בסערה גדולה נפתחה בשבוע שעבר מלחמת צבעים של צבאות המלך בעיר צפת.

כ200 בנות התחלקו ל3 קבוצות: אדום, ירוק וכחול, שביחד משלימות את הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך". במשך שבוע שלם הבנות שיננו את פרק ל"ג בתניא בע"פ.

הבנות יחד עם המדריכות הכנו מוצגים הקשורים לקבוצה אשר יוצגו גם בתהלוכה המרכזית בצפת. המלחמה נגמרה בקומזיץ מיוחד ביער, והקבוצה שנצחה היא.. אדום!!

אין ספק שמלחמת צבעים זו גרמה לרבי נחת רוח רב!!

נכנסתי לדוכן אגרות קודש וכבר הרגשתי בבית. הנחתי את התיק ומיד נכנסתי לפעולה. בלי לשאול שאלות, בלי לחכות לתשובות, פשוט לפעול!

בתחילה לקחתי נש"ק ועלונים והתחלתי לחלק באזור הדוכן ולהפנות נשים ובנות לדוכן. אמנם זה חשוב, אך האמת שדיי חששתי לכתוב עם אנשים ושבסוף לא אדע להסביר את דברי הרבי או שהתשובה לא תהיה נשמעת קשורה…

בסופו של דבר, נכנסתי לעניין והתחלתי לכתוב עם נשים רק משום שלא היה מי שיכתוב איתם מצד ריבוי הנשים שהיו באוהל בו זמנית. אך לאחר מעשה, אני חושבת שכל אחת יכולה להגיד 'מי אני ומה אני?! אני כלום…' אך לא. כל פעולה מקרבת ומזרזת את הגאולה, אפילו של האדם הפשוט ביותר, ובמירון אפשר לנצל את הכוחות ולבצע את השליחות שהוטלה עלינו אפילו ללא מאמץ.

אפשר לעשות שם מהפכה אמיתית ולהביא גאולה, כי יש לנו את הכח ואת האפשרות ואנו נצליח בעז"ה!

נכנסו לשם כמה בנות שמסיימות י"ב ושאלו 'מה עושים פה?' הסברתי להן והן החליטו לכתוב לרבי. הן שאלו באיזו מגמה לבחור לשנה הבאה והרבי ענה לכל אחת מהן פשוט תשובות מדהימות והן יצאו משם כשלכל אחת ברור מה היא הולכת ללמוד בשנה הבאה.

ואישה אחת כתבה לרבי שלוש שאלות וקיבלה תשובות אחת לאחת. היא התלהבה והחליטה שהיא כותבת עוד מכתב… ואז אחת אומרת לי-'אני לא מבינה כלום! מה הרבי רוצה ממני? שאני אניח תפילין?!…' אותה אישה קיבלה מכתב ארוך של שלושה עמודים כאשר שניים מתוכם מדברים על תפילין.. קראתי יחד איתה את המכתב קצת חוששת איך המכתב הולך להתקשר אליה בכלל… בתכלס הרבי דיבר במכתב על אחדות. שבעבודת ה' צריך שתהיה אחדות בין השכל, הרגש והמעשה בפועל, והתפילין היו רק דוגמא לעניין, ובאמת היא כתבה על העניין של האחדות… אין על הרבי שלנו!

רואים שם פשוט גילויי אלוקות! לעומת זאת, אישה אחרת שכתבה לרבי לא מצאה שום קשר בין המכתב לתשובה של הרבי, אבל הרבי כתב שם משהו בקשר ל"עשה לך רב", אז הסברתי לה את העניין ואמרתי לה שכדאי לה להתייעץ עם מישהי שגדולה ממנה ברוחניות ושזאת תהיה אחת שהיא באמת מעריכה ומקבלת ממנה ושיהיה לה נח לדבר איתה בחופשיות. היא התלהבה ואמרה שהרבי מליובאוויטש חכם כי אמנם יש לה רב, אבל זה באמת לא נעים לדבר עם רב על כל דבר.

אחת מהנשים החליטה בתור החלטה טובה להוסיף בצדקה ונתנה במקום צ'ק ע"ס 180 ש"ח להוצאות הדוכן.

