בשעה טובה ומוצלחת, עיתון חדש הגיע לעולם! כולו מוקדש לענייני גאולה ומשיח!

עיתון מלא וגדוש בתוכן גאולתי.

כדאי שתתחילו לקרוא היום, כתבות מרתקות מחכות לכן לרגל היום הבהיר- ח"י אלול.
קריאה מהנאה,

מערכת עיתון גאו"ממש

יחי המלך המשיח!

26-08-2021-23-33-34-עיתון גדול (1)

יש משהו מיוחד במינו ב'דבר מלכות' השבוע. כל שיחה של הרבי מיוחדת כמובן

כשהתחלתי לקרוא את הדבר מלכות השבוע, פתאום הרגשתי שהרבי ממש אומר בין המילים, אתה – יהודי – אף פעם לא לבד! אני תמיד איתך!!

בפרשת כי תבוא מסופר על הביכורים שיהודי מביא כאות הודאה/הודיה להשם.

הרבי אומר – כל יהודי הוא ביכורים של הקדוש ברוך הוא !!

כל אחד ואחד לא משנה מהי הדרגה שלו, באיזה מצב הוא נמצא כעת בגשמיות או ברוחניות,
הוא הדבר הכי יקר שנמצא ושקיים עלי אדמות !

הוא הדבר הראשוני שבשבילו נברא ה-כ-ל
חייב כל יהודי לומר , בשבילי נברא העולם!

ובעצם הקדוש ברוך הוא שלו – שלו פרטי – בשבילו הוא ברא את הכל וכל רגע היהודי נמצא במחשבתו של השם.

ולא רק באופן כללי,
אלא כל פרט ופרט,
כל מחשבה דיבור ומעשה של יהודי
שיראה הכי שולי שיש,
זה ביכורים של הקב'ה – זה הדבר הכי יקר שקיים עלי אדמות כיון שזה נעשה על ידי יהודי!

אז, אנחנו אף פעם לא לבד !
כיון שאם כל פרט ופרט שקורה בחיינו, הוא הדבר הכי חשוב ויקר שקיים עלי אדמות ,
אז יש פה מישהו שנמצא איתנו בכל צעד וצעד….

וגם, כשנזכור שכל פרט בחיינו כל כך חשוב, נחשוב כמה פעמים לפני כל מחשבה דיבור ומעשה שלנו,
האם זה ראוי שאת הביכורים האלה הקב'ה יקבל מאיתנו?…

גוט שאבעס. שבת של גאולה אמיתית ושלימה! ביכורים שלמים מושלמים.
לזכות ולרפואה שלמה מהירה וגאולתית ליוסף יצחק בן שטערנא שרה

כולן מדברות על 'מתחם אלול'
במדרשת 'פנימיות' שברמת אביב החליטו להתחדש ובחודש אלול הזה פתחו לראשונה מתחם חדשני, גדוש בשיעורי חסידות לנשמה, סדנאות אומנות ופינות יצירה, בית קפה מתוק ותערוכה אחת מיוחדת. את כבר ביקרת שם?
אפשר לומר שבשבועיים האחרונים מדרשת 'פנימיות' עברה מהפך: המבנה המוכר שברמת אביב הפך למתחם שלם שכולו מוקדש לחודש אלול ובנות ונשים רבות מכל גווני הקשת הגיעו להשתתף באחת או יותר מהפעילויות מעוררות ההשראה. החדשות הטובות הן שגם השבוע ממשיך הפרויקט המרענן הזה ויש לכן הזדמנות לקחת בו חלק.
אז מה בדיוק תמצאו ב'מתחם אלול'?
שיעורי חסידות שממלאים את הלב והנשמה עם הרבנים לירז בניסטי וישראל שנייבלג, ושיעורי זוגיות בראי החסידות עם הגב' שקמה כהן.
בין היתר הוקמה גלריה עם יצירות יפות ומרגשות של האמנית המבטיחה שיראל לוי שמציגה את התערוכה "הרועה בשושנים".
כמו כן, נפתח סטודיו ובו סדנאות מיוחדות כמו סדנת רקמה או סדנת התבוננות נשית, כתיבה וניגון.
ברחבי המתחם תגלו עוד "הפתעות" משמחות כמו פינות יצירה, פינת כתיבת מכתבים לרבי, גינה חדשה וירוקה וגם בית קפה חדש ומתוק – "קפה זלדה".

הלו"ז המעודכן ליומיים האחרונים  שנותרו לפעילות של מתחם אלול:

ביום רביעי פסטיבל האישה היהודית

בו ישתתפו שדכנית מאפרת וצלמת,
לכל אחת תהיה האפשרות לצאת ביום זה עם פרופיל כתוב לשידוכים ותמונה מצלמת מקצועית

במקביל יערכו הסדנאות בנושא הבית היהודי

ולסיכום החודש המיוחד והגדוש הזה
נתוועד עם הרב החסיד יוסקה פרידמן
שיעזור לנו להוריד את כל האורות והשמחה לכלים של עבודה

נפלאות בפרשת כי תבוא/מירי שניאורסון

שנה טובה מבית חיינו אשר בניו יורק

״הבטחתי לרבי שאגיע אליו עוד לפני ראש השנה ויהי מה״, אומרת עליזה בתרועת ניצחון. היא מסתכלת על ההליכון עם שלושה גלגלים שמולה, מנידה בראשה בהתפעלות גלויה ומוסיפה, ״חצי שנה שכבתי בשיקום אחרי האירוע המוחי שהיה לי, אבל כבר אז היה ברור לי שאקום ואלך בכוחות עצמי ואגיע לכאן להודות״. את ראשה מכסה בקפידה כיסוי כסוף מנצנץ, היא קורצת להליכון כמאפשרת את מערכת היחסים החדשה שלו איתה ונהנית מברכות חברותיה למסע, שמאשרות את נחישותה ומעמדה הבלתי מתפשר כמלכת הכיתה. ״הכול בזכותך, רבי", היא מנשקת את התמונה שבידה.

