אסתי לנצ'נר, עטרת חיה
התוועדות. מה אומרת לך המילה הזו? איזה רגש היא מעלה בך? מה היא מזכירה לך? עבור כל חסיד התוועדות היא מילה מלאת רגש ומשמעות. די בלשמוע אותה ולעוף למחוזות רחוקים, אך קרובים ללב. התוועדות עם הרעבע במוצאי ראש השנה ב-770, ההתוועדות ההיא שקיבלת בה החלטה משמעותית, התוועדות שבאה אחרי ירידה ומלווה בהתעוררות עזה לעלות חזרה או התוועדות פשוטה ואישית בה מורידים את המסכות ופותחים הכל.
כמה טוב לנו שזכינו שחסידים אנחנו, כמה טוב שיש לנו את היכולת להתוועד וכמה יש לחטוף הזדמנויות לכך, לפני שאילוצי החיים ימעיטו אותן.
במקביל, שנת לימודים חדשה החלה, עמוסה לא פחות מלוח השנה החסידי. מעמסת הלימודים לא מותירה לתלמידות ברירה אלא לשקוע חזרה לתוך מרתון למידה ולעתים נראה כי הכל סובב סביב מטלות בית הספר.
מול אלה צפות השאלות: לימודי חול בשעות היום או התוועדות של קודש בשעות הקטנות של הלילה? הילכו שניהם יחדיו? ואם כן, איך?
הצטרפו אליי שלוש נשים לפאנל שמנסה לעשות סדר בנושא: המשפיעה יפה קדוש מכפר חב"ד, המורה שיפי פרידמן מתיכון 'בית רבקה' נצרת עלית, ופנינה סלהוב, אם לשלוש בנות מקרית אתא.
המחיר שווה את התמורה
יפה קדוש: "לשאלה הזו היה מקום לפני דור, לפני 30 שנה, אך אנו נמצאים בזמן בו לצערנו בנות נשארות ערות בלילה בגלל הרבה דברים אחרים ואם כך המצב, עלינו לנתב אותות לקדושה. במקום שבחורה תשב ערה לילה שלם בשיטוטים באינטרנט, סרטים וכו', היא נשארת ערה בהתוועדות.
התוועדות היא הזדמנות לריפוי הלבבות. לפעמים כאשר התוועדות מתחילה ומתפתחת, הלב נפתח ומתקבלות החלטות גדולות וכל זה קורה דווקא מאוחר בלילה.
נכון, יש לכך מחיר. מחיר רב השפעה על התפקוד ביום המחרת, אך המחיר שווה את התמורה. לרוב, ההחלטות המשמעותיות ביותר מתקבלות מאוחר בלילה ואלה הן שנשמרות לאורך זמן.
חשוב להדגיש כי חמור מאוד שכאשר התוועדות מסתיימת ובנות מוצאות את עצמן צועדות לבד בחשכה בשעת לילה מאוחרת. חייבים לדאוג לפתרונות בנושא ואלו דברים שחובה לסכם מראש, במיוחד במציאות ימינו הלא כל כך בטוחה. כאשר התוועדות מסתיימת מאוחר יש לדאוג לבנות לדרכי חזרה בטוחות לביתן, כגון הסעה שתחזיר אותן. גם על הבנות עצמן לדאוג שלא לחזור לבד אלא בחבורה".
חינוך בלתי פורמלי מוצלח לבניית אישיות חסידית
"השתתפות בהתוועדות הינה אחד הדברים המשמעותיים ביותר לעיצוב האישיות החסידית בגיל ההתבגרות.
היום, החינוך הבלתי פורמלי המוצלח ביותר בחב"ד הן אותן התוועדויות. גדולי המלומדים בחינוך כבר מזמן קבעו כי הדבר היחיד והוא בלבד המלמד כיום את הנוער הוא הבלתי פורמלי, שזה בעצם כל אותן הזדמנויות ללמידה מעבר לישיבה בכיתה מול מורה שמרצה חומר.
נכון, היא אולי לא תקשיב למחרת בלימודים והיא תשלים את זה כשהיא תרצה, אבל היא תרוויח ההזדמנות לבניית הזהות והאישיות החסידית שלה, היא תמצא את האוזן הקשבת שתענה לה על שאלות מציקות בנושאי אמונה, צניעות, התקשרות וכדומה.