לפנות בוקר הגיעו לדוכן קבוצת בנות והתיישבו לאכול פיצה כי לא מצאו מקום אחר לשבת. ואז אחת הבנות בדוכן הסבירה להן שכותבים פה לרבי ואין כל כך מקום גם ככה ואז הן התחילו לצחוק ולזלזל 'מה זאת אומרת לכתוב לרבי?! איפה הרבי נמצא? בתוך הספר?!…' ואז אותה בת ענתה להן בנועם וסיפרה להן סיפורי ניסים עם אגרות הקודש… תכלס, כולן כתבו לרבי!

בחורה אחת ראתה שיש שקע בדוכן (של המנורות) ובאה רק כדי להטעין את הפלאפון ובסוף היא כתבה לרבי והטעינה גם כוחות ומצבריםJ

זה מהמם לראות איך שכל כך הרבה אנשים יושבים וכותבים לרעבע לאחר שמדווחים על הכלי, ההחלטה. כשפתחתי עם הנשים והבנות את מכתבו של הרבי אמרתי להם להסתכל בתמונה של הרבי ולהגיד 'יחי אדוננו', ותוך כדי אני גם מסתכלת ומביטה בתמונה, מתבוננת ברעבע שמעודד עם היד במלוא העוצמה, מזרים בעורקיי המון אמונה וכמיהה.

רעבע, רוצה גאולה! כן רעבע, זאת זעקה ששום דבר לא יכול ולא שייך בכלל להרגיע אותה. אי אפשר, אי אפשר להמשיך כך ולו לרגע אחד נוסף. אנו רוצים משיח עכשיו! עכשיו ממש! לא בעוד רגע, לא בעוד שניה, עכשיו!!! עד מתי אפשר עוד לזעוק ולצעוק, לבקש ולדרוש? עד מתי?! רעבע, תתגלה ותסיר כבר את כל הספקות לכל המבולבלים למינהם!

תראה לכולם שזה היה רק נסיון ואתה חי וקיים ונצחי! רעבע, אפילו שאני עוד קטנה ויודעת שלא הכי ראויה, אתה חייב לעשות את זה בשבילי בתור בתך הקטנה והאהובה ובתור אבא בשבילי.

הייתי במירון משמונה בערב עד שבע בבוקר ולא ראיתי אפילו מדורה אחת, אך הרגשתי שהדוכן עצמו זה מדורה אחת גדולה, כי כל אחת היא אור קטן ויחד זה מצטרף…

אבל המלך, איפה המלך?!…

ה', תשלים את התמונה ופשוט שהרעבע יתגלה עכשיו. כי אין, התמונה הזאת פשוט דורשת התגלות!

נ.ב. כדאי מאוד לעשות משמרות בדוכן. היו זמנים שלא הייתה שום בת חבדניקית בדוכן והיו זמנים שהיו בהם מלאאא בנות בדוכן. צריך לאזן את זה…

באחר צהרים זך ואביבי התכנסו כל בני המשפחה המורחבת של סבתא אביבה עליה השלום בביתה של נכדתה הבכורה. היה זה ערב היארצייט שלה. סבתא אביבה נפטרה מיתת נשיקה יומיים אחרי חגיגת יום הולדתה בהגיעה לגבורות.

ובני הדור השני והשלישי של סבתא אביבה בהחלט ידעו לספר בשבחה ולהרעיף מילים טובות על טוב ליבה ונדבנותה. דודה ציפורה, בתה הקטנה, נכנסה עם צלחת עוגיית קינמון מאפה בית ואמרה: "תטעמו. זה המתכון של סבתא אביבה". בצד החדר ישבה אישה מבוגרת גלוית ראש ועדויה בתכשיטי יוקרה. זו היא אחותה הקטנה של סבתא אביבה.

צפורה סיימה להתבשם מהמחמאות על העוגיות המשובחות וחמקה לשבת לצדה של הדודה היחידה שעוד נותרה לה וביקשה ממנה לספר משהו שלא שמעה עדיין על אימה היקרה והצדיקה.

