים ביותר שלה. גם אנחנו עושות כל מיני דברים רוחניים, אבל יש לעשות את הכול בצורה שנצא ממנה אחרת מאיך שנכנסנו, ללמוד את העניין באופן שישפיע ויזיז משהו בנפש, ואז כל הזמן ננוע קדימה.

משימת הדור שלנו היא לפעול בכל מה שקשור בשידוכים, וכידוע, קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. לא תמיד מבינים מה קורה ולמה זה לא זז. חברה סיפרה לי שהיא מלמדת טהרת המשפחה ככלי לברכה וכהכנה לשידוך. "היה לי קשה לקחת על עצמי לעשות זאת", היא אמרה, "אך אחרי שנה נזכרתי בהחלטה הזאת, הודעתי ופרסמתי – והנה הגיעו הרבה בנות. למדנו לא כסגולה אלא כברכה, ומאז כל שבועיים שלוש יש עוד כלה ועוד כלה, והבנות מבינות את החשיבות של זה היום יותר מתמיד"

והיא ממשיכה ומספרת, "את ודאי מכירה את האולמות שלנו, שבהם אנחנו מחתנים את היתומים שלנו. היה זוג יתום מאבא ואמא ועוד בתקופות הקורונה, לא ידעתי למי לפנות, מה עושים, איך לפעול ולחתן אותם? אני סומכת על בורא עולם וראיתי בחוש איך הקב"ה מלווה את הזוג להקים בית בישראל. הגעתי לרשם הרבנות ואמרו לגשת לבית דין, כי צריך לעשות בירור יהדות. אבל יש קורונה ובכל מקום סגור, מה עושים? אבל יש פתרון לכל דבר. נעשה את המקסימום – העיקר לא לפגוע בבחורה לפני החתונה."

"ובתוך כל הכאוס של מסמכים ואישורים, הכול הסתדר אבל אולם אין. הכול סגור. הכלה חולמת על שמלה מפוארת וחתונה גדולה, (אפילו תכשיט הגיע משמיים – התקשרה אישה וסיפרה לי שקיבלה מבעלה מתנה לחתונת הכסף והתכשיט לא לטעמה. בהשגחה פרטית זה התאים בדיוק לאצבע של הכלה!) אבל מה עושים בסגר? איפה יתחתן הזוג?

הלכתי לרב ושטחתי בפניו את הבעיה. הרב השיב: "תעמידי שולחן, חופה ועשרה אנשים עם רוגעלך ובקבוק יין, לא מעניין הסגר, רק חופה זה מה שצריך לעשות" אבל הכלה לא הייתה מוכנה לשמוע על זה. מזל שהייתה הפוגה ואז קבענו מיד תאריך.

וזה לא הכול!

בבוקר החתונה התקשר נדיב ואמר: "הבן שלי מתחתן היום, אם כך הסעודה עליי". ומאז השכר שלי הוא שהכלה מתקשרת בכל יום שישי ומברכת אותי ברכות גדולות לבריאות, שמחה ופרנסה. וכמו אצל יעקב שרצה להקים משפחה – קל זה לא היה,

אבל —  אם זה היה קל מישהו אחר היה עושה זאת..."

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאות
מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לרכישת הספרים "פרשה באהבה" היכנסי לאתר.
[email protected] טלפון 054-9292901

רוצה לקיים את ההוראה לחשוב על חינוך הילדים כל יום?

להתחלה טובה, קבלי מתנה שתקפיץ אותך קדימה:
כל יום תקבלי במייל – סרטון יומי עם תוכן חינוכי קצרצר (דקות ספורות), במשך 40 יום!
התוכן מועבר על ידי הרב שלמה רייניץ ממכון ליב"ה

יהיה לך ממש 'מיני קורס' בן 40 שיעורים קצרצרים, שכל יום נפתח בו שיעור נוסף ונשלח תזכורת עם לינק לשיעור שנפתח לך באותו היום (יש כמובן גם גישה חופשית לשיעורים הקודמים שכבר נפתחו).

אחרי 40 יום של צפיה בשיעורים, רצף השיעורים יקנה לכם ידע רב בנושא המיני קורס – 'חינוך בשלושה צעדים' (מבוסס על קונטרס כללי החינוך וההדרכה של הרבי הריי"צ).

ההצטרפות לאתגר ה-40 נעשית בהרשמה קלה וללא עלות.

הצטרפי עכשיו בקישור כאן