קולה של אמא משרה ביטחון

אימא יקרה, זכרי: בעבור ילדייך, הקול שלך הוא הצליל היפה ביותר בעולם. הם לא רוצים לשמוע זמרת מפורסמת עם קול זמיר, הם רוצים לשמוע את אימא. בעבורם, הקול שלך יוצר מקום הכי בטוח ונעים שיש.

שיר ערש בהתאמה אישית: הרגעים שלפני השינה הם הזמן העוצמתי ביותר לטעת בילדים ביטחון ושלווה. קחי מנגינה פשוטה ומוכרת, ו"הלבישי" עליה מילים של מחמאות לילד: "איזה ילד מתוק הוא שניאור, פניו מאירות באור, כמה יפה הוא סידר היום בבית את כל הקניות…". גם אם אינך משוררת דגולה, וזה לא בדיוק מסתדר עם המנגינה או החרוזים – זה בסדר גמור. המילים הללו, כשהן עטופות במנגינה של אימא, חודרות ישר לתת–מודע, נחרטות בלב ובונות את הביטחון העצמי של הילד.

ניגון לכל זמן ועת 

השכמה: היום שלנו מושפע מאופן ההתעוררות. במקום להעיר בלחץ, התחילו את הבוקר בשירים שמעניקים אנרגיה של קדושה. למה זה חשוב כל כך? כי הניגון הראשון שנכנס לאוזניים בבוקר קובע את הטון לכל היום. שימו שירי "מודה אני" או ניגוני שמחה קצביים. גם כשמסדרים את הבית או מכינים כריכים – המוזיקה הופכת את המטלות הטכניות לעבודת ה' בשמחה, וממלאת את הבית באווירה חיובית שדוחה כל עצבות.

לפני כניסת השבת ואחרי צאתה: ביום שישי, כשהלחץ עולה, שימו ניגונים רגועים או שירי שבת שמכניסים לאווירה. במוצאי שבת שברו את תחושת החולין ופתחו את השבוע החדש בניגוני דבקות ואנרגיות טובות של אמונה וביטחון ("אל תירא עבדי יעקב", "המבדיל").

בשולחן השבת: זה הזמן היחיד בשבוע שבו כולם יושבים יחד בלי מסכים, בלי רעשים והפרעות, והלבבות נפתחים. שירו יחד שירי קעמפים אהובים שהילדים מכירים, ניגוני דבקות מרגשים, ותנו לכל ילד לבחור ניגון שהוא אוהב. זה הזמן שבו המשפחה מתגבשת והופכת ליחידה אחת. אפשר גם לשחק משחקי ניגונים לפי האל"ף–בי"ת ועוד.

זמן איכות נשי: בזמן "רעווא דרעווין", כשהבנים והגברים נמצאים בבית הכנסת, זו הזדמנות נפלאה לנגן בבית עם הבנות והילדים הצעירים ניגונים ושירי משפחה. אפשר לתת לבנות לחבר ריקוד, ליצור "הופעה" משפחתית ולנצל את הזמן הזה להתעלות משותפת של קדושה ושמחה.

בדרכים: נסיעות ארוכות יכולות להיות זמן מתיש של מריבות במושב האחורי או זמן קסום של גיבוש – אם תשמיעו ברכב שירים שכולם אוהבים. אם הילדים נוסעים בהסעה או בתחבורה ציבורית, ציידו אותם בנגנים עם תוכן איכותי וניגונים. כך הדרך עוברת מהר יותר ובשמחה רבה יותר.

בהתאם לעונה: הלוח החסידי מכתיב לנו את הקצב בבית. השמיעו ניגונים בהתאם לתקופה בשנה: באלול ננגן את ניגוני הימים הנוראים המרטיטים; בחנוכה את ניגוני "הנרות הללו" ולקראת פסח ניגונים הקשורים לפסח וכן הלאה. המוזיקה מכניסה מייד לאווירה ומחברת את הילדים למהות הרוחנית של התאריך החסידי שחל באותו יום, בלי צורך בהסברים ארוכים.

