מדר

תעודת זהות

זהו חוג נשים ייחודי, המהווה מדגם מהימן לפסיפס החב"די הרב גוני. המרקם האנושי מאחד קצוות ומדגיש את נקודת המפגש בין נשים שונות, בגיל, בסגנון, בתחום העיסוק ובמוצא. החל מנשים ותיקות, שזכו להוביל את ארגון נשי ובנות חב"ד בשליחות הרבי, ממשיך בנשים חב"דיות מגוונות מכל רחבי הארץ, כאלה העוסקות בשדה החינוך, לצד נשות עסקים, פקידות ועקרות בית, סבתות ואימהות, צעירות ומבוגרות, וכלה בחברות הרואות את עצמן קרובות ומקורבות, אך עדיין אינן חלק מהקהילה החב"דית באופן רשמי.

המשותף לכולן, הוא נקודת החיבור הפנימית העמוקה לרבי, כפי שהיא מתבטאת ביחס של הוקרה ואחריות לארגון הבית הנשי: ארגון נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש, הארגון אותו הקים הרבי בשנת הנשיאות הראשונה. בבחינת "כה תאמר לבית יעקב", כמו הקדימה שניתנה לנשים בערב מתן תורה, כך גם בשחר כינונו של הדור השביעי, ייסד הרבי את הארגון הנשי תחילה, עוד לפני ייסוד צעירי אגודת חב"ד. הקמת ארגון נשים הייתה צעד חלוצי של בשורה היסטורית, בשורה של אמון והעצמה בכוחה המכריע של האישה על עתיד העם, על הבאת הגאולה.

מאז הקמתו, החלה הפעילות לקרום עור וגידים, להסתעף לענפים שונים, בעידודו של הרבי, ועל פי תכנית העבודה שכתב לארגון.

הפעילות שהחלה בקטן החלה לגדול ולצבור תאוצה, ההיקף המקומי הפך לחובק קצוות ארץ…

מעגלי הנשים המתעצמים מהארגון שהקים הרבי, הלכו והתרחבו, ועודם הולכים ומתרחבים. אך אם אין קמח… אין תורה. בתקופות מסוימות, הושגו תמיכות כאלה ואחרות, עד שהנהלת הארגון מצאה את עצמה בפני שוקת שבורה. הבור ריק… אך את המנגינה הזו, מנגינת הפעילות הקדושה, כרצון הרבי, אי אפשר להפסיק. ולהיפך, הצורך גובר, מיזמים חדשים נבנים, ותכניות נוספות בשלבי פיתוח.

ובמקום שאין אנשים… יש נשים. נשים מסורות, מקושרות לרבי, שנרתמו בכל ליבן, בכל נפשן ובכל מאודן. זוהי מטרתו של חוג הנשים, המנדבות מממונן אחת בשנה, ובכך מחזיקות את הארגון ואת הפעילות הקדושה.

אבני יסוד

חוג הידידות נוסד בשנת תשע"ו. הקמת חוג הידידות הגיעה 'מלמטה למעלה'. ביוזמתה של הגב' רחל בולטון פנתה הנהלת ארגון לגב' שיפי נפתלין, בבקשה לרכז את חוג הידידות. שיפי נרתמה ליוזמה בכל הלהט, המרץ, המסירות והכישרון בהם בורכה. מסביב, היה מי שהרים גבה – בעידן רווי תרומות והתרמות, האם יימצאו הידידות… אך לא אישה כשיפי תירתע. היא ידעה: ברכותיו של הרבי חופפות על הארגון, על העוסקות במלאכה, וזכות נדירה לקחת חלק ושותפות בארגון אותו הקים הרבי בעצמו.  חדורה בהתקשרות למשלח, החלה לפעול למען הארגון אותו הקים הרבי עבור קהל הנשים. ואכן, נשים רבות ייקרו את הזכות שנקרתה בדרכן, ולא החמיצו את חוט ההתקשרות שהושט לעברן. החוג התפתח, התרחב וגדל. החברות חשות את ברכת הרבי ואת הזכות הנפלאה לעמוד בשורה הראשונה בהחזקת המפעל הקדוש שייסד. רבות מהן ראו בעיניהן ברכה וישועה במשפחה ובעסקים, ובטוחות הן שזכו לברכה דרך הצינור עליו דיבר הרבי בהזדמנויות רבות – השותפות בפעילות נשי ובנות חב"ד.

