״זה רק נראה שאין לי כסף, וזאת לא האמת…״ פותחת ויולט במונולוג על המלחמה הניטשת בתוכה פנימה.

הצבע הסגול, האופטימי והרוחני, שהוא כשמה (ויולט) – שולט בכל פינה. רואים שהיא אומנית, יוצרת סביבתית, אבל "לעשות מהאומנות שלה כסף" נראה לה כהפרה גסה של העולמות הרוחניים שהיא מבקשת להביא לכאן.

״הקב״ה אפילו כבר הוריד את הכסף שלי לעולם״ היא מנסה להתבדח על חשבונה, ״זה כבר בדרך… פשוט תקוע בפקק תנועה שאותו כנראה אני שמה לעצמי בעצמי" היא אומרת, מודעת למלחמה הניטשת בתוכה.

אני סקרנית לשמוע את סיפור המותג שלה. הפעם זה דווקא סיפור שהולך שלושה דורות אחורה.

"לסבא רבא שלי הייתה חנות לתשמישי קדושה במרוקו. היו גם שטיחים, אריגה ומעשי אומנות. כשהגיע מישהו לחנות והתפעל היה סבא נותן לו מתחת לשולחן כדי שסבתא לא תדע… הוא היה האומן שרק רצה שאנשים יקנו וייהנו וייפתח ליבם, וסבתא הייתה הקשוחה ביניהם. ואז מישהו פתח גלריה מתחרה. סבא היה אומר: "פרנסה זה מהקב״ה" והיה יושב שעות עם המתחרה ומלמד אותו סודות אומנות עתיקים וגבוהים. בסופו של דבר הגלריה נסגרה ולעולם לא נדע אם זה כיוון שהיה חולה ועייף או שפשוט היא כבר לא סיפקה פרנסה".

"בכל מקרה אני רוצה לזכור״ מסכמת ויולט, ״סבא הכניס לי שפרנסה זה משמיים ואין מה לפחד כלל ועיקר, וצריך להפסיק להתייחס אליה כאל מלחמה".

בכל שבת אנו קוראים בתורה שתי פרשות: בשחרית קוראים את הפרשה השייכת לשבוע שחלף, ובמנחה את תחילת הפרשה שנקרא בשבת הבאה. השבת נקרא בשחרית את פרשת "כי תצא" ובמנחה את "כי תבוא". אם שתי הפרשיות נקראות באותה שבת – מוכרח שיש ביניהן קשר.

שימי לב לשמות הפרשות שמבטאים עניינים הפוכים: "תצא" מול "תבוא". ובתוך הפרשות נגלה שגם התוכן מנוגד (לכאורה): בפרשת "כי תצא" מדובר על לצאת להילחם באויב, ואילו בפרשת "כי תבוא" העיסוק הוא בירושת הארץ, בישיבה בה, ובביכורים המתקשרים עם מנוחה ושמחה.

גם בשליחותך בעולם קיים ניגוד דומה. יש מצב מלחמתי – כשהנשמה, שהייתה עם הקב"ה, יורדת לעולם הזה, מתלבשת בגוף הגשמי, וצריכה "להילחם", ״להתחרות״, ״לפחד״ על המקום, על הזמן, על העיסוק, על הפרנסה, ובכל החומר הגשמי שסביבה, כדי לבצע את השליחות ולגלות אלוקות בעולם.

לעומת זאת, יש גם מצב של שלום – שיגיע בימות המשיח, כאשר נהיה כבר בסיום כל העבודה הרוחנית בעולם. אך גם לפני ביאת משיח, כמו למשל בימי שלמה המלך, שרר מצב כזה של "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" בגשמיות וברוחניות.

״כי תצא״ מסמלת זמן עבר, ואילו ״כי תבוא" מתייחסת לעתיד. ומה עלינו לעשות בפועל בזמן הווה?

שבועיים לפני השנה החדשה, במעבר שבין 'תצא' ל'תבוא', זהו זמן לחשבון נפש ולהצבת יעדים ומטרות חדשות. זה הזמן לברר איפה את רוצה להיות ולאן את שואפת להגיע בשנה הבאה.

את מוזמנת ליצור קשר כדי להתייעץ ולהתאמן ולהכין תוכנית סדורה, שבעזרתה תוכלי להתמודד עם המלחמות והתחרות שסביב וגם להצליח ולראות משיח!

חודש אלול – חודש הרחמים, חשבון הנפש, המלך בשדה!
אין זמן אבוד!
זה הזמן להשקיע ולעזור לבנות לצמוח מתוך בחירה אישית ומשמעותית שתשפיע על כל אורח חייהן.

"דבי, קיבלת מתנה" – מהדורה שניה של הספר המצליח הייחודי מסוגו!
ספר מיוחד,חדשני,יצירתי,מנגיש רעיונות רבים מתוך תורת החסידות באופן מעשי ונותן מענה לשאלות של הנוער.
עוסק בנושאים החשובים: בחירה חופשית, אחריות אישית ובגרות נפשית.
הספר יכול להעניק לתלמידות – צמיחה אישית יותר בריאה ושלווה.

כמה המלצות מבנות שקראו את הספר:
"מורן, הספר הגיע אליי בול בזמן"..ונתן לי ראיה מזווית אחרת תודה לך!"

"אני בד"כ לא מגיבה על ספרים אבל הפעם הייתי חייבת!
הספר נתן לי המון! …לדעת שאני בעל הבית על עצמי ולא לתת לסביבה לנהל אותי…"

"אני קוראת את הדברים של דבי ושומעת את עצמי.. זה נתן לי הרבה תשובות!
את ממש מצילה נפשות!"

"את שליחה טובה של ה' להביא רפואה ללבבות שואלים!
נהניתי להסכים עם התשובות, להחכים עם התובנות ולהיטען בכח להמשיך באמת להאמין בה' ולאהוב"

"הבנתי מה חשוב בחיים ומה לא, לדעת איך לא להיבהל מנסיונות ולדעת שמשם אנו צומחים וגדלים, כמו התהליך של השורש עד הנביטה..
לדעת שאני הבעל בית על עצמי, על הגוף שלי ולא לתת לאחרים לשלוט לי עליו. לדעת תמיד להסתכל על כל הטוב והמיוחד והאין סוף שטמון בי ולנצל! כי יש לי כוחות אדירים!"

