לצפייה בהגדלה יש ללחוץ על התמונה:

לרכישת כרטיסים און ליין

אלול תשס"ז
"את טסה?" שאלת האלף דולר הזו ריחפה בכיתה ובמסדרונות בית הספר בשבועות האחרונים. הדריכות הגבוהה לוויזה (תזדרזי כדי שתספיקי לטוס לפני ראש השנה!) ולדרכון (תבדקי שלא פג התוקף!) הציתו באסתי את אש התשוקה שגם כך בערה בה.
אחרי תשרי אחד, כבר אי אפשר להישאר בבית.
"איך אפשר להיות פה בשעה שכל בית ישראל עם הרבי מלך המשיח. העוצמה, הניגונים, השמחה…" אסתי חנקה את דמעותיה ואחר הגניבה חיוך קטן. שאיש לא יחוש במסתרי ליבה.
"אז אמא, מה את אומרת לגבי תשרי?" ניסתה לגשש בכל זאת בשעת אחר הצהרים.
"סעי. מה, אני אגיד לך לא?  סעי ותהני", היא השיבה בטון לא ברור.
אבל אסתי כבר ידעה מצוין מה יהיה ההמשך.
מאז שאבא איננו, והחלל שנפער בבית יתאחה רק לעתיד לבוא, נוכחותה הכרחית.
כזו היתה. אחראית, מסורה ומבינה גם מעבר למילים. יד ימינה של אמא והאם השניה לאחיה הקטנים.
"אמא לא רוצה לצער אותי. היא לא תגיד לא. אבל אם אסע. כיצד תסתדר בלעדי, בתה הבכורה? זה הרי בלתי אפשרי", הרהרה לעצמה.
היא ציירה בדמיונה סיטואציה לא מוצלחת, בה היא נמצא בחצר 770 משוחחת עם אמה: "אמא, נו, איך מסתדרים בלעדי?" היא שואלת, וזוכה למענה דוקר לבבות: "מסתדרים? מי אמר שמסתדרים?… איך בדיוק חשבת שאסתדר?!"
אסתי התנערה ממחשבותיה ונחתה למציאות, אל סלון הבית שדורש ארגון דחוף. לא, היא לא תפרגן לעצמה את ייסורי המצפון הללו. היא לא תיסע ותשאיר לאמה לכרוע תחת הנטל.

"מוטב להישאר בארץ הקודש, ולשמוע מאמא את השאלה המרגיזה: "למה לא נסעת???", מאשר להגיע למציאות אותה ציירתי לעצמי קודם", פסקה לעצמה.

אחר התייעצות עם משפיעה, אכן נשארה בארץ הקודש, שלמה ויודעת שעשתה את הדבר הנכון. רק כאב קטן דקר בליבה: "מדוע אמא לא יכולה להגיד לי במפורש 'אל תסעי'? מוטב היה לי לשמוע 'לא', מאשר 'כן' שמסתתר 'לא' מאחוריו".

את אמא היא כמובן לא תחנך. לכל היותר, היא תנסה לחנך את עצמה.

סיון תשס"ט
לחץ הבגרויות של כתה י"ב היה בשיאו. אסתי שקדה על הלימודים כהרגלה ובנות הכיתה ידעו שאם צריך עזרה יש כתובת.

"אסתי אפשר ללמוד אתך היום?",  שאלה דינה.
אסתי הרהרה. היא נזכרה במטלות הרבות שמחכות לה בבית היום, בתוספת העובדה שללמוד עם דינה זה יותר לפטפט מללמוד, והגיעה למסקנה שלא ממש מתאים לה היום.
אבל לא אחת כאסתי תסרב.

"כן, בטח, למה לא?!" שמעה אסתי את עצמה אומרת.

אסתי רצתה בכל מאודה לתחום מראש את דינה ולהגיד לה שהיא יכולה רק שעתים, כדי לא לכלות את כל הערב והלילה על פטפוטי סרק ורק אחר כך למצוא את עצמה שוטפת כלים, מארגנת את המטבח ומגהצת את התלבושת של אחיות למחר. אבל היא לא הצליחה להוציא את המילים הללו מהפה.
בשעה שבע, דינה הגיעה מחויכת ועליזה ובידיה ספרים ומחברת ריקה למחצה. אסתי ניסתה להוביל ללימוד רציני של עוד כמה פסוקים ופירושי רש"י, כשדינה נזכרת מידי פעם בבדיחה ממש מצחיקה או מעוררת דיון על מה שעוללה המורה לדינים בציוני המגן. כך התנהל הלימוד כשאסתי מנסה לנווט אותו בזהירות לעבר החומר הנלמד, מבלי לפגוע חלילה בדינה החביבה. בשעה 11 בלילה דינה יצאה לדרכה בשעה טובה, ואסתי פנתה לעבודות הבית…

אדר תשע"א, אוקראינה

שושי ואסתי ישבו והכינו מאל-בד וממיני חומרים נפסדים תחפושות של מרדכי לכל הבנים, ותחפושות של אסתר המלכה לבנות.
את ליבן ונשמתן השקיעו בשליחות הזו של שנה ב' בסמינר, אותה בילו באוקראינה הרחוקה והזרה: גן בשעות הבוקר, לימוד עם ילדי השליחים בצהרים, מועדון נשים בערב, ובלילה ישבו להכין את הימים הבאים. העומס היה עצום אך כך גם הסיפוק.

