אסתי לנצ'נר, עטרת חיה
היום הראשון ללימודים הוא יום מיוחד מאוד עבור רוב תלמידי מערכת החינוך. הם עומדים קבוצות קבוצות, נרגשים, עיניהם נוצצות, הידיים נעות בהתלהבות וכבר מרחוק ניתן לזהות את נושא שיחתם. 'סיירת', 'פלוגה', 'ישראל המפקד', 'שמוליק הגנרל' ומושגים דומים רבים נזרקים מפיהם במהירות מסחררת. שפה שלמה. שפת הקעמפ קוראים לה. שפה שמוכרת לכל ילד חב"דניק, כמעט.
חדי העין יוכלו לזהות אותם, את אלה העומדים בצד. שקטים, מעט מבוישים ובעיקר מתפללים שלא יפנו אליהם בשאלה: "באיזה קעמפ היית בקיץ?", מבט חטוף עליהם כמו יחשוף את מחשבותיהם. הוא מדמיין כיצד ישראל, מפקד הסיירת, מעיר אותו בבוקר. הוא עוצם את עיניו ורואה את כל החברים החדשים שרכש לעצמו כבר ביום הראשון, מדמיין את עצמו יושב עם כולם בחדר האוכל ושר שירי קעמפ מעוררים, חש כיצד הוא מרגיש כל כך שייך, מחובר וגאה שהוא חייל של הרבי. חיוך נמרח על פניו וחום מתפשט לו בלב, אך שניות אחר כך הוא נוחת חזרה למציאות. ושוב הוא שומע את המולת חבריו העליזים העסוקים בהחלפת חוויות נלהבת.
את כל זה הוא מכיר. מהסיפורים, מהתמונות, מהחלומות. לא, הוא לא יכול לענות באיזה קעמפ או קייטנה הוא בילה את הקיץ, כי מי ירצה לשמוע על הקייטנה המשפחתית שהוא עצמו ניהל בביתם הקטן כשהחברים סביב בילו שבועות מחוץ לבית בקעמפ מושקע? מי ירצה לשמוע על הטיולים הרגליים שהוציא את אחיו, החיילים הנאמנים, כשמנגד מסופרות חוויות על טיולי ג'יפים ובריכות?
מרירות קלה מילאה את ליבו. הוא לא כועס ולא צריך הסברים, הוא מבין. למרות גילו הצעיר הוא ראה היטב את הכאב במבטה של אמא כשאמרה שלא יוכל לצאת לקעמפ. "לא נורא" אמרה לו אז אמא, "נעשה קעמפ משפחתי מוצלח לא פחות. עם מסדרים, שירים וטיולים ואתה תהיה הגנרל!".
זו לא סיטואציה דמיונית, ולצערנו היא מתרחשת בכל שנה מחדש בלא מעט בתים. עם בואו של החופש הגדול מוצעים לציבור לא מעט פתרונות ומסגרות עבור הילדים. קייטנות, דיי קעמפים ומחנות קיץ. כאשר כל מסגרת מבליטה את הייחודיות שלה ופונה אל ציבור ההורים והילדים במטרה לשכנע אותם להירשם דווקא אליה.
ידועה הוראתו של הרבי בנושא התעסוקה החסידית בקיץ בקונטרס חינוך למעשה המלקט הוראות והדרכות הרבי בנושא חינוך משיחות בשנים תשמ"ח-תשנ"ב: "כי כל אחד ואחת יעשה כל התלוי בו להשתדל ביותר ככל האפשר לעורר את שכנו הקרוב או אפילו שאינו קרוב עד כל יהודי שיכול להגיע אליו, שהורים יהודים ידאגו לשלוח את ילדיהם לקעמפ – מחנה קיץ עם החינוך הכשר ועד – על טהרת הקודש".
ועוד נכתב כי "בנוגע לילדים שגם במשך השנה זוכים לקבל חינוך על טהרת הקודש, שגם אצלם ניתוסף בתורה והיהדות על ידי זה שנמצאים במשך תקופה ארוכה (לפי ערך) ב"מחנה קיץ" אשר במשך כל המעת לעת, ביום ובלילה מנותקים הם מ"המונה של רומי" ואינם צריכים להשתדל בעצמם ד"לא יתבייש בפני בני אדם המלעיגים" שפוגשים בהם במשך השנה בהיותם בעיר, ועל דרך זה בשאר עניינים דוגמתם". ברור כי רצונו של הרבי מלך המשיח הוא שכל ילד חסידי ינצל את ימי הקיץ לשהות במסגרת הולמת, בפרט כאשר מדובר בשילוב של חוויה וחסידות.