מחברת הספר:
מורן קורס
מדריכת כלות
מרצה, מורה ומטפלת רגשית
פסיכותרפיסטית m.a לנערות ולנשים.

את הספר ניתן להשיג ב:
"חיש": 039600770
או אצל מורן וויטי (כפ"ח): 0546-878308

הזמן לטפל אבל אולי זה הזמן לתת לזמן לעשות את שלו…

פתגם ידוע אומר שהשעון הוא הרופא הטוב ביותר, אך לצערנו לא תמיד זה כך! מתי נדע שהגיע הזמן להתייעץ, לבדוק לעומק את הדברים, ו…כן לקחת את הילד לקבל עזרה מקצועית?

"אכן ידוע שהזמן מרפא. בכל הנוגע לקשיים רגשיים בקרב ילדים, ייתכן שצריך לתת לזמן לעשות את שלו והקושי יעבור מעצמו ללא התערבות טיפולית, בתנאי שיש הדרכת הורים טובה. אך לא תמיד זה מספיק. זה תלוי כמובן בהרכב האישיותי של הילד, בסוג הטראומה שחווה, כמה זמן נמשכה הטראומה; זה תלוי אם ישנה לילד סביבה תומכת, האם הסביבה יודעת מה קרה, אך לפעמים הסביבה לא מצליחה לעלות על מה שקרה, היא לא יודעת מה עבר על הילד ולכן מתייחסת לתסכול שלו בצורה מוטעית.

לפעמים מחלה או אובדן ח"ו מהווים טראומה מתמשכת – דמות קרובה בחייו של הילד נעלמה פתאום, במקרה כזה הילד זקוק לעזרה.

"יש לתת את הדעת לכך שכאשר מדובר בקושי רגשי ובסבל אצל ילדים צעירים, זה לא יתבטא כפי שזה אצל אדם מבוגר. ילד שחווה דיכאון, לעיתים הוא לא ישכב במיטה, אלא יבטא זאת בהשתוללות, בכעס, בזריקות חפצים, בהרס, בפגיעה בילדים אחרים בסביבה. ואז צריך להיזהר לא להאשים, לא לכעוס ולא לפרש לא נכון את התנהגותו".

סימני מצוקה

מה יכולים להיות הסימנים לכך שהילד עובר קושי רגשי משמעותי?

"אמנם לא תמיד צריך לרוץ עם הילד לסדרת טיפולים, לפעמים סבתא יכולה לשוחח עם הנכד והיא תצליח לעשות משהו שמטפל לא יצליח, אך חשוב לזכור שישנם גם מקרים בהם הקושי הוא עמוק יותר ואז לא כדאי להתמהמה אלא להגיש לילד בהקדם את העזרה לה הוא זקוק.

"אבל כאשר ישנם איתותי מצוקה חשוב להבין שהם מהווים עבורנו סוג של רמזור המורה לנו שכעת כדאי לעצור ולפנות להתייעצות.

ילד שחוזר לזחול ועושה עצמו כתינוק אחרי לידת תינוק במשפחה, זה נורמטיבי בהחלט, אבל אם אין לזה סיבה נראית לעין, מאוד כדאי לבדוק מה קרה שהילד רוצה לחזור למקום הבטוח והמוגן – כאשר היה תינוק.

התנהגות מוקצנת, ילד חוזר להרטיב, פתאום הילד מנסה לרצות את ההורים כל הזמן, נהפך להיות ילד טוב מידי, נצמד להורים, התחיל לשקר – כל אלו הן נורות אדומות, סימני מצוקה.

יש דברים שאפשר להכיר בסיבה שלהם ובצורך של הילד ולטפל בזה בתוך הבית. אבל אם הקושי ותסמיניו נמשכים זמן רב, והסבל הוא גם של ההורים וגם של הילד, אז הבעיה תגדל.

כאשר ילד בורח מלהביע את עצמו, מתקשה להירדם, לא מרוכז או לחילופין – עירני מידי, קופץ כל רגע ונראה ב'כוננות ספיגה', שאם נזרוק אליו כדור לדוגמא, הוא ייסוג אחורנית, יתכן שמשהו עובר עליו.

קורה כמעט לכל ילד שהוא מפחד מחושך וגנבים… אבל אם זה מתחיל לשבש את סדר היום, כדאי לבדוק יותר לעומק.

צריך לשים לב גם לשינויים התנהגותיים, ילד שחושש להימצא במקומות מסוימים, אפילו בבית שלו, או במכולת, או מתנגד לביקור במשפחה מסוימת. חשוב לבדוק מה קרה שם, אולי הוא חווה עלבון או משהו אחר.

אם הילד מתנגד לפתע לנסוע בהסעה הקבועה, לא כדאי בכח לחייב אותו לנסוע, אלא צריך להיות רגישים ולנסות לדובב אותו ולהקשיב לו.

"אם אחרי שיח והקשבה הסימפטומים לא נרגעים, ישנו חוסר תיאבון מתמשך, לקיחת חפצים ללא רשות תוך כדי תירוצים ועוד, זאת אומרת שאתם כהורים לא הצלחתם לעזור לו ולפתור את מצוקתו, כדאי אז לפנות לגורם מקצועי ולמטפל רגשי לילדים.

"לפעמים מספיק שרק ההורים יגיעו להדרכה אצל מטפל מקצועי, והוא יעזור להם לבדוק את הגורם, האם מדובר בקנאה, האם זה כתוצאה משינוי שהילד עבר, לפעמים אפילו העברת דירה שזהו שינוי נורמלי, יכול להכניס ילד למצב של טראומה. ילד חווה אי נוחות ומתקשה להתרגל למעבר דרסטי – מכיתה עם מספר קטן של תלמידים לכיתה של 30 תלמידים למשל.

