בנות השכבה הנמוכה בתיכון בית חנה בצפת השתתפו בשבת מחנה עוצמתית, מחזקת ומרוממת, בסימן "ובחרת בחיים", שהתקיימה בכפר הנופש "מור" על שפת הים התיכון באכזיב. אורחי השבת: הרב אורי רווח מירושלים והרב ישעיהו מרנץ מצפת, שהתוועדו עם הבנות והותירו טעם של עוד.

בצאת השבת, לאחר סעודת מלווה מלכה משובחת, יצאו הבנות לכיון מעלות, להחלקה על הקרח של אגם מונפורט.

הבנות מודות לכל העוסקות במלאכה ובראשן: המורה דינה ווילשאנסקי, המורה חני פרידמן, חיה הלפרן ולשאר צוות המדריכות המסורות שעשו את מלאכתן במסירות.

מספר המקומות מוגבל, אנא הזדרזו להרשם:

שרה רבקה ליפש, רכזת – 0546940770

התקנון להדפסה

שכונת המלך, קראון הייטס.

יצאתי למרפסת, הסתכלתי סביב. הסתכלתי שוב- המציאות פתאום נראתה לי אחרת.

במקור אני מארץ ישראל – איך הגעתי לפה? למה לי לגדל את ילדנו במקום שכזה? אני כל-כך רגילה לזה שאנחנו בעצם גרים בין גויים.

האם זה נורמלי? האם זה משהקב"ה רוצה מאיתנו?

נזכרתי שאני לא היחידה שחייה במציאות כזאת-ונרגעתי פתאום…

הרבי אומר בשיחת פרשת ויצא, ט' כסלו, שדוקא בחרן נישא יעקב והקים את ביתו- היסוד של עם ישראל!

אני מנסה לתאר את יעקב הצדיק, חושש לחיי היקרים לו. עוזב את הארץ הקדושה ומתמודד עם מציאות חדשה ומנוכרת. לא סימפטית בכלל- ההפך הגמור ממה שהופך אותו ליעקב שאנו מכירים.

איזה נסיון גדול- לגדל משפחה ברוכת ילדים בסביבה שכזו!

ההצלחה שלו היא ריקוד אחד גדול!

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"- כל אחת היא שליחה במקומה וכמובן  שלשם ההשגחה הפרטית הובילה אותה. שליחות, אמהות, נערות וילדות מתמודדות כל יום עם ה"חרן" שלהן. חלקנו נמצאות בארצות שונות בגלובוס- בין גויים, חלקנו מורות המתמודדות עם מצבים לא פשוטים וחלקנו נערות ובנות שרוצות לנהל בהווה ובעתיד חיי משפחה חסידיים.

אני מתחילה להבין אולי למה נשלחנו הנה, לניו-יורק, לברוקלין, לשכונת המלך, קראון הייטס.

חלק מהשליחות שלי היא להביא את הידע שצברתי ואני צוברת לדור החדש. אני מלמדת בלט רוסי לילדות מגיל שלוש.

אני מלמדת את הבנות כיצד להחזיק את גופן כראוי כשהן הולכות ברחוב בשביל בריאות הגוף, כיצד להתאמן כשהן בביתן, כיצד לשמר את הגמישות והחוזק הגופני שקיבלנו מילדות והכי חשוב – כיצד להתנהג בצניעות ולא בהבלטה.

המורה שלי שרה רוז מלמדת נשים בכל הגילאים, כולל נשים הרות. אחת הנשים המבוגרות יותר בקבוצה כתבה לה מכתב תודה ואמרה שבזכות השיעורים היא הייתה מסוגלת לרקוד בחתונת נכדתה! איזה אושר גדול – אתן יכולות לתאר. ממצב שבקושי הצליחה ללכת – אחרי עבודה ממושכת – היא  קמה ורוקדת!

העבודה ב"חרן" – במקום שקשה לנו, היא עבודה נחוצה וחיונית לנו. אנחנו ננסה להתעלם ממנה, לדחות אותה למחר, לדמיין שהיא לא קיימת.. אבל שמתמודדים איתה מגלים אוצרות נחבאים. מגלים תהליך צמיחה וגדילה!

חרן זה אומנם מקום קר, מנוכר, לא מוכר. אבל שחוזרים חזרה לארץ הבטוחה- זה מחמם את הלב וזה העיקר!

