-
כל הסיומים קשים

סוף שנה מגיע, והישורת האחרונה נושאת עימה קושי מוכר: להשלים את מה שהתחלנו. ריקי שפריצר, עטרת חיה. לקריאה
אנשים עם ADHD מתקשים לסיים משימות. אחרים אולי לא יבינו זאת. "מה הבעיה?" הם יאמרו, "רק תעשי את הפיניש. רק תתקני משהו קטן". לא, זה ממש לא עובד ככה, כי לנו, אנשי הקשב, כבר אין חשק לכל העניין. כבר מיצינו. הפתיל הקצר כבר ניתק.
אין ספק שקושי זה יוצר בעיות רבות בלימודים, בבית, בחברה ובכל תחום, בעצם. ריכזתי בעבורכם חמש דרכים שיאפשרו לצמצם את ממדי הבעיה, גם אם היא לא תיעלם לחלוטין. אבל קודם כול, נבין איך זה עובד:
יש שני סוגי משימות, המשימות ה"מדליקות" והמשימות המשעממות. במשימות המדליקות הבעיה היא לא ההתחלה, אלא ההמשך. כשהנושא "מדליק", בעלי ה־ADHD ימהרו להתחיל, אך יתקשו לעבור מהשלב המדליק לשלבים המתקדמים ובעיקר לסיום. במשימות המשעממות תהיה בעיה כבר בהתחלה. אולי בדרך כלשהי הם יצליחו לדחוף את עצמם להתחיל, אבל המוטיבציה תיעלם כליל בהמשך הפרויקט.
מה עושים?
אז מה אפשר לעשות כדי להשלים משימות ולא להשאיר קצוות פתוחים?
תכנון מפורט מתחילת המשימה עד סופה ממש – לדוגמה, אם צריך ללמוד למבחן, חלקו את הלימוד לתת־משימות קצרות. כל שלב שסיימנו דוחף אותנו להתחלה מחודשת של השלב הבא. וכך הפתיל אינו ניתק מהר מדי.
יצירת הפסקות יזומות – הוסיפו הפסקות בדרך, אחרי שלב שבוצע או אחרי פרק זמן כלשהו. זה ייתן תחושה של התקדמות, של הצלחה ובעיקר תחושה של שליטה בהתקדמות הפרויקט. זה גם אולי ימנע בריחה מהפרויקט לפני סיומו.
חגיגת הצלחות – אם הילדה מפסיקה באמצע הכנת שיעורי בית, נחגוג כל משימה שכבר סיימה, גם אם נשארו עוד משימות. חשוב לדעת לחגוג שלבים בתהליך ובמיוחד לחגוג סיום פרויקט.
זיהוי השלב שעלולים להחמיץ – נסו לזהות מראש את השלב המאתגר שבגללו תתקשו לסיים את הפרויקט כמו שצריך, וחשבו כיצד להתגבר על המחסום.
יצירת מחויבות כלפי גורם חיצוני – לדוגמה, הילדה תצליח לסיים את סידור החדר אם תארח בו חברות למסיבה בסוף התהליך. גם הידיעה שארוחת ערב חגיגית תוגש עם סיום המשימה תעניק מוטיבציה לסיים. ואולם, מומלץ להימנע מניסוח של תנאי: "אם תגמור… נעשה…" עדיף להתייחס לסדר הפעולות: "כשנגמור לסדר – נצא לגינה". כך התכנון יעבוד מהסוף להתחלה.
משמעת פנימית – נכון, בוודאי תגידו לי, אבל זאת בדיוק הבעיה, קשה לנו בגלל אתגר הקשב להתמקד, להתמיד ולסיים דברים. זה נכון, אבל מניסיון – ואני מכירה את ההתמודדות מצוין ומקרוב – זה רק עניין של אימון.
בכל פעם שעליכם לעשות פעולה משעממת, תחליטו שאתם כרגע בתהליך אימון, שמטרתו לפתח את שריר ההתמדה ו"לעשות דברים עד הסוף", בכל פעם בתחום אחר שחשוב לכם במיוחד. פתאום תגלו שאתם מרחיבים אט־אט את הרפרטואר של המשימות שאתם מסיימים כמו שצריך.
עובדה, קראתם את המאמר הזה עד הסוף. כל הכבוד!
ריקי שפיצר – יועצת חינוכית MA ומאמנת מומחית לקשב ותקשורת, מנהלת "פוטנציאל":
moc.liamg@4799238
rikispitzer.minisite.ms/adhd
באדיבות מגזין עטרת חיה
כתבות נוספות שיעניינו אותך:






