דבורה לאה אמיר, עטרת חיה
זיכרונות של ערב פסח
כשאני נזכרת בפסח, בכל פעם מחדש עולים לי זיכרונות נעימים מההכנות לחג. אין מה לעשות, עם כל העבודה הגדולה והעומס… כן, יש התרגשות סביב ההכנות לחג הגדול והמיוחד. בבית שלנו היינו מכינים לוח משימות עם תאריכי–יעד בהם אנו מתכננים לסיים כל משימה.
מאוד עוזר לעשות 'וי' ליד כל משימה ולראות כמה הספקנו, זה מעלה את המורל, הקצב ואת תחושת ההתקדמות. לדעתי, למרות שהתוצאה מאוד חשובה – כלומר, בית נקי ומוכן לפסח – ממש חשוב לשים דגש על ה'איך', הדרך ולא רק על התוצאה.
אם קיבלנו בית נקי בזמן ואפילו לפני, אבל ילדים מתוסכלים, הרבה כעס, עצבים, לחץ וזכרונות לא חיוביים ממצווה כה גדולה – אז הפסדנו! לכן, מה שעוזר לי זה לחשוב על החוויה – אם זה עם הילדים ואם זה לעצמנו.
לקחת בייבי–סיטר שתיקח את הקטנים לשעה–שעתיים, בזמן הזה להכין מראש שיעור מרתק להאזנה (יש המון, זה זמן להתפתחות ובעיקר ללימוד חסידות) ותוך כדי לסדר, למיין ולהספיק.
אני זוכרת את עצמי כנערה הולכת לעזור למשפחה בקהילה (יותר קל לעזור לאחרים מאשר בבית, לא?) הם היו שומרים ממתקים ממשלוחי המנות של ערב פסח ומצ'פרים את הילדים בהתאם. מומלץ, אם נשאר לכם משהו…
הכנות לפסח – חוויה לילדים
שרי יונג מביתר, נשואה פלוס שלושה, משתפת אותנו בנוסטלגיות מילדותה בהכנות לחג הפסח:
"כשאני נזכרת בפסח הלב שלי מתמלא ברגשות של געגוע והתרגשות… גדלנו בשכונה חרדית, היינו בבית מספר ילדים ממש צפופים וכשהיה מגיע פסח אני זוכרת את אמא מכנסת אותנו ל'ישיבת צוות פסח שמח וכשר'. אמא הייתה מקריאה מרשימתה מה המשימות ואנחנו הילדים היינו בוחרים משימות ומשתבצים. בסוף נשארו תפקידים שפחות אהבנו וגם בהם התחלקנו. הייתה אווירת שיתוף ואמא שמה דגש על חוויה. תמיד היא אמרה קודם 'פסח שמח' ואחר–כך את ה'כשר' שגם היה.
"אני זוכרת שהיינו מפעילים קלטות של סיפורי פסח (רבי אלתר ועוד), מוסיקה, לובשים בגדי ניקיון וכולם יחד מסתערים על הבית. היה מצחיק, חוויתי ונוסטלגי. תמיד היה ילד שפותח מגירה על מנת לסדר אותה ומתחיל להקריא לנו מכתבים שנכתבו מזמן, מראה תמונות ישנות וכל מיני אוצרות ששמרנו. היינו מניחים במרכז החדר שקית גדולה ולשם היינו משליכים כל מה שמיותר. ב"ה, אמא לימדה אותנו לזרוק/להעביר ולא להיקשר לחפצים יתר על המידה. כי אין סיכוי בבית לא–גדול עם הרבה ילדים להשאיר את כל החפצים.
"הילדים הקטנטנים אהבו להשתכשך באמבטיה יחד עם כל הצעצועים, מים, סבון ומוסיקה ולקרצף אותם. לאחי הקטן אמא נתנה לשאוב אבק במגירות. הסביבה הייתה חרדית ולכן אווירת הפסח הייתה מורגשת ממש בשכונה, ברחוב ובאוויר. מכל המרפסות אפשר היה לראות מזרונים שנדפקים בעז, כסאות שקורצפו במים וסבון וחלונות נשטפים במרץ. מכל עבר, כולם ניקו והתכוננו לחג.
"באמצע היום, אמא הייתה אוספת את כולם ומחלקת צ'ופר טעים, ולפעמים אבא היה קונה בסוף יום פלאפל לכולם… אלו הזיכרונות שלי מבית אבא ואמא, ואני מאוד משתדלת היום בביתי לעשות את אותו הדבר על מנת שתמיד פסח יזכיר לילדיי חוויה ולא ההיפך".