אם ישנן בבית בעיות, כמו קונפליקטים בין ההורים, מצב של תהליך גירושין, ההורים צריכים לזכור שיום אחד הילד יגדל ויסתכל עליהם בעיניים ויאמר את כל מה שרצה לומר ולא היה יכול… לכן מאוד חשוב שהמריבות והוויכוחים לא יהיו בנוכחות הילד.

כדאי שההורים יקבלו הדרכה, ניתן גם להגיע לטיפול 'דיאדי' – טיפול משותף להורים ולילד. הדרכת הורים יכולה להיות מאד משמעותית, לפעמים יותר מהטיפול עצמו!".

כך נטפל

מהם סוגי הטיפולים המומלצים לילדים?

"תחילה חשוב לי להדגיש שכדאי מאוד לבחור מטפל ירא–שמים, היום נכנסו המון דעות ונושאים שקשורים להרכב המשפחה וסגנון המשפחה, זה נכנס ומחלחל בטיפול מבלי שנרגיש.

אני שומעת זאת מקולגות, ומכירה לצערי סיפורים שילדים ובני נוער הושפעו מדעות המטפלים, שאינן מיוסדות על תורה ומצוות.

וכמובן, חשוב שהמטפל יהיה מאוד מקצועי ומומחה לטיפול בילדים.

"סדרת טיפולים היום זה עסק יקר, אבל ניתן לקבל את הטיפול דרך שרותי הבריאות. ידוע לי שיש השתדלות לשלב גם מטפלים דתיים.

מומלץ מאוד לעשות ביטוח פרטי מעבר לביטוח הממשלתי וכך לקבל את רוב המימון.

"לגבי סוג הטיפול, זה תלוי בסוג הקושי. אם יש חשש של קשיי למידה, קריאה, דימוי עצמי נמוך כתוצאה מקושי לימודי אז מעבר לתיגבור הלימודי שכדאי לתת לילד, ישנם טיפולים בהבעה – דרך אומנות, בעלי חיים, פסיכודרמה. טיפולים אלו הם באמצעות כלי השלכתי. זהו בעצם טיפול לא ישיר ולא מאיים כביכול, דרך משחק, אבל עובד ישירות על הקושי.

קשיים של טראומות, OCD, חרדות – ניתן לטפל גם דרך CBT.

"אם ישנו חשש שהילד עבר פגיעה מינית – כדאי ללכת למטפל שמתמחה בעניין זה. צריך ידע, מקצועיות ורגישות וחשוב מטפל ירא שמיים שהדעות שלא לא סותרות את ההלכה. כהורים, להקשיב למה שהילד מספר לנו גם אם הוא חוזר בו ומשנה כל פעם את דבריו, לא להפגין לחץ! לתת לו אפשרויות שונות איך להביע את עצמו, במכתב להורים, בהקלטה בטלפון או פנים אל פנים, שיבחר מה שיותר קל לו".

חלקכם בטיפול

"חשוב להדגיש שכאשר מדובר בילדים צעירים, הטיפול יצליח הרבה יותר כאשר הקשר בין ההורים לבין המטפל הוא קשר טוב, מכבד, רגוע. הילד מרגיש גם מעבר למה שנאמר. כשיש מתח בין ההורים למטפל זה מחבל בטיפול והילד לא מרגיש בנוח להביא את עצמו באמת, כי ההורים לא מאפשרים.

לעומת זאת, כשמדובר בבני נוער זה שונה, ההורים קצת מנוטרלים, יש אמנם בהתחלה 'אינטק' – שיחה מקדימה והיכרות עם ההורים, אבל בהמשך הנער בעצמו יתקשר עם המטפל.

"אצל ילדים אין מסכות, כשילד חסר אונים המצוקה שלו 'משפריצה' החוצה בלי שליטה, אי אפשר להסתיר, זה נס שהשם עשה, כי כך אפשר לראות ולדעת מה עובר על הילד. לעומת זאת, אצל הנוער הדבר הרבה יותר מורכב. לפעמים הקושי מתפרץ מאוחר מידי, הנער מסתיר זמן רב את מה שקורה לו בפנים, ואז בשלב שזה מתפרץ, ההורים לא יודעים 'איך לאכול את זה'.

לכן כבר בגיל הרך במהלך ההתפתחות, צריך לשים לב, זאת אומרת לא רק לראות אלא באמת לשים את הלב.

בכלל, מומלץ לפתח שפה רגשית בבית. כלומר לשתף בקול, מגוון רגשות שחשנו במהלך היום וזה כשלעצמו יהווה 'מודלינג' עבור הילד.

"לסיכום חשוב לי להמליץ להורים שלפני הכל יש להשקיע זמן, מחשבה ומאמץ בפניות לילדים, עם כל העומס והלחצים שישנם בכל בית. מוכרחים למצוא זמן איכות של שיחה רגועה מתוך מנוחה כדי להקשיב להם באמת".

תינוקות שאך זה נולדו לומדים איך זה לחיות מחוץ לרחם. תינוקות בני שלושה חודשים לומדים להרים את הראש ולראות את העולם, וביוזמתם. ילדים בני ארבע לומדים איך להיות בלי אבא ואמא חצי יום שלם!!! בגיל 20 לומדים לרדוף אחר הצרכים והשאיפות שלנו, כי אנחנו זקוקים לפרנסה. אימהות צעירות לומדות בחיל ורעדה לגדל ילדים, ואחר כך גם לצאת לעבודה וגם לטפל בבית, וגם לגמול חסד… כל גיל וה"יציאת מיצרים" שלו – ממצרים אחד למרחב חדש, שהופך אחר כך למיצר ממנו יש לצאת. וכולם עוברים את אותם שלבים באותו גיל. "כל עשה ה' למענהו", כל דבר בבריאה יש לו תפקיד. כל נברא מפאר את ה' יתברך בעצם קיומו. ולכל גיל יש את  היעוד–היהודי שלו.