משפט מפתח

"חובת נשי ובנות החסידים לעמוד בשורה הראשונה בכל מפעל של חיזוק היהדות" (היום יום כ"א

שבט) זו החובה שלנו, חובה שהיא זכות. כי מנגד –  "הרבי לא נשאר בעל חוב".

לאורך השנה…

חוג הידידות הפך לחוג מגובש, משפחתי ומשפיע. זה התחיל ממפגשים ייחודיים ויוצאי דופן, מלאי תוכן מרטיט ומלכד, ויחד עם זאת עטופים בעטיפה המיטבית והמושקעת ביותר. בכל מפגש יש חידוש ובשורה. לצד ביקורים וסיורים מרתקים, הופכות הידידות לשליחות הארגון אל השטח, הן נפגשות עם שליחות הרבי ביישובים מרוחקים, נושאות רוח של חיזוק, העצמה והערכת הארגון לפעילות  במסירות נפש, ומאידך, לומדות ומתעצמות מן העשייה המופלאה של השליחות. אלה הם מפגשים של אחדות חסידית מרגשת ומעצימה.

בנוסף, נערך באלול דאשתקד מסע תפילה מרומם ומיוחד, בהאדיטש, על ציונם של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.

באלול השנה ייערך מסע תפילה נוסף, הפעם לליובאוויטש.

הנשים שמאחורי הקלעים

מעל מאה – כן ירבו – נשים יקרות, חסידיות, נדיבות לב. המעגלים מתרחבים כל העת.

גם את יכולה להיות שם…

על כולן מנצחת הגב' שיפי נפתלין , רכזת חוג הידידות "הנשים מהשורה הראשונה".

רשות הדיבור

רשות הדיבור לגב' שיפי  נפתלין:

"בקיץ הקרוב ייערך המסע המיוחד לליובאוויטש, ורבות מתעניינות מי יכולה להצטרף ואיך. לכן אני רוצה לספר, שכל אחת יכולה. כל מי שמצטרפת לחוג הידידות זוכה בזכות הזו, ובימים אלה מצטרפות חברות נוספות. גם את מוזמנת להצטרף באהבה. ליובאוויטש זו אהבה. הרבי הריי"צ מספר שהשם הזה ניתן למקום הודות למייסד של העיירה, רבי מאיר. אישיות שכולה אהבת ישראל בלתי מוגבלת הייתה לו.

כשחסידים נסעו לליובאוויטש, הם נסעו לרבי. וכשחברות חוג הידידות, נוסעות לליובאוויטש, מתחברות לשורשים, זוכות להשתטח על הציונים הקדושים – על ה"טיקט" שלהן רשום – נוסעות לרבי. כי חברות חוג הידידות נותנות את הלב – לרבי.

התמיכה בארגון נשי ובנות חב"ד, היא נתינה שרק מנסה להחזיר בתמורה לנתינה של הרבי אלינו, ולו במעט שבמעט. הרבי נתן ונותן לנו כל כך המון, לכל אחת ואחת, לכל אישה ובת,מקום כה מכובד, יחס של יוקר וחביבות, עידוד ותמיכה, ואינסוף אמון בכוח הנשי.

הרבי יסד עבורנו את ארגון נשי ובנות חב"ד.

חברות החוג הידידות, כידידות נאמנות, פותחות את הלב, ומחזיקות את הארגון, על פעילותו הענפה והקדושה, ארגון שאין לו כל בסיס כלכלי להישען עליו.

יש לו בסיס הרבה יותר עמוק ורחב – ליובא. אהבה. הלב שלנו, שיודע גם להחזיר לרבי על כל הנתינה.

לקראת המסע לעיר האהבה, יצאנו בקדם- מסע של פתיחת הלב. נותנים את הלב לרבי – מתגייסים ומגייסים (לפחות) עוד לב נשים לחוג הידידות. את מוזמנת לפתוח את הלב, להיות בין ל"ב המצטרפות שיגיעו אל ערש ולב החסידות – ליובאוויטש. אני מחכה לטלפון ממך… את מוזמנת להתקשר אלי אישית. שיפי: 050-6704139

אתמול היה עוד אחד מהימים האלה. הייתי חייבת להזכיר לעצמי שרציתי וייחלתי לזה כי אחרת אני שוב מתלוננת כמו פולניה. הרי כל כך רציתי שזה מה שיהיה. ביקשתי עבודה. ביקשתי לאמן נשים ונערות. ביקשתי למסור הרצאות ולהעביר הנחיות, והנה ה' שולח לי אותן ואותם בשופי.
אבל אני… כמו תמיד… מתלוננת. רצתי מייעוץ להנחיה וביקרתי בשלוש ערים ביום אחד. הכרתי שש בנות עם סיפורי חיים מרגשים ומרשימים בזו אחר זו. כן, כשיהיה לי את הזמן לכתוב… אספר את סיפורן.

