יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
פורטל קהילתיצילום: שימי קוטנר
שלוחי חב״ד עושים מאמצים להגיע לקהלים חדשים ולהנחיל את ערכי היהדות לכל המקורבים. בחודש האחרון התקיימה בת מצווה סגורה לבת שליח חב"ד בארץ, האורחים נדהמו להבין ולהתחבר לתוכן המדהים של קבלת עול תורה ומצוות גם לבנות, ולחבר בין מולטימדיה, יהדות ושליחות.
האירוע כלל שלל הפקות בנושא בת מצווה, וביניהם חידון אלקטרוני בשיתוף הסמארטפונים של המשתתפות אשר הביא אותם למסקנה על החובות והזכויות של כל אשה ובת בעם היהודי.
את האירוע הפיקה חברת צבעים הפקות
בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתה של מרת חיה-מירל סגל ע"ה מירושלים, לאחר מחלה קשה וייסורים, והיא בת 74.
הותירה אחריה את יבדלחט"א בעלה הרב שלום-דוד הלוי סגל.
ילדיה: ר' אברהם-מרדכי, הרב לוי-יצחק, משפיע בתות"ל נתניה, הרב שניאור-זלמן מהשלוחים בנתניה, הרב שלמה-יהודה מישיבת ת"ת חב"ד בקריית גת, השליחה גב' חנה דרייפוס מנתניה, השליח הרב מנחם-מענדל ממשמר דוד ונכדים רבים.
הלווייתה תתקיים היום בשעה 15:00 ב'שמגר' ומשם תצא להר המנוחות, שם תטמן.
המשפחה תשב 'שבעה' בבית המנוחה בשכונת סנהדריה, רחוב שאול המלך 12, ירושלים.
ויה"ר שתיכף ומיד יקויים הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והיא בתוכם.
השבוע נחתם בי"א מרחשוון – יום השנה לפטירתה של רחל אמנו. אם צעירה, בת 36, שקיפדה את פתיל חייה באורח טראגי בעת לידת בנימין, בנה השני.
הרבה דמעות הזילה רחל מעיניה עד שנולד בנה הראשון, לאחר שנות עקרות ארוכות – והרבה דמעות היא הזילה גם לאחר שנולד בנה השני. כפי שמספרים חז"ל, בכוונה קברה יעקב בעלה בבית-לחם, על אם הדרך שמירושלים לבבל, כי הוא "צפה שהגלויות עתידות לעבור שם – לפיכך קברה שם, כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים". כך גם נמצא כתוב בספר ירמיה (לא, יד): "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים – רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם".
רחל היא סמל של אם שנאבקת למען בניה ולא מרפה מתחנוניה לפני הקדוש-ברוך-הוא – "מאנה להינחם" – עד כי יחוס וירחם עליהם וישיבם אל המנוחה ואל הנחלה – אל הגאולה השלמה.
*
את האופי התובעני, הטיפוס המבקש ו'מנדנד' שוב ושוב, אנו רואים גם בדמותו של הדוד הזקן של רחל – אברהם אבינו. בפרשת-השבוע אנו קוראים כיצד לאחר שנודע לאברהם כי בכוונת הקדוש-ברוך-הוא להפוך את סדום ועמורה, הוא מפעיל את כל כוח שתדלנותו ומנסה להסיר את רוע הגזרה. "אולי יש חמישים צדיקים" ולמענם יסכים הקדוש-ברוך-הוא לבטל את הגזרה?
והקדוש-ברוך-הוא הסכים, אך אברהם לא מרפה: ולמען ארבעים וחמישה? – גם לכך מסכים הקדוש-ברוך-הוא, אבל אברהם עדיין לא מרפה: ולמען ארבעים? ולמען שלושים? ועשרים? ועשרה?
אברהם לא חשש שמא אם ירבה להפציר יכעיס בכך את הקדוש-ברוך-הוא ואולי יגרום לו לסגת ממה שכבר הסכים. היה לו ברור כי אצל הקדוש-ברוך-הוא אין נסיגות מהטבות, וכל אמירה לטובה היא החלטית. היה לו ברור גם שהקדוש-ברוך-הוא נכון וכרוי להפצרותיו, כי הוא אהוב וחביב לפניו. לפיכך הוא הוסיף והתחנן ומתח את חבל הרחמים עד קצה גבול היכולת.
*
אברהם ורחל, האב והאם, התוו לנו את הדרך להתפלל. הם לימדו אותנו כיצד לבקש ולא להרפות.
