חנה שטיפל, אמא מחברת

"בתוך המרוץ של החיים, הלב שלנו לפעמים עובר למצב של 'טייס אוטומטי'.

בין הכביסות שצריך לקפל, התור לרופא שצריך לקבוע והעייפות שמצטברת – אנחנו אוהבות את הילדים שלנו הכי בעולם, אבל לפעמים אנחנו פשוט 'מנהלות' אותם במקום 'להיות' איתם.

ואז מגיע הרגע הזה שבו אנחנו עוצרות.

זה קורה בפיקניק על דשא ביום שישי, בטיול בטבע כשאין קליטה בטלפון, או סביב שולחן השבת כשהנרות דולקים והעולם בחוץ נרגע.

באותם רגעים, כשאני מניחה בצד את ה'צריכה' וה'חייבת', אני פתאום באמת רואה אותם. אני מתבוננת בחיוך שלהם, מקשיבה לצחוק המתגלגל, ופשוט נוכחת. שם, בתוך השקט הזה, קורה החיבור האמיתי.

באותם רגעים המצברים שלי מתמלאים מחדש. זה ה'דלק' שנותן לי כוח לרגעים הפחות פוטוגניים שיבואו אחר כך – לאלו של הלחץ בבוקר, של הוויכוחים על המקלחות או של הבית שהתהפך שוב.

הנוכחות הזו היא לא פריבילגיה – היא צורך.

כי כשאני עוצרת להתבונן בהם בטיול או בארוחה, אני לא רק מחברת אותם אליי, אני מחברת את עצמי חזרה לסיבה שבגללה אני עושה את כל זה. אני נזכרת שהם לא עוד משימה בלו"ז שלי – הם הלב של הלו"ז שלי.

בעמוד שלי אני נותנת השראה איך לשנות את זוית הראיה שלנו וטיפים מעשיים לחיבור אמיתי.

מזמינה אותך לחשוב איך בתוך עומס החיים את יכולה למצוא את זמני החיבור האמיתי שלכם, למלא ולהתמלא.