"אני זוכרת" פתחה דודה רחל את סיפורה, "את הערב לפני שהגיעו השליחים של אליאנס אלינו במרוקו, אימא שלך, אביבה, הכינה את עצמה, התרחצה יפה, קלעה צמה משיערה השחור, בחרה בגד שבתי ללבוש, התאמנה עם אבא על השיחה, אך חזרה מאוכזבת לאחר שבאליאנס לא הסכימו להכניס אותה לבית הספר. כל הלילה שאחרי היא בכתה, ואני, הקטנה, הייתי צריכה להרגיע אותה".

"ומה אז?", שואלת צפורה את הדודה רחל בציפייה דרוכה.

"אז אביבה נשארה בבית. עזרה לאימא שלנו ואחרי שנה התחתנה עם אבא שלכם. שנה לאחר מכן התקבלתי אני לבית הספר של אליאנס".

צפורה מסתכלת סביבה. היא רואה כמה טוב עשה להם ה' וכיצד גאל אותם ממציאות חייה של דודה רחל המלומדת והמשכילה. תואר של דוקטור בידה ובנה היחיד מתגורר בארץ רחוקה ונשוי רחמנא ליצלן ללא יהודיה ואת הנכדה שלה היא בקושי מכירה. ופה בחדר סביבה דורות של תורה ויראת שמים. שמונת ילדיה של סבתא אביבה מצטופפים על ילדיהם ונכדיהם וגודשים את הדירה הקטנה.

השמש כבר שוקעת, הבנים והחתנים עומדים למנחה וקדיש לעילוי נשמתה של הסבתא. איפה הם השליחים של אליאנס, חושבת צפורה לעצמה. איפה הם כדי שאוכל להתקשר ולומר להם תודה.

—

בשיחת פרשת אמור ממשיך הרבי את הקו המנחה של פרשת אחרי מות קדושים. ומסביר שלגולה וגאולה שורש משותף. עלינו – עם ישראל – הוטלה המשימה לגלות בגולה את ה-א, אלופו של עולם וליצור מהגולה גאולה.

כאשר אנחנו נמצאים בחדר חשוך, הרי שכל זמן שאנחנו באפילה, אנו עושים שימוש בחוש המישוש ומנסים לגלות את מהותו של כל חפץ. באמצעות הרגליים ננחש אם מדובר בשולחן או כיסא. באמצעות הידיות ננחש אם זו דלת ארון או חלון.

בזמן הגלות כולנו בחדר חשוך וכל שביכולתנו הוא למשש מסביב ולסדר את חדרנו. אך כאשר תגיע הגאולה השלמה והקב"ה ידליק לנו את האור שיתגלה בעולם, נוכל לראות הספקנו לסדר בחדר ולהיפך (חס ושלום).

מי שהייתה פעם ב'דיאלוג בחשיכה' גילתה בוודאי כמה מסובך לעשות בחושך פעולות פשוטות כמו בישול, ניקיון וכביסה, ועד כמה הן הופכות מורכבות כאשר עושים אותן בעיניים קשורות. אבל זה לא פוטר אותנו מהמאמץ לעשות את כל שביכולתנו להכין את העולם לגאולה.

כדאי ומשתלם להשקיע עכשיו בזמן הגלות!

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מרצה מנחת אירועים, יועצת עסקית ושדרנית רדיו | לתגובות: [email protected]

הבית הפתוח במירון – ראיון מיוחד עם משפחת בולטון על מפעל ההכנסת אורחים במירון, הפעיל כל השנה. מרתק.

"מי הזיז את הקוקו שלי?" – כתבה מרתקת סביב מנהגי החאלק'ה, ההכנות הרגשיות לילד והמשמעות הרוחנית. מיוחד

לצלם בבית זה אפשרי? – ארבעה טיפים מהצלמת החב"דית דבורה פריימן

סיפור לשבת – סיפור מרתק, בקשר עם הילולת רבי שמעון בר יוחאי.

