יש לי איזה זיכרון ישן מבית הספר.. 

זה סיפור עצוב על יונה תכולה שנתקעה על אדן אחד החלונות הגבוהים בכניסה הראשית. 
היונה הקטנה לא 'תפסה' כי החלונות אומנם שקופים אך הם אטומים… 

היונה לא הייתה סתם יונה. היא הייתה יונה לוחמת, אמיצה, נחושה בכל מעודה לצאת לחופשי ולעוף אל האוויר הפתוח.

כל כמה דקות היא לקחה צעד אחורה תפסה תנופה ועפה בעוצמה לתוך החלון.  הציפור העקשנית לא וויתרה גם לאחר מספר רב של התנגשויות כואבות. היא ניסתה שוב ושוב, דבקה במטרה!

צפיתי בה מהצד וכל כך ריחמתי עלייה ועל הכוחות הרבים שהיא מבזבזת לחינם…

הבטתי בה ומשהו בהתנהגות של הזכיר לי אותנו.                                                                                                                                         

כן,  הרי בדברים מסוימים גם אנחנו לפעמים כאלה. מתעקשים כל כך שזו הדרך ליציאה, שזה ורק זה המפתח להצלחה. שדווקא כך אצליח למצוא זיווג מתאים ודווקא בעבודה הזאת אגיע רחוק יותר. כי זה ברור ובהיר והשמש זוהרת ממש בכיוון הזה..

אבל היי, אולי אנחנו כמו הציפור שמתנגשת בחלון ולא מתייאשת?
אולי יש דרך אחרת?  
אולי ממש מאחורינו מחכה לו איזה חלון פתוח..?

בסופו של דבר אב הבית לקח סולם. תפס את הציפור ושחרר אותה דרך הדלת, כמה שהיא הייתה מאושרת לפרוש שוב כנפיים!

האמת, שאילו היא הייתה ממשיכה להתעקש אולי בסופו של דבר היא הייתה שוברת את החלון ופורצת אל החופש כשגופה פצוע מרסיסי זכוכית… 
לפעמים, צריך לשים לב שגם אנחנו לא מתעקשים להתנגש בחלון אטום, שאנחנו לא מפספסים את החלון הפתוח ממש מאחור, שאנחנו לא פורצים אל ה'חופש' מלאי סדקים ושריטות כל כך מיותרות…..

ולפעמים, צריך לתת למישהו שרואה את התמונה הכוללת לשאת אותנו בידיו ולהוביל אותנו אל המסלול הנכון.

וגם כשקשה צריך לזכור שיש מי שרואה ומכוון, שמראה לנו את הדרך ודואג. צריך רק להרפות ולתת לו להוביל.

בהצלחה!=)

יו"ד אל"ף ניסן, מהות היום ומתנות לנשיא  

המצרכים:

2 ביצים גדולות, 300 מ"ל שמן אגוזים או זית, 2 כפיות מלח, 2 כפות מיץ מלימון סחוט

אופן ההכנה: 

1. במעבד מזון או בקערה עם מוט בלנדר מעבדים יחד את הביצים, הלימון והמלח, באיטיות הכי נמוכה.

2. בהדרגה, מוסיפים את השמן, ותוך כדי מגבירים מעט את הקצב, עד לקבלת קרם מיונז יציב ומגובש.

3. מעבירים לכלי אטום ושומרים במקרר

בהצלחה

למעלה מ 5,000 ילדים מ- 16 בתי ספר ו-23 גני ילדים מכל רחבי העיר נתניה, השתתפו בתוכנית "מאפיית המצות" לתלמיד של בית חב"ד נתניה. התוכנית נערכה ע"י מוסדות חב"ד נתניה בהנהלת הרב מנחם ולפא רב הקהילה ובארגונו של מנהל הפעילות הרב נח סוליש.   

במהלך התוכנית המרתקת למדו הילדים אודות מנהגי והלכות החג בצורה חוויתית ומוחשית. הם צפו בסרטון מהמם הממחיש את תכני החג, והשתתפו בהצגה מרתקת בנושא. הילדים נחשפו להליך המיוחד של הכנת הבצק למצה- שאבו מהבאר "מים שלנו", למדו מהו "קמח שמור", "ח"י רגעים" וכל שאר המושגים אודות אפיית המצה. לאחר מכן הילדים לשו את הבצק, חוררו את המצה, וניגשו לתנור המיוחד כדי לאפות בעצמם את המצות ממש כמו במאפית מצות אמיתית. תחושה זו נוצרה בין היתר בהשראת התפאורה המושקעת והיחודית מהיפות ביותר בארץ של מאפית המצות של בית חב"ד נתניה.

את ההדרכה במאפיה הגישו מדריכות מובחרות מתיכון חב"ד בנתניה "בית רבקה". תודה מיוחדת למנהלת בית הספר חנה זלמנוב ולרכזת דבורה בוקובזה.

"ספגטי"-אטריות ביצים

מרכיבים: ביצים, מים, מלח ( ניתן להוסיף כף קמח תפוחי-אדמה על כל ביצה, למי שמשתמש)

אופן הכנה:

לבחוש עד קבלת בלילה אחידה

לטגן חביתיות דקות

לגלגל ולחתוך לרצועות דקות

להניח בקערה.

בולונז

מרכיבים : 2 בצלים גדולים, 1/2 ק"ג בשר בקר טחון

עגבניות, גזר, 1/2 כוס מים, סוכר ( נוזלי או מוצק ), מלח

אופן הכנה:

לקצוץ את הבצל ולטגן את הזהבה

לחתוך גזר ועגבניות לקוביות

להוסיף לבצל עד ריכוך חלקי תוך כדי בחישה

להוסיף את הבקר הטחון ולפורר בכף עץ

להוסיף חצי כוס מים, מלח, סוכר לטעום ולשפר טעם.

לבשל מס' דקות ולשפוך את הבולונז על האטריות

ברוך המקום ברוך הוא כנגד ארבע בנות דיברו משפיעות ונשות מעשה בהתוועדויות ואף היו נותנות בהן סימנים ואלו הן-

החסידית (הצדיקה )

הפרחה

החרשנית

הרוצה להיות חסידית ולא יכולה מפאת הלחץ החברתי, הלימודים, הקושי וכו'.

בת חסידית אומרת- "מה העדות החוקים והמשפטים?" מה תוכנם וכיצד יכולה אני לשייכם אלי, לחיי היום יום? וכדי לדעת את ה' ולהשכיל תלך ותעיין בשיחות ובמאמרים ובליקוטי ליקוטים, ותברר העניינים ותתרץ המוּקשים, ותשב בכל התוועדות מן תחילתה לסופה, ותנגן בחיות ובעיניים עצומות. ותלבש חצאיות ארוכות וגרביים 40 דנייר וחולצות מכופתרות, ובאינטרנט לא שלחה את ידה יען אשר יראת ה' היא, ותאמר חתת ורמב"ם, שחרית ומנחה בכוונה ובדבקות, ולמבצעי הרבי תרוץ ותתרוצץ ולא תחת ולא תִּתְּפָדָחַ שהרי נא' "אל יבוש מפני המלעיגים".

ואת הרבי תכניס לכל עניין ועניין גם כשאין זה נראה קשור, ותחשוב עליו יומם וליל היאך תשמחו ותיקשר אליו באמת. ועל מידותיה תעבוד באמת ובחסד, ותחייה גאולה גם בעת הגולה ותפרסם משיח ותכין תוף ובגד לעת ההתגלות. ובכל יום לפני השינה תחשבן ותפשפש במעשיה והצריכים תיקון ותשובה תשוב ותתקנם.

הפרח'ה אומרת- "מה העבודה הזאת לכם?" מה הקטע? ולא תבין איך אפשר ללמוד תורה וחסידות כל היום, ותברז משיעורי ליקוטי שיחות ופרשת שבוע ותניא ודינים שהרי למותר יחשב לה הדבר, ולשיחות המוסר תקשיב בחצי אוזן והדבר בלאו הכי יצא מן האוזן השנית, ולהתוועדויות תלך לקיים בהידור מצוות "ואכלת ושבעת" ברוגעלעך כשרים ובבורקס מהודרים ללא רבב, ובניגונים תנמנם ותפטפט ותצא ע"י כך ידי חובת התוועדות. ותמתח חצאיותיה ביושבה למען תהא היא צנועה, וכשאי אפשר הדבר מפאת ג'ינסות החצאית תורידה ותחליפה במסירות נפש. ותראה סרטים מצויירים בלבד כי כך קיבלה על עצמה בהחלטה טובה, ותחזיק עצמה מלשמוע שירי לע"ז בעבודה עצמית קשה.

הרבי חשוב לה כי הוא אדם חכם מאד וצדיק בבחינת "כל רז לא אניס לי'ה", והוא הרי הרבי של כולנו כידוע לכל. אך כסבורה היא שאין מכך כל נפקא מינה לגבינו, למעשינו ועבודתנו. ועל כן תנסה היא ככל יכולתה לשמור המצוות אולם דמיא לה בנפשא שאין העיתים שוות וביום שאין לה חשיקה והתעוררות אהבה המסותרת מבחינת יחידה שבנפש תעש ככל העולה על רוחה וד"ל.

ולפי שהוציאה עצמה מן הכלל, ותעש מן העיקר טפל ומן הטפל עיקר, הקהי את שיניה לאמור, אילו היית שם לא היית נגאלת. ופירשו חסידים- שם-אצל רבי אחר, לא היית נגאלת. אך כיוון והננו כולנו נבחרנו להיות חסידי אדמו"ר שליט"א הרי בוודאי ובוודאי שנגאל כולנו כהבטיחו לנו.

חרשנית מה היא אומרת? "מה זאת?" מה נראה להם? ולא נתיישב הדבר בשכלה היאך ניתן ללמוד כל כך הרבה שיחות ורמב"ם וחת"ת ביום ועוד להספיק ללמוד להיסטוריה ולאזרחות ולמדעים ולחשבונאות ושאר מרעין בישין כיוצא בהן. ותרצה מאד להבין ולקיים העניינים אולם מפאת קוצר הזמן תעש המוטל עליה בלבד ושלא לשמה שהרי "אנוס רחמנא פטרי'ה" ומן הסתם יתחשב הרבי והאדמו"רים וה' בבגרויות ובמטלות ובפסיכומטרי ובביוחקר ובלוג, ובשיעורי הבית ועזרה בבית ומעורבות חברתית. ואת החת"ת תאמר בלא נשימה ובקושי, ומנחה שוב התפספסה.

יודעת הינה כי חסידת הרבי היא ושליחתו להפיץ האור בכל מושבותי'ה אולם ריבוי הקשיים והמבחנים והמערכת הצפופה איננו מאפשר מילוי הוראותיו הקדושות כראוי, ובוודאי מיצירה היא על כך, אולם הסבר מעולה וסיבה חריפה יש לה לכל שאלה באשר תישאל. וכבר אין הלב צר ודואב ר"ל על כך ולאט לאט כמדומה שנשתכחה המטרה והדרך מילאה את מקומה.

הרוצה להיות חסידית ואינה יכולה מפאת קוצר או חוסר ולחץ חברתי- את פתחי לה, שנא' ביום ההוא הגדת וגו'. תניא בע"פ קשה לה ללמוד, בהתוועדויות היא נרדמת ובכלל עסוקים ליבה ומחשבתה בלשרוד, לשרוד ולשרוד- את בית הספר, את החיים, אולם יודעת היא שזהו מירוץ המוביל לכלום- כעין וכדוגמת "טעמפעל ראן" הידוע, שהעולם מתמכרים לזה אולם החכמים המחפשים תכלית ומטרה לא יגעו בזה. ותמשיכי ותוסיפי דברי חיזוק, שהרי כולנו באותה סירה, ולכולנו קשה וכואב הניסיון וההתמודדות. היא הרי מנסה ככל יכולתה, וגם המעט שהיא עושה, יודעת היא שכל דבר קטן הינו בעל חשיבות עליונה.

את הרבי היא מכירה מספרים וסיפורים, מהתוועדויות וחפירות, אולם אין היא מכירה אותו, ולא פגשה בו אף פעם. היא רק יודעת שהוא אבא שלנו, המקשר ביננו לבין ה', ושצריך להתקשר ולהתבטל ולהתמסר אליו, והיא עושה זאת ככל יכולתה.

הגאולה הגיעה, השופר נשמע, הבת החסידית מחייכת כאדם לאה שצלח זה עתה דרך ארוכה. הפרחה טומנת פניה בקרקע בכלימה, אולם לא שופטים אותה קשות בגין הניסיונות הקשים אותם עברה. החרשנית שמחה שהתבטלו הלימודים, וקצת מתאכזבת לגלות שמתחילים חדשים, אמנם ללא מבחנים כתובים, אלא מעשיים. והבת שרצתה ורצתה, ולא תמיד הלך לה, אבן נגולה מעל ליבה. זהו, בטל היצר הרע, עכשיו יהיה יותר קל.

היא צדקה בהשערתה, עוד בזמן הגלות, יש להיות חסידיים, ואם אי אפשר מפני כאלו וכאלו סיבות, הרי שיש לפחות לרצות.

החומרים:

5 חזה עוף

 2 תפוחי אדמה

 2 בטטה

בצל גדול

אופן ההכנה:

לקצוץ ולטגן את הבצל, להוסיף את חזה העוף ולטגן עד שמשחים. להוסיף את תפוחי האדמה והבטטות חתוכים לקוביות. להוסיף מלח גס ומים בכמות שלא מכסה לחלוטין את התבשיל. להרתיח, לבשל על אש נמוכה עד שהירקות מתרככים והרוטב מסמיך.