"תראי כמה שאנחנו עובדות קשה. אם לא הכוח של הרבי זה פשוט לא בגדר אנושי", היתה אומרת שושי שוב ושוב בהתפעלות עצומה, תוך שהיא יוצרת ביד אמן עוד קישוט קיר חסידי ומרהיב.
אסתי שתקה. "על מה היא מדברת? אני לא מרגישה כך", חשבה לעצמה. "הרי יכולתי לעשות הרבה יותר. לפעמים אני מוצאת את עצמי סתם נמרחת או לא מספיק מנצלת את הזמן בשעה שיכלתי להכין עוד פעילות מוצלחת למועדון או ליזום מבצע יותר מושקע לקראת תאריך חסידי הקרב ובא".
שושי היתה בעלת אופי פתוח וזורם. היא לא חששה לספר על חולשות וקשיים, להזיל דמעה מגעגועים או להתגלגל מצחוק מ'פשלה' שעשתה.
שעת צהרים. הטלפון בדירה צלצל. אסתי הרימה. "אתן יכולות לבוא היום יותר מוקדם כדי לשמור על הילדים?  אני צריכה לצאת", ביקשה השליחה. "אבל רק אם זה בטוח בסדר מבחינתכן. אם לא, אמצא פתרון".

אסתי החניקה פיהוק סורר. העייפות כמעט הכריעה אותה. ממש לא התחשק לה עכשיו להתמודד עוד שעה עם ילדיה השובבים של משפחת כהן במקום לאגור עוד שעת שינה חסרה. אך לא אחת כאסתי תגיד לא. כך ראתה אצל אמה בבית וכך אמצה כאורח חיים.

"כן, בטח, אין בעיה בכיף", אמרה וליבה בל עמה.
כשניתקה השיחה, בררה שושי במה מדובר.

"מה פתאום?! את לא הולכת. לא יקרה שום דבר אם תגידי לא. היא תמצא פתרון כפי שאמרה, והעולם ימשיך להתקיים. אם את תגידי כל הזמן 'כן' כשבליבך 'לא', תכלי את עצמך לשוא. ואגב", אמרה אסתי במבט עמוק: "אבא שלי לימד אותי משהו חשוב, ואני מאמצת ומוכרת אותו בחינם: 'כשהלא הוא לא אזי הכן הוא כן'".
"אבל איך אני אגיד…", גמגמה אסתי. היא התקשתה לדמיין עצמה מגלגלת בלשונה את ההברה הפתוחה 'לא'.

שושי לא ויתרה. "תרימי כעת טלפון, תגידי שאת מאד עייפה וקשה לך. מה הבעיה"?
"מה הבעיה?" צחקה אסתי, "בעיה מאוד קשה למי שלא רגיל". אבל אסתי עשתה את זה.

למרבה הפלא, זה באמת היה הרבה יותר פשוט מכפי שחשבה. "את צודקת", אמרה השליחה. "הייתי צריכה לקחת בחשבון את העומס הגדול שלכן לפני פורים. אבקש מהעוזרת המקומית שתקפוץ לכאן. "

זו היתה טבילת אש קטנה ממש, ואסתי לא ידעה איך לאכול אותה: האם טוב עשתה או חלילה חטאה לשליחות? אבל העידוד הגדול של שושי וליבון פנימי קצר, הביא אותה להכרה כי עשתה את הדבר הנכון. אסתי סימנה לעצמה וי גדול.

אט אט מצאה את עצמה אסתי נפתחת קמעה בעקבותיה של שושי, מגלה וחושפת מעט קשיים וחולשות וכן…מנסה מידי פעם להגיד את המילה הסוררת 'לא'.

אלול תשע"ג

צלילים ענוגים של ארבע בבות ליוו את אסתי לחופתה. דמעות של שמחה והתרגשות ומליוני תפילות בלב לחיים מאושרים.
למחרת מצאה את עצמה אסתי בבית חדש וממורק. התחלות חדשות.
שניאור היה שונה ממנה מאד. כמה שהיא היתה אדיבה ורכה ונעימה לכולם, כדי חלילה חלילה לא לפגוע (עד כדי הקרבה עצמית ובמחיר של בית ומשפחה), שניאור היה ההיפך הגמור. הוא היה חביב ונחמד אבל פתוח ואסרטיבי. כנראה לא בכדי בחרה בו להקים את ביתה, כעין חלקי פאזל, שדווקא במקום החסר, שם נדרשת ההשלמה.

שעת ערב. אסתי ושניאור יושבים עם כוס תה מהביל ועוגיות טריות מאפה בית.

