ב

גלריית תמונות נרחבת תתפרסם בקרוב

עוגה נהדרת. יוצאת מעט נמוכה. תצטרכו בשבילה מעט קמח תפו"א (שתוכלו להכין בעצמיכם ראו כאן) . בנוסף יש בה מחית פרלינה/ נוגט שתוכלו להכין לבד (מתכון בהמשך) או  להשמיט. המתכון נלקח מאתר עוגיו. נט אתר נהדר שאני לוקחת ממנו המון מתכונים.

עוד עניין. מנסיוני בעוגות פסחיות הם יוצאות במרקם פשטידתי מעט בשל המחסור בקמח. לכן כמות האגוזים שבה אני משתמשת היא גדולה. אגב ניתן לשחק בסוג האגוזים.

עוגת אגוזים פאג'ית

4 ביצים L

3/4 כוס סוכר

2 כפות ממרח נוגט

קורט מלח

חצי כוס שמן

כוס (100 גרם) גרם אגוזי לוז שלמים

כוס (100 גרם ) אגוזי מלך או פקאנים שלמים

חצי כוס (50 גרם) שקדים שלמים

2 כפות קמח תפוחי אדמה

אופן ההכנה:

טוחנים במעבד מזון / כותש קרח : אגוזי לוז, פקאנים/ אגוזי מלך, שקדים וקמח תפוחי אדמה עד לקבלת אבקה דקה.

מערבבים בקערה: ביצים, סוכר, שמן, מלח וממרח נוגט עד שמתקבלת תערובת אחידה.

מוסיפים את "קמח האגוזים" ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.

אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני 30-40 דקות או עד שהקיסם יוצא עם פירורים לחים.

מצננים ומגישים.

ממרח פרלינה/ נוגט ביתי

2 כוסות אגוזי לוז

כוס סירופ סוכר (מי סוכר שהכנתם לפסח)

אופן ההכנה :

קולים את האגוזים 10 דקות בתנור , מוציאים ומקלפים מיד את הקליפה.

מחממים את סירופ הסוכר בסיר. מוסיפים את אגוזי הלוז הקלופים החמים לסיר ומערבבים באיטיות עד שכל האגוזים מצופים בסוכר גבישי. מנמיכים להבה וממשיכים לערבב באיטיות עד שהסוכר הופך לקרמל. מכבים את האש ומעבירים את האגוזים לצלחת משומנת.

כשהאגוזים מתקררים, מעבירים למעבד מזון חזק וטוחנים. מתקבלת מחית נוגט נהדרת. תוכלו להוסיף אותה לגלידות, לקשט עוגות, לצפות את העוף/שניצלים (טוב המצאתי את זה הרגע. משהי מתכוונת לנסות?) או סתם לנשנש בכפית.

בהצלחה ופסח כשר ושמח!

• הראלי הענק

• המעמד הגדול

חדשות טובות מבית שמש: בעז"ה יפתח תיכון חב"ד לבנות בשנת הלימודים תשע"ח הבעל"ט. עם התפתחות קהילת חב"ד בעיר וכהמשך לבית ספר היסודי המצליח "תפארת חיה". בנות חב"ד לא יצטרכו להטלטל בדרכים כל יום . בשלב זה תיפתח כיתה ט' ובעז"ה כל שנה יצמח התיכון בעוד כיתה.

התיכון יפתח ע"י מוסדות חב"ד בבית שמש בראשות השליח הרב אליעזר ויינר, בגיבוי ובתמיכה של  ההנהלה.

מחנכות/מנהלות עם ניסיון בניהול ובהוראה בחטיבה עליונה המעוניינות בתפקיד, מוזמנות לשלוח קו"ח+תעודות והמלצות ל:

[email protected] או לפקס 076-5102799 עד לתאריך י"א ניסן תשע"ז.

מעל ארבע מאות נשים ובנות גדשו את אולם מופת בבית שאן ביום שני, אור לר"ח ניסן בערב "שפרה ופועה".

הערב התקיים בשיתוף פעולה עם המתנ"ס  ועסק בהעצמה נשית. ראש העיר מר רפאל בן שיטרית ברך את הנשים ודיבר על מרים הנביאה שיצאה עם התופים אל הגאולה.

השליחה חני שמולביץ דברה על חרות אמיתית בכל מצב ושילבה את סיפורה האישי והמרגש.
הסטנדפיסטית מיכל לויטין הרקידה והצחיקה את כולם..