שבת שלום

אין ספק שמזג האוויר הקר והגשום עושה חשק למרק חם וטוב.. מה גם שמרק הוא מאכל קל להכנה, בריא ומזין. יש המון סוגים, טעמים וצבעים. נשאר רק לבחור..

אם אתן כמוני שיכולות להכין כל יום מרק אחר… כדאי לפחות לגוון בצבע ובתוספות. שלא ימאס..

תוספות יכולות להיות: קניידלך (במרק עוף), שקדי מרק, קוסקוס, קרוטונים, אטריות, טוסט, חטיף דג דג.

ישנם גם תוספות עדתיות טעימות מאוד. כמו קובה של העירקים או גונדי של הפרסים ועוד ועוד.

מרק סמיך אפשר להכין בקערית לחם (מרק דליל ירכך לכם מהר מדי את הקערה).

לגבי סוגי מרקים: יש את המרק עוף הנצחי.

מרקי קטניות כמו עדשים כתומות/ירוקות, מרק אפונה יבשה/קפואה, מרק מינסטרונה איטלקי, מרק חרירה.

מרק קובה סלק/ דלעת, מרק תירס, מרק כתום, מרק פטריות מוקרם, מרק בצל צרפתי, מרק עגבניות, והיד עוד נטויה..

אם נשאר לכם מרק ירקות או שהכנתם והטעם יצא קצת.. חסר טעם. תמיד אפשר לטחון, לתקן תיבול, להוסיף קערה של קרוטונים טריים שהרגע הכנתם. יתקבל בברכה על בטוח.

מרקים סמיכים הם גם משביעים מאוד ואפשר לשים בהם כל מיני ירקות שהילדים לא אוכלים בדרך כלל וככה הם לא יודעים מה הכנסתם ואוכלים..

אופציית הגשה מעניינת: מרק בכוס. רק טרי וטעים ולא כמו האבקות המוכנות.. את הרעיון הזה "המצאתי" בשביל הבן שלי בן שנתיים שיותר שפך את המרק עם הכפית מאשר אכל אותו אז בכוס זה עבד קצת יותר טוב. זאת אומרת הוא קצת שתה וקצת שפך מהקערה לכוס (ולרצפה) אבל העיקר שמשהו מזה נכנס לו לגוף..

הגדול ראה והתלהב ואפילו הסכים לשתות (מזל שהוא לא ידע שזה מרק אפונה..)

בכלל עם הילדים אני לא תמיד מספרת להם מה בדיוק הם אוכלים. אין צורך לשקר אבל אפשר לקרוא לדלעת ירק כתום ולא דלעת ופתאום זה אפילו טעים.. תלוי כמובן באיזה גיל.

גם אם הילד אוכל רק את התוספות זה לא נורא כי משהו מהמים של המרק נכנס לו לגוף..

חשוב לשים לב שאם אתן מכינות מרק מקטנייה יבשה, חשוב להשרות כמה שעות ואפילו לילה כדי שתתרכך ותתבשל בקלות יותר. אם רוצים להעלות את הערך התזונתי רצוי להנביט את הקטניות לאחר ההשריה (קטניה שלמה ולא שבורה כמובן)

שימו לב, מבחינת כשרות- לכל קטניה יש דרך אחרת בברירה/ השרייה. גם למי שחושבת שהיא כבר יודעת.. שתדע שבכשרות יש תמיד חידושים (חידושים בחרקים..) וחשוב לבדוק עם רב את הנושא החשוב הזה.

הפעם אני מביאה לכם שלושה מתכוני מרקים נהדרים בשלושה צבעים, שיהיה מעניין. המשותף להם, שכולם מהירי הכנה ובטעמים מפתיעים. וככה לתוספת, איך מכינים קניידלך וקרוטונים בבית.

מרק אפונה בכוס

מרק אפונה אפשר להכין מאפונה יבשה או קפואה. תלוי כמה מהר אתם רוצי אותו מוכן..

בצל גדול קצוץ

2 גזרים מגורדים גס

2 כוסות אפונה קפואה

2 שיני שום גדולות

חופן פטרוזליה קצוצה דק

כפית וחצי מלח

פלפל שחור

חצי כפית כורכום

רבע כפית כמון

אופן ההכנה:

מטגנים את הבצל עד שמזהיב. מוסיפים גזר ושום ומטגנים עוד קצת.

מוסיפים אפונה ופטרוזליה.

מכסים במים (חצי סיר בערך).

מבשלים 20-30 דקות עד שמתרכך.

טוחנים בבלנדר יד. מבשלים עוד כמה דקות ומגישים.

מרק כתום מדהים

את המרק הזה תוכלו להכין כמו במתכון ותוכלו גם לקחת מרק עוף שכבר הכנתם (תוודאו רק שיש שם הרבה ירקות כתומים) לטחון ולהוסיף את התיבול שנותן לו את הטעם המיוחד.

חתיכת דלעת או דלורית (אפשר גם וגם)

4 גזרים

1-2 קישוא

2 תפוחי אדמה

2 בצלים גדולים

2 בטטות

כף ג'ינג'ר מגורר

חתיכת שורש פטרוזיליה

חצי כפית כורכום

רבע כפית כמון

מלח

פלפל

קורט אגוז מוסקט

קורט קינמון

אופן ההכנה:

מקלפים את הירקות. חותכים לחתיכות (לא צריך להיות אסטטי מדי), מכסים במים ומבשלים עד שהירקות רכים מאוד.

מרסקים בבלנדר ידני, מתבלים ומבשלים עוד 10 דקות.

מתקנים תיבול ומגישים.

מרק תירס סיני

מרק קל להכנה בטעם עשיר ומדהים

2 בצלים גדולים קצוצים

2 קופסאות תירס משימורים (ללא המים)

מלח

פלפל

כף שמן זית

כף רוטב סויה

כף סוכר

2 חלבונים

אופן ההכנה:

לטגן את הבצל עד להזהבה.

להוסיף את התירס ולכסות במים (חצי סיר)

להוסיף מלח ופלפל ולבשל 10 דקות.

לטחון בבלנדר ידני.

להוסיף סוכר, סויה ושמן זית ולבשל עוד 5 דקות.

לטרוף את החלבונים במזלג כדקה. להוסיף למרק תוך כדי ערבוב.

לבשל עוד כדקה ולהגיש.

קניידלך

2 כוסות קמח מצה

2 וחצי כוסות מים רותחים

2 ביצים גדולות

מלח

פלפל

אופציונלי- פטרוזיליה יבשה, בצל קצוץ קטן מטוגן, עוף טחון.

מערבבים את הקמח מצה עם המלח והפלפל. מוסיפים מים רותחים ומערבבים.

מחכים כ-10 דקות שיתקרר ומוסיפים את הביצים ומערבבים לעיסה אחידה. מעבירים למקרר להתייצבות. לאחר שהמרק מוכן (הירקות כבר רכים) והוא רותח, מכינים קערה קטנה עם מים, מרטיבים את הידיים, יוצרים כדורים קטנים (הם מתנפחים במרק) ומכניסים למרק. מבשלים כ-10 דקות נוספות ומגישים.

קרוטונים ביתיים

כל כך טעימים ופריכים. אין מה להשוות לאלו הקנויים.

לחם/ לחמניות/פיתות מאתמול או מהמקפיא.

חותכים לקוביות קטנות מוסיפים מעט שמן זית, מלח, פלפל, אבקת שום/ שן שום כתושה.

אופים עד שמזהיב מ-2 הצדדים. ניתן גם להכין במחבת, רק חשוב לערבב מדי פעם שלא ישרף.

טיפ קטן: אני אוהבת להשתמש בפרוסות לחם קפואות. כך אני יכולה לחתוך בקלות לקוביות יפות ואסטטיות.

רמי לוי סיפר פעם כי בהיותו איש עסקים פנה אליו אדם שרצה לרכוש נכס לשם הקמת בר-מסעדה. לוי הסכים למכור לו בתנאי אחד: שלא יפעיל את העסק בשבת. ההוא התפלא, הלא את מירב הרווחים העסק אמור להניב בשבת, ומה העיקרון שלא לפתוח בשבת? היתה אי הסכמה והעסקה כמעט נפלה. רמי לוי מספר כי הוא אמר לאדם שמולו: תראה, שאם תעמוד בהתחייבות זאת, תרוויח לא רק הכנסות יפות, אלא את הזמן הטוב ביותר בעולם עם משפחתך". אותו אחד חיפש וחיפש נכס אחר, אך לא היה בנמצא. הוא נאלץ לשוב אליו ולהתחייב כי העסק לא יפתח בשבת, והעיסקה נסגרה בהצלחה.
כעבור שנה, פגש לוי את אