Author Archive

נגיעה נשית לפרשת ניצבים וילך

נפלאות בפרשת ניצבים וילך/מירי שניאורסון

"אם רק תאמיני זה לא בשמיים…"

״אבא שלי עליו השלום היה צדיק גדול ואהב אהבה עזה את הרבי, אף שלא ידע עליו במרוקו״ מספרת יעל ועיניה מנצנצות מגעגוע ודמעות. ואני בכלל באתי לנחם אותה על אימה הצדיקה שנפטרה בשבוע שעבר. "את טו״ב (17) שנותיה האחרונות גרה אמא בביתי", משתפת יעל, בתה היחידה, "היא אהבה את הנכדים והם אהבו אותה אהבה עזה, ופעם אחת לא שמענו ממנה לשון הרע. גם בייסורים גדולים לא התלוננה אפילו לרגע."

כשאימה של יעל עלתה ארצה היא חיפשה את אחיה הצעיר, שעלה לפניה לקיבוץ איילת השחר. בדרך לא דרך הגיעה אליו ופגשה אותו, נער בן ארבע עשרה. כשנכנסה לחדר האוכל הזדעזעה למראה ארוחת הערב שעל השולחן – גבינה עם נקניק. הבחורה הצעירה לא פחדה, תפסה את השולחן והפכה אותו. כששאלה את אחיה איפה הבירי (כיפה, כובע) שלך? אמר: 'לא מרשים לנו, אין דבר, נתנו כובע טמבל'. היא נדהמה. "ככה אתה, שלמדת אצל הרב הילל מגיל חמש ואתה יודע הכול?" ואז הוא נשבר והתחיל לבכות. היא רצתה שיעזוב, אך אנשי הקיבוץ לא הסכימו, עד שבבוקר אחד הלך אחיה השובב ופתח את הלול והתחיל לזרוק אבנים. כל התרנגולת ברחו. מנהל הקיבוץ ביקש לדעת מי עשה זאת וכשנאמר לו שהיה זה דוד אילוז שאל אותו לפשר מעשיו. דוד הצעיר אמר: "אני לא יכול להישאר כאן, אני דתי" וסולק מהקיבוץ.

 

בפרשות ניצבים וילך שנקרא השבת, אומר משה לעם ישראל: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא… כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". משה רבנו אומר שאין זה קשה ואין זה רחוק לאהוב את ה' ולקיים את מצוותיו, אלא הדבר "קרוב מאוד".

איך אפשר לומר זאת? הלוא טבעו של האדם מתנגד לכך, ואהבתו הטבעית של האדם נתונה לענייני העולם הזה, ואיך אפשר בקלות כזאת להפוך את תאוות הלב לאהבת ה'? מסביר בעל התניא שיש בליבו של כל יהודי אהבה מוסתרת לקב"ה, ואין הוא צריך לחולל שום דבר חדש, אלא רק לגלות ולעורר את האהבה הטבעית הטמונה בליבו. דבר זה 'קרוב' לכל אדם, ונדרש לזה מאמץ סביר בלבד.

 

זה יכול להסביר את "בלבבך" אך מה עם הצד המעשי של "בפיך… לעשותו"? בעל התניא מסביר בשער ספרו מהי "דרך ארוכה וקצרה". היא ארוכה – מכיוון שהיא דורשת התבוננות ויגיעה, כדי לגלות את אהבת ה' הפנימית ולהביאה לידי ביטוי בחיי היום-יום; אך למעשה זו דרך קצרה ו'קרובה', המביאה את האדם בביטחון אל היעד. כשיהודי מתבונן בגדולת ה', אומנם הוא נדרש ללמוד ולהתעמק בדברים, אך בסופו של דבר הוא מגיע ליעדו ומעורר בליבו רגשות של אהבת ה' ויראתו, לא כהתלהבות חולפת אלא כרגש קבוע ויציב, שמחיה את כל חיי התורה והמצוות שלו.

 

תהא

שנת

אראנו

פלאות

זאת השאיפה לכבוד השנה החדשה – שהקב"ה יראה אותנו פלאות גדולות ועצומות. בשבוע האחרון של השנה נתקרב אל עצמנו ועצמיותינו דרך הקרבה אל בורא עולם ונבקש ממנו – הבא לנו משיח תכף ומייד ממש עוד לפני פרוס תשא״פ!

 

יהיו הדברים לע״נ פירחה בת חנה אישה צדיק וטהורה

 

 

 

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.

מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבהלחצו כאן    mail: [email protected]   טלפון 054-9292901

 

 

נבחרת צ"ה צפת פותחת שנה בתנופה



















פתבג המלך: דבש מלכות פרשות ניצבים-וילך

להורדת מצגת פרשות ניצבים-וילך

הזדמנות נדירה: דולרים מהרבי לכל המשפחה!

שבוע השותפות של מכון 'אור החסידות' יוצא לדרך וביכולתכם להצטרף ל10 הגרלות היסטוריות!
בכל הגרלה תזכה משפחה שתקבל דולרים של הרבי עבור כל אחד מבני המשפחה: הורים וילדים, כולל הילדים הנשואים!
10 משפחות! למעלה מ70 דולרים שהתקבלו מיד קודשו של הרבי יוגרלו במסגרת ההגרלות – דבר שטרם נראה כמותו!

לפרטים והצטרפות להגרלות הענק
לחץ כאן

ההשתתפות והתרומה מיועדת להפצת תורת הרבי ע"י חוברות 'לקראת שבת', כדי שבשנת תשפ"א נוכל להפיץ מ1,500,000 חוברות בשנה בכל קצוות העולם!