תכל'ס, לא נותר אלא לחיות ולהודות על היום המבורך ולוותר על התלונות, העייפות והתשישות. זו הבעיה הגדולה שלנו. אנחנו רוצים משהו, אבל לא יודעים להודות כאשר אנחנו מקבלים אותו. זה מזכיר לי את הבדיחה המפורסמת על ההוא שחיפש במשך שעה ארוכה חנייה ברחובות תל-אביב. בצר לו, הרים ידיו לשמיים, והבטיח: אם רק תארגן לי חנייה, אחזור בתשובה שלמה… עוד לא סיים את דבריו והנה מולו רכב יוצא מהחנייה. והוא: תודה אלוקים, אל תדאג לי, הסתדרתי לבד…
—
הבוקר אני מכינה ארוחת בוקר, מציצה בהודעות ושומעת שיעור של פרשת פנחס. מה לעשות, חייבים מולטי-טסקינג אם צריכים להכין שיעור לרדיו ושיעור שבועי לחיילות מקסימות. אני מצליחה להתרכז בשיעור ונפעמת מהדרך בה הרבי מסביר את עניין הגורל וחלוקת הארץ. זה ארוך, אז הנה ההוראה לפועל:

תמיד, בכל עניין ונושא, ובפרט בענייני קדושה, יש לבצע את המוטל עלינו בשלמות בכל שלושת המישורים של מחשבה, דיבור ומעשה.בין אם מדובר בהכנות למטרה ובין אם כבר הגענו למטרה עצמה. זהו אחד המאפיינים של איש אמת הנקרא "פנימי", אדם השקוע כל כולו עם כל האמת במה שהוא עושה כעת.

לא אכנס לעומקה של השיחה ולדרך בה הרבי לומד מהפרשה את ההוראה הזו, אבל אביא את הסיפור הבא שממחיש את העניין: באחת ההתוועדויות הרגיש הרבי הרש"ב, שהבחורים מנגנים בחיפזון כהקדמה למה שיבוא אחרי הניגון – דברי החסידות של הרבי. הרבי הרש"ב הקדיש שיחה שלמה לעניין ובה הסביר שיהודי צריך לעשות כל דבר בעבודתו בשלמות, אפילו כאשר מדובר אודות עניין שהוא רק הקדמה לעניין אחר. "היכן שנמצאים – שם צריכים להיות … כל זמן שעוסק אני בזה צריך אני להיות בזה".

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה , מנחה |
ליצירת קשר 054-9292901

חיה גילר

הרגשתם פעם, ביום חופשי ברגעים מסוימים של חוסר מעש, ריקנות, בזבוז זמן או אפילו דכדוך במצב הרוח, ובמקרים קיצוניים יותר, משיכה לדברים שהם הפך הקדושה? התחושות הללו לא היו במקרה, תופעה זאת בהחלט מוכרת בציבור היהודי והיא עוד יותר שכיחה לצערנו בימות הקיץ בחופש, כלשון הרבי – תכסיס היצר הרע.

במאמר זה אני רוצה להעלות עניינים חשובים שעלינו כהורים צריכים להיות מודעים אליהם כאשר אנחנו מחנכים את ילדינו באווירת ימות הקיץ.

1. ניזהר מה אנחנו משדרים!

אנחנו עלולים לחשוב שהילדים התייגעו ועליהם לנוח ולהתאוורר מהלימודים, אך עלינו להיזהר שח"ו לא לשדר לילד שמושג חופש הוא פטור מלימוד תורה, אלא ההפך הוא הנכון התורה היא חיינו! ולכן גם בימות החופש חשוב לקבוע סדר יום לילדים שיכלול  שעות לימוד תורה בצורה מותאמת ליכולתיו של הילד הן באיכות ובכמות.

