שאלה:
האם גם נשים חייבות באמירת ההגדה?
תשובה:
אחת מהמצוות החשובות בליל הסדר היא מצות סיפור יציאת מצרים, וגם נשים חייבות בכך. את המצוה הזו מקיימים באמירת ההגדה. לכן ראוי לדאוג מראש להגיע לליל הסדר רעננות, על מנת להיות שותפות פעילות באמירת ההגדה מתוך שמחה. דבר זה דורש תכנון מראש, להימנע בימים הסמוכים לחג, בפרט בערב החג, מכל טירחה שאינה מוכרחת על פי הלכה לצורך הכנסת החג בכשרות (לדוגמה: ניקיון אביבי מומלץ לדחות לחופש הגדול, אוכל לחול המועד אפשר להכין אחרי החג הראשון)[1].
שאלה:
עד איזה שלב בליל הסדר צריכים הילדים להישאר ערים?
תשובה:
ילד או ילדה שמבינים כאשר מסבירים להם את ענין החג ויציאת מצרים, ומסוגלים להקשיב להגדה ולהלל, לכתחילה עליהם להישאר ערים עד אחרי הכוס הרביעית שבסיום ההלל[2]. ילדים שאינם מסוגלים להישאר ערים עד הסוף, או שאינם מסוגלים להקשיב לכל ההגדה, עליהם להיות ערים לפחות עד אחרי הפיסקה "עבדים היינו", שהיא עיקר התשובה על שאלתם "מה נשתנה"[3].
שאלה:
האם לנשים די בכזית אחד מצה לאפיקומן?
תשובה:
לכתחילה טוב שגם אשה תאכל שני כזיתים באפיקומן, אחד זכר לקרבן פסח ואחד זכר למצה הנאכלת עם הקרבן. מי שקשה לה לאכול שני כזיתים, תאכל כזית אחד ותכוון שהוא זכר לפי הדעה שהלכה כמותה[4].
שאלה:
האם כלי חד-פעמי צריכים הכשר לפסח?
תשובה:
מוצרי חד-פעמי הבאים במגע עם אוכל או שמשתמשים בהם בשעת האוכל, אם עשויים מקלקר, קרטון או נייר (כגון: כוסות, נייר אפייה, מפיונים, מגבות-נייר וכו') צריכים הכשר לפסח, כי קיים חשש לעמילנים של חמץ או קטניות המעורבים בהם[5]. כמו כן שקיות-מזון צריכות הכשר לפסח, מחשש לעמילן המצוי בצידן הפנימי[6]. ניילון-נצמד צריך הכשר לפסח מחשש לשמן קטניות המרוח עליו[7]. מוצרי חד-פעמי מפלסטיק (כגון כוסות, צלחות, סכו"ם, קופסאות איחסון וכו') ראוי לקנות עם הכשר לפסח, מחשש שמא הפועלים אכלו חמץ תוך כדי אריזה[8]. רדידי אלומיניום ותבניות אלומיניום חד-פעמי צריכים הכשר לכל השנה מחשש למריחת שומן אסור, ולפסח ראוי לקנות עם הכשר לפסח לוודא שנארזו ללא חשש חמץ כנ"ל[9]. [כאן המקום להזכיר שבליל הסדר טוב לפאר את השולחן בכלים נאים, משום דרך חירות[10]. לכן גם אם מוכרחים להשתמש בחד-פעמי, כדאי להשתמש בסוג נאה ומשובח].
שאלה:
האם תמרוקים צריכים כשרות לפסח?
תשובה:
תמרוקים המשמשים לרחיצת או סיכת הגוף, כגון: סבון, שמפו, קרם ידיים, דיאודורנט, מגבונים לחים וכו', גם אם פסולים למאכל כלב, לכתחילה נכון שיהיו כשרים לפסח[11]. איפור שמטרתו רק לצבוע את העור ולא לעדנו ולהחליקו אינו צריך כשרות לפסח[12]. אודם שמטרתו רק לצבוע השפתיים ולא לעידון העור, אם אין בו טעם אינו צריך כשרות לפסח[13] (אך אין להשתמש בפסח באודם שהשתמשו בו במשך השנה[14]).
שאלה:
האם תרופות צריכות כשרות לפסח?
תשובה:
תרופה שאינה ניטלת דרך הפה אינה צריכה כשרות לפסח, כגון: משחות, תרסיס לאף, טיפות עיניים ואוזניים, נרות וכו'[15].
תרופה הניטלת דרך הפה, אם יש בה רק חשש קטניות מותר להשתמש בה אפילו לחולה שאין בו סכנה[16].
מי שצריך לקחת כדורים (ללא טעם) מסיבה רפואית, כגון: לחץ דם, סכרת, מחלת לב, מחלת כליות או שאר איברים פנימיים, בעיות נפשיות, רשאי להשתמש בכדורים בפסח ללא פקפוק גם אם התרופה אינה מופיעה ברשימת התרופות הכשירות[17].
תרופה עם טעם (כגון סירופ) יש לוודא שנמצאת ברשימת התרופות הכשירות. אם התרופה אינה מופיעה ברשימה יש למצוא לה תחליף בצורת כדור (ללא טעם) לאחר התייעצות עם רופא. אם מדובר בתינוק שאינו מסוגל לבלוע כדור אפשר להמיס את הכדור בנוזל מתוק. אם אין לתרופה האסורה תחליף, יש להתייעץ עם רב מורה הוראה. במקרים של פיקוח נפש יש כמובן להשתמש בתרופה האסורה. כדי לא לעבור על איסור בל יראה ובל ימצא בהחזקת התרופה האסורה בבית, יש למכור את התרופה לגוי קודם הפסח יחד עם שאר החמץ, וכשצריכים להשתמש בה בפסח משתמשים, אם צריך לקנות את התרופה בתוך הפסח יש להשתדל לקנות (בלי לשלם כדלהלן) מבית מרקחת שמכרו את התרופה לגוי קודם הפסח ולומר במפורש בשעת הקנייה שלא רוצים שהתרופה תהיה שלנו עד אחרי פסח אלא שמשתמשים בינתיים ברכוש הגוי וישלמו רק אחרי פסח[18]. אם החולה זקוק לתרופה אסורה בדחיפות מחמת פיקוח נפש, יש לקנותה בכל דרך שהיא במהירות המירבית[19]. אם אפשר טוב לאחסן את התרופה האסורה מאחורי מחיצה בגובה עשרה טפחים[20]. קטן שזקוק לתרופה אסורה והוא רק חולה קצת, לכתחילה יש לבקש מגוי או קטן שיתנו לו את התרופה בפה, ואם אין גוי או קטן יכול גם ישראל גדול לתת את התרופה לקטן החולה[21].
בתרופות הומיאופטיות אין להשתמש בפסח, אלא אם כן יודעים בבירור שהתערובת האחרונה נעשתה קודם הפסח עם אלכוהול כשר לפסח בכמות שיש בה כדי לבטל בשישים את אחוזי האלכוהול שאינו כשר לפסח[22].
באדיבות בית ההוראה בראשות הרב אהרון שליט"א. נערך ע"י הרב יהודה ליב נחמנסון שליט"א מרבני בית ההוראה.
