זה המקום להודות לכל העוסקות במלאכת הקודש מתוך התמסרות גדולה: הרבנית יפה קדוש, הגב' מושקי מעל, אחראיות הנציגות, הנציגות הראשיות וכמובן הנציגות בבתי הספר.

נערה מתבגרת הגיעה לאמה והתלוננה על קשיים מרובים ובעיות שמתחלפות וטענה כי החיים קשים וכבר אין לה כוח..

אמה קראה לה אל המטבח והעמידה 3 סירים. שפכה לתוכם מים והציתה את הגז. כאשר המים רתחו הכניסה לתוך כל סיר דבר מאכל אחר. לאחד מהם הכניסה גזר, לשני ביצה ולשלישי גרגרי קפה.

לאחר כ20 דק' סגרה את הגז וקראה שוב לביתה. הוציאה את הגזר והניחה בקערה. את הביצה שמה על צלחת ואת הקפה מזגה לכוס.

פנתה אל ביתה ושאלה: "מה את רואה?" הבת ענתה:" גזר, ביצה וקפה" האם ביקשה שתתקרב ותרגיש את הגזר. כשעשתה כך הבחינה שהוא רך. אח"כ ביקשה האם שתיקח את הביצה ותקלף אותה והיא שמה לב שהביצה התקשתה. לאחר מכן הורתה לה לטעום מהקפה. הבת חייכה כשעשתה זאת: "מה זה אומר, אמא?"

האמא אמרה: "שלושת דברי המאכל עברו את אותו קושי – הרתחה במים – כל אחד הגיב אחרת.

הגזר נכנס חזק וקשה אולם לאחר הרתיחה התרכך ונעשה חלש.

הביצה הייתה שברירית. הקליפה החיצונית הדקה הגנה עליה ואחרי שהייתה במים רותחים ניתן נהייתה קשה יותר מבפנים.

גרגרי הקפה היו עם ארומה מיוחדת אך לאחר הרתחתם ניתן היה לא רק להנות מהריח אלא גם מהטעם וזה רק השביח אותם."

"אילו מהם את?" שאלה האם את ביתה."כאשר קושי ניצב בפתח דלתך האם את כמו הגזר, ביצה או גרגרי הקפה?"

בימים אלו אנחנו שולחים את ילדינו למסגרות שונות. לכל אחד מהם תהיה התמודדות. גם כאשר המסגרת מוכרת, אך המורה חדשה והרמה עולה גם אז נדרשים כוחות להסתגלות.
וודאי כאשר זו התחלה של בי"ס – ילדי כיתה א' או אלו העולות לתיכון ובטח נערים שעוזבים את הבית ופוסעים את צעדיהם הראשונים בישיבה….

כולנו רוצים את הכי טוב עבור ילדינו ולעיתים זה גורם לנו להגן ולגונן עליהם במקום לתת להם להתחזק ולהתעצם כתוצאה מחוויות והתנסויות העוברות עליהם.

יש פעמים שנדמה לנו שרק כאשר הכול הולך לפי התוכניות והרצונות שלנו אז טוב לנו, אך כאשר משהו משתבש בדרך מזדחלים האכזבה, דאגה, תסכול או ייאוש ומנסים להרפות את ידנו.

מתחת ולפני כל הרגשות הלל מסתתר לפעמים רגש שלעיתים קרובות קשה לנו לזהות אותו – שליטה!!!

הנפש הבהמית ערמומית ולכן היא מסתירה אותו. היא מודעת לכך שלא נעים לנו להודות בקיומו…

ברגע שנקרא לילד בשמו ונבין מי שמנהלת אותנו מתחת לפני השטח, נוכל לפנות מקום ולתת לקב"ה להיכנס.

ניסיון מלש' נס – להתנוסס. כל המטרה שלו היא לרומם ולחזק אותנו.

ברגע שאנחנו כהורים נזכור זאת ונהיה במקום של אמון ואמונה, קבלה וביטחון, נשדר לילדינו שיוכלו לצלוח כל קושי ולא רק לעבור אותו אלא לגדול ולצמוח דרכו.

הכותבת שפרה אופנר – הינה מנחת הורים בעלת תעודה מאגף שפ"י ובוגרת מכון אי"תן.

לסדנאות, הרצאות וייעוץ אישי – 0502377072

מאות נשים השתתפו במסיבת ראש חודש אלול וערב שכולו חיזוק האמונה שאורגן ע"י ארגון נשי ובנות חב"ד כפר סבא בראשותה של השליחה הגב' דינה ימיני. אורחת הערב היתה הגב' טלי מימון שסיפרה את סיפורה המרגש והמעצים על בנה, שחיזק את הנשים באמונה וביטחון בהקב"ה.

לפרטים והזמנות:

054-2567703 יעל אברהם
מנחת הורים מוסמכת, זמרת ומוזיקאית

3 ביצים
כוס מיץ תפוזים (לא חובה סחוט, או 100 אחוז טבעי)
כוס שמן
כוס סוכר
כוס וחצי קמח תופח
חצי כוס קוקוס
100 גרם שוקולד מריר מגורד

אופן ההכנה

להקציף את החלבונים והסוכר לבלילה: להוסיף את החלמונים, שמן, מיץ תפוזים , קמח וקוקוס.
להמשיך לבחוש עד שהתערובת אחידה,
להוסיף שוקולד מריר מגורד,
לחבר את הקציפה ואת הבלילה בתנועות עדינות.

להעביר לשתי תבניות אינגליש קייק ולאפות בחום בינוני בערך 50 דקות.

(התמונה אינה ממחישה את המתכון)

פעם המורה שלי לחשבון ניסתה להסביר באיזה שלב הפרבולה מתחילה לעלות או לרדת…והיא אמרה משפט כזה חזק:" בנקודה הכי גבוהה או הכי נמוכה מתחיל השינוי"

לפי דעתי זה תקף לגבי כל דבר ולא רק לגבי פרבולות. בסופו של דבר את השאלה הזאת שואל כל אדם במשך חייו או בנקודה הכי גבוהה או הכי נמוכה…

מה המטרה שלי בחיים? במילים אחרות מה אני רוצה להשיג להיות או לעשות.

ויש גם תשובה:
בוא נתחיל בכלל מההגדרה של המילה מטרה:מטרה-(א)  הסיבה שלישמה משהו נעשה או נוצר (מהמילון)(ב)מה שרוצים להשיג להיות או לעשות(גם זה מהמילון)

א.
הסיבה שלשמה יהודי נעשה או נוצר זה 4 דברים:
אלוקים
רבי
גאולה
עמ"י
זה 4 דברים הכי מרכזיים בחיים של יהודי שלשמם הוא נוצר!! (אין צורך בהסבר כל אחד מבין)

ב.
בעצם האדם מחפש מטרה.
האדם מוכן למות בשביל המטרה שלו, כי הוא מוצא לעצמו מטרה נצחית, שהוא מוכן להקדיש את חייו אליה ועליה הוא יודע שגם אח"כ היא תמשיך להיות
בעצם מטרה זה סוג של חלום ההבדל ביניהם זה המציאותיות- כמו אדם שחולם להיות ינשוף… למה זה נחשב חלום ולא מטרה הרי הוא רוצה להיות כזה, אבל זה לא מציאותי (אני לא מכלילה את כל החלומות. יש חלומות שהם כן מציאותיים אבל הם רחוקים מהמציאות, ביחס למטרה שהיא יותר קרובה) לעומת זאת אדם שרוצה להיות פרופסור זה מטרה כי זה מציאותי (שוב אני לא מכלילה זה בגדול. ויש אנשים שבשבילם להיות פרופסור זה לא מציאותי…)

בד"כ אנשים שואפים למטרות שגם אחרי שהם כבר לא יהיו בין החיים המטרות האלה שהם הקדישו להם את החיים ימשיכו להיות קיימות ומה שהם עשו בשביל להגיע למטרה יהיה קיים ונצחי.ולכן אדם מוכן להקריב את חייו למען מטרה למות לשם האידיאל של החיים שלו כי הוא יודע שגם אחרי שהוא ימות בשביל המטרה וימסור את נפשו עליה זה יעזור לה להתקיים וזה יהיה לנצח!

ניקח לדוגמא את אותו חייל שמסר את הנפש שלו וקפץ על הרימון למה הוא היה מוכן לעשות את זה? כי הייתה לו מטרה!! המטרה שלו הייתה שכל החיילים שלידו ימשיכו לחיות, ומהם יצאו דורות, דורות של ילדים שבעצם יביאו לקיום נצחי של עמ"י הוא ידע שהוא מוסר את עצמו למען מטרה נצחית למען מטרה שגם אחרי שהוא כבר לא יהיה פה המטרה תשאר לנצח!!

לסיכום:(סוג של)
האדם מחפש מטרה.
האדם מוכן למות בשביל המטרה שלו, כי הוא מוצא לעצמו מטרה נצחית, שהוא מוכן להקדיש את חייו אליה ועליה
הוא יודע שגם אח"כ היא תמשיך להיות.

הדברים היחידים בעולם שהם נצחיים זה 4 דברים:
אלוקים
רבי
גאולה
עמ"י

אם אנחנו רוצים מטרה ניצחית זה 4 דברים האלה שהם לא יפסקו לעולם!!

אז בואו נתחבר ל4 דברים נצחיים אין סופיים שלשמם נבראנו. ונקדיש אליהם ועליהם את חיינו!
ניקח את זה בתור מטרה!

ביום אחד זוכים ההורים ששלחו את בנותיהם לקעמפ – לחוות מעט ממה שחוות בנותיהם במשך שבועיים מרוממים. וכך ביום ההורים בקעמפ נהנו ההורים מארוחת צהריים מושקעת, סיור בין מוצגים שהכינו הבנות והצבעה למוצג הזוכה, מסדר, מופע ותוכנית שהשאירו רושם מיוחד של חיילות צנועות וחסידיות בצבא כל כך עוצמתי.

במהלך התוכנית ביום ההורים, דיברו בפני ההורים: הרב פרץ פרידמן מהנהלת הקעמפ שתקע בשופר והקריא מכתב של הרבי, הרב בנימין קרניאל שליח הרבי בגדרה, והרב דוד נחשון יו"ר תנועת הנוער צבאות השם וניידות חב"ד.