יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
פורטל קהילתיבפנימיית בית חנה בצפת, התכוננו הבנות לי"א ניסן במבצע מיוחד בנושא צניעות, שבסופו זכו ארבע בנות ב"גיפטקארד" עבור קניית בגד צנוע ויפה.
בכל יום הסירו הבנות עוד עטיפה, מחבילה עטופה ומיוחדת שקיבלו, ולמדו יחד עם בת נוספת משכבה אחרת קטע קצר בנושא צניעות.
בפנימיה נמצאות גם בנות של שלוחים המתגוררות ברחבי העולם, וגם אצלם, הפרש השעות או המרחק הגדול לא מנע מהם ליצור קשר עם החברותא וללמוד את הקטעים החשובים.
יישר כח לכל המשתתפות, ושנצא לקבל פני משיח בצניעות ובגאוות יחידה, היום.
לפני כחמש שנים קיבלו השלוחים הרב אלי ורעייתו חני סגל עליה השלום הוראה מהרבי להתחיל בבניית מבנה ה- 770 רחב הממדים שיכלול, בין היתר, מקווה טהרה מהמרשימים והמפוארים בארץ.
כך יצא לאוויר העולם פרויקט שכולו קדושה ואלוקות, בו מורגשת סיעתא דשמיא בכל רגע ורגע ובכל אחת מהלבנים האדומות. חבלי הלידה של הבניה היו קשים מנשוא, אתגרים כלכליים וביורוקרטיים, חסמים חברתיים ותפעוליים ניצבו לנגד השלוחים הצעירים ואיימו לחבל במוטיבציה ולהיטות העשייה.
ניכרת היתה בבירור מלחמתה של הטומאה בקדושה, עימות רוחני בעולמות הגבוהים אשר השלכותיו השתלשלו מטה. השלוחים הצעירים עמדו בגבורה בניסיונות האינסופיים, בלחצי זמן ותקציב, בהתנגדויות מבית ומחוץ – עם כוחות נפש אדירים.
ניכר היה שאנשים אלה הם מנהיגים מחוננים הנמצאים במקום ובעיתוי הנכונים להוביל פרויקט אדיר זה וגם להביאו לידי סיומו המוצלח.
השלוחים עסקו בנתינה וקירוב לבבות מסביב לשעון בבית החב"ד שפיתחו בשכונה, הקימו משפחה לתפארת – לצד השקעת כל משאביהם הגשמיים והרוחניים בפרויקט הקדושה.
הרבנית חני היקרה ע"ה ניהלה ביד רמה את פרויקט בניית המקווה וכן את כל תחום הטהרה באזור כולו, הדריכה כלות ומקורבות, סייעה בפתרון סוגיות בשלום בית, חינוך ילדים, לצד ניהול פרויקטים מהותיים נוספים כגון דינרים של שפרה ופועה, העברת סדנאות להעצמה וקירוב נשים ושיעורים קבועים של טהרת המשפחה.
היא היוותה מגדלור עבור אלפי נשים, דוגמא ומופת לאשה חסידית בכל רמ"ח איבריה. לא היה גבול להתפעלות ממסירות נפשה, מהתקשרותה לרבי, ממידותיה האציליים, מהנהגתה, מרוחב ליבה, מהדרך בה חינכה את ילדיה המדהימים ומהביטול המוחלט שלה לטובת מפעל השליחות האדיר של בעלה הרב סגל שיח'.
למרות האתגרים והניסיונות הרבים – השליחים מלאי האור והכוחות הרגישו שהעיסוק בפרויקט הקדושה פועל עליהם ברכה רבה הרבה יותר מהשקעתם בו – הם זכו ב"ה בשלום בית ונחת בלתי רגיל מהילדים.
עד שיום בהיר אחד חשכו השמיים ונקראו לגזרים לבבות תשעה ילדיהם התמימים. בקולם הדק והטהור נאמרו מילות הקדיש שפתחו את שערי השמיים וחוסר, צער, בכי ויתמות אינסופיים הפכו למציאות חייהם.
הבית הריק נספג בכאב הבדידות והתמודדות יומיומית בלתי אנושית נהייתה מנת חלקו של השליח הצעיר, הרב אלי סגל שנותר לבד במערכה רוחנית בין כוחות הטוב והרע.
ידוע שה' הרחמן עושה איתנו חסד ומעניק לנו כוחות חדשים במקביל לכל ניסיון.