2. לימוד דרך חוויה והנאה

אני בטוחה שכולכם תסכימו איתי שהדרך שבה עניינים קדושים כמו לדוגמא, מצוות אהבת ישראל, יקלטו יותר טוב אצל הילד דווקא בזמן טיול או שיחה מאשר דרך שיעור דינים בצורה פרונטלית. מסרים שמועברים דרך חוויה נעימה רב חושית, ללא ספק, נקלטים טוב ובקלות יותר אצל הילד. ולכן יש לנצל את ימות החופש, כאשר הילדים אינם לומדים לימודי חול, לגרום להם להנאה דרך תחרותיות, פרסים וטיולים ולהטמיע בהם דרכם את לימוד תורה ומידות טובות. לדוג': לנסוע לכותל, שריד בית מקדשינו וללמד על ענייני גאולה ומשיח או אפילו דרך שיט בסירת פדלים ניתן ללמד על העניין של שיתוף פעולה ואהבת ישראל, לשלוח ילדים ל'קעמפ' חסידי וכו'

3. הוקרה בערך הזמן

לא פעם שמעתי מאימהות בזמן החופש, "הילדים משועממים" , "הם לא מפסיקים לריב ביניהם", "הם כבר מטפסים על הקירות"- מצבים אלו לא קורים כך סתם. דווקא בזמן החופש, שיש פתאום הרבה זמן פנוי, אנחנו צריכים ללמד את הילדים שלנו למלא את הזמן שלהם בדברים חיוביים: לשחק בפאזל, לגו, יציאה לגינה, שמיעת סיפורים והכל ברוח יהודית חסידית, כך ילמדו להעריך את הזמן וזה בטח ימנע הרבה דברים לא נעימים. סדר יום ברור הקבוע מראש עם הילדים יכול מאוד לעזור לא להתפזר, להיות ממוקדים ולהשרות ביטחון.

4. הכלי לקבלת כל הברכות

נקודה מעניינת שהייתי רוצה להעלות מתוך דברי הרבי בהקשר ללימוד תורה. בתורה כתוב "אם בחוקותי תלכו (לימודי תורה) ומצותי תשמרו גו' נתתי גשמיכם בעתם"- מפסוק זה אנו למדים שהתורה ניתנה כדי שיהיה לנו טוב גם בחיים הגשמיים,  והכלי לקבלת הברכות בבני חיי מזוניי רוויחא (ילדים, חיים ופרנסה ברווח) היא הוספה בלימוד תורה, ובאופן מפתיע הרבי מסביר שהסיבה שמונעת מאתנו שפע גשמי, היא דווקא משום שהחסרנו מלימוד תורה.

לסיכום, בימות הקיץ , נכין סדר יום ברור ומסודר שיכלול לימוד תורה והטמעת מידות טובות דרך חוויות הנאה כמו טיולים, משחקים ותחרויות, ננצל כל רגע לדברים חיוביים וכך נגרום נחת רוח לרבי, נשיא הדור, ונקרב את הגאולה האמיתית והשלימה תכף ומיד ממש.

קיץ בריא בגשמיות וברוחניות!

(המאמר מבוסס על מכתבי הרבי, שערי חינוך)

כתבה חיה גילר, מנחת הורים, בוגרת מרכז ינר, בעלת תואר BE.D במתמטיקה וחינוך מיוחד.

להרצאות, סדנאות וייעוץ אישי: 054-9404776 לתגובות: [email protected]

נשים רבות מכל אזור ירושלים והסביבה השתתפו ביום חמישי האחרון באירועי חג הגאולה י"ב י"ג תמוז במרכז העולמי לאשה היהודיה "אור חיה", ונהנו מתכנית עמוסה ומרתקת עם מיטב הרבנים והמשפיעים.

הרב אלקבץ, הרב יוסף יצחק ניסילביץ', הרב אלעזר קעניג, המשפיע החסידי הרב זושא פויזנר, הרב אפרים מיפעי.

שלום לכולן!

עשרות נשים התאספו, למדו ונהנו בימי עיון גאולתיים לרגל חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז אשר נערכו ב'בית בצפת'.

ימי הלימוד החגיגיים כללו הרצאות מרתקות, סדנאות חוויתיות, סיור מעניין, התוועדות מרוממת, פאנל מסכם ומעשי וארוחות עשירות ומגוונות.

היום הראשון התחיל בהרצאת מבוא מפי הרבנית יפה קדוש שעוררה את המשתתפות על הצורך לחיות חיים של גאולה ו'להכניס את הגאולה אלינו הביתה'.

לאחר מכן הנחתה אותנו גב' חנה רות אברהם שלב אחר שלב איך לחיות גאולה בין בני הזוג.

המשכנו לארוחת צהריים עשירה שלאחריה נשאו דברים מעמיקים הרב רייניץ והרב הלפרין.