לנקות באפקטיביות עם ילדים
חיה אביטל מעתלית משתפת בתובנותיה בנושא:
"כדי להגיע לפסח כמו שצריך, עם בית מבריק ויחד עם זה כח, אנרגיה ושמחה – מה שצריך זה פשוט לתכנן! איך מתכננים? קודם כל עלינו להבין שפסח זו מטרה גדולה. כדי להגיע למטרה גדולה (כל מטרה – גם לרדת במשקל, לקדם ולחנך את הילדים, זוגיות טובה וכדו') יש לחלק אותה לכמה מטרות ביניים ולכל אחת מהמטרות לעשות תוכנית פעולה. הרעיון של זה הוא פשוט, מטרה גדולה היא הרבה פעמים גדולה מידי! לא יודעים את הדרך וכמה מכשולים יהיו לנו במהלכה. הגודל עצמו יכול לייאש… עם מטרות קטנות יותר קל לנו להתכוונן. לתכנן את הדרך, לצפות מראש מכשולים ולייצר פתרונות אפשריים מבעוד מועד.
"דבר שני, לבדוק עם עצמי מה אומר 'פסח' בשבילי, מה רמת הביצוע שאני מתכננת, האם אני מתכננת סדרים יסודיים/ניקוי מחמץ נטו. מבחינת יכולת, כח וזמן והאם יש לי עזרה. יש כאלה כמוני שפסח זו הזדמנות עבורן לעשות סדר יסודי בכל הבית, בכל מיני פינות שאליהן לא מגיעים במהלך השנה.
"אני מתחילה את פסח כמה שיותר מוקדם. חודש שבט זה זה זמן טוב להתחיל מבחינתי. אני עושה כל פעם משהו קטן, פעם–פעמיים בשבוע. מתחילה בסדרים בארונות למעלה, לשם הילדים גם ככה לא יגיעו… בראש חודש אדר אני משתדלת לסיים את כל הארונות והספרייה בסלון, אחר–כך משתדלים לשמור על הסדר. אבל לפחות את הסדר והמיון העיקריים, שגוזלים את רוב הזמן, עשינו. תמיד אפשר לעבור שוב על המדפים ולארגן שוב. בכלל, אם מסתכלים על הבית כמכלול, הארונות הם המקום שדורש הכי הרבה סדר. בגדים שקטנים על הילדים. בגדים שלי שאני כבר לא אוהבת/לובשת…
"צעצועים- תמיד יש מה למיין, לזרוק או לתת. הם אמנם לא יהיו נקיים מחמץ, אבל יהיו מסודרים. אני מוכרת בחמץ את כל המשחקים חוץ מכמה בודדים שהילדים מנקים שבוע לפני פסח. גם את ארונות המטבח כדאי לארגן מוקדם. סדר וניקיון יסודי, ככה שלא תצטרכו ברגע האחרון לפני פסח גם לסדר וגם לנקות. אז סיכמנו. סדר ומיון מסיימים מוקדם!
"אחרי פורים – נגמר ה'בלאגן' של משלוחי המנות ומתחילים את הנקיונות היסודיים. יש כאלה שאוהבות לעשות כל חדר בנפרד. אם יש לך ילדים בוגרים הם יכולים לנקות את החדר שלהם. אצלי הילדים עוד קטנים, אז אני מביאה להם משימות לפי היכולת. אני אוהבת לעשות יום מיטות, יומיים–שלושה של חלונות בכל הבית, אחר–כך מנקים דלתות, וכל מיני פיצ'יפקעס בחדרים. חדר כביסה או חדרי שירות למי שיש. חדרי עבודה- שולחן וכסא מחשב וכל פינת העבודה. שבועיים לפני פסח החדרים צריכים להיות נקיים! "השלב הבא זה סלון ומטבח. את הספרייה כבר עשינו, אז יש לנו ספות, שולחן וכסאות. שאת זה אני עושה שבוע לפני – כי בכל זאת יש לי ילדים קטנים… והמטבח – מחליטים אלו ארונות מוכרים את החמץ שבהם לגוי ואילו מנקים ומתחילים כבר שבועיים לפני.
"את המקרר אני עושה שבוע–שבוע וחצי קודם כי בכל זאת צריך אותו. איך מנקים את המקרר? – יש להוציא כל החלקים, לפרוס באמבטיה מגבת ישנה ולהניח את כל החלקים, לשטוף במים, אקונומיקה וסבון. להשרות קצת ואחר–כך לשפשף. לשטוף ולייבש על מגבת גדולה בחדר סגור- אני נועלת את הדלת מבחוץ כי יש לי קטנטנים. הכי מומלץ זה להוציא את כל חלקי המקרר, לנקות יסודי ולהניח במקום נקי מחמץ. להשאיר רק מדף אחד במקרר ועליו להניח את אוכל החמץ, זה חוסך המון זמן קרוב לפסח…
"איך אני משתפת את בני הבית? לילדים אני נותנת משימות לפי גיל. אפשר לעשות טבלה של עזרה יומית, ובסוף לקנות משחק חדש לפסח. כדאי גם לתת צ'ופרים קטנים בין לבין. זה לא חייב להיות ממתק, זה יכול להיות טיול עם אמא/אבא או ללכת עמם לקניות. זמן איכות כיפי, או לישון שעה אחרי כולם (ילדים מאוד אוהבים לעזור בזמן שהם צריכים ללכת לישון, אז הם יכולים להישאר איתכם ערים ולעזור).
"הכי חשובים לפני פסח הם: האווירה, החוויה, ההנאה והזיכרון המתוק מהמצווה החשובה. כדי לשמור על אווירה טובה ושלום בית, בבקשה תדאגי לעצמך! אל תקרעי או תקחי משימות שאת לא יכולה לעמוד בהן. בדקי יכולת ואם לקחת משהו גדול מדי, עשי 'אחורה פנה' ובדקי אפשרויות: כמו עזרה חיצונית, מנקה או נערה, בייבי סיטר.
בקשי עזרה במקום לדרוש, יותר נעים!
זמן איכות עם עצמך – דאגי למשהו כיפי בשבילך כל יום, אם את מרגישה מותשת צאי לסיבוב ותחזרי עם כוח.
"רשימות. אני לא זזה בלי רשימות, רשימת ניקיון. מחולקת לחדרים, רשימת קניות. זה עושה לי סדר עצום בראש ובבית. אני שומרת על הרשימה של החג כל שנה. ואחרי פסח מעדכנת אותה, מה נשאר, מה היה חסר, כמה אנשים היינו ועוד".
סוד ההצלחה: בית מתוחזק!
מיטל טרבלסי, מכפר חב"ד משתפת:
"בעיניי, הכי חשוב לשחרר, ולקרוא היטב את הסיטואציה. את זה למדתי מהביטוי 'וחי בהם' שצריך לחיות את המצוות ולא 'להתאבד' בקיומם חלילה. זאת אומרת, אם התקופה היא יותר מאתגרת כמו: אחרי לידה, שמירת הריון או אפילו שמחה כחתונה. עלייך לבדוק עם עצמך מה היכולת שלך, על מה ניתן לוותר ולא לנקות השנה ולמכור לגוי. אם הילדים יכולים לעזור ויש להם נכונות, כדאי לנסות לשלב אותם; אם לא, לשחרר שליטה ככל הניתן ואת מה שנקי לשמר. כלומר, כן ללמד שלא אוכלים בכל מקום, אפילו להוציא שולחן קטן ולשנות את מקומו הקבוע שידעו שכרגע מקום האכילה משתנה עד ערב פסח.
"את פסח ממש אני לא מתחילה לפני פורים ולפעמים אפילו עד שבוע לפני פסח. אם הבית מתוחזק נכון במשך כל השנה ומארגנים (מבחינת סדר) כל פעם פינה אחרת, כל פעם ארון אחר… אז פסח בעיניי זה לא סיפור גדול. בשנה שעברה כשהיה סגר עשינו פסח בארבעה, חמישה ימים לפני 'ליל הסדר'. סדר וניקיון מתחילים בראש וחשוב לזכור ש'תפסת מרובה – לא תפסת'.
"איך אני נעזרת בבני הבית? בעלי משתדל לעשות את הדברים שדורשים שרירים. כמו לשאוב רהיטים ולהזיז את הדברים הכבדים. גם ההכנות של הכשרת המטבח והקניות הם מתפקידו, אני מתעסקת יותר עם מיון בגדים ודברים עם פרטים קטנים… הילדים אוהבים לנקות את המשחקים שלהם או סתם לשפוך מים ולגרוף. כמובן, תלוי לפי הגיל וגם אם הם לא עושים את זה מצויין – אני נותנת להם בשביל התחושה והחינוך להשתתף בהכנות… אנחנו מפעילים מוזיקה ומשתדלים לנקות בלי עצבים כי אחרת 'יצא שכרו בהפסדו'…
"אשה שמביאה עוזרת לניקיון כדאי לדאוג שתעשה את הניקיון (ולא את הסדר) ולנהל אותה בצורה נכונה. סדר העדיפויות שלי במקרים שאני לא יכולה לעשות את הכול הם: המטבח, פינת אוכל וגם הספות. אבל, תריסים, ארונות בגדים וגם ארונות מטבח שלא הכרחיים ואני יכולה למכור אז אני משתמשת בזכות למכור את כל מה שגדול מכוחותי".