הטלפון צלצל. זה היה חבר של שניאור שתכנן לגלגל אתו שיחה ארוכה. "מוטי מה שלומך?" התעניין שניאור. "יופי… מצטער אני לא יכול להרחיב. אני בבית ועסוק כעת". אסתי הקשיבה מרותקת, לאופן הפשוט בו מסיים שניאור את השיחה עם החבר, מבלי שום תחושה של אי נעימות, וזה היה נראה לה כל כך טוב ונכון. לא להקריב את המשפחה ואת עצמך על מזבח הנחמדות.
אט אט גם היא החלה למצוא את עצמה עושה את אותו הדבר. מתרגלת את שריר ה'לא' במינון מאוזן… וכשהיו התלבטויות משמעותיות – התייעצה, שאלה משפיעה וכתבה לרבי.
אסתי הופתעה לגלות, שכך היא הרבה יותר נינוחה, שלווה ושלמה עם עצמה.

כך היה למשל, כשנתבקשה לארגן מסיבת בת-מצוה לילדה נכה. למרבה הפלא, אסתי לא מיהרה להשיב 'כן'. אחר התייעצות החליטה להסכים בתנאי שכל החומרים הנדרשים יגיעו עד לפתח ביתה ושתוסע הלוך וחזור לבת המצווה.
באותו פעם, הרגישה אסתי שה'כן' שלה החלטי ושלם.
איך אמרה שושי? 'כשהלא הוא לא אזי הכן הוא כן'.

עוגות וקינוחים לפסח

כמה הארות חשובות:

סוכר: יש כאלה שמכינים את העוגות לפני פסח עם סוכר רגיל. יש כאלו (כמוני) שמבשלות ומסננות את הסוכר. ניתן להפוך את הסוכר הנוזלי לגרגירים. הוראות כאן. מי שלא מצליחה לפתוח את הקישור, חפשו באתר תחת הכותרת: סוכר מהודר.

קמח תפוחי אדמה: מצאתי שיטה להכנת כמות (לא גדולה) של קמח תפוחי אדמה. כשאתם מגרדות את התפוחי אדמה לפשטידות, סחטו מטע ואת המים שימו בכוס. לאחר כמה זמן הקמח ירד למטה ואת המים תוכלו לשפוך. זו לא כמות שאפשר להכין איתה עוגות אבל לבלינצ'ס או כשצריכים כמות קטנה לקימוח זה טוב.

"קמח" אגוזים/ שקדים- לרוב האנשים מעבד המזון לא טוחן את האגוזים ובעיקר את השקדים למרקם חלק. לכן אני ממליצה מנסיוני לקנות מכשיר (לא יקר! בסביבות ה120 ש"ח) שטוחן את האגוזים לאבקה. ורק אז להמשיך בתהליך הכנת העוגות/ עוגיות. המכשיר הזה נקרא כותש קרח. אני משתמשת באחד כזה של פיילוט (תמונה למטה). כמובן שאפשר להכין איתו עוד המון דברים. בעיקר כשמתעצלים לשטוף את כל חלקי המעבד מזון.. חרוסת, חריין, גלידות או כל טחינה וקיצוץ מהיר. שימו לב לא לשרוף אותו- להשתמש בפולסים קצרים ולא לחיצות ארוכות מידי. וכמובן, לטחון יחד עם סוכר כדי שלא יהפך לחמאת אגוזים/שקדים.

פאי תפוחים

כמות הבצק מספיקה למילוי שני טארטים. אם לא משתמשים בכל הבצק מיד, אפשר לעטוף היטב את השארית ולהקפיא.

מרכיבים

תבנית טארט בקוטר 24 ס"מ

לבצק:

2 כוסות 200) גרם) אגוזי לוז

1 כוס  רכוס

1 ביצה

1 חלבון

למילוי:

9 תפוחים מזן גרני סמית, קלופים וחתוכים לקוביות קטנות

1/3 כוס סוכר

2 כפות שמן

2 כפות יין

מעט לימון סחוט

3 תפוחים מזן גרני סמית, קלופים, חצויים ופרוסים דק

אופן ההכנה

הבצק

מחממים את התנור ל-180 מעלות. משמנים את תבניות הטארט.

מפזרים את אגוזי הלוז בתבנית תנור ואופים 10 דקות, עד שהם מזהיבים. מצננים קצת, מסירים את הקליפה החומה הדקה, אם יש, וקוצצים דק בסכין (אפשר גם בכמה פולסים במעבד המזון, אבל חשוב להקפיד שהאגוזים רק ייקצצו, ולא יהפכו לאבקה).

שמים את האגוזים בקערת המיקסר. מוסיפים את הסוכר, הביצה, החלבון ומערבלים עד לקבלת תערובת אחידה.

משטיחים מחצית מכמות הבצק, ומרפדים בו את תחתית התבנית ואת דפנותיה. את מחצית הבצק השנייה אפשר להקפיא לפי ההוראות שלמעלה, או להשתמש בה לטארט נוסף.

מחממים את התנור ל-180 מעלות.

מכסים את הבצק בנייר כסף ואופים כ-15 דקות, עד ששולי הבצק זהובים. מוציאים מהתנור ןמסירים את הנייר כסף.

המילוי

שמים את קוביות התפוחים בסיר. מוסיפים את הסוכר, הלימון השמן והיין ומבשלים על להבה נמוכה כחצי שעה עד שהם רכים. מסננים.