בהמשך התפלצנו לסדנאות הבעה בציור עם גב' נעמי מנה, בה נהנו הנשים להביע את הנלמד ולהביאו לידי ביטוי בציור אקרילק או לחילופין בסנדא יועצית – טיפולית עם הרב נועם וולפין בנושא תקשורת מקרבת.

לאחר מכן נערך סיור עם הרב זכריה ארבל בסמטאות העיר העתיקה בו שמענו על מאורעות העיר ואמרנו את פרקו של הרבי מלך המשיח בבית כנסת האר"י האשכנזי.

לאחרי ארוחת ערב משביעה עלינו להתוועד עם גב' רחל שאבי אשר ספרה לנו על מהותו של היום ועל השפעתו על חיינו כיום.

היום השני נפתח בתנועה מודעת עם גב' סיון חנה וולפין, תפילה אישית ושיעור מרתק עם הרב יצחק ערד.

לאחר ארוחת בוקר רעננה נהנו מרצף הרצאות עם גב' מלכה וילישנסקי, הרב שמעון ויצהנלדר והרב זלמן נוטיק, לאחר הפוגה קצרה של ארוחת צהריים סיימנו את ימי העיון בפאנל מעשי עם גב' נחמה נוטיק וגב' גולדי הניג.

ציבור הנשים נהנו ויצאו מחוזקות מלאות החלטות טובות ליישום ולפעול גאולה בחייהן האישיים ובעולם כולו.

ההתוועדות חג הגאולה בנחל"ה עם שי מיוחד והגרלה על חצי כרטיס תרומת בננה טרוול טורס!! בנות ארגון "בונים עתיד" בנחל"ה התאספו ביום רביעי האחרון, אור לי"ב תמוז להתוועדות פעילה ומרוממת לכבוד חג הגאולה. ההתוועדות אורגנה לבוגרות תיכון "בית חנה" עם הקאוצ'ר הרב שלום בער קרומבי. הרב ריתק את הבנות בדבריו על אמונה, ביטחון ופעולתם, ועל היציאה מן המיצר למרחב כל אחת לגאולה הפרטית שלה בחייה היום יומיים.

בית חנה צפת זה קורה! גם בתוך הבגרויות לומדים ענייני גאולה ומשיח! 34 בנות התאמצו ועמדו בכל הדרישות וטסו למסע מרגש באהלי רבותינו נשיאנו.

המבצע נפתח בסערה מיד אחרי תשרי, בנות כיתות י' וי"א הופתעו לגמרי! כל אחת יכולה לטוס לרבותינו נשיאנו ללא הגרלה! במהלך כל השנה בנות בית חנה למדו עיניני גאולה ומשיח בדרכים מגוונות: השתתפו בשיעור שבועי בלימוד מעמיק של שיחות הרבי בענייני גאולה ומשיח, נבחנו על השיחות, למדו בע"פ קטעים מכל חלקי התורה, צפו בווידאו של הרבי, השתתפו בהפסקות חסידיות בענייני גאולה ומשיח והתוועדו מידי חודשיים על נושאים בענייני גאומש. למבצע לא היה אופי תחרותי, אלא כל תלמידה שהשתתפה ברצינות זכתה בפרס הגדול – מסע לרבותנו נשיאינו. המסע התקיים בשבוע שעבר, בסמיכות לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז.

המסע התחיל ברוסטוב באהל אדמו"ר הרש"ב. לאחר תפילה לבבית ואמירת ה"מענה לשון", המשכנו אל בניין תומכי תמימים ברוסטוב. זכינו לראות את מקום הסתלקותו של הרבי הרש"ב (שביקש לעלות אל הזאל ושם החזיר נשמתו לבוראה) ואת חדר ההתוועדויות. התרגשות אחזה בנו לנגן ניגונים מול מקום מושבם של הרבי הרש"ב ולאחריו הרבי הריי"צ בזמן ההתוועדויות. לאחר מכן נסענו אל ה"בית חב"ד" של משפחת סטולין, שם קיבלו את פנינו בארוחת בוקר חמה. על כך ועל ארגון כל ביקורנו ברוסטוב, תודנו נתונה להם. המשכנו במהירות לשדה התעופה לטיסה לכיוון פטרבורג (לנינגרד). שם הופתענו לשמוע על עיכוב בטיסה, דבר שאיפשר לנו להמשיך ולטהר את אויר רוסטוב בתפילה, לימוד שיחות, אמירת תניא וקידוש ה' גדול.

