במהלך אחת הפעמים בהן יצאתי למבצע תפילין ברחובות תל אביב, פגשתי זוג מבוגר שישבו ושוחחו על ספסל רחוב.

פניתי לבעל ושאלתי האם הוא מעוניין להניח תפילין. הוא הגיב מיד שלעולם לא יניח תפילין ושהוא אינו מאמין בתורה ומצוותיה.

תוך כדי שיחה ביננו התערבה האישה וסיפרה בעיניים בורקות שהיא צאצאית של אדמו"ר הזקן ונכדה של רב גדול ומוכר בעיירה קרמנצ'וג. הבעל הוסיף גם הוא בגאווה בלתי מוסתרת על ביקור מיוחד שלהם אצל הרב זוין בהקשר לסבם הדגול.

הבטתי מופתע בפרץ הגאווה היהודית שנשב מדבריהם ואמרתי שאני שומע מתוך הקול שלהם שהם מאד מאמינים.

האישה החלה לספר על הבן שלהם שהחל להתקרב לתורה ומצוות, דבר שמאוד מסב לה נחת וקורת רוח. ועל כך שהעניקו לו במתנה גביע קידוש מיוחד שעובר במשפחתם מדורי דורות. והוסיפה שהיתה שמחה אם גם בעלה היה עושה קידוש בבית..

פניתי לבעל וסיפרתי לו שאני יועץ נישואין ומטפל בזוגות, ואני רוצה לגייס אותו לעשות מאמץ עבור רעייתו ולערוך לה קידוש בבית מידי שבת.

הוא הגיב שאינו מאמין באלוקים ולעולם לא יעשה קידוש וטקסים דתיים.

הסברתי לו שאין צורך שיעשה זאת בהקשר לאמונה שיש או אין לו, אלא רק בעבור אשתו שכל כך משתוקקת לכך ודבר זה ישמח אותה מאוד.

**

קורה לעיתים בחיי הנישואין שאחד מבני הזוג נתפס על עקרונות מסויימים ולא מוכן לוותר/להתפשר עליהם בשום מחיר. מה שגורם לתחושות כאב צער ובדידות לבן הזוג.

צריך להציב מולנו בכל עת שכאשר חיים כיחידה זוגית המורכבת הן מהאיש והן מהאישה , האושר והשמחה של בן הזוג צריכים לתפוס מקום ראשון וחשוב אצלנו יותר מכל.

אבי זילברמן
יועץ נישואין ומנחה קבוצות
054-216-1528
https://lp.vp4.me/8fef

תוכנית פנימיית בית רבקה נצרת עלית נפתחה לפני כשלוש שנים, בשיתוף התיכון, והוקמה בברכתו הקדושה של הרבי מה"מ ובתמיכתם של רב העיר נצרת עלית הרה"ח ישעיהו הרצל ורעייתו הרבנית הרצל תחי' מנהלת התיכון.

מנהלי הפנימייה: הרב לוי יצחק אליאס משפיע בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ורעייתו הגברת רבקה אליאס.

צוות הפנימייה: הנהלה רוחנית חסידית, הנהלה גשמית מוקפדת, שתי מדריכות אוהבות, אם בית דואגת, וגם.. רכזת חברתית.

הצוות החם רואה את עיקר תפקידו לספק מענה רגשי ואוהב, דאגה מיוחדת באופן גשמי תוך שימת לב רגשית וכמובן רוחנית לבנות הפנימייה.

התוכנית בפנימייה מאופיינת ביחס המשפחתי והאישי-לא כקלישאה אלא "חסידיים איין משפחה" כפשוטו

אז למי מיועדת הפנימייה?

תוכנית הפנימייה מיועדת לבנות השלוחים מרחבי העולם או לבנות אנ"ש המתגוררות ברחבי הארץ ומעוניינות ללמוד בתיכון בו נותנים דגש  על אופי חסידי מיוחד והתקשרות לרבותינו נשיאינו

מה מייחד את המקום?

וואו, המון.

היחס האישי המיוחד, האווירה המשפחתית  והביתית, נתינת מקום וביטוי לכישרונותיהן תוך דגש על העצמה ואווירה חסידית כל זה יחד עם רמת לימודים גבוהה

הבנות  נבחרות תוך הקפדה על רמה חסידית גבוהה .

בפנימייה הבנות חוות תוכנית חסידות ערב וסדנאות מיוחדות ממש כמעין מדרשיה.