מסגרות קיץ חסידיות חשובות מאוד, אך לעתים המחיר שההורים נדרשים לשלם עבורן יקר מידי לעומת התמורה. בכל קיץ מחדש נשמעים אותם קולות, אותם לבטים ולרוב, אותן מסקנות – אך שינוי אינו ניכר. יצאנו לחקור את הנושא לעומק, מה גובה התשלום עבור קיץ חסידי לילדים, האם ישנם פתרונות השווים לכל כיס, מה אומרים האנשים שמאחורי המפעלים הגדולים העובדים במסירות בחודשי הקיץ ועושים לילות כימים על מנת לתת לילדים מקסימום חוויה במקסימום תוכן חסידי, ובעיקר, מה דעתם של ההורים.
מציאות שחייבת להשתנות
"אין זה סוד שרוב חב"ד נמצאים כיום פחות או יותר באותה סירה מבחינה כלכלית ולא מדובר ביאכטה מפוארת, אלא בסירה פשוטה המפלסת את דרכה בגלים סוערים" אומרת אורית כהן, אם לשבעה מפתח תקווה, אישה רבת פעלים העוסקת בתחום החינוך שנים רבות.
מה משמעותה של מסגרת חסידית לקיץ בשבילך?
"ראשית, ידוע לכולנו כי הוראה של הרבי שיהיה לכל משפחה יהודית לפחות עשרה ילדים וכי יש להשתדל להוריד כמה שיותר נשמות יהודיות לעולם כדי שהמשיח יתגלה וברוך השם אפשר לראות בחב"ד משפחות גדולות.
בנוסף, הרבי הורה לנו כי יש לדאוג שלילדים יהיה מינימום חופש, כיוון שזה פתח לצרות, לא כל ההורים נמצאים לאורך כל החופש בבית ולא תמיד אפשר להשגיח על הילדים, וכאן נכנסת המסגרת החסידית בקיץ ומציעה אופציות שאי אפשר לתת לילדים במסגרת רגילה במהלך השנה.
אין צורך לעמוד בהספק לימודים ואפשר פשוט להשקיע את כל כוחות הנפש, הלב והנשמה בלתת לילדים מקסימום חסידות במקסימום חוויה. הילדים לא עושים מה שמבקשים מהם כי צריך או חייב, אלא כי הם מרגישים את זה ונהנים מזה ולכן זה גם נשאר איתם לטווח ארוך".
באילו מסגרות בחרתם לילדים?
"שנה שעברה שלחנו שלושה ילדים לקעמפ 'אורו' והם חזרו, כפשוטו, באורות. הם חזרו אחרים ועם החלטות טובות, אבל לצערי העלות עצומה. אל תשכחי שמעבר לשבועיים-חודש שהם במסגרות הקיץ, יש עוד חודש שהם בבית וצריך להעסיק אותם. העלויות לא מסתכמות בתשלום לקייטנה או לקעמפ. יש מיד אחר כך קניות לבית ספר בהן לפעמים צריך לחדש הכל; ממכשירי כתיבה, מחברות, ספרים ועד תלבושת. כל זה עולה המון כסף ובאמת בסוף כל חופש אנחנו בגירעון.
שלא לדבר על החגים שבאים לאחר מכן, על שלל הוצאותיהם. וכך יוצא שגם כאשר משתמשים בכסף של מעשרות לא מצליחים לכסות רבע מהדברים. אנחנו חיים במציאות בה הוצאות רודפות הוצאות ולפעמים זה בלתי אפשרי".
יש לך פתרונות?
"במסגרת העבודה שלי אני נפגשת לא פעם עם המתרחש בחסידויות אחרות, ואצלם אין מצב שהקייטנות מגיעות לכאלה סכומים. נכון, הם לא משקיעים באופן גשמי כמו אצלנו, אבל זה לא מתקרב בכלל לעלויות שלנו.
באופן אישי, אני מעדיפה שהילדים שלי פחות יצאו לטיולים בומבסטיים. אפשר לעשות קייטנה חווייתית מאוד במקום גם בלי לצאת כמה פעמים בשבוע לטיול מפוצץ. אפשר לעשות פעם-פעמיים טיולים קטנים ולערוך הרבה חוויות בלי לצאת מהמתחם, דבר המוזיל את העלויות באופן משמעותי. אני בעצמי מפעילה השנה קייטנה באור יהודה כך שזו דילמה שמעסיקה גם אותי.
