זה היה בארה״ב בשנות המ"מים (שנות ה-80). הרב גורביץ' סיים לדבר בכנס נשי חב"ד וניגשה אליו גברת אמריקאית מחסידות מכובדת וביקשה לשאול אותו דבר מה. הרב השיב לה שהמונית מחכה לו ועליו לנסוע כבר למקום הבא, אבל היא התעקשה לספר לו את סיפורה:
"נולדתי וגדלתי בניו יורק" היא אמרה, "אני משויכת לאחת החצרות החסידיות כאן. עד גיל שמונה עשרה לא פגשתי מעולם את הרבי מליובאוויטש ולא עלה בדעתי לסור אליו. עד לאותו יום ראשון. ישבתי באוטובוס בדרך ממונסי לבורו-פארק. הנהג נסע דרך שכונת קראון הייטס, ולהפתעת כל הנוסעים עצר את הרכב והודיע שהוא מתעכב לחצי שעה. כל הנוסעים זעמו על הסטייה הלא מתוכננת מהמסלול, ואילו אני ירדתי ופסעתי לכיוון בית המדרש של הרבי, המפורסם בשמו 770. על המדרכה ראיתי שני תורים ארוכים: אחד של גברים והשני של נשים. הצטרפתי מייד לעומדות בתור ועד מהרה הבנתי שייקח לפחות שעה וחצי עד שיגיע תורי לקבל את הדולר לצדקה בתוספת ברכה.
החלטתי שאני "הולכת על זה" גם אם אחמיץ את האוטובוס, ונשארתי בציפייה. כאשר הגיע תורי נתן לי הרבי דולר ביד בתוספת ברכה ואני המשכתי הלאה, אלא שאז במפתיע שמעתי שקוראים לי לשוב. הרבי נתן לי דולר נוסף ואמר באידיש מילים שקוממו אותי: ״בת ישראל צריכה לשמור תורה ומצוות לא רק מפני שכך כתוב בשולחן ערוך אלא בגלל שבזה חפצה ורוצה הנשמה שלה״.
יצאתי מהורהרת, מעורערת ואפילו מעט כועסת.
מה פתאום שהרבי יגיד לי דברים כאלה? הרי למדתי בבית יעקב, כל שנותיי גדלתי בבית ובחינוך דתי חרדי, מה בעצם אומר לי כאן הרבי?
בתקופה שלאחר מכן התבוננתי ובכנות רבה הודיתי ביני לביני שהיו לי מחשבות, ספקות והרהורים על אורח החיים שלי. באורח פלא אחרי זמן קצר הרגשתי שלמה וברורה מאוד עם עצמי בקשר לעבודת ה׳ שלי".
הרב גורביץ' לא הבין. "אז מה שאלתך, בעצם?" הוא שאל אותה. והיא ענתה. "עכשיו, כשהקמתי משפחה והילדים שלי בגרו, אני מעוניינת לשלוח את הבן הגדול להתחנך בישיבת חב"ד. אך בעלי מתנגד לכך בכל תוקף".
הרב גורביץ' חשב מה לענות לה, ובהשגחה פרטית נפלה במוחו המחשבה הזאת והוא שאל אותה: "האם סיפרת אי פעם לילדיך על המפגש עם הרבי? על הדולר שנתן לך? על המפנה שעשה בחייך? ספרי להם וזה לבד יחולל את השינוי בגישה שלהם. אין צורך כמובן שתשתפי אותם בהתלבטויות שהיו לך בצעירותך, אבל חשוב שידעו על ההשפעה של הרבי עלייך".