באמת הגיל הנושא על כתפיו את האחריות הגדולה ביותר הוא גיל המעבר: בדרך כלל, עדיין יש ילדים בבית, יש גם נשואים, שטוב לשים עין קצת על תחילת התפתחות המשפחה אצלם, כמובן מבלי להיות פולשניים (–נושא לדיון אחר: איך להיות 'שוויגער' לא מעצבנת). יש את ההורים – שיש לדאוג להם; אנחנו עדיין גם במסגרת של עבודה, ועוד בשיא שלה, שכן צברנו ניסיון, בשלות ובגרות, ואחרי הכל גם מתחילים לפזול לכיוון כל אותם דברים שרצינו להשקיע בהם. אז מי שמשעמם לו בגיל הזה – שיקום!!!

אבל עם כל זה, ואחרי כל זה… בכל זאת, הגוף… הגוף מתחיל קצת לחרוק… אז זהו! שזה ממש לא חייב להיות ככה, או לפחות אפשר לשפר הרבה את המצב. אם עדיין לא התחלתם לרדת מן הסוכר, הקמחים הלבנים, השמנים המזוקקים והמונוסודיום, עדיין לא התחלתן להוסיף בירקות ופירות ומזונות טבעיים, עדיין לא התחלתן פעילות גופנית – אז כדאי מאד להתחיל… להרגיש עשר שנים אחורה ולקיים בשמחה את מצוות "ונשמרתם…מאד"(!!!). זה הרי כתוב ברמב"ם הלכות שמירת הגוף.

פעם ראיתי צילום של פתק שהרב גץ ז"ל, רב הכותל, כתב לעצמו, בו הוא מפרט את הדברים שהוא רוצה להתמיד בהם. שני דברים צדו את עיניי. האחד: להתחזק לקבל את כל האדם בסבר פנים יפות תמיד. והשני: לשמור על קביעות פעילות גופנית יומיומית.

תלויים בה' ועוברים שלב

מה שאומר עכשיו אולי מעיד על הרמה הרוחנית שלי. מה שאומר עכשיו לא שייך למי שמרגיש את שעון הגאולה מתקתק באוזניו…"עוד דקה קרובה יותר לביאת המשיח", ובכל זאת…

כשראיתי את בעלי, עליו השלום, בחודשי חייו האחרונים הבנתי שאפשר שלא לפחד מן המוות. איך יתכן? שאלתי אותו אם אינו מפחד מן המוות, הוא אמר שלא, הוא לא פחד. ניסיתי לחשוב למה, הרי אני כן מפחדת, וזה טבעי… ופתאום היה לי מאד ברור, זה כמו כל שלב בחיים, כשמגיע הזמן לצאת לעבודה ולפרנס או לשליחות – בחורצ'יק בן עשרים עם חלב על השפתיים ודגלון ימצא את הדרך. הוא יחשוש, יתחבט, אבל אם ישמע את קול הנשמה שלו – הוא יצליח, כי ה' שם במיצרים איתו. כשאדם מוצא את עצמו מול שלב חדש בחיים, אם הוא עושה את העבודה – ים סוף יבקע, והוא יעבור בביטחון בים ביבשה. והעבודה זה לחזק את הקשר עם ה'. לא להיות תלוי במה שהיינו תלויים בו עד עכשיו – לא ברחם, לא באבא ואמא, לא בחממה של הישיבה והמשפיע, אלא בה'!

כל שלב כמו מנתק אותנו ממה שהיינו תלויים בו – אל עבר הדרור. "כל עשה ה' למענהו".

ובכל זאת, הרבי הכין את כולנו להיות חיים בימות המשיח. בנבואות הנפלאות ובלימוד ענייני גאולה ומשיח. לחיות את הנס. צריך לקחת כל מחשבה מייאשת–מחלישה ומיד אחריה לחשוב בדיוק את ההיפך! מחשבה של טוב, חסד, התקשרות וגאולה.

קבלו את תנועת הנוער צ"ה סניף_________

מגיל ינקות השתוקקות מתרקמת התמונה

הדמיון מושך מכחול ציור של אמונה

את זכית את נבחרת שותפה להגשמה

מציירת ויוצרת גאולה שלימה

על פעילות לא מוותרת מתייצבת בקביעות

פעמיים בשבוע ללא לאות

חלק ממעצמה שפועלת בעוצמה

רצון הרבי מלך המשיח מגשימה

נבחרת! פועלת תכלית כל הבריאה

נבחרת! יוצרת כאן לה' דירה

בשמחה ובחיות דרך ארץ וצניעות

משפיעה על הסביבה לוקחת אחריות

מחיילת נהפכת מפקדת צעירה

יודעת תפקידי, ברורה המטרה

נבחרת! עלייך המשימה הוטלה

נבחרת! אשרייך! יוצרת גאולה

נבחרת! יודעת זהו תפקידי

נבחרת! זכיתי! הכח בידי

חלק ממעצמה שפועלת בעוצמה 

לא ארפה עד שאזכה לראות הגאולה

וכשיתגשם חלום בשורה  הראשונה

פני הרבי אקבל כבת נאמנה

תודה מיוחדת לשיר מעטוף על האירוח וההכנות, לגאולה פרץ על האפייה ולחנה ברכה למביאסי על הצילום:-)

הרבה פעמים אנחנו מתוועדות ומתעלות ומתחזקות- אך למעשה לא יוצאות עם החלטה מעשית.
התוועדות זו כללה את שני הצדדים- חסידות, התעלות ומצד שני תרגילים מהנים בכדי לרדת לקווים מעשיים.

להזמנת סדנת אלול :
איטא וולמן -0544583112

לא יאומן עד כמה אנשים משתנים כשהסביבה והאווירה שלהן משתנה

בנות ששנה שעברה היו רגילות למערכת יחסים חסרת אמון מול התיכון בו למדו,

שכדי לגרום להן לעשות דברים היה הצוות נאלץ להשתמש בעונשים ואזהרות

הפתיעו אפילו את עצמן בהתנהגות חסרת המאבקים שלהן.