בזוית נשית – טורה הפופלארי של רחל שאבי

ובנוסף, המדורים הטורים והפינות המרתקות:

• דבר העורכת
• התוועדות בשבוע, והפעם עם המשפיעה מושקא משה מנחלת הר-חב"ד
• קומיקס 'דבר מלכות' – איור מיוחד עם מסר מהדבר מלכות השבועי
• ניווט שבועי – מסר משיחותיו ומענות קודש מהרבי מלך המשיח
• קול שמחה – טורה הפופולארי של שמחה קוסאשוילי, והפעם: "על הדבש ועל העוקץ"
• קרוב לאש: איך עוברים את ל"ג בעומר בצורה הבטיחותית ביותר?

לצורך הרשמה למבצע דור דעה ה'תשע"ז עלייך למלא את הטופס

הרישום בטופס הוא עד כ' אייר בלבד!

אין אפשרות להשתתף במבצע ללא הרשמה.

כוכב שלי

הבטתי סביבי

אן הגעתי לאן?

איך הגעתי לכאן?

לא יודע…

הי, חביבי,

תן מבט מעלה

לשחור הלילה

שם כוכב

יגיה.

ולצדו כוכבים

אין ספור,

יחד יחד

יביאו אור.

אור לתועה

להולך במחשכים,

כך, בן ישראל

העולם הוא מחכים…

איך הגעת לכאן?

האלוקים שלח אותך.

כי אתה זהב,

כן אתה כוכב

להאיר סביבך.

כל יהודי כוכב

כל יהודי זהב

הוא מצפן ואור

הוא שיר ומזמור

לאורו ילך…

כל העולם.

עם ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע אשר לאורם לא יטעה גם ההולך במחשכי לילה. בכל אחד ואחד מישראל, בין איש בין אשה, יש די כוח מוסרי ורוחני להשפיע ולהעמיד בקרן אורה גם את מכריו ומיודעיו. (היום יום, ה' מר חשון)

"אני רוצה להיות ילד טוב"

על מנת להבין איך אפשר לחוש אהבה ולהיות רגוע בכל רגע נתון כלפי ילדינו, עלינו קודם להבין את המונח "אהבת חינם". בחיפוש מהיר במילון, נוכל לגלות שאהבת חינם זהו מצב בו אדם אוהב אדם אחר ללא כל סיבה ותמורה, לא כאהבה התלויה בדבר המופנית להתנהגותו של הילד אלא אהבה המופנית למהותו של הילד, שיש בתוכו נשמה אלוקית, ערך נצחי, חלק שבו, שתמיד חפץ להיות ילד טוב!
עלינו ההורים והמחנכים להאמין בכל רגע, גם כאשר יחסינו עם ילדינו אינם זורמים כשורה, שהוא תמיד, אבל תמיד רוצה להיות ילד ממושמע, לשמור על כבוד הוריו, ולהתייחס כראוי לחבריו, רק לעיתים החלק הטהור הזה מכוסה ממחשבות ורגשות מסוימים שאותם נוכל להסיר על ידי האהבה והאמונה שלנו אליו.
אהבה וגילוייה

מחקרים הראו שהמחשבה של האדם משדרת לסביבה ואף הצמחים מרגישים בכך. אם רק ההורים יחשבו מחשבות טובות על ילדם, יתרכזו בטוב ובתכונות הנפלאות שילדם, הם יחושו רגש של אהבה בליבם, הילד מיד יקלוט זאת מהם "בצילום רנטגן" ויחוש קרבה מסוימת.

כל שכן, אם ההורים יאמרו דבורי אהבה- לומר לילד שאנחנו אוהבים אותו, סומכים עליו, מאמינים בו, ולא לסמוך על זה שהוא יודע. לעיתים הילד מפגין אדישות וריחוק לדבורים אלו, אל תתפתו לחשוב שהוא אינו זקוק להם, אלא שלעיתים הוא מתנהג בצורה כזו דווקא משום שהוא זקוק מאוד לשמוע זאת שוב.

קל וחומר, אם הורים יביעו אהבה באופן מעשי- להניח פתק לתוך הכריך ובו כתוב "שיהיה לך יום נעים ומוצלח", להכין לו את המאכל האהוב עליו ולומר לו "היום חשבתי עליך והכנתי לך את הדייסה שאתה כל כך אוהב". אם אנחנו באמצע שיחת טלפון עם חברה ולפתע הילדים חוזרים מהלימודים נסיים אותה מיד ונהייה איתם. מעשים קטנים אלו מוכיחים בבירור את אהבתינו אל ילדינו.
גילויי אהבה אלו צריכים להיות מופנים לילד ולא להתנהגותו, והם יבואו דווקא אחרי כעס או כישלון. ואז הילד ירגיש אהוב, יאהב את עצמו על אף חסרונותיו ויהיה מסוגל לאהוב אחרים.

אז בפעם הבאה שהילד מתחצף, מתמרד, מפריע או מתעלם מדבריכם, תתבוננו בשלט הדמיוני המתהלך תמיד עם ילדיכם ובו כתוב: "יש בתוכי נשמה אלוקית"- אני רוצה להיות תמיד ילד טוב, תתמקדו בטוב שבי ועזרו לי להאמין בעצמי.

מחשבות טובות אלו יגבירו את אהבתינו אליו גם בדיבור ובמעשה הילד יחוש זאת וזה יחולל פלאות.
תנסו את זה עם בני הבית, ובכלל עם כל אחד!

חי'ה גילר- מנחת הורים בוגרת מרכז י.נ.ר. בעלת תואר Be.d במתמטיקה ובחינוך מיוחד
ליצירת קשר: 054-9404776

מאת: רונית סטודניץ

בוקר אחד,

לא בהיר במיוחד

חיפשה אמא טריה,

דרך לחנך את צאן מרעיתה.

פגשה בכל המידות השונות,

ושמעה מהם עצות רבות (ומבלבלות…)

פתחה ואמרה גברת חסידה :

"הרעיפי אהבה ללא הפסקה,

גשמיות ורוחניות ללא הגבלה"!

הלכה העלמה וניסתה השיטה,

אך אוי, הילדה דורשת את שלה!

"נו בטח" אמרה גברת גבורה:

"העמידי את הילדה במקומה!

מספיק פינוקים ואהבה"!

הלכה העלמה והציבה גבולות,

אך אוי, הילדה נכנסה לדכאונות..

"נו בטח" אמרה הגברת המגונדרת:

מה שווה חינוך בלי מידת התפארת?

"צריך להראות את היופי שבמצוות,

הכיני עוגות, וקני לה שמלות"!

הלכה העלמה וקיימה ההוראות,

אך אוי, הילדה שקעה בתאוות!

"נו בטח" אמרה גברת נצחיה

"התמדה ודבקות במטרה,

יש להעניק בדחיפות לילדה"!

הלכה העלמה ולימדה את ילדתה,

כיצד להתמיד ולדבוק במטרה.

אך אוי, היא רומסת את כולם בדרכה!

"נו בטח" אמרה גברת הודיה,

"את צריכה ללמדה להודות על חלקה".

לומר 'תודה' ו'בבקשה' , שלא תכפור בטובה".

הלכה העלמה ולימדה את ילדתה,

כיצד להיות מנומסת בחברה.

אך אוי, הילדה נחמדה גם לקליפה!

"נו בטח" אמרה גברת יסוד

"החיבור לקדושה, זה כל הסוד".

"חברי אותה לה', לרבי ולמשפיעה,

ותראי שבכך תצליחי במשימה!"

הלכה העלמה ומצאה לילדה משפיעה,

אך אוי היא כבר לא שומעת בקול אימה…

"נו בטח" אמרה גברת מלכות

"הילדה צריכה גם קצת עצמאות"…

***

פנתה האישה המבולבלת לה',

ובמר ליבה בכתה ואמרה:

"למי אשמע וכיצד אשפוט?

כיצד לחנך למידות טובות"?

ויאמר ה'  לעלמה הצעירה:

"בכל המידות ישנה חכמה מרובה!

אך אל תשכחי שבבואך לחנך,

הקשיבי לקול הפנימי שבתוכך.

את הילדים שלי הפקדתי בידייך,

רק את האמא, סומך אני עלייך".