בהגיענו לפטרבורג, ראינו את העיר הענקית ושמענו על תולדותיה ובעיקר על תולדות חב"ד בעיר. בראשן ובתחילתן מאסר אדמו"ר הזקן במבצר הפטרובלי. לאחר אירוח חם בבניין הישיבה, ומנוחת לילה קצרצרה בחדרי האירוח המופארים של בית הכנסת המרכזי ובמכון בית חנה פטרבורג יצאנו לראות את בית הרבי הריי"צ. אותו בית שם נאמרה שיחת פורים קטן בה הרבי דיבר ללא חת למרות אנשי הייבסקציה שנכחו בה, אותו בית ממנו קראה הרבנית חיה מושקא "שניאורסאהן, הם הגיעו" כלפי חתנה הרבי מה"מ, ואותו בית ממנו נלקח הרבי הריי"צ למאסר ב"שפאלרקע". נסענו אף לשם, ל"שפאלרקע" והרגשנו "שהימים האלו נזכרים ונעשים", ערב י"ב תמוז עם בשורת השחרור. תודתנו נתונה לשליח הרב בנצי ליפסקר ולר' יורם קורובין על ההדרכה, הדאגה לכל פרטי האירוח עד העליה לרכבת למוסקווה.

עוד הרשמים טריים במוחנו, לא מספיקות לעכל ולעבד את כל החוויות, וממשיכים הלאה במסע לכיוון ליובאוויטש, עיירת מולדתנו. רכבת מהירה למוסקווה – 4 שעות מלאות לימוד והכנה, ביקור במרינה רושצ'ה – מרכז חב"ד במוסקווה ועלייה לאוטובוס לליובאוויטש. במסע לליובאוויטש ליווה אותנו ר' משה ברוך בייניש, שסיפר לנו על תולדות העיירה, הראה לנו את המקומות הקדושים, דאג לכל צורכינו בגשמיות וברוחניות ואף התוועד איתנו לסיום. תודה עמוקה אנו חוות לו על המסע המופלא.

מה היה בליובאוויטש?! מה לא היה?!!!

נטלנו ידיים בנהר רודניא המקום בו חסידים טבלו בכל עונות השנה גם בשלגים הקרים. נכנסנו ל"חצר ליובאוויטש" שם ערכנו סדר ניגונים מרוממי נפש כהכנה לתפילה. התרגשנו בתפילה לבבית, ובכתיבת פ"נ בו הזכרנו מאות אנשים לברכה, כל זאת בצום – לפני כניסה לאוהלי רבותינו הקדושים. בהמשך צעדנו ברחובות ליובאוויטש תוך החייאת החיים החב"דיים בעיר, עת היו בה רבותינו נשיאנו ומאות חסידים נסעו בסוסים ועגלות להגיע אל הרבי. הגענו לביקור ב"בית שניאורסאהן", והתעלינו בשיא – האהלים הקדושים של אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר המהר"ש, מחוץ לאוהל – הרבנית רבקה וכן באהלי הרבניות: סטערנא, שיינא וחיה מושקא. שם חילקנו את ספר התהילים. מדהים לציין שביום בו היינו בליובאויטש מזג האויר היה קר, לקראת כניסתנו לאוהל החל טפטוף קל, כל עת שהותנו באוהל ירדו מטחי גשם רבים, אך כשסיימנו ויצאנו, הגשם פסק… בהתרוממות הרוח עלינו חזרה לחצר תומכי תמימים לארוחת בוקר – שבירת צום… ולהתוועדות.

גם באוטובוס לכיוון מוסקווה הרוח סערה בהתוועדות חסידים אמיתית איך גורמים לאהבת ישראל אמיתית כדי לפעול את התגלות הרבי ולעבור מגאולת י"ב תמוז ישר לגאולה השלימה.

סיימנו את המסע בשדה התעופה במוסקווה, שם זכינו בהפצת בשורת הגאולה וחלוקת כרטיסי 7 מצוות בני נח ברוסית. אחת המשיכה לבית חיינו – 770, 2 בנות המשיכו משם לביתן באנגליה ובאירלנד (בנות נעל"ה שלומדות בבית חנה), והשאר לארה"ק – מי לשליחות בקייטנה בעיר זו ומי באחרת. המשותף לכולן – החלטה איתנה להמשיך בלימוד בענייני גאולה ומשיח ולהביא את משיח בפועל ממש!