Author Archive

היום כולנו מהדרות – קמפיין לחידוש המקווה בצפת

מצוות טהרת המשפחה הינה לב ליבו של כל בית יהודי. לאורך כל הדורות מסרו יהודים את נפשם כדי לקיים אותה בהידור ולחזק את המשפחה, בקדושה.

הרבי מליובאוויטש עודד באינספור שיחות ומכתבים את העוסקים בענייני טהרה, ועודד במיוחד הקמה של מקוואות מהודרים ומפוארים בכל מקום ומקום. הרבי אף שלח צ'ק כהשתתפות אישית לכל מקום שבו נבנה מקווה טהרה!

חב"ד מאָנט חיצוניות

חלק בלתי נפרד מהידור המצווה הוא היופי החיצוני של המבנה. הרבי אף כתב בפירוש שזה עניין הנוגע לפנימיות המצווה, והאריך בחשיבות שהעניקו לכך רבותינו נשיאינו.

גם כאן ודווקא כאן, בקריה של הרבי – קריית חב"ד בצפת, מגיע לכל אישה לטבול במקווה מהודר ומפואר.

ב"ה זכינו והקהילה הולכת וצומחת באופן מואץ, אך המקווה שמשמש מאות נשים מדי חודש הולך ומתיישן. כעת דרוש חידוש מקיף של כלל המערכות במקווה – הצנרת, החימום, האיטום ועוד, שיפוץ מעמיק של החדרים השונים, הרחבת המקום ואבזור שלו כהלכה.

בּוֹאוּ נְהַדֵּר

אנו קוראים לכם לקחת חלק בחידוש המקווה המרכזי, באופן של הרחבה – לנחת רוח לרבי.

זהו העתיד של כל משפחה ומשפחה, זהו הבית שלנו, עלינו לפעול עכשיו!

רכשו לבנה או מספר לבנים במקווה ויחד נהדר בטהרה

לתרומה לחצי כאן











כך תתכונני לפסח ביעילות ובמינימום לחץ

דבורה לאה אמיר, עטרת חיה

זיכרונות של ערב פסח

כשאני נזכרת בפסח, בכל פעם מחדש עולים לי זיכרונות נעימים מההכנות לחג. אין מה לעשות, עם כל העבודה הגדולה והעומס… כן, יש התרגשות סביב ההכנות לחג הגדול והמיוחד. בבית שלנו היינו מכינים לוח משימות עם תאריכי–יעד בהם אנו מתכננים לסיים כל משימה.

מאוד עוזר לעשות 'וי' ליד כל משימה ולראות כמה הספקנו, זה מעלה את המורל, הקצב ואת תחושת ההתקדמות. לדעתי, למרות שהתוצאה מאוד חשובה – כלומר, בית נקי ומוכן לפסח – ממש חשוב לשים דגש על ה'איך', הדרך ולא רק על התוצאה.

אם קיבלנו בית נקי בזמן ואפילו לפני, אבל ילדים מתוסכלים, הרבה כעס, עצבים, לחץ וזכרונות לא חיוביים ממצווה כה גדולה – אז הפסדנו! לכן, מה שעוזר לי זה לחשוב על החוויה – אם זה עם הילדים ואם זה לעצמנו.

לקחת בייבי–סיטר שתיקח את הקטנים לשעה–שעתיים, בזמן הזה להכין מראש שיעור מרתק להאזנה (יש המון, זה זמן להתפתחות ובעיקר ללימוד חסידות) ותוך כדי לסדר, למיין ולהספיק.

אני זוכרת את עצמי כנערה הולכת לעזור למשפחה בקהילה (יותר קל לעזור לאחרים מאשר בבית, לא?) הם היו שומרים ממתקים ממשלוחי המנות של ערב פסח ומצ'פרים את הילדים בהתאם. מומלץ, אם נשאר לכם משהו…

הכנות לפסח – חוויה לילדים

שרי יונג מביתר, נשואה פלוס שלושה, משתפת אותנו בנוסטלגיות מילדותה בהכנות לחג הפסח:

"כשאני נזכרת בפסח הלב שלי מתמלא ברגשות של געגוע והתרגשות… גדלנו בשכונה חרדית, היינו בבית מספר ילדים ממש צפופים וכשהיה מגיע פסח אני זוכרת את אמא מכנסת אותנו ל'ישיבת צוות פסח שמח וכשר'. אמא הייתה מקריאה מרשימתה מה המשימות ואנחנו הילדים היינו בוחרים משימות ומשתבצים. בסוף נשארו תפקידים שפחות אהבנו וגם בהם התחלקנו. הייתה אווירת שיתוף ואמא שמה דגש על חוויה. תמיד היא אמרה קודם 'פסח שמח' ואחר–כך את ה'כשר' שגם היה.

"אני זוכרת שהיינו מפעילים קלטות של סיפורי פסח (רבי אלתר ועוד), מוסיקה, לובשים בגדי ניקיון וכולם יחד מסתערים על הבית. היה מצחיק, חוויתי ונוסטלגי. תמיד היה ילד שפותח מגירה על מנת לסדר אותה ומתחיל להקריא לנו מכתבים שנכתבו מזמן, מראה תמונות ישנות וכל מיני אוצרות ששמרנו. היינו מניחים במרכז החדר שקית גדולה ולשם היינו משליכים כל מה שמיותר. ב"ה, אמא לימדה אותנו לזרוק/להעביר ולא להיקשר לחפצים יתר על המידה. כי אין סיכוי בבית לא–גדול עם הרבה ילדים להשאיר את כל החפצים.

