מאת: בלומי לנדא, עטרת חיה

במהלך לימודי ההוראה שלי, נדרשתי לכתוב את העבודה בנושא ספציפי הניתן לבחירה, של השפעת מימד מסוים על גיבוש הזהות בגיל ההתבגרות. אך לפני שאספר על המחקר המעניין שערכתי, כדאי שאקדים להסביר מעט אודות המושג "גיבוש זהות האני", כדי לתת קצת ידע כללי מקדים.

על–פי חוקרים רבים, הזהות המתגבשת היא בעצם איך שאדם תופס ומעריך את עצמו, את כישרונותיו ויכולותיו האישיות. חלק ממרכיבי הזהות הינם תחושת מחויבות ומטרתיות (אדם היודע את מטרותיו בחיים), משמעותיות בחיים, הכרה חברתית, תפיסת שליטה עצמית ועוד. את כל אחד מן המרכיבים האלו ניתן למדוד ולתת ציון לרמה הקיימת בגיבוש הזהות של אדם מסוים.

אדם מגבש ומפתח את זהותו האישית במהלך כל חייו, אך השלב הקריטי והחשוב ביותר הינו בגיל ההתבגרות והנעורים. בשלב זה נפרד המתבגר מזהותו הילדית ועליו לגבש זהות אישית בוגרת ולענות לעצמו כל הזמן על השאלות – מי אני? מה אני רוצה בחיים? מה טוב ומה רע? ועוד.

האתגרים הרגשיים והחברתיים בפניהם ניצב המתבגר בימינו, עלולים לבלבל ולהוביל אותו לתשובות מוטעות לשאלות אלו. הוא מתמודד עם עומס ונגישות יתר של מידע, בפניו הוא אינו מוגן, תחרותיות והישגיות בחברה, פיתויים שונים ועוד. למתבגרים שבכל זאת מצליחים להשיג גיבוש זהות איתנה, יש דרגה גבוהה יותר של תחושת עצמי חיובית, חשיבה מורכבת יותר, פחות אימפולסיביות, יותר כנות וטבעיות, קשרים בין אישיים בריאים יותר וכו'.

כאן בעצם נכנס הנושא שבחרתי לחקור להשוות ולבדוק – כיצד משפיע שם האדם על התהליך המתואר כאן של גיבוש הזהות? כיצד משפיע שם חסידי או שם של צדיק על הילד ועל איך שהוא תופס ומעריך את עצמו? התמקדתי בעיקר בבנות הקרויות על שם הרבנית חיה מושקא במטרה לבדוק האם יש משהו ייחודי ומשותף באופי ובזהות שגיבשו לעצמן ה'חיה מושקות' השונות?

תמיד הייתה לי תחושה שכן. השם הוא הגורם העיקרי לתכונות האופי הבולטות. הסתכלתי על ה'חיה מושקות' שסביבי ושמתי לב לכך שיש בהן עוצמות לא רגילות, שבאם מנותבות הן לכיוון חיובי וטוב ניתן להגיע איתן רחוק מאד. עניין אותי לדעת האם אכן זהו השם שלהן שנותן להן זאת.

את האמת שתחילה חשתי זאת על עצמי. מילדותי שמעתי רבות מהורי על הסבתא בלומא הצדיקה שעל שמה נקראתי, אשתו של המשפיע החסידי הנודע ר' שלמה חיים קסלמן, והבחנתי 'בין השורות' בציפייתם שאלך בדרכה. הרגשתי תמיד שהשם שלי הולך איתי לכל מקום וזמן ומשפיע על התנהגותי ובחירותיי בחיים.

את תחושות הבטן האלו ניסיתי לבסס ולהוכיח באמצעות מחקרים ומקורות מדעיים אך גם ובעיקר ממקורותנו, מתורת הנגלה והחסידות. בסופו של התהליך העברתי שאלונים בקרב קבוצת ה'חיה מושקות' ובמקביל, בקרב קבוצת בנות שלהן שמות אחרים. באמצעות השאלונים ניתן היה להשוות נתונים ומרכיבי זהות שונים והתוצאות כפי ששיערתי, לא היו מפתיעות… אך נחזור למקורות.

המקור הראשוני בעניין הוא השיחה של הרבי לפרשת משפטים ולכ"ב שבט ה'תשנ"ב, שם מדבר הרבי על מעלת הרבנית והבנות שנקראו על שמה: "ואף לאחרי הסתלקותה, השפעתה ממשיכה ובפרט שכמה וכמה מבנות ישראל נקראות על שמה ועל ידי הנהגתן משמשות דוגמא חיה, שהן התחנכו לפי רוחה ועל–פי הוראותיה ובדוגמתה".

במעלת הרבנית מסביר הרבי, ש"נוסף על זכותה היא, יש לה גם הזכות של אביה והיא התחנכה על ידו". בנוסף, מיום זה – כ"ב שבט, נפעל השלב האחרון בהכנת העולם לגאולה, דבר שמדגיש עוד יותר את מעלתה של הרבנית. אין אפוא פלא שבנות אלו, שקיבלו שם נעלה שכזה, הן בדוגמת הרבנית.

מקורו הרוחני של השם

ב'שער הייחוד והאמונה' בתניא, כותב אדמו"ר–הזקן שהשמות והאותיות של כל נברא בעולם מהוות את השתלשלות האור האלוקי שמהווה ומחייה את הנברא בכל רגע. השם אינו מקרי אלא צירוף מדייק ומכוון המהווה את הנוסחה הבלעדית לקיום הנברא.

גם אדמו"ר הצ"צ כותב באור התורה שלמרות שכלפי חוץ נראה ששם האדם הוא רק מושג הסכמי וחיצוני ללא מהות פנימית, אין זה אלא כי שורשו גבוה בעולמות עליונים ובירידתו למטה מתבטא בעניין חיצוני אך מהותו הפנימית של השם עמוקה מאוד.

השם מורה על הפנימיות

שם האדם מעיד על טבעו ואופיו של האדם ופנימיותו העצמית. בסיפור בריאת העולם כתוב שהשם הניתן לחוה היה "כי היא היתה אם כל חי". דבר זה מוכיח כי קריאת שמות אינו נושא זניח ושולי אלא בעל משמעות וכוונה. חוה קיבלה את שמה מתוך הסתכלות בטיבה. היא נקראת כך משום היותה אמם של כל הנבראים. גם בקריאת שמות השבטים מעידה התורה על קשר פנימי בין השם לבין מהות האדם. לכל שם מצורף הסבר ומשמעות פנימית.

השפעת השם על מהות האדם

בגמרא מובא סיפור על רבי מאיר שהיה מאוד מקפיד על שמות אנשים. כששמע ר' מאיר ששמו של בעל האכסניה בה היה אמור להתארח הוא 'כידור' אמר "אדם רשע הוא, שנאמר "כי דור תהפוכות המה"". לכן גם סירב להפקיד בידיו את ארנקו ולבסוף התברר שהערכתו הייתה נכונה. בלי להכיר אותו, שפט ר' מאיר את בעל האכסניה על–פי שמו בלבד.

קריאה על שם צדיק

בנוסף לכך שהשם מורה על המהות הוא גם הגורם למהות. חז"ל מזהירים "לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו בשם הראוי להיות צדיק, כי לפעמים השם גורם טוב או רע". כמו שמוע בן זכור שהיה מהמרגלים ולא שמע בדברי המקום. כך מונה המדרש ומפרט את שמות המרגלים ומוכיח ששמם השלילי מרמז על מעשים השלילים.

מקורות נוספים במדרש מלמדים שהשם הניתן לתינוק בן שמונה ימים, משפיע על התנהגותו ופיתוח אישיותו גם לאחר שנים רבות. השם לא משתנה במהלך החיים כי המהות איננה משתנה. אדרבה מהלך חייו של האדם מותנה בשם עצמו. לכן כל כך חשוב לקרוא לילד בשם חיובי ובשם של צדיק מתוך תפילה ותקווה כי הילוד ידמה במעשיו ודרכיו לצדיק אשר ישפיע עליו כל טוב.

מסופר במדרש שמואל שארבעים שנה לפני שנולד שמואל הנביא, יצאה בת קול משמיים והכריזה שעתיד לעמוד צדיק ושמו שמואל. הודעה זו התפרסמה ונודעה בקרב כל ישראל מה שהביא לכך שכל יולדת נתנה לבנה את השם שמואל אך הבת קול המשיכה להכריז את ההכרזה, מה שהבהיר שהצדיק המדובר עדיין לא הגיע לעולם. תינוקות רבים המשיכו להיקרא בשם שמואל עד להולדתו של שמואל הנביא לאלקנה וחנה הוריו. כשהוא נולד, נפסקה בת הקול וכך ידעו כל ישראל כי 'נאמן שמואל לנביא'. נוצר אז מצב מעניין שגדלה קבוצת ילדים גדולה שנקראת בשם שמואל. חכמי ישראל מעידים כי כל אותם בנים זכו לנבואה ולרמה רוחנית גבוהה כתוצאה משמם! על כך נאמר "שמואל בקוראי שמו" מפני שנקרא שמם שמואל – התנבאו.

ממקורות אלו ועוד ניתן ללמוד כמה גורלית ומהותית קביעת השם עבור הילד למרות שלפעמים נראה שזהו תהליך שגרתי ופשוט. לשם יש עוצמה אדירה והוא מזרים אנרגיות וכוחות ייחודים המשפיעים ישירות על מאורעות החיים. ככל שהשם יהיה יותר איכותי כך תהיה השפעתו החיובית על האדם. השם מקנה לאדם את הכלי הראשוני והעיקרי ליישום שליחותו בעולם וההורה הבוחר את השם צריך להתייחס לכך בכובד ראש ולזכור שהוא בוחר בעצם את ארגז הכלים שישמש את הילד בהמשך חייו.

כיצד מתבטא כוחו של השם בגיבוש הזהות?

לקריאת השם השפעה מכרעת. היא טווה את הדרך עבור הילד, בפרט כאשר היא מתלווה לחינוך שמעלה על נס את תכונותיו ופועלו של הצדיק. במקרה של מתבגר אשר חונך כממשיך דרכו של צדיק או אדם שהיה לו הרבה תוכן ומשמעות בחיים, קיימים סיכויים רבים שהוא ירצה לאמץ את הדמות כמודל לחיקוי ולרכוש את העקרונות ודרך החיים שלה. עצם העובדה שהוא נקרא בשם זה מדגיש את החשיבות העצומה שהוריו נתנו לאישיות על שמה הוא נקרא. אולי אפשר לומר שזה כמו 'נבואה המגשימה את עצמה'. הנבואה שקיבלו ההורים בזמן נתינת השם וציפייתם שהילד יגדל וילך בדרך זו, מגשימה את עצמה בעזרת השם.

בנוסף, לפעמים שופטת החברה את האדם על סמך שמו. השם משפיע על ההתייחסות של הסביבה לאדם והרי יחס החברה הוא אחד הדברים שיש להם השלכה רבה על גיבוש הזהות ועל איך שהאדם תופס ומעריך את עצמו.

קריאה על שם הרבנית חיה מושקא

מאות ואלפי בנות מחסידות חב"ד ומקורביה, נקראות על שם הרבנית מאז הסתלקותה בשנת תשמ"ח. אין מידע מדויק על מספר ה'חיה מושקות' בעולם, אך לפי רישומי משרד הבריאות במדינת ניו – יורק, הפופולאריות של השם נסקה לאחר ההסתלקות והכפילה את עצמה. בשנת 2005 לדוגמא, נקראו בניו – יורק כ–200 ילדות בשם 'חיה מושקא'. ויש כמובן להתחשב בעובדה שאי אפשר לתת את השם הזה ליותר מבת אחת למשפחה.

כל ילדה בחב"ד, בין אם נקראת על שם הרבנית ובין אם לאו, יודעת ומכירה את הסיפורים המרגשים המעידים על אופייה המיוחד של הרבנית. לכולנו היא סמל לאשה אצילית, רגישה ומתחשבת, נדיבה, צנועה ושקטה עד כדי כך שכמעט אין להשיג את תמונתה. התמסרותה והתבטלותה לרבי והכבוד שרחשה לו, השעות והלילות הרבים בהם הייתה לבדה בבית, ממתינה לשובו מ–770, כל אלו העידו על גדלות נפשה.

גם בתקופת השלטון הקומוניסטי, עמדה לצד אביה, הרבי הריי"צ במאמציו המחתרתיים לשמור על הגחלת היהודית ברוסיה. במסירות נפש העבירה ציוד ללומדי תורה מידי יום ביומו למרות הסכנה הרבה שבדבר. היא הייתה יכולה לזכות בכבוד גדול בהיותה ביתו של הרבי הריי"צ ורעייתו של הרבי, אך היא לא חפצה בכך ועשתה הכול בהיחבא, תמיד נשארה מאחורי הקלעים.

המחקר

לאור מעלות נדירות אלו, ברור וטבעי שבת הזוכה להיקרא על שמה של הרבנית מקבלת כוחות רבים משמה. נראה שלא ניתן למדוד את ההשלכה הנרחבת של שם שכזה על גיבוש זהותה של הבת ומהלך חייה אך למרות זאת, בער בי הרצון להוריד למספרים ולהוכחות את מה שכן מתאפשר.

חילקתי שאלונים שחוברו על ידי הפרופסור דוד צוריאל ( – חוקר ידוע בתחום 'זהות האני'), הכוללים 38 היגדים הממוינים לפי שבעת מרכיבי הזהות. הנבדקות התבקשו לסמן את הרגשתן האישית ועמדתן לגבי כל אחד מהם. השאלונים חולקו בין שתי קבוצות של תלמידות מתיכון חב"ד במרכז הארץ. בקבוצה אחת נחקרו בנות בשם 'חיה מושקא' ובקבוצה השנייה בנות שלא נקראות כלל על שם רבניות.

שיערתי שיימצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ביחס לגיבוש הזהות וכך אכן היה. אמנם יש הרבה דברים שהם מעבר למחקר מהסוג הזה ואני בטוחה שכל 'חיה מושקא' יכולה להזדהות עם הדברים ומרגישה את הכוח המיוחד המלווה אותה תמיד, גם אם לא בהכרח שניתן להסביר זאת במילים ובמספרים.

התוצאות  

לא אלאה את הקוראות בכל הסטטיסטיקה שהייתה כרוכה בדרך לתוצאות המדויקות ובכל הטבלאות והגרפים המורכבים. רק אציין שמתוך מרכיבי הזהות נמצאו הבדלים בשלשה מרכיבים: תחושת מחויבות ומטרתיות, משמעותיות ותפיסת שליטה עצמית.

גרף זה מראה את ההבדלים בין מרכיבי הזהות אשר נמצאו מובהקים.

תוצאות המחקר מצביעות על כך שרמת גיבוש הזהות בקרב מתבגרות הנקראות בשם 'חיה מושקא', גבוהה מרמת גיבוש הזהות של מתבגרות אחרות. אם ננתח את משמעות התוצאות נוכל להסיק שבת שנקראת על שם הרבנית והתחנכה על ברכי הסיפורים אודות הרבנית, מקבלת משמעות פנימית מיוחדת. היא מרגישה את הזכות וגם יודעת את מקומה ודרכה בחיים. השקפתה על החיים ברורה ויציבה ויש לה ערכים מגובשים לגבי העתיד. היא תשאף למלא את זמנה בתוכן ועניין, בטעם ומשמעות. יש לה גם יכולת לשלוט בעצמה במצבי לחץ, כעס או רגשות שליליים אחרים. היא מודעת לעצמה ולרגשותיה ואם תרצה בכך היא תצליח להפוך את הרגש השלילי לחיובי. מתוך כך שהיא חדורה ברוח של שליחות, היא בטוחה בעצמה ובעמידתה בהתחייבויות שלקחה על עצמה. כל זה על פי תוצאות המחקר.

לסיום, גם אם לא נקראתן חיה מושקא, הכל בהשגחה פרטית ובידיכן הכוחות לו רק תרצו להגיע רחוק! בהקשר לכך נציין גם את ההתייחסות המעניינת של הרבי לשמות אחרים, הנחשבים אפילו שליליים לכאורה. כאשר עבר ר' נמרוד חפץ מכפר חב"ד ב'כוס של ברכה', הוא שאל את הרבי האם לחליף את שמו 'נמרוד', לשם חיובי יותר. הרבי ענה בשתי מילים בלבד – "אין צורך". יש חסידים שפירשו זאת – "עם השם שלך, אתה תמרוד בכל מה ששלילי ומפריע לעבודת ה'! אבל גם מבלי לפרש את דברי הרבי, יש כאן מסר ברור שעם כל שם שניתן לנו, ניתן להיות חסידים ויראי שמיים במלוא מובן המילה.