הרב שלמה רייניץ, מגזין 'דרך המלך' – כסלו

אחד המאפיינים של חג החנוכה הוא משחק הילדים בסביבון, זכר למשחקי הילדים במערות. בשעה שבאו היוונים לחפש את לומדי התורה, היו מחביאים הילדים את יריעות הקלף ותחתיהם שולפים סביבונים ומתחילים לשחק. זאת אומרת, שמשחק הסביבון בא לספר לנו על החביבות של התורה והמצוות על הילדים, שמסרו את נפשם ללימוד התורה נגד גזירות היוונים. רק כאשר התגלה מקום מחבואם, היו משתמשים במשחק ככלי להסוות את הלימוד.

מהותו הפנימית של המשחק, היא לאפשר את לימוד התורה וקיום המצוות מתוך שמחה וחיות.
פעם, דיווח מלמד לרבי אודות אימא שהתלוננה על כך שבנה לא מספיק משחק ומטייל כפי שהיה רגיל, ולדעתה זהו דבר לא טוב. הרבי התייחס לטענתה ואמר: "צודקת היא, שהרי הגוף צריך להיות בריא ושלם, בכדי שיוכל לעבוד את ה' כדבעי, ובפרט על פי פתגם הרב המגיד ממעזריטש, נקב קטן בגוף עושה נקב גדול בנשמה".

*משחק גם לאבות*

האמת היא, שהילדים צריכים אותנו במעמד המחנכים והמנהיגים, ולמשחק הם מוצאים את חבריהם בני גילם כשירים ומעניינים יותר. עם זאת, חשוב וכדאי מידי פעם לשחק עם הילדים, להשתתף במשחק הילדותי שלהם (באופן המתאים, מבלי להיסחף לרמה נמוכה מהם חלילה).
רואים במוחש עד כמה הדבר נותן להם שמחה וחיות מיוחדת, וגם ובעיקר מחזק את הקשר עם המחנך או ההורה.

בהקשר לכך, נביא סיפור מיוחד שהיה עם הרבי הריי"צ בשנים שקודם הנשיאות:
הבת של הרה"ח ר' חוניע מרוזוב הי"ד היתה מרבה לשחק בילדותה עם הבנות של הרבי הריי"צ. יום אחד, הן שיחקו במשחק 'פרה עיוורת'. במשחק זה, אחד המשתתפים צריך לחפש את חבריו בעיניים עצומות, ומי שנתפס נעשה ה'פרה העיוורת'. אחד הכללים הבסיסיים הוא שאפשר להתחבא רק באותו החדר ואסור לצאת ממנו לחדר אחר.

מספרת הבת של ר' חוניע: כשהגיע תורי לחפש, הילדות החליטו להתחבא בחדר אחר.
בינתיים, נכנס הרבי הריי"צ לאותו חדר בו שהו הילדות. כשהבנתי שהן יצאו מהחדר, יצאתי לחפש אותן בחדרים הסמוכים. כיוון שהעיניים שלי היו עצומות, גיששתי וגיששתי עד שתפסתי מישהו. פתחתי את עיני וגיליתי שזהו אבא שלהן – הרבי הריי"צ. ביקשתי ממנו סליחה שתפסתי אותו והתנצלתי. להפתעתי, הוא אמר לי: "נתפסתי, עכשיו התור שלי…" הילדות שהתחבאו יצאו מיד מהמחבוא ובכו וצחקו לחלופין. הן אמרו לאביהן: "זה משחק של ילדים, לא לאבות". אך הוא ענה להן: "צריכים לשחק לפי הכללים. לא שיחקתן לפי הכללים (שהרי עברו חדר בניגוד לכללי המשחק) ואלה התוצאות. עכשיו אתן תתחבאו ואני אחפש אתכן". לא עזרו להן שום תחנונים והסברים. הוא עצם את עיניו והתחיל לחפש אותן.

לפתע נכנס לחדר אבא שלי (הרה"ח ר' חוינע מרוזוב) ואמר לרבי הריי"צ: "אבא שלך מחפש אותך ואתה משחק עכשיו עם הילדות?!" ענה לו הרבי הריי"צ: "אבא מחפש את הילדים שלו, ואני מחפש את הילדים שלי".

*כלל ראשון: לשמור על הכללים.*

הסיפור הזה מתוק ונפלא, וניתן ללמוד ממנו רבות בחינוך הילדים.
נתמקד בשני עניינים שבולטים בסיפור:

א. מתאים וראוי לשחק מידי פעם עם הילדים במשחקי ילדות, והדבר אמור גם במי שמאוד מכובד ועסוק בעניינים שברומו של עולם. המשחק הילדותי לא פוגע או פוגם במעמד המכובד. להיפך, זהו חלק חשוב מעבודת השם בחינוך הילדים.
אם כן, גם מי שזמנו לחוץ ויקר, שווה לו לפנות מעט מזמנו ולשחק עם ילדיו ומחונכיו.

ב. הרבי הריי"צ מזכיר לבנותיו שצריך לשמור על כללי משחק, ורומז להן שלא טוב עשו בכך שהפרו אותם.
בנוסף, הרבי משמש דוגמא חיה ונוהג בעצמו לפי הכללים. כיוון שהכלל הוא שמי שתופסים אותו הוא התופס, והרבי הריי"צ נתפס, הרי שתורו לשמש בתפקיד 'הפרה העיוורת'. זה הכלל! לא עזרו תחנונים והסברים, וכך הן למדו היטב שכללים לא מפרים.

__

*מקורות:*
המשחק והטיול מאפשרים את עבודת ה' – אג"ק חי"ח עמוד ער"ה. הבעש"ט כ'עוזר מלמד' היה משחק עם הילדים – לקוטי דיבורים ליקוט כ"ב. הסיפור על המשחק מופיע בספר 'סיפורים חסידיים' מהרב ישראל אלפנביין הוצאת אש"ל, עמוד 154.

 מאת הרב שלמה רייניץ – מרצה וחוקר חינוך במשנת חב"ד.

רכיבים:

חבילת כריות 750 גרם

350 גרם חמאת בוטנים 

250 גרם שוקולד מריר

חבילת קצפת ריץ

אגוזים קצוצים

הכנה:

לפורר את חבילת הכריות בבלנדר.

להוסיף לה 350 גרם חמאת בוטנים ולערבב היטב.

להשטיח בתבנית חד פעמית גדולה (לא ענקית)

ולהכניס להקפאה.

להמיס בסיר 250 גרם שוקולד מריר יחד עם הריץ.

להוציא את התבנית מהמקפיא ולהמתין כמה דקות שיפשיר מעט ואז לשפוך את הגנאש מעל ולפזר אגוזים קצוצים.

לקרוץ עיגולים ומהשאריות ליצור עיגולים.

לבריאות!

בזאת חנוכה התקיים יום הצדעה והעצמה למתנדבות לילדים המיוחדים בחיפה.

צילום: חיים טויטו

את קמפיין הצ׳רדי שקרן ׳עדי עד׳ צלחה השבוע בזכותכם, פתח אירוע דינר יוקרתי . ואת 300 המוזמנות שנכנסו בשערי אולמי קונקורד ברמת גן קידמו שולחנות ערוכים ואולם מעוצב בטוב טעם, סידורי פרחים ובמה מפוארת.

את הערב פתחה משפחת ברלין בכלי נגינה וסיפור אישי קורע לב. הבת, האח והאב משמשים על הבמה כחברי להקה הרמוניים ובזה אחר זה, עם פרישת עלילת חייהם המרגשת, עלו שני ילדיהם המאומצים ולבסוף אם השבט- אשה בעלת עיניים טובות ואמונה יוקדת.

מיד אחר כך נשא דברים הרב ישראל מאיר לאו רבה הראשי של תל אביב שדיבר אודות ׳עדי עד׳ והקשרים מרתקים מפרשת השבוע. בחתימת דבריו אמר ׳׳ עדי עד, והקרן קיימת לעולם הבא׳׳, כחלק מהרצאתו שנסובה סביב חשיבות המצווה הכל כך כבירה הזו של הכנסת כלה.

מעמד ההתרמה החגיגי הונחה ע"י הגב' חני גולדברג שברוב חן והדר הציגה מוצרים יקרי ערך. האווירה הייתה מחשמלת, מכל כיוון הרימו נשים את השלט המורה על מספר הכלות אותו הם מוכנות לאמץ. 10.. 18 ואף 20 כלות..
הרבנית הנדל נחכה באותה עת אל הבמה והעניקה ברכות חמות.
בין הנשים שאימצו 2 כלות ומעלה הוגרלו מתנות יקרות.

בפרס הראשון זכתה אסתי שטרית בכרטיס טיסה להאדיטש תרומת סמדר לכיש טורס.
בערב הוקרנו סרטונים מושקעים בהם דובר על חשיבות פעילותה של ׳עדי עד׳ מפי נשים שנושעו כתוצאה מתרומתן לקרן. הגב׳ ברכה טברדוביץ, מייסדת הארגון, הסבירה אודות הפעילות מסביב למעגל השנה, שיתפה ב"אני מאמין" של ׳עדי עד׳ והדגישה את גישתו של הרבי להרחיב בדברים טובים "אם יש לו מנה, שירצה מאתיים".
את הערב חתמה הזמרת יפוש ברכהן בשירה וזמרה ובאופן ספונטני קמו כולן ממקומותיהן ורקדו מתוך שמחה לקראת חג הגאולה י"ט כסלו.

לאחר ערב שכזה, הצלחת הקמפיין תודות לכלל התומכים מציבור אנ"ש בארץ ובעולם, היה רק עניין של זמן, של 48 שעות- ליתר דיוק. לצורך כל הוקם בשעות אלו מערך אדיר של טלפניות על מנת לצלוח את היעד.. תודות לכל תרומה ותרומה היעד הושג והיקף הפעיולת יגדל פי כמה בשנה זו.

על הפקת הדינר חברת צבעים תיירות והפקות

זה כבר הפך למסורת שבנות מצוה טסות לרבי! זו השנה השישית שגב' בת שבע הסופר מארגנת קבוצה לנסיעה לרבי. השנה זאת היתה קבוצה איכותית במיוחד.

בסיוע 4 מדריכות שמסרו ונתנו את עצמן שבוע שלם על מנת לדאוג לכל פרט רוחני וגשמי, כאשר כל רגע היה מנוצל וכך במהירות חלף השבוע וכבר חוזרות לארץ… עמוסות במטענים חסידיים להכין את עצמן וסביבתן להתגלות הרבי מה"מ.

עשרות בנות ואמהות מכל הארץ מנצלות במה חשובה זו להודות מקרב לב לבת שבע הסופר והמדריכות: חני מעודה, חני לנדא, דבורה לאה דהאן והדסה שבח.

אין מילים – היה מושלם!!!

להתראות בשורה הראשונה בבית המקדש!

את מיוחדת, את יודעת את זה. נכון? כמה את משקיעה בתפילות, כמה את מקפידה להתלבש צנוע ועם זאת כ"כ יפה ומטופח, כמה את טובה עם האחיינים. מחזיקה ילדון קטן בידייך ומדמה כאילו זהו תינוקך המתוק. כמה את רגישה לחברה שמצפה כבר שנתיים לפרי בטן. הרי את יודעת צפייה מהי…

את מיוחדת, את יודעת את זה. נכון? או שהמסע והצפייה כבר גרמו לך להרגיש אחרת? אולי זו עוד הערה פוגעת וחסרת טאקט שנזרקה לעברך? לא ברצון לפגוע חלילה! רק ברצון לעורר את הרווקה הזו שחושבת שכל העולם מחכה לה…

אל תתני לכל אותם קולות להשתיק את מי שאת באמת… אני יודעת, לפעמים את מרטיבה את הכרית אחרי עוד הצעה שלא יצאה לפועל. לפעמים את שופכת את שיחך לפני הקב"ה ומדברת אליו ככה, כמו לאבא. ומבקשת ממנו מכל הלב שדי! באמת, כבר די… את אומרת לו, לאבא שבשמיים. שאת באמת שמחה שהחברה הכי טובה שלך מצפה כבר לילד שני ושבאמת שמחת שחברה ביקשה ממך ללוות אותה ביום חתונתה. זה באמת מחמיא שדווקא אותך היא רוצה לידה ביום הכ"כ חשוב הזה. וזה רק מזכיר לך כמה את מיוחדת. את אומרת לו שלפעמים כבר קצת התעייפת מכל הברכות הנרגשות מהכלה, והכתיבה לרבי לפני כל פגישה, מהסגולות שסבתא אומרת שזה עבד עם כולם וכו'.

את מיוחדת, כל כך מיוחדת. ואני מבקשת רק בקשה אחת, מכל הלב. אל תתפשרי על מה שחשוב לך באמת! לא, כי מגיע לך את הטוב ביותר, ב-ש-ב-י-ל-ך! כשאומרים לך שלא להתפשר על שליחות זה שולי, שלהתעקש על חברמ'ן זה מיותר, שלא להסכים להפגש עם מישו 7 שנים+  מעלייך זה טיפשי, שלרצות דווקא משיחיסט/אנטי זה ממש מוגזם, וכו' וכו' וכו'.

אמרי להם: זה שולי… לך! זה מיותר.. לך! זה טיפשי… לדעתך! זה מוגזם … לטעמך!

את בן-אדם מספיק בוגר ואחראי לדעת מה עיקר ומה טפל ואם זה חשוב לך אין סיבה שתתפשרי על כך.

את בשיאו של מסע, מסע שרק הבורא יודע מתי יסתיים. זה מתיש. אני יודעת… לפעמים זה נראה רחוק כ"כ… לפעמים זה מרגיש כאילו זה כבר לא יקרה, לפעמים.. ולפעמים.. ולפעמים… אבל היי, את עוד תגיעי ליעד. אני מבטיחה!!

ו… זכרי שהפרחים הכי יפים ומיוחדים בגן הם דווקא אלה שמאחרים לפרוח… הוא לא שכח להגיע, הוא רק מתבשל עוד קצת כדי להגיע מוכן:-)

מאמינה בך ומצפה לשמוע בשורות טובות

שלך, אני

אולם גוטניק בירושלים זכה לארח כאלפיים מנשי ובנות חב"ד אשר מילאוהו במוצש"ק פרשת 'וישלח' בהתוועדות חסידית נלבבת לכבוד י"ט כסלו סביב שולחנות ערוכים בטוב טעם.

הרב שאול בן שחר האיר בשיחתו את משמעותה של החסידות וחג הגאולה גם בימינו, עורר את ליבנו בהתקשרות מחודשת לרבותינו נשיאנו בכשרונו המבורך.

הגב' יפה קדוש תרמה להתעלות בדבריה מלב ולב על לימוד החסידות, חיזוק הקשר לרבנו נשיא דורנו, ועודדה את המוטיב המרכזי של החג של פתיחת מעגל שנה חדש בהליכה בדרכי החסידות ולימודה.

הגב' קדוש אף עזרה בכשרונה הרב בעריכת מכירה פומבית של דולר מיד קודשו של הרבי נשיא דורנו שהוענק במיוחד לנשות חב"ד ירושלים בשנת תש"נ.

הערב הנפלא הונחה בחן וחכמה ע"י הגב' חוה אבן ישראל והוא לווה בנועם הניגונים החסידיים על ידי הגב' רחל אליעזרוב ותלמידותיה.

על מלאכת ניצוח הארגון עשו את המלאכה בכל הלב ובהצלחה הגב' שושנה זילברשטרום והגב' חני ערנטרוי תחי.

התודות להרב יעקב הלפרין מעיריית ירושלים ולהרב דוד ויינר.

כולנו יצאנו מהערב מחוזקות, שמחות – נרות להאיר.

בחג הגאולה, י"ט כסלו, יום שני, התכנסו נשות פתח תקווה להתוועדות סוחפת ומרוממת לכבודו של יום. בר חלבי עשיר ומושקע נערך על שולחנות ארוכים.

את הערב פתחה הגב' מיכל סגל תחי' בדברי התעוררות על מהותו של היום והקשר אלינו, הכוחות שהעניק אדמו"ר הזקן לכל אחד מאיתנו והבנת שליחותנו ותפקידנו בעולם.

הניגון "פדה בשלום" נוגן ברטט ע"י המתוועדות הרבות, תוך צפיה בקטעי וידאו מעוררי השראה.

סיפור חייה  של  הגב' שני לוי תחי' ריתק את הנשים, ביריעה שזורה מקצינה במשטרת ישראל להקמה של בית יהודי חסידי , תוך התמודדויות לאורך השנים ואיתותים שמימיים שהקב"ה הכין עבורה מסלול אחר…

הערב, שאורגן ע"י ועד נשות חב"ד בשיתוף עם בית חב"ד,  הפיח רוח של רעננות וכוחות מחודשים בקרב הנשים , ועורר להחלטות טובות להמשך, שוודאי יזרזו את הגאולה השלימה בהתגלות הרבי מלך המשיח.

על אף הקור והגשם שבחוץ הסתיים הערב בריקודים סוחפים ובהרבה חום בלב.

והפעם: ספינג' מקצועיים עם כל הטיפים ועוד כמה טיפים לטיגון סופגניות.

אחד המטוגנים החביבים עלי בחנוכה זה הספינג'. מן סופגניה עם חור. אבל בעצם זה ממש לא עוד סוג של סופגניה. זה מן בצק רך ואוורירי, גם אחרי שמטגנים אותו. והוא לא הופך אחר כך למשהו בצקי ומטוגן עם קצת ריבה בפנים (ובואו לא נדבר על זה שהגוש בצק מטוגן הזה עולה כל אחד איזה 3 וחצי שקל אבל מתקמצנים לנו על הריבה, כך שלפעמים כבר אכלת כמעט את כל הסופגניה ואת עדיין מחפשת את הריבה..)

בצק של ספינג' שונה מבצק סופגניה. שכן הוא יותר מימי. (יותר רך מבצק רך..)מה שנותן לנו אח"כ מרקם רך במיוחד של הספינג'.  אפשר כמובן להכין בצק של סופגניות וממנו להכין ספינג' אבל זה יצא לכם סופגניה עם חור ולא ספינג' אמיתי.

הבצק כל כך דביק שהדרך היחידה להרים אותו, זה לשמן את הידיים בהרבה שמן ופשוט לעשות חור באמצע ולהניח בשמן החם (לא מגלגלים ומחברים בקצוות אלא ממש עושים חור באמצע).

אחרי הטיגון טובלים את הספינג' החם בסוכר .

כאן יש וויכוח קטנטן בין המרוקאים למיניהם אם טובלים בסוכר או באבקת סוכר. אם מבחינת המראה ואם מבחינת הטעם. אז כמו שאומרים "על טעם וריח יש הרבה על מה להתווכח" ואם אתם שואלים אותי אז אני מצדדת כמובן בסוכר אמיתי  וקריספי. יאממ..

כמה כללים חשובים בטיגון ספינג' או סופגניות:

את הטיפים לקחתי מהידע הפרטי שלי ומטיפים של קונדיטורים מקצועיים.

התפחה- מתפיחים את הבצק כפעמיים- שלוש (לחצי שעה או עד שהוא מכפיל את נפחו) וכל פעם מוסיפים שמן ולשים שוב. ההתפחות החוזרות גורמות לבצק להיות אוורירי יותר.

סימן קטן שעוזר לכם לדעת שהסופגניות שלכם תפחו מספיק: אם הם צפות על השמן, כשקצת פחות ממחציתם טובלת בשמן. הפס הבהיר בהיקף הסופגניה, הוא האזור שלא בא במגע עם השמן במהלך הטיגון, וזו גם ההוכחה שלפניכם סופגניה מוצלחת. סופגניה ללא הפס הבהיר לא תפחה מספיק לפני הטיגון, ולכן היא שקעה יותר בשמן והמרקם שלה כבד.

למרות שהספינג' כן קצת שוקע בשמן ואחר כך הוא צף. ולכן לא תמיד יש לו את הפס והוא עדיין אוורירי.

חום השמן – השמן צריך להיות חם אבל לא מדי. איך יודעים שהוא חם? מכניסים חתיכת בצק קטנה, אם נוצרים סביבה בועות, זה אומר שהשמן כבר חם ואפשר להכניס את הסופגניה' פנימה.

אם הסופגניה משחימה מהר מדי, סימן שהשמן חם מדי. כדאי לבצוע את הראשון שיוצא ולבדוק אם הוא מוכן מבפנים. בכל אופן רצוי להנמיך מעט את השמן לאחר שהוא כבר חם.

עומק השמן- השמן צריך להיות בעומק של מספר ס"מ (הרבה פחות מטיגון של צ"יפס). לסיר הרגיל שלי – שנכנסות בו 3 סופגניות, מספיק ליטר של שמן.

סיר או מחבת – ניתן לטגן גם במחבת וגם בסיר*

כיצד מטגנים וכמה זמן – נעזרים במרית או בקלף פלסטיק. משחילים בעדינות את הקלף תחת הסופגנייה, מאזנים אותה בעזרת היד השנייה ומעבירים לשמן. זהירות: לא זורקים סופגניה לשמן! מניחים אותה בעדינות ונזהרים לא לטבול את האצבעות בשמן הלוהט. כשהצד הראשון זהוב -שחום, הופכים בעזרת כף מחוררת ומטגנים מהצד השני. זמן הטיגון בטמפ' נכונה יהיה כ-2 דקות מכל צד. הסופגניה מוכנה כשהיא שחומה מבחוץ וקלה יחסית

כיצד לגרום לכך שיספג כמה שפחות שמן –

הוספת מעט אלכוהול (כמו כף ברנדי) לבצק, משפר את הטעם וגם מצמצם את כמות השמן שנספג בסופגניה במהלך הטיגון.  את האלכוהול מוסיפים בשלב הסופי של הלישה, כדי למנוע מגע ישיר עם השמרים ולא לקלקל אותם

קרום עדין על הבצק (בסופגניות) – לאחר התפחת כדורי הסופגניות מורידים את הכיסוי ונותנים להם 5-10 דקות באוויר כדי שיקבלו קרום עדין שישמור עליהם מספיגה מרובה של שמן.

חום השמן -אם הוא לא יהיה חם מספיק, הסופגניות ישתו המון שמן

טיגון בשמן עמוק* עדיף על פני טיגון במחבת כי כך נספג פחות שמן

חימום פיסת גזר בתוך השמן-  כדי לעזור לו לשמור על טמפרטורה קבועה שתקל על תהליך ההכנה ואחידות הסופגניות

למי שבעניין- כלים מקצועיים שיכולים לעזור:

מדחום- כך תדעו שהטמפרטורה נכונה. מטגנים בחום שבין 180-190

בקבוק פלסטיק לחיץ – במזרק יעודי או בקבוק פלסטיק לחיץ המשמש לרטבים, ממלאים את המזרק או הבקבוק במלית הרצויה ומחדירים מלמעלה עד למרכז הסופגנייה. הכי יפה- להוציא את הפייה תוך כדי לחיצה, כדי שהמלית תציץ החוצה.

מתכון לספינג'

קילו קמח

כף שמרים יבשים

3 ביצים

חצי כוס סוכר

כף שטוחה מלח

5-6 כוסות מים חמימים (חד פעמי)

כף ברנדי (או משקה אלכוהולי אחר)

אופן ההכנה מקוצר:

לשים את כל החומרים לבצק רך. מעט נוזלי. לא לשים יותר מדי. (מרקם הבצק לא חלק וזה בסדר)

מוסיפים את האלכוהול בסוף.

נותנים לבצק לתפוח כשלוש פעמיים כשכל פעם מוסיפים שמן ולשים מחדש.

לאחר התפיחה השלישית מחממים את השמן. בודקים שהוא מספיק חם.

לוקחים חתיכת בצק ויוצרים בה חור. מותחים מעט כדי להרחיב את החור. מכניסים לשמן הרותח. מחכים שיזהיב (2 דקות בערך) והופכים לצד השני. מניחים בקערה עם נייר סופג וטובלים בסוכר/ אבקת סוכר