מועכים את התפוחים המבושלים למחית (ידנית או במעבד מזון). מעבירים את המחית לקלתית הבצק ומיישרים את פניה.

מסדרים מעל המחית את שלושת התפוחים הפרוסים בצורת מניפה ואופים חצי שעה, עד שהתפוחים מזהיבים.

מגישים חם או קר.

גיוון

אפשר להמיר מחצית מכמות האגוזים שבבצק בשקדים קלויים וקצוצים דק.

עוגת שקדים, קוקוס ותפוז לפסח

לתבנית בקוטר 24 ס"מ

2 כוסות  שקדים מולבנים טחונים דק

1 כוס (70 גרם) קוקוס טחון או חצי כוס נוספת של שקדים טחונים

קורט מלח

1 כוס סוכר

כפית תרכיז תפוזים(או לימונים) ביתי

4 ביצים

1/2 כוס שמן

ההכנה –

מחממים תנור ל – 175 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים את הצדדים.

בקערה מערבבים היטב את השקדים הטחונים, קוקוס טחון ומלח.

בקערה נפרדת מערבבים היטב את תרכיז התפוזים עם הסוכר, עד שהסוכר הופך צהבהב ובעל ארומה של תפוז. מוסיפים את הביצים ושמן לקערה וטורפים היטב. מוסיפים את תערובת השקדים והקוקוס ומערבבים היטב רק עד לקבלת בלילה אחידה. מעבירים את הבלילה לתבנית האפייה ומפזרים מעל באופן אחיד את פרוסות השקדים. אופים 35-40 דקות ועד שהחלק העליון של העוגה שחום וקפיצי למגע. מוציאים ומצננים לחלוטין לפניי ההגשה.

העוגה נשמרת בטמפרטורת החדר כשהיא עטופה היטב עד 4 ימים.

עוגת "גבינה" משקדים

הכמות יוצאת קטנטנה. כדאי להכפיל כמויות.

לגבינת שקדים:

100 גרם שקדים מולבנים קלופים (כוס שבבי שקדים)

3 כפות מים

מעט מיץ לימון

רבע כפית מלח

שאר הרכיבים:

3 כפות רסק תפוחים (מכינים בבית מתפוחים מבושלים ומרוסקים)

2 כפות דבש

ההכנה:

מכינים את הגבינה: טוחנים את השקדים לאבקה. מוסיפים את שאר רכיבי הגבינה ומערבבים במעבד מזון.

מקציפים היטב בקערה את הגבינה יחד עם שאר הרכיבים.

משמנים את השקעים בתבנית מיני מאפינס (או תבנית מאפינס רגילה אבל לא למלא הכל) ושמים 2 כפות (לא יותר!) מהתערובת בתוך כל שקע. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לחצי שעה. מצננים לחלוטין ואז מעבירים למקרר להתייצבות.

כמה דברים להקפיד עליהם כדי שיצא מושלם: להקציף היטב את התערובת, לשמן את השקעים היטב כדי שלא יידבק אות לשים מנג'טים מנייר. לשים רק 2 כפות בכל שקע, לצנן היטב. זה הכי טעים יום למחרת.

גלידת בננה מדהימה של אחותי

סוף סוף מתכון למי שלא משתמשת בסוכר בפסח!

4 בננות קלופות וקפואות (כדאי שתמיד יהיו כמה כאלה במקפיא)

בננה אחת קלופה טריה.

ההכנה:

מעבדים במעבד מזון למרקם חלק.

שדרוג: ניתן לשדרג עם תמרים, אגוזי מלך/ לוז/פקאן קצוצים וקלויים (עם ב/בלי דבש)

ניתן להקפיא פירות נוספים חתוכים לקוביות ולטחון יחד.

גלידת אגוזים מעולה

כוס ושני שליש מים

כוס אגוזים (מלך/ פקאן/ לוז)

חצי כוס סוכר (אם אתם משתמשות במי סוכר תורידו מכמות המים)

קורט מלח

ההכנה:

מכניסים לבלנדר את כל הרכיבים ומערבלים עד שנוצר נוזל חלק או טוחנים את האגוזים לאבקה ורק אז מוסיפים את שאר החומרים.

מקפיאים את הנוזל בתבניות סיליקון או תבניות קרח קטנות (תבניות שיהיה קל לשלוף מהן את חתיכות הגלידה הקפואה אחר כך).

אחרי שהנוזל קפא, מוציאים, ומכניסים למעבד מזון ב- 2 נגלות לטחינה נוספת.

מקפיאים ומוציאים רבע שעה לפני ההגשה. ניתן גם להקפיא ל-15 דקות ולהגיש מיד. תלוי במרקם שאתם אוהבים/

רציתי להתייעץ עם גולשות האתר לגבי משהו אישי.

רק בתור רקע: אני בת למשפחה שמקורבת לחב"ד אך עדיין לא חבדית, ואני מקווה שזה ישתפר. ולפעמים יוצא שאחיותי הקטנות צופות בסרטים עם תכנים לא מתאימים וגולשות בכל מיני אתרים שה' ישמור. וזה פשוט כואב לי. כואב לראות את זה.