התפקיד שלנו הוא לעזור לבנות בבניית הזהות שלהן. בעבר, הדרך לבניית הזהות עברה דרך שיעורים והרצאות, כיום הישיבה יחד בהתוועדות, הניגונים, האווירה שפותחת את הלב הם מה שהדור שלנו צריך, ואני יכולה להעיד על כך שההתעדויות המשמעותיות שהיו לבנות הן אלה שבנו את הזהות שלהן. וכשזה חסר אז הזהות מטולטלת. יש להשתדל ולהרבות בהשתתפות בהתוועדויות חסידיות כי הן אלו שיכולות לעשות את נקודת המפנה בחיים ולהשפיע על כל המשכם".
מה עושים כשהתוועדויות מתקיימות בזמן הלימודים ושיעורים מתבטלים?
"בזה יש לפעול על ידי פתרונות מקומיים, כל בית ספר ומה שמתאים לו. השאלה היא שאלה של מינונים וכמות. חייב שיהיה סדר ושההנהלה תדע לדאוג שזה יהיה מסודר ולא להפוך זאת לסיבה ליציאה מוחלטת מהשגרה. לוח השנה מוכר מראש וצריך לתכנן דברים כאלה לפני.
אך עם זאת לא לשכוח כי גם כאן יש להתוועדויות אלה פירות אדירים. דווקא בהזדמנויות המיוחדות האלו יש פתיחות ללמידה משמעותית. תלמידה לא תמיד תזכור מההתוועדות את הדברים שנאמרו כמו את האווירה והחוויה.
מה שמעצב ועיצב גם אותי בזמנו, לא היה התוכן אלא הרוח. יש פתגם מאוד יפה שאומר שמה שמרים את הנשר זה לא הכנפיים החזקות שלו, זה הרוח. כך גם בהתוועדות. כל ילד חב"די יודע כבר מגיל הגן כי ימים כמו ח"י אלול וי"ט כסלו הם ימים של חג וכל זה רק בגלל האווירה והחוויה של אותם ימים. דווקא השינוי בשגרה זה מה שיוצר את החוויה".
זהות חסידית מול תעודת בגרות מצויינת
שיפי פרידמן: "בית הספר שלנו מגוון מאוד ומורכב מבנות שבאות מכל סוגי הבתים, ובית הספר מקבל את כולן באהבה ובשווה. כך גם האווירה בבית ספר היא שכולנו משפחה אחת.
כאשר יש התוועדות, הדגש בבית הספר הוא שכולן ירגישו שיש להן מקום ושכולן יקחו חלק ויהיו שותפות בהכנת ההתוועדות החל מהבנות הבאות ממשפחות חב"דיות שורשיות ועד לבנות הבאות מרקע לא חב"די כלל. כמו בכל פעילויות מגבשות גם בהתוועדויות שמים דגש על הגיבוש בין הבנות, אך גם כאן הייתה דילמה בבית הספר. לא פעם שאלנו את עצמנו כמה התוועדויות לעשות ואיזה דגש לתת לכל תאריך חסידי. אין ספק כי זה מאוד חשוב לציין כל תאריך חסידי ולא לתת לו לעבור בלא שום התייחסות.
המסקנה שאליה הגענו בסופו של דבר היא כי שלא בכל תאריך חסידי עורכים התוועדות גדולה לכל בית ספר דוגמת י"ט כסלו וח"י אלול שאז יום הלימודים מתבטל כמעט לגמרי, אלא שהתאריכים 'הגדולים' נשארים במתכונת של התוועדות גדולה עם מרצה אורח וכיוצא בזה ובשאר התאריכים הפזורים לאורך השנה עורכים התוועדויות מצומצמות יותר. כגון התוועדות בכיתה עם המורה בהן התלמידות הן המנהלות של ההתוועדות. כך שיש התייחסות הולמת לכל תאריך".
איך משלבים בין לימודים אינטנסיביים בתיכון להתוועדויות הפזורות לאורך השנה?
"הרוב המוחלט של ההתוועדויות מטעם בית הספר מתקיימות בשעות הלימודים ולא אחר הצהריים בעיקר משום שלא כל הבנות גרות באזור ויכולות לחזור בקלות הביתה.
ההתוועדויות חשובות מאוד ותורמות רבות לבנות גם כאשר זה בא על חשבון שיעור. בעיניי התרומה לבנות היא עוד לפני שההתוועדות מתחילה. ההכנה אליה חשובה לא פחות מהתוועדות עצמה לעניין החוויה. אני משתדלת לשים דגש מול התלמידות שלי על ליהנות מההכנה לתאריך המתקרב ומהלימוד עליו.
כמו בכל דבר, גם כאן יש בנות שמיד מתחברות לכל העניין ויש בנות שפחות. יש התוועדויות של התרוממות רוח ויש התוועדויות שלכאורה עוברות ליד האוזן והלב. אך בסופו של דבר כל לכל אחת יש לפחות נקודה אחת שהיא לקחה, התוועדות שריגשה אותה, החלטה טובה שהיא קיבלה על עצמה.
הזהות החסידית שלנו חשובה לא פחות מלעבור בגרויות בהצטיינות, אך האיזון מאוד חשוב. ברור לנו כבית ספר חסידי שיש לשים דגש על הזהות החסידית של התלמידות שכן מה שיעזור להן בחיים הם הערכים איתם הן יצאו לדרך, העוצמות החסידיות אותן הן ירכשו. עם זאת, יש לעשות זאת בצורה שלא תוציא לגמרי מהשגרה, כך שמטבע הדברים בזמנים של עומס לימודים הרעש סביב ההתוועדות יהיה פחות מורגש".
כיצד את מגיבה כשאת נתקלת בתלמידות עייפות יום לאחר התוועדות בה שהו עד שעה מאוחרת?
"זה לא קורה לעיתים קרובות, אבל לפעמים תלמידה עייפה ולא מרוכזת במהלך היום לימודים משום שהלכה לישון מאוחר לאחר התוועדות.
ראשית, אני שמחה שזה מה שהשאיר אותה ערה עד מאוחר ולא משהו אחר. שנית, כאשר העייפות וחוסר הריכוז לא מביאים אותה להפריע בשיעור שזה, אגב, יצר הרע בלי שום קשר לעייפות, אני נותנת לה 'להעביר את היום' וההפסד הלימודי כאן הוא מזערי לעומת הרווח החסידי.
נקודה נוספת וחשובה היא שלעניות דעתי אין לסמוך על הנס. תלמידה לא יכולה להגיע להתוועדות לילה לפני מבחן מבלי שלמדה דבר לפני כן תוך שהיא מאמינה שבזכות ההתוועדות היא תעבור את המבחן בהצטיינות. חייבים להיות כלים בדרך הטבע, גם אם הם מינימליים. אז על ההתוועדות הזו היא תאלץ לוותר ותגיע להתוועדות בשבוע הבא".
התוועדות – נכס לכל החיים
פנינה סלהוב: "לפני שאני מתחילה לדבר על התוועדויות ועוצמת תרומתן לבנות שלי שברוך השם שתיים מהן נשואות והשלישית כלה, אני רוצה להקדים ולספר כי אני ובעלי באנו מבית לא חב"די וזכינו להתקשר לרבי מה"מ לאחר הנישואין ואף לזכות ממנו לברכה מיוחדת לילדים להם ציפינו מספר שנים, כך שילדינו, שלושת הבנות והבן, הם ילדים של הרבי בכל רמ"ח איבריהם. אני רואה זאת במיוחד כיום כאשר הילדים כבר גדולים ונשואים ובכל שבת כאשר הם מגיעים מתגלגלים בשולחן דברי חסידות, שיחות ומאמרים. זוהי התגשמות ברכת הרבי והחינוך החסידי לו הם זכו".
כמה מקום בבית תפסו אצלכם ההתוועדויות?
"לי, כאם, היה מאוד חשוב שהילדים יקבלו חינוך חסידי אמיתי. החל מלימוד שיחות ומאמרים וכלה בתמונות של הרבי שפזורות ברחבי הבית ויוצרות אווירה חסידית. אך בעיקר היה חשוב לי שהם ישתתפו בהתוועדויות חסידיות גם אם זה נמשך אל תוך הלילה וגם אם זה כרוך בהפסד לימודים ביום המחרת, כי מבחינתי מה שסופגים בהתוועדויות זה נכס לכל החיים. בהתוועדות נאמרים דברים שנחקקים בראש ובלב, דברים שלא יהיה ניתן ללמוד באף שיעור.
