לצורך הרשמה למבצע דור דעה ה'תשע"ז עלייך למלא את הטופס

הרישום בטופס הוא עד כ' אייר בלבד!

אין אפשרות להשתתף במבצע ללא הרשמה.

כוכב שלי

הבטתי סביבי

אן הגעתי לאן?

איך הגעתי לכאן?

לא יודע…

הי, חביבי,

תן מבט מעלה

לשחור הלילה

שם כוכב

יגיה.

ולצדו כוכבים

אין ספור,

יחד יחד

יביאו אור.

אור לתועה

להולך במחשכים,

כך, בן ישראל

העולם הוא מחכים…

איך הגעת לכאן?

האלוקים שלח אותך.

כי אתה זהב,

כן אתה כוכב

להאיר סביבך.

כל יהודי כוכב

כל יהודי זהב

הוא מצפן ואור

הוא שיר ומזמור

לאורו ילך…

כל העולם.

עם ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע אשר לאורם לא יטעה גם ההולך במחשכי לילה. בכל אחד ואחד מישראל, בין איש בין אשה, יש די כוח מוסרי ורוחני להשפיע ולהעמיד בקרן אורה גם את מכריו ומיודעיו. (היום יום, ה' מר חשון)

"אני רוצה להיות ילד טוב"

על מנת להבין איך אפשר לחוש אהבה ולהיות רגוע בכל רגע נתון כלפי ילדינו, עלינו קודם להבין את המונח "אהבת חינם". בחיפוש מהיר במילון, נוכל לגלות שאהבת חינם זהו מצב בו אדם אוהב אדם אחר ללא כל סיבה ותמורה, לא כאהבה התלויה בדבר המופנית להתנהגותו של הילד אלא אהבה המופנית למהותו של הילד, שיש בתוכו נשמה אלוקית, ערך נצחי, חלק שבו, שתמיד חפץ להיות ילד טוב!
עלינו ההורים והמחנכים להאמין בכל רגע, גם כאשר יחסינו עם ילדינו אינם זורמים כשורה, שהוא תמיד, אבל תמיד רוצה להיות ילד ממושמע, לשמור על כבוד הוריו, ולהתייחס כראוי לחבריו, רק לעיתים החלק הטהור הזה מכוסה ממחשבות ורגשות מסוימים שאותם נוכל להסיר על ידי האהבה והאמונה שלנו אליו.
אהבה וגילוייה

מחקרים הראו שהמחשבה של האדם משדרת לסביבה ואף הצמחים מרגישים בכך. אם רק ההורים יחשבו מחשבות טובות על ילדם, יתרכזו בטוב ובתכונות הנפלאות שילדם, הם יחושו רגש של אהבה בליבם, הילד מיד יקלוט זאת מהם "בצילום רנטגן" ויחוש קרבה מסוימת.

כל שכן, אם ההורים יאמרו דבורי אהבה- לומר לילד שאנחנו אוהבים אותו, סומכים עליו, מאמינים בו, ולא לסמוך על זה שהוא יודע. לעיתים הילד מפגין אדישות וריחוק לדבורים אלו, אל תתפתו לחשוב שהוא אינו זקוק להם, אלא שלעיתים הוא מתנהג בצורה כזו דווקא משום שהוא זקוק מאוד לשמוע זאת שוב.

קל וחומר, אם הורים יביעו אהבה באופן מעשי- להניח פתק לתוך הכריך ובו כתוב "שיהיה לך יום נעים ומוצלח", להכין לו את המאכל האהוב עליו ולומר לו "היום חשבתי עליך והכנתי לך את הדייסה שאתה כל כך אוהב". אם אנחנו באמצע שיחת טלפון עם חברה ולפתע הילדים חוזרים מהלימודים נסיים אותה מיד ונהייה איתם. מעשים קטנים אלו מוכיחים בבירור את אהבתינו אל ילדינו.
גילויי אהבה אלו צריכים להיות מופנים לילד ולא להתנהגותו, והם יבואו דווקא אחרי כעס או כישלון. ואז הילד ירגיש אהוב, יאהב את עצמו על אף חסרונותיו ויהיה מסוגל לאהוב אחרים.

אז בפעם הבאה שהילד מתחצף, מתמרד, מפריע או מתעלם מדבריכם, תתבוננו בשלט הדמיוני המתהלך תמיד עם ילדיכם ובו כתוב: "יש בתוכי נשמה אלוקית"- אני רוצה להיות תמיד ילד טוב, תתמקדו בטוב שבי ועזרו לי להאמין בעצמי.

מחשבות טובות אלו יגבירו את אהבתינו אליו גם בדיבור ובמעשה הילד יחוש זאת וזה יחולל פלאות.
תנסו את זה עם בני הבית, ובכלל עם כל אחד!

חי'ה גילר- מנחת הורים בוגרת מרכז י.נ.ר. בעלת תואר Be.d במתמטיקה ובחינוך מיוחד
ליצירת קשר: 054-9404776

מאת: רונית סטודניץ

בוקר אחד,

לא בהיר במיוחד

חיפשה אמא טריה,

דרך לחנך את צאן מרעיתה.

פגשה בכל המידות השונות,

ושמעה מהם עצות רבות (ומבלבלות…)

פתחה ואמרה גברת חסידה :

"הרעיפי אהבה ללא הפסקה,

גשמיות ורוחניות ללא הגבלה"!

הלכה העלמה וניסתה השיטה,

אך אוי, הילדה דורשת את שלה!

"נו בטח" אמרה גברת גבורה:

"העמידי את הילדה במקומה!

מספיק פינוקים ואהבה"!

הלכה העלמה והציבה גבולות,

אך אוי, הילדה נכנסה לדכאונות..

"נו בטח" אמרה הגברת המגונדרת:

מה שווה חינוך בלי מידת התפארת?

"צריך להראות את היופי שבמצוות,

הכיני עוגות, וקני לה שמלות"!

הלכה העלמה וקיימה ההוראות,

אך אוי, הילדה שקעה בתאוות!

"נו בטח" אמרה גברת נצחיה

"התמדה ודבקות במטרה,

יש להעניק בדחיפות לילדה"!

הלכה העלמה ולימדה את ילדתה,

כיצד להתמיד ולדבוק במטרה.

אך אוי, היא רומסת את כולם בדרכה!

"נו בטח" אמרה גברת הודיה,

"את צריכה ללמדה להודות על חלקה".

לומר 'תודה' ו'בבקשה' , שלא תכפור בטובה".

הלכה העלמה ולימדה את ילדתה,

כיצד להיות מנומסת בחברה.

אך אוי, הילדה נחמדה גם לקליפה!

"נו בטח" אמרה גברת יסוד

"החיבור לקדושה, זה כל הסוד".

"חברי אותה לה', לרבי ולמשפיעה,

ותראי שבכך תצליחי במשימה!"

הלכה העלמה ומצאה לילדה משפיעה,

אך אוי היא כבר לא שומעת בקול אימה…

"נו בטח" אמרה גברת מלכות

"הילדה צריכה גם קצת עצמאות"…

***

פנתה האישה המבולבלת לה',

ובמר ליבה בכתה ואמרה:

"למי אשמע וכיצד אשפוט?

כיצד לחנך למידות טובות"?

ויאמר ה'  לעלמה הצעירה:

"בכל המידות ישנה חכמה מרובה!

אך אל תשכחי שבבואך לחנך,

הקשיבי לקול הפנימי שבתוכך.

את הילדים שלי הפקדתי בידייך,

רק את האמא, סומך אני עלייך".

ויקרא שמה בישראל

מאת: שמחה קוסאשוילי

ט' אייר. שעת בוקר מאוחרת. אדמו"ר הצמח צדק טרם יצא מחדרו להודיע לבני ביתו, בהם אשתו, הרבנית חיה מושקא ודודו ר' חיים אברהם, בנו של אדמו"ר הזקן, האם הברית תתקיים בזמנה. "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני" נאנח הדוד לאחר זמן, ודי למבין מי היו האורחים איתם נפגש האדמו"ר הצמח צדק.

עוד מספר דקות חולפות והרבי יוצא מחדרו הקדוש בעיניים אדומות מבכי, מודיע ליושבי החדר: "הברית תתקיים בזמנה" ושוב נכנס לחדרו. הסיטואציה חזרה על עצמה מספר פעמים. בכל פעם שנכנס הרבי לחדרו ויצא, השתפר המצב והוא יצא מחייך ושמח, עד לרגע המיוחל בו התחיל טקס ברית המילה "ויקרא שמו בישראל שמואל". שמו-אל.