כך, בדרך נס, ה' משך אותו מתחתית תהום השכול, הצער והאבל האינסופיים והעניק לו כוח על טבעי להמשיך במפעל חייהם אותו התחיל יחד עם אשתו ועבורו מסרו את נפשם.
הרב סגל קיבל על עצמו החלטה להגשים את חלומה של חני ע"ה ולהביא מהכוח אל הפועל את בניית המקווה עבורו מסרה את חייה. עם כוחות על טבעיים לצד אתגרים, איתם אף אחד אחר לא היה מצליח להתמודד, הוא פרץ לתודעת אלפי המקורבים וסחף אותם בהתלהבותו.
מאות פעילים ופעילות התגייסו לסייע בקמפיין השותפות הענק איתו יוצאים בימים אלה, בו ניתנת הזדמנות חד פעמית ליהודים מכל העולם להיות שותפים במצווה העצומה זו שמשפיעה לדורות ולפעול להנצחת זכרה של השליחה היקרה, אשר הפכה עולמות בחייה למען יהודים ומסרה נפשה למען פרויקט הטהרה.
כל סכום שייתרם – יוכפל פי שניים על ידי תורמים נדיבים.
עכשיו אנו קוראים לכם להיות שותפים מכל הלב ולהצטרף לבניית מקווה הטהרה ע"ש חני סגל ע"ה. זה עכשיו ולעולם!
תרמו עכשיו: 052-8046388 SHEKEL.CLICK/MIKVEH
לצפיה בניוזלטר לחצי כאן
היום עשרים ושלושה יום לעומר.
גבורה שבנצח.
נפלאות בעבודה פנימית.
זוגיות, קריירה, ספורט, תזונה, השכלה, העשרה; את מעוניינת להתמיד לאורך זמן, מעוניינת לנצח. עשי זאת בצורה מבוקרת ומאוזנת.
החוויה היומית:
בדקי עם עצמך-האם את:
מציבה יעדים ריאליים?ֿ
מנסה לתפוס מרובה?
מנסה לעשות ולהספיק הכל לבד?
מנסה לשלוט בתוצאות במקום לקחת אחריות על החלק שלך???
#מירישניאורסון #שליארטמן #נשים_פועלות_למען_אחדות_ וקירוב_לבבות
מירי שניאורסון
מרצה, מנחה, מאמנת נערות ונשים ושליחה בתקשורת.
054-9292901
http://www.miri-mychoice.co. il/
ילד מיוחד!
מתי בפעם האחרונה זכית לשמוע על המושג הזה?!
מסתכללים עליהם בתור בעייתיים, לא בכל מקום מוכנים לקבל בסביבה שלהם את המושג ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
מתי יצא לך לעזור למשפחות שזוכות ומגדלות ילד כזה בביתן?!
אז אני ב"ה אחת מכל האחיות שזוכות ויש להן אח כזה בבית.
אח שלי שניאור בן 16 הוא אוטיסט. מאז שאני זוכרת את עצמי אני זוכרת גם אותו. לא תמיד זה קל לחיות עם ילד מיוחד בבית, אבל אצלינו בבית שניאור הו5 לכל דבר בעזרה בבית וחלק פעיל בכל האירועים המשפחתיים ועוד…
אבל אני זוכרת את עצמי בגן וביסודי שהחברות לכיתה דיברו בינהם וקצת ריחמו עלי שיש לי אח … אז החלטתי שאני אהיה גדולה אני אשנה את ההסתכלות על המשפחות ה' זיכה אותן שיגדלו ילד מיוחד במינו.
אז ב"ה אני מכיתה ח' מתנדבת בנופשונים של משפחות ולהורים יהיה זמן לתת יחס אישי לכל אח ואחות מהמשפחה ולאגור כחות לעוד שבוע של מירוץ אחר הילד ואין זמן במהלך השבוע לתת יחס חם לילדים הרגילים …
כיום אני זוכה לרכז נופשונים
אז שיניתי את זה ועושה שבתות לאחים ולאחיות של הילדים המיוחדים והאחיות קולטות כמה הם לא לב ויש איתן אחיות גיבורות והם נהיו החברות הכי טובות!!! ב"ה בחופש עשינו להן שלושה ימי גיבוש והן חזרו עם אהבה ענקית לאח בבית…
וב"ה בארגון של יד לילד המיוחד שבהנהלת הרב בליניצקי דואגים להרבה ימי כיף למשפחות: שבת הגדול, נופשים באמצע שבוע או שבתות להורים וכו'……
תודה להוריי היקרים שזה החינוך שקיבלתי וזה מה שנותן את הסיפוק להמשיך ולגדל את שניאור ולהתנדב בנופשים במלונית
אז לא רוצה שירחמו ויצחקו על האחיות של… רוצה שתהיה יותר מודעות… ויעריכו את האחיות הגיבורות…
כעת זאת ההזדמנות שלהם להיות שותפים בעוד פעילות אחת למען המשפחות המצוינות
מעריכה כל משפחה מצוינת
עטקא. ל.