אצל הבנות בזמן התיכון ראיתי את זה במיוחד. למרות שהן חזרו מאוחר ולמרות שזה היה לפעמים על חשבון בית הספר, ברוך השם יש להן משמעת עצמית חזקה מאוד והן קמו ללימודים בקלות למרות יום האתמול. אך לפעמים קרה שהעייפות הכריעה והייתי מוותרת ונותנת להן להמשיך לישון.
יותר מכך, לעיתים קרה שההתוועדות התקיימה ביום חמישי והייתי מוותרת על העזרה שלהן בבישולים ובהכנת הבית לשבת ובפרט שילכו להתוועדות.
לאורך השנים בהן הבנות למדו בתיכון וחזרו בשעת לילה מאוחרת מההתוועדות הייתי מחכה להן ערה עד שישובו. היינו יושבות בסלון וממשיכות את ההתוועדות, לפעמים עד שתיים ושלוש לפנות בוקר. הבנות היו פותחות ספרים על מנת לחפש את כל המקורות לדברים שנאמרו כדי שהכול יהיה בתכלית הדיוק, ועם הלהט הזה הן סחפו גם אותי. הן היו חוזרות עמוסות חוויות, עם אור בעיניים. מספרות לי את אשר שמעו וספגו ואני הייתי שותה בצמא את הסיפורים והחוויות. הבנות ידעו שהן חייבות לקחת איתן מטען מההתוועדות על מנת לחלוק אותו איתי. כמה חיכיתי להן שישובו רק לשמוע עוד סיפור של הרבי, עוד מופת, עוד אמרה חסידית. בזכותן למדתי דברים שלא זכיתי ללמוד כאשר הייתי בגילן. ממש חייתי את אווירת ההתוועדות דרכן. עד היום אני נפעמת מעוצמת החיות שלהן. כיצד בנות שלא ראו את הרבי בעיניים גשמיות נאמנות למשלח בהתקשרות מעוררת התפעלות".
איך התמודדת עם החזרה של הבנות בשעת לילה מאוחרת?
"הרבה התוועדויות נערכו אצלנו בבית ואף דאגנו למקומות לינה לבנות שבאות מרחוק, כך שגם אני הרווחתי השתתפות בהתוועדות על הדרך. התוועדויות אלו היו תמיד ערוכות בטוב טעם ובשפע רב כיאה להתוועדות חסידית מכובדת.
בהזדמנויות בהן הבנות יצאו להתוועדויות מחוץ לבית וחזרו מאוחר תמיד דאגתי לדעת מראש כיצד הן חוזרות, מוודאת שהן לא חוזרות לבד וכמו שהזכרתי, נשארת לחכות להן עד שישובו. לעתים, כאשר לא נמצאה להן דרך בטוחה לחזור הייתי נוסעת למקום ההתוועדות להשיב אותן הביתה. תודה לקב"ה ולרבי שזה מה שמוציא אותי באמצע הלילה כדי להחזיר אותן הביתה ולא חלילה סיבות אחרות".
י"ז אייר תשט"ו
"בודאי מותר לעוררו אשר הגשמיות והרוחניות ביחד יהלכון כי הרי הבריאה היא מאחדות הפשוטה ולכן האחדות שולטת בכל הבריאה. אלא, כדי שתהיה בחירה חופשית ניתנו שתי דרכים ועל כל אדם לבחור בחיים. ועל ידי זה לגלות את האחדות שבכל ועאכו"כ בהנוגע לבני ישראל גוי אחד בארץ…שמהרוחניות משתלשל להגשמיות"
מכתב של הרבי, מתוך כרך יא (11) עמ' קד – קה (104-105)
כל זאת ועוד לצד המדורים, הטורים והכתבות המרתקות, רק ב'עטרת חיה' – המוסף לנשי ובנות חב"ד.
להצטרפות למשפחת המנויים חייגו עכשיו: 03-9602-601