כמה התרגשות וודאי אחזה בהורים שאולי כבר לא היו כה טריים אחרי שישה ילדים שקדמו לילד טהור שכזה, אבל דמייני את הרגש העילאי כל כך שללא ספק הורגש הרבה יותר הפעם, כשההורים יודעים באיזה ילד מדובר, מה הוא עתיד לעשות ואת מי להוביל. נצר מלכות לשושלת מלכים. תפארת שבתפארת. השביעי במשפחתו. החביב. אחרון אחרון חביב, לאביו ולאמו ולימים, לכל כלל ישראל.

כל אחת מאתנו, בין אלו שזכו לחוות את חדוות ההורות, אלו שבדרך ואלו שבעז"ה בעתידן הלא רחוק תזכינה לכך, נדרשה או תידרש לעמוד ברגעים כאלו, עת נשלחה אליה נשמה, שמה א-ל (וכל המרבה, הרי זה משובח). נשמה טהורה, זכה ועדינה. כמה שלבים של חוסר וודאות תעברי בגידול נשמות אלו. כמה ימים ולילות של חוסר שינה, מאמץ והשקעה אינסופית תשקיעי כדי שיראו על נשמה כזו שהיא קרויה על שם ה'.

לא תמיד המלאכה קלה (על מי אני עובדת? המלאכה אינה קלה באופן תמידי). ישנם ימים בהם נראה שנשמה טהורה שכזו נאבקת בכל כוחה כדי לא להיקרא בת ה'. כדי להיות רחוקה עד כמה שניתן. לא לראות אלוקות ובוודאי שלא להרגיש. האם ברגעים כאלו יכולים אותם הורים לזכור את הרגעים שבהם עמדו מעל עריסת אותה נשמה וזכו לראות במוחש את אותה נשמה אלוקית בהתגלמות טהורה של תינוק? של ילד קטן חסיד ותמים?

אל תתמהמהי אפילו לרגע בתשובתך. כן! בוודאי שניתן לראות! איך אפשר שלא? איך אפשר לפספס? אם את רואה נשמה שמסתתרת או מנסה בכל כוחה להסתתר, זכרי, כל נשמה כזו יקרה לקב"ה כאוצר יקר שאין לו תחליף! והמצב הזה זמני. מידת התפארת עניינה התפארות בה' ורחמים על הנשמה שנמצאת כרגע בריחוק מסוים ממנו (רחמים במובן הטוב והפעיל של המילה ולא התמסכנות לשם התמסכנות ועצב).

כאמהות, כמורות ולפעמים אפילו כחברות אסור לנו להתייאש מנשמה שכזו. היא תגדל על כולנו. בהתחייבות. עלינו רק לנקות טיפה את המשקפיים ולראות את תעודת הזהות היהודית שלה: שמה א-ל והיא מתוקה יותר מכל אחת אחרת. נקודה.

להגדלה לחצי על התמונה

פחות מחודש ימים חלפו מאז הלכה לעולמה הגב' עטל הולצמן ע"ה ובבית התבשיל בירושלים שע"י ארגון החסד 'כולל חב"ד', מעלים זיכרונות משנות הפעילות והמסירות שלה למען נזקקים עיר הקודש.

הגב' הולצמן שהתגוררה בשנים האחרונות בכפר חב"ד, עבדה במשך עשרים ושמונה שנים ברציפות במטבח של בית התבשיל, במסירות אין קץ, בדאגה ובנתינה.

"אפשר ללמוד ממנה המון על מוסר עבודה וגם מוסר השכל מהמסירות הגדולה שלה", מספר הרב ישראל כהן, המנהל את בית התבשיל, "הייתה לה התנהגות אצילית ביותר. מעולם לא באה בטענות, תמיד הייתה לבבית לנזקקים שבאו בשערי בית התבשיל. לא איחרה לעבודה והתמסרה במשך כל כך הרבה שנים לסועדים ולעובדים.

"כשהיא שמעה שיש למישהו שמחה, היא תמיד השתתפה בשמחתו, וכך גם – להבדיל – במקרים מצערים. תמיד נהגה להביע את צערה".

הנזקקים הוותיקים של בית התבשיל קיבלו ממנה לאורך השנים יחס אישי. "היה לה יחס אימהי לכל אחד", נזכר ר' ישראל, "היא הייתה לכל נזקק כמו אמא. כל המאפיין שלה היה מסירות. אין לי הגדרה אחרת. בחיים שלי לא ראיתי מסירות כזו.

"כדי להמחיש את המסירות שלה, אספר משהו לסיפור: ביום מושלג בירושלים, כשלא הייתה תחבורה ציבורית, היא התעניינה איך תוכל להגיע לבית התבשיל. הסברתי לה שזה לא שייך כלל ושאין שום תחבורה, או אפשרות להגיע אליה ברכב פרטי. היא צלצלה שוב ושוב, כדי לברר איך בכל זאת תוכל להגיע, הציע שנשלח אליה אולי ג'יפ. כאב לה שלא יכולה הייתה להגיע. 'אנשים צריכים לאכול', היא אמרה לי.

"בדרך כלל, במצבים כאלה אנשים שמחים שיש להם יום חופש. אבל היא? הצטערה עד מאוד שלא תוכל לבוא. הסיפור הזה נחרט אצלי היטב".

בשנים האחרונות עברה לכפר חב"ד, להתגורר אצל בנה הרב יצחק הולצמן. "כשהייתי קופץ לכפר נהגתי תמיד למסור לה דרישות שלום מבית התבשיל. זה היה חסר לה מאוד. היא הגיעה לעבוד אצלנו כשהייתה בת שישים ועבדה כאן עד גיל שמונים ושבע לערך, אי אפשר לשער מסירות שכזו. זה מדהים.

"המסירות הזו, כפי שראיתי בעיניי, עברה גם לילדיה ולנכדיה. כשבאתי לביקור בכפר, ראיתי איך בני המשפחה מתמסרים לה ולבעלה, יבדלחט"א. זה כיבוד אב ואם שלא רואים הרבה. כל פעם התפעלתי מחדש. יש לכל אחד מאיתנו מה ללמוד מהאישה הזו, ויהיו מילים אלו לזכרה".

יצוין כי במהלך ה'שבעה' סיפרו עובדי ה'כולל' שבאו לנחם את בני המשפחה, יבדלחט"א, על מסירותה של האישה הדגולה שהקדישה כמעט שלושה עשורים מחייה לנתינה לאחרים. המנחמים סיפרו איך גם בימי מלחמות וסכנת דרכים, היא לא וויתרה ותמיד דאגה לבוא אל המטבח של בית התבשיל, להחיות את הנזקקים הרבים.

היי חברות,

וואו, כמה זמן לא הייתי כאן.

האמת? התגעגעתי.

התגעגעתי אז חזרתי לכתוב…

אני שמחה לבשר לכן שברוך השם החלפתי סטטוס. התחתנתי עם בחיר ליבי ועכשיו אני דבורה לאה אמיר.

ואחרי תקופה ארוכה אני חוזרת בשיא המרץ ובכל הכח.

לפעול, ליזום, להמציא, לאפר, ולכתוב אליכן..

הטור שלי יקרא מעכשיו "סודות מתיק האיפור של דבורה לאה" ואני אתן לכן את הטיפים, הטריקים והסודות מתוך תיק האיפור המרתק והצבעוני שלי.

נדבר על מייקאפ, על הצללות, על צלליות, איפור עיניים, אודמים, עמידות ועל כל שאר הממתקים הנחבאים אצלי בתיק.

והדבר החדש הוא אם יש לכן שאלה תוכלו לשלוח אלי למייל ואני אעלה את השאלה ואם היא שאלה מתאימה ורלוונטית, אעלה בטור הבא את השאלה עם תשובה מפורטת וברורה, כך שכולן יוכלו להנות מעוד ידע חשוב.

הטור יעלה בע"ה מידי שבועיים.

אני מקווה להיות לכן לתועלת רבה כמו תמיד, ואתן יודעות שאפשר תמיד לפנות אלי ובשמחה לגבי כל שאלה, ייעוץ, להזמין אותי לאיפור ערב או לסדנא, למסיבה, לערב נשים או סתם בשביל הפאן.

גם אם את בסופר פארם בהתלבטות בין המסקרה של ג'ייד ולמסקרה של לוריאל את מוזמנת להרים אלי טלפון מבטיחה להשתדל לעזור.

אז קדימה בואו נחזור לעניינים ונעשה מה שעושה לנו טוב.

בשיעור הראשון בעוד שבועיים אגלה לכן את הסוד הראשון שלי…

יש למה לחכות …

יום טוב בינתיים,

דבורה לאה

מוזמנת לכתוב לי:

אימייל: [email protected]

וואצפ: 052-736-5770

נ.ב  חברתי לחברתי דבורה לאה ויחד הרמנו לכן סדנא משולבת של סטיילינג ואיפור.

סדנא פרקטית ומעשית בה נלמד איך להתאפר מהמם, להתלבש צנוע ובצורה נכונה להראות ולהרגיש נהדר.

דאבל דבורה לאה  הסדנא שתעשה לך סדר!