יצאנו יחד, קבוצה של עשרים נשים מצפון הארץ ודרומה, מהמושב ומהכפר, משכונות צפוניות ומזרחיות, צעירות וגם נפלאות מתגברות בהנחיית וליווי הרב נדב כהן ואורלי אשתו, אל הרבי, להסתופף בצילו בישורת האחרונה של שנת תשפ״א.

לא ברור אם יש או אין קורונה כאן, בניו יורק. האכיפה על מסיכות היא רק במולים (הקניונים) הגדולים. אם תראו מישהו עם מסיכה מולכם תדעו בוודאות שהוא ישראלי שרק נחת פה זה לא כבר. שכונת הרבי מתעוררת מחדש אחרי חודשיים שבהם כולם היו בהרים והנוער והילדים בקעמפים. האימהות אצות רצות, מחכות כבר להחזיר את השגרה לחיים, קונות תלבושות, תיקים וילקוטים ובין לבין מתרוממות ומרוממות את שלהי אלול המיוזעים בהתוועדויות של המאורות הגדולים. ובשלהי אלול – ח"י אלול, ציון דרך החל תמיד שנים עשר ימים לפני ראש השנה. כוחם של הבעש"ט הקדוש ואדמו"ר הזקן בעל התניא שנולדו ביום זה מאיר לנו את שנים עשר הימים האחרונים של השנה, כל יום באור חדש ושונה, כנגד שנים עשר חודשי השנה (לדוגמה השבת, כ׳ באלול, מתקנת את חודש כסלו).

"כי תבוא אל הארץ" – פרשת השבוע מזמינה אותנו לפסוע בבטחה, לרתום את הרצון (ארץ מלשון רצון ולשון מרוצה) בשמחה לקראת הבאות. לראות את האור החדש המאיר עלינו, המתחדש ומתרבה תמיד באור חדש. כפי שכתוב על ארץ ישראל: ״ארץ אשר תמיד עיני ה׳ אלוקיך בה״. ויותר ממה שה׳ דואג לכל באי עולם בראש מעייניו נמצאת ארץ ישראל, הנקראת ארץ חפץ, ובכל שנה ושנה יורד ומאיר מחכמה עילאה (אדמוה"ז בספר התניא) אור חדש ומחודש שלא היה מאיר עדיין מעולם, כי אור כל שנה ושנה מסתלק לשורשו בכל ערב ראש השנה. ועל ידי תקיעת שופר ותפילות מגיעה חוכמה עליונה להאיר לארץ ולדרים עליה, וממנה הם מקבלים את החיות – וכך חוזר הניגון הזה בכל ראש השנה.

אפשר כבר לאחל מכאן, ממקום מושבי במרכז החיים העולמי, בבית חיינו אשר בניו יורק, שנה טובה ומתוקה, שנה שבה נפעל בחיות ונחיה חיים מלאים, בלי להתחשב בתנאים ובגורמים המנגדים, בדיוק כמו עליזה שטסה לרבי עם הליכון וחזרה למקור החיים למרות כל האתגרים ומצהירה קבל עם ונשות המסע. ״את ההליכון אני מפקידה פה אצל הרבי. כבר לא אצטרך אותו בצעידה לירושלים לבית המקדש בגאולה השלמה״.

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.

מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבה" לחצו כאן    mail: [email protected]   טלפון 054-9292901

(למפוחדות שבקהל הקוראות- הסוף טוב)

*-הצילו, אני לא נושמת, חוש הטעם שלי השתבש, אני אוכלת בלי הבחנה בין מתוק למר, לא מחסירה מפי דבר. וחוש הריח… מה ילדיי עושים כעת??*

פותחים בתודה.
תודה לה' אני בריאה, בעלי בריא וכל ילדינו בריאים!
לא מובן כלל וכלל.
כעת כשמגיפת הקורונה שוב פורצת בעוצמה, אני מוצאת את עצמי בערפול חושים משמעותי.

רגע, איך זה הולך? עם כל ילד נוסף שנולד.. נוספות דאגות?
עם כל ילד שמתחיל שנה, יש חששות?
אני לא יודעת מה אצלך ואצלך ואצל ההיא…
אני הגעתי לכזו אי הבנה שאי אפשר לתאר,
ימים אחרונים של החופש ואני רק שקועה סביב הקורונה, עמוסת מחשבות מפילות ,מחשבות מבלבלות וכו'
מבזבזת זמן על כל הבדיקות האפשריות: בדיקת קורונה ונוגדנים
עיבוד נתונים לגבי חיסונים, ימי בידוד , קיצור ופטור
בקיצור: *ה' יעזור!*
כן, בתוך כל הבלאגן הרגשתי כפשוטו שאני לא מצליחה לנשום, לא מצליחה להיות האמא הגאה, עם כוחות על, ועוד כהנה.
רגע, אני עוצרת את המצפון,
אני לא יכולה לשנות סדרי בראשית, אני לא יכולה לנבא מתי יגמר, ואפילו לא יכולה להחליט מה נכון.
אז מה כן??? אני יכולה לבחור בטוב, יכולה לבחור לשמוח מההווה (בלי לדאוג מהעתיד)
יכולה להמשיך להודות שאין לילדיי תו ירוק, אך יש ויהיה עוד תו ביטחון,
להתרומם כל יום מחדש מהידיעה שאני מצליחה
לחיות את ההווה מתוך שמחה

הצלחה לכולנו!
כתיבה וחתימה טובה, שרה