להרשמה ליום צבאות השם

כן, בלי ששמתי לב חודש אדר הגיע
חייבים לשמוח?! נשמע מפתיע
איך אפשר לעלות חיוך
בשעה שקמתי ליום הפוך??
לגלות את האור, ברגעים קשים…
לשמוח באמת, לייצר ריגושים

כן, עכשיו הזמן לשנות ההסתכלות
עכשיו מתאים לפתח הסתגלות
להתמלא בשמחה, אמיתית מבפנים
שמחה שתתפשט לי על הפנים
שמחה שתדביק את כל הסובבים
שמחה שתוביל למקומות טובים.

חודש אדר, יש לי כוח לחייך לעולם
שמחה תמיד, גם כשלא מושלם

חיוך קטן וזה הכל,
חיוך קטן-אתה גדול!

בשמחה,

שרה זימרמן

להזמנת שירים נוספים:
0547235770

• 







































































































יוכ

על פי לוח השנה של חנויות האופנה, החורף כבר עומד להסתיים, ולא משנה אם צפוי שלג בחרמון או בירושלים. אם כן משימת העל היא לחסל את מלאי בגדי החורף וכמה שיותר מהר. בתרגום לכיס: הכי זול, מהר לפני שיגמר.

כך מצאתי את עצמי ערב חתונת אחי, נוסעת עם בנותיי לקנות בגדים לחתונה במחיר מציאה.

אלא שהנסיעה לבני ברק היתה בעצם למטרה חשובה אחרת – צילומי חלקה לבן השלוש. משאלו הסתיימו בשעה טובה, אצנו רצנו לרחוב רבי עקיבא.

ידעתי בדיוק איפה ומה אני קונה, משום שהלכתי בעקבות אחיותיי לחנות מסוימת. השעה היתה מאוחרת ובהילוכנו המהיר נשאנו תפילה ותקווה שלא החמצנו את המועד. משהגענו לחנות הבגדים, השעון הראה כי תשע בערב. האור בחנות כבה, והמוכרת הצעירה, במעיל שחור ותיק על כתפה, סובבה את המפתח מבחוץ לנעילה אחרונה.

ריצתנו הטרופה ואנחת הצער שנפלטה מפינו, העידו עד כמה גדול יהיה החסד לו תעשה מאמץ עבורנו ותפתח את החנות שוב. בצעד חסר תקדים, הסכימה להיכנס, להדליק את האור, לפתוח קופה רושמת ולהעניק לנו את השירות הקצר שנדרשנו לו.

"כשנעלתי את הדלת ראיתי שהאוטובוס חלף, כך שממילא אין לי מה למהר…" הסבירה בחביבות. איזו השגחה פרטית.

הסדרנו נשימה, יצאנו עם שמלות חגיגיות שמחות ומרוצות. כעת, פנינו לתכנית האחרונה והחביבה לערב זה: ביקור קצר בחתונה של קרובת משפחה.

בדרך, עיני צדה מבצעי חיסול שעוררו בי את יצר הקניות. נכנסתי לחנות סמוכה, שחביבה עלי במיוחד, בשל הסגנון והמחיר.

כאחת שאוהבת מציאות טובות וזולות, שמחתי לראות מבחר חולצות חורף בשלושים שקלים בלבד! רפרפתי ולקחתי כמה חולצות למדידה. אחת מהן אהבתי באופן מיוחד. זו היתה חולצת סריג בפסים כחול ולבן. בשולי החולצה ובקצה השרוולים – היו פסים אדומים בעובי של כ-7 סנטימטר, פתח הצוואר של הסריג היה אף הוא אדום. החלטתי למדוד.

זה היה מושלם. צנוע ויפיפה. קלע לטעמי. לעומתה, החולצות אחרות שמדדתי לא מצאו חן בעיני.

כעת החל דיון בליבי. מה בדבר הפסים האדומים? ואולי, אולי בכל זאת מדובר בצבע בורדו ולא אדום? שאלתי את המוכרת לדעתה. "את רוצה לדעת אם זה אדום, כן זה אדום. לא אשקר לך. מה קרה, אסור ללבוש אדום?!" אמרה בנימה מעט מזלזלת.

ביתי בת ה-8 שנכחה בהתלבטותי, נחלצה לעזרה: "המורה שלנו אמרה שרק אם כל הבגד אדום זו בעיה. אם יש פסים או חלקים קטנים בבגד בצבע אדום, זה בסדר".

"כן?", רווח לי מעט, "איזו מורה?" היא נקבה בשם המורה. דווקא ניתן לסמוך עליה. אישה שהצניעות בעורקיה.

כמעט שפניתי לקופה לשלם, אלא שאז אמרתי לעצמי: כבוגרת מעגלים, הסרגל שאימצנו לעצמנו הוא 'בית יעקב'. נשאל איפה נערה מבית יעקב, וברוך השם בני ברק התברכה בהן, ונעשה כדבריה.

בחנות הסתובבו שתי נערות חביבות. פניתי אליהן ושאלתי אותן האם בבית יעקב ילכו אם חולצה כזו או לא. אחר חילופי דברים, הן פסקו שלא. באותו רגע החלטתי שהחולצה היפה נשארת בחנות.

"למה, אמא, תקני, החולצה מאוד יפה", ניסתה לשכנע אותו ביתי. בלי אומר ודברים סימנתי לה שאנחנו יוצאות.

חשתי שבמסירות הנפש הקטנה שעשיתי ערכתי לבנותיי שיעור בחינוך, ששווה יותר מאלף הרצאות, אך לא תיארתי לעצמי שכל כך מהר אפגוש בהשלכות החינוכיות של אותו מאורע.

שבת. אני מתפללת שחרית ובנותיי היקרות יושבות על הספה.

בתי הגדולה לבושה בחצאית בורדו חגיגית ובחולצת סריג לבנה, ועל אפה עונדת משקפיים שצבען החיצוני שחור והפנימי – אדום.

"אמא, החצאית שלי בצבע בורדו או אדום?" היא מתעניינת. אני שותקת, בתפילה כאמור.

"אמא, החצאית שלי אדומה?". אני מסמנת לאות לאו. "בורדו?" אני מהנהנת בראשי.

"והמשקפיים שלי?", היא מסירה אותן ומתבוננת. "הן אדומות?" אני שוב מהנהנת.

הבת הצעירה, שלא ממש הבינה מה מטריד את אחותה, ביקשה להבין.

הסבירה לה הגדולה בפשטות: "אמא שלנו מ-או-ד מקפידה ללא ללכת עם אדום" (ההדגשה במקור).

היו הראשונים לבחור את מקומכם באולם. בצהרי היום (שני) הושק האתר הרשמי לרכישת כרטיסים ל"מעמד הגדול" לכבוד יום הולדת מלכנו, שייערך ביום שני ז' בניסן, בהיכל מנורה מבטחים, יד אליהו תל אביב. באתר תוכלו לרכוש כרטיסי כניסה און-ליין ולבחור מקומות ישיבה כרצונכם.

"המעמד הגדול" השנתי הינו ה-16 במספר, ונערך בשנים האחרונות במתכונת ייחודית ובהפקה חדשנית ומאז נחשב לאירוע היוקרתי והמושקע ביותר של חסידי חב"ד בארצנו הקדושה.

אשתקד, גדשו עשרת אלפים חסידים את ההיכל הענק בתל אביב, מבלי שאפילו כיסא אחד(!) לא נותר פנוי, ולמרבה הצער המונים נותרו בחוץ ונאלצו לשוב על עקבותיהם אחרי שלא הצליחו להשיג כרטיס לאחר שכל הכרטיסים אזלו, והמארגנים נאלצו לסגור את הכניסות ואת הקופות לחלוטין.

הבטיחו את מקומותיכם והזדרזו לרכוש כרטיסים כבר עכשיו: 11Nisan.co.il

ראיון מיוחד עם ר׳ מוטי מרקוביץ יו"ר ליובאוויטש פמלי לקראת פתיחת מסלולי לימוד מותאמים לאנ"ש

ליובאוויטש פמילי, על מה ולמה?

לעמותת ליובאוויטש פמילי יש מטרה אחת והיא, לדאוג לתעסוקה איכותית לאנ"ש ונשות חב"ד.

כיצד בפועל זה עובד?

ליובאוויטש פמילי מכשירים בפריסה ארצית לימודים כאשר רובם במימון מלא כגון קורסי אנגלית מחשבים וכו', כמו"כ אנו מעבירים סדנאות בנושא השתלבות בעולם התעסוקה ע"י ״מכון שיפור״. לאחרונה יצרנו קשר עם משרד הכלכלה ליצירת שיתוף פעולה בנושא.

תקשיב סיפור, ניגש אלי לאחרונה אברך שסיפר לי בכאב כי אישתו עובדת ומרויח יפה אך למרות הכל חשבון הבנק נשאר במינוס כל חודש פניתילמכון שיפור ופתחנו יחד קורס ״כלכלה נבונה״ כאשר בסוף הקורס ניגשו אלי אנשים שאמרו שהם חשבו שיודעים איך לנהל את תקציב הבית ואמרו לי שפתאום הם מגלים שהם יכולים לסיים את החודש ואף לנסות ולחסוך כסף בצד כל חודש.

מאיפה הגיע הרעיון לפתיחת קורס מזכירות לנשים?

אני אגיד לך, היום כל משרד, כל מפעל, מחפש מזכירה טובה שיודעת גם להתעסק עם המחשב, גם להתעסק עם העובדים כמו דיני עבודה וכו׳חברות משרדים פנו לרכז קשרי מעסיקים שלנו וביקשו מזכירה אך כל אחד הדגיש "אני צריך מישהי תותחית  שיודעת לעשות הכל. מבירור שערכנו על תנאי השכר בשוק הזה עולה כי מזכירה טובה או מנהלת לשכה מרויחה – 8500  7000 שקל לחדש שזה בערך מה שמרויח בודקתוכנה או מנהל רשתות.

יצרנו קשר עם ״מכללת הכשרה וקידום״ שמתמחה בקורס מזכירות ובנינו קורס ייעודי למזכירות (לתוכנית הלימודים הוספנו תכנים שאינם נדרשיםע"י משרד הכלכלה כגון ניהול לשכה וכו'). בנוסף, בסוף הקורס הבוגרות מקבלות סדנה מיוחדת למציאת עבודה בשיטת NLP הכוללת חמישה מפגשים.

כרגע אני חייב לציין כי הקורס הוא ל15 בנות בלבד ע"מ שנוכל באמת לדאוג להן לעבודה איכותית בסיום הקורס. כולי תקווה כי נשות אנ"ש  אכן יתחילו להרוויח יותר.

לפרטים ולהרשמה לקורס: 052-699-4770 או באימייל: [email protected]

אליך – הפלאפון החכם שלי

אני לא רוצה לבקש ממך סליחה. אני לא מתחרטת על כך שזרקתי אותך.

אני כן רוצה להסביר לך מדוע עשיתי את זה ובהזדמנות זאת אני מבקשת שתעביר את זה לאנשים החכמים שיצרו אותך – הממונים עליך וגם לאנשים שמשתמשים בך – שאתה ממונה עליהם.

לאחר התיכון, קניתי אותך. חברותי מהתיכון היו במקומות שונים בארץ ובעולם ורציתי להיות בקשר איתן דרכך. במשך שנתיים השתמשתי בך, הייתי בקשר בעיקר איתך, אך לא אהבתי אותך.

לא אהבתי שבדור שלנו אתה הוא החכם ולא אנחנו. לא אהבתי שאנחנו משקיעים בך את מיטב זמננו, כוחותינו והעיקר פרטיותנו.

לא אהבתי את זה שמשתמשים בך יותר מידי, לא אהבתי שמרוב השימוש בך אנשים מאבדים את הקשר עם סביבתם, את השלווה שלהם, את הרגישות שלהם והעיקר את הצניעות שלהם.

במהלך השימוש בוואטסאפ ראיתי אנשים שלא מתייחסים לסביבתם, כי הם עסוקים בלקרוא בך ובלהעלות אליך תמונות שמשקפות רק הבלים מחייהם רק חיצוניות לשמה. אנשים שעוקצים אחד את השני, תחרות – מי שנון יותר? מי יקבל הכי הרבה לייקים וקריצות? אנשים שלא שומרים על חייהם האישיים ומנקרים עיניים ובעקבות כך אנשים שמשווים את חייהם אחד עם השני, אנשים שמקנאים ומסתכסכים, אנשים שפוזלים על דברים שלא שייכים להם ועל דברים שהם לא צריכים לראות.

ראיתי חברות ששמו בתמונות פרופיל שלהן תמונות שלהן עם הבעלים שלהן ורק חשבתי לעצמי על הבעלים שלהן שרואים בתמונות הפרופיל שלהם את הנשים של החברים שלהם. איך נצליח לשמור על העיניים? חברות שמספרות ומראות מה הבעל קנה להן ולאן הם נסעו ורק חשבתי על החברות שהבעל קנה להן משהו אחר, או לא קנה להן ועל הקנאה ועל השלום בית. כל כך ריחמתי וחשבתי לעצמי איך הבעלים יצליחו להסתכל רק על האישה שלהם?? אם הכל כל כך גלוי וידוע ונראה. מה עם הצניעות שלנו? מה עם אהבת ישראל? מה עם התפקיד שלנו בנות ישראל לשמור על הצניעות שלנו ושל משפחתנו ושל העולם כולו??

ולכן זרקתי אותך. אני מקווה מאוד שהחברים שלך יבואו להיות איתך גם כן, כי אתה לא שייך לנו. אנחנו חרדים מה' ולא מאף אחד אחר. חרדים גאים. אנחנו לא מחפשים חיים של נוחות, אלא חיים של קדושה. חיים של אמת. חיים טובים.

זרקתי אותך כי אני רוצה לחיות את חיי מתוך רוגע. להיות עם משפחתי, לחיות את הרגע, להקשיב להם ולשתף אותם מבלי שאשתמש בך כל הזמן. אני רוצה להיות בקשר עם האנשים הקרובים אלי, קשר אמיתי – שכן הוואטאפ מקרב את הרחוקים אך מרחיק את הקרובים. הוא גורם לי לעשות לייקים ולקרוץ לאנשים במעגל הרחוק יותר בחיי אך מונע ממני לדבר עם משפחתי ועם החברות הטובות, לדבר באמת.

אני רוצה לחיות את חיי בצניעות, לא לשתף אנשים בחיי האישיים, להשקיע בביתי. להיות כמו אדם וחוה בגן עדן בהיותם לבד בעולמם עסוקים בחייהם ולא בחייהם של אחרים.