"מישהו יכול לתרגם לי את המכתב הזה? זהו מכתב שבני כתב לי", קולה המתחנן של השחקנית החרדית יהודית לזרוביץ, המגלמת את דמותה של הרבנית חנה שניאורסון – אמו של הרבי מחב"ד, נישא בחלל האולם. היא נראית כה מותשת, דאוגה וחסרת אונים. "אני כל כך מתגעגעת לבן שלי", ממשיך קולה לנסר את הדממה, "מישהו יכול לתרגם לי את מה שכתוב כאן?"

רק לבסוף, כשהיא מבינה שאין לה ברירה, היא אוזרת כוחות וכותבת מכתב לבנה: "לכבוד בננו היקר, הבנו שחיפשת אותנו בכל העולם, ולכן כתבת את המכתב באנגלית. אנו נמצאים בקזחסטן, אבא לא מרגיש טוב. אנא, כתוב לנו. אוהבת, אמא".

אם תרצו, תוכלו להבין כבר מהמשפטים הקצרים הללו כיצד נראתה דמותה רבת ההוד של הרבנית חנה, אשר ההצגה כולה עוסקת בסיפור חייה המופלא. המעניין הוא שהשחקנית יהודית לזרוביץ, אשר מעלה את הצגת היחיד על הבמה, כלל אינה משויכת לזרם של חסידות חב"ד, אך היא בחרה להעלות את ההצגה מכיוון שהיא ראתה בה סמל לגבורה נשית ולמסרים נעלים, שחשוב כל כך שימשיכו להדהד.

אישה אחת מול רוסיה הגדולה

"הכל התחיל לפני מספר שנים", מספרת לנו יהודית. "מנהלת המעון של הבן שלי ניגשה אליי והמליצה לי להכין הצגה על הרבנית חנה. אודה על האמת – עד אותו יום כמעט לא שמעתי על הרבנית, אבל אחרי שהמנהלת סיפרה לי עליה זה התחיל לעניין אותי. חזרתי הביתה, פתחתי את האינטרנט וחיפשתי חומרים. גיליתי שיש לרבנית חנה פרקי יומן שהיא כתבה והם פורסמו באמצעים שונים. מצאתי באופן נגיש 39 פרקים, הדפסתי את כולם וממש צללתי פנימה, אל תוך הקריאה. בתחילה קצת התקוממתי, כי האישה הזו בעצם לקחה על עצמה אחריות בלתי נתפסת ונלחמה מול כל רוסיה הגדולה, אבל לאט-לאט התחלתי להעריץ אותה. קראתי על איך שהיא התלוותה לבעלה – הרב לוי יצחק שניאורסון זצ"ל שנשלח לכלא באשמת לימוד תורה ויהדות, ועל איך שהיא ניצבה מול כל הפחדים והאיומים. לאט-לאט התחלתי להבין איזו אישה גדולה היא הייתה. שאלתי את עצמי שוב ושוב – איך היא חיה ככה? הרי זה בלתי נתפס".

ויהודית ממשיכה ומספרת: "האתגר של הרבנית התחיל עוד כשהיא ובעלה היו ברוסיה, ובעלה כיהן כרב העיר. היו גזירות של השלטון נגד לימוד תורה, והיא עמדה לימין בעלה כל העת ועודדה אותו שלא לחדול מהלימוד ומהרבנות. כשקראתי את הדברים ממש ראיתי את הרבנית בין השורות, וזה התקשר אצלי באופן ישיר לחג החנוכה. כי כמו שבחנוכה יש את הגבורה הנשית ואת מסירות הנפש לתורה, כך גם היה בסיפור חייה של הרבנית. יש אפילו קטע שאני מעלה בהצגה בו רואים שהשלטונות מבקשים מכל היהודים שגרים ברוסיה לכתוב שהם לא מאמינים בבורא ושאין להם אמונה, בדיוק כמו בסיפור של היוונים".

בהמשך, כפי שמציינת יהודית, הרב לוי יצחק שניאורסון – בעלה של הרבנית חנה, הוגלה לשבי באזור נידח, ואשתו הנאמנה הלכה אחריו, כדי לדאוג לו בתנאים שאינם תנאים. היא הייתה מפיקה עבורו דיו מעשבים, כדי שיוכל לכתוב את חידושי התורה, ולכבוד חגי ישראל היא הייתה עולה על הר מושלג, כדי להצליח להשיג עבורו עוף כשר. כל דבר היא עשתה בחירוף נפש אמתי.

ויהודית גם מוסיפה: "הדבר המדהים ביותר בעיניי הוא שבתוך כל התיאורים שמופיעים ביומן הרבנית לא מספרת על עצמה כלום: לא ממה היא דואגת, לא מה היא רוצה, לא איזה טובות היא תקבל, ואפילו לא על חלקה לעולם הבא. כלום. הכל מגיע מתוך מקום של מה שצריך לעשות עושים, ולא שואלים שאלות. והיא באמת עושה כל מה שנכון לפי דעתה, באומץ לב ובגבורה".