זריזים מרוויחים!
מחר (יום חמישי) בשעה 20:00 בערב
תיערך הגרלה ומשפחה אחת תוכל כבר לזכות בדולרים של הרבי
הצטרפו כעת והשתתפו בהגרלות המיוחדות!

180 ש"ח כרטיס הגרלה | 300 ש"ח 3 כרטיסי הגרלה | 770 ש"ח 10 כרטיסי הגרלה
1,800 ש"ח 30 כרטיסי הגרלה | 5,000 ש"ח 120 כרטיסי הגרלה
(אפשרות לתשלומים)

לפרטים והצטרפות להגרלות הענק
לחץ כאן

השתתפו וזכו
ב"ברכה והצלחה" לכל המשפחה!

חשיפה: תוכנית הרמזור המפתיעה של צבאות השם









ח"י אלול בצפת: מצמצמים ומתפרסים ברחבי העיר





















































בשעה טובה: סמינר חינוך והוראה נפתח אתמול

במעמד רב רושם נפתח היום (יום ג') סמינר לחינוך והוראה – בית חיה מושקא בנוף הגליל.
התלמידות וההורים התרשמו מהמבנה רחב הידיים והמשופץ ש'לבש חג' במיוחד לכבוד האירוע המרגש.
את מעמד הפתיחה הנחתה המנהלת גב' דינה פריימן שהזמינה את הרב ישעיהו הרצל – רב העיר לשאת דברי ברכה ולתקוע בשופר.
לאחריו הקריא הרב מנדי נחשון ראש ישיבות חב"ד ורב ביהכנ"ס מרכז העיר את מכתבו של הרבי מלך המשיח שהתקבל ברכה לפתיחת הסמינר.
הרב דוד נחשון יו"ר מוסדות חב"ד בעיר ריתק את הבנות בהשתלשלות הניסית של הקמת הסמינר ובברכותיו של הרבי שליט"א המלוות כל צעד, בדבריו ציין את השותפות האמיצה עם ידיד חב"ד מר רונן פלוט ראש העיר בכל עניני היהדות בעיר ובהקמת הסמינר במיוחד.
דברים מרגשים נשא הרב דני לוי חבר הנהלת המוסד והמנהל המיתלוגי של ביה"ס חב"ד.
המנהלת הגב' פריימן הודתה לחבר מועצת העיר – נציג חב"ד ר' מנחם גנדל על הסיוע הרב להקמת הסמינר.
לסיום התיישבו התלמידות לארוחת צהרים חגיגית והתוועדות לרגל ח"י אלול עם הגב' בלומה נחשון שבכישרון רב קישרה את היום המיוחד עם האירוע המרגש של הקמת הסמינר החדש.
התלמידות סיימו את היום הראשון עם שמחה גדולה על השותפות המיוחדת בהקמת סמינר שחדור בשליחות היחידה "קבלת פני משיח צדקנו" ע"ש הרבנית חיה מושקא.

 









צ"ה נחלה: מכינות את הצוות לפתיחת הסניף



גם השנה: מעורבות חברתית של משרד החינוך בצ"ה

גם השנה, מאות המפקדות והצוות בסניפי צבאות השם זוכות כצ'ופר נוסף מעבר לזכות העצומה לעבוד בארגון של הרבי – לציון מיוחד בבגרות במעורבות חברתית הנצרכת כחלק מהתעודה.
בשנים האחרונות משרד החינוך הכניס שעות התנדבות שבועיות כחלק מתעודת הבגרות. תהליך מדהים זה שקורה במשרד החינוך – שדואגים לפתח את המקום של השפעה החוצה – ולתת מצד התלמידות לקהילה ולסביבה – הוא ממש תהליך של ימות המשיח.

אישה יקרה, שמרנו לך מקום בשורה הראשונה

מוזמנת להצטרף למיזם המיוחד אחותשרי, שיביא לך את תשרי עד הבית. תהני משיעורים מרתקים, חומרי לימוד מושקעים ותשרי עם הרבי סביב השעון. לראשונה! שיעור שבועי מיוחד לבוגרות אחות. הרשמי כדי לקבל הטענה חסידית וחיות מחודשת לשנה כולה!

תרגישי צעירה, זה יפעל עלייך!