אפשר להביא פעילויות חיצוניות למתחם, כמו הצגות, מתנפחים, פעילויות מים, מה שחוסך המון גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה בטיחותית. זו התקופה הכי חמה בשנה. במקום שיצאו לטיולים אתגריים בטבע, יהיו שעות ארוכות בחום הכבד ויסתכנו, עדיף שיישארו במזגן וייהנו מפעילויות לא פחות מוצלחות, וכל זה לא יתקרב אפילו לעלות של טיול. בטיול רק האוטובוסים מתחילים ב-2,000 שקל.
אולי זה לא מדגם מייצג, אבל אני שומעת מאימהות רבות בסביבתי שגם הן היו מעדיפות שהילדים לא יצאו לטיולים במהלך הקייטנה. כמה שההשגחה תהיה מעולה, זה לא כמו השגחה של הורים על הילדים שלהם.
לצערי, אני מרגישה שקיימת פה איזו מגמה של ניצול. מנפנפים בזה שמסגרות בקיץ זה הוראה של הרבי ומדגישים את החשיבות העצומה של השהות בסביבה חסידית בזמן שאין לימודים ועם זאת גובים מחיר שהוא לא הגיוני למגזר חרדי. בעיני זו מציאות שחייבת להשתנות".
לכל ילד מגיע להיות חלק מהקעמפ
רבקה, אם לחמישה מחיפה, מסכימה עם דבריה של שרי על תרומתו הרבה הקעמפ לילדים. בנה הגדול שימש במשך שנים בתפקידים שונים בקעמפ וסחף אחריו את כל המשפחה בחיות החסידית השופעת שם. עם זאת, ילדיה הקטנים כבר לא הולכים לקעמפ בעקבות הקושי הכלכלי לעמוד בכל ההוצאות הכרוכות בכך.
"במהלך השנים האחרונות הילדים הולכים לדיי-קעמפים וקייטנות באזור הבית שעלותם זולה באופן משמעותי מהקעמפ, אבל זה לא כמו ללכת לקעמפ. אנחנו רוצים שהם יהיו לגמרי של הרבי. חיילים של הרבי, חיים את הרבי. אנו מודעים להשפעה האדירה של הקעמפ על נפשם של הילדים וזוכרים היטב את העוצמות איתם חזר בננו הגדול כל קיץ. כל הבית חי את הקעמפ במשך תקופה ארוכה.
ביקשתי לאורך השנים שיאפשרו לי לפרוס ליותר תשלומים כדי שנוכל לשלוח את הילדים בלי לשקוע בחובות אך לצערי נתקלתי בסירוב.
קשה לתאר את אכזבת הילדים כאשר נאלצנו לא פעם להודיע להם כי השנה יאלצו לוותר על חווית הקעמפ ולהסתפק בקייטנה המקומית.
אני חושבת שאילו רק היו מאפשרים – ואני יודעת שהקעמפ רווי הוצאות – לפרוס את תשלומי הקעמפ לאורך השנה על ידי הוראת קבע פשוטה, הרבה יותר אנשים היו מרשים לעצמם לשלוח את הילדים שלהם לקעמפ. ליצור מעין תכנית חיסכון לקעמפ וכך להקל על הקושי הגדול לשלם סכום כסף כל כך גדול בכל כך מעט תשלומים.
הקעמפ הוא של כולם ולכל ילד בחב"ד מגיע להיות חלק מהמפעל האדיר הזה".
לא זול, אך לא רווחי
לא פשוט בימים אלה לתפוס לשיחה את רחלי זקס, מנהלת קעמפ "אורו של משיח" ו"תנועת הנוער צבאות ה' באה"ק", אך היא מוצאת כמה דקות להתפנות מהעשייה שממלאת את ידיה.
טוענים שעלות הקעמפ יקרה מידי ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו לשלוח לשם את ילדיו.
"ראשית, אני חייבת להדגיש כי אכן הקעמפ אינו זול. באמת מדובר בלא מעט כסף, לפעמים גם משכורת שלמה הולכת על זה והורים צריכים למצוא פתרונות שונים על מנת לאפשר לילדים שלהם את היציאה לקעמפ.