בין הסדנאות הקימות: העצמה אישית- עם מנהלת הפנימייה הגב' רבקי אליאס בו הן מקבלות כלים להעצמה מיוחדת ליקראת בניית בית יהודי חסידי.

קאוצינג חסידי -עם הרבנית רחל קעניג, שם הן עוברות תהליך פנימי ומקצועי במיוחד.

בתחום החוויתי- כחלק מביטוי לכישרונותיהן, הבנות משתתפות בסדנאות- קינוחים, אומנות ועוד…

פעם בשבוע, הבנות יוצאות למכון כושר ומשתתפות במגוון חוגים כמו- קיקבוקס, פילאטיס, זומבה ועוד..

בתחום החסידי- הרב מ"מ נחשון ראש ישיבות חב"ד בנצרת עילית מעביר בסגנונו המיוחד שיעורי תניא וליקוטי שיחות.

לקראת חגים חסידיים בנות הפנימייה מפיקות התוועדויות  ואירועים לכלל בנות התיכון והעיר בו בנות הפנימייה לוקחות חלק פעיל ותורמות כל אחת בתחומה ומבטאות את כישוריהן.

ואיך ההווי בתיכון?

כאן כל מורה- היא מורה לחיים, האווירה החסידית המיוחדת, ההתוועדויות, היחס החם, האוהב והמכיל לתלמידות. נותנים את ההרגשה- שכאן זה אחרת. זה לא סתם עוד פנימייה. זו "ה" פנימייה!

בתחום הלימודי- רמת הלימודים גבוהה, התיכון זכה בשלושה פרסי הצטיינות על הישגיו הגבוהים.אודות יחס האישי הלימודי ולמידת המגמות בכיתות קטנות..

מטרת המקום:

העצמה אישית תוך דגש על החדרת עקרונות חסידיים .-כאן דואגים להכין את הבנות לקראת הקמת בית חסידי יציב ואיתן לנח"ר רבותינו נשיאינו הק' בדרכו המיוחדת של הרבי מלך המשיח

כל זה קורה על ידי החדרת אווירת שליחות והכנת הבנות לקראת שליחותן האישית- בית חבד אישי, שיהוו בכל מקום ובכל מצב נר להאיר לנחת רוח הרבי עד לאור הגאולה הקרובה.

ולסיכום..

כמענה לגעגועי כה שמחתי בהכרות פנימית של המקום

ביתי היקרה, בתוך זמן כה מועט בביקורי אצלך חוויתי את מה שאת תארת לי,

איזו אהבה! איזו חממה חסידית! איזו משפחה!

משפחת בית רבקה

'בזכות נשים עתידין להיגאל'
מדברי הרבי: אנו חיים בתקופה, שללא עזרה פעילה של האישה בהפצת והחדרת התורה והמצוות בחיי היום יום אין עמנו יכול להתקדם אל המנוחה ואל הנחלה שהבטיח לנו הקדוש ברוך הוא. – אל תפספסי!!!

עלון עלמה פרינסס – לנשים שאינן שומרות תורה ומצוות לע"ע
עלון עוצמתי במיוחד לחודש ניסן!

החודש בעלון:
* מקצועיות בחינוך – תכנון העתיד הוא מרכיב חשוב אך מאכזב בכל פעם מחדש. איך להתמודד עם האכזבות, מה אנו למידות מנשות ישראל במצרים ואיך מנחילים זאת לילדינו? * אור במרתף – על אומץ ליבן וסיפורן המרגש של אלג'נדרה וסילביה, בימי האימה של האינקוויזציה הספרדית. ויש גם סוף מפתיע * ראיון מעצים – עם עו"ד ענת ישראל-הררי: על פעילותה כחברת מועצה מטעם מרצ, עבודתה ב'ישראל חופשית', מה גרמה לה החסידות, כיצד היא רואה כיום את האישה היהודית ואת תפקידה כאמא, ואיך ניתן 'להגביה' את ילדינו. אל תפספסו * sale! – כך ננקה את הבית לפסח מבלי לטרוח ונמכור את החמץ * החירות האמיתית שלך – המאמנת והמרצה מירי שניאורסון מעניקה 5 טיפים ייחודים שבעזרתן נוכל לזכות לגאולה משלנו. מיוחד לחג החירות * תאכלי אותה – מהו הפרט שכולנו מחויבות בו בחג הפסח, ואיך נקיים אותו בצורה הטובה ביותר…

לצפייה בעלון: לחצי כאן

הזמיני עכשיו! הזכות שלך להשפיע.

