Author Archive

המופע שריגש את מתנדבות שפרה ופועה בצפת

חידון הדבר מלכות הארצי יוצא לדרך • כל הפרטים



חיילות צבאות השם בבית שאן מופיעות בכנס נשים































סעודת פורים במדרשת פנימיות ברמת אביב



צבאות השם קרית אתא עולות על מדים



















אחו"ת מפתיעות: חידון הדבר מלכות העולמי

פרטים בהמשך..













ריקי המיוחדת, תפעלי גאולה • טור

אמש התפרסמה הידיעה הכואבת על פטירתה בטרם עת של הנערה המיוחדת ריקי פרקש, בתם של הרב יקותיאל והרבנית רחל פרקש מירושלים.

קשה לעכל ועוד יותר קשה לכתוב על ריקי בלשון עבר.

מי שהכיר אותה, ואפילו מי שרק נתקל בה לרגע, לא פספס את האור המיוחד, החן והטוהר שנטף מריקי.

את ריקי זכיתי להכיר לפני קרוב ל10 שנים, דרך אחותה תבלחט"א מרים, כיום שליחה ברמת גן, וכמו לכולם, גם לי היא נכנסה אל הלב.

החיוך שלה, האהבה שפיזרה לכל עבר, הדביקות והמסירות לכל עניין שבקדושה, חרטו אותה עמוק בלבבות כולנו.

ריקי המיוחדת. שחילקה חיבוקים אמיצים ומילות עידוד בדרכה שלה.

ריקי המיוחדת. שלמרות כל הקשיים האישיים שליוו אותה כמיוחדת, לא נתנה לחיוך לרדת מעל פניה.

ריקי המיוחדת. שהשמחה היתה חלק בלתי נפרד מחייה הקצרים, יעיד כל מי שהכיר ונתקל בה.

ריקי המיוחדת, המדהימה, המצחיקה, שהיתה כל כך מחוברת לשבת המלכה, ולאורך כל השבוע רק חיכתה שיגיעו רגעי ההוד והקדושה.

ריקי, מיוחדת שכמותך.

לא נותר לנו, אלא להיות בטוחים, שאת, עם החן המיוחד שבך ודאי תבקעי רקיעים מול כיסא הכבוד ותפעלי לגאולת עולמים תיכף ומיד ממש.

המקום ינחם אתכם, משפחת פרקש היקרה.

ירושלים: הנערה רבקה פרקש ע"ה

כפר חב"ד: מסיבת סידור מרגשת בבית חיה מושקא

בכ"ז שבט נערכה מסיבת סידור מרוממת ומרגשת בבית הספר על טהרת הקודש לבנות בכפ"ח, בית חיה מושקא.  בית חיה מושקא בכפר חב"ד, בית חינוך לבנות על  טהרת הקודש נפתח לפני 4 שנים, ממוקם ליד הרכבת,  ומונה 28 תלמידות שלומדות לימודי קודש בלבד.
ביה"ס הוא ממש חממה חסידית לגדול בה, מלא בלחלוחית חסידית, אוירה ביתית שעיקרה להעניק לבנות כישורי למידה מתוך אהבת הלימוד ועומק התבוננות, התייחסות להתקדמות האישית של כל אחת בעבודת המידות ביחס למקום שבו היא אוחזת, חיזוק יראת השמים וההתקשרות לאילנא דחיי, והתבוננות תמידית כיצד התורה היא הוראה שניתן ליישם בפועל בחייהן של הבנות.
תלמידות כיתה א' התמימות והזכות עמדו  נרגשות, והופיעו שיר אחרי שיר בניצוחה של מורתם המסורה, הגב' דבורה לאה קירשנזפט,  במסיבה שהנושא שלה היה מפרק התהילים של הרבי "לך אזבח זבח תודה", שבח והודיה להשי"ת על הבריאה כולה שהעניק לנו.
 במסיבה ישבו אימהות וסבתות נרגשות שראו בחוש איך כל ילדה בבית חיה מושקא מקבלת יחס אישי חם ואוהב.
























































































































































































ביום שני: נשים חוגגות גאולה בנתניה



חוג הידידות של נשי חב"ד במסע לחברון

חוג הידידות של ארגון נשי ובנות חב"ד התאחדו במסע ליום של העצמה וגיבוש בחברון עיר האבות. החברות ביקרו במוזיאון בית הדסה, ערכו סיור מודרך בתל רומידה ונשאו תפילה בקבר ישי ורות ובציון הרבנית מנוחה רחל, וביקרו בבית הכנסת העתיק. משם המשיכו הידידות למערת המכפלה, שם שטחו תפילה נרגשת בקברי אבות ואימהות.

לאחר תמונה קבוצתית למרגלות מערת המכפלה, נסעו החברות לקרית ארבע, שם נערכה התוועדות מרוממת ומעצימה. סביב שולחנות ערוכים בארוחת צהריים חגיגית, התרגשו הנשים לפגוש את השליחות ונציגות נשי חב"ד בקרית ארבע. הן שמעו על השליחות המיוחדת במקום מפי השלוחים הרב ויקטור עטייה והרב רפאל ברוד. ההתוועדות נמשכה באווירה חמה ומעצימה עם הנציגה גב' דבורה עטייה, הגב' צפורה וישצקי יו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד, ולסיום שיתפה הגב' שרה נחשון בסיפור חייה המדהים. הנשים הקשיבו פעורות פה לסיפורי הגבורה של גב' נחשון, שהייתה כשמה 'נחשונית'. בנחישות ובעוז רוח נלחמה, גברה על מכשולים והניחה את יסודות ההתיישבות היהודית בחברון. הגב' נחשון שיתפה גם ביחס המיוחד מהרבי ובעידודו להתיישבות היהודית בחברון.