ביום ראשון א' אלול נפתחה עם הרבה אהבה פנימיית בית שרה לבנות חב"ד

המדריכות ורכזת הפנימיה- הגב' שיינא מגן, קיבלו את הבנות באהבה גדולה

ומייד אחרי ההתארגנות פנו הבנות לפעילות פתיחה מגבשת: open ice cream

בבית שרה- כל התדר שונה, הדיבור בין הבנות והצוות הוא בגובה העיניים, מבוסס אמון.

ובת שנותנים בה אמון, מחזירה אמון. השיח פתוח, מכיל, אוהב ומכבד.

מרגישים באטמוספרה אחרת:

בבוקר השכם קמות הבנות לצלילי המוזיקה שמושמעת ברמקולים

לאחר התארגנות, תפילה וארוחת בוקר, יושבות הבנות ללמוד חצי שעה חסידות

כל בוקר עם איש צוות אחר: הגב' שינא מגן, הגב' נחמה סנדרוי

ועם הרבנים יחזקאל נואמה ודוד שניאורסון.

לאחר שיעור החסידות פונות הבנות ללמוד עם המורות המקצועיות, שיעורים ממוקדי בגרות.

כל השעות של הלימוד המקצועי מחושבות בקפידה ורק החומר לבגרות נלמד בהן.

לאחר ארוחת צהריים זהו זמן חוגים:  השנה יפעלו בעזרת ה' החוגים הבאים:

חוג דרמה, חוג ציור בצבעי שמן, חוג אפיה ובישול, חוג גיטרה, חוג חקלאות וגינון וחוג אנגלית מדוברת.

כבר בשבוע הראשון החלו הבנות לטעום מהחוגים בהנאה גדולה

והכשרונות הצעירים שהתגלו בהחלט גרמו לנו לגאווה בבנות המדהימות!

השבוע לכבוד הפתיחה נהנו הבנות מערב גיבוש עם הצוות בבריכה.

בשיחות בין הצוות דיברנו על כך שב"ה יש אווירה מאוד טובה

ניסינו להצביע על הגורם, מה הדבר שהופך בת שרגילה להיאבק במורה ולשנוא את המנהלת

להפוך בין לילה את כל סגנון הקשר שלה עם הצוות?

אולי הגיבוש עם הצוות והקשר הישיר שנוצר הוא הסוד לפתיחות והשמחה של הבנות?

אולי.

המסקנה שכולנו הסכמנו איתה פה אחד היא שבבית שרה מאמינים בכל בת.

מקבלים אותה איך שהיא, מבינים את ההתמודדויות שלה

אך גם לבת וגם לכל אחת בצוות ברור שהמטרה של כולנו היא לעלות!

אם כי בבית שרה לא חונקים, בבית שרה מאמינים בך

והבנות חשות את האמון ומחזירות בהתנהגות שלהן:

התייצבות לשיעורי חסידות כל בוקר מתוך שמחה וסקרנות,

הפקדה של הפלאפונים בזמן הנדרש ללא מאבקים, עמידה בתורנויות,

השתתפות בשיעורים ואפילו ביום שהגיעו חולצות התלבושת,

התייצבו כולן לבושות איתה ללא שהצוות הזכיר זאת!

הורים ובנות שעוד רוצות להספיק ולהרוויח את שנת התש"פ בבית שרה,

מוזמנות לפנות כבר עכשיו לויקי שניאורסון: 053-8270-770

כי יש אצלנו עוד מקום בלב לבנות מיוחדות ואיכותיות באמת,

שרוצות יחד איתנו לבנות קשר אוהב פנימי ומיוחד לרבי ולחב"ד.

ניתן גם להשאיר פרטים בקישור: https://affectivit. ravpage.co.il/beitsara

״תישארי אחרי התפילה, יש לנו סדר תהילים״ אומרת לי אשתו של הדיין ורב בית הכנסת במבטא בריטי כבד, ״זה פותח שערי שמיים בשביל שידוכים״ היא משבחת את מרכולתה. ואני לא צריכה יותר מזה, הנה השער החדש שרציתי להיכנס בו השבת, החידוש המרענן שקניתי בלונדון.

בשבת האחרונה זכיתי להשתתף בשמחה משפחתית בממלכה הבריטית. תמיד מסקרן לראות וללמוד מנהגים חדשים במקום חדש, סגולות ורעיונות.

מייד אחרי התפילה, שבה היטיב להתחזן הדוד שלי בטעם ובחן השמורים ׳לבעלי מנגן׳ ממשפחת ליפסקר, התיישבו כל נשות לונדון המכובדות סביב השולחן כאילו המלכה בכבודה ובעצמה נוכחת שם (אף שהשולחן היה חף מכל כיבוד) לאמירת שבעה פרקי תהילים בקול רם. לאחר אמירת הפרקים נערך סבב – כל אישה אמרה שמות של ילדיה או נכדיה לשידוכים. ואז הוכיחה לנו הרבנית המארגנת על קריעת שערי שמיים של התהלים בעזרת שני סיפורי שידוכים ניסייים שהתרחשו בשבוע האחרון לנשים מהסבב. טוב, זה לא היה קשה במיוחד כי שלוש יועצות שידוכים היו בקהל, והן יודעות לעשות את העבודה… כן, יועצות שידוכים, מקצוע חדש שהתוועדתי אליו בלונדון. במחשבה שנייה, זה לא חדש, תפקיד היועץ קיים כבר במקורותינו.

בפרשתנו כתוב: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" – השופטים הם הדיינים הפוסקים את הדין, והשוטרים מוודאים שהאדם ישמע לדברי השופט.

ואילו בישעיהו, בנבואת הגאולה מופיע: "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה". כלומר, בגאולה לא נצטרך שוטר, היועץ יחליף את מקומו. זאת משום שבזמן הגאולה לא נתפתה ליצר הרע, אלא נרצה לקיים את הוראות התורה.