לרישום און-ליין

טעימה לנשמה מתאילנד

כי תבוא

מודה אני🙏

"למדתי להסתדר, אין ברירה" שחה לי חברה שליחה "אם תביאי לי עוזרת לשעתיים ביום אני אהיה אסירת תודה לנצח"  וואו.. איך לא עשיתי את זה עד עכשיו.  אני מתישבת לכתוב מכתב תודה לעוזרת המסורה שלי שמגיעה כל יום עם חיוך ואנרגיה חיובית. לא יודעת איך היינו מסתדרים כל התקופה הזאת בלי הידיים החרוצות שלה.
כולנו רגילים לומר תודה. למלצר שהגיש לי אוכל במסעדה, לטכנאי שתיקן לי את מכונת הכביסה, לקופאית בסופר, למי שהביא לי מתנת יום הולדת.. ובמיוחד לזה שהביא לי מתנה לא שימושית מדיי.. קל להרים את העיניים לשמים ולהודות על נס.. אבל דווקא לאנשים שסביבנו זה לא קל לומר תודה. הערכה אמיתית, כזאת שבאה מהלב, לא זורמת מהפה בקלות.
חשבת על זה פעם?!.. למה לא קל לומר תודה אמיתית?
קודם כל זה באופנה להתלונן. על המסכות והבידוד החברתי, על החתונות הקטנות והשעות מול המסך, על הפקקים והתורות, על הנהג שחתך אותי בכביש וזה שלקח לי את החניה. כל כך עסוקים בזה עד שקשה לנו לראות את הטוב.  זה לא בגלל הקורונה, אלא פשוט התרגלנו לקבל הכל כמובן מאליו.
תודה אמיתית היא כואבת בפנים. מבטאת את הנזקקות והחולשה שלי. נכנעת לעובדה שאינני שלמה בלי העזרה שלך. לא מסתדרת בלי הטוב שאתה מרעיף עלי.  האגו שלנו מפריע לנו לומר תודה. הודיה מלשון הודאה, מודה בעובדה שחסר לי. לא כייף להרגיש קטנה ופחותה.. לא קל להרכין את הראש בפני זה שהטיב איתי, והכי קשה זה להעריך את הדברים ה'ברורים מאליהם'..
להודות לבעלי על כוס התה שהכין לי,  לחברה בעבודה שנתנה לי טיפ חשוב,  לילדה שהצליחה לשמור על השקט בזמן שנחתי, לילד שלי שהכין סנדוויצים לכל הילדים. לידיד שקישר אותי עם מי שצריך, ולאדם שאכל סעודת שבת והחליט לתת תרומה לבית חב"ד.
להודות להקב"ה על כל הדברים הטובים שאני פוקחת אליהם את העיניים בבוקר. הגוף הבריא, המשפחה, האוכל במקרר, קורת הגג לראשי.. הנשמה שהוא נופח בי בכל רגע מחדש, והמודעות שהיא מכניסה לחיי.. השליחות שלי, היהודים המדהימים שזכיתי להכיר במשך השנים.. האם כל זה ברור מאליו? בהתבוננות נכונה נגלה כל כך הרבה דברים טובים להודות עליהם.
יהודי, מלשון הודיה. כל מהותנו צריכה להיות הודיה. תחושת ההודיה התמידית מביאה לביטול תמידי. "כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך" אני תלוי בך ומחובר אליך כל רגע ורגע.
הפרשה שלנו "כי תבוא אל הארץ" מתארת את טכס הביכורים שנעשה לאחר שהיהודים התישבו בארץ ישראל. טכס הביכורים היה דרמטי ביותר וכלל תהלוכות של יהודים מכל רחבי הארץ לירושלים כשבראשם שור עם קרניים מצופות זהב, התהלוכות היו מלוות במוזיקה, שירה וריקודים, קבלת פנים של הכוהנים, הנפת הפירות בסלסלות מיוחדות בבית המקדש ו"מקרא ביכורים" תיאור ופירוט של כל מה שהיהודי מודה עליו.
טכס ההודיה המורכב הזה נועד להפוך אותנו ליהודים שמודים. לשחרר אותנו מהאגו שלוחש לכל אחד בשקט 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה' 'מגיע לי כל הטוב הזה'. ההודאה והקביעה שכל הטוב בא מלמעלה, מביאה להודיה תמידית.
המילה הראשונה שיהודי אומר בבוקר היא  תודה. "מודה אני לפניך"  אני חי. יש לי נשמה. קיבלתי עוד יום בחיים. אתה מאמין בי וסומך עלי שאטפל בה היטב.
אבל זה לא נגמר כאן. ההודיה נמשכת כל היום כולו, כל רגע ורגע, כל ציון טוב, כל שקל, כל הישג, כל הצלחה, כל פרט בחיים. זה לא קל. ההוויה הזאת שמה אותי במקום של שעבוד טוטאלי.. אבל יחד איתה שחרור , הרפיה, שלוה, שמחה.
כשיהודי מביא ביכורים , הוא משתחרר מהישות שלו,  מגלה את מקומו האמיתי, את עצם הנשמה שלו, הביכורים מגלים את תכלית התורה והמצוות בעולם. מגלים איך שהיהודי הוא פרי הביכורים של הקב"ה.
ההרגל לומר תודה כל היום ישפיע עלינו חסד מלמעלה. "בת קול יוצאת מלמעלה, הבאת ביכורים היום- תשנה לשנה הבאה" מחקר עכשווי מראה איך שמספר הפעמים שתאמרו תודה בביתכם ישפיע על אורך חיי הזוגיות שלכם! אם אתה יודע להעריך את מה שאתה מקבל, נותנים לך עוד מן השמים , וברור שגם הסובבים אותך ירצו לתת לך עוד ועוד.
בימים אלו של חודש אלול בהם אנחנו מכינים את רשימת הבקשות שלנו מה' לקראת הימים הנוראים, נזכור להתחיל את הרשימות בלמנות את כל המתנות שזכינו להם בחיינו ונמשוך עלינו עוד ועוד טוב ושמחה לשנה הקרובה.

שבת שלום
נחמי⚘בית חב"ד בנגקוק

מיוחד לאמהות: אם כל הבעיות

אם כל הבעיות

דבורה לאה אמיר / מגזין עטרת חיה

 

איך את, אישה של רגע אחרון או כזו המאורגנת מראש?

אין ספק שכשנולדים לבית מאורגן ומסודר המשימות מצליחות יותר, יש סדר בראש ושקט נפשי.

אני זוכרת שלפני כל 'תשרי' בו הייתי טסה לרבי הייתי מכינה רשימה אותה הייתי תולה על דלת הארון או החדר וכל הזמן כותבת ומוסיפה עוד ועוד. את המזוודה הייתי פותחת כבר שבועיים קודם – תמיד יש מה להכניס מראש כי תמיד צפויות לנו הפתעות וכן, שווה ורצוי להתארגן מראש.

אז אם התרגלת להכניס שבת עם 'לשון בחוץ', לעשות קניות ביום שישי או ערב חג ולארוז מזוודה ביום הטיסה – מציעה לך לשקול את זה שוב!

זכרי, כל שינוי בחיים מתחיל מהחלטה קטנה, את מוזמנת לבחור מכאן ולהחליט החלטה אחת בשביל עצמך ובשביל משפחתך.

לצורך הנושא החשוב שוחחתי עם אישה מקסימה ומאורגנת כלבבי שתיתן לנו מניסיונה וחכמתה.

"שמי רבקה סטמבלר מכפר חב"ד. אמא לתשעה וסבתא לארבעה, ב״ה. אני עובדת ביבוא מזון לישראל ובמקביל גם עושה שידוכים.

"אני חושבת שאדם מסודר נולד כזה כי הסדר מתחיל, דבר ראשון, בראש. עם זאת אני חושבת שבהחלט אפשר ללמוד להיות מסודר עם הכלים הנכונים, עם נכונות להשתנות וזה שווה את המאמץ. כל אדם נולד עם המתנות שלו אז צריך לשמוח במה שקיבלת ולדעת לנצל אותם נכון. אצלי הסדר הוא קצת אובססיבי, אז לפעמים זה כמובן הופך לחיסרון…

כשמשעמם לי אני מסדרת מגירות וארונות. יש לי סיפוק אדיר להיכנס לחדר מבולגן מאוד ולסדר אותו"…

( – לא בעיה לארגן לך כמה בתים כאלה…)

מה זה אומר לנהל זמן נכון?

"ניהול זמן = ניהול סדר.

סדר בזמנים

סדר בבית

סדר בחיים

לדעתי, ניהול נכון של זמן מתבטא בפעולות הבאות:

  1. לעשות רשימות – ממש לכל משימה או מטלה.
  2. לעבור על הרשימה כמה פעמים ביום כדי לראות מה כבר אפשר לעשות ומה עשינו עד עכשיו.
  3. למחוק מהרשימה מה שכבר בוצע. זה גם עושה סדר וגם מדרבן ומרגיע בכך שחלק מהמטלות כבר מאחורינו.
  4. להתארגן מראש ולא לחכות לרגע האחרון.

אני אישה שיכולה להיכנס ללחץ, לכן כל אירוע/חג/משימה אני מתחילה להתכונן מראש, לא בהגזמה – לא אתחיל לנקות לפסח בט"ו שבט וכדו' אבל בהחלט אתחיל להתארגן מוקדם.

  1. הכי חשוב לא לדחות משימות לרגע האחרון! יש את המטלות הידועות ויש את ההפתעות הבלתי צפויות. לכן כמה שנסיים יותר מהמטלות הידועות לנו, ישאר לנו מספיק זמן להפתעות שמגיעות פתאום. ותמיד יש הפתעות!".

לדוגמה?

"אתן דוגמא של התארגנות. בשלב הראשון אני רק כותבת באופן כללי מה צריך לעשות:

ראש השנה

  1. קניית בגדים לילדים:

בנים

חולצות ומכנסיים – "נקסט"

נעליים – "המקום הנכון"

ציציות וכיפות – "יודאיקה"

בנות…

  1. ארוחות חג:

ליל החג – מתארחים

חג ביום – מארחים

ליל שבת – לבד בבית

שבת בצהריים – לבד בבית

  1. קניית מתנה סמלית עם דבש למורים.

שלב שני – פירוט:

  1. בגדים מחו"ל, להזמין לפחות שלושה שבועות מראש כדי שיספיקו להגיע בדואר ושנספיק ללכת לקחת את הדברים ולא ברגע האחרון.

קניות בעיר שוקקת – לסיים כמה שאפשר מוקדם ולא קרוב לחג. פיצוץ אנשים בחנויות מכניס ללחץ, גורם לקניית דברים לא נצרכים ולטעויות ברכישה.

קניות בצרכנייה – שבוע מראש, כשעדיין רגוע בחנות.

(קניות לפסח – בר"ח ניסן כשהחנות לפסח נפתחת!)

*כשמבצעים את המשימות כשהאווירה עדיין שקטה ורגועה, אצלי זה משפיע על הרוגע וסיום המשימות בהצלחה.

  1. ארוחות החג

ליל א' מתארחים – לקנות יין או פרחים למארחים.

יום א' צהריים, מארחים – תפריט:

דג סלומון בשמן זית ולימון

סלט חי ענק

חומוס

טחינה

סלטים מרבקין

עוף צלוי עם תפוחי אדמה

ג'לי לקינוח

"אני מפרטת כך כל ארוחה. מחלקת דף גדול לשלושה טורים.

את סוגי המאכלים אני כותבת בצד ימין של הדף. בטור האמצעי אני כותבת ליד כל מאכל אילו מוצרים אני צריכה בשבילו. ובטור השלישי כותבת רשימת חנויות ומה אני קונה בכל חנות.

את הרשימה אפשר להכין גם שבועיים מראש אם רוצים להיות שקטים – שהתכנית לפחות מוכנה. את הקניות כדאי לעשות כמה ימים לפני.

אם ראש השנה בחמישי בערב, וביצעתי את הקניות כבר ביום ראשון שני ושלישי אז יש לי הכל בבית וכל מה שנשאר זה רק לבשל!

"אחרי שביצעתי קניות אני מוחקת כל דבר שכבר קניתי וביצעתי ומכינה רשימה קטנה יותר ומסודרת שבה אפרט רק מה שנשאר לי לקנות או לבצע.

(אני באופן אישי לא אוהבת להכין אוכל ולהקפיא. אבל מי שזה נוח לה אני מציעה להכין הכל ולרשום על כל קופסא מה יש בתוכה ולהקפיא.)