חתונה בלי חתן וכלה

אחד הקטעים הסוחפים ביותר בהצגה מגיע כאשר עוברת הרבנית לספר על חתונת בנם הבכור. חתונתו של הבן, הלא הוא רבי מנחם מענדל – הרבי מליובאוויטש, נערכה בוורשה שבפולין בשנת תרפ"ט, אך ההורים לא יכלו להשתתף בה: מסך הברזל היה סגור, אין יוצא ואין בא. ובכל זאת, למרות הסכנה שהייתה כרוכה בהתכנסות בעלת אופי דתי באותה תקופה, ערכו בביתם הרב והרבנית מסיבה חגיגית ביום החתונה ונטלו בה חלק מאות מנכבדי העיר.

"הקטע של החתונה הוא קטע מאוד שמח, כל האולם צוהל, רוקד ושר", מתארת יהודית, "ואישית, אני חושבת שזה יכול ללמד אותנו כל כך הרבה לחיים. כי אין ספק שאלו היו רגעים קשים ממש, כשההורים ידעו שבנם מתחתן והם לא שותפים בשמחה, אבל דווקא בתוך הקושי הזה, הצליחה הרבנית חנה להישאר אופטימית ולמצוא אור".

ולאחר שעה שלמה בה ממחיזה יהודית את דמותה של הרבנית, מסתיימת ההצגה במעט עצב: בעלה של הרבנית, הרב לוי יצחק שניאורסון לא מחזיק מעמד בתנאי הגלות האיומים, הוא חולה ונפטר, ואילו הרבנית מצליחה בדרך לא דרך להיחלץ משם ולהגיע לפריז. מפריז אוסף אותה בנה הרבי והיא חיה אתו במשך שבע עשרה שנים נוספות.

את ההצגה בוחרת יהודית לסיים דווקא במכתב. "אני, כשחקנית, כותבת מכתב לרבנית חנה ומספרת לה על התחושות המדהימות שיש לי כלפיה, ועד כמה אני כאישה מעריצה אותה. את המכתב אני כותבת לה כשאני יושבת ברכבת. אני אומרת לנשים שבקהל: 'נכון שבמשך כל ההצגה כבר נמאס לכן לראות אותי יוצאת ונכנסת לרכבת?' וכולן מהנהנות בהקלה, כי באמת כבר נמאס, ואז אני מסבירה: 'זה בדיוק המסר שרציתי להעביר לכן, שתבינו כמה אי נוחות הייתה לרבנית בכל הטלטלות הללו. אבל אם תסתכלו טוב על אותיות המילה 'רכבת' – תגלו שאם נחליף את מקומן נקבל את המילה 'בכתר'. כל אחת מאתנו עולה על הרכבת שלה מידי בוקר ועושה את אותם דברים שוב ושוב. אנחנו קמות בבוקר, מפזרות את הילדים, הולכות לעבודה, ושוב חוזרות הביתה, מטפלות, מנקות ומבשלות, וחוזר חלילה. אבל דווקא החזרה השגרתית על כל הדברים הללו היא הכתר שלנו, וזה מה שהקב"ה מעריך יותר מכל".

ומה את יכולה לספר על תגובות הקהל?

"התגובות שאני מקבלת מאוד מרגשות ומפתיעות, ומתברר שכל אחת לוקחת את הדברים למקום אחר. הייתה מישהי שסיפרה לי: 'כבר חודשים שלא פתחתי סידור ולא התפללתי, אבל בעקבות ההצגה הזו מצאתי את עצמי מתפללת'. אישה אחרת סיפרה שיש לה ילד מיוחד, ובזכות ההצגה היא קיבלה כוחות חדשים לטפל בו, ויש אינספור נשים שציינו באוזניי שהן החליטו להשקיע יותר בזוגיות, כי ההצגה פשוט עודדה אותן לכך. זה מצמרר אותי בכל פעם מחדש, כי בהצגה אני לא מטיפה ולא אומרת שום מסר, אלא רק מביאה את סיפור חייה של הרבנית, אבל הוא כנראה כל כך חזק עד שמצליח לשבור מחיצות ולחדור ללבבות".

ואיך את באופן אישי מרגישה עם זה?

"האמת? הצגתי כבר 50 פעמים את ההצגה הזו, ואני עדיין מתרגשת בכל פעם מחדש. אני מרגישה קשר ישיר לרבנית, ומאוד גאה להעביר את המורשת שלה".

ההצגה הקרובה של 'אם המלכות' תעלה  במסגרת  פסטיבל מואר שיתקיים בבית מזיא לתיאטרון, רחוב מסילת ישרים 18 ירושלים. ההצגה תעלה ביום שני 26/12 בשעה: 20:00

התוועדות נשית מרגשת ומושקעת התקיימה ב- Brick cafe שבמרכז מיר"ב בחוף הכרמל.

הערב נפתח ביריד אומנויות נשי מקומי סבונים קוסמטיקה טבעית בגדי מעצבים ועוד.

שליחת הרבי לעתלית ורדה אקסלרוד הנחתה את הערב בנועם חסידי.

שליח הרבי לעין אילה פתח את הערב בדברי חסידות מרוממים בעניני דיומא, ומשם בטיסה ישירה להיכל הנגינה, ארבעת האחיות פרצובסקי שהרטיטו את מיתרי הלב בנגינתם השמימית.

האורח המרכזי של הערב הד"ר יחיאל הררי , התוועד בלבביות על מהלך הדברים שהובילו וקרו בי"ט כסלו, דיבר על מעלת התניא ולימוד החסידות מתובל היטב בסיפורו האישי.

הפארבייסען היה כיד המלך מעשה ידי נשות האזור הצדיקות.

יישר כוח להילה פריזנט, וניצן רון שרקמו את כל הערב הנפלא הזה!

ערב לבבות

א. גבאי (מתוך מגזין דרך המלך)

"הנהוג אצל הצמח צדק, כי באחד מלילי חנוכה היו עושים כעין פארברנייגען עם בני הבית והיו באים גם כלותיו, ונקרא "לאטקעסאווענט" (ערב לביבות). וכן היה אצל רבינו הזקן ואדמו"ר האמצעי. בין הסיפורים שהיו הרביים מספרים בסעודה זו, היו סיפורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר דיברו מזה בשנה שעברה…" (היום יום, כ"ח כסלו).

כשעלתה ההצעה שאכתוב על 'לאטקס אווענט' לקראת חג החנוכה המתקרב, עלו בי רגשות מעורבים.מחד- חנוכה הוא אחד החגים האהובים עלי ביותר; האווירה החורפית, התרגשות הילדים למראה הנרות, הסביבונים (וכמובן הסופגניות), הניגון המיוחד של ליובאוויטש והמנהג לעצור את הכל, בשעת השיא של הערב, לשבת אל מול הנרות כחצי שעה ולהקשיב לסיפורם החרישי המהבהב…

מאידך- כמי שלא גדלה בבית חב"די, ערב הלביבות המשפחתי-הפרטי שלנו הוא מצומצם וכולל את המשפחה הגרעינית, אבא-אמא וילדים. אם כך חשבתי…מה כבר יש לי לחדש?

אבל ככל שלמדתי על הנושא ועל הערב עצמו, התחלתי להתרגש.מצוידת בפנקס ובעט, מקלדת וטלפון נייד, יצאתי לשוחח עם כמה וכמה נשים שהסכימו לשתף אותי בחג החנוכה הפרטי של משפחתן.

כל שיחה שערכתי עם כל אחת מהנשים המופיעות בכתבה (וגם עם אלו שלא אוזכרו), האירה את הערב באור שונה ומיוחד והעמיקה את המשמעות של ערב שהוא בסך הכל 'ערב לביבות', אבל בעצם הוא מפגש שבו כל אחד מהילדים וכל אחד מבני המשפחה יכול למצוא את מקומו וליהנות,ויותר מכך- ערב שבכוחו להעמיק את נקודות החיבור וההיכרות בין בני המשפחה.

הדבר שכולן כאחת ציינו הוא שחנוכה הוא החג של המשפחה, והפעם משום שחשוב לנו להיות ביחד, ולא משום המחויבות לסעודת חג, כבימים טובים אחרים. אובמיליםאחרות, שלאכבשאר החגים,בהםהלכידותוה"ביחד" המשפחתיאינואלאערךמוסףלמצוות היום, בחנוכההתאהמשפחתיהואהואהעניין.אוליאפשרלומרשזוגםאחתהסיבותלמנהגינולהדליקאתהנרותבתוךהביתפנימהולא "עלפתחביתומבחוץ".

שמעתי על משפחות שזו הפעם היחידה בשנה בה כל המשפחה המורחבת נפגשת, שמעתי על משפחה של שליחים ששומרים על חנוכה כחג המוקדש רק לילדים, ושמעתי גם סיפורים שאין כאן המקום לספרם, כמו על מתבגר שהחל להתרחק מדרך הישר, וסיפר שהאווירה המשפחתית החזקה והחמה היא זו שהחזירה אותו אל המסלול…

כמובן שיצאנו גם עם רעיונות מקוריים ובעיקר מעשיים, ואפילו מתכון אחד משובח.

רק אנחנו והילדים

הראשונה ששוחתי עימההיא גב' קרן רוטנברג-אמא ל-6, שחקנית תאטרון פלייבק – "עלמה"

אצל קרן וחי רוטנברג חנוכה הוא החג המשפחתי האהוב ביותר, הילדים מצפים לו משנה לשנה, ולפי מה שסיפרה לי קרן, יש להם למה לצפות.

משפחת רוטנברג מקפידים להפוך את החג לחוויתי עבור כל בני המשפחה, כשהעיקרון המנחה של ההורים הוא ליצור זיכרון של חוויה משפחתית טובה ושמחה.

במהלך היום-יום, אומרת הגב' רוטנברג, אין הרבה זמן ליצור חוויות משפחתיות מיוחדות. השגרה עמוסה, ובמסגרת החיים נתקלים בהרבה מאוד רגעים פחות כיפיים וזורמים.לכן לקחנו על עצמינו לבלות בכל הזדמנות אפשרית עם הילדים וליצור עבורם זיכרונות משפחתיים טובים,שישאירו רושם וילכו איתם הלאה.

לאחר שהתחתנו בחנוכה, ובתנו הבכורה נולדה סמוך לחנוכה, היה זה אך טבעי שדווקא החג הזה יהפוך לחג שמסמל את האור והעומק של משפחה חסידית, את המשפחתיותואת הצמיחה המשותפת שלנו יחד.

כל ערב בחנוכה הוא ערב מיוחד. הילדים שותפים מלאים בכל מה שקורה, אנחנו גרים בראש-פינה, ולכן בכסלו מזג-האויר בחוץ מתחיל להיות קר. הילדים מכינים עם אבא את העצים עבור תנור העצים, ומדליקים אותו יחד. אנחנו מניחים על תנור העצים תבשיל שמתבשל במהלך הזמן בו כולם יושבים יחד וצופים בנרות הדולקים. כמובן שכל אחד מהבנים מדליק חנוכיה משלו.

לאחר כמה פעמים שהזמנו חברים או מקורבים להצטרף אלינו, הבנו שזה משנה את כל החוויה ואנחנו מעדיפים להשאיר את חנוכה כחג המשפחתי שלנו. כך ה"ביחד" שכל כך חשוב לנו לא מתמסמס והולך לאיבוד.

בכל ערב אנחנו עושים משהו אחר, יצירה, ריקוד או משחקים משותפים.

בכל שנה,ערב אחד שהוא ה"לאטקס איווענט" הרשמי, מוקדש למשפחה המורחבת. נפגשים יחד כל האחים והילדים בבית של חמי, מדליקים את הנרות, מספרים על חנוכה בהיבט חסידי, יש כמובן סופגניות ולביבות, ועבור הילדים מכינים שולחן גדול מלא ביצירות המותאמות לגילאים השונים.

כשחקנית, הגב' רוטנברג מציעה מספר פעילויות עליזות שאפשר לבצע יחד.

משחק ה"פריזים"

מתהלכים בחדר והאחראי על המשחק מכריז- פריז! עכשיו כולם הופכים ל\הולכים כמו…סביבונים\נרות\מכבים ועוד. כדאי לתת לילדים להמציא רעיונות, לתת מקום ליצירתיות שלהם ולראות לאן זה מוביל.

משחק דיאלוג א'-ב'

עבור משחק זה מתחלקים לזוגות.

מנחה המשחק נותן לכל זוג בתורו סיטואציה (אפשר להחליט מראש על הנושא, למשל סיטואציה הקשורה למשפחה- התארגנות לשבת אצל סבא סבתא או הדלקת נרות חנוכה אצל מקורבים).

את הדיאלוג על הזוג לנהל על פי האלף בית. הראשון מתחיל במשפט שפותח באות א', השני ממשיך במשפט הפותח באות ב', הראשון מגיבבאות ג' וכן הלאה.

הכלל הוא שגם אם אין מה לומר אסור לעצור וחייבים לומר מילה באות שהגענו אליה (לדוגמה: בדיאלוג על שבת אצל סבא וסבתא באות ד': "דלעת! דלעת…דלעת… אני אכין סלט דלעת!").

משחק פנטומימה

כל משתתף בתורו ממחיז בפנטומימה קטע או דמות מסיפור חנוכה, או סיטואציה הקשורה לנושא שנבחר. על המשתתפים לנחש מי הדמות או מה המצב שהוא מתאר.

מינימום השקעה, מקסימום תוצאה

הבאה ששוחתי עמה היאגב' אסתי גופין, מחברת הספר משחגי חב"ד ומנחת קורס בנושא המשחק במכללת בית רבקה.

הגב' גופין התראיינה בעבר ל'דרך המלך' (מגזין אב תשע"ו), אודות מעלת המשחק המשותף בין מבוגרים וילדים, כתבה שהותירה טעם של עוד בפי הקוראים.

את הגב' גופין אני מצליחה להשיגלשיחה טלפוניתרק בשעת ערב. יש לנו זמן קצוב, הגב' גופין מנצלת כל רגע, ברוחב-לב משתפת אותנו בידע שלה ופותחת בתיאור של מה שמתרחש בדרך כלל במפגשים מהסוג המדובר:

ברוב הפעמים כאשר המשפחה המורחבת נפגשת, כל אחת מתיישבת ליד הגיסה שהיא כבר מכירה וגם ככה הן בקשר, הגיסה שתשב מהצד השני תצטרף אף היא לשיחה, ובסופו של הערב, נוכל לסכם בכך שהיה נחמד, היה טעים, קצת דיברנו, קצת צחקנו, קצת רצנו אחרי הילדים, אבל בזה זה נגמר.

המטרה של המפגש המשפחתי המורחב, אשר אצל רוב המשפחות מתרחש לעיתים רחוקות, הוא ליצור אחדות, לחבר בין בני המשפחה.

כאשר אנחנו מכניסים את אלמנט של משחק לתמונה, אפשר להגיע לתחושת האחדות ולאווירה הטובה שאנחנו רוצים להשיג.המשחק מלכד את כולם סביב אותו עניין.

הרבה פעמים, אומרת הגב' גופין, אני נתקלת ברתיעה מנושא המשחק מתוך מחשבה שנדרשת השקעה מאוד גדולה או הפקה רצינית, אבל האמת היא שאפילו משחק בן כמה דקות או פעילות משותפת, מגבשים את כולם סביב אותה מטרהוצובעים את האווירה בגוון אחר.

מומלץ להשמיע ברקע מוסיקה, בהתאם לקצב ולאופי המשחק- מהיר, שמח או אווירה של מתח.

יש לשים לב מאוד לנושא הצניעות, ולפי ההרכב המשפחתי למצוא את החלוקה המתאימה: אפשר להתחלק במספר אופנים- כל אחד לעצמו, או גברים-נשים, או במידה וישנם ילדים המשתתפים, החלוקה הכי נכונה היא לפי משפחות.

משחק "מכנה משותף"

אחד המשחקים היותר אהובים הוא משחק שבו אנו מחפשים ומגלים במשפחה המורחבת דברים משותפים.