"הילדים הקטנטנים אהבו להשתכשך באמבטיה יחד עם כל הצעצועים, מים, סבון ומוסיקה ולקרצף אותם. לאחי הקטן אמא נתנה לשאוב אבק במגירות. הסביבה הייתה חרדית ולכן אווירת הפסח הייתה מורגשת ממש בשכונה, ברחוב ובאוויר. מכל המרפסות אפשר היה לראות מזרונים שנדפקים בעז, כסאות שקורצפו במים וסבון וחלונות נשטפים במרץ. מכל עבר, כולם ניקו והתכוננו לחג.

"באמצע היום, אמא הייתה אוספת את כולם ומחלקת צ'ופר טעים, ולפעמים אבא היה קונה בסוף יום פלאפל לכולם… אלו הזיכרונות שלי מבית אבא ואמא, ואני מאוד משתדלת היום בביתי לעשות את אותו הדבר על מנת שתמיד פסח יזכיר לילדיי חוויה ולא ההיפך".

לנקות באפקטיביות עם ילדים

חיה אביטל מעתלית משתפת בתובנותיה בנושא:

"כדי להגיע לפסח כמו שצריך, עם בית מבריק ויחד עם זה כח, אנרגיה ושמחה – מה שצריך זה פשוט לתכנן! איך מתכננים? קודם כל עלינו להבין שפסח זו מטרה גדולה. כדי להגיע למטרה גדולה (כל מטרה – גם לרדת במשקל, לקדם ולחנך את הילדים, זוגיות טובה וכדו') יש לחלק אותה לכמה מטרות ביניים ולכל אחת מהמטרות לעשות תוכנית פעולה. הרעיון של זה הוא פשוט, מטרה גדולה היא הרבה פעמים גדולה מידי! לא יודעים את הדרך וכמה מכשולים יהיו לנו במהלכה. הגודל עצמו יכול לייאש… עם מטרות קטנות יותר קל לנו להתכוונן. לתכנן את הדרך, לצפות מראש מכשולים ולייצר פתרונות אפשריים מבעוד מועד.

"דבר שני, לבדוק עם עצמי מה אומר 'פסח' בשבילי, מה רמת הביצוע שאני מתכננת, האם אני מתכננת סדרים יסודיים/ניקוי מחמץ נטו. מבחינת יכולת, כח וזמן והאם יש לי עזרה. יש כאלה כמוני שפסח זו הזדמנות עבורן לעשות סדר יסודי בכל הבית, בכל מיני פינות שאליהן לא מגיעים במהלך השנה.

"אני מתחילה את פסח כמה שיותר מוקדם. חודש שבט זה זה זמן טוב להתחיל מבחינתי. אני עושה כל פעם משהו קטן, פעם–פעמיים בשבוע. מתחילה בסדרים בארונות למעלה, לשם הילדים גם ככה לא יגיעו… בראש חודש אדר אני משתדלת לסיים את כל הארונות והספרייה בסלון, אחר–כך משתדלים לשמור על הסדר. אבל לפחות את הסדר והמיון העיקריים, שגוזלים את רוב הזמן, עשינו. ‏תמיד אפשר לעבור שוב על המדפים ולארגן שוב.‏ בכלל, אם מסתכלים על הבית כמכלול, הארונות הם המקום שדורש הכי הרבה סדר. בגדים שקטנים על הילדים. בגדים שלי שאני כבר לא אוהבת/לובשת…

"צעצועים- תמיד יש מה למיין, לזרוק או לתת. הם אמנם לא יהיו נקיים מחמץ, אבל יהיו מסודרים. אני מוכרת בחמץ את כל המשחקים חוץ מכמה בודדים שהילדים מנקים שבוע לפני פסח. גם את ארונות המטבח כדאי לארגן מוקדם. סדר וניקיון יסודי, ככה שלא תצטרכו ברגע האחרון לפני פסח גם לסדר וגם לנקות. אז סיכמנו. סדר ומיון מסיימים מוקדם!

"אחרי פורים – נגמר ה'בלאגן' של משלוחי המנות ומתחילים את הנקיונות היסודיים. יש כאלה שאוהבות לעשות כל חדר בנפרד. ‏אם יש לך ילדים בוגרים הם יכולים לנקות את החדר שלהם. אצלי הילדים עוד קטנים, אז אני מביאה להם משימות לפי היכולת. אני אוהבת לעשות יום מיטות, יומיים–שלושה של חלונות בכל הבית, אחר–כך מנקים דלתות, וכל מיני פיצ'יפקעס בחדרים. חדר כביסה או חדרי שירות למי שיש. חדרי עבודה- שולחן וכסא מחשב וכל פינת העבודה. שבועיים לפני פסח החדרים צריכים להיות נקיים! "השלב הבא זה סלון ומטבח. את הספרייה כבר עשינו, אז יש לנו ספות, שולחן וכסאות. שאת זה אני עושה שבוע לפני – כי בכל זאת יש לי ילדים קטנים… והמטבח – מחליטים אלו ארונות מוכרים את החמץ שבהם לגוי ואילו מנקים ומתחילים כבר שבועיים לפני.

"את המקרר אני עושה שבוע–שבוע וחצי קודם כי בכל זאת צריך אותו. איך מנקים את המקרר? – יש להוציא כל החלקים, לפרוס באמבטיה מגבת ישנה ולהניח את כל החלקים, לשטוף במים, אקונומיקה וסבון. להשרות קצת ואחר–כך לשפשף. לשטוף ולייבש על מגבת גדולה בחדר סגור- אני נועלת את הדלת מבחוץ כי יש לי קטנטנים. הכי מומלץ זה להוציא את כל חלקי המקרר, לנקות יסודי ולהניח במקום נקי מחמץ. להשאיר רק מדף אחד במקרר ועליו להניח את אוכל החמץ, זה חוסך המון זמן קרוב לפסח…

"איך אני משתפת את בני הבית? לילדים אני נותנת משימות לפי גיל. אפשר לעשות טבלה של עזרה יומית, ובסוף לקנות משחק חדש לפסח. כדאי גם לתת צ'ופרים קטנים בין לבין. זה לא חייב להיות ממתק, זה יכול להיות טיול עם אמא/אבא או ללכת עמם לקניות. זמן איכות כיפי, או לישון שעה אחרי כולם (ילדים מאוד אוהבים לעזור בזמן שהם צריכים ללכת לישון, אז הם יכולים להישאר איתכם ערים ולעזור).

