Author Archive

תזכורת לאמירת פרשת הנשיאים: ה' ניסן

ה' ניסן

 

בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה: כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה: שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי:

נוסח ה"יהי רצון" לאחר אמירת הנשיא של אותו יום: 

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר הַיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָדוֹל עַל נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְּשִׁין כְּצִפֳּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵּיל הַנָּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְאִתְּמָר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן שֶּׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פָּרָשָׁה שֶׁל הַנָּשִׂיא הַיּוֹם, אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַּׁת זֶה הַשֵּׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן:

"אנא נסיב מלכא" • הכנה לי"א ניסן

ב"ה

י"א ניסן התשעה

גולשת יקרה!

מתוך אדי האקנומיקה וערפילי האבק..
קחי לי לך רגע וצאי מהמחנק..

כי יש סיבה טובה לעצור הכל
זה לא סתם  יום רגיל של חול

יום מיוחד מגיע לכאן
אכן, הוא היום יא ניסן,

יום הולדת לנשיא הדור
יום שמקרין על כולנו אור,

כן, לרבי מה"מ יום יומולדת
זו באמת הזדמנות מיוחדת

כזה תאריך אי אפשר לפספס
ובהחלט חייבים להתייחס,

הרבי מאמין בנו הנשים ובכוחנו המופלא
לחנך ברכות, חכמה ואהבה.

אשה עקרת הבית- עיקר הבית
משפיעה ומקרינה על כל בני הבית.

וכידוע, בזכות נשים נגאלו ממצרים אבותינו,
ובזכות נשים נגאל גם בדורנו אנו,

אז לכבוד הרבי, נפנה כמה דקות של התבוננות
איך אנחנו מחזירים לו טיפה של התמסרות.

(כתיבה בחרוזים: ש.זימרמן)

בעז"ה בימים הקרובים יעלו לאתר תכנים רבים שיעזרו לך להתבונן ולנצל את הימים שלפני י"א ניסן.

התכנים יהיו בנושא "אנא נסיב מלכא" – בוחרות במלך! 

בטור הבא: הסבר על המאמר "ביום עשתי עשר"  (י"א ניסן ה'תשל"א) ממנו לקחנו את המושג "אנא נסיב מלכא".

מיהו הפיקח, במי הוא בוחר ומה ההשפעות שמקבל.

המשיכי לעקוב…

יש לך מה להוסיף? סיפור? טור? אימרה או כתבה שתוכל להועיל לגולשות ולהוסיף בהכנה לי"א ניסן? 

שלחי אלינו,

[email protected]

סוכר מהודר ועוד כמה מתכונים • חיה אביטל

סוכר מהודר ועוד כמה מתכונים

מה שאכתוב עכשיו מיועד למי שכן אוכלים אצלה סוכר בפסח. בעיקר למי שמכינה מי סוכר. ומנסה להכין ממנו עוגות ועוגיות וקצת מתפקשש לה..

הפעם אלמד אתכן איך אני מצליחה גם להשתמש בסוכר סוכר. ממש גרגירים. וגם להדר ולסנן את המי סוכר וכו. שנה שעברה, אחרי שבישלתי את המים עם הסוכר (הכמות היא ליטר מים לכל קילו סוכר למי שלא יודעת) וסיננתי, החזרתי אותם לסיר ובישלתי אותם עוד, עד שהם הפכו להיות סירופ סמיך מאוד. אחר כך כיביתי את האש ונתתי לסוכר להתקרר. כשהסירופ קר הוא מתקשה ואז פשוט מרסקים אותו ומחזירים אותו למצבו הגרגירי. אפשר לרסק עם כף עץ (כמו שאני עושה) או לנסות לשים במעבד מזון (לא ניסיתי עדיין). יוצא מן גרגירי סוכר צהבהבים ומעט לחים. אני מכינה איתם בעיקר עוגיות. עם עוגות לצערי אין לי מספיק נסיון. כמה מתכונים שניסיתי יצאו קצת פשטידתיים.. חסרה להם כנראה נוכחות הקמח.

אז אחרי שהכנתם (או דמיינתם איך אתם מכינות..)  את הסוכר ואתם מזה מבסוטיות.. בואו נהיה קצת יותר ענייניות.. בכל זאת ערב פסח וזה עדיין לא הזמן להתקשקש..

ראיתי בתגובות שלכם (ואגב תודה על התגובות, באמת עושה הרגשה טובה) שאתם רוצות עוד מתכונים. טוב נו, איזה אישה לא מחפשת רעיונות ל-מה עוד אפשר להכין מעוף ותפוח אדמה?..

קציצות בקר עסיסיות בתנור

תתפלאו אבל אפשר להכין הרבה דברים שהם לא צ'יפס. ואפשר אפילו לא לטגן בכלל. (במיוחד למי שלא מחבבת לנקות שפריצים של שמן במטבח המצופה שכבות שלה..)

חצי קילו בשר בקר טחון

עגבניה קצוצה קטן

בצל גדול קצוץ (חי/מטוגן)

מלח

ביצה

כף שמן זית

כף שורש פטרוזיליה מגורר דק

כף שורש סלרי מגורר דק

כף רסק עגבניות בייתי (לא חובה)

מערבבים את כל הרכיבים. מכינים קציצות גדולות (הם מתכווצות באפיה) ואפים עד להשחמה. בערך 20 דקות על 200-250 מעלות.

וכמה מתכונים לליל הסדר:

עוף בתפוזים וג'ינג'ר

6-8 חלקי עוף

2 בצלים גדולים קצוצים

רבע כוס דבש

2 כפיות ג'ינג'ר מגורד

תפוז סחוט למיץ

רבע כוס מיץ לימון

כוס מים

מלח

תפוז שלם מקולף

מטגנים את חלקי העוף ומוציאים מהסיר.

מטגנים את הבצל ומוסיפים את הדבש והג'ינג'ר. מערבבים על אש נמוכה עד שהדבש נמס.

מוסיפים מיץ תפוזים, מיץ לימון ומים.

מוסיפים את חלקי העוף עם העור כלפי מטה. מבשלים 30 דק על אש נמוכה . הופכים לצד השני מוסיפים מלח ומבשלים עוד 30 דק על אש נמוכה.

חותכים את התפוז לאורך ואז לרוחב לפרוסות עבות. מסדרים בין חלקי העוף ומבשלים עוד 20-30 דק עד שהעוף רך.

ניתן גם לערבב את כל הרכיבים עם העוף ולאפות. שימו לב שהטעם יהיה שונה.

 

דג סלומון בטעם גן עדן

בצל לבן או סגול פרוס לטבעות

תפוח עץ ירוק פרוס דק

רבע כפית ג'ינג'ר מגורד

רבע כוס מיץ לימון

חצי כוס מיץ תפוזים

מעט יין (לבן)

כף דבש (או סוכר)

מעט מלח

מטגנים את הבצל. מוסיפים את התפוחים. מוסיפים את שאר הרכיבים ומבשלים את הרוטב כמה דקות. מוסיפים את הסלומון מבשלים כ- 20 דקות. טועמים ומתקנים תיבול.

ניתן גם לאפות.

עוף עם תפודים בדבש ויין

 6-8 חלקי עוף

20 תפודים

בצל חתוך לטבעות

לרוטב:

רבע כוס יין

רבע כוס מי סוכר/ 2 כפות דבש

כוס מיץ תפוזים

מלח

כף שמן זית

לערבב את העוף והתפודים עם הרוטב. לאפות על גריל.

טיפ: בשלו את התפודים כרבע שעה במים לפני האפיה. כך הם יאפו מהר יותר.

עוף במלח גס. מתכון פשוט וגאוני

אם אתם שואלות אותי. תשמרו את המתכון הזה לחול המועד. למה? כי אחרי החימום על הפלטה הקריספיות והרכות של התפו"א קצת נאבדת..

עוף שלם או חלקי עוף

קילו מלח גס

תפו"א אם רוצים )כדאי לבשל קודם רבע שעה)

המתכון הוא ממש פשוט. כל הטעם והקריספיות מתקבלים כתוצאה מהאפיה של העוף באדים של המלח.

לוקחים תבנית אלומיניום גדולה. שמים מעליה נייר אפייה. וגוזרים את הקצוות. בארבע קצוות תבנית האלומיניום שופכים קילו מלח גס. ואת העוף והתפוחי האדמה (אפשר גם תפודים חצויים) שמים על נייר האפייה, באמצע. כך שהמלח לא יגע בעוף.

רסק עגבניות ביתי:

מבשלים קילו עגבניות קצוצות או מגורדות במשך שעתיים על אש קטנה.

תוך כדי הבישול מוסיפים בצל גדול מטוגן, מלח, 1-2 כפות סוכר, 2 כפות מיץ לימון.

ניתן להוסיף פלפל חריף מקולף, חתוך ומטוגן. (קולפן עגבניות. זה כל הסוד)

בגמר הבישול מעבירים למעבד מזון. טוחנים. טועמים ומתקנים תיבול.

ניתן להשתמש כקטשופ לצ'יפס, לשים כמות נכבדה עם מושטים או כל דג שתרצו ולבשל/לאפות.

עוף ותפו"א ברסק עגבניות גם הולך מצויין. וכו.

הבעל הוא לא חמץ והנישואין – לא קרבן פסח • מרב לביא

הבעל הוא לא חמץ והנישואין – לא קרבן פסח 

מאת: מרב לביא

פסח באויר, הנקיונות בעיצומן, מנסים למגר כל חשש חמץ ולא רק.

שפע טיפים ופטנטים להורדת כתמים וחומרים מחומרים שונים.מה שלא תוריד האקונומיקה, יבוא ספוג הפלא וילבין. כל פירור אבק זוכה לטיפול ואפילו הספרים שכמעט אינם בשימוש מקבלים אוורור.

במאה העשרים ואחת – הכל מתנקה ביתר קלות. לכל כתם שצץ – יש פתרון שכמעט לא דורש מאמץ. מה שפעם היה גורם למפח נפש, היום עובר, מתנקה או מוחלף ללא רגשות אשם.

ואם נוצר סדק בקיר, מה אז?  יבואו היצירתיים שבינינו ויאמרו כי ניתן להפוך כל דפקט לאפקט, ועם קצת צבע יהפכו אותו לקישוט מלבב.

רבים מאיתנו מנצלים את הכנות הרבות גם ככה לשיפוץ הבית, צביעה וסיוד הקירות על מנת להעלים את כל ה"שחור" שהצטבר במהלך השנה.

לו רק היינו יכולים לצבוע גם את קיר לבנו. יש הנוטים לטייח ולהעלים על רגשותיהם בחיוכים מדומים כלפי חוץ, אך בלב פנימה, עוד רגע ומתפוצץ הר הגעש.

מנקים הכל, אך מה יהיה על הלב?

 

הפעם המאה ואחת

אז כן, גם בחיי הנישואין אנחנו מנסים לייפות וליישר כל בליטה המפריעה בדעה ש"חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם". אם אמרנו 50 פעם ולא עזר, אולי בפעם ה-60 יקרה הנס והדבר ישתנה. אם אמרנו 100 פעמים, אלי הפעם ה-101  תהיה זו שתשבור את גב הגמל – ואולי תרתי משמע…

 

לא עליך המלאכה לגמור

ישנם דברים אצל בן הזוג המוגדרים אצלנו ככתמים המעיבים על חיינו, דברים שמפריעים לנו להגיע אל האושר המיוחל. כתמים שאולי ראינו בעבר וחשבנו שיעברו בדרך ממילא וכאלו שצצו פתאום, כאילו להכעיס.

הבה נזכור, כי ישנם דברים אצל הבעל שהנם מציאות, שגם אם אינה אידיאלית ואולי אף אינה רצויה, נצטרך להתמודד איתה ולעבור איתה את הפסח ואף את החיים בכלל. לא כל דבר הוא בר שינוי ולא עלינו המלאכה לנסות לשנותם.

"אפקט" הסבון

דברים אלו, כדאי שנקבל אותם, לא רק מתוך השלמה עם דבר שכואב או מרגיז, אלא כדבר שניתן לאמצו ולמנף אותו לטובת הזוגיות.

בעין ישנם שני חלקים – שחור ולבן. הראיה מתבצעת דווקא מהחלק השחור. הרבי בשיחה מסביר את ההבדל בין ההסתכלות של ר' עקיבא לבין זו של נחום איש גמזו. ר' עקיבא ראה את המציאות הלא טובה, והיה לו ברור שרק כרגע זה לא טוב, אך בהמשך יתברר כי הכל לטובה. נחום איש גמזו לעומתו, ראה במציאות השלילית עצמה דבר טוב. המציאות ה"זו" עצמה – היא טובה.

במפעל סבונים מפורסם ארעה תקלה בפס ייצור מסויים ובכל הסבונים נוצר חור. רגע לפני שנזרקה כל הסחורה, העלה אחד העובדים רעיון והוחלט לייצא את הסחורה כפטנט – כיון שהסבון עם החור – הוא סבון צף. דברים רבים הומצאו מתוך טעות שקרתה והתפרשה כ"פשלה" שהפכה אחר כך להמצאה עולמית. אכן, נדרשת יצירתיות.

האתגר: לקבל אותו כמו שהוא

אם נבין שלא נצליח לשנות דברים שהם אופי אלא הדבר היחיד שיקרה הוא תחושה רעה שתתקבל אצל האחר  שאומרת: "אתה לא ראוי ולא אהוב אם אתה לא כמוני", ונשלים עם השוני שאנחנו כל כך מנסות להלחם בו, דיינו.

זהו אחד האתגרים הגדולים של נישואין. אנחנו שונים מטבע היותנו שני בני אדם  ולא התחתנו על מנת להיות זהים. בקשר נישואין צריך כל אחד להרחיב את עצמו ולפתח את אישיותו דווקא בזכות תכונותיו ואופיו השונה של בן הזוג. אשה שלא יכולה לסבול את האיחורים וחוסר הארגון של בעלה בכל הנוגע לזמנים ותוכניות יכולה מצד אחד להלחם בו עד חורמה , לגנותו ולהשפילו בכל פעם שמתנהג אחרת ממה שהיא היתה עושה. היא יכולה , מצד שני, ללמוד לקבל כי הוא לא יהיה ולא צריך להיות בדיוק כמוה, והוא עדיין ראוי ומקובל ובנוסף לאמץ לעצמה ולקשר קצת "זרימה".

ומה עם הדברים שבכל זאת דורשים תיקון?

מרב לביא היא יועצת נישואין, מנחת סדנאות בנושא זוגיות לאור החסידות, מעבירה הרצאות ושיעורים לנשים וכן הכנה לבנות לקראת חתונה. בנוסף מכינה כלות ומלווה זוגות בשנתם הראשונה – כתוכנית מניעתית.

050-8262770  [email protected]

תזכורת לאמירת פרשת הנשיאים: ד' ניסן

ד' ניסן

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה: כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה: שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר:

נוסח ה"יהי רצון" לאחר אמירת הנשיא של אותו יום:

בכל יום אומרים את שם השבט של אותו יום, בי"ג ניסן לא אומרים יהי רצון.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר הַיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָדוֹל עַל נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְּשִׁין כְּצִפֳּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵּיל הַנָּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְאִתְּמָר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן שֶּׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פָּרָשָׁה שֶׁל הַנָּשִׂיא הַיּוֹם, אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַּׁת זֶה הַשֵּׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן:

מתכון מבית חב"ד: עוגת מייפל בניחוח תפוזים

עוגת מייפל בניחוח תפוזים נפלא

מאת: דבורה לאה לוי

כשהייתי בבית חב"ד בהאמפי (הודו) ליבי השליחה המקסימה הגישה עוגה טעימה כל כך שנמסה בפה וכולם התלהבו ממנה. שבת אחרי כבר הכנתי אותה שם במטבח בבית חב"ד בהאמפי.

ושבת אחרי מצאתי את עצמי אופה אותה בבית חב"ד מומבאי וגם כאן היא זכתה לתשואות.

העוגה יוצאת רכה, נימוחה וכיפית

הכמויות פה זה כמויות של בית חב"ד אז ניתן להפחית בחצי.

חשוב לשים את המצרכים לפי הסדר:

8 ביצים

1 וחצי כוסות סוכר

להקציף יחד

3 כוסות קמח

2 אבקת אפיה

1 וחצי כוסות שמן

עוד 2 אבקת אפיה

1 וחצי כוסות מיץ תפוזים או כוסות קפה (נס קפה ומים רותחים) אפשר חצי וחצי

לערבב הכל

לפזר מלמעלה אגוזים

להכניס לתנור בערך 20-30 דקות.

להוציא, לשפוך סירופ מייפל ולהחזיר לתנור לחמש דקות נוספות.

בהצלחה,

דבורה לאה

תמונת היום: הכנות ליום צבאות ה' בכפר חב"ד

אילוסטרציה

מזל טוב!

תזכורת לאמירת פרשת הנשיאים: ג' ניסן

ג' ניסן

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה: כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה: שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה, זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן:

נוסח ה"יהי רצון" לאחר אמירת הנשיא של אותו יום:

בכל יום אומרים את שם השבט של אותו יום, בי"ג ניסן לא אומרים יהי רצון.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר הַיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָדוֹל עַל נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְּשִׁין כְּצִפֳּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵּיל הַנָּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְאִתְּמָר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט זְבוּלֻן שֶּׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פָּרָשָׁה שֶׁל הַנָּשִׂיא הַיּוֹם, אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַּׁת זֶה הַשֵּׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן:

"צבאות המלך בצפת" במופע מיוחד לשנת שמיטה

במסגרת "צבאות המלך", הפעילות השבועית בבית הספר היסודי לבנות בצפת, ערכו מופע ייחודי ומושקע המסכם את הנושא הנלמד כל השנה "גיבורות פי שבע". במופע הציגו הבנות זמנים בהם היו עמ"י בגבורה ובמסירות נפש. ובימנו בשנת המיטה. תודה רבה למרכזות הסניף קיילא שוואב וחני וורצ'וב.
IMG_0944

IMG_0945

IMG_0946

IMG_0947

IMG_0948

IMG_0950

IMG_0951

IMG_0952

IMG_0953

IMG_0954

IMG_0955

IMG_0956

IMG_0957

IMG_0958

IMG_0959

IMG_0960

IMG_0961

IMG_0962

IMG_0991

IMG_0993

IMG_0995

IMG_0996

IMG_0997

IMG_0998

IMG_1007

IMG_1013

IMG_1015

IMG_1016

IMG_1017

IMG_1024

IMG_1026

IMG_1029

IMG_1033

IMG_1040

IMG_1041

IMG_1042

IMG_1043

P3153168 - עותק

P3153177

P3173214

מדוע אומרים פרשת הנשיאים?

מאת: הני אלישביץ

קריאת פרשת הנשיאים (המנהג בי"ב הימים הראשונים של חודש ניסן)

בראש-חודש ניסן הייתה חנוכת המזבח של המשכן.1 במשך שנים-עשר ימים הקריבו שנים-עשר נשיאי השבטים קרבנות מיוחדים לחנוכת המזבח2, בכל יום נשיא אחר. זכר לכך נקבע המנהג עד היום הזה "לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו-ביום"3, החל מראש-חודש ניסן ועד י"ב בו.

כה חשוב ומרכזי הוא עניין קרבנות הנשיאים, שבגללם אין אומרים תחנון4 בי"ב הימים הראשונים של חודש ניסן, ומשום כך (מכיוון שרוב ימי החודש פטורים מאמירת תחנון) – אין אומרים תחנון בכל ימות החודש.

נשאלת השאלה, הלוא קרבנות הנשיאים היו אירוע חד-פעמי, שגם התקיים במדבר, עוד קודם הכניסה לארץ-ישראל, ומדוע קובעים אותו זכר לכל הדורות?

אורות י"ב השבטים

דבר נוסף שדורש ביאור הוא נוסח ה'יהי רצון'5 שאומרים אחר אמירת פרשת הנשיא בכל יום: "שבאם אני עבדך משבט (פלוני) שקראתי בתורתך פרשה של הנשיא היום – אזיי יאירו-נא עליי כל ניצוצין קדישין וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט".

לכאורה, באחד-עשר מתוך שנים-עשר הימים, זו תפילה שאינה שייכת למתפלל, שהרי רק ביום שבו הקריב נשיא שבטו יש מקום לתפילה זו. אף-על-פי-כן מתפלל כל יהודי את התפילה בכל שנים-עשר הימים, ואפילו כוהנים ולוויים (בני שבט לוי, שלא היו בין מקריבי הקרבנות) אומרים תפילה זו!

חשיבות היסוד

מרכזיותם של קרבנות אלה קשורה בחשיבותה המיוחדת של חנוכת המזבח. אמנם הדבר היה במדבר, אבל אז נוצק היסוד ונוצרה ההתחלה לעבודתם של בני-ישראל במשך כל הדורות. חנוכת המזבח היא גם ממשמעות של חינוך6 – כשם שהחינוך בונה את היסוד למשך כל חיי האדם, כך חנוכת המזבח בנתה את היסוד לעבודת המשכן, שהיא תכלית כל עבודת האדם.

משום כך הייתה חנוכת המזבח צריכה להיעשות על-ידי כל השבטים, כדי להדגיש שעבודת בני-ישראל צריכה להיעשות על-ידי כל חלקי העם. כמו-כן נדרשו דווקא הנשיאים להקריב את הקרבנות, כי הנשיא כולל את כל בני שבטו ומרומם אותם עמו.

הנשיא מאחד

על-פי-זה מובן, שהזיכרון הנצחי שאנו עושים לקרבנות הנשיאים מדגיש את נצחיותם של נשיאי ישראל. כל נשיא בדורו הוא כנשיא הראשון בדורו, ועל-ידי ההתקשרות עמו זוכים להשפעות ולאורות הקדושים של כל השבטים.

כאשר קשורים עם נשיא הדור, מקבל כל אחד ואחד מישראל את ההשפעות של כל שנים-עשר השבטים, שכן הנשיא כולל הכול ומאחד את הכול, וכך יכול כל יהודי לבקש שיאירו עליו הניצוצות והאורות של כל השבטים האחרים 

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לב, עמ' 19)

———-

1) שמות מ,יז.

2) שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תכז סעיף ט. ממסכת סופרים פרק כא משנה א-ב. טור אורח חיים שם.

3) שולחן ערוך שם סעיף טו. משל"ה מסכת פסחים קמ,ב.

4) טור ושולחן ערוך סימן תכט סעיף ב. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף ח.

5) מקדש מלך לזוהר חלק ג קצו,ב. ספר קב הישר פ"ח. סידור תורה אור וסידור תהילת ה'. וראה היום יום א' בניסן.

6) ראה תורה אור וישב כט,ד. לקוטי תורה במדבר כט,א. לקוטי שיחות כרך כה עמוד 383 ואילך. ושם נסמן.

תזכורת לאמירת פרשת הנשיאים: ב' ניסן

ב' ניסן

 {יח} בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר: {יט} הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה: {כ} כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: {כא} פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה: {כב} שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת: {כג} וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר:

נוסח ה"יהי רצון" לאחר אמירת הנשיא של אותו יום:

בכל יום אומרים את שם השבט של אותו יום, בי"ג ניסן לא אומרים יהי רצון.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר הַיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָדוֹל עַל נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְּשִׁין כְּצִפֳּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵּיל הַנָּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְאִתְּמָר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשכָר שֶּׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פָּרָשָׁה שֶׁל הַנָּשִׂיא הַיּוֹם, אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַּׁת זֶה הַשֵּׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן:

על חופה כזו חלמו הוריי…! • מרגש

בברכת הרבי "תהא פעולה נמשכת ובהוספה"מתעצמת מסכת "חופות וקידושין" ע"י ארגון  "אפריון"  (ארגון התנדבותי עולמי להפצת טה"מ).

בתאריך ז"ך אדר  צעד החתן בן 83 לצליל ניגון ארבע הבבות לקראת כלתו בת 75 לקיים את מצוות הקידושין כדת משה וישראל.

עוד זוג שמוכיח שנשמה יהודית היא למעלה מזמן ומקום ונקיה מכל עניינים מבלבלים ומאירה  בזמן קיום המצוות אשר למעלה מטעם ודעת.

הכלה, בראותה את חתנה, הרוקד עם תלמידי ישיבת תו"ת נתניה, הכריזה הכלה בקול נרגש: "על חופה כזו חלמו הוריי!"

צמרמורת אחזה את השומעות. אפשר היה לחוש באווירת הקדושה שהנה לחופה מגיעות נשמות של דורי דורות, של הורי  חתן וכלה!

כשם שהחלום של הורי הכלה התגשם כך נבקש  שתיכף ומייד ממש יתגשם חלום גאולתינו וביאת משיח צדקינו!

ובחופה הגדולה של הקודש ברוך הוא עם כנסת  ישראל נוכל להכריז:

יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

שמחה פורצת גדר: שושן פורים באור חיה • גלריה

אודליה ש צילום ויחצ מוסיקה לאירועים הגברה תאורה

DSC_9096

DSC_9111

DSC_9126

DSC_9128

DSC_9160

DSC_9197

DSC_9200

DSC_9207

DSC_9220

DSC_9227

DSC_9247

DSC_9260

DSC_9278

DSC_9280

DSC_9300

DSC_9304

DSC_9330

DSC_9334

DSC_9346

DSC_9353

DSC_9356

DSC_9384

DSC_9390

DSC_9402

ויקרא – רוֹצָה להיות קרבן • מירי שניאורסון

רוֹצָה להיות קרבן

 

גם בעידן של "הגשמה עצמית" ואגוצנטריות, דורשת התורה שנקריב את עצמנו. מה בין מערכות יחסים לעבודת ה' ומי הוא הבעל האידאלי?

"לא אכפת לו ממני בכלל", היא גועה בבכי תמרורים. "תסתכלי מה הוא הביא לי. עד שהוא כבר טורח להביא מתנה, זה מה שהוא מצא… ובכלל איפה פתק, איפה העטיפה, מה עם מילה יפה, מה עם סמיילי, חיוך מצויר…".

ככה ישבה שעה ארוכה ומיררה בבכי. "זהו. אני לא צריכה את המתנות שלו. רק על עצמו הוא חושב…". היא – כלה צעירה שנמצאת בשנת הנשואים הראשונה ואני – האוזן הקשבת. הכותל המערבי שלה. טוב. ברור שאין מה להאשים את השנה הראשונה, משום שזה יכול להתרחש גם אחרי עשרים שנות נישואין. וזה יכול לקרות אצל כל זוג, גם אלו שמילאו את ביתם בנתינה ואהבה.

במתנות שבין איש לאשתו ישנן ארבע דרגות:

  • אין מעשה: יש את ההוא שכלל לא מביא מתנות ונוהג כחסר לב ללא שום מעשה שיוכיח את אהבתו.
  • מעשה לא נכון: יש את זה (בעלה של המתייפחת) שבאמת טרח וקנה לה מתנה… הוא אף מזמין אותה לצאת לחצר כדי להתגאות במתנה שקנה, שם מחכה לה מכסחת דשא ירוקה וזוהרת…
  • מעשה נכון בלי לב: השלישי מבין ויודע מה ישמח את זוגתו. הוא טורח ומשקיע בקניית טבעת יקרה, אך כאשר הוא נכנס הביתה, הוא מטיל את האריזה המפוארת על השולחן ופונה לעיסוקיו בלי לומר מילה או ברכה. בלי פתק, בלי תשומת לב.
  • מעשה עם לב: הרביעי, האידיאלי, הוא זה שמביא את אותה מתנה שתשמח את אשתו עם מכתב ובו מילים מלב אל לב. הוא נותן לה את המתנה תוך שהוא מסתכל לה בעיניים ומודה לה על מה שהיא עבורו.

התורה דורשת מאיתנו אהבה בין איש לאשתו. התורה דורשת מאיתנו לתת עם הלב. התורה רוצה שנבחר להיות במדרגה הרביעית.

– – –

אותן מדרגות, אותם דפוסים במערכות יחסים קיימים גם בזוגיות שלנו עם הקב"ה. יש את ההוא שלא עושה מעשה, הוא כלל לא מתפלל ולא שומר תומ"צ רחמנא ליצלן. יש את אותו אחד שכבר עושה מעשים אך הם לא מתאימים לרצון ה'. יש את ההוא שכבר יודע את סדרי התפילות וקיום המצוות אך עושה זאת ללא כוונה, בלי לב. ויש את זה האחרון, החביב, שמפאר את המצוות, טורח בהן ומתכוון מכל לבו לבוראו.

בשבוע האחרון קיבלתי הזמנה מאחד מבתי חב"ד בארץ להגיע לשבות איתם בשבת ולהתוועד עם נשות הקהילה. לא אגיד שאהבתי את הרעיון, הרי מבחינתי הייתי מעדיפה "לפדות" את השבת הזו. כלומר, לשלם כסף תמורת האפשרות לשבת בביתי. תהיתי מה יחשוב בעלי על הדבר הזה, אבל דווקא הוא הסכים בחפץ לב, למרות ההקרבה שנדרשת ממנו לשם כך.

בעלי הבין שהשליחים באותה עיר אינם זקוקים ל"מכסחת דשא". הם לא צריכים את התרומה שלנו. הם צריכים את הנתינה שלנו, את הלב. את הכוונה.

– – –

השבוע מתחילים ללמוד את חומש ויקרא שמתחיל במגוון הקורבנות שהוקרבו על המזבח בבית המקדש. מעניין מה הגישה שלנו למילה "קרבן".

"קרבן" זו לא מלה ששומעים לעתים קרובות בימינו. למעשה, נראה שהיא יצאה מן האופנה. יש לה קונוטציה שלילית כמו ויתור על דבר שיקר לנו או כמו להפסיד בגדול בעניין כלשהו. אף אחד לא נדחק בתור כדי להפוך לשה שיוקרב על המזבח. זה פשוט מצלצל גרוע לאוזן המודרנית. בתקופה שלנו כולם עסוקים בחיפוש אחר "הגשמה עצמית". הדאגה לעצמי עומדת במקום הראשון. האדם המודרני לא מעוניין להפוך לקדוש מעונה למען שום דבר או אדם.

במצב של היום יש להעריץ כל אדם ששם את רווחתם ואושרם של אחרים לפני אושרו ורווחתו שלו. חוסר אנוכיות ונכונות להקרבה ראויים להערצה.

זהו הפסוק בו מתחיל ספר ויקרא. "אדם כי יקריב מכם". כדי שאדם יתקרב לבורא, עליו להשקיע "מכם" – מתוך הלב, בכוונה.

– – –

היו זמנים שבעלים ונשותיהם לא היו יוצאים למסעדה בכל מוצאי שבת. אבל הם עמדו זה לצדו של זה בכל מצב, גם בעתות משבר ומצוקה. למעשה, יכול להיות שהסיבה לכך שהמטפלים עושים עסקים טובים כל כך היא מפני שאנו כל כך עסוקים עם עצמנו ופשוט חושבים על עצמנו יותר מדי. אילו היינו מקדישים יותר זמן למחשבה על אחרים ויהא זה למשפחתנו או לקהילתנו, אזי אין ספק שחיינו היו בריאים יותר מבחינה רגשית.

בחסידות מוסבר שקורבן וחוסר אנוכיות הן תכונות אופי שיש לשאוף אליהן. אם רק נפסיק לעסוק בעצמנו בכפייתיות כזאת ונתחיל לחשוב על הדברים שבהם העולם הזה זקוק לנו. נוכל להגיע להגשמה העצמית האמיתית. השלמת שליחותנו בעולם הזה.

פרק מתוך הספר "פרשה באהבה"

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

 

[email protected]

פאי רועים לפסח ועוד טיפים נוספים… • חיה אביטל

פאי רועים לפסח

אחד הדברים שמקלים עלי בבישולים של פסח, זה ההתארגנות מראש עם עניין התפריטים של האוכל. לא רק לליל הסדר,  אלא לכל החג.

אני אומנם לא מבשלת הכל לפני החג אבל זה עוזר לי לתכנן את רשימת הקניות, מה וכמה לקנות (גם כדי לא להתקע אחרי החג עם ערימות תפוחי אדמה או שמן אגוזים וגם כדי שלא יחסר במהלך החג) וגם כך אני לא צריכה לשבור את הראש כל יום מה לבשל. אני מבשלת לפי התפריט שתכננתי.

בבניית התפריט צריך לקחת בחשבון גם את ארוחת הצהריים וגם ערב (בבוקר אפשר לאכול משהו יותר קבוע כמו סלט פירות, שייק, עוגיות אגוזים/ שקדים, חביתה וסלט, פשטידות.  אצלנו מאוד הולך מין סלט של קוביות תפו"א, קוביות אבוקדו, וירקות עם תיבול של סלט. טעים ומשביע)

בארוחות שבת וחג- תכננו גם הסלטים והקינוחים. ולא לשכוח שגם בערב שבת/חג צריכים לאכול.

שימו לב שתהיה בכל ארוחה פחמימה כדי שכולם ישבעו.

למרות שנראה שהאוכל הוא דיי חד-גוני או כמו שאומר השיר "ביום ראשון תפוחי אדמה.." אפשר בהחלט לגוון. לא רק בתיבול אלא גם במראה (פירה, פשטידה, צ'יפס, לביבות, תפוחי אדמה עם עוף/בשר וכו'). אפשר גם לגוון עם בטטה שהיא גם פחמימה משביעה.

תרשמו לכם את כל סוגי התבלון האפשריים. ולא תאמינו, יש הרבה. (כדאי שתכינו אותם מראש במקרר. זה יהיה לכם מאוד נח רק לשלוף בזמן הבישול)

ומכאן הדרך לבנות תפריט, כבר הרבה יותר קלה ופשוטה.

בעיני חג הפסח הוא חג יצירתי. הזדמנות נהדרת לנסות ולהתנסות בלהכין אוכל בלי להסתמך על עודף תבלינים או משפרי טעם למיניהם.. הלשון שלנו פשוט רגילה לטעמים חזקים אבל אם תפתחו את הראש ותהנו, גם אצלכם בבית יגידו שהאוכל של פסח זה האוכל הכי טעים בכל השנה !

דבר אחרון וחשוב: במוצאי פסח תעשו רשימה של מה קניתם, מה היה חסר/עודף. כלים שאתם צריכים לקנות לשנה הבאה או כל דבר שחשוב לכם לזכור לפסח הבא. כך בשנה הבאה במקום לחכות עד לרגע האחרון כשמוציאים את הכלים ונזכרים אז מה חסר, כבר יהיה לכם הכל. וגם הקניות של האוכל יהיו מתוכננות בצורה טובה יותר.

כמה דוגמאות של תפריטים:

ראשון– צהריים: עוף מתוק עם תפוחי אדמה במיץ תפוזים ויין.

ערב: שקשוקת ירקות פסחית (שקשוקה עם פרוסות קישואים ותפוחי אדמה)

שני– צהריים: דגים וצ'יפס

ערב: פשטידת רועים

שלישי–  צהריים: קציצות בתנור ופשטידת בטטה (המתכון התפרסם באתר)

ערב: הרבה סוגי ירקות בתנור או מבושלים ברוטב כלשהו

רביעי– צהריים: שניצלים ופירה תפו"א ובטטה

ערב: ממולאים (המילוי הוא בשר וירקות מגורדים שאני מטגנת קודם)

שימו לב שאני משתדלת שתהיה ארוחה אחת יותר עיקרית (כבדה..) ואחת, בדרך כלל בערב, יותר קלילה. כמובן שלכל ארוחה מתווסף סלט חי של עגבניות, מלפפונים וגזר מגורד גס. אתם מוזמנות להוסיף עוד סלטים חיים שיחיו לכם את הארוחה.

תבלינים בפסח:

סירופ סוכר, קרמל, דבש (מי שמשתמשת)

שורשים: סלרי, פטרוזליה- לירקות, בשרים תבשלים, מרקים. ג'ינג'ר (תוספת קטנה של מעט חריפות לסלומון מתקתק או בשרים.

יין: אדום או לבן- בדגים, בשרים, עופות, תפוחי אדמה.

מיץ תפוזים. פירות- תפוחים, בננות.

רסק עגבניות בייתי

פלפל חריף מקולף

סלק

ציר ירקות (המים של המרק עוף)

וכמובן בצל מטוגן, שמן זית ומלח.

כלי שאני ממליצה עליו: קולפן עגבניות. למי שאין כח לקלף עגבניות. ות'כלס למי יש.. זה קולפן מעולה (חשוב כמובן לקנות של חברה טובה) שמקלף את העגבניות בקלות, קליפה דקה. אני מקלפת איתו גם פלפל אדום וחריף!

ו..סוף סוף הגענו לעיקר..

פאי רועים

פשטידה נהדרת ומוכרת ששיניתי לה את המילוי..  מוזמנות לערוך בה שינויים לפי טעמכם האישי וההידורים שאתן נוהגות. כמו שהיא, היא נהדרת, טעימה ומשביעה.

המלצה שלי: אם כבר מכינים, תכפילו כמויות ותכינו כמה תבניות אינגליש קייק. שתמיד יהיה במקרר משהו שאפשר לחמם ולאכול. ת'כלס, אם כבר עובדים קשה ומכינים, הכמות לא ממש משנה ויש לכם משהו מוכן. רק תוסיפו סלט ירקות ליד ואיזה מיץ סחוט טרי והארוחה מחכה לכם.

לשכבות הפשטידה:

4 תפוחי אדמה גדולים

בצל גדול מטוגן

2 כפות שמן זית

חצי כפית מלח

למילוי:

חצי חב' בשר בקר טחון

בצל גדול קצוץ

חצי שורש סלרי מגורד

2 גזרים מגורדים גס

רבע כפית שורש ג'ינג'ר מגורד

קישוא חתוך לקוביות קטנות

כף דבש/ מי סוכר

חצי כוס מיץ תפוזים

מלח

אופן ההכנה:

מבשלים את תפוחי האדמה

מועכים לפירה

מוסיפים מלח, בצל מטוגן, שמן זית (טועמים..)

מוסיפים 2 ביצים ומערבבים

למילוי:

מטגנים את הבצל

מוסיפים את הבשר וממשיכים לטגן, מרסקים עם מחתה מעץ

מוסיפים את הקישואים, הסלרי, הגזר, והג'ינג'ר

מטגנים עוד כ-5-10 דקות.

מוסיפים את הדבש, המיץ תפוזים והמלח.

מבשלים עוד כמה דקות עד שהרוטב מצטמצם.

מסדרים את הפירה בתבנית אינגליש קייק

מעליה שכבת בשר ומעל עוד שכבת פירה.

אופים עד שהפירה מעט משחים.

בהצלחה ולבריאות 🙂

פסח כשר ושמח!

פאי רועים

"ועמך כולם צדיקים" • במת הגולשות

ועמך כולם צדיקים – נקודה למחשבה

מאת: אסתר (השם המלא שמור במערכת)

 

 

זהו אולי סוג של מכתב לאשה החב"דית. אני כותבת ממקום של התבוננות שהעלתה בי מחשבה אותה אני רוצה לשתף.

מי שזכה להיות חסיד של הרבי שליט"א מלך המשיח, יודע שהרבי זו האמת. ממילא בכל התייחסות לכל נושא בעולם, נקודת מבטו של הרבי היא האמת.

מצד שני כאשר אנו מתבוננים סביבנו, חייבים להכיר בכך שבאמת "עמך כולם צדיקים" והרבה יהודים לא חב"דניקים חיים במסירות נפש למען התורה, העם והארץ והעובדה הזאת צריכה לחדד את ההתבוננות שלנו על השליחות המיוחדת שלנו.

.

לדוגמא, יש המוסרים נפשם על ישוב ארץ ישראל מפני שכך לימדו אותם רבותיהם וזו דרכם לקרב את הגאולה. מסירות נפש על א"י בדור הזה כרוכה בסכנות פיזיות ונפשיות גדולות. זאת האמת שכואב להיזכר בה, אבל בישובים רבים ביו"ש חיים הרבה אלמנות ויתומים כתוצאה מפיגועי טרור.

יש לי חברה מאולפנת בני עקיבא בה למדתי בתיכון, שגרה בזמנו בכפר דרום ובוקר אחד המחבלים ירו טיל על האוטובוס בו נסעו ילדיה לבית הספר, ומאז יש לה בבית שלושה ילדים עם פרוטזות ברגליים.

כן, זה מצמרר. אבל זה מה שקרה למשפחה הזאת והם המשיכו לגור בכפר דרום עד הגירוש.

זה רק סיפור אחד על מסירות נפש על ארץ ישראל בזמן הזה.

ויש יהודים שמוסרים נפשם על לימוד התורה. לדוגמא יש משפחות ברוכות ילדים בהן האב לא מביא כמעט שום פרנסה הביתה. אמנם אפשר להתווכח על הדרך ובכל זאת זו היא מציאות חייהן של משפחות אברכים רבות. פעם מישהו אמר לי: אני יכול להראות לך בכולל גברים בני 30, 40, 50, 60, שאף פעם לא עבדו.

כמה מאיתנו היו מסוגלות לחיים כאלה? הנשים הצדקניות שמוסרות נפשן עושות מה שחינכו אותן רבותיהם לעשות. מתוך ההעלם וההסתר שגם הוא בהשגחה פרטית, בשבילן זהו "בית של תורה". אפשר להתווכח על הדרך, אבל הנשים הללו, שלא עושות "מבצעים" ולא נוסעות לשום שליחות, וגם כמעט לא לומדות בעצמן, הרי מבחינתן הן חיות במסירות נפש למען לימוד התורה. וזה קשה. זה לפעמים עוני קיצוני. זו מסירות נפש יומיומית.

אם ניכנס לנעליים של המתנחלת מכפר דרום או אשת האברך מבני ברק ואלו הן רק דוגמאות, נשים המוסרות נפשן למען הארץ ולמען התורה, אני חושבת שזה יכול קודם כל לעורר סוג של יראת כבוד וזהירות והערכה. וגם שאלה נוקבת: למה מצפים ממני בתוך התמונה הרחבה שכוללת גם את מסירות הנפש של הנשים הללו? וכאן רציתי לשתף אתכן במחשבות שלי. הנקודה העיקרית שלנו היא הרי אהבת ישראל. ופה אני מרגישה שצריך לשאול את עצמנו האם יש לי מסירות נפש על אהבת ישראל, על עם ישראל, לפחות כמו שלנשים הללו יש מסירות נפש על ארץ ישראל ועל תורת ישראל?

כמובן שכל יהודי מחוייב בכל שלושת השלמויות. ובכל זאת כנראה שבהשגחה פרטית יש יהודים שעושים מסירות נפש דוקא בתחום מסויים.

אם החסידות והשליחות מיקדו אותנו באהבת ישראל, אז על אף שיכול להיות שאין בכלל שום רצון להשוואה ואני יודעת שזו איננה דרך הסתכלות מקובלת. אבל זה משהו שעלה אצלי מפני שבהשגחה פרטית חוויתי בגוף ראשון את מציאות חייהם של חוגים אחרים, ורציתי לשתף אתכן.

חשבתי על כך שאם זכינו בכל האוצרות הנפלאים של החסידות, בהתקשרות לרבי שליט"א מלך המשיח ובידיעת האמת בתחומי חיים כה רבים רק בזכות ההתקשרות הזו, הרי מוטלת עלינו אחריות גדולה להשתמש בכל המתנות הנפלאות הללו, "לבזבז" את האוצרות כדי להביא משיח רגע אחד קודם, והעניין שלנו הוא מסירות נפש על אהבת ישראל וזו העבודה כנראה הכי קשה. כן, אהבת ישראל זו עבודה קשה..

.

הרבה יהודים מחוגים אחרים יגידו לכם שבתוך תוכם הם יודעים שהחב"דניקים עושים את העבודה הכי קשה… למה בעצם? כי מצד אחד אולי יותר קל ושמח לעשות מבצעים והתוועדויות, ולימוד חסידות זה הרי בכלל תענוג אלוקי. זה אולי יותר קל מלגור בקסבה של חברון או לפרנס לבד משפחה ברוכת ילדים של אברך הלומד מבוקר עד ליל, אבל מצד שני, כפי ששמעתי פעם שיעור נפלא, מסירות נפש על אהבת ישראל, באמת, באופן פנימי, היא בעצם מסירות נפש על חינוך עצמי.

כן, כי צריך כח לאהוב יהודים… גם יהודים כאלה שמעמידים אותך בנסיונות… צריך הרבה כח כדי לעסוק בחינוך מתוך אהבת ישראל חסידית… וזה העניין שלנו וזה מה שדורשים מאתנו והאמת היא שרק בשביל זה זכינו בכל האוצרות שזכינו בהן.

ארגז הכלים המופלא של החסידות נועד לאפשר לנו לקיים את השליחות הזאת בדיוק. להגיע לענוה ושמחה, בטחון ואמונה בדרגה כזאת שהיא העבודה והיא ההליכה בדרכי החסידות. ונקודת המבט שאני מציעה כוללת בתוכה את ההכרה המתמדת שהרבה יהודים לא חב"דניקים בדור הזה חיים במסירות נפש, כפי מה שההשגחה העליונה אפשרה להם להבין ולראות בתוך כל ההעלמות וההסתרים, ולכן אנו שזכינו להתקשרות גלויה לרבי, יש לנו ודאי אחריות מיוחדת וגדולה.

הגם שאת העבודה צריך לעשות בשמחה ובטוב לבב וגם מתוך כבוד וענווה כלפי כל יהודי, כי אנחנו אף פעם לא יודעים מהו סיפור חייו, ואפשר שאם היינו יודעים היינו מרכינים ראשנו בענוה ובביטול. בברכה לגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, ודווקא בזכות נשים צדקניות. יחי המלך המשיח!

בנות המצווה בגבעת התמרים למדו על הרבנית

20150318_183935

20150318_183945

20150318_185145

20150318_185824

20150318_185253

20150318_185843

20150318_185833

20150318_181327

כ"ז אדר: לזעוק! לדרוש! להתחנן!

 

להורדה לחצי על הקישור.

כז אדר

שדרות: בית חב"ד בפעילות אפיית מצות

FB_IMG_1426677842909

FB_IMG_1426677850994

FB_IMG_1426677858627

FB_IMG_1426677869053

FB_IMG_1426677872612

FB_IMG_1426677883768