ואמנם אנו הולכים בדרכם, ושלוש פעמים ביום חוזרים על אותן בקשות, באותן מילים ממש. בקשות שבחלקן מתייחסות לבעיות היום-יום, כמו פרנסה טובה – "וברך את שנתנו כשנים הטובות לברכה", או בריאות נכונה – "והעלה ארוכה ורפואה שלמה לכל מכאובינו", ובחלקן מתייחסות לשפל המהותי שאנו נתונים בו מאז חורבן בית-המקדש והיציאה לגלות. ערב ובוקר וצהריים אנו שבים ומתחננים להתגשמות חזון קיבוץ הגלויות – "ושא נס לקבץ גלויותינו", להתגלות המשיח – "וכסא [משיח בן] דויד עבדך מהרה בתוכה תכין", לבניין בית-המקדש – "והשב העבודה לדביר ביתך", ועוד.
איננו חוששים מלהיות טרדנים. אנחנו מחקים בכך את גדולי האומה שהראו לנו כי התפילה היא מהדברים שאין להם שיעור. אדרבה, כאשר אנו דבקים ולא מרפים מלהתפלל, אנו מוכיחים כי הדברים אכן נוגעים בנפשנו – ולזאת בדיוק מצפה אבינו שבשמיים. הוא רוצה לראות שבאמת איננו מסוגלים לשאת את חיי הגלות ובכל לבנו אנו רוצים כבר לצאת אל הגאולה.
ואנו מובטחים כי תפילותינו לא תשובנה ריקם. כבר לרחל הבטיח הקדוש-ברוך-הוא, "כי יש שכר לפעולתך, נאום השם, ושבו מארץ אויב". אלא שאז זו הייתה הבטחה על עתיד רחוק. כיום עומד אותו עתיד רחוק להפוך בכל רגע להווה – כפי שהובטחנו בנבואה מפי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
נמשיך להתפלל, נבקש ולא נרפה – ותכף ומיד ממש נזכה לראות בהתגשמות התפילות.
ארגון אחות התמימים בארץ הקודש פתח השבוע את הקורס היוקרתי לבנות סמינר 'בית רבקה', מידי יום ראשון בבוקר לפני תחילת הלימודים. באחו"ת מספרים כי לא מדובר בשיעור חסידות רגיל, אלא במשהו מקצועי וברמה גבוהה, כאשר כל חודש זו יחידת לימוד נפרדת עם מרצה אחר ונושא אחר.
הארגון מתגמל את משתתפות הקורס ב150 דולר מלגה ב'דור דעה' לשנה הבאה, על ידי השתתפות ב10/12 מפגשים ומילוי מטלה פשוטה (על מנת להראות רצינות והקשבה) על החומר הנלמד בקורס.
רישום: נסגר במהלך השבוע הקרוב – בשיעור הבא יוכלו להשתתף תלמידות רשומות בלבד.
לרישום לחצי כאן
תשלום: 50 שח לסמסטר. ניתן לשלם באשראי כאן
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
ש זוכות בהגרלה החודשית בין בנות חב"ד: מבצע חלוקת מליון נרות שבת קודש לעילוי נשמת הילדה חיילת בצבאות ה' רבקה ע"ה בת יבחלט"א מנחם מענדל קורנט, נמשך ביתר שאת. במהלך חודש החגים, חולקו באמצעות בנות חב"ד מבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ, כ-80 אלף נרות! מבין כל המשתתפות בחלוקה, נערכה ההגרלה החודשית בר"ח מרחשוון. התלמידה מוריה ברזני מבית הספר 'בית חנה' בירושלים זכתה בספר חת"ת מעור, והתלמידה טוהר בראל מבית ספר חב"ד בקרית מלאכי זכתה בספר המצוות מעור.
ההגרלה הבאה תערך אי"ה בר"ח כסלו, בין כל הבנות שיצאו לחלוקת נש"ק לפחות שלוש פעמים בחודש. ניתן להרשם להגרלה אצל הנציגות בבית הספר, או באמצעות הטלפון: 03-3077086.
בתי ספר המעוניינים להצטרף למבצע ולקבל ערכות נש"ק לחלוקה בחינם, מוזמנים ליצור קשר: 053-3397706.
מבט פה ושם, ואחרי החגים כבר כאן.
אז מה יש בו, במקום המיוחד, שגורם לאנשים נשים וטף להימשך אליו כבחבלי קסמים?
סעווען סעוונטי.
והגעתי למסקנה אישית: יש הרבה, המון, בלתי ניתן לתיאור או להסבר, אבל הבולט מכולם זה החיות.