במוקדי הרכישה ברחבי הארץ – לפרטים נוספים: [email protected]   ,054-4371991

וכן במשרד צא"ח – גב' לאה גולדשטיין. בטלפון 073-2480711

בניסן עתידין להגאל!

——–
להתרשמות כנסו לאתר: www.almaprincess.co.il

* כפי שצוין, קהל היעד של העלון הן נשים שאינן שומרות תורה ומצוות לע"ע.
כיון שיש בעלון תמונות של נשים, חשוב שהחלוקה תעשה על ידי נשים ישירות לאישה.

ו'בזכות נשים עתידין להיגאל'… שנזכה כולנו יחד לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב.

ד' ניסן

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה: כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה: שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר:

נוסח ה"יהי רצון" לאחר אמירת הנשיא של אותו יום:

בכל יום אומרים את שם השבט של אותו יום, בי"ג ניסן לא אומרים יהי רצון.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר הַיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָדוֹל עַל נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְּשִׁין כְּצִפֳּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵּיל הַנָּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְאִתְּמָר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן שֶּׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פָּרָשָׁה שֶׁל הַנָּשִׂיא הַיּוֹם, אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַּׁת זֶה הַשֵּׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן:

הזדרזו לשמור מקום: בעוד פחות משבוע ייערך "המעמד הגדול" לכבודו של הרבי מלך המשיח, והכרטיסים אוזלים בקצב מסחרר. המארגנים מבקשים להזכיר למשפחת אנ"ש כי מספר המקומות ב"היכל קבוצת שלמה" בתל אביב מוגבל מאוד. המארגנים מבקשים למסור, "חלון ההזדמנויות הולך ונסגר. הזדרזו לרכוש כרטיסים עכשיו! אל תמתינו לרגע האחרון" • לרכישה און ליין

70 מיסיונרים שהגיעו במיוחד מקנדה, ארה"ב ובריטניה נחתו בארץ בתחילת השבוע שעבר, והחלו לעבור מבית לבית בשכונות רבות בערים בית שמש, ראשון לציון, תל אביב, קרית מלאכי, רחובות, בני עיי"ש, פתח-תקווה, כפר סבא, בת ים, גדרה וכרמיאל. המיסיונרים פעלו בצוותות ובכל פינת רחוב התפצלו לזוגות, כאשר אחד מהם הוא מיסיונר מקומי הדובר עברית והשני מיסיונר מחו"ל.

למוקד החירום של יד לאחים הגיעו פניות רבות מאזרחים בכל אחת מהערים הללו על מיסיונרים המבקשים להיכנס לבתיהם ולשוחח עמם, וצוותים של עובדי ומתנדבי הארגון הפזורים בכל רחבי הארץ, נשלחו לכל אחד מהמוקדים שאליהם הגיעו המיסיונרים.

פעילי יד לאחים הזהירו את האזרחים מפני הכת המסוכנת הפועלת בדרכי מרמה, והזהירו אותם מפני כוונותיהם הזדוניות.

"בכל המקרים מנענו את המשך הפעילות המיסיונרית הנפשעת, וגרמנו למיסיונרים לחזור במפח נפש למרכזיהם, אך אנו עדיין זקוקים לעזרת הציבור שיפקח עיניים ויקרא לנו בכל חשד למפגע מיסיונרי" אומרים ביד לאחים.

הקמפיין המיסיונרי עדיין נמשך וצפוי להיערך גם בשבוע הקרוב, ובמחלקה להצלה ממיסיון של יד לאחים שבים וקוראים לציבור לחייג בכל שעה למוקד החירום של הארגון ולדווח על כל פעילות מיסיונרית,

בטלפון 1800-620-640

בשבוע שעבר נערכו ימי הסרטות בכמה סניפים ברחבי הארץ שירכיבו את הסרט המושקע המופק לכבוד מופע הבנות ביום צ"ה. לכמה תמונות מאחורי הקלעים מסניף ראשון לציון. לרישום ליום צ"ה: th770.co.il