באותה רשימת מטלות והכנות כמובן שאפשר להוסיף מי בבית אחראי על מה. ובנוסף לרשימה הכללית, כל אחד מקבל דף עם רשימה אישית שלו – מה עליו לבצע ומתי.

גם כשאני מתכננת אירוע, גם כשיש רצף שבת וחגים, שבת מיוחדת עם אורחים ולינה – הכל אצלי מתנהל עם רשימות והתארגנות מראש".

התנאים לסדר ביתי

"מבחינתי, סדר בבית יכול להתקיים בשני תנאים:

א. שיהיו מקומות אחסון לכל חפץ וחפצים מיותרים יוצאים מהבית!

ב. להחזיר למקום כל דבר ומייד בסיום השימוש. נכון, זה לא תמיד נח אבל רק אם שומרים על הסדר, הסדר נשמר ואין צורך לסדר שוב ושוב.

בכביסה יותר קל לטפל כשהיא בכמות קטנה. אני מציעה להתאמץ לקפל ולשים במקום לאחר כל מכונה מאשר להגיע להררי כביסה מייאשים.

"התארגנות בוקר זה הצד הפחות אהוב עליי… אני לא אדם של בוקר והילדים לא תמיד אוהבים לקום ולהתארגן מהר… אז לא הכל מושלם️ כל משפחה צריכה לבדוק איך היא יכולה להתארגן הכי נכון ולהגיע בזמן למקום העבודה והלימודים. לדוגמה: להכין לילה קודם עם כל ילד את הבגדים שלו מונחים על כיסא. אפשר להכין מראש ירקות חתוכים, ממרחים ודברי מאכל נוספים שאפשר להכין מראש לקראת הבוקר שלמחרת.

"אני מאמינה שכשהבית מסודר והחיים מאורגנים ומסודרים, יש רוגע ואין לחץ מהפתעות. אבל החוכמה היא האיזון, לא לתת לרצון לחיות עם סדר להכניס אותנו לעצבים מיותרים על הסביבה ועל כל מי שמבלגן… אני עובדת על זה🤣".

איך זה משפיע על החיים ושלום הבית?

"כשמתארגנים מראש, יש זמן ללכת לנוח לפני החג/השבת/האירוע ולהגיע רגועים ושמחים. כשכולם נקיים ולבושים בלי שחסר לילד חולצה מגוהצת לשבת יש פחות לחץ ומריבות".

סיפור מעניין?

"ביום שני האחרון עקב מצב הקורונה, התקיימה – בחצר ביתנו – חתונה.

דאגתי שהכל יהיה מוכן מראש. אז ביום ראשון הביאו את כל הדברים לארגון האירוע, שולחנות, כסאות, חופה, כיסא כלה וכדומה. הכל עמד מוכן לחתונת היום למחרת – יום שני. פתאום בשעה ארבע קיבלתי טלפון ממשפחה שצריכה לעשות חתונה בעוד שעה ולא הסתדר להם המקום שהזמינו. כמובן שהכל היה משמים מוכן לחתונה והזמנתי אותם בשמחה לקיים את החתונה אצלינו.

בסופו של דבר, הם נשארו במקום שהוזמן ולא הגיעו. אבל העובדה שהייתה להם אופציה חליפית ברגע המשבר נתנה להם הרגשה מאוד טובה!".

רבקה המקסימה מוכנה לתת למעוניינת טיפים נוספים:
[email protected]

 

בטח גם לך קרה: געגועי נסיעה לרבי בוערים

חינוך לבחירה טובה

חינוך לבחירה טובה / הני אלישביץ / עטרת חיה

 

למרות שהם קטנים בגיל ואנחנו בעלי הניסיון, יש דברים שאפשר וחשוב לתת לילדים לבחור בכוחות עצמם > כך נחנך את ילדינו לבחור בטוב ובחיים

 

מה לימדתי?

נקרא בעיון את המשפט הבא:

"מענדי, מה אתה רוצה קודם – להתקלח או לקרוא 'קריאת שמע'?"

יש למענדי בחירה?

לכאורה כן, וטווח הבחירה הזו גם עשוי לא פעם לסייע לנו להוביל את הילד בצורה חלקה יותר לעבר המטרה הרצויה בעינינו.

האם מענדי למד משהו על בחירה?

בדרך כלל – לא, אם כי יהיו פעמים שהוא יגלה שגם כשמתחילים עם מה שאוהבים בסוף חייבים לעשות גם את מה שלא כל כך אוהבים…

וכעת דמיינו את המצב הבא:

אמא: "מושקי, מה תרצי שנעשה יחד היום בזמן הפנוי עד ארוחת הערב?"

מושקי: "עיסת נייר!"

לאמא יש כעת שתי אפשרויות תגובה:

תגובה א': "אבל מושקי, הרי את לא אוהבת לסדר אחר כך, תבחרי משהו פחות מלכלך"…

תגובה ב': "בסדר. ואת זוכרת שנצטרך להקדיש את עשר הדקות האחרונות לסדר וארגון?"

האם מושקי למדה משהו על בחירה?

בתגובה א' – ממש לא. כאילו נתנו לה בחירה, אבל לא כיבדו את הבחירה שלה בגלל סיבות שונות שהמבוגרים מסוגלים להביא בחשבון והילדה לא. במקרים כאלה מוטב מראש להגביל את הבחירה בסגנון של – "איזה משחק קופסא תרצי שנשחק?".

בתגובה ב' – סביר להניח שכן, בפרט אם אמא תקפיד אחר כך על הזמן ותעמוד על שיתופה של מושקי בסידור הבלגן שנוצר, גם אם היא תתלונן או תסרב לשתף פעולה, ובמידה מסוימת, אם היא תתלונן או תתנגד אחרי שהבינה מראש שזה חלק מהבחירה – נוצרה בפנינו הזדמנות פז לחנך את מושקי לבחירה מושכלת: להעמיד אותה להבחין בקשר בין הבחירה שלה לתוצאה, להסיק איתה מסקנות לעתיד, ועם זה להניע אותה בעדינות ובתקיפות למלא את ההתחייבות שלקחה על עצמה. במקום להתרגז ולהטיח בילדה: "את רואה, אמרתי לך! תמיד איתך אותו דבר בסוף" וכדו' – נשמח על ההזדמנות וממילא התגובה תהיה שקולה ונכונה יותר.

וכדי להבין עוד אפקט משמעותי בחינוך לבחירה נדמיין שני מצבים נוספים:

יענקי בן התשע מאד מתעניין במכוניות ויודע לדקלם בעל-פה כמעט כל מה שקשור אליהם.

האם נשתף אותו ברכישת רכב חדש למשפחה? עד כמה?

למירי בת השנתיים יש יום הולדת, האם נלך איתה ל'סופר' וניתן לה לבחור ממתק מתוך המבחר? למה?

– ברור לכל בר דעת שהבחירה צריכה להיות מותאמת לגילו של הבוחר ויכולתו לבודד גורמים שונים ולשקול אותם בהתאם לנתונים בשטח. לתת "בחירה" לא מותאמת רק תבלבל את הילד ולא תקדם אותו במקרה הטוב (כמו שסביר להניח שיקרה למירי שלא מסוגלת להתמודד מול שלל הפיתויים הגדול), ותביא לתקלות והתעמתויות במקרה הפחות-נעים (מה שיכול לקרות במקרה של יענקי. שלא ידע להעריך נכוחה את המשקל שיש ל"ידיעותיו" בין כלל השיקולים בבחירת רכב חדש).

בין חינוך לאילוף

למעשה, פעמים רבות אנחנו מתבלבלים בין חינוך לבחירה לבין ניסיון לאילוף הילד לבחור באלטרנטיבה שאנחנו מעוניינים בה.

חינוך בלשון התורה משמעותו התחלת עשיית הדבר, הפתיחה של ההליכה בדרך הרצויה ("חנוך לנער", "חנוכת המזבח"). ברור שמטרת ההתחלה הזו היא הסיום המשמח "גם כי יזקין לא יסור ממנה", אך ההליכה היא בקצב של המחונך, מתוך שימת לב לנתונים וליכולות שלו ובסיוע תומך ש"מתרגם" לו את התוצאות של הבחירות השונות ועוזר לו לעמוד בהן בכבוד.

לעומת זאת, הלשון שקרובה ביותר למילה אילוף בתורה היא "אלוף" – אדם בעל תפקיד גבוה ששולט על סביבתו ומכתיב לה את ההתנהגות, כלומר – הדגש הוא על נקודת הסיום, התוצאה, שמן הראוי לזכור שאינה מובטחת לנו. (זוכרים את הסיפור על החתול המאולף שהשליך את מגש הכיבוד שהחזיק ביד כשנפגש פתאום בעכבר רץ?)

אם כך, קל מאד להבין שאילוף היא דרך קצרה שעוברת דרך ניסיונו והבנתו של המאלף, לעומת החינוך שמבטא את הדרך הארוכה בה אנחנו עובדים ב"אתערותא דלתתא" של המחונך…

ומסתבר שלא לחינם שם הקונטרס שעוסק בהובלת הילדים לחיים של קיום תורה ומצוות בשיטה החסידית נקרא "קונטרס החינוך וההדרכה". אם נחזור רגע לחתול המאולף – בעלי חיים פועלים על פי אינסטינקטים ואין להם בחירה חופשית. הדרך היחידה להוביל אותם למטרה שלנו היא בדרך השכר והעונש – תעשה כך תקבל כך, תעשה כך תקבל כך. אצל בעלי חיים זה עובד ברוב המקרים באופן כמעט מוחלט.

ואצל בני אדם? לכל אדם יש רמה מסוימת של בחירה, בעוד היהודי הוא היחיד בעל בחירה חופשית באמת, הנגזר מכך הוא שהוא יכול לבחון בכל שלב מחדש את הערכים שהקנינו לו, ולבדוק האם הוא מוכן לשאת ב"עונש" (החיצוני מבחינתו) תמורת ה"עונג" שיסב לו המעשה האסור.

"כחיצים ביד גיבור"

ומה יקרה אם הוא באמת חונך, ולא אולף?

הערכים שבתוכו, שנבנו הדרגתית בכוח עצמו שלב אחרי שלב (אם כי, כאמור, בסיוע והכוונה של מבוגר) יתקוממו ויתנו לו בעזרת-ה' את התשובות הנכונות למה עליו לעמוד בפיתוי, בבחינת "והווי שוקל… הפסד עברה כנגד שכרה".

החינוך חייב לתת את הדעת על שלושה פרמטרים:

גם בתהליך החינוך עדיין יש מקום ל"כפייה", ובוודאי לקבלת עול. אנחנו מחנכים לקבלת עול!

התגובות שלנו על ניסיונותיו של החניך צריכות להיות תמיד בקו החיוב והעידוד ולא השפלה והקטנה, גם כאשר הוא כשל. מכישלונות לומדים! ילד שסופג ביקורת מרגיש בעל ערך ירוד, ומכאן הדרך לכניעה ליצר קצרה למדי למרבה הצער.