"הכי חשובים לפני פסח הם: האווירה, החוויה, ההנאה והזיכרון המתוק מהמצווה החשובה. כדי לשמור על אווירה טובה ושלום בית, בבקשה תדאגי לעצמך! אל תקרעי או תקחי משימות שאת לא יכולה לעמוד בהן. בדקי יכולת ואם לקחת משהו גדול מדי, עשי 'אחורה פנה' ובדקי אפשרויות: כמו עזרה חיצונית, מנקה או נערה, בייבי סיטר.

בקשי עזרה במקום לדרוש, יותר נעים!

זמן איכות עם עצמך – דאגי למשהו כיפי בשבילך כל יום, אם את מרגישה מותשת צאי לסיבוב ותחזרי עם כוח.

"רשימות. אני לא זזה בלי רשימות, רשימת ניקיון. מחולקת לחדרים, רשימת קניות. זה עושה לי סדר עצום בראש ובבית. אני שומרת על הרשימה של החג כל שנה. ואחרי פסח מעדכנת אותה, מה נשאר, מה היה חסר, כמה אנשים היינו ועוד".

סוד ההצלחה: בית מתוחזק!

מיטל טרבלסי, מכפר חב"ד‏ משתפת:

"בעיניי, הכי חשוב לשחרר, ולקרוא היטב את הסיטואציה. את זה למדתי מהביטוי 'וחי בהם' שצריך לחיות את המצוות ולא 'להתאבד' בקיומם חלילה. זאת אומרת, אם התקופה היא יותר מאתגרת כמו: אחרי לידה, שמירת הריון או אפילו שמחה כחתונה. עלייך לבדוק עם עצמך מה היכולת שלך, על מה ניתן לוותר ולא לנקות השנה ולמכור לגוי. ‏אם הילדים יכולים לעזור ויש להם נכונות, כדאי לנסות לשלב אותם; אם לא, לשחרר שליטה ככל הניתן ואת מה שנקי לשמר. ‏כלומר, כן ללמד שלא אוכלים בכל מקום, אפילו להוציא שולחן קטן ולשנות את מקומו הקבוע שידעו שכרגע מקום האכילה משתנה עד ערב פסח.

"את פסח ממש אני לא מתחילה לפני פורים ולפעמים אפילו עד שבוע לפני פסח. אם הבית מתוחזק נכון במשך כל השנה ומארגנים (מבחינת סדר) כל פעם פינה אחרת, כל פעם ארון אחר… אז פסח בעיניי זה לא סיפור גדול. בשנה שעברה כשהיה סגר עשינו פסח בארבעה, חמישה ימים לפני 'ליל הסדר'. סדר וניקיון מתחילים בראש וחשוב לזכור ש'תפסת מרובה – לא תפסת'.

"איך אני נעזרת בבני הבית? בעלי משתדל לעשות את הדברים שדורשים שרירים. כמו לשאוב רהיטים ולהזיז את הדברים הכבדים. גם ההכנות של הכשרת המטבח והקניות הם מתפקידו, אני מתעסקת יותר עם מיון בגדים ודברים עם פרטים קטנים… ‏הילדים אוהבים לנקות את המשחקים שלהם או סתם לשפוך מים ולגרוף. כמובן, תלוי לפי הגיל וגם אם הם לא עושים את זה מצויין – אני נותנת להם בשביל התחושה והחינוך להשתתף בהכנות… אנחנו מפעילים מוזיקה ומשתדלים לנקות בלי עצבים כי אחרת 'יצא שכרו בהפסדו'…

"אשה שמביאה עוזרת לניקיון כדאי לדאוג שתעשה את הניקיון (ולא את הסדר) ולנהל אותה בצורה נכונה. סדר העדיפויות שלי במקרים שאני לא יכולה לעשות את הכול הם: המטבח, פינת אוכל וגם הספות. אבל, תריסים, ארונות בגדים וגם ארונות מטבח שלא הכרחיים ואני יכולה למכור אז אני משתמשת בזכות למכור את כל מה שגדול מכוחותי".

תזונה בתדר הנכון

עפרה בדוסה, עטרת חיה

נתחיל מכך שלהכין אוכל בריא דורש מאיתנו להתגייס למענו. אבל חשוב להבין שההתגייסות הזו נותנת לנו אנרגיה וכוח לכל העיסוקים היומיים שלנו. אוכל בריא מאפשר ריכוז יותר טוב, חיות, שמחה והרבה יותר אנרגיה. אז אם יש איזה קול של הנפש הבהמית שמתעצלת או מתמרדת נגד הרעיון הזה, שכנעי אותה שזה כדאי לה, שיהיה לה טוב וכיף יותר בזכות זה! גייסי אותה למטרה החשובה הזו!

נרד למעשה

כשזמננו צפוף ויחד עם זה יש רצון לשמור על בריאות הגוף, חשוב מאוד להיות מסודרות ופרקטיות. ובעיקר, לדאוג שבמהלך היום – גם בעבודה וגם בבית – יהיה אוכל בריא וזמין.

לעבודה: חשוב מאוד לקחת אוכל שיספיק וישביע אותנו. כדאי לפחות בארוחה הראשונה של היום לאכול פירות. פירות הם האוכל המיטבי בשבילנו לאנרגיה זמינה, הם קלים לעיכול ועם המון נוטריינטים החשובים עבורנו. בנוסף, הכנתם קלילה ממש. פשוט מכניסים לשקית ויוצאים מהבית…

חשוב: מי שיש לה טרום–סוכרת או סוכרת צריכה הנחייה מיוחדת בנושא הפירות.

הדרך הנורמטיבית ביותר כיום לארוחה בעבודה, היא סנדוויץ' שמקסימום 'דוחפים' לתוכו חתיכת עגבנייה. אז מי שרגילה ואוהבת כריך, אמליץ לה במקום לחם לבן לקנות לחם (עדיף מחמצת) מקמח בריא (כוסמין, שיפון, מלא, שיבולת שועל וכדו'). מניסיוני, הלחם של 'ד"ר מארק' הוא הבריא ביותר הקיים כיום בשוק.

מבחינת ממרחים, הטובים ביותר הם: טחינה, אבוקדו, פסטו, ממרח פלפלים ועוד. לכריך הוסיפי קופסת ירקות חתוכים, אפשר גם לשלב חסה וירוקים ולתבל בלימון.

מי שרוצה לגוון ולהעשיר את הארוחה שלה יכולה לקחת בקופסא אוכל מבושל קר (מהתבשילים שהכנת לארוחת הערב ביום הקודם): תבשילי עדשים, אורז מלא, כוסמת ועוד. לקופסא נוסיף גם סלט מתובל.

כשאת אוכלת ארוחות כל–כך בריאות, טעימות ומשביעות, כשתגיעי הביתה תהיי פחות רעבה!

שייק אחר–הצהריים: הצעה נחמדה היא לשתות שייק! כן, כשחזרנו מהעבודה והילדים 'על הראש' שלנו (חמודים–חמודים אבל עדיין על הראש….), פשוט לשים בבלנדר פירות שאוהבים. אפשר לשלב פירות טריים עם קפואים, להוסיף: תמר, פירות יער- תמיד משבחים את השייק. ולשתות…. טעים, מרווה ומלא במרכיבים מעולים בשבילנו.

בריא וזמין בבית: אני דואגת תמיד שיהיה לי במקרר אוכל בסיסי ומוכן שיכול להתאים למצבים שצריך אוכל מיידי. זה יכול לקרות כשחזרתי עם כל הילדים הביתה ואני פשוט רעבה, אבל ממש. במצב כזה, אם אני לא אוכל ומיד אני 'אפול' על האוכל הכי לא בריא שיש ובכמויות…. לכן, טוב שיהיה במקרר קינואה, כוסמת, בורגול או כל דגן אחר מוכן שאתן אוהבות. לדגנים אלו אני מוסיפה בכל פעם תוספות אחרות. אפשר להוסיף ירקות, לקינואה ולבורגול להוסיף הרבה ירוקים חתוכים (כוסברה, פטרוזיליה וכדומה), חמוצים וסלרי חתוך ולתבל בשמן זית ולימון.

סטופ: כדאי וחשוב מאד לסיים לאכול כשלוש שעות לפני שאנחנו הולכות לישון. זה פרט שולי אבל חשוב מאוד לבריאות ולאנרגיה שלנו! אנרגיה שמאוד חשובה, בעיקר לאימהות שהן גם עובדות ועם הרבה עומס עליהן.

ביני לבין קוני: הדבר שבעיניי הכי חשוב לבריאות שלנו, בעיקר בתקופות שהן מאוד לחוצות ומאתגרות הוא לתת זמן לעצמנו ולעבודת השם שלנו. החיבור שיש בתפילה ובלימוד הוא זה שנותן לנו את הכוח לאחר מכן, לפעול בעולם נכון. זו אמיתה פשוטה, אבל אתן גם הסבר מדעי לזה כדי לחזק ולהראות איך ה' יצר את הגוף שלנו באופן כזה שעבודת ה' שלנו היא זו שגורמת לנו לבריאות כפשוטה.

הסימפתטית והפאראסימפתטית

לאדם יש שתי מערכות מאוד חשובות – המערכת הסימפתטית – האחראית על התגובות שלנו בשעת דחק, לחץ וכדו'. לדוגמא, כשנמר רודף אחרינו – שנוכל לרוץ באופן שנינצל, או כשנופל על הרגל שלנו משקל כבד מאוד, אנחנו יכולים להרים אותו בכוחות שבדרך–כלל אין לנו.

לעומתה, המערכת הפאראסימפתטית שהיא המערכת האחראית על הגוף בזמן רגיל של רגיעה. כל הפעולות הפנימיות בגוף של בנייה, עיכול וכדו' מתרחשות בזכות המערכת הזו. אחת הבעיות העיקריות של העולם המודרני הוא שרוב הזמן אנחנו בתדר של המערכת הסימפתטית, דבר שיוצר נזקים רבים בגוף. עבודת ה' של היהודי – כמו גם שמירת השבת וקיום כל שאר המצוות – נותנת לנו את הזכות, לעצור, להתחבר ובגשמיות לעשות אותנו יותר בריאים!

אז שנזכה לעשות לו יתברך דירה בתחתונים עם גוף ונפש בריאים.

 

זום ארצי לחיילות לכבוד הרבנית









































שי מיוחד לנציגות אחו"ת בירושלים











מחר: מופע חי מיוחד לכבוד הרבנית

לכניסה לזום לחצי כאן



נקודת מבט מעבר לחלון

נחמי וילהלם, בנגקוק תאילנד

כמה פעמים בשנה האחרונה הרמת את העיניים לשמיים ושאלת- למה? אלוקים, אולי תסביר לי למה? האם עולם הזה השתגע. או אני?? זה קרה לי השבוע..