וכמה שניסיתי לדבר על זה עם אמא שלי היא אומרת לי: "אחותך שונה ממך, אין לה שאיפות כמו שלך".

אז נכון, לא ציפיתי שהיא תהפך לחבדניקית, אבל אני חושבת שחסרים גבולות בבית שלנו. כי אף אחד לא באמת יודע מה אחיות שלי רואות שם באמת. ואני – זו שמשתדלת להתעלות מעל הכל ולהיות באוירה של קדושה, של שליחות, לא מסוגלת לראות אותם במצב כזה. אני אוהבת אותם וקשה לי עם זה!

אבל אני שותקת, כי יודעת שזה עלול לגרום להתנגדות ואם אני אתערב יש סיכוי שהיא תעשה "דווקא".

אז בינתיים אחיותיי צופות בדברים שלא מוסיפים ביראת שמיים, ושגורמים להשקפות מעוותות ולהסתכלות לא נכונה על העולם, לקרירות בתורה ומצוות, לחוצפה ועוד הרבה…..

היה שלב שכבר לא הצלחתי לשתוק על זה וכתבתי מכתב להורים שלי על כמה שזה מסוכן וצריך לחסום את האינטרנט. אז הם חסמו לה בפלאפון, עדיף מכלום, אבל המחשב… פרוץ עדיין.

אני לא יודעת איך להראות לאחותי מה היא מפסידה, ובאיזה בור שחור היא נמצאת. אני פשוט לא יודעת מה לומר, הלב שלי מתפלץ מכאב ודאגה עליה.

משהי מבינה אותי? יכולה לייעץ לי כיצד נכון לנהוג?

לפעמים אני מנסה בדרך עקיפה – להזכיר את הרבי, או לשיר ניגון – אבל מיד משתיקים אותי. מרגישה כלואה, ומרחמת וכאובה על המשפחה שלי.

כל מי שיש לה /למישהו ממשפחתה יום הולדת בערב פסח (קרי ממוצאי פורים עד..) שתרים את היד. זמן ליום הולדת בערב פסח וזמן + פירורי עוגה שווה גיוואלד.

זכינו וחלק משפחתינו נולדה באדר. מה שאומר הרבה חגיגות חוץ מפורים. השבוע חגגתי יום הולדת והחלטתי שיום ההולדת שלי שווה עוגה מושקעת ביותר.

העוגה נקראת "העוגה המתגלצ'ת" של קרין גורן. עם שינויים שלי. תוכלו לראות באתר שלה את המתכון המקורי שהוא יותר מתוק והקרם עשיר וכבד יותר. אני הלכתי על משהו מעט יותר קליל ועם כמה שפחות סוכר.

אגב אגב. העוגה הזאת לא באמת חייבת להיות בערב פסח. חוסר הקמח בעוגה רק משבח אותה. היא פחות עוגתית ויותר כמו מוס אפוי דחוס. מרקם מיוחד אין ספק.

חשוב חשוב לקרר את העוגה היטב  (כמה שעות) לפני ההגשה.

והפתעה אחרונה חביבה. תנובה הוציאה שמנת מתוקה בדץ העדה החרדית בקרטון גדול של 500 מ"ל. אני מניחה שאין להשיג בכל מקם אלא בעיקר במרכזים חרדים. אם בכל זאת תרצו ואין אולי אפשר לבקש יפה מהסופר אצליכם להביא.

(אגב אפשר למצוא בגוגל עוגות בסגנון עם חמאה במקום שמנת. אשמח להמלצה)

לטורט שוקולד:

200 גרם שוקולד מריר

1/2 מיכל שמנת מתוקה (125 מ”ל)

6 ביצים, בטמפרטורת החדר

1/2 כוס סוכר

לקרם וניל:

1 מיכל שמנת מתוקה

2 כפות סירופ מייפל

מכינים את טורט השוקולד, ומצננים:

מחממים תנור ל-180 מעלות.

שמים בקערה שוקולד מריר וחצי מיכל שמנת מתוקה וממיסים במיקרוגל או בבן מארי. מצננים מעט.

במיקסר מקציפים ביצים וחצי כוס סוכר במהירות גבוהה במשך 10 דקות, עד לקבלת קרם סמיך ואוורירי מאוד בצבע צהוב בהיר.

מוסיפים את תערובת השוקולד לקצף ומערבבים בתנועות קיפול.

משטחים את התערובת בתבנית משומנת ואופים 30-25 דקות בלבד, עד שהעוגה תפוחה, רכה ומעט רוטטת – היא לא תיראה אפויה אבל היא תתייצב במהלך הקירור (חשוב להזהר מאפיית יתר, אחרת העוגה לא תהיה עסיסית). כשהעוגה עדיין חמה משחררים את שוליה מהתבנית בעזרת סכין – היא תצנח באופן אחיד במהלך הקירור, וזה בסדר.

מכינים את הקצפת. מקציפים את השמנת לקצפת יציבה ומוסיפים את המייפל. טועמים שלא חסר לכם במתיקות. הקצפת צריכה להיות בטעם מתוק עדין.