תפקיד היועץ הוא לגרום לאדם לשמוע לדברי השופט. היועץ הוא באותה רמה כמו האדם, ומעוניין בטובתו מתוך אכפתיות. בכל דור יש את נשיא ישראל, שהוא השופט של הדור. מחד גיסא, הוא לוקח אחריות שכל בני דורו ילכו בדרך התורה והמצוות, ומאידך גיסא, נותן עצות טובות ופרקטיות המתקבלות אצלנו בשכל וברגש. בדורנו זה זכינו שהרבי הוא ה"שופטיך" ויועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות וייתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל של הדור הזה בכל התחומים

"כי חיזק בריחי שעריך" – על האדם לשפוט היטב כל מה שנכנס ויוצא דרך שערי הגוף. לעשות "ביקורת גבולות", לעצור כדי לשפוט בשכל מה נכון ומה לא.

אך צריך גם שוטרים, כיון שייצר הרע מנסה להבריח ולגרום לאדם לעשות מה שלא ראוי. כאשר מצליחים לקיים "כי חיזק בריחי שעריך", זוכים להמשך הפסוק: "ברך בנייך בקרבך".

כיועצת בכירה לנשים בתהליכי שינוי, שמחתי מאוד על ההזדמנות לפרש את ראשי התיבות של שנת תש״פ בשירות השליחות. קבלו את חמשת העקרונות המובילים להצלחה לשנת תש״פ:

תהא שנת פעילות פורה

תהא שנת פגישות מוצלחות

תהא שנת פרנסה טובה

תהא שנת פריצת דרך

תהא שנה פורייה!

בימות המשיח יעבור הרוע מהעולם, ולא נצטרך שוטרים אלא רק יועצים. עד אז עלינו להתקשר ולהתייעץ עם רב, מאמן או משפיע, שיידע להקשיב לצרכים האישיים מתוך קרבה ופנים מאירות.

ומה איתך? האם בחרת לך כבר שופט ו/או יועצת?

שבועיים סוערים, מלאים וגדושים חוויות חסידיות ומאתגרות חלפו בשמחה על  70 חיילות צבאות השם מקהילת חב"ד בעיר ובאזור, בנבחרת – דיי קעמפ 'גן ישראל' מגדל העמק'. במהלך שבועיים נהנו החיילות במסדרים עוצמתיים, למדו בחיות מתוך חוברת הלימודים המרתקת, נבחנו מאות שורות תניא והשתעשעו בשלל פעילויות אטרקטיביות ואתגריות

בנוסף, השתתפו החיילות במבחר הפעלות: הכנת יצירות, טיול לקיבוץ וביקור ברפת, יציאה לימי כיף בבריכה, טרמפולינות, פעילות בגן המשחקים, יום ספורט ותחרויות בפארק, הכנת כדורי שוקולד לכבוד שבת קודש, מפגש בשבת להתוועדות חסידית ואמירת פרקי אבות בצוותא, שייט 'טורנדו' ואבובים כיף ומהנה, הקרנת הסרט המרתק והעוצמתי 'חיילת נאמנה' ופעילות סימני דרך משעשעת. .

חיילות 'גן ישראל' מגדל העמק בולטות בקידוש שם השם וליובאוויטש רבתי וכל תושבי העיר נפעמים מעוצמת החינוך של חיילות צבאות השם – 'משיחי'.

יישר כח לגנרלית רחלי קמל. ולמפקדות המסורות: מושקא פבזנר, דבורה קניג, מושקא קמל.

תודה מיוחדת למנהלת מחנה הבנות, שליחת הרבי מלך המשיח למגדל העמק – הרבנית מרת חנה שתחי' זלמנוב.

רשת מחנות הקיץ 'גן ישראל מגדל העמק' מתקיימים זה שנת ה-14 ובמסגרת פעילות תנועת הנוער 'צבאות השם מגדל העמק', בראשות שליח הרבי שליט"א לעיר – הרה"ח משה שיחי' זלמנוב.

מחנות הקיץ מתקיימים לזכרון נשמת – הרה"ח הרב ישראל יצחק ב"ר שמואל ומרת יוכבד ב"ר חיים מאיר ע"ה זלמנוב, הגה"ח הרב זלמן טוביה ב"ר שמריהו הכהן ע"ה אבלסקי – שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה.​

מסע נשים מכל המגזרים המתאחדות סביב ארון הספרים היהודי. מסע של בקשות וסליחות, שאלות ותשובות. ביום שני ט׳ אלול הסעה ממוזגת תצא אי״ה מכפר חב"ד בשעה 15:00.

בתכנית: סיור בעיר דוד מסע קסום ומסתורי למקום בו התרחשו רבים מסיפורי התנ״ך, הליכה בנקבת השילוח וסודות ירושלים המקראית+מיצג תלת מימד. אש התורה סיור, מפגש, שיעור והתוועדות וגם ארוחה. סליחות בכותל תפילה לחודש הרחמים ותמונה משותפת. חזרה משוערת מירושלים בשעה 22:00. עלות 180 ש״ח ברישום מוקדם (ולאחר מכן 220 ש״ח) מחכות לך. הצטרפי אלינו למסע סליחות לנפלאו״ת. טלפון לרישום ותשלום: מלכי 054-9292904

המלך בשדה- למה המשל הזה כל כך קריטי?

כולם מדברים על זה כל הזמן, כל אלול, כל שנה. המלך נמצא בשדה ומראה פנים שוחקות לכולם.

מה העניין בשדה דווקא? למה דווקא המשל הזה?

פעם, אחת העבודות העיקריות, והדרך לפרנס את הבית, היה לעבוד בשדה. להביא תבועה וייבול הביתה.

אז כל יום, האיכר הולך לשדה, עובד כל היום. זה בעצם מסמל את העבודה שלנו ביום חול. עבודה בשדה, הכוונה עבודה ביום יום. בבית, בבית ספר, במשרד, בפארק, בחנות ובכל מקום- זה השדה. לעבוד את האדמה, ולקצור את היבול.  לאפות לחם מהחיטים. לקחת את הגשמיות ולהעלות אותו לרוחניות. לקדש את היום יום. לקחת את הסנדוויץ הזה ולברך עליו. לקחת את המידה הזאת ולעבוד עלייה. לקחת נש"ק ולחלק. דווקא את החומרי.