הוואן הגדול עצר לפני מלון אייביס ומבעד לחלון הפתוח נראו הבנות האהובות שלי במסיכה. מביטות בעיניים כלות על המשפחה שלהן והבית שלא ראו חמישה חודשים. ואפילו לא יכולות להתקרב. מעבר לכביש, אנחנו עומדים וצופים והלב מתפקע, 'אין לך רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד' השלט שהילדים הכינו היה החיבוק היחיד שיכולנו לתת.. זה הרגע הכי הזוי וקורע שחוויתי. לא מאמינה שהסכמתי לזה.. ומי בכלל שאל אותי??

תאילנד לא מאפשרת לאף אחד להכנס ללא בידוד של 15 יום במלון (יקר!) וכדי להביא את הבנות הביתה לפסח הקדמנו את בואם לטיסה היחידה שהיתה אפשרית.

לטיסה קדם שבוע מטורף של בדיקות יקרות, מילוי טפסים, טלפונים והשגת אישורים ולרגעים נראה היה שלא נסיים את המשימה לעולם, כמעט התיאשנו..  וב"ה שלב א עבר בהצלחה. למזלנו המלון מול הבית הפך למלון בידוד  ולפחות ראינו אותן מגיעות וזה מרגיע.. אבל הבידוד רק מתחיל.

15 יום נביט מחלון הבית על חלונות חדרם ונספור.. מה שרואים מכאן- לא רואים משם.. עד שיגיע הרגע שיוכלו להשתחרר מהבידוד לעבור את הכביש ולהגיע הביתה סוף סוף.

ועד אז, הן בחדר סגור בלי חלון שנפתח או מרפסת, בלי אויר ומרחב..  ובדיקות קורונה ומדידות חום יומיומיות, מדברות עם העולם ממסכים.. כי מי שעברה בידוד בטח מזדהה. אפשר לצאת מהדעת, לקטר ולסבול ממש.

או שאולי אפשר אחרת? איך נקרא לזה-  טרוף או מנוחת הדעת? סיוט או הזדמנות? הכל שאלה של נקודת מבט.

בפרשת השבוע מסופר על חטא העגל ונסיונות משה רבנו לבקשת כפרה לעם ישראל. הקב"ה מתרצה וסולח, ומשה מנצל את שעת הרצון ואומר: "אם נא מצאתי חן בעיניך, הודיעני נא את דרכיך".  משה רבנו שואל את ה' את שאלת השאלות.  איך ייתכן שיש צדיקים שרע להם ורשעים שטוב להם? למה אנחנו לא מבינים כלום ממה שקורה כאן?? אנא ה', תסביר לי איך אתה מנהל את העולם!.

הקב"ה נענה לבקשתו "גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה, כי מצאת חן בעיני.. אני אעביר כל טובי על פניך.. והיה בעבור כבודי, ושמתיך בנקרת הצור..

וראית את אחורי, ופני לא יראו".

הקב"ה אומר למשה: אכן מצאת חן בעיניי ולכן אאפשר לך פעם אחת לעמוד בנקרת הצור, לעמוד מלמעלה ולהביט על העולם מנקודת מבט אלוקית.

"אני אעביר כל טובי על פניך" – כשתסתכל מנקודת המבט שלי, תראה שה-כ-ו-ל טוב, ושאין רע יורד מלמעלה. אבל אני נותן לך את הזכות הזו רק לזמן קצר ואחר כך אמשיך להסתיר את הדברים מעיניך.

"וראית את אחורי" – לפעמים תוכל להסתכל אחורה, להבין למה הדברים קרו כפי שקרו ולומר: הכול לטובה. ואולם "פני לא ייראו" –פני- מבט קדמי- לא תמיד תוכל להסתכל קדימה ולהבין למה דברים קורים בדיוק כך, כי האדם אינו אמור לדעת עתידות.

במילים אחרות, ה' אומר למשה: בעולם שלנו הכול טוב, רק שאנחנו עיוורים. איננו יכולים לראות מעבר למסך המוגבלות האנושית שלנו.

וכאן, בדיוק כאן, באה לידי ביטוי יכולת הבחירה שלנו – להתעצב ולכעוס שהקב"ה לא תכנן את הדברים כמו שרצינו, או להביט על העולם במבט חיובי ושמח, ולהבין שהעולם יכול להיות נפלא אם נזכור שאין רע יורד מלמעלה.

‏בחירה. אפשר גם להסתכל על זה ככה. כמה טוב לישון שעות נוספות, בלי שאמא מנדנדת שכבר צהריים, לגלות עוד כמה משימות אפשר להספיק.. לאכול אוכל מפנק של הבית בקופסאות שנשלחות שלוש פעמים ביום, לשמוח על זה שיש לימודים בזום!  לתת לכמה פאזלים וספרים תשומת לב.. לשמוח על  זה שלא חייבים לעזור בניקיונות הפסח ולהחליט להרגיש בחופשה אחת ארוכה..

ככה זה כשבוחרים לראות את הטוב, לחשוב על זה שגם במצב ההזוי הזה הבנות שלי יכולות לחגוג איתנו את חג הפסח, כי יש מקומות שאי אפשר להגיע אליהם בכלל.. ולספור את הימים בציפיה ושמחה!

סיפור היום: רגע לפני שהשמש שקעה

רבי אלימלך מליז'נסק הלך פעם עם אדם נוסף, כאשר הוא שמע בת קול מן השמיים שהכריזה: "מי שיעזור לרבי שמעלקא מניקלשבורג יקבל שכר רב מן השמיים."