חשוב מאד להטעים את החניך במתיקות התוצאה של הבחירה. ולמשל: אם התאמצתי ואפיתי עוגה יש לי כעת עוגה לא בתור שכר למאמץ שלי, אלא זו תוצאה של מה שעשיתי. "שכר מצווה – מצווה". אמנם בתחילת הדרך אנחנו מתגמלים אותו על מעשיו הטובים, אך המטרה היא להטעים אותו בעונג של תוצאת המעשים שלו, ולמשל אם נחזור למושקי מתחילת הכתבה: בסיום הארגון המשותף נחווה איתה את החדר המסודר, את הניצחון שלה על הקושי ו"חיזוק" שרירי ההתגברות שלה – כל זה כמובן בשפה תואמת גיל.

כתוב בתהילים: "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים". מה הקשר בין החיצים דווקא לגיבור, ומה הקשר לחינוך בני הנעורים?

אלא שכאשר למרות כל משבי הרוח ושאר הגורמים החיצוניים ש"מנסים" להסיט את החץ ממסלולו מגיע החץ ליעדו – אזי באמת ברור שגיבור חיל אמיתי (=צלף בלשוננו…) הוא זה שירה אותו, וזוהי הדרך בה אנחנו רוצים לחנך את בני הנעורים, עד שנוכל לומר "ראו גידולים שגידלנו" – חיילי צבאות ה' אמיתיים שמביאים גאולה!

וועידת קצינות צ"ה – גלריה ראשונית



































חשיפה מבית צ"ה: ראלי לחיילות בלבד

אחו"ת: ארזנו לך תשרי של גאולה!

פרטים והרשמה באתר אחות התמימים

תכירי את חנה למביאסי: צלמת, קונדטורית ומפיקת אירועים

ביקור בפנינה החסידית החב"דית הדרומית

היא בחורה חסידית, איכותית ומוכשרת. שנות התיכון מאחוריה, בבוא היום היא רוצה להקים בית חסידי, בית של שליחות, ובינתיים – זה הזמן להתכונן לחיים בכל המובנים. היא יודעת שזו תקופה שלא תחזור, תקופה מכוננת עתיד, והיא רוצה לנצל אותה באופן מקסימלי, ברוחניות ובגשמיות. מבפנים דוחק בה החלום שלה… קורא לה לממש את כישרונותיה, לפתח את היכולות והמתנות שבהן חוננה, ולרכוש את המקצוע שכל כך מתאים לה, מקצוע שעל ידו תוכל לקדם ולמנף את שליחותה בחיים. אבל היא מתלבטת. האם זהו הייעוד של בת חסידית? מימוש עצמי?

תחושות אלו מקננות בליבן של רבות, שמרגישות שלא מימשו את עצמן די הצורך, ומאידך מתלבטות: מימוש עצמי ודרכי החסידות – הילכו שניהם יחדיו? האם הם מהווים ניגוד או שלמות?…

מענה לשאלה זו קיבלנו מהרב דוד בייטש, משפיע בישיבת תו"ת כפר חב"ד ומרצה במכללת חב"ד אשקלון:

"אמרו חז"ל: 'כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות' (ברכות נח ע"ב).

הקב"ה ברא כל אחת עם כוחות וכישרונות המיוחדים לה ושונים מזולתה. כל אחת צריכה לנצל זאת בעבודתה ובשליחותה בעולם – לממש את עצמה.

עבודת ה' בדרך החסידות, היא איננה עבודה יבשה ומכנית. כי אם עבודה מתוך חיות, בהתאם לייחודיות ולאופי של כל אחת.

דווקא בניצול הכישרונות והיכולות, מרגישים סיפוק אמיתי ורוחני כאשר הם מנוצלים למילוי השליחות בעולם".

תשובה זו המריצה אותנו לנסוע לדרום הארץ, לעיר אשקלון, כשפנינו מועדות למכללה האקדמית, מכללת חב"ד בעיר.

כותרת- מקצוע שהוא אמצעי לשליחות

בין כרי הדשא, בניינים מרשימים וניחוחות האקדמיה, ממוקם בניין הכיפה – כך הוא נקרא, כמו מגלה ומעיד על כך שדייריו מציבים את יראת השמיים כדרך חיים, את לימוד המקצוע כאמצעי לשליחות.

מכללת חב"ד אשקלון פותחת כעת את השנה הרביעית. מאחוריה רזומה מפואר של  בוגרות, שהקימו בתים נאמנים בישראל. בוגרות המועסקות בשוק העבודה, במגוון מקצועות המתאימים לאישה היהודית ולבית היהודי ובעלי תרומה חשובה לשדה השליחות.

במכללה פגשנו את הרב מנחם מענדל ליברמן, השליח הראשי באשקלון, העומד בראש צוות ההיגוי של המכללה. האזנו לדבריו הספוגים בניחוח חם וחסידי:

"לימוד מקצוע משתלב עם חיי בחורה חסידית, המעוניינת להקים בית חסידי ולצאת לשליחות.

הרבי מלמד אותנו שגשמיות העולם, הינה כלי ליצירת רוחניות. וכאשר לומדים מקצוע בגישה של 'כל מעשיך יהיו לשם שמים', ממלאים את מטרת הבריאה.

כאשר אישה יוצאת לשליחות, ובאמתחתה תואר אקדמי חשוב, היא תוכל להצליח ביתר שאת וביתר עוז, עם המקורבות שעימן היא פועלת".