ואז מגיע המלך. המלך בד"כ נמצא בארמון. מהו הארמון? הקודש. השבת, החג, והימים הקדושים שאת צריכה להיות מופרדת ונבדלת מהעולם. יש איסור מלאכה, יש צורך במנוחה. את מתנתקת לזמן מה, וממלאה מצברים.בימים האלו את נכנסת לארמון ומגישה להקב"ה את הלחם שאפית. את מתכוננת, את מתלבשת, את מכוונת.

אז למה הימים האלו יותר קדושים מימי החול?? העבודה הכי חשובה זה לבנות דירה בתחתונים! את זה עושים ביומיום, אז יום חול אמור להיות הכי קדוש!!

התשובה היא, שלמרות שימי החול הם המשמעותיים ביותר, אנחנו נמצאות ביום יום. אין לנו זמן או כוח, לעצור ולהתחיל להבין את העומק והכוח של מה שאנחנו עושים. אנחנו טרודות בלרוץ, להכין, לארגן, לסדר, לעבוד,לאכול, לישון.

ולכן, הקב"ה נתן לנו שבת וחג בכדי להתעלות לדקה. לקחת אוויר לנשימה, לעלות למגדל מעבר לשדה ולהתבונן למטה על מה שעשינו. לשנות פרספקטיבה. עצם ההתעסקות שלנו עם הגשמיות גורמת לנו לשקוע בתוכה. 

ואז, אנחנו לוקחות רגע, לא מתעסקות עם הגשמיות, ונכנסות לארמון. עם הרבה הכנה, כוונת הלב, לבוש מתאים. כשאנחנו חוזרות ליום יום, קיבלנו כוחות להמשיך בעבודה, מיקדנו יותר את המטרה שלנו.

חודש אלול הוא השילוב של שניהם.

חודש אלול הוא יום עבודה, שהוא קדוש. יום חול שהוא חג. יום של עבודה קשה בשדה, קיום היעוד שלי בעולם, אבל עם האור הנעלה הזה של חג ואפשרות להביט מלמעלה על מה שקורה. לעשות חשבון נפש על מי אני, איפה אני, לאן הגעתי, ולאן אני רוצה ללכת.

זו מתנה מדהימה. הקב"ה אומר: הינה, עכשיו זה נגיש! בתוך היום יום אתם יכולים להתעלות, לצפות מלמעלה ולהיות יותר מכוונים בשגרה היומיומית שלכם.

הקב"ה יוצא אלייך, ומאיר לך את 13 מידות הרחמים. למה 13? כי זה מעל הטבע, 12 חודשים זה הרגיל, זה הנורמלי. 

ופה הוא אומר לך: אני אוהב אותך, אני רוצה אותך! אני מאיר אלייך אור מיוחד וכוחות מיוחדים שלא קיימים כל השנה! בואי אליי!

לא משנה כמה פעמים נפלת. קומי! את חלק מהקב"ה, הוא רוצה אותך. הוא ברא את העולם בצורה כזאת שהוא צריך אותך! אז בואי נעשה לו נחת! בואי נבנה לה' דירה!

אני יודעת שהתעייפת. עבר שנה, ועוד שנה, עברת כל כך הרבה אתגרים, נפילות, והתמודדויות. וכל אלול את מחליטה שהשנה. השנה את הולכת להשתנות. השנה הזאת תהיה טובה יותר. ואז נגמרים החגים ולאט לאט חוזרים לשגרה. ונופלים שוב. נכון. את צודקת. זה כבר מייאש.

אבל גם קמים! נופלים וקמים שוב ושוב! זה העבודה היומיומית שלנו! את לא חוזרת לנקודת אפס. הנפילות הן חלק מהמסע!

אל תתיאשי, הקב"ה סולח, כל פעם מחדש- בשבילו 1000 פעמים זה כמו פעמיים. זה לא משנה מה עשית וכמה, יש לך צ'אנס חדש!

הקב"ה רוצה אותך, רוצה שתשובי אליו, רוצה שתתחברי אליו, רוצה שתקיימי את השליחות שרק את יכולה! עם הכשרונות שרק לך יש, עם הנפש שלך, האופי שלך, הקשיים שרק את עוברת.

"אני לדודי" -קבלת אחריות

אז זה בכוח שלי,אני לא צריכה לחכות שיבואו להציל אותי. 

רבי הוא בהרבה חסידויות נקרא "חסיד באמונתו יחיה"  מחיה, ומחזיק אותנו. את האנשים הפשוטים.

אבל מה תפקידי? האם אני צריכה להשאיר הכל לרבי? 

מכירה את זה שאת עוברת משהו קשה, ואז את מחכה ש"הוא יוציא אות"י, ו"היא תביא לי", ו"הפסיכולוגית תרפא אותי"…

אני אלך לרופא ואז אני אהיה בריאה. אני אקנה את הקרם ואז יהיה לי עור חלק ואני ארגיש יפה. אני אלך למטפלת רגשית והיא תפטור לי את הבעיות. אני אבקש מהרבי ברכה, כי הוא ראש בני ישראל, והוא "יציל" אותי.

אבל אנחנו צריכות לקחת אחריות!

הרבי פה כדי לעזור לנו להתחבר, להזכיר לנו על הנפש האלוקית שבתוכנו המחכה להתגלות.

 אבל אנחנו צריכות לעשות את העבודה. אף אחד לא יציל אותך, את צריכה לעבוד!

אני לא אומרת ח"ו, לא לבקש עזרה כשצריך. אני אומרת, שאת צריכה לזכור שזה תלוי בך.

רק את יכול להדליק נר משלך – נתתי לך את הגפרור

יהודה אבנר היה אחד היועצים של ראש הממשלה, מנחם בגין. 