"האם שמעת משהו?" שאל רבי אלימלך את האדם שהלך עמו. "לא, לא שמעתי מאומה" השיב הלה. רבי אלימלך הבין שהקול השמיימי כוון לאזניו, ומיהר לעשות את דרכו לניקלשבורג.

מיד כשהגיע לעיירה הוא ניגש לביתו של הרב. רבי שמעלקא סיפר לו בצער כי תושבי המקום נטו מדרך הישר וכי למרות בקשותיו ותוכחותיו הם ממשיכים לחטוא. "לא רק שהם לא מתחרטים על מעשיהם, הם צוחקים עליי ורודפים אותי בשל דבריי" אמר בעוגמה.

"האם אוכל לנאום בבית הכנסת שלך?" ביקש ממנו רבי אלימלך. בתחילה היסס רבי שמעלקא. "מדוע תרצה לעשות זאת? אני דורש לפניהם מדי שבת בשבתו אך דבריי נופלים על אוזניים אטומות!" לבסוף נעתר הרב לבקשתו.

בשעה המיועדת הגיעו לבית הכנסת מספר די נכבד של אנשים ונשים, בעיקר מתוך סקרנות לשמוע את דרשותיו של הדרשן החדש. מיד עם עלייתו אל הבמה החל רבי אלימלך להוכיח בפלפולים על גבי פלפולים כי למעשה העבירות שביצעו לא היו גרועות כל כך. הוא ציטט קטעי פסוקים ומדרשים כדי להוכיח, כביכול, כי אין כל פגם במעשיהם.

רבי אלימלך סיים את דבריו וירד מן הבימה, לא לפני שביקש מכולם לשוב ולהתכנס למחרת כדי לשמוע את המשך הדרשה.

השמועה פשטה בעיירה חיש מהר. למחרת באותה שעה בית הכנסת היה מלא וגדוש בתושבים נלהבים שביקשו לשמוע עוד היתרים וקולות מפיו של הדרשן החדש.

אך הפעם, במקום להמשיך בפלפולי ההבל, החל רבי אלימלך להוכיח אותם בעדינות אך בתקיפות. הוא ציטט להם את הפסוקים בשלימותם, הביא להם את דברי החכמים מן התלמוד ומספרי ההלכות והראה להם עד כמה חשוב לקיים כל מצווה בשלימותה. בשפתו המיוחדת הוא שיכנע אותם כי הם טעו ונטו מדרך האלוקים וכי עליהם להתחרט על כל מעשיהם.

דבריו נכנסו ללב השומעים. הם התחרטו באמת ובתמים על מעשיהם הרעים. "זה בדיוק מה שרב העיר, רבי שמעלקא, היה אומר לנו מדי שבת" הם אמרו לעצמם. "הבה ניגש ונתנצל בפניו על הצרות שגרמנו לו."

רבי אלימלך הלך לדרכו שמח וטוב לב. בדרך הוא שמע קול נוסף שיצא מן השמיים. "בשכר זה שהגנת על רבי שמעלקא, תזכה כי כל מי שתברך היום יבורך מן השמיים." הוא שמח לשמוע זאת והמשיך בדרכו – אך ראו זה פלא! הדרך הייתה שוממה ואיש לא היה בה.

רבי אלימלך החל למהר בדרכו. הוא ידע שהוא יכול לברך עד שהחמה תשקע… אך הדרך עברה בין שדות, יערות ופרדסים; הוא נתקל בפרות ובכבשים, אך לא באדם אחד.

בדקות האחרונות לפני ששקעה השמש הוא ראה אישה אחת עובדת בשדה. הוא רץ לעברה והחל להמטיר עליה צרור של ברכות. "שאלוקים יברך אותך מן השמיים, ויתן לך עושר, ובריאות, וילדים, ופרנסה טובה, ו…" האישה נבהלה מהאדם הזר והחלה לברוח. "אל תחששי, אינני אדם רע" הרגיע אותה רבי אלימלך ובירך אותה שוב בברכות עד בלי די.

לא חלף זמן רב ומזלם של האישה ובעלה החל לפרוח. תוך זמן קצר הם הפכו להיות אנשים מאוד עשירים. את ביתם הם פתחו לרווחה לפני עניי העיר ולכל מטרת צדקה היו נותנים בחפץ לב. כל עני שהתדפק על דלתות ביתם היה מקבל נדבה הגונה מהשוער, וכאשר היה מדובר בסכום גדול יותר בעל הבית בעצמו היה מבקש לשמוע פרטים נוספים ומעניק כפי הבנתו.

חלפו שנים, ולרבי אלימלך נודע על משפחה יהודיה שהושלכה לכלא. לאחר בירור נודע לו כי אב המשפחה היה חייב לפריץ המקומי סכום עתק – חמש מאות מטבעות זהב. הוא החל לנדוד מעיר לעיר כדי להשיג את הכסף.

הוא נדד מעיר לעיר והגיע גם לאותה העיר שם התגוררו האישה ובעלה. הוא נקש על הדלת וביקש לדבר עם בעל הבית, אך כשהאישה ראתה אותו היא נפלה והתעלפה.

"הנה אליהו הנביא, שבירך אותי לפני שנים רבות!" קראה לבעלה באימה. "הוא בא לקחת את כספנו ואת כל רכושנו!"

"אל תדאגי" חייך רבי אלימלך, "אינני אליהו הנביא, ובאתי לכאן כדי לבקש מכם שתתרמו למען פדיון שבויים."

"לכמה כסף אתה זקוק?" שאל בעל הבית. כשרבי אלימלך נקב בסכום – חמש מאות מטבעות זהב – הוא מיהר לגשת אל הכספת ולהוציא את כל הסכום.