לא במקרה נקראת פרשתנו "מטות" – בימי בין המצרים מזכירה לנו התורה את הכוח של מטה לפעול בעוצמה. מעניין לשים לב שפעמים עושה התורה את השימוש בחלוקה למטות, ופעמים לשבטים. מה ההבדל בין שבט למטה?
המטה (שבט) הוא חלק מענף העץ. המטה אינו מחובר לעץ, הוא קשה ופחות גמיש. שבט לעומתו הוא חלק העץ שעדיין מחובר אליו ויונק ממנו חיים. כשאנחנו מחוברים לעץ אנחנו קרויים שבט, וכשהחיבור נסתר אנחנו מטות. כשהענף הופך משבט למטה, יש לו יכולת לפעול בעצמו דברים גדולים, להתמודד עם היצר הרע ולהצליח למצוא את הכוח הטמון בו.
התכלית שלנו היא לראות את הכוח האלוקי שמעבר לקשיים שביום-יום, ובמיוחד בכל הקשור לחינוך הילדים, כמו בסיפור של אותה גברת.
בפרשה נכתב "בְּנוּ-לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם" – משה רבנו מקדים את הילדים והמשפחה לפני הכול! זהו המסר. הילדים והמשפחה קודמים לכול.
ובקרוב ממש נזכה שיקויים בנו הכתוב:
"כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ… לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה"
בגאולה הפרטית ובגאולה הכללית
בביאת משיח צדקנו

התמודדות עם התקפי זעם היא אחת ההתמודדויות המאתגרות בחינוך, ויחד עם זאת היא חשובה מאוד לחינוך לאיפוק ודחיית סיפוקים:

.1הקפידו לא להיענות לכל בקשה או פנייה הנעשית בצורה לא נאותה (נדנוד, קול בכייני, או צעקה), והגיבו בקור רוח מיד עם תחילת ההתקף: "התנהגות כזאת לא מקובלת אצלינו, דבר בשקט ובלי בכי".
.2במקרים של אלימות או פגיעה באדם אחר, הרחיקו את הילד לפינה לפסק זמן קצר, ולאחר מכן המתינו להתנהגות נאותה מצידו.
.3בזמנים רגועים, הסבירו על החשיבות להתנהגות נאותה ומכבדת והגדירו ציפיות. כאשר מתנהג בצורה נאותה, עודדו אותו!
התמודדות נכונה עם התקפי זעם תבטיח לכם שילדיכם יגדל בוגר, רציני ורגוע.

חיה גילר- 0549404776
מרצה ומנחת הורים
מומחית להקניית הרגלים והעצמה
מייסדת שיטת "שביל הזהב לחינוך"

25-07-2019-08-46-00-מטות-מסעי

25-07-2019-08-46-19-קלפים לפרשת מטות

כל השנה הנשים עסוקות בעבודה, ילדים ומירוץ החיים, כמעט שאין להן זמן לעצמן.

ארגון נשי ובנות חב"ד נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר) יזם ערב לגוף ולנשמה מיוחד לכלל ציבור הנשים בעיר.

ביום ראשון ד' תמוז במתחם הקאנטרי העירוני, ב"ה השנה השתתפו 100 נשים ב"ה, הגיעו גם נשים מחוץ לעיר.

בכניסה כל אחת קיבלה שי מתנת מכבי שנרתמו לטובת והצלחת האירוע.

בפעילות נהנו הנשים מלימוד שיחה של הרבי על חשיבות בריאות הגוף כציווי אלוקי, מאחר והגוף נושא בתוכו את הנשמה והוא חייב להיות גוף בריא וחזק.

אחר הלימוד, נכנסו הנשים לרחצה בבריכה, ג'אקוזי, סאונה, פעילות פילאטיס מטעם מכבי בהנחיית המדריכה מיה. וכאן המקום להודות לאיריס מנחם ולנורית על המאמצים הבלתי נדלים להושיט יד ולעזור מתוך שמחה ומאור פנים.

נשי ובנות חב"ד מודות לכם על שיתוף הפעולה,היה נעים ומיוחד לעבוד אתכן. ישר כח מיוחד מיוחד לצוות של נשי ובנות חב"ד שפעל לפני ועמד על משמרתו בקפיטריה במהלך כל הערב כשהמטרה היחידה לנגד עיניהן שיהיה מוצלח והנשים תהיינה מרוצות.

בעצם, כאן טמון סוד ההצלחה.

אכן, תגובות הנשים היו חמות ונלהבות, ביקשו לעשות זאת מס' פעמים בשנה.