שותפה יקרה!
בפרוס עלינו ימי חג הפסח, ועוד קודם לכן – יום הבהיר י"א ניסן, יום הולדת מלכנו משיחנו, הננו לאחל לכן ברכת הגאולה האמיתית והשלימה, חירות אמיתית מכל הדאגות, ויציאה מן המיצר אל המרחב, אתן ומשפחתכן, בטוב הנראה והנגלה בהתגלות הרבי מלך המשיח תיכף ומיד ממ"ש

לכבוד יום מלכנו, אנו רוצים לשגר מתנה לרבי בדמות 770 משפחות נוספות שיתחברו מידי שבוע לאווירת הגאולה, לרגשות ההתקשרות, המועברים מידי שבוע בשבוע דרך גליון 'בית משיח' ומוספיו. 'בית משיח' בבית, הוא אור, חיות וחום, לאנשים נשים וטף, והוא כורח השעה.

הזכות שלנו היא, להביא את המתנה היקרה הזאת לרבי, ליום הולדתו, ובכך לגרום לו נחת רוח רבה. אנו רואים בך שותפה נאמנה ושגרירה טובה בהבאת מתנה ייחודית זו לרבי.

נשמח לראותך מחברת עוד ועוד משפחות כמנויות למשפחת 'בית משיח' הגדולה והחסידית, בהבאת מנויים נוספים, דרך האתר המיוחד שהוקם: beismoshiach.co.il

זוהי המתנה הטובה ביותר, ברוחניות ובגשמיות, גם למשפחות עצמן: במסגרת מבצע המנויים המיוחד, ששנים רבות לא היה כמותו,
יוגרלו פרסי ענק בין המנויים החדשים, וגם מנויים קיימים שיצרפו מנויים חדשים – ייכנסו להגרלה!

לעונג לנו ולזכות לראות בכן שותפות נאמנות לעבודת הקודש.

ב' ניסן

{יח} בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר: {יט} הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה: {כ} כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: {כא} פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה: {כב} שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת: {כג} וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר:

נוסח ה"יהי רצון" לאחר אמירת הנשיא של אותו יום:

בכל יום אומרים את שם השבט של אותו יום, בי"ג ניסן לא אומרים יהי רצון.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר הַיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָדוֹל עַל נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְּשִׁין כְּצִפֳּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵּיל הַנָּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְאִתְּמָר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשכָר שֶּׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פָּרָשָׁה שֶׁל הַנָּשִׂיא הַיּוֹם, אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַּׁת זֶה הַשֵּׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן:

שבוע אחרי הבר מצווה של בנה הקטן היא היתה מורדמת ומונשמת עם דלקת ריאות קשה.
מוצאי שבת, הטלפון צלצל, אבא על הקו: "הרופאים אמרו שנקרא לכולם להיפרד מאמא.. הם לא רואים סיכוי , הדלקת לא נסוגה"
כתבתי לרבי, והוא בתשובתו מתפלא: איך חסיד שלו מרשה לעצמו להיות לא בשמחה?
ואני בדילמה, להקשיב לרופאים, לשלוח הודעה לאחים בחול לבא לארץ, להיפרד? או להתחבר לרבי, להחליט שאני המנהלת של המציאות ולא הרופאים. עם דמעות בעיניים הפעלתי מוזיקה בבית ורקדנו, אמא בריאה אמא תבריא!
אין הרופאים אמרו, לא שולחת הודעות לאחים…

למחרת הגענו לתל השומר, הרופאה קידמה אותנו בחיוך וסיפרה שלראשונה הם ראו בצילומים נסיגה בדלקת.
אחרי חודש שאמא היתה מורדמת ומונשמת, אחרי חודש שנלחמנו עם המחשבות והרגשות שלנו- להתנהל לפי הרופאים או לפי הרבי-
היא התעוררה וחייכה אלינו.

הסתבר שהיא עברה זעזוע מוחי ולא יכלה לדבר. לאחר חודש ששכבה מורדמת טונוס השרירים (היכולת למתוח) ברגליים התקצר והיא היתה צריכה ללמוד מחדש ליישר את הרגליים וללכת.
אמא רצתה הביתה, אבל הפנו אותה למחלקת שיקום "היא תהיה פה שבוע שבועייים ובעזרת ה' תוכל לחזור הביתה"
כך הם אמרו לנו. לאחר שבוע קראו לאבא לישיבת רופאים ובטון חמור הודיעו לו שיש לה בעיה נוירולוגית שרק תלך ותחמיר, אין לה אפשרות לחזור הביתה, היא צריכה טיפול סיעודי צמוד ולכן "עליכם למצוא לה מוסד סיעודי או בית אבות ושם תהיה עד סוף חייה"
כשאבא סיפר לי את זה, כעסתי, אמרתי לאבא שיגיד לרופא שאמר לו את זה שיתייאש הוא מאמא שלו וישים אותה במושב זקנים.

ושוב עמדתי בפני הבחירה, להתנהל לפי שהמציאות הכתיבה לנו, בעצב וכאב ולהקשיב לרופאים או לבחור להיות המנהלת של המציאות: להתנהל לפי מה שטוב לנו לפי מה שהרבי אומר ולא להיכנע לרופא ההגיוני והמייאש.

ואמא רצתה הביתה, ובכתה לי עם דמעות ובלי קול כל פעם שהגעתי- תוציאי אותי מפה, אני רוצה הביתה.
אבל איך נוציא אותך אמא? את נושמת דרך חור בגרון (טרכיאוסטמי) ניזונה דרך זונדה, המצב שלך לא יציב ומי יקח אחריות ויטפל בך בבית?
התחלנו לחפש עובדות סיעוד- אבל כל חברת סיעוד שהתקשרתי שמעו שהיא רק בת 54 ואמרו שהם לא מתעסקים עם הגיל הזה, היא צעירה מידיי.
ואז הגיעה כוכבה, חבדניקית מקסימה שמנהלת חברה של עובדות סיעוד, היא נרתמה לעזרה ומצאה לנו גויה ממולדובה שהיתה מוכנה לקבל הדרכה מהרופאים בתל השומר ולהיות מטפלת צמודה לאמא.

הוחלט שאמא תהיה אצלי בבית עם העובדת הזרה. הבאנו ציוד מעזר מציון ויד שרה, פתחנו בבית מחלקה רפואית
ובכ"ח ניסן התשע"ז, האמבולנס הביא את אמא אלי הביתה.

אמא שמחה, ואנחנו ניצחנו את הפחד שלנו ואת ההיגיון המייאש של הרופאים.
הפכתי למנהלת שיקומית, התחלנו להביא לה טיפולים הביתה מכל מיני סוגים ומינים.
מי שראה את אמא, הזדעזע, הפזיוטרפיסטית שהגיעה לטפל בה בבית אמרה לי שהסיכוי שאמא תצליח לחזור וללכת נמוך.
אבל אנחנו דאגנו לשמור על מורל גבוה ולומר לה כל הזמן שהיא תבריא ותרקוד בחתונה של חני.

בחודש אייר מצאנו מטפל שעושה שיקום נוירולוגי בשיטה יפנית. הוא עשה לאמא דיקור במצח ואחרי הטיפול שלו אמא הצליחה להזיז לבד את כפות הרגליים. יום אחרי הטיפול כששאלתי את אמא מה שלומה, היא חייכה והחזירה לי בשאלה- "מה שלומך?" לא יודעת לומר ממה התרגשתי יותר, מזה שהיא דיברה אלי או מזה שפתאום אחרי כל כך הרבה חודשים קיבלתי התעניינות של אמא…
אבל יומים אחרי היא קמה עם 40 מעלות חום. הרופאה שהזעקנו עשתה בדיקות דם והורתה לפנות אותה מייד לבית הרפואה.
לפני שהיא יצאה והאמבולנס חיכה בחוץ, החזקתי לאמא את היד ואמרתי לה בחיוך- אמא אל תדאגי, את תחזרי אלי הביתה, רק יבדקו למה יש לך חום יטפלו בזה ואת חוזרת ותמשיכי להבריא!
היא חייכה אלי, ואמרה לי בקול- "תודה"

עד היום, היא עדיין לא חזרה אלי הביתה… זה היה ביום רביעי, ובשבת כ"ד אייר היא נפטרה, בלי שחשבנו על הכיוון בכלל…
אבא היה בטוח שהיא ישנה והלך להתפלל בבית הכנסת של הבית רפואה, כשחזר הרופאים הודיעו לו שמצאו אותה ללא רוח חיים.

כשנגמרה השבעה על אמא, חזרנו הביתה ופתאום היה לי הרבה זמן כי את כל העבודות שהיו לי בערב ואחר הצהריים ביטלתי כדי לטפל באמא.