"הנה, בזכות ברכתך הפכנו להיות אנשים עשירים; אנא קח את צרור המטבעות ולא תצטרך לנדוד עוד."

אך רבי אלימלך סירב. "ברצוני לזכות עוד יהודים במצווה החשובה", נימק. לאחר הפצרות רבי אלימלך נעתר לקחת את מחצית הסכום, נפרד מהם בלבביות והמשיך לדרכו.

*

מעובד על-פי הספר "סיפורי חסידים – תורה" של הרב שלמה יוסף זוין.

דבש מלכות כי תשא: היכון, הכן, סוף!

שיחה לפרשת כי תשא לחצי כאן

צבאות ה': הקרנת מראלי אדר לכל ילדה בעולם

היום: לימוד דבר מלכות מיוחד לנערות

מזמינות אותך לתענוג ,יוצא מן הכלל…

שבו את לגמרי תצאי מרווחת, ע"י לימוד דבר מלכות במתיקות, הרבי נותן לנו, מלא דבש … (אז תכיני צנצנות חירום)

ובעזרת השיחה הזו מביא לנו רפואה איתנה לנפש.

וגם נהייה מכוונות להגשמה עצמית אמיתית וגאולתית.

בגלל שאנו נפגשות ב-zoom

וכל אחת פועלת בסביבתה מלא אור וצריכה להתפנק ולקבל על זה צל"ש.

אני מוכרחה לבשר לך, שבמפגשי הלימוד שלנו ב-°נערות פועלות גאולה° את זוכה ללימוד עם מלא הפתעות וצ'ופרים!!

 כי הרבי חושב עלייך ורוצה שבאמת תרוויחי ותהני מהלימוד שיוסיף לך שמחה בעבודת ה'  של קיום תורה ומצוות ,עם חיוך רחב.

הרבי ביקש מאיתנו שנעניק לך את זה….

בקיצור, מחכות לך לשיעור השבועי !!

היום יום חמישי כ' אדר, בשעה 16.00

לכניסה לשיעור לחצי כאן



שיחה לפרשת כי תשא

"ואלה יעמדו על המלגה"

מחפשת תעסוקה לילדים? יצירה לכל אחד…

החומרים הדרושים ליצירה קליידוסקופ לילדים:

עטים צבעוניים, דפים צבעוניים, קרטון, נייר אלומיניום, גליל נייר טואלט, דבק נוזלי ודבק סלוטייפ.



אופן הכנת היצירות לילדים:

בשלב הראשון נבצע מדידות, ניקח גליל נייר טואלט ונמדוד את האורך והרוחב שלו על גבי הקרטון 3 פעמים. באמצעות העט נסמן את הקצה העליון, החלק התחתון וגם את הצד השמאלי והימני. נצייר 3 מלבנים שווים בגודלם שמבוססים על הסימונים האלו ולבסוף נגזור אותם על ידי שימוש במספריים. נחזור על מה שעשינו בשלב הראשון אבל כעת נשתמש בנייר האלומיניום, כך שבסופו של דבר נקבל גם בדיוק 3 מלבנים מנייר אלומיניום.

שלב שני: באמצעות הדבק הנוזלי נחבר כל פיסת נייר אלומיניום למלבן אחת מהקרטון. על ידי שימוש בדבק סלוטייפ נחבר את שלושת הקרטונים לצורה של משולש כך שניירות האלומיניום נמצאות מבפנים.

שלב שלישי: נכניס בזהירות את המשולש שיצרנו לתוך גליל נייר הטואלט. אם המשולש משוחרר ונופל, ניתן להשתמש בדבק כדי לקבע אותו. אם הוא בכלל לא נכנס לגליל אפילו שהפעלנו אליו קצת לחץ אז יש לפרק את המשולש ולהקטין את מידותיו – לגזור אותו כך שיהיה מספיק קטן שיוכל להיכנס פנימה.

שלב רביעי: עכשיו הקליידוסקופ מוכן וניתן לקשט אותו באופן הבא: ניקח נייר צבעוני ונעטוף באמצעותו את הגליל ונדביק את הקצוות שלו, אפשר גם לגוון ולהדביק ניירות נוספים בצבעים שונים ולהוסיף גם ציור.

 

כעת להאזנה: שיר מהפכת הדבר מלכות

"רואים ששינו קושי להחדיר ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש, עד שיתחילו לחיות בענייני משיח וגאולה. והעצה לזה-

ע"י לימוד התורה בענייני משיח וגאולה, מתעלה למעמד ומצב של גאולה.. ומתחיל לחיות בעניני הגאולה מתוך ידיעה והכרה והרגשה שהנה זה בא"

כעת להאזנה!

*
המילים- של הרבי שליט"א מה"מ מדבר מלכות בלק תנש"א.

עשרות בנות כבר לוקחות חלק, ונרשמו לאחד ממסלולי המהפכה הענקית, לחיות גאולה!!

אחות"י, מה איתך? הצטרפי עכשיו! Achot.co.il

צפתית? מחר ערב הרתימה הגדול









מחר: נשות כפר חב"ד לומדות ושונות הלכות



סרטון רביעי מבית "רגע של חכמה"

סיפור חסידי בזיקה לחומש היומי

"סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֨רֶך…" (שמות ל"א, ח') יום שני פרשת כי תשא

סביבות העיירה ליובאוויטש היה ישוב אחד ששם גר אחד מחסידי ה"צמח צדק". חסיד זה לקח לבתו חתן עילוי וסיפק לו כל הצטרכותו והוא ישב ולמד בביתו, אבל במשך הזמן פסק מלימודו והתחבר עם חברים לא טובים ונתפקר.