משטחים את הקרם על העוגה הקרה בתבנית ומעבירים לקירור והתייצבות במקרר (4 שעות) או במקפיא (שעה).

שינויים שלי להפחתת הסוכר למינימום:

השתמשתי בשוקולד עם מוצקי קקאו גבוהים 60-70-80% יש לעלית בכשרות מהודרת

סוכר- השתמשתי בסוכר קוקוס. לא מורגש ההבדל בטעם

מייפל טבעי ללא תוספת סוכר (לא בטעם!)

בהצלחה ויום הולדת שמח!

[תמונת הידיעה אינה ממחישה את המתכון]

לצפיה בהגדלה יש ללחוץ על התמונה

כרטיסים: 077.2222.770 • לרכישה און ליין 

אור יהודה – משפחת פרידמן  077-3007701
אלעד – הרב שניאור חביב 052-8685303
אשקלון- הרב גדליה מלמד 050-7811492
באר שבע – משפחת קליפא 058-7177707
בית דגן – הרב שמואל גרומך 054-4692141
בית שמש – הרב בערוש בלניצקי 054-6300770
ביתר עילית – הרב אורי בניסטי 054-6344869
בני ברק – משפחת סימן טוב 03-5794850
ברקת – הרב מני צדוק 054-6761067
דימונה – הרב ניב רחמים 050-2345656
חדרה – הרב יוסי לוי 054-9426772
חיפה – הרב שייע ליפש 052-8770791
יקנעם – הרב בערלה הרצל 054-6437705
ירושלים – מרכז משיח 077-7507708
ירושלים – קריית יובל בית חב"ד 058-4653770
כפר חב"ד – שלום דרחי 052-6061395
כפר סבא – הת' שלמה הרוניין 052-4883726
לוד  – הרב יעקב הלל 052-7080541
מגדל העמק –  הרב מאיר מזרחי 054-2447702
נצרת עילית –  הרב מוטי ביטון 054-6377021
נתניה – מטה משיח 054-3926493
עמנואל: משפחת גנדל 054-3515770
עפולה – הרב מענדי ליפש 058-4123770
צפת – משפחת אליאס 052-6663608 058-6501770
קריית גת – הרב מענדי נוטיק 058-7177088
קריית מלאכי – הרב שמוליק ליפש 058-7977097
קריית שמואל – משפחת מקמל 054-7702367
ראש העין – הרב בנימין עקיבא 054-4315552
רחובות – משפחת איתיאל 050-2377020
רמת ישי – הרב עומר ישועה 054-9927770
רעננה  – הרב שניאור יצחקוב 050-8840680
רעננה – משפחת כהן 058-4770260
שדרות – הרב יעקב 052-7541431
תל ציון – כוכב יעקב הרב אליהו אדרי 055-6687709

כרטיסים: 077.2222.770

 לרכישה און ליין

עושים סדר בבשר

פסח חג הבשר. בתנור, מבושל, על הגריל, קציצות, סטקים. הכל הולך. כל עם ישראל בפסח קונה כמויות נכבדות של בשר. אצלנו בחב"ד הוא משמש בנוסף לחלקו העיקרי בארוחה, גם כתבלין חשוב.

יש כאלה שקונים את אותם חלקים קבועים כי זה מה שהם אוהבים או שהם לא מבינים בחלקים אחרים. יש כאלה שמזמינים ארגז המורכב מכל מיני חתיכות (5 לא נכלל שם). ישנם חתיכות יקרות יותר ופחות. וזה שיקול לא פחות חשוב. ויש כאלה שבכלל נמנעים מלבשל בשר מחשש להתעסק איתו/ ניסיון לא מוצלח או שהמחיר יקר להם. אז מה קונים ואיך משתמשים? בואו נעשה קצת סדר.

אני לא מתיימרת להיות המומחית בבשר. אבל אוכל לחלוק איתכם קצת מנסיוני. כבר יצא לי לקנות ארגז של חתיכות שונות של בשר (לא בחרתי מה יש. ככה זה עובד) ועל כל חתיכה עשיתי תחקיר וניסיתי  את חלקם במטבח. התוצאות לפניכם.

חשוב שיהיה לכם סיר לחץ. כיון שגם אם תבשלו שעות בסיר רגיל לא תקבלו את אותה רכות כמו בסיר לחץ וכמובן בפחות זמן. סיר לחץ הוא לא סיפור יקר, במיוחד עכשיו לפני חגים יש הרבה מבצעים. יש כאלה שמפחדים ממנו. אבל הוא באמת לא מסובך או מפחיד. רק חשוב להקפיד על ההוראות. (ההוראות בקצרה: מכניסים את הבשר לסיר ומכסים במים עד הסימון שזה בערך 3/4 מתכולת הסיר. סוגרים את המכסה ומרימים את הצ'ופצ'יק. מבשלים על אש גבוהה עד ששומעים צצצצ..  וזה סימן שהמים רתחו. מעבירים לאש בנונית וסוגרים את הצ'ופציק לסגירת הלחץ בתוך הסיר. ומאז מחשבים את הזמן. הזמן בין שעה וחצי לשלוש שעות. תלוי בחלק. אם מבשלים הרבה זמן כדאי לעצור באמצע ולבדוק שלא חסר מים. איך פותחים? מכבים את האש. מחכים 10 דק' ורק אז פותחים את הצ'ופצ'יק לשחרור הלחץ. כשהלחץ משתחרר פותחים את המכסה.)

טחינה: אם יש לכם מטחנה טובה זה נהדר. קחו בחשבון שמטחנה ביתית פחות אגרסיבית מאלו של הקצביות. מה שאומר שהשומן ניתקע (בעיקר בחלקים היותר שומניים) וזה עבודה קצת קשה. ניתן לשלב חלקים יבשים ושומניים (כמו שריר) יחד על מנת לשמור על עסיסיות הקציצות.

בישול ארוך: ישנם חלקים שזקוקים לזמן ארוך של בישול. ניתן לבשל בנפרד בסיר לחץ או להוסיף לחמין/ קדירה שאז הבישול גם ככה ארוך.

בשר לצלי: הסדר הוא: 1.טיגון של חתיכת הבשר היטב מכל הכיוונים על מנת לסגור את הבשר ולשמור על העסיסיות שלו. ניתן לוותר על שלב זה בחלקים השומניים יותר. **

2.בישול ארוך בנוזלים כמו מים או יין. או צליה בתנור מכוסה היטב על מעלות נמוכות. בשר מתכווץ בזמן הבישול. לידע הכללי.

3. כשהבשר רך (אם הסכין נכנסת בקלות הוא רך) מצננים לטמפרטורת החדר ומכניסים למקרר לכמה שעות- לילה.
4. כשהבשר קר! (אם לא הוא מתפרק) פורסים יפה. מכינים רוטב. מבשלים עוד חצי שעה –שעה בתוך הרוטב.

**ניתן להשרות את הבשר במרינדה לפני או אחרי הטיגון לכמה שעות- לילה ע"מ שיספוג טעמים.

צליה בתנור: הערה חשובה. כיוון שהתנורים של פסח – טוסטר אובן אצל רוב האנשים, הם לא הכי חזקים. אני לא יודעת כמה כדאי לצלות שם בשר. לא ניסיתי. אם יש מישהי שניסתה ותוכל לשתף זה יהיה נהדר. בכל אופן קחו בחשבון/ תתייעצו עם מישהי שכבר ניסתה.

חלקי הבקר: (החלק הקדמי)

מס' 5: החלק הטוב ביותר, מה שנקרא מלך הבשר הוא חתיכה מס 5. צלי כתף. לחתיכה זו יש פס ג'לטין (זה לא שומן אלא רקמת חיבור) באמצע השומרת על עסיסיות הבשר.

מס' 4,6: כתף.אלו החתיכות היותר מוכרות. משתמשים בהם בדרך כלל בתור חלופה ל-5. (4-כתף מרכזי, 6-פילה מדומה) אלו חתיכות יבשות יחסית עם שכבת שומן דקה חיצונית. חתיכה מס 6 נפרסת נהדר. גם ,4 אם תפרסו אותה מהחלק הצר עד האמצע. חשוב לטגן את הבשר היטב לפני הבישול בנוזלים כדי לשמור על עסיסיות הבשר.

מנסיוני באופן אישי פחות אוהבת להשתמש בהם כי הם מעט יבשות. 6 היא חתיכה יקרה יחסית  ובעיני היא לא מצדיקה את המחיר. יש כאלה שישבחו ויהללו את החתיכות האלו ויגידו שאם עושים אותם נכון הם יוצאות נהדר וזה נכון. אבל עדיין לטעמי יש חתיכות טובות יותר.

מס' 8: שריר. החלופה האידיאלית בעייני ל-5. חתיכה קטנה מלאה ברקמות חיבור (ג'לטין) השומרים על עסיסיותה. נחשבת לחתיכה רכה. מתאימה לבישול ארוך (לא מידי), נהדרת בצלי אם כי לא נפרסת מאוד יפה.

מס 3: חזה, ברוסט. חתיכה נהדרת שגיליתי לא מזמן. רכה ועסיסית.

החזה הוא חלק סיבי מלא בשומן. דורש בישול ארוך מאוד. בגלל מרקמו הסיבי הוא לא מתאים לצלי. אפשר לאחר בישול וריכוך לאפות או לבשל אותו ברוטב חתוך לחתיכות. כמובן שמתאים לחמין וקדירות.

חשוב מאוד לא לזרוק את השומן אלא לתת לו להתבשל יחד עם השומן. כך שהשומן ימס בזמן הבישול והבשר ישאר עסיסי ורך. לאחר הבישול ניתן לשמור מהשומן במקפיא ולהוסיף לתבשילים להשבחת הטעם והמרקם. ניתן לטגן איתו בצל במקום שמן. מאוד טעים.

מס' 1: אנטריקוט. נהדר לסטקים. מתאים לצליה קצרה. ניתן גם לצלות בתנור עטוף היטב במשך כמה שעות. עדיף לא בבישול ארוך.

מס' 2: צלעות. מעולה לטחינה. גם לבישול ארוך. מתאים גם לצליה

מס' 7: מכסה הצלע. (מכסה האנטרקוט) מתאים בעיקר לטחינה. למרות שטעמתי אותו אצל חברה כשהוא מבושל היטב והוא דוקא טעים ורך יחסית. טעמו דומה לאנטריקוט.

מס' 9:  קשתית, שפונדרה, אסדו. חתיכה שומנית. מאוד נחשבת אצל מביני הבשר. תשאלו את הארגנטינאים. מתאימה לצליה ארוכה על הגריל באש עקיפה (אפרופו פסח) או בתנור (כשהוא מכוסה היטב ובחום נמוך). מתאימה לבישול ארוך בנוזלים, לחמין. ניתן גם לבשל אותו ורק אז לצלות על הגריל לקבל פריכות.

מס' 10: צוואר – חתיכה טעימה מאוד כיוון שזה חלק שעובד קשה וזורם בו הרבה דם. חתיכה שומנית. נהדר לטחינה או לבישול ארוך.

ב'אור חיה' המרכז העולמי לאישה היהודייה, מסכמים בהצלחה את פעילות חודש אדר. פעילות חודש אדר נפתחה בערב תחרות כישרונות צעירים. מכון לצעירות, סמינר חיה מושקא והמחלקה לדוברות רוסית קיימו סדנת "אפרייליכע ניגון" שהתקיימה בפתיחת חודש אדר בו אנו מרבים בשמחה בהשתתפות עשרות צעירות מירושלים והסביבה. המשך החודש התקיימו ימי הולדת משותפות לכל ילידות חודש אדר.

סעודת ראש חודש חגיגית במיוחד, מלאת שמחה ומעוצבת להפליא נערכה לכבוד בנות סמינר חיה מושקא. תחרות בישול חסידית התקיימה לאחר חג הפורים.

אור חיה עטה תחפושת לקראת חג הפורים והפך ל"בית משיח" על מנת להחדיר ולהשריש את הצפייה האמתית והשלימה לגאולה בתוך ימי השמחה של חג הפורים.

אחרי הצלחת מופע 'ניצוצות' אותו העלו בנות המכון לצעירות יצאו הבנות לנפוש במקום של צמיחה אמתית, לגבעת התורמוסים בעמק האלה יום של התחברות אמתית לטבע הבנות  התוועדו ולמדו חסידות בחיק הטבע…

לצד פעילות חברתית תורנית זו, התקיימו באור חיה שיעורי הלכה וחסידות בהם הוקדש הלימוד לעניינים הקשורים לפורים ע"פ תורת החסידות

"אור חיה מלווה את האישה והבת היהודייה בתחושה כי זהו הזמן הנעלה ללימוד מתוך שמחה" אומרת לנו הגב' דניאלה גולןיו"ר אור חיה.

תמונות: אתר 'אור חיה לייב'

ר ח

את הבשר הזה הכנתי לשבת הסמוכה לחלאקה של הבן שלי. המשפחה שלי נשארה אצלי לשבת והייתה לנו חוויה מיוחדת.

בשר מספר 3. חזה עגל.  לא כל כך מוכר אבל טעים במיוחד. חשוב לתת לו בישול ארוך. רצוי בסיר לחץ על מנת לקבל בשר רך וטעים. סוג בשר זה מלא בשומן. בבקשה אל תוציאו אותו. הוא נמס בזמן הבישול ונותן לבשר רכות נפלאה.

ניתן לבשל בשר זה עם ירקות, עשבי תיבול ומלח בבישול איטי לכמה שעות. הוא יצא נהדר. טעם הירקות, היין ועשבי התיבול יתנו לו את טעמו המיוחד.

ניתן להשתמש בו גם לחמין.

רכיבים:

בשר מס 3 חתיכה גדולה (זה מתכווץ בבישול)

בצל גדול

2 שיני שום

חתיכה קטנה של פלפל חריף- לא חובה

תבלינים: כפית רוזמרין יבש וכפית גרגירי כוסברה טחונים (בתור שקית עם הפטיש של השניצלים)

כפית מלח. קורט פלפל שחור

כוס יין יבש איכותי

עגבניה פרוסה דק

שלב ראשון: לבשל את הבשר בסיר לחץ במשך כ-שעה וחצי- שעתיים. עש שסכין נכנסת בקלות.

להשאיר אותו סגור להתקרר בחוץ וכשהוא קר לגמרי להכניס למקרר ללילה. לשמור את השומן והמים שבושל בהם.

למחרת כשהבשר כבר קר לחתוך לפרוסות דקות ויפות (רך כשהוא קר הוא לא מתפרק בחיתוך)

בסיר: לטגן בצל קצוץ עד להזהבה.

להוסיף 2 שיני שום קצוצות ואת הפלפל החריף. להוסיף את פרוסות הבשר ומעליהם את התבלינים. לשפוך את היין ומעל את המים של הבשר. לבשל בסיר גיל כשעה עד שהמים מצטמצמים.

לסדר בתבנית את פרוסות הבשר ומעל את פרוסות העגבניה עם מעט מלח גס מעל. לתת צליה בחום גבוה 20-30 דק (זהירות שלא ישרף)