חיות אין סופית, שמורגשת בכל פרט. בתפילות, בלימוד, בריקודים ואפילו סתם – בשיחת רעים.
החיות הזאת, בעיניי, היא זו שנותנת חיים לבית חיינו 770, שעושה לנו אותו כל כך חי!
ובעצם, אם כבר מדברים על חיות, אז במילה אחרת, המוטיב המרכזי ב770 זה הכרזת יחי.
כי רק מקום שנושם רבי חי,
שחי עם הרבי באמת וכל הזמן,
רק הוא יכול להמשיך ולחיות ורק הוא יכול להוציא ממנו חסידים חדורים,
מלאים בעוצמות של חיות, ולהחיות אותם כך שיצאו מלאים וגדושים
להחיות את הסביבה ולהכין את העולם לקבלת פני הרבי מלך המשיח!
מילים ושירה: תהילה חכימיאן
בפרשת נח אנו מסיימים שבוע ברצף מתחילתו ועד סופו בלי חג באמצע. הרבי מסביר שפרשת נח היא שבת כללית כי היא השבת הראשונה שבה נשלמה העבודה של ששת ימי המעשה לאחר פרשת בראשית. פרשת נח קשורה גם לעניין של מנוחה וגם לעניין של שבת מכיוון ש"נח" הוא מלשון "מנוחה", שבת מנוחה.
מהי בעצם מנוחה? מנוחת הגוף כולם יודעים מהי אך מהי מנוחת הנפש? מנוחה של נפש יהודית?
הרבי עונה על השאלה הזאת בהרחבה בשיחת שבת במדבר, ה'תנש"א:
"טבע בני אדם הוא שכאשר אינו מרגיש את הכוונה והתכלית בחייו ש"אני נבראתי לשמש את קוני" הוא אינו יכול להיות במנוחה והתיישבות אמיתית, כיוון ששינויי הזמן והמקום וכל ריבוי הפרטים ופרטי פרטים שבחייו גורמים לאי שקט תמידי, ש"שובר" אותו; דוקא כאשר הוא מרגיש את המטרה – הכוונה והתכלית – הטמונה בכל הפרטים, זה מביא לו מנוחה, שהיא למעלה מתנועה ושינוי דפרטי החיים, ובמילא – לשלימות האדם".
במילים אחרות, סוג אחד של מנוחת הנפש זה לדעת בבירור שמה את עושה ברגע זה הנתון הוא הדבר הנכון ביותר. למשל, כשהתינוק שלך רעב ואת מניקה אותו איך לך ספק שזה מה שאת צריכה לעשות עכשיו, אם את מורה ויש צלצול, אין לך ספק שאת צריכה להכנס עכשיו לכיתה, כשאת מבשלת בערב חג ברור לך שאת לא אמורה להיות עכשיו בחדר כושר.
אבל הבעיות מתחילות כשנכנס ספק, חוסר בהירות, ואז מתחיל "כף הקלע", חוסר וודאות שמביא איתו תחושה של חוסר מנוחה, אי שקט ומתח.
"אולי התינוק שלי לא באמת רעב ואני סתם מפנקת אותו?" "אולי אני צריכה לגמול אותו ולתת יותר תשומת לב לילדים האחרים"? "אולי הייתי צריכה לבשל פחות ולנח בצהרי ערב החג"? "אולי אני צריכה לעבוד חצי משרה במקום משרה מלאה"?
כשאנחנו יודעים שמה שאנחנו עושים זה רצון ה', אז גם אם הדבר הזה מאוד קשה לנו או שאנחנו לא נהנות ממנו בכלל, בכל זאת יש לנו מנוחה ושקט בלב כי אנחנו יודעים שהגענו למקום הנכון.
הכתב הבא הוא של נערה בגיל ההתבגרות, הוא כתב מהיר, מחובר, וגודל הכתב לא אחיד סימנים אלו מעידים על חוסר מנוחה ואי שקט. מאידך, מכיוון שישנם סימנים נוספים המעידים דווקא על מנוחת הנפש ויציבות כמו רווח סדיר בין המילים, אות בצורת זווית ולחץ כתב בינוני, ניתן להסיק שמדובר בחוסר מנוחה האופיינית לגיל ההתבגרות שהוא בגדר הרגיל.
שיהיה לכולנו מנוחה נעימה, בגוף ובנפש!
חשוב מאוד– על מנת לאבחן כתב יד יש לעשות מכלול מכל הסימנים הגרפולוגיים ולא להסתפק בסימן אחד. לאבחון כתבי יד וציורים- רונית סטודניץ, [email protected], 0525115770