החסיד נסע להצמח צדק ושפך לבו לפניו על דבר חתנו, ואמר לו הצמח צדק שיביא אותו לפניו.

אחר רוב הפצרות פעל על חתנו שיסע עמו לליובאווויטש. כשבא לליובאוויטש ונכנס לחצר הצמח צדק, ראה אותו הצמח צדק וקראו אליו ושאלו: מה החילוק בין סוס צעיר וטוב לבין סוס זקן וחלש? אמר לו: באותו הזמן שהסוס החלש הולך חמשה מילין, על דרך משל, הסוס הטוב רץ עשרים מיל. אמר לו הצמח צדק: אבל באותו זמן שהסוס החלש תועה ביער הנה אז הסוס הטוב תועה פי ארבעה. אמר לו האברך: כן הוא בוודאי, שבזה מעלתו נהפכת להיות חסרון. ואמר לו הצמח צדק: אבל כשהסוס הטוב מרגיש שטעה בדרכו, ושב מדרכו הוא ממהר לבוא לדרכו האמיתי גם כן פי ארבעה מהסוס החלש. דברי הצמח צדק פעלו עליו, האברך נעשה לביתו ונעשה לבעל תשובה.

(מהרה"ח ר' זלמן שמעון דבורקין ששמע מפי הרה"ח ר' שמואל גרונם ז"ל)

*

מוגש ע"י 'מעגל הסיפור החסידי', לקבלת סיפור חסידי מדי ערב לחצו:

https://wa.me/972584770782

דילמה מהחיים: איך נתמודד עם הייאוש של הבוקר?

הני אלישביץ, עטרת חיה

"מה זה הצעקות האלה? בוקר!!!"

לא יכולה להמשיך ככה. מגיע שלב שכבר אי אפשר לקום בבוקר מתוך שמחה, אי אפשר כלום!

לילדים חסרה המסגרת, ואני לא מצליחה להשתלט על כל העבודה… איך ממשיכים מכאן?

"מתי אתה חוזר מהתפילה היום? תיקח איתך את הילדים לאן שאתה רוצה. אני לא מסתדרת כבר".

"קדימה תתלבשו, אתם תכף יוצאים עם אבא… גרביים? לא יודעת איפה יש. תחפש… וכדאי שמהר כי לא נשארים פה".

שקט.

טלפון??? אין סיכוי.

בעצם זאת אחותי הקטנה והיעילה… מעודד

"רוצה לבוא אליי? הילדים לא פה… אבל את יכולה בשמחה, יש עוד הרבה מה לעשות…"

אז מה את אומרת, אולי תוך כדי שנארגן פה תארגני לי קצת מצב רוח? ולא, לא בעזרת זה שתתארי לי כמה נחמד להתעורר לתיכון חמש דקות לפני השיעור!"…

– "בדיוק השבוע השתתפתי בשיעור ממש יפה של 'אחותי'.. למדנו 'דבר מלכות', שומעת? הרבי מה"מ שואל, בשיחה של פרשת תרומה, מה הפירוש שבחודש אדר "בריא מזלו", הרי ישראל מעל המזל?

ומסביר, שבזה שישראל הם מעל המזל יש שלושה אופנים:

1. מצד שורש הנשמה של יהודי הוא נמצא מעל השורש של המזלות.

2. כשיהודי הוא נשמה בגוף הוא אמנם נמצא בעולם, תחת המזל, אך מסוגל לפעול ולשנות את המזל שלו כשהוא מתחבר לשורשו ומקורו.

3. בחודש אדר- המזל של היהודי 'בריא' מצד עצמו ואין צורך לעשות פעולה כדי שהמזל יהיה טוב, לא צריך לשנות אותו…

הרבי מסביר את העניין השלישי יחד עם האמרה "אין מזל לישראל" כלומר- אַין, דרגה נעלית באלוקות שהיא למעלה מכל גבול- היא עצמה המזל של ישראל, משם "נוזלת" ההשפעה לכל יהודי".

"אוקי… קודם כל משמח מאוד. אבל איך זה עוזר לי?"

– "תקשיבי עד הסוף!

הרבי מסביר שם שעל ידי שהיהודי מתחבר לאַין, נעשה בביטול מוחלט לאלוקות- הוא מקבל את כל ההשפעות מהמקום הכי נעלה, ואז הוא מסוגל להכל, גם דברים שנראים למעלה מכוחו- נעשים בכח שלו כשהוא בביטול לאלוקות, כי זה הכוח של הקב"ה".

"עכשיו תני תקציר לחיי היום-יום של אחותך הגדולה?"

– "מה את עושה כשאת מתעוררת בבוקר?"

"חושבת על כל מה שצריך לעשות היום"…

– "ומה זה גורם לך?"

"ייאוש. חד משמעית."

– "אז בואי ננסה אחרת… להתחיל את הבוקר במחשבה על זה שה' מחיה אותי ונותן לי את התפקיד הזה יחד עם כח לבצע אותו בפועל… אני הצינור, ובעזרת השם יעבור כל מה שצריך. איך זה נשמע עכשיו?"

"יותר טוב"…

– "יופי! הרבי ממש אומר שבגלל שהרצון האמיתי של יהודי זה לעשות את רצון ה',

שבכל דבר שאנחנו עושים המטרה העיקרית היא לעשות את רצון ה',

לכן הכח המיוחד הזה משפיע גם על עניינים שהם בגשמיות ממש, ולא רואים את הקשר שלהם לאלוקות בגלוי במבט ראשון, נגיד לטפל בילדים ולארגן את הבית"…

מחר: אירוע הדבר מלכות השני

לכניסה לזום לחצי כאן