ושוב עמדתי בדילמה- להתנהג הכי טבעי ליתומה טריה, להתנהל כמו שהמציאות מכתיבה ולשקוע בדכדוך של יתמות ואובדן
או להחליט שאני המנהלת של המציאות, כן לקבל את הגזירה של ה' אבל להישאר המנהלת של הרגשות שלי, ולהחליט שכל הכאב הזה הולך להרים אותי גבוה.

כעת עמדתי בפני הברירה- איך לנהל את הזמן שלי.
החלטתי שאני לא לוקחת שום עבודה בשעות שלי עם הילדים שלי. אני אמא ואמא יש רק אחת.

אבל איך נתפרנס?
'יש לך תואר שני בניהול, את יכולה לעשות מיזה מלא כסף!' ככה אמרו לי.
אבל הרבי רוצה אותי מורה בבית ספר שעדיין לא מוכר במשרד החינוך, אין לו כל כך איך לשלם לי ואני ממש לא הולכת לסמוך על משכורת ממנו…
אז נשאר להוסיף עבודה בלילות.

קבעתי מטרה- אני צריכה פרנסה שתעמוד בקנה אחד עם השליחות שלי.
קבעתי גבול: לא מוכנה למכור את הזמן והכוחות שלי רק תמורת כסף
לא מוכנה לעבודה שתגרום לי להשאיר את הילדים עם בייביסיטר בערב
ולא מוכנה לנהוג לבד בלילה בכבישים הלא סמפטיים של השומרון.

בחרתי להיות מנהלת, לא חיכיתי שימנו אותי אלא מיניתי את עצמי, למנהלת על הרגשות שלי, על הבחירה שלי איך להתמודד ועל פרוייקטים ודברים שחלמתי לעשות.

לפני 60 שנה, להיות מנהל זה היה אומר להיות סוג של רודן, לצוות ולכפות על הפקודים תחתיך לעשות מה שאתה רוצה.
היום- להיות מנהלת זה אומר להיות מנהיגה, להניע אנשים ולעורר בהם מוטיבציה להגיע למטרה שההנהלה בחרה. מנהל טוב יודע לזהות את הנקודות החזקות בצוות שלו ולהעצים אותם וכך לרוץ יחד עם הצוות להצלחה.

כשבחרתי להיות מנהלת על החיים שלי לא התעלמתי מהכאב, מהאכזבה ומהשאלה שלי ל-ה'- למה לא נתת לי עוד קצת זמן לרפא את אמא? למה לקחת אותה אחרי כל כך קצת זמן שהיא היתה אצלי?

רתמתי את הכאב לעשיה.
את כוחות הרצון שלי הפנתי למטרות שחשובות לי ועם הרבה אמפתיה לרגשות רצתי איתם למטרה. ולא נתתי להם להוריד אותי.

עכשיו, ערב חג החירות
היה חשוב לי לשתף אותך בכוח שיש לך ולכל אחת לבחור להיות מנהלת.
בכל התמודדות.

אפשר לבחור להיות מנוהלת ולבחור להעלב מהבעל, או לבחור לבכות על המצב הכספי.
לבכות שאמא אמרה לי ככה (או שאין לי אמא..) ואחותי עשתה לי ככה.
לבכות שלא קיבלתי משכורת מהמוסד של הרבי שאני עובדת בו ולכעוס על המנהלים
ואפשר לבחור לשים את עצמי למעלה ולהיות מנהלת של היחסים שלי עם אנשים ושל המצבים והמחשבות שלי.
אם בחרתי לעבוד במוסד שמבוסס על תרומות והוא לא הצליח לשלם לי, אולי אנסה להתרים או לעזור בהתרמה? לבכות ולכעוס לא יעזור ולא יזרז את השפע של ה' אליי.

בכל דבר בחיים את יכולה לבחור להיות פסיבית או אקטיבית. לקחת אחריות ולתפוס פיקוד או להתחפר באדמה ולבכות.

מנקודת המבט הזו נולד הרעיון של יעוץ ארגוני לשליחי חב"ד שהתחיל באתר שליחה יצירתית ועכשיו באופן רשמי ומסודר פתחתי את ה"עסק" השליחותי שלי באתר שליחות אפקטיבית שמוקדש לכך.