והוא ליווה את בגין בפגישה ההיסטורית שלו עם נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר. לפני שהלך לפגישה, בגין הלך לשוחח עם הרבי ולבקש ברכה. לאחר הפגישה, יהודה אבנר נפגש עם הרבי בכדי לדווח לו על הפגישה. הרבי ויהודה אבנר שוחחו אל תוך השעות הקטנות של הלילה ובאיזה שהוא שלב בשיחה הרבי אמר לו :

 "אני אגיד לך מה אני מנסה לעשות. . . רבי יהודה, דמיין שאתה מסתכל על ארון, ואני אומר לך לפתוח את הארון הזה. אתה פותח את הארון ואתה רואה נר, אבל אני אומר לך שזה לא נר – זה גוש שעווה עם חתיכת חוט בפנים. מתי השעווה והפתילה נהפכים לנר? כשמקרבים להבה לפתיל. כאשר זה קורה,  השעווה והפתילה ממלאים את המטרה שלשמה הם נוצרו.

"וזה מה שאני מנסה לעשות – לעזור לכל גבר ואישה לממש את המטרה שלשמה הם נוצרו."

מספר יהודה אבנר : "ישבתי שם והאזנתי לו, התרשמתי מהסמכות שבקולו. ואז הוא אמר את הדברים האלה:"

"האש, הלהבה, זה התורה. כשאדם מביא את הלהבה לפתילה, מצית את הנשמה – שכן הפתילה היא הנפש – היא נותנת חיים לגוף, שהוא השעווה. ואז הגוף והנפש מגשימים את המטרה שלשמה הם נוצרו. וזה קורה באש התורה."

בסוף הפגישה, קם יהודה אבנר. הרבי ליווה אותו לדלת ואחז בשתי ידיו להיפרד. יהודה אבנר שאל: "האם הרבי הדליק את הנר שלי?"

הרבי ענה, "לא. נתתי לך את הגפרור. רק אתה יכול להדליק נר משלך. "

בואי נדבר תכלס

אז איך בתכלס מתחילים להצליח כשאני כל שנה ניסיתי ולא הצלחתי??

בואי נפרט:

1.מטרה ברורה

קודם כל, מה המטרה שלי? מה המטרה שלי השנה? מה התפקיד שלי כרגע? מה השליחות שלשמה אני נוצרת?  אם קשה לך לכוון, תחשבי על הכשרונות שהקב"ה נתן לך, והאתגרים. 

הכשרונות שיש בך לא ניתנו סתם. הם שם בכדי שתיצרי משהו יפה וחדש בעולם הזה. שתתני מעצמך.

אתגרים יכולים להיות פנימיים כמו מידת הכעס, וגם חיצוניים, כמו קושי כספי, קושי בחינוך הילדים וכדומה. האתגרים גם יכולים להשתנות משנה לשנה. אלו המטרות שלך. אלו הכלים שנתן רק לך בכדי לקיים שליחות שרק את יכולה לעשות.

2. מה לא עבד לי עד עכשיו

השלב השני הוא להסתכל  על מה הצלחתי ומה לא ולמה.

האם זה נובע מעצלנות? פחד מכישלון? מניעות סביבתיים?

ברגע שתדעי מה המטרה שלך, ולמה לא הצלחת במקומות מסויימים, תדעי מה צריך לשפר.

3. תכנון יעיל

בכתבה אחרת,  אני מדברת על הצעדים לתכנון יעיל. נפרט אותם ממש בקצרה פה:

-עשי צעדים קטנים שאת יכולה לעמוד בהם. תכנני לפי הזמן שיש לך ותהיי ריאליסטית.

-תחלמי רחוק

-חישבי מה הדברים שימנעו ממך להצליח וכיצד תתגברי עליהם.

-תני לעצמך צ'ופר גם על צעדים שנראים לך קטנים. בלי עידוד כבר לא יהיה לך כוח להמשיך.

-היי מחוייבת. זה יכול להיות למישהו אחר, אחריות דיווח, זה יכול להיות רשימת מטרות, או כל דבר אחר שיגרום לך להרגיש מחוייבת.

-שחררי שליטה. תזכרי שאת יכולה לעשות החלק שלך ובמקביל, את חייבת לתת להקב"ה לעשות את שלו. תפסיק לדאוג למה שלא בשליטה שלך. תשחררי.

תרגיל יישומי: 

1. קחי דף, ונסי לצייר איך היית רוצה שחייך יראו באלול הבא. מבחינה אישית, תעסוקתית, רוחנית, ובכל תחום שחשוב לך.
2. אחרי שציירת את זה (ניתן לצייר בכל צורה שנוחה לך- אבסטרקתי, או כל צורה אחרת.), התחילי לפרט בכתב מה את רוצה. 
3. החליטי על אחד מהם, שהכי חשוב לך, ופרטי מה הצעדים שיעזרו לך להגיע לשם. קח את 6 הצעדים שפרטנו לפני.

נסי לקחת את הימים האלו של חשבון נפש ולהתחיל לראות כיצד את משתנה, גודלת, צומחת, בשנה החדשה.

זכרי, זה האחריות שלך! יש בך כוחות עצומים שהקב"ה נתן רק לך! הוא רוצה אותך. את הקושי שלך, העבודה, הזיעה והדמעות.

אז בואי נלך לבנות לו איזה פנטהאוז על רמה…

איטא וולמן הינה יוצרת, שחקנית, זמרת ומנחת קבוצות. היא מעבירה סדנאות להעצמה נשית דרך חסידות, דרמה ומוסיקה במגוון נושאים ולכל סוגי קבוצות נשים ונערות. הסדנאות מתאימות לימי גיבוש, ימי עיון, סמינריוניות, מכללות, תיכונים, ועוד. היא גם כותבת ומלחינה מוסיקה וכעת בשלבי בניית מופע אישי ויצירת קליפ מוסיקה חדש.

להזמנת סדנא, מופע או יצירת קשר: 05445831112 או במייל: [email protected]