לצפייה בהגדלה יש ללחוץ על התמונה:

לרכישת כרטיסים און ליין

אלול תשס"ז
"את טסה?" שאלת האלף דולר הזו ריחפה בכיתה ובמסדרונות בית הספר בשבועות האחרונים. הדריכות הגבוהה לוויזה (תזדרזי כדי שתספיקי לטוס לפני ראש השנה!) ולדרכון (תבדקי שלא פג התוקף!) הציתו באסתי את אש התשוקה שגם כך בערה בה.
אחרי תשרי אחד, כבר אי אפשר להישאר בבית.
"איך אפשר להיות פה בשעה שכל בית ישראל עם הרבי מלך המשיח. העוצמה, הניגונים, השמחה…" אסתי חנקה את דמעותיה ואחר הגניבה חיוך קטן. שאיש לא יחוש במסתרי ליבה.
"אז אמא, מה את אומרת לגבי תשרי?" ניסתה לגשש בכל זאת בשעת אחר הצהרים.
"סעי. מה, אני אגיד לך לא?  סעי ותהני", היא השיבה בטון לא ברור.
אבל אסתי כבר ידעה מצוין מה יהיה ההמשך.
מאז שאבא איננו, והחלל שנפער בבית יתאחה רק לעתיד לבוא, נוכחותה הכרחית.
כזו היתה. אחראית, מסורה ומבינה גם מעבר למילים. יד ימינה של אמא והאם השניה לאחיה הקטנים.
"אמא לא רוצה לצער אותי. היא לא תגיד לא. אבל אם אסע. כיצד תסתדר בלעדי, בתה הבכורה? זה הרי בלתי אפשרי", הרהרה לעצמה.
היא ציירה בדמיונה סיטואציה לא מוצלחת, בה היא נמצא בחצר 770 משוחחת עם אמה: "אמא, נו, איך מסתדרים בלעדי?" היא שואלת, וזוכה למענה דוקר לבבות: "מסתדרים? מי אמר שמסתדרים?… איך בדיוק חשבת שאסתדר?!"
אסתי התנערה ממחשבותיה ונחתה למציאות, אל סלון הבית שדורש ארגון דחוף. לא, היא לא תפרגן לעצמה את ייסורי המצפון הללו. היא לא תיסע ותשאיר לאמה לכרוע תחת הנטל.

"מוטב להישאר בארץ הקודש, ולשמוע מאמא את השאלה המרגיזה: "למה לא נסעת???", מאשר להגיע למציאות אותה ציירתי לעצמי קודם", פסקה לעצמה.

אחר התייעצות עם משפיעה, אכן נשארה בארץ הקודש, שלמה ויודעת שעשתה את הדבר הנכון. רק כאב קטן דקר בליבה: "מדוע אמא לא יכולה להגיד לי במפורש 'אל תסעי'? מוטב היה לי לשמוע 'לא', מאשר 'כן' שמסתתר 'לא' מאחוריו".

את אמא היא כמובן לא תחנך. לכל היותר, היא תנסה לחנך את עצמה.

סיון תשס"ט
לחץ הבגרויות של כתה י"ב היה בשיאו. אסתי שקדה על הלימודים כהרגלה ובנות הכיתה ידעו שאם צריך עזרה יש כתובת.

"אסתי אפשר ללמוד אתך היום?",  שאלה דינה.
אסתי הרהרה. היא נזכרה במטלות הרבות שמחכות לה בבית היום, בתוספת העובדה שללמוד עם דינה זה יותר לפטפט מללמוד, והגיעה למסקנה שלא ממש מתאים לה היום.
אבל לא אחת כאסתי תסרב.

"כן, בטח, למה לא?!" שמעה אסתי את עצמה אומרת.

אסתי רצתה בכל מאודה לתחום מראש את דינה ולהגיד לה שהיא יכולה רק שעתים, כדי לא לכלות את כל הערב והלילה על פטפוטי סרק ורק אחר כך למצוא את עצמה שוטפת כלים, מארגנת את המטבח ומגהצת את התלבושת של אחיות למחר. אבל היא לא הצליחה להוציא את המילים הללו מהפה.
בשעה שבע, דינה הגיעה מחויכת ועליזה ובידיה ספרים ומחברת ריקה למחצה. אסתי ניסתה להוביל ללימוד רציני של עוד כמה פסוקים ופירושי רש"י, כשדינה נזכרת מידי פעם בבדיחה ממש מצחיקה או מעוררת דיון על מה שעוללה המורה לדינים בציוני המגן. כך התנהל הלימוד כשאסתי מנסה לנווט אותו בזהירות לעבר החומר הנלמד, מבלי לפגוע חלילה בדינה החביבה. בשעה 11 בלילה דינה יצאה לדרכה בשעה טובה, ואסתי פנתה לעבודות הבית…