בכדי לשחק את המשחק יש להכין מראש דף לכל קבוצה, עליו נדפיס מילה הקשורה לחנוכה, כאשר כל אות במילה מחולקת לריבועים ריקים הניתנים לצביעה. לדוגמה:

תשובה נכונה תזכה את הקבוצה בצביעת מספר ריבועים מוחלט מראש לכל משימה. הקבוצה שתסיים ראשונה לצבוע את כל המילה היא המנצחת.

כל משימה מוגבלת בזמן. יש להכין מראש רשימת משימות או שאלות, למשל:

*שמות במשפחה שקשורים לאור.

*בני דודים שנולדו באותו יום או בתקופת החגים.

*דודים ואחיינים בעלי אותו שם.

*המשימה הסופית תתמקד בדרך כלל בסבא וסבתא, למשל-

להרכיב מהאותיות הראשונות של כל בני המשפחה את האיחול הכי ארוך.

בינגו ילדים

אפשרות נוספת היא לארגן משחק בינגו נפרד לילדים.נחלק דף בינגו ריק לכל ילד (טבלה של 3*3 משבצות). כל ילד ישבץ בלוח הבינגו שלו שמות של תשעה מהילדים המשתתפים במשחק(בכל משבצת שם אחד).

בנוסף, כל ילד יכתוב על פתקאת שמו ופרט אחד על עצמו מהחודש האחרון. האחראי על המשחק יאסוף את הפתקים, וכעת – מתחילים. האחראי מקריא בכל פעם מידע על ילד אחר (מתוך הפתקים שאסף). על המשתתפים לנחש במי מדובר.

מי שבלוח הבינגו שלו מופיע שם זה, מניח דיסקית על אותה המשבצת (או מסמן סימון כלשהו בעיפרון). מנצח: הראשון שסימן שורה שלמה בלוח שלו (אורכית, אופקית או אלכסונית), או לחילופין – מי שמילא את כל הלוח.

בנוסף, אפשר להכין מראש שאלון שקשור בחנוכה, שאלון חסידי ועוד.

המשחק צריך להתאים לדינמיקה המשפחתית, לכמות הזמן שרוצים להשקיע, לתוכן שרוצים ליצוק, למפגש ולסגנון, אבל העיקר: לשחק כדי ליהנות, להתחבר ולהעמיק את הקשר.

מפי עוללים

חברה נוספת ששוחתי עמה היא יעל בן-עקיבא מטבריה, שליחה ומנהלת פעוטון "מפי עוללים".

יעלמספרת לי שלחג החנוכה הילדים שלה מחכים כל השנה.

ההורים שניהם מנהלי מוסדות ושליחים, ובחנוכה הם מפנים את הזמן לשבת בכל ערב עם הילדים. "במשפחה ברוכת בנים ב"ה", היא אומרת, "יש ריבוי של חנוכיות והבית מתמלא באור מיוחד.

כולם יושבים יחד סביב הנרות, מדברים ומשתפים אחד את השני, זה גם הזמן בשנה שבעלי חוזר מכינוס השלוחים, כך שכולם עדיין באווירה של 'אבא חזר מהרבי', והוא מספר על החוויות וההתוועדויות.

בכל ערב אנחנו מכינים משהו אחר- סופגניות, לביבות מיוחדות ושאר מאכלים החביבים על הילדים,

שלוקחים כולם חלק פעיל- מי במטבח, מי בעריכת השולחן, מי בהגשה ובפינוי, כל ילד והמשימה שלו.

כמו התפריט המשתנה מערב למשנהו, כך גם הפעילויות- בכל ערב פעילות שונה". כשליחים, אי-אפשר כמובן להזניח את החלק של מבצע חנוכה, ולאחר ההדלקה המשפחתית והזמן המשותף הילדים מצטרפים לאבא להדלקת הנרות ברחבי העיר, אם זה בהוסטלים של אנשים מיוחדים, מקורבים וכמובן  להדלקה המרכזית בבית חב"ד. אבל הזמן המשמעותי מכל הוא זמן האיכות בבית ממנו יוצאים לכל שאר עניני השליחות".

הגב' בן עקיבא מציידת אותנו בכמה רעיונות יצירתיים:

סביבון ממוחזר

מכינים סביבונים מדיסקים ישנים- מקשטים במדבקות זוהרות, ומדביקים עם דבק חם גולת משחק במרכז הדיסק.

רעיון נוסף:עורכים תחרויות סביבונים, מחפשים חומרים למחזור ויוצרים מהם סביבונים מקוריים. אפשר גם לשחק משחקי אור וחושך עם פנסים.

בוקר לביבות

את לאה לרנר מנחלת הר-חב"ד זכיתי להכיר כבר בתחילת דרכי בחב"ד. ביתה היה פתוח לפני, והאופן בו האווירה המשפחתית החמה והחזקה משולבת במימוש השליחות של כל אחד מבני הבית עוררה בי התפעלות ושבתה את ליבי. לכן כשרציתי לקבל תמונה רחבה על ערב לביבות משפחתי, היה זה אך טבעי שאפנה אליה.

כשאני שואלת את לאה על ערב לביבות היא צוחקת. אצלנו, היא אומרת זה כבר הפך מזמן לבוקר. בערבים כל הילדים (אלו שבשליחות בארץ…) מחויבים לבתי חב"ד בו הם שליחים. לפיכך הפכנו את המפגש למפגש של בוקר.