היא עמדה על הבמה מול שבעת אלפים זוגות עיניים וסיפרה: "אבא נולד בתוניסיה למשפחה יהודית מסורתית, לפני יותר משבעים שנה. גדל והתחנך בצרפת המתבוללת, ולא הכיר את היהדות מעבר למושגים בסיסיים. אבא ניחן בכישרון מוזיקלי נדיר, ובגיל צעיר הקים להקה יחד עם אחיו והפך לזמר מפורסם – להיטים, הופעות… בשיא תקופת הזוהר פגש ביום שישי אחד קבוצת חסידים, שהזמינה אותו לשיעור תניא לאחר הנחת תפילין.

אור החסידות נגע בו, והוא התקרב לחיי תורה ומצוות. עם השינוי באורח חייו, החליט גם על תפנית בתחום המוזיקלי שכה אהוב עליו. הוא נטש את עולם הזמר, ויתר על עתיד מוסיקלי מבטיח, השקיע בדרך התורה והתעלה בה.

כמו רבים מהחסידים בצרפת, הרבה להיות אצל הרבי עם משפחתו וזכה לקירובים מיוחדים.

בברכת הרבי עלה לארץ, וגידל את ילדיו יחד עם זוגתו במסירות בדרך התורה והחסידות. זכה להקים משפחה חסידית לתפארת, ביניהם גם שלוחים ברחבי העולם.

לפני כשנתיים, הגיע הרגע המכונן שהוביל למהפך מחודש. אחרי שיצא לגמלאות, הרגיש רצון עז לשוב לשיר. קולו הערב נשמר, למרות גילו, וביקש לפרוץ מתוכו.

אבל איך אפשר לגשר על פער של עשרות שנים? ההתלבטות הייתה קשה, ולאחר היסוסים ולבטים כתב מכתב לרבי.

בהשגחה פרטית מופלאה, אבא קרא באגרות הקודש את תשובתו של הרבי לצייר שחזר בתשובה. באותו מכתב הרבי מעודד אותו לנצל את הכישרונות שבהם ניחן מאת ה', והפעם לקדושה.

זה היה רגע המהפך, שנתן אישור וכוח להתחיל מחדש בשירה יהודית, ובעיקר – שירי בשורת הגאולה, מלאי געגוע וציפייה. בדרכו, הוא רותם את הכישרון לקיום השליחות האחרונה שהטיל הרבי על חסידיו, ומכין את העולם לקבלת פני משיח בקרוב ממש."

"וזה אבא שלי", אמרה שרה, והזמינה את אהרון סיטבון, אביה, לשיר "הגיע זמן גאולתכם" במופע משפחתי, עם נכדיו ונכדותיו, בכנס הנשים הגדול בעולם.

"ברגע אחד תבוא הגאולה", חזרה המנטרה בכנס שהיו בו הרצאות וגם סטנד-אפ, והכול כדי להמחיש שמשיח בן דוד יכול להגיע ברגע אחד, בלי שנרגיש, וכבר מרגע זה יש להתכונן!

בפרשת פנחס מחלק אלעזר הכהן את הארץ לנחלות. הוא מקבל את החלוקה ברוח הקודש, לאחר מכן נשלפים הפתקים משני סלים, ולסיום גם הגורל מצווח ואומר: ״אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני״. רגע, האם שמעת פעם גורל מדבר?! מה היה צורך בנס כזה גדול?

הרבי מסביר ששלושה רבדים מקיפים את הנפש שלנו: מחשבה, דיבור ומעשה.

המחשבה והמעשה הכרחיים בדרך כלל, אבל הדיבור לא תמיד בא לידי ביטוי. הנס שהגורל מדבר בא ללמד שכל שלב חשוב. כל דבר צריך להיות מושלם ומורכב משלושת הרבדים, וכך גם ההכנות.

המשימה היא להתרכז ולהיות במאה אחוז גם בתהליך וגם במטרה, בשלמות של כל שלושת הרבדים.

לא למהר ולדלג לשלב הבא, עד למטרה הסופית. פשוט לחיות את הרגע. כאשר אנחנו מונחים בכל הפרטים ובשלמות, כל יום הופך מיום של גולה – ליום של גאולה.

הכול אפשר לעשות ברגע אחד, האם תכננת כבר איך יהיה הרגע הבא שלך?