יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
מיחם השבת הוסתר במרתף הבית, עד שפיצוץ בעיצומה של השבת, הוביל לפיצוץ בלתי נמנע . נרות השבת דולקים - מול הטלוויזיה שדולקת אף היא בסלון הבית ובעל שמתחנן לאשתו שתכסה את ראשה • לקריאה מלאה
קראי עוד
יהודה – במסירות נפש, מבלי לחשוב פעמיים, כאשר חייו וחיי משפחתו על הפרק 'לא רואה ממטר' ניגש אליו, לבדו, ללא שום מורא ופחד, בתוקף הכי גדול ומעז לאיים עליו • לקריאה
יום זה- הרבי מעניק לנו כוחות, להתחיל לחיות. לעלות. להתעלות. נדרשת מאיתנו רק תשומת לב. לפקוח עיניים, לראות את מה שמעבר, את החיבור • לקריאה
הוא שכב שם, כאבן שאין לה הופכין. חיכה שמישהו ירים אותו, יקרא בו, ירקוד איתו בשמחת תורה, שגם הוא ירגיש ששמחים בו. השקיעו בו כל כך הרבה ובסוף מה? ככה ישאר גלמוד בתוך ארון הקודש?! • לטור המלא
תחושה של חוסר וודאות שוודאי חוויתם עם בואה של הקורונה אל חיינו.. גם אנחנו פה בבית חב"ד דלהי לא ידענו לאן זה יקח אותנו, לאן הסרט הזה יוביל.. • לקריאה
קראי עוד1
זה היה לפני כ10 שנים. ישבנו יחד בהתוועדות וחברה קיבלה על עצמה החלטה טובה לומר 3 דברים טובים על כל בנאדם ש'לא בא לה טוב'. מכירה את ההרגשה הזאת? מישהו רק מתקרב לכיווני ואני כבר בוחנת אותו במבט מדוקדק מכף רגל ועד ראש... • לטור המלא
"שלום לך הרב נחמיה, את המשפט המדהים ביותר על אחדות יהודית- שמעתי אצלך, לפני כמה שנים בסעודת ליל שבת. כששאלת מי רוצה לבחור שיר או ניגון, ענה קיבוצניק ישראלי שהשיר היחיד היהודי שהוא זוכר זה 'אבינו מלכנו'.. תוך כדי שאתה מתחיל לזמזם את השיר, לוחש לך הבחור שישב לידך: נוהגים שלא לשיר את זה בשבת! ואתה במשפט מוחץ: "הרבה יותר גרוע לאכזב יהודי שמבקש שיר..!" • לקריאה
לאחר הפסקת קורונה ארוכה חידשנו את שיעורי יום שלישי בצהריים אצלינו בבית. כשסיימנו את הארוחה, הגשתי קפה ועוגות ופתחתי בשיעור. "קחי מפה את היצר הרע הזה", אמרה אורטל והסבה את פניה "אני עובדת קשה להימנע מהרעל הזה". "למה רעל? זה דווקא יצא ממש מוצלח!" ענתה לה מרים ועשתה עוד ביס.. "למה יצר הרע? זה כשר, לא? והסוכר גם עוזר להתרכז בשיעור.". פינקתי אותן בממתק בריא והמשכתי, אך השאלה רק התחזקה • לקריאה
תמונת עבר של שמחת תורה מלווה אותי מאז ילדותי בראשון לציון. עת היה אבי ע״ה יוצא מבית הכנסת ברחוב נורדאו, ספר התורה בידו ואחריו שובל של מתפללי בית הכנסת מכל הסוגים, כשהם אוחזים בחום את ספרי התורה ורוקדים בדבקות בחום היום. זו הייתה שמחה מידבקת, עד שהנהגים המבקשים לנסוע היו חדלים מלצפור ויצאו מרכביהם כדי להצטרף לשמחה הגדולה – שמחת התורה • לקריאה
בואו נחשוב על הדור הבא שאנו מגדלים, שרובם כלל לא מבינים מה הבעיה לשתף כל צעד ושעל? זוהי זכות שהיא גם חובה להנחיל לדור הצעיר והמתוק שלנו- את היופי של הצניעות והפרטיות • לקריאה
"אני כבר לא יכולה יותר לראות את הסבל של אבא שלי״, זועקת רחלי מקירות ליבה. החברות היושבות סביבה מטכסות עצה לעזור לה ומבטיחות להתפלל, אך היא בשלה: ״תודה, חברות שלי, אבל עצוב לי בלב״ היא עוצרת, ונראה כאילו כל עול העולם על כתפיה הצנומות • לקריאה
לאט לאט הילד גדל, וככל שהוא גדל הוא התרחק מיהדותו, אכל מה שאכל, עשה מה שעשה, ורק בנס התחתן עם יהודיה, שבהשגחה פרטית היא דודה שלי... • לקריאה
"בקהילה שלנו היו שני סוגים של יהודים" ספרה אסתר, מומחית בינלאומית לזוגיות " אלו שלא מתו, ואלו שבחרו לחיות" היא גדלה בקהילה של ניצולי שואה בבלגיה, בצל סיפורי הזוועה "החיים שלנו הם בחירה של כל יום מחדש!" • לקריאה
״אבא שלי עליו השלום היה צדיק גדול ואהב אהבה עזה את הרבי, אף שלא ידע עליו במרוקו״ מספרת יעל ועיניה מנצנצות מגעגוע ודמעות. ואני בכלל באתי לנחם אותה על אימה הצדיקה שנפטרה בשבוע שעבר... • לקריאה
"למדתי להסתדר, אין ברירה" שחה לי חברה שליחה "אם תביאי לי עוזרת לשעתיים ביום אני אהיה אסירת תודה לנצח" וואו.. איך לא עשיתי את זה עד עכשיו. אני מתישבת לכתוב מכתב תודה... • לקריאה
אפשר לראות על פניה של דינה כי היא שועל שבע קרבות. העייפות והעליצות משמשות חליפות את תנועות הנפש שלה וגם כשהיא נחה היא לא מפסיקה לרוץ. במטבח ביתה הקטן במושב הדתי בצפון הארץ • לקריאה
"התחלתי לחיות מחדש" הוא אמר " אני לא מבין למה כולם מתלוננים על קורונה, לי היא עשתה רק טוב!" מתן גר כבר תקופה ארוכה בבנגקוק, עבד כסוכן נסיעות, קרוב קרוב אלינו, אבל מעולם לא נכנס לבית חב"ד... • לקטע המלא
כל אחת היא עולם מלא הדומה לעולם הגדול. כמו שבעולם יש ערים מחוזות כך גם בעולמה הפרטי יש אזורים שבהם היא פועלת וחיה, והם המחשבות שאדם חושב, הדיבורים שמדבר והמעשים שהוא פועל • לקטע המלא
הנה אני מסבירה לך, ילדה אהובה שלי. על אבא ואמא מוטל לחנך את הילדים שלהם, נכון? לפעמים הילדים משתפים פעולה, ואז מרוויחים 'סוכריות'- פרסים, הפתעות, חיזוקים וחיבוקים.. ולפעמים... • לקריאה
מתהפכת על מיטתי ולא יודעת את נפשי. כאב ראש חזק לא מניח לי להרדם. שעה ועוד שעה של לילה, צופה בזריחה ולא מוצאת מקום של שלוה ושינה.. אפילו כוס מים אי אפשר לשתות... • לקטע המלא