האמת, שכיום כבר חלק מהנכדים הם גדולים ומעסיקים את הקטנים במשחקים חידונים ועוד. כמובן שאנחנו מחלקים מעטפות עם חנוכה-געלט לכולם והאווירה מאוד שמחה.

במהלך השנה כמעט לא יוצא לנו להיפגש. בשבתות ובחגים ישנה המסירות והנתינה למקום השליחות, ובימי הולדת ואירועים משפחתיים לא תמיד כולם מצליחים להגיע, כך שחנוכה זה הזמן שלנו.

אחד הדברים שלמדתי לאורך השנים הוא שכולם צריכים לקחת חלק פעיל. לפעמים האירוח של משפחה גדולה נדמה כלא פשוט, אבל צריך לזכור שהאוכל הוא לא העניין, וכאשר כל משפחה מביאה אתה  אפילו משהו קטן, זה מצטרף לאירוח נעים שלא מכביד על אף אחד.

דבר חשוב הוא לא לשכוח לנצל את ההזדמנות להחמיא לכל משפחה מעל מה שהביאה ולהודות על הטרחה.

אם מישהו פחות מוצא את עצמו בתחום הקולינרי, הוא ייקח על עצמו תפקיד אחר לפי הכישורים שלו, אבל כולם לוקחים חלק פעיל וכולם צריכים להיות שותפים במפגש.

במהלך השיחה נזכרתי בפעמים בהן התארחתי אצל משפחת לרנר. לכל אורח שביקש לעזור נמצאה משימה, קטנה או גדולה, העיקר שירגיש בנוח ושיחוש חלק בלתי נפרד מהמשפחה ומהאווירה.

הצניעותיפה למשפחה

נושא שאין להתעלם ממנו ועולה הצורך לחזור ולהיזכר בו, הוא זהירות הנדרשת בנושא הצניעות במפגשים של המשפחה המורחבת.

בילוי משותף של זוגות צעירים

ישנםאירועים (משפחתיים, חברתייםוכו') בהםמספרזוגותנמצאיםביחד.במקריםכאלוישלהקפידשהישיבהתהיהנפרדת, דהיינואוגבריםלחודונשיםלחוד, אוכלזוגבפניעצמו, אושכלאחדישבלידבן / בתהזוגשלו, כךשלאישבגברמולאישה.

במפגשיםכאלוצריכיםלשמורבאופןמיוחדעלגבולות, כגוןלאלדברעםבןאובתזוגאחרבלינוכחותשניבניהזוג,וכןששני בני הזוגיהיונוכחיםכלזמןהמפגש. ישלשמורעלהכלל "אלתרבהשיחהעםהאישה… קלוחומרבאשתחברו",הןמבחינתכמותואופןהדיבור, והןובמיוחדבתוכןובנושאיהשיחה, כיווןשהדברמביאלידיקירבה,והתוצאותעלולותלהיותלעיתיםבלתיהפיכות.

גדריצניעותבמשפחה המורחבת

ישלשמורעלכלכלליהצניעותבמפגש עם בני המשפחה המורחבת (חם/חמות, גיסים/גיסות וכו') וכןעלהלכותיחוד, ובמידהמסוימתצריךלהיזהריותר, שקירובהדעתהטבעי (בלשוןההלכה "ליבםגסזהבזו") לאיגלושלמחוזותלארצויים. לכןישלהקפידביתרשאתעלנושאיואופניהדיבור. ישלזכורכיגיס וגיסה נחשבים כאנשים זרים זה לזה מבחינת גדרי הצניעות, כךשאיןראוי לדוגמה, שאשה תסתובב ליד גיסיהבבגד לילה וכד'.

(תשובותהלכתיות – הרבישראליוסףהכהןשיחי' הנדל, רבקהילתחב"דמגדלהעמק.

עריכהועיבוד – הרבשלמהשיחי' הלפרן, רבקהילתחב"דתל-אביב)

עם כל הדיבורים על ערב לביבות, אי-אפשר בלי מתכון אחד לפחות…

לביבות בטטה אפויות

2בטטות

תפוחאדמה

בצלגדולקצוץמטוגן

3 – 4 כפותשמן

ביצה

¾ כוספירורילחם

פטרוזיליהקצוצה

פלפלשחורגרוס

כפיתמלח

מטבל שמנת

2 כפיותמיונז

שמנתחמוצה

כפיתשוםכתוש

עיריתקצוצה

מל"פ

אופן ההכנה

מרתיחים מים בסיר, מבשליםאת הבטטות ותפוחיהאדמה עד לריכוכם, מועכים את הירקות, מערבבים עם שאר המצרכים ומתבלים.

מרפדים תבנית בנייר אפיה, יוצרים לביבות (בידיים מעט רטובות), ומשטחים מעט על גבי התבנית.

אופים בחוםבינוני – 180 מעלות במשך 30 דקות. כאשרהלביבות זהובות, הופכיםאותן ואופיםעודכ- 15 דקות עד שהן מזהיבות ושחומות מעט.

לאחר מכן, מכינים את המטבל, מערבבים היטב ומגישים לצד הלביבות.

לסיום, אין ספק שכל הידע המעשיר, השיתוף בחוויות והעצות המחכימות, פותחים את התיאבון ומגבירים את הרצון לחשוב כיצד להפוך את החנוכה הזה למאיר יותר, בו נחנוך ונאיר את מזבח בית המקדש הפרטי שלנו בנר מצוה ותורה אור, עד שתכלה רגלאדתרמודאי מן השוק, בגאולה האמתית והשלימה, תיכף ומיד ממ"ש.