תיבת נח: ניגוני חב"ד בלבד

כדאי לזכור שבניגוני חב"ד יש עושר עצום. הרפרטואר בימינו הוא רחב, ובניגוני חב"ד עצמם יש מגוון סגנונות רחב, כדי שכל ילד יוכל להתחבר לסגנון שהוא אוהב. מכיוון שגדלתי בבית כזה, שבו שמעו רק ניגוני חב"ד, אני יכולה להעיד: מעולם לא הרגשתי שחסר לי משהו. להפך, כולי תודה להוריי שנטעו בנו עיקרון זה ששמר על הנשמה שלנו עדינה ומחוברת.

שירי תניא ומשניות: הדרך הקלה ביותר ללמוד בעל–פה היא דרך השירה. שימו ברקע שירי תניא, פרקי משניות או פסוקים, והילדים יקלטו את המילים הקדושות תוך כדי משחק, בלי מאמץ כלל. לר' אלאור ולנר יש זכויות רבות בכך, ואפשר לרכוש דרכו בקלות את פסי השמע במחיר סמלי ולהפוך את הבית ל'זאל מזמר'.

טכנולוגיה בשירות הקדושה: אולפן ביתי

אחד הנכסים היקרים ביותר למשפחה הוא הקלטות של שירים משותפים שתמיד נעים להשמיע שוב ושוב (לצרכים פנימיים – אפשר שישירו גם הבנים וגם הבנות). כשמדובר באירוע גדול ורוצים להשקיע, אפשר להקליט באולפן מקצועי, אבל ממש לא חובה. היום הטכנולוגיה הביתית מאפשרת לנו ליצור בקלות מול המחשב, עם רמקול ומיקרופון פשוט שכבר מותקנים.

שיר לכל שמחה: יש בר מצווה? חלאק'ה? יום הולדת? קחו פלייבק פשוט, הקליטו את בני המשפחה מברכים או שרים שיר בחרוזים שחיברתם. זה לא חייב להיות מקצועי, אבל השירים האלה נחרטים בלב לעד.

שיר לנסיעה לרבי: מתכוננים לנסיעה לחצרות קודשנו? הקליטו שיר משפחתי שמכין את הילדים לנסיעה, עם הכיסופים והציפייה לראות את המלך. זה פרויקט שיכול להעסיק את הילדים זמן ממושך, החל משלב כתיבת המילים, ממשיך דרך חיבור הניגון ועד להפקה הטכנית. זו מזכרת שנשארת לנצח והופכת את ההכנה לחוויה.

שירים במציאות מאתגרת: כשיש קושי או משבר, במקום לדבר עליו ולחפור בו, אפשר פשוט לשיר אותו. ניגון של ביטחון, ששרים יחד, יכול להמיס פחדים וחרדות ביעילות רבה יותר מכל שיחה שיש בה פנייה אל ההיגיון.

* * *

זכרו, שירים נחרטים בזיכרונם של ילדים צעירים ואינם נשכחים לעולם. הילד אולי ישכח מה אמרת לו, אבל הוא לא ישכח מה שרת לו. וכפי שהרבי מה"מ אומר ומדגיש בדבר מלכות פרשת בשלח: "כשם שביציאת מצרים 'מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב"ה עושה להם נסים והוציאו תופים ממצרים', כך גם בהגאולה מגלות זה האחרון, שנשי ישראל הצדקניות… ביחד עם התפלה, הבקשה והדרישה מהקב"ה שיביא את הגאולה תיכף ומיד ממש, שהיא מתוך רגש של צער ומרירות ('מרים על שם המירור')… חדורות הן (גם ובעיקר) ברגש השמחה, ושמחה גדולה ביותר שבאה לידי ביטוי בהשירה, מצד גודל הבטחון ש'הנה זה (המלך המשיח) בא', וכבר בא!"

השירה שלנו בבית היא לא רק הווי, היא הכלי שלנו לזרז ולהביא את הגאולה.

באדיבות מגזין עטרת חיה