אדר תשע"א, אוקראינה

שושי ואסתי ישבו והכינו מאל-בד וממיני חומרים נפסדים תחפושות של מרדכי לכל הבנים, ותחפושות של אסתר המלכה לבנות.
את ליבן ונשמתן השקיעו בשליחות הזו של שנה ב' בסמינר, אותה בילו באוקראינה הרחוקה והזרה: גן בשעות הבוקר, לימוד עם ילדי השליחים בצהרים, מועדון נשים בערב, ובלילה ישבו להכין את הימים הבאים. העומס היה עצום אך כך גם הסיפוק.

"תראי כמה שאנחנו עובדות קשה. אם לא הכוח של הרבי זה פשוט לא בגדר אנושי", היתה אומרת שושי שוב ושוב בהתפעלות עצומה, תוך שהיא יוצרת ביד אמן עוד קישוט קיר חסידי ומרהיב.
אסתי שתקה. "על מה היא מדברת? אני לא מרגישה כך", חשבה לעצמה. "הרי יכולתי לעשות הרבה יותר. לפעמים אני מוצאת את עצמי סתם נמרחת או לא מספיק מנצלת את הזמן בשעה שיכלתי להכין עוד פעילות מוצלחת למועדון או ליזום מבצע יותר מושקע לקראת תאריך חסידי הקרב ובא".
שושי היתה בעלת אופי פתוח וזורם. היא לא חששה לספר על חולשות וקשיים, להזיל דמעה מגעגועים או להתגלגל מצחוק מ'פשלה' שעשתה.
שעת צהרים. הטלפון בדירה צלצל. אסתי הרימה. "אתן יכולות לבוא היום יותר מוקדם כדי לשמור על הילדים?  אני צריכה לצאת", ביקשה השליחה. "אבל רק אם זה בטוח בסדר מבחינתכן. אם לא, אמצא פתרון".

אסתי החניקה פיהוק סורר. העייפות כמעט הכריעה אותה. ממש לא התחשק לה עכשיו להתמודד עוד שעה עם ילדיה השובבים של משפחת כהן במקום לאגור עוד שעת שינה חסרה. אך לא אחת כאסתי תגיד לא. כך ראתה אצל אמה בבית וכך אמצה כאורח חיים.

"כן, בטח, אין בעיה בכיף", אמרה וליבה בל עמה.
כשניתקה השיחה, בררה שושי במה מדובר.

"מה פתאום?! את לא הולכת. לא יקרה שום דבר אם תגידי לא. היא תמצא פתרון כפי שאמרה, והעולם ימשיך להתקיים. אם את תגידי כל הזמן 'כן' כשבליבך 'לא', תכלי את עצמך לשוא. ואגב", אמרה אסתי במבט עמוק: "אבא שלי לימד אותי משהו חשוב, ואני מאמצת ומוכרת אותו בחינם: 'כשהלא הוא לא אזי הכן הוא כן'".
"אבל איך אני אגיד…", גמגמה אסתי. היא התקשתה לדמיין עצמה מגלגלת בלשונה את ההברה הפתוחה 'לא'.

שושי לא ויתרה. "תרימי כעת טלפון, תגידי שאת מאד עייפה וקשה לך. מה הבעיה"?
"מה הבעיה?" צחקה אסתי, "בעיה מאוד קשה למי שלא רגיל". אבל אסתי עשתה את זה.

למרבה הפלא, זה באמת היה הרבה יותר פשוט מכפי שחשבה. "את צודקת", אמרה השליחה. "הייתי צריכה לקחת בחשבון את העומס הגדול שלכן לפני פורים. אבקש מהעוזרת המקומית שתקפוץ לכאן. "

זו היתה טבילת אש קטנה ממש, ואסתי לא ידעה איך לאכול אותה: האם טוב עשתה או חלילה חטאה לשליחות? אבל העידוד הגדול של שושי וליבון פנימי קצר, הביא אותה להכרה כי עשתה את הדבר הנכון. אסתי סימנה לעצמה וי גדול.

אט אט מצאה את עצמה אסתי נפתחת קמעה בעקבותיה של שושי, מגלה וחושפת מעט קשיים וחולשות וכן…מנסה מידי פעם להגיד את המילה הסוררת 'לא'.