אבל חשוב שנשים את הדברים על השולחן. הקעמפ אינו מפעל רווחי כלל עבור מארגניו וזה מתחיל בדברים הפשוטים ביותר. החל מארוחת בוקר יומית הכוללת לחם, חלב, ירקות, מספר סוגי גבינות, מעדנים, קורנפלקס ועוד, המוגשים בשבע כפול מאות פיות. ממשיך בארוחת צהרים וערב בהן מדובר על עופות, שניצלים, תפוחי אדמה, ירקות ועוד מגוון של מאכלים. כך, יוצא שרק האוכל היום-יומי בקעמפ מהווה נתח העיקרי ובו אנחנו משתדלים להשקיע כמה שניתן".
באמת האוכל מאוד יקר, יש דרך לצמצם עלויות?
"זה קשה מאוד משום שזהו דבר שכמעט ואי אפשר לחסוך בו. לפני שנתיים, בשנת השמיטה, מחירי כל הפירות והירקות היו הרבה יותר יקרים. נפלה טעות ושכחו לחשב את זה כחלק מהעלויות ובאמת בשנה הזאת הקעמפ נחתם בגירעון עצום. לפעמים אני שומעת את אלו המתלוננים שאין טיול כל יום, וחשוב להבין שאם היה טיול כל יום מחיר הקעמפ היה צריך לשלש את עצמו. עלות כל טיול היא עצומה. אוטובוסים, אישורי כניסה לאתרים, אבטחה וסעיפים רבים נוספים, ואלה דברים שרק מתייקרים משנה לשנה".
יש מקום להפחית מכמות הצוות הגדול שבקעמפ?
"הצוות תופס חלק גדול בקעמפ. מדובר על כ-150 בנות בצוות. אם נחשב את זה לעומת מספר החיילות נגיע למסקנה שבערך על כל שלוש חיילות בקעמפ יש בת צוות. הצוות זה המוטו שלנו, חשוב לנו להגיע לכל חיילת ושלכל אחת יהיה יחס אישי מתאים.
על כל 12 בנות יש 2 מפקדות. באיזו קייטנה יש את זה? בצוות יש עוד שלל תפקידים שלא מסתכמים רק במפקדות וגנרליות, אלא גם בצוות מטבח וצוות פעילויות ולימודים שעובדות לא פחות קשה מכל מפקדת. וזה לא שהצוות מקבל הרבה כסף משכורת. מי שרוצה לכסות את הכרטיס שלה לתשרי לא סומכת על 'אורו'.
אנו מאוד משתדלים לצמצם עלויות ולהקל במה שאפשר, אולם, כפי שאמרתי, ישנם דברים שפשוט אי אפשר לקצץ בהם".
קעמפ אחד שווה שנת לימודים
שרי הוד, אם לשמונה מרחובות, שולחת בקביעות שישה מילדיה, שתי בנות וארבעה בנים, לקייטנות הקיץ ולקעמפ.
"מגן חובה ועד כיתה ח' הולכים לקייטנות, ועוד שניים בישיבות שיוצאים בעזרת השם לישיבת קיץ. חמישה מהם יוצאים גם לקעמפ של אורו של משיח, כאשר הגדול כבר חזר לשם כמפקד" אומרת שרי.
איך עומדים בכזה פרויקט יקר?
"לפני שאפרט כיצד עומדים בתשלומים כל כך גבוהים של מסגרות הקיץ, חשוב לי להקדים ולספר על התרומה האדירה של התקופה הזאת לילדים שלי. בעיניי, כל מה שהם לומדים שנה שלימה בבית ספר לא משתווה כלל למה שהם מקבלים בקעמפ מבחינה לימודית, חינוכית, ערכית וחסידית.
הם חוזרים עם מושגים חסידיים, חיות חסידית וחדורי משיח. החיות שלהם סוחפת את כל הבית וזה משהו שפשוט אי אפשר לתאר. כמה שזה קשה וכמה שזו הוצאה גדולה, זה שווה את הכל.
מי שקצת מבין, יודע שההוצאות לא נגמרות רק בתשלום לקעמפ. יש מזוודות שצריך לארגן לכולם עם מערכות בגדים וחפצים שיספיקו לכל אחד למשך כל התקופה. ובאמת כל שנה מחדש עולה ההתלבטות של "כן לשלוח, לא לשלוח" ובסוף תמיד מחליטים שפשוט אי אפשר לפספס את התרומה של הקעמפ.