מאות מנשות ירושלים והסביבה ישתתפו ביום העיון המסורתי של המרכז העולמי לאשה היהודיה 'אור חיה' לזכרם של תלמידי הישיבה שנהרגו בתאונת דרכים בעת שהיו במבצע חנוכה. ביום שלישי הקרוב (נר רביעי) ייערך יום העיון המסורתי על טהרת הקודש של המרכז היהודי לאשה היהודיה 'אור חיה' בירושלים.

ימי העיון ייערכו במלון לאונרדו פלאז'ה – במרכז העיר ירושלים בהשתתפות מאות בנות מרחבי הארץ, הבירה וסביבותיה.

התוכנית השנה תתמקד בנושא 'חינוך'. את המשא המרכזי יישא ראש ישיבת תומכי תמימים ב'כפר חב"ד' הרב יעקב גולשמיד . הרצאות נוספות על ידי הרב שניאור אשכנזי רב בית כנסת המרכזי בראשל"צ, והרב דודי פלדמן.

"אנחנו רואים שהאישה היהודית – אור הבית שמגיעה בחג החנוכה להעשיר ולקבל את האור המיוחד של לימוד התורה – אזי החנוכה נראה אחרת לגמרי" אומרת לנו מנהלת המרכז הגב' דניאלה גולן, "גם הרמה הגשמית שמקבלות אנשים בימי העיון בהחלט סיבה לבוא לימים גדושים ומלאים אלו"

יום העיון נערך גם השנה בסימן 'עשור' לציון עשר שנים לזכרם של שלושת תלמידי ישיבת חב"ד בישראל: משה גולן, לוי הנדל, יהונתן ביטון שנהרגו בתאונת דרכים בדרכם לשמח את עם ישראל באור החנוכה.

ניתן לציין שבסיום תתקיים הגרלה על דולר של הרבי.

רשמי את התאריך: כ"ג כסלו ה'תשע"ו האולם המפואר של מלון 'לאונרדו' פלא'זה, המלך ג'ורג 47 ירושלים

במוצ"ש י"ז בכסלu נערכה התוועדות מיוחדת לרגל חג החגים- י"ט בכסלו.

להתוועדות נערך פרסום מקדים המזמן את כולן לשריין את התאריך.
ההתוועדות נערכה ב'בית משיח' שבעיר, סביב שולחנות ערוכים בסעודה חלבית מפוארת.
הגב' נחמי קדלבורג נשאה דברי התקשרות ועמקות מלאי טעם בנוגע ל'איתן שבנפש' והצליחה לגרום 'תזוזה' בלב הבנות. ההתוועדות היתה מוצלחת במיוחד, והשתתפו בה שלושים בנות תיכון וסמינר מהמגזר החבד"י וכן מהמגזר הכללי. בסיום ההתוועדות ניגנו הבנות ניגונים אל תוך הלילה, וכן בנות רבות שזו להן הפעם הראשונה בהתוועדות חסידית, כתבו לרבי וקיבלו מענות שהגבירו בהן את האמונה וההתקשרות.

שני עולמות ניצבים בפני

שני ניגודים כה חדים

ולאיזה צד מועדות פני??

קולי כך חוזר כהדים…
הסטרא אחרא, צד הקדושה

אמת. הבחירה כה קשה

כיצד אדע במה לבחור?

אלוקים הראה לי האור!!
ולפתע- משהו בתוכי מתחיל להאיר

כמו שמש מלטפת ביום סגריר

הרי היום יט' כסלו- חג הגאולה

הניצוץ האלוקי שבתוכי כבר התגלה…
אדמוה"ז ענק הרוח בדורו

ביום זה השתחרר ממאסרו

ולמרות ההתנגדויות שהתקילו לא אחת-

נלחם באמונתו ללא חת..
הפצת החסידות זוהי המטרה-

והנגשתה לכל יהודי בצורה מאירה

ממטרה זו את דעתו לא הסיח

על מנת שתחייה עד ימות המשיח.
תודה רעבע על כך

שאתה חושב עלי ואוהב אותי כל- כך

אני בטוחה שבשעה שמסרת את נפשך

חשבת על כל צאנך ועמך

על אלו שליבם יהיה טהור

ועל אלו שיאלצו להיאבק עם חושך ושחור…
במעשיך נתת לי כוח

את תפקידי לא לשכוח

להפיץ חסידות בלי להתפעל

עד לבוא משיח גואל!

חדורות בתחושת שליחות ומצויידות בתכנית עשירה, הגיעו הבוקר בי"ט כסלו תלמידות כתות ה׳ מבי״ס חב״ד נס ציונה לחגוג את ראש השנה לחסידות בבי״ס ביישוב חשמונאים וכתות ח' הגיעו לבי"ס ממ"ד בנס ציונה.

עם ההגעה למקום התחלקו התלמידות לקבוצות והתקבלו בחמימות בכיתות המקבילות בשני בתי הספר.

התכנית החלה בדברי פתיחה קצרים אודות מהות היום המיוחד וסיפור ההלשנה הידוע. מיד לאחר מכן הושמע ג׳ינגל מקפיץ במנגינת ״ואני אבטח בך״ שהוקלט ע״י תלמידות בי״ס וליווה את כל הפעילות. האווירה החגיגית כבר הורגשה בכיתות והתלמידות נדבקו בשמחה והתלהבות.