כותרת- יחס אישי ל'שליחה של מחר'

בהמשך הסיור הגענו למנהלת המכללה, הגב' דבורה לאה מושקוביץ. וביקשנו להבין את סוד הקסם של מכללת חב"ד אשקלון, ששמה הטוב הולך לפניה, והבוגרות שלה מחוברות ואוהבות אותה כל כך.

"הצוות החינוכי המקצועי והמיוחד עובד ללא לאות לטובת כל בת ובת. הצוות שם כל תלמידה במרכז, מעניק יחס חם ומסור, אישי ומעצים, ורואה בכל תלמידה במכללה את 'השליחה של מחר'. בכל המסלולים מקבלות הסטודנטיות את הכלים שיעזרו להן בעתיד בבניית ביתן, ובשליחות בעזרת ה'", אומרת המנהלת, ומוסיפה "המכללה משקיעה משאבים רבים בתוכניות הלימוד במקצועות הקודש, ובאווירה החסידית – בהתוועדויות וימי עיון לאורך השנה. גם כעת, בתקופת הקורונה ובזמן החופשה – הבנות מתאספות לימי עיון מרתקים ומגבשים, חלקם במפגשי זום וחלקם פנים מול פנים".

מה מייחד את הפן המקצועי במכללה? אנחנו מבקשים להבין, והמנהלת מסבירה:

"במכללת חב"ד אשקלון, תכני הלימודים המקצועיים הם ברמה גבוהה במיוחד, עם מרצים מהשורה הראשונה כל אחד בתחומו. בנוסף בכל המסלולים אנו משלבים תפיסה חינוכית והשקפה חסידית.

במגמת אדריכלות ועיצוב פנים לתואר הנדסאי, הסטודנטיות לומדות בנוסף לתכנון מבנים, גם תכנון מבנים יהודיים, כגון מקווה, בתי כנסת, בתי חב"ד ועוד.

בהתמחות הנדסה רפואית – מגמת משנה מכשור רפואי, הלימודים משלבים בנוסף ללימוד המקצועי הלכות הנוגעות בתחום.

בלימודי התואר בפסיכולוגיה, לימודי התואר משלבים גם לימודי פסיכולוגיה יהודית, מתוך מבט חסידי.

בלימודי התואר למדעי המחשב, הסטודנטיות מקבלות גם כלים לבניית סטארט אפ ייעודים יהודים".

ומה באשר למגבלות תקופת הקורונה? "עקב המצב בתקופה זו", מעדכנת הגב' מושקוביץ, "מערכת הלימודים תתקיים במודל היברידי, שמשמעותו – שילוב של למידה מקוונת ולמידה פרונטלית בהתאם לצרכי התלמידה ותכני הלימוד". ויש לה גם בשורה מהשטח: "הנתונים מוכיחים כי אחוזי ההצלחה שלנו גדולים פי 4 לעומת למידה מקוונת רגילה, הודות לצוות החינוכי והמקצועי מהמובילים בתחום".
כותרת-נותנים יותר בכל התחומים

לפני תום הסיור, אנו נחשפים לעובדה מעניינת מפי הרב ליברמן: "מחקרים מוכיחים כי החשיבה האבסטרקטית מתפתחת רק בגילאי 18–19. עד לשלב זה, ייתכן שהתלמיד התחנך ורכש ידע רב, אך עדיין לא פיתח יכולת של לימוד עצמאי משמעותי, הכולל תהליכי עיבוד והפשטה. מכאן שגילאי על-תיכון מהווים הזדמנות מכריעה לצמיחה ולהתפתחות. בצומת המכונן הזה משלבים במכללה לימודי קודש לצד לימודי המקצוע. לימודי הקודש מועברים על ידי משפיעים ואנשי חינוך מהשורה הראשונה, על מנת שכל תלמידה תגלה את האושר והעושר בלימוד תורה וחסידות."

"תני לעצמך יותר, בכל התחומים" – קורא המוטו של המכללה, ומכוון לפן החסידי, לפן המקצועי ולפן האישי. נוסף למערכת הלימודים המקצועית, העשירה והחסידית, קיים ליווי אישי ומקצועי לכל סטודנטית ותגבור פרטני לפי הצורך.

הסטודנטיות זכאיות בסיום לימודיהן לתעודות אוניברסיטאיות ומוכרות מטעם מה"ט והמל"ג. בוגרות המכללה נקלטו בשוק העבודה עם סיום לימודיהן.

נוסף על כך, הנהלת המכללה קשובה מאוד לנטל הכלכלי הגדול הנופל על כתפי ההורים במימון הלימודים, ועל כן המכללה דואגת לסייע במגוון מלגות ומענקים מכובדים, בחלק מהמגמות המימון הוא עד 100% משכר הלימוד. כמו כן, ללימודי תואר במדעי המחשב קיימת מלגת קיום על סך 1,000 ש"ח בחודש.

תודה לה' שהצלחנו בסייעתא דשמיא גלויה להקים מכללה בה האווירה החסידית משולבת בלימוד מקצוע בחן חסידי ומיוחד.

תודות לברכתו של הרבי המלווה את המוסד מאז ועד היום.

לשאלתנו האם ניתן עדיין להרשם למכללה?

המנהלת עונה:

"ב"ה היה רישום מוצלח מאוד השנה, נותרו כעת רק מספר מקומות בחלק מהמגמות.

הרישום מותנה בראיון והתאמה לרוח המוסד.

שירי 'קולעקעמפ' כעת לשמיעה והורדה

טעימת בוקר

המנון

התעמלות בוקר

ג'ינגל מלחמה

פעילימודים – קולעקאפ

שיר שבת ראשונה "אם לא עכשיו אימתי"

שיר שבת שניה "שהרבי יחייך"

תוכנית ערב- קולעלם