אנחנו מנסים למצוא פתרונות ולהוזיל את העלויות, ותמיד נרשמים בתקופה שיש את הרישום המוזל ופורסים ליותר תשלומים שזה בהחלט מקל. אנחנו חוסכים בדברים אחרים כדי להשיג את הדבר האמיתי שזה החיות החסידית של הילדים שלנו.
זה קשה, לפעמים זה מאוד קשה אבל זה פשוט שווה את המחיר. פעם שקלנו לוותר על הקעמפ ולנסוע לחופשה כל המשפחה. הרעיון הזה מיד ירד מהפרק גם משום שהסכום שהיינו משלמים על חופשה, אפילו קצרה, היה כפול, וגם משום שהבנו שפשוט אי אפשר לוותר על ההשפעה האדירה של זה על הילדים ועל כל הבית".
הילדים מבינים את המסירות הרבה שכרוכה בשליחתם?
"אצלנו הקעמפ הוא חלק מהשגרה כל השנה, ציונים טובים והתנהגות טובה הם 'התשלום' אותו הילדים נותנים עבור הזכות לצאת לקעמפ.
אחד הבנים היה נוהג לבקש מידי ערב מאחיו שידאג לו לנעגעל וואסער והאח השיב לו כל פעם מחדש: "אל תלך לקעמפ אם אתה לא מסוגל להכין לעצמך נעגעל וואסער! מי אתה חושב שיכין לך בקעמפ? אתה חייב לזכור לדאוג לעצמך", והוא באמת למד לדאוג לעצמו.
עצם זה שהם הולכים כולם יחד לקעמפ מעצימה את העניין. הם שרים את השירים בסעודות שבת, משחקים ביניהם 'מפקד-גנרל', עושים מסדרים ומכריזים סיסמאות. העניין בולט בעיקר במבצעים שהם עושים. פשוט רואים את העוצמות והחיות שזה נותן להם. שבועיים שלמים שהילדים פשוט חיים גאולה ונטענים בחיות חסידית לכל השנה כולה".
כמה זה עולה לנו?
קעמפ 'אורו של משיח': 1,880 שקלים לשבועיים מלאים, הכוללים אש"ל מלא, טיולים והפעלות.
קייטנת חב"ד הר חומה: 850 שקלים לחודש, בשעות 7:30-14:00. הילדים מקבלים לחמנייה ושתייה, יש הרבה הפעלות ומספר טיולים במהלך הקייטנה שמחולקת לצעירים ובוגרים, עם אטרקציות מותאמות לכל גיל.
דיי קעמפ 'אור מנחם' בנות צפת: 340 שקלים לשבועיים מלאים + יום שישי עד השעה 12:00, הכוללים פעילויות אחר-צהריים וערב, יום טיול, פעמיים בריכה, אש-לילה ושתי הפעלות מבחוץ.
קייטנת חב"ד רמת גן: 1,200 שקלים לשלושה שבועות, בשעות 7:30-16:00. כל הפעילויות מתבצעות בתוך מתחם הקייטנה, ומייבאים הצגות, פעילויות עם בעלי חיים וספורט.
קייטנת חב"ד חוף כרמל לכיתות ד'-ו': 450 שקלים לשלושה שבועות, בימים א'-ה', בשעות 08:00-13:00. הפעילויות מתבצעות בתוך מתחם הקייטנה.
קייטנת חב"ד קרית שמואל לכיתות ד'-ו': 600 שקלים לשלושה שבועות, הכוללים 2 טיולים ופעילויות בתוך מתחם הקייטנה.
לשם השוואה, אלו מחירי הקייטנות בציבור הכללי:
ראשון לציון: 1,380 שקלים עבור 15 ימים, א'-ה'
רחובות: 1,350 שקלים עבור 15 ימים, א'-ה'
יבנה: 1,340 שקלים עבור 20 ימים, א'-ה'
מודיעין: 1,697 שקלים עבור 18 ימים, א'-ה'
באר שבע: 1,690 שקלים עבור 22 ימים, א'-ה'
חיפה: 1,080 שקלים עבור 25 ימים, א'-ה'
על עיצוב השולחנות הופקדה יוכבד לינס.
כל זאת ועוד לצד המדורים והכתבות המרתקות, רק ב'עטרת חיה' – המוסף לנשי ובנות חב"ד.