אני מנהלת, של מי? של החיים שלי, של המשפחה שלי ושל היחס שלי לכל מה שסובב אלי.
אני עובדת מהבית, ליד הילדים, ועובדת בעבודה שמקדמת את המטרות שלי.
אני יודעת שלעזור לשליחי הרבי עוזר לי להחזיר את אמא שלי הביתה בגוף גשמי וכל שליח ושליחה שיצליחו יותר בעקבות ההדרכות שאני מוכרת או נותנת חינם זה מקדם את תחיית המתים בעוד רגע.

סיפרתי לך את זה עכשיו כי אנחנו בפתח של חג החירות. אנחנו חוגגים אותו בכל מצב אפילו בחושך הכי גדול.
גם היהודים באושוויץ בחרו לחגוג ולשיר בתוך מחנה אושוויץ האיום "עבדים היינו לפרעה במצריים עתה אנו בני חורין" הם בחרו לא להיות עבדים למיצרים שלהם, זוהי חירות בנפש, שם הנאצים לא מנהלים אותם!

ברגע שבחרת להיות קשורה לרבי הרבי דורש ממך לעבור מצב, ממנוהלת למנהלת. להפוך את העולם!
ומנהלת טובה יודעת לקבוע מטרה, להעמיד גבולות ולרתום את כוחות הרצון של מי שצריך לעבר המטרה הזו!
אז.. תמני את עצמך למנהלת, תקבעי מטרות, תציבי גבולות ותממשי את החלומות שלך!

ואם את כבר מהמנהלות שמארגנות מידי פעם התוועדויות, פעילות לילדים, שיעורים או כל דבר אחר, הכנתי לך מדריך מתנה חינם עם חמש צעדי חובה שצריך בשביל לארגן אירוע שמי שאת רוצה שיגיע פשוט ישאב אליו!
את יכולה לקבל אותו באתר שליחות אפקטיבית www.effective-shlichut.com/
או לשלוח מייל ל [email protected] ואשלח לך את המדריך.
אל תפחדי למנות את עצמך למנהלת של החיים שלך ומשפיעה על הסביבה שלך!
את של הרבי, ומי ששייך לרבי מנהל את העולם ולא מנוהל.

סומכת עלייך!

נחמה סנדרוי

החדר של אמא בבית משפחת סנדרוי

תשאלי את עצמך: באיזה מידה מ-1 עד 10, את אופטימית לגבי ההצלחה שלך לנקות את הבית לפסח ומתוך רוגע ומנוחת הנפש?

אם ברצונך לשפר את מידת האופטימיות שלך, שתשפר גם את מידת ההצלחה שלך, בעז"ה, כדאי לך להקדיש כמה דקות כדי לקרוא את הקטע הבא:

אודות הביטחון בה':

היה אדם שהגיע לאדמו"ר הצמח צדק, כדי בקש ממנו לעורר רחמים על חולה שהיה במצב מסוכן. מה אמר לו הצ"צ? תחשוב טוב ויהיה טוב! זאת אומרת שהמחשבה שיהיה טוב תגרום לכך שיהיה טוב בפועל.

ביטחון בה' זה לא תוצאה בדרך ממילא מהאמונה בה', שהכול זה מה'.

ביטחון בה' זוהי עבודה בפני עצמה- שהאדם יסמוך וישען רק על ה', אפילו אם בדרך הטבע א"א להצליח, כי ה' הוא לא מוגבל בחוקי הטבע, ח"ו.

אין הפירוש בביטחון בה' שהאדם יאמין שבגלל שחסדי ה' הם למעלה ממדידה והגבלה הוא יקבל את חסדי ה' ללא שום עבודה מצדו (כי אם כך מתבטל כל העניין שח שכר ועונש), אלא ביטחון בה' זה עבודה ויגיעה בנפש! שהאדם סומך באמת ובעומק נשמתו רק על ה' בלבד! והוא לא דואג בכלל! ועבודה זו מביאה את חסדי ה', גם אם לאדם לא מגיע לקבל אותם!

וביחד עם הביטחון בה', האדם צריך לעשות את מה שתלוי בו בדרך הטבע להצליח בעניין שהוא רוצה.

וכשם שבגאולת מצרים נאמר: "בזכות הבטחון נגאלו ישראל ממצרים", כך יהיה בגאולה העתידה, כמו שכתוב ב מדרש: "כדאי הן לגאולה בשכר הקיווי (עצמו) וכן תהיה לנו!

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!!!

ועכשיו… בטוח תצליחי בניקיונות לפסח…..בהצלחה!!!

(ע"פ שיחה של הרבי לפרשת שמות, לקו"ש חלק לו)