הגב' שיפי נפתלין, יו"ר חוג הידידות ומארגנת המסע המושקע, הנחתה בכישרון את האירוע וכיבדה את הנציגות להציג את עצמן ואת שליחותן המיוחדת. המשתתפות כולן הרגישו תחושת זכות גדולה והעצמה הדדית בין חברות חוג הידידות לנציגות בחברון ובקרית ארבע.

המפגש נחתם בריקודי שמחה, המשתתפות חזרו לביתן מוטענות בקדושת עיר האבות ובעוצמת המפגש המיוחד, כשבידן שי יקר ערך – מעמד ובו בקבוק מעוצב, ממולא ביין כוס של ברכה

אורו של משיח: האפשרות שלך לשמש בתפקיד

לחצי כאן 

מזל טוב!

המופע השנתי של תיכון בית חנה בצפת

חגיגות ליל פורים במדרשת פנימיות



ירושלים: השליח מארגנטינה התוועד עם נשות אור חיה







תקשורת אמיתית • לקריאה

זה קרה לא מזמן ישבתי באוטובוס כולי מתנשפת אחרי ריצה מתישה שלא לאחר לבית ספר..והוצאתי את הטלפון הפשוט שלי שנראה יותר כמו טטריס..

ומולי ישבה בחורה בגילי לא שומרת תורה ומצווה והסתכלה עליי בכזה מן מבט של מה זה?? עושה בידיים שלך?? אפשר בכלל לדבר עם זה??

כאילו החזקתי קופסת שימורים עם חוט..

בהתחלה ישר החבאתי אותו בכיס והתביישתי רציתי להגיד לה שלא תסתכל עליי ככה ושבבית יש לי מחשב משוכלל ולהורים שלי יש סמארטפון וזה בסדר אני לא כזאת מיושנת אני מכירה את העולם מבחוץ..

ממש הרגשתי צורך להראות לה שאני לא שונה..

אחכ חשבתי קצת יותר..

בעצם זה היא ששונה כאן!! לא אני!!!

הנורמה זה מה שהרבי רוצה ואומר לא מה שהעולם העלם הזה כולו עושה..!!

ובעצם הבנתי שמי שנורמאלי פה זה אני לחלוטין!!

אני עושה את מה שהרבי רוצה ומורה אני שומרת על עצמי שפויה בעולם של ניסיונות ופיתויים ומי שלא בסדר זה היא שהולכת אחרי כולם כמו תוכי..

אני זאת שמדברת עם המכשיר הכי משוכלל והכי איכותי ומתקשרת למקום הכי מושלם – עם רבי ע"י ההתקשרות שהיא הסמארטפון, הכי טוב והכי חכם בעולם, הכי מהיר וישיר, הכי ברור ובהיר לי אין בעיות של קליטה במכשיר ואני גם לא צריכה וויפי וגי פי אס לי לא נופלת הרשת באמצע החיים ותוקת אותי..אצלי הכל הרבה יותר ברמה!!

הבנתי שאני לא צריכה להתגאות בזה שאני מכירה עולם ושיש לי מכשירים כאלה ואחרים בבית.. ההפך..

אז לאט לאט הוצאתי את הנוקיה שלי מהכיס החזקתי אותו בגאון ובכלל לא התביישתי..אחכ עוד הוספתי מבט כזה, בדיוק כמו שהיא עשתה לי..

אז זה לא אנחנו המוזרות זה הם כולם שמוזרים ובכלל לא מבינים בתקשורת..

אורו של משיח: עלון פורימי מוגדל

















































שבת צבאות השם מושקעת למאות מצוות הסניפים































































































השמחה • במת הגולשות

שוב פעם מחדש אני בלי מצב רוח,
למה ככ קשה לי לשמוח? פשוט לחייך?
והתשובה היא פשוטה כי יש כל מיני לחצים חששות, ודאגות…
ויותר מזה החיים האלה לא כאלה אופטימיים! והאמת יש לי אלף ואחת סיבות!! וזה רק מתמשך ואין לזה סוף!
ובכן לכולנו יש כל מיני תירוצים, כל מיני מניעות העיקר לא לשמוח, יש לנו שם משהו תקוע.
ואני שואלת שוב, למה ככ קשה לנו לשמוח?
הסתכלתי היום על הילדות בגן, על התמימות, המשהו הזה הטהור, שמקבל, לא שיפוטי, והבנתי.
אנחנו גדלים עם תירוצים שונים, העיקר לא לשמוח, הרי אני צריך להיות מציאותי! ומה יחשבו עלי? וזאת רק ההתחלה…
תעצרו לרגע ללמוד מילדים לקבל, להפסיק לשפוט! בעיקר את עצמינו…
דאגה לא מביאה אותנו לשום מקום, ושימו לב כשדואגים מה יהיה,  לא חיים את הרגע, לא נפגשים עם המציאות…
אז יש לי פיתרון חילופי, במקום לדאוג, תתחילו לדמיין, תשקיעו את האנרגיות בלדמיין ולייצר!
תרחיבו את הדעת ובעיקר תחייכו!
החיים הם מתנה ויש כל כך הרבה על מה לשמוח!
אנחנו יהודים, חסידים של הרבי מה"מ!! יש לנו משקפיים אחרות!!
תלבישו אותם?!