אלול תשע"ג

צלילים ענוגים של ארבע בבות ליוו את אסתי לחופתה. דמעות של שמחה והתרגשות ומליוני תפילות בלב לחיים מאושרים.
למחרת מצאה את עצמה אסתי בבית חדש וממורק. התחלות חדשות.
שניאור היה שונה ממנה מאד. כמה שהיא היתה אדיבה ורכה ונעימה לכולם, כדי חלילה חלילה לא לפגוע (עד כדי הקרבה עצמית ובמחיר של בית ומשפחה), שניאור היה ההיפך הגמור. הוא היה חביב ונחמד אבל פתוח ואסרטיבי. כנראה לא בכדי בחרה בו להקים את ביתה, כעין חלקי פאזל, שדווקא במקום החסר, שם נדרשת ההשלמה.

שעת ערב. אסתי ושניאור יושבים עם כוס תה מהביל ועוגיות טריות מאפה בית.

הטלפון צלצל. זה היה חבר של שניאור שתכנן לגלגל אתו שיחה ארוכה. "מוטי מה שלומך?" התעניין שניאור. "יופי… מצטער אני לא יכול להרחיב. אני בבית ועסוק כעת". אסתי הקשיבה מרותקת, לאופן הפשוט בו מסיים שניאור את השיחה עם החבר, מבלי שום תחושה של אי נעימות, וזה היה נראה לה כל כך טוב ונכון. לא להקריב את המשפחה ואת עצמך על מזבח הנחמדות.
אט אט גם היא החלה למצוא את עצמה עושה את אותו הדבר. מתרגלת את שריר ה'לא' במינון מאוזן… וכשהיו התלבטויות משמעותיות – התייעצה, שאלה משפיעה וכתבה לרבי.
אסתי הופתעה לגלות, שכך היא הרבה יותר נינוחה, שלווה ושלמה עם עצמה.

כך היה למשל, כשנתבקשה לארגן מסיבת בת-מצוה לילדה נכה. למרבה הפלא, אסתי לא מיהרה להשיב 'כן'. אחר התייעצות החליטה להסכים בתנאי שכל החומרים הנדרשים יגיעו עד לפתח ביתה ושתוסע הלוך וחזור לבת המצווה.
באותו פעם, הרגישה אסתי שה'כן' שלה החלטי ושלם.
איך אמרה שושי? 'כשהלא הוא לא אזי הכן הוא כן'.

עוגות וקינוחים לפסח

כמה הארות חשובות:

סוכר: יש כאלה שמכינים את העוגות לפני פסח עם סוכר רגיל. יש כאלו (כמוני) שמבשלות ומסננות את הסוכר. ניתן להפוך את הסוכר הנוזלי לגרגירים. הוראות כאן. מי שלא מצליחה לפתוח את הקישור, חפשו באתר תחת הכותרת: סוכר מהודר.

קמח תפוחי אדמה: מצאתי שיטה להכנת כמות (לא גדולה) של קמח תפוחי אדמה. כשאתם מגרדות את התפוחי אדמה לפשטידות, סחטו מטע ואת המים שימו בכוס. לאחר כמה זמן הקמח ירד למטה ואת המים תוכלו לשפוך. זו לא כמות שאפשר להכין איתה עוגות אבל לבלינצ'ס או כשצריכים כמות קטנה לקימוח זה טוב.

"קמח" אגוזים/ שקדים- לרוב האנשים מעבד המזון לא טוחן את האגוזים ובעיקר את השקדים למרקם חלק. לכן אני ממליצה מנסיוני לקנות מכשיר (לא יקר! בסביבות ה120 ש"ח) שטוחן את האגוזים לאבקה. ורק אז להמשיך בתהליך הכנת העוגות/ עוגיות. המכשיר הזה נקרא כותש קרח. אני משתמשת באחד כזה של פיילוט (תמונה למטה). כמובן שאפשר להכין איתו עוד המון דברים. בעיקר כשמתעצלים לשטוף את כל חלקי המעבד מזון.. חרוסת, חריין, גלידות או כל טחינה וקיצוץ מהיר. שימו לב לא לשרוף אותו- להשתמש בפולסים קצרים ולא לחיצות ארוכות מידי. וכמובן, לטחון יחד עם סוכר כדי שלא יהפך לחמאת אגוזים/שקדים.

פאי תפוחים

כמות הבצק מספיקה למילוי שני טארטים. אם לא משתמשים בכל הבצק מיד, אפשר לעטוף היטב את השארית ולהקפיא.

מרכיבים

תבנית טארט בקוטר 24 ס"מ

לבצק:

2 כוסות 200) גרם) אגוזי לוז

1 כוס  רכוס

1 ביצה

1 חלבון

למילוי:

9 תפוחים מזן גרני סמית, קלופים וחתוכים לקוביות קטנות

1/3 כוס סוכר

2 כפות שמן

2 כפות יין

מעט לימון סחוט

3 תפוחים מזן גרני סמית, קלופים, חצויים ופרוסים דק

אופן ההכנה

הבצק

מחממים את התנור ל-180 מעלות. משמנים את תבניות הטארט.

מפזרים את אגוזי הלוז בתבנית תנור ואופים 10 דקות, עד שהם מזהיבים. מצננים קצת, מסירים את הקליפה החומה הדקה, אם יש, וקוצצים דק בסכין (אפשר גם בכמה פולסים במעבד המזון, אבל חשוב להקפיד שהאגוזים רק ייקצצו, ולא יהפכו לאבקה).

שמים את האגוזים בקערת המיקסר. מוסיפים את הסוכר, הביצה, החלבון ומערבלים עד לקבלת תערובת אחידה.

משטיחים מחצית מכמות הבצק, ומרפדים בו את תחתית התבנית ואת דפנותיה. את מחצית הבצק השנייה אפשר להקפיא לפי ההוראות שלמעלה, או להשתמש בה לטארט נוסף.

מחממים את התנור ל-180 מעלות.

מכסים את הבצק בנייר כסף ואופים כ-15 דקות, עד ששולי הבצק זהובים. מוציאים מהתנור ןמסירים את הנייר כסף.

המילוי

שמים את קוביות התפוחים בסיר. מוסיפים את הסוכר, הלימון השמן והיין ומבשלים על להבה נמוכה כחצי שעה עד שהם רכים. מסננים.

מועכים את התפוחים המבושלים למחית (ידנית או במעבד מזון). מעבירים את המחית לקלתית הבצק ומיישרים את פניה.

מסדרים מעל המחית את שלושת התפוחים הפרוסים בצורת מניפה ואופים חצי שעה, עד שהתפוחים מזהיבים.

מגישים חם או קר.

גיוון

אפשר להמיר מחצית מכמות האגוזים שבבצק בשקדים קלויים וקצוצים דק.

עוגת שקדים, קוקוס ותפוז לפסח

לתבנית בקוטר 24 ס"מ

2 כוסות  שקדים מולבנים טחונים דק

1 כוס (70 גרם) קוקוס טחון או חצי כוס נוספת של שקדים טחונים

קורט מלח

1 כוס סוכר

כפית תרכיז תפוזים(או לימונים) ביתי

4 ביצים

1/2 כוס שמן

ההכנה –

מחממים תנור ל – 175 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים את הצדדים.

בקערה מערבבים היטב את השקדים הטחונים, קוקוס טחון ומלח.

בקערה נפרדת מערבבים היטב את תרכיז התפוזים עם הסוכר, עד שהסוכר הופך צהבהב ובעל ארומה של תפוז. מוסיפים את הביצים ושמן לקערה וטורפים היטב. מוסיפים את תערובת השקדים והקוקוס ומערבבים היטב רק עד לקבלת בלילה אחידה. מעבירים את הבלילה לתבנית האפייה ומפזרים מעל באופן אחיד את פרוסות השקדים. אופים 35-40 דקות ועד שהחלק העליון של העוגה שחום וקפיצי למגע. מוציאים ומצננים לחלוטין לפניי ההגשה.

העוגה נשמרת בטמפרטורת החדר כשהיא עטופה היטב עד 4 ימים.

עוגת "גבינה" משקדים

הכמות יוצאת קטנטנה. כדאי להכפיל כמויות.

לגבינת שקדים:

100 גרם שקדים מולבנים קלופים (כוס שבבי שקדים)

3 כפות מים

מעט מיץ לימון

רבע כפית מלח

שאר הרכיבים:

3 כפות רסק תפוחים (מכינים בבית מתפוחים מבושלים ומרוסקים)

2 כפות דבש

ההכנה:

מכינים את הגבינה: טוחנים את השקדים לאבקה. מוסיפים את שאר רכיבי הגבינה ומערבבים במעבד מזון.

מקציפים היטב בקערה את הגבינה יחד עם שאר הרכיבים.

משמנים את השקעים בתבנית מיני מאפינס (או תבנית מאפינס רגילה אבל לא למלא הכל) ושמים 2 כפות (לא יותר!) מהתערובת בתוך כל שקע. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לחצי שעה. מצננים לחלוטין ואז מעבירים למקרר להתייצבות.

כמה דברים להקפיד עליהם כדי שיצא מושלם: להקציף היטב את התערובת, לשמן את השקעים היטב כדי שלא יידבק אות לשים מנג'טים מנייר. לשים רק 2 כפות בכל שקע, לצנן היטב. זה הכי טעים יום למחרת.

גלידת בננה מדהימה של אחותי

סוף סוף מתכון למי שלא משתמשת בסוכר בפסח!

4 בננות קלופות וקפואות (כדאי שתמיד יהיו כמה כאלה במקפיא)

בננה אחת קלופה טריה.

ההכנה:

מעבדים במעבד מזון למרקם חלק.

שדרוג: ניתן לשדרג עם תמרים, אגוזי מלך/ לוז/פקאן קצוצים וקלויים (עם ב/בלי דבש)

ניתן להקפיא פירות נוספים חתוכים לקוביות ולטחון יחד.

גלידת אגוזים מעולה

כוס ושני שליש מים

כוס אגוזים (מלך/ פקאן/ לוז)

חצי כוס סוכר (אם אתם משתמשות במי סוכר תורידו מכמות המים)

קורט מלח

ההכנה:

מכניסים לבלנדר את כל הרכיבים ומערבלים עד שנוצר נוזל חלק או טוחנים את האגוזים לאבקה ורק אז מוסיפים את שאר החומרים.

מקפיאים את הנוזל בתבניות סיליקון או תבניות קרח קטנות (תבניות שיהיה קל לשלוף מהן את חתיכות הגלידה הקפואה אחר כך).

אחרי שהנוזל קפא, מוציאים, ומכניסים למעבד מזון ב- 2 נגלות לטחינה נוספת.

מקפיאים ומוציאים רבע שעה לפני ההגשה. ניתן גם להקפיא ל-15 דקות ולהגיש מיד. תלוי במרקם שאתם אוהבים/

רציתי להתייעץ עם גולשות האתר לגבי משהו אישי.

רק בתור רקע: אני בת למשפחה שמקורבת לחב"ד אך עדיין לא חבדית, ואני מקווה שזה ישתפר. ולפעמים יוצא שאחיותי הקטנות צופות בסרטים עם תכנים לא מתאימים וגולשות בכל מיני אתרים שה' ישמור. וזה פשוט כואב לי. כואב לראות את זה.

וכמה שניסיתי לדבר על זה עם אמא שלי היא אומרת לי: "אחותך שונה ממך, אין לה שאיפות כמו שלך".

אז נכון, לא ציפיתי שהיא תהפך לחבדניקית, אבל אני חושבת שחסרים גבולות בבית שלנו. כי אף אחד לא באמת יודע מה אחיות שלי רואות שם באמת. ואני – זו שמשתדלת להתעלות מעל הכל ולהיות באוירה של קדושה, של שליחות, לא מסוגלת לראות אותם במצב כזה. אני אוהבת אותם וקשה לי עם זה!

אבל אני שותקת, כי יודעת שזה עלול לגרום להתנגדות ואם אני אתערב יש סיכוי שהיא תעשה "דווקא".

אז בינתיים אחיותיי צופות בדברים שלא מוסיפים ביראת שמיים, ושגורמים להשקפות מעוותות ולהסתכלות לא נכונה על העולם, לקרירות בתורה ומצוות, לחוצפה ועוד הרבה…..

היה שלב שכבר לא הצלחתי לשתוק על זה וכתבתי מכתב להורים שלי על כמה שזה מסוכן וצריך לחסום את האינטרנט. אז הם חסמו לה בפלאפון, עדיף מכלום, אבל המחשב… פרוץ עדיין.

אני לא יודעת איך להראות לאחותי מה היא מפסידה, ובאיזה בור שחור היא נמצאת. אני פשוט לא יודעת מה לומר, הלב שלי מתפלץ מכאב ודאגה עליה.

משהי מבינה אותי? יכולה לייעץ לי כיצד נכון לנהוג?

לפעמים אני מנסה בדרך עקיפה – להזכיר את הרבי, או לשיר ניגון – אבל מיד משתיקים אותי. מרגישה כלואה, ומרחמת וכאובה על המשפחה שלי.