אחות של שניאור
שדכנית יקרה
"אנשים לא משתנים", היא אומרת לי בייאוש. "אני כבר לא יודעת מה לעשות איתה. לפעמים אני זועקת מי יושיע את הבת שלי, מי יציל את הבית שלי. מרגישה כאילו שהוא עולה בלהבות". רגינה שולפת עוד ממחטת נייר ועוד אחת, מקנחת ומסתירה את עיניה ולי לא ברור אם הבושה היא זו שהורגת אותה או חוסר התקווה.
בת כמה הבת שלך אני שואלת שוב לוודא שהבנתי נכון, ורגינה כאילו מפחדת לומר את המספר המפורש. היא שולפת פסוק מתוך פרק מ' בתהילים כדי שאבין ש"הילדה" תיכף חוגגת ארבעים… מצבה (שלא האימא) כל־כך נואש וברור לי שאסור להגיד לה ברגעים אלה שום דבר. גם לא משהו כמו "תראי כמה נחת הייתה לך כשבתך חיתנה", "ראיתי תמונה מטכס ההשבעה של הנכד המוכשר שהיא הביאה לך".
במקום זאת אני חושבת איך לנסח את המשפט הבא: "את נלחמת בטחנת רוח. היא כבר לא ילדה. בעצם היא ילדה מבוגרת וגם אם לדעתך היא עשתה טעות (פעמיים) והתגרשה למורת רוחך. את ובעלך (שיחיה) סבים לנכדים מקסימים מאבות שונים. מובן שאת רוצה שהיא תהיה יותר… תהיה פחות… תקשיב לך יותר… תדבר פחות… תעשה יותר או פחות…
"את הרי למדת, העמקת, התקדמת ואת יודעת לבטא את עצמך ולגלות את רצונך, אלא שזה לא עוזר וגם לא יעזור. פשוט תפסיקי לבקש את זה ולייחל לזה. תהיי מי שאת, תמשיכי להשפיע עליה כבוד ואהבה, זה כל מה שהיא צריכה. היא בתך ולא משנה באיזה גיל או מצב משפחתי היא נמצאת. היא לא זקוקה לתוכחה, בטח לא להטפות מוסר ואפילו לא לדברי חסידות נעימים ורכים ככל שיהיו לך להגיד. תני לה את המתנה הכי גדולה שאימא יכולה לתת לילדיה. תני לה מרחב וכבוד ויותר חשוב – תני לה אהבה. זה כל מה שהיא צריכה.
"לא תשני אותה כבר בגילה המבוגר. תמשיכי לבדוק ולברר עם עצמך איך להיות ולחיות את חייך. זאת דרך חדשה לגמרי עבורך, זאת דרך שתוביל אותך להזדמנות שנייה וטובה עם ילדתך. רק ככה תוכלו לגלות האחת את השנייה ומי יודע, אולי בדרך הזאת תגלה גם היא את הגאולה הפרטית שלה".
—
ברגעים האחרונים של הגלות, כאשר הגאולה אמורה להגיע בכל רגע, על כל אחד ואחת לעשות כדי לפעול זאת. כדי להבין איך מתכוננים לגאולה צריך להבין את משמעות השם "גאולה", משום שהשם של כל דבר בלשון הקודש מבטא את תוכנו האמיתי. למרבית הפלא ואולי לא, המילה 'גאולה' מורכבת מהמילה 'גולה' בתוספת האות א'. האות א' רומזת על הקב"ה שהוא "אלופו של עולם", ועל ידי עבודתו של היהודי בגלות "להכניס" לעולם את הקב"ה הוא הופך את הגולה לגאולה.
אבל לכאורה גולה וגאולה הם שני דברים הפכיים לגמרי. לא? אלא שהגאולה אין פרושה לבטל את המציאות שהייתה לפני כן בגלות, אלא לשחרר את כל מה שהיה לפני כן בגלות, באופן שכל הדברים החיוביים שהיו בגלות נשארים גם הלאה, אלא שמתבטל מצבם הגלותי – ההסתר על מציאותם האמיתית והפנימית. לכן המילה גאולה כוללת בתוכה את המילה גולה – בגאולה יהיה לנו גולה בתוספת גילוי אלופו של עולם.
בפרקי אבות (שהתחלנו ללמוד בשבוע הקודם) כתוב "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה". מעבר למפורט בטקסט, המשנה רומזת לנו שנזכור שפרט לאדם ולאלופו של עולם ישנו דבר שלישי – מציאות העולם… ה' רוצה שנפעל בתוך המציאות ונעשה אותה משכן לשמו ית'. לכן הגולה היא חלק מרכזי בגאולה.
—
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/
בעיצומם של ימי ספירת העומר, זו ההזדמנות להוריד את האפליקציה של ספירת העומר, ובה כל המעלות הנדרשות בשביל חסידי חב"ד.
הנוסח המלא של ספירת העומר בכתב ברור, תזכורות בלילה ובבוקר, הדגשת ה'ספירה' וה'מידה' בכחול, אפשרות להפעיל ולכבות את התזכורות,
כל אלה יעזרו לך לספור בקלות.
אין תזכורות בשבתות ובחג, דיפדוף לימים הבאים/הקודמים, כפתור לשיתוף האפליקציה עם חברים, וכן שיתוף הנוסח המלא, וללא פירסומות.
בוקר פסחי, ילד מתוק בן ארבע ניגש לאמו בתחנונים: "אמא…אני רוצה תפוצי'פס, אני כבר לא יכול להתאפק וחוץ מזה כ–ו–ל–ם אוכלים 'תפוצי'פס' בפסח רק אנחנו לא!"
אמו מנסה לשכנעו ב"ממתקים פסחיים", לנסות עוד קצת להתגבר…כי נותרו יומיים לחג.
אך הילד בשלו…
אמו התחילה להרהר שמא היא דורשת יותר מידי? הרי הוא רק בן ארבע…ותכל'ס זה באמת לא כזה נורא תפוצ'יפס בפסח.
"יודע מה?" הציעה, "נכתוב לרבי – אם אתה יכול להתגבר או שלא ואז כן לתת לך תפוצ'יפס"
מדהים! הרבי כתב, שישנם חושים אותם רואים וישנם כוחות נסתרים ככוח החשמל – שאיננו רואים אך רואים בתוצאותיו.
כך גם ביהודי, לכל יהודי ישנם כוחות גלויים ונסתרים. מתי הנסתרים מתגלים? כשמתגברים…
האם הסבירה את תשובת הרבי ושאלה: "מה אתה אומר? אתה מסוגל להתגבר ולגלות את הכוחות החבויים בך?"
"כן אמא, אני יכול! אבל בשבת תתני לי שני תפוצ'יפס על ההתגברות, טוב?"
"אין בעיה נסיך, אפילו שלוש".
לאחר הסיפור עם בני הקט, חשבתי עלינו… כאמהות, כמה התגברות חג החירות טומן בחובו עבורנו?
השכם בבוקר, הקטנים צועקים ממיטותיהם: "אמא–קום, טול דיים" ואת רק רוצה להסתובב לקיר ולהמשיך לנמנם עוד קצת… אולי זה חלום, אך הקריאה השנייה לא מותירה לך ברירה… בוודאות את מבחינה שנשמתך חזרה לגופך לעוד יום פעילות אינטנסיבית עם המתוקים.
הידיים לא מפסיקות לקלף, וזאת כל יד מעידה בחיתוכים החתומים עליה. ואז לשמוע את "אמא אני רעב" אחרי חצי שעה מהארוחה עליה טרחת שעתיים…
קריאת "אמא משעמם לי" נשמעת כל בוקר. "מה עושים היום?", "בואי נלך ל…." (וכאן מגיעה רשימת הרצונות, שאיפות, השוואות עם טיולי החברים…)
ואת מנסה בין הבישולים, לניקיון, להרגעת זאטוטים – לנסות לחשוב על אטרקציה מגוונת שתספק את כל טווח הגילאים – בין שנתיים ל–12 ו…שכולם ייצאו מרוצים.
את אמורה להיות גם מפיקת תוכניות חברתיות בחופשה…
וב"ה בשוך הבלאגן, את נזכרת בסימנים ובהשגחות הנפלאות שה' מראה לך בחיים כמו ב'חדר בריחה': יש להבחין בצבעים, בסימנים ולהמשיך הלאה, לחידה הבאה להגעה למטרה – ולענייננו הגאולה. עלייך להקשיב לכל מה שה' מראה לך: כמה טוב שיש משפחה, למי לטרוח, בשביל מי לקום בבוקר, למי לתת ולהעניק.
ותוך כדי לזכור תמיד, ש"ה' ניצב עליו ומלוא כל הארץ כבודו ומביט עליו"… לא סתם פרק מ"א בתניא נלמד בשיעורי החת"ת היומיים בפסח, שלא נשכח – שה' איתנו, בסירים, בבישולים, בניקיונות, עם הילדים, באירוח המקורבים, בהשכבת הילדים וגם עכשיו בשגרה הברוכה.
מה שבטוח – יצאנו ממצרים, אנחנו לא אותו דבר לפני ואחרי החג.
(אין ספק שלכל אמא יהודיה ה' מעניק צל"ש!)
יצאנו אחרת, קצת יותר מתגברות, סבלניות, מאופקות…
צמחנו בדרגה, גם אם עדיין לא בפסגה.
לא בכדי בפסח מתחילים לספור ספירת העומר, כנראה עבודת המידות הנדרשת בחג עוזרת לנו לפסוח בדילוגים מעל הכוחות הגלויים ולהגיע היישר לכוחותינו הנסתרים – ואיתם להביא לחירות אמיתית.
לחיים לחיים! שנזכה מתוך שמחה להגיע ולחוש בגלוי את החלק אלוקה ממעל ממש שבנו, כל שנייה בחיינו.
היום שישה עשר ימים לעומר.
גבורה שבתפארת.
נפלאות בעבודה פנימית.
הגבורה שבתפארת היא הדיוק של האהבה. אהבה חסרת גבולות יכולה להסב נזקים גדולים בדיוק כמו גבולות חסרי אהבה. וכאן באה מידת התפארת לעזרתנו בהיותה שילוב של רחמנות, אחדות ואמת פנימית, אינטואיציה גבוהה לפעול לאיזון שבין האהבה לבין הביקורת והגבולות. תרגול חוזר ונשנה של האיזונים הללו יהוו תשתית איתנה למערכות היחסים שבחיינו.
החוויה היומית:
בדקי האם את –
מרוב קירבה מנסה לכפות את דעתך?
מרחמת על קרובייך ואוהבייך עד כדי ביטול צרכייך?
עוזרת ומרחמת על כל העולם ואשתו ושוכחת את בני ביתך?
מרחמת על רחמנים או על אכזרים?
מרגישה מנוצלת לעיתים?
נוטה לעשות דברים מוגזמים עד כדי מזיקים מרוב אהבה?
[jwplayer mediaid="89166"]
בברכת קיץ בריא ושמח!
מירי שניאורסון
מרצה, מנחה, מאמנת נערות ונשים ושליחה בתקשורת.
054-9292901
http://www.miri-mychoice.co. il/
המרכז הרפואי "שמיר" קמפוס אסף הרופא: החזר מונית לכל יולדת.
חרדות וחששות, מלווים את היולדת לעתיד, בימים הסמוכים למועד הלידה. כל אישה גם אם לילדים, שאין זו הלידה הראשונה שלה, מחפשת את השקט והשלווה, על אחת כמה וכמה שמדובר בלידה ראשונה. את רוצה להבטיח לעצמך להיות בזמן הלידה מוקפת בצוות הרפואי המקצועי ביותר והמנוסה ביותר. צוות רפואי רגיש לצרכים הייחודים שלך היולדת החרדית, בלי לוותר על הפן המקצועי והניסיון. בימים אלו חשוב להפיג את כל הטרדות הנוספות. לא אחת היולדת מוצאת את עצמה מתלבטת איך להגיע לבית החולים. אנחנו במרכז הרפואי "שמיר" מבקשים לחסוך ממך את כאב הראש המיותר הזה, ומתחייבים להחזר מלא של המונית שמביאה אותך ללידה במרכז הרפואי שלנו.
"לקראת הלידה, מצאתי את עצמי מתלבטת איך להגיע לבית החולים. בתוך כל הלחץ של היממה שלפני הלידה, מצאתי את עצמי עושה חישובים של כסף כמה תעלה לי המונית. ואם זה לא המועד של הלידה אז אני אשוב הביתה ובפעם הבאה אשלם שוב למונית", מספרת יוכבד ר. "אחד הדברים החשובים אחרי המקצועיות והיחס של בית חולים, שאני באה ללדת אני יכולה לפרגן לעצמי מונית, בלי לחשוב 'רגע כמה זה יעלה'. אני רוצה לבוא בראש שקט ללידה", הדגישה.
על פי בדיקה מקצועית, המיקום האסטרטגי של המרכז הרפואי 'שמיר', הינו בית החולים הקרוב ביותר לריכוז החרדי בעיר בית שמש, וביתרון של קרבה על מרבית המרכזים הרפואיים המעניקים שירותי רפואה וילודה לתושבי העיר מודיעין עילית.
מחלקת היולדות במרכז הרפואי "שמיר" היא מחלקת יולדות מהמקצועיות ביותר בישראל. את הניסיון שרכשנו במשך שנים רבות, אנחנו מעמידים כיום לרשותה של היולדת החרדית. אנו מבינים את הדרישות הייחודיות של המגזר החרדי, ולא חוסכים במשאבים ומאמץ להבטיח את הצרכים של היולדת החרדית. הצוות המיילדות קיבל הדרכה מקצועית, שמנחה אותו בכל הקשור לצרכים הייחודים למגזר. הנהלת בית החולים מעמידה לרשות היולדות אוכל כשר למהדרין. המעטפת של המרכז הרפואי זכתה להשקעה מיוחדת, כדי להבטיח את שהותה של היולדת ובני המשפחה. הנהלת בית החולים ורב המרכז הרפואי, לא חסכו במאמץ כדי להשלים את הקפת בית החולים בעירוב ברמת כשרות מהודרת ביותר בהכשר ועד העירובין בבני ברק.
רב המרכז הרפואי 'שמיר' הרב הראל פדידה: "כל יולדת חרדית שמגיעה למרכז הרפואי יכולה להיות סמוכה ובטוחה כי כל דרישותיה ובקשותיה בנושא הכשרות וכדומה, ובנושאים נוספים הקשורים לאשפוז במרכז הרפואי, יקבלו את המענה המיטבי ביותר והמהודר ביותר. גם יתר המאושפזים במחלקות האחרות במרכז הרפואי, יזכו לקבל מענה לכלל הדרישות שיעלו בנושאים הלכתיים וכדומה".
מנהלת המרכז הרפואי 'שמיר' ד"ר אסנת לב ציון: "אנחנו במרכז הרפואי, לא חוסכים במאמץ על מנת להתאים את בית החולים לדרישות ולסטנדרטים ההלכתיים המחמירים ביותר של המגזר החרדי. כחלק מתפיסת עולם שרואה במגזר החרדי בכלל וביולדת החרדית בפרט, ציבור הזכאי לשירות הרפואי הטוב ביותר".
לא פחות: 'מיני משה'!
לפני כמה זמן, שחה לי שליחה טרייה ביישוב קטן על 'עמלק' הבושה שלה:
"החלטתי החלטה טובה לעשות פה משהו לנשים והסתבכתי!!!
זאת אומרת, להכין פעילות אין לי בעיה – כבר עשינו ב"ה לילדים ונוער
והתוועדות לגברים, יצא מאוד מוצלח.
אבל לנשים אני פשוט 'מתפדחת' ממש!!! אוףף
כאילו… זה שכנות שלי, בדיוק בגובה העיניים, מה אני רבנית שאתחיל לארגן להן שיעורים וערב התחזקות?
קיצור… יצר הרע מוזר כזה…"
מכירה את ההרגשה?
ה'קלוגינקער' הביישני בא ותוקף אותך בשקט מבפנים, העיקר שלא תפעלי…
יש כל מיני דרכים לתקוף בחזרה את ה'עמלק' הביישני הזה, ובהשגחה פרטית יצא לי השבת לקרוא שיחה מיוחדת של הרבי לשליחים (משמחת תורה תשכ"ט) שם הוא מתייחס לבעיית הבושה של השליח ומראה לנו איך לתקוף אותה:
הרבי מסביר לשליח המתבייש שכנראה הוא לא מבין את מהות השליחות שהוא נמצא בה,
כי אם רק היה מבין שהוא לא דוס מוזר שמפריע לאדם מן השורה עם דברים מוזרים, אלא
הוא נבחר במיוחד על-ידי הקב"ה להיות זה שימסור את תורת ה' אל הבן הנידח ההוא, היהודי שלא מכיר אותה עדיין.
ובינינו, ה' יכול היה לשלוח את התורה הזו אל היהודי הנידח על ידי מלאך – כך אומר הרבי, אבל לא, הוא בחר בך שתהיה מיני משה רבינו ותיתן אתה, את התורה שלו לעם ישראל – למקורבים שלך!
להתחבר לתפקיד
בתאוריות הפסיכולוגיה הניהולית זה נקרא – להתחבר להגדרות התפקיד שלך.
הרבה פעמים כשאדם מקבל תפקיד חדש, במיוחד כזה הדורש ממנו להיות מעל אנשים אחרים, להשפיע עליהם ולהיות סוג של מנהיג – יש קושי נפשי להסתגל למעמד החדש. המנהלת החדשה מרגישה – 'מי אני שאומר לאחרות מה לעשות, הן אפילו מבוגרות ממני בגילן, זה לא נעים'!
ואז היא נכנסת לתקופת הסתגלות, היא מתרגלת לרעיון שהיא הבוסית, והיא זו שצריכה לומר לעובדות מה לעשות אפילו שהיא צעירה מהן.
לא בגלל שהיא יותר מהן, פשוט בגלל שהתפקיד שלה שם אותה במקום גבוה מהן.
לכל שליחה של הרבי יש תקופת הסתגלות כזו, והרבה פעמים גם אחרי שהתרגלנו לרעיון שהתפקיד שלנו
הוא לתת את תורת ה' לעם, להיות שליחות של הרבי, כמעט בכל דבר חדש יבוא ה'יצר הרע' הזה ויתקוף.
אבל את – תישארי רגועה – תזכירי לעצמך את מהות התפקיד שלך, שאת פועלת בשם התפקיד והרמטכ"ל ולא בשם עצמך.
לכל תפקיד בעולם יש הגדרת תפקיד, למשל:
נהג באוטובוס – הגדרת התפקיד שלו היא לנהוג מנקודת מוצא מוגדרת לנקודת יעד מוגדרת,
להעלות ולהוריד נוסעים, לקבל תשלום ולהתנהג באדיבות.
הנהג הנחמד שלנו לא יכול באמצע הנסיעה "להצטנע" ולומר אני לא מבין בתשלומי נסיעות
בטח יש בנסיעה נהגים טובים ממני אז שהם ינהגו…
הוא בתפקיד הנהג וזהו.
גם כל חב"דניקית שקיבלה על עצמה שליחות בתחום מסוים, היא השליחה בתחום שלה.
אין פה מקום להצטנע, כי זו לא את שמעבירה שיעורים,
זה פשוט מה שאת עושה במסגרת התפקיד שלך.
יש קטע כזה שברגע שאדם מגדיר את עצמו בתפקיד מסוים
אוטומטית אנשים מסתכלים עליו כעל מבין בתחום התפקיד שלו.
גם את, השכנות שלך לא באמת מסתכלות עלייך בגובה העיניים,
הן רואות את השוני שלך, את חב"דניקית! זה שונה, מה לעשות?
מצידן הן מחכות לפעילות שתארגני להן, והן לא רואות בך חברה רגילה – גם אם מאוד תרצי.
אז אם היצר הביישני שלך אומר לך: "מה אני רבנית שאתחיל לארגן להן שיעורים וערב התחזקות"
כן, שמחה לבשר לך שמהרגע שאת שליחה את "רבנית", ואם את מרגישה בושה לשאת בעול הרבנות
פשוט תשנני לעצמך "אני לא פועלת בשם עצמי, זה פשוט התפקיד שלי כשליחה לעשות את זה,
זה לא אני זה התפקיד שלי" ואל תדאגי, יבוא יום ותתרגלי לתפקיד וזה יזרום לך.
תראי, גם אני לפעמים מתביישת ופועלת על עצמי התגברות, זה קורה לכולנו.
כשהייתי נערה ריכזתי את פעילות צ"ה ביישוב נחליאל, הסדר היה שבסוף הפעילות, לאחר אמירת 12 הפסוקים, הייתי מחלקת לכל הילדים סוכריות על מקל,
קראתי לסוכריות מקרופונים. היינו נעמדים כולם על הכיסאות ועם ה'מיקרופונים' ביד, מכריזים 3 פעמים יחי אדוננו. כל הילדים חיכו בעיקר לשלב ההכרזה עם ה'מקרופונים'
ואני לא אשכח את הפעם שליוותה אמא אחת את הילד שלה לפעילות, וכל אמירת הפסוקים הייתי בהתלבטות פנימית, להכריז היום יחי עם הרמקולים או שלא
מה האמא הזו תגיד? בסוף, ב"ה התגברתי, והכרזנו כרגיל. והאמא? תופתעו אבל למרות המטפחת המתנחלת שלה, יצאה בהתלהבות מהפעילות ושבוע אח"כ הגיעו יותר ילדים בזכותה!
היצר תוקף דווקא בדברים שהכי חשוב שנעשה, הוא לא רוצה שנעשה אותם כי הם באמת חשובים והם אלה שיביאו את ההתגלות
ובנושא משיח הוא עושה הכל כדי לתקוף כמה שיותר, מבפנים ומבחוץ (אני מבינה אותו, הוא לא רוצה למות… אבל אנחנו כן רוצות שהרוע יבטל כבר מהעולם ולכן מתגברות).
בנושא הזה למדתי על בשרי שאנשים באמת מכבדים אותך כשאת לא מתביישת בעצמך ובמה שאת מאמינה בו והם מקבלים ממך יותר דווקא כשאת מראה חוזק ועוצמה.
את לא שנוררית! מה כן?
אוקי, אני רואה עלייך שהפנמת, את כבר לא מתביישת לפעול.
אבל יש דבר אחד שאת עדיין כן מתביישת לעשות, נכון?
להיות 'שנוררית', לבקש כסף, תרומות לפעילות…
מה, איפה כתוב בהגדרות תפקיד של שליחה שהיא צריכה להיות 'שנוררית'?
זה באמת לא נעים… ושליחה היא לא 'שנוררית' אבל היא כן צריכה לפעול לביסוס כלכלי של הפעילות שלה.
בדיוק בשביל זה הכנתי לך מפה עם ארבעת היסודות שאת צריכה לבנות בשביל לבסס את המצב הכלכלי של השליחות שלך.
וזה ממש לא דורש ממך להיות 'שנוררית'!
המפה הזו פתוחה להורדה עכשיו בחינם באתר שליחות אפקטיבית אבל רק עד ראשון הקרוב – ל' ניסן.
אז אם המצב הכלכלי שלכם בשליחות לא מדהים, אל תפספסי את המפה שתעשה לך סדר בראש בדיוק במה להשקיע בשביל לא להיות 'שנוררית' אומללה.
נסיים בסיפור קצר על אחד מראשוני השלוחים שעוד שלח הרבי הריי"ץ לניו הייבן, ר' משה יצחק ע"ה הכט.
באחד המכתבים ששלח לרבי כתב "שהרבי יעזור ויעשה הכל…"
ענה לו על כך הרבי מה"מ:
""טרם יקראו ואני אענה" – מכבר עשיתי כעצתו ונשלח לשם הר"ר משה יצחק שיחי' העכט –
וכנראה ממכתבו זה ומהקודמו עדיין אינו מכירו, ואת הכוחות שניתנו להנ"ל
ועכ"פ (=ועל-כל-פנים) ישתדל להכירו עתה, ותומ"י (=ותיכף-ומיד) ישתנה הכל: המצב רוח, הבטחון בהשם, השמחה היום יומית וכו' וכו'. אזכיר עה"צ".
זוהי תשובה מטלטלת! הרבי במילים אחרות אומר לו, אתה לא מודע לעצמך! אתה חושב שאין לך כוחות לפעולה הנצרכת בשליחות? להרים את הפרויקט? אתה כנראה לא מכיר את הכוחות של עצמך, חביבי.
בואי נפנים את זה: זכינו להיות בתפקיד, ויש לנו כוח לשליחות הזו, פשוט ניזכר במהות התפקיד שלנו, נזכור שאין מה להתבייש בתפקיד החשוב הזה, נכיר את הכוחות שלנו והכל ישתנה.
בהצלחה!
נחמה
נ.ב. אל תפספסי את המתנה שהכנתי לך – היא נמצאת באתר שליחות אפקטיבית להורדה בחינם רק עד ראשון הקרוב ל' ניסן!
https://www.effective-shlichut
חמישה עשר ימים לעומר
חסד שבתפארת
נפלאות בעבודה פנימית
מתחילות שבוע שלישי של ספירת העומר במידת החסד שמבטאת אהבה שנוצקת לתוך היופי שבמידת התפארת. האיזון בין האהבה למשמעת יביא לאיזון בכל מערכות היחסים מכיון שהוא מכיל מימד שלישי- האמת שבליבך. על ידי ענווה וויתור על האגו מחד, בשילוב עם הצבת גבולות מאידך, אפשר להגיע להתרוממות נפש לתפארת ולאחדות וקירוב לבבות.
החוויה היומית:
בדקי האם את –
משתלטת או מתבטלת?
שופעת חום ואהבה?
משתמשת תדיר במידת הרחמים?
מזדהה ויוצרת הזדהות?
והכי חשוב – כשאת בנתינה, האם את עושה זאת מכל הלב או עם פרצוף חמוץ???
שבוע וחודש טוב ומבורך!