התכנית המרכזית היתה המחזת סיפור המאסר והגאולה בשיתוף פעולה של כלל התלמידות. הכיתות התחלקו לקבוצות כאשר כל קבוצה קיבלה קטע אחד להמחזה. פס הקול של ההצגה הוכן מבעוד מועד, והתלמידות נכנסו לתפקידים באלתור מלווה בתלבושות ואביזרים מגוונים. התכנית החווייתית והיצירתית סחפה את התלמידות וניכר כי הסיפור חדר לליבן.

לסיום קיבלו התלמידות לוחות וחיילי משחק ושיחקו בקבוצות קטנות. המשחק האטרקטיבי שהוכן במיוחד, הכיל שאלות ומשימות על סיפור המאסר והגאולה. הבנות הפגינו ידע מרשים הודות להמחזה המוצלחת ונהנו מכל רגע.

בשירת ״פדה בשלום״ וריקודי שמחה נחתמה הפעילות המוצלחת וכל תלמידה קיבלה שי -תמונת מגנט של האדמו״ר הזקן עם האיחול ״לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבי ותחתמי״.
אשרינו שזכינו!

במוצ"ש נערכה  באולמי אפקה בתל אביב, ההתוועדות המרכזית לי"ט כסלו של מדרשת פנימיות ברמת אביב. ערב מרגש ומרומם, בהנחייתה של עדן הראל, שדיברה על הקשר המיוחד לחב"ד, לרבי ולשלוחים בכל מקום.

הערב נערך סביב שולחנות ערוכים, ובמהלכו, היה המקום צר מלהכיל את הקהל הרב שבא והשתתף בהתוועדות.

לאחר פתיחה בפרק של הרבי, והכרזת יחי, עלה לבמה הרב ניסלביץ ודיבר על מהות היום החשוב, ראש השנה לחסידות, ועל חשיבות לימוד החסידות. הרב לימד את פרק ל"ב בספר התניא שהודפס במקום, על פי הוראת הרבי מלך המשיח, על הדפסת התניא בכל אתר ואתר.

כמו כן דיברה הרבנית אשכנזי על הקשר המיוחד של נשים לחג הזה, ראש השנה לחסידות, וריתקה את השומעות כשהסבירה את מהותה של האשה, בדורו של משיח.

במהלך הערב יכלו המשתתפות להצטרף לתומכות וידידות מדרשת פנימיות, ולהיות שותפות בהקמת בתים בישראל, כשהן זוכות במתנה בספר תניא עם הקדשות, אשר הודפס במקום במהלך הערב, וכמו כן, בהגרלת ענק על פרסים יקרי ערך, בינהם טיסה לרבי, דולר, מטבע של הרבי משובץ בתליון ועוד ופרסים נוספים.

את הערב הנעים בשירים ושמחה חסידית פורצת גדר הזמר מנדי ג'רופי, עם תזמורתו של משה אברהם.

הרגשת החמימות, ההתלהבות והשמחה, נראו על פניה של כל אחת ואחת מהמתוועדות, שאיחלו בחום זו לזו, גוט יום, גוד יום טוב שנה טובה בדרכי החסידות ובלמיד החסידות תכתבי ותחתמי!!

לחיים לחיים!

את הערב חתם עודד מנשה, בהכרזת הזוכות המאושרות, שזכו בפרסים ויצאו, לא רק מלאות בהרגשת רוממות, ובמצוות הצדקה, שעומדת לימיננו לנצח, אלא אף בידיים מלאות מבחינה גשמית, במתנות שוות במיוחד.

רשימת חלקית של הפרסים והזוכות:

דולר של הרבי – שמרית גרגה

פאה ב-5,000 ש" אצל אתי קרן סטודיו לפאות – בתיה הולצמן

זוג עגילי זהב משובצים יהלומים ופנינים בשווי 3,600 ₪ מתנת איטלי גולד – ג'קלין מולכו

סדנת הכשרת יועצות נישואין בשווי 6,000 ₪ מתנת רחלי צמח – נחמה בראמי

סדנת הום-סטיילינג בשווי 2,300 ₪ מתנת "הציוותיה" סטודיו לעיצוב ואדריכלות – נטע נוב

מיני בר מים בשווי 2,000 ₪ מתנת water line – ג'קלין מולכו

סט פנינים יוקרתי בשווי 1,000 ₪ +מתנת פנימה חידוש פאה בשווי 750 ₪ מתנת דיני ליפסקר – תחיה רות קראבל

איפור לאירוע+סדנא להתאמת איפור אישי בשווי 600 ₪ מתנת ליאת לוי איפור+חידוש פאה – שגית עמנואל

סדנת עיצוב בפירות וקינוחי יוקרה בשווי 400 ₪ מתנת פטיפורות-רותי בן שטרית עיצוב בפירות – ליבנת צמח

540 ₪ לקנייה בחיש ספרים מרכז הפצה והוצאה לאור של ספרי חסידות – ליבנת צמח (פרס מאוחד עם פטיפורות)

חבילת טיפולי פנים ומארז טיפוח/הסרת שיער בלייזר לבחירה-מתנת "עלמה" – נחמה בראמי

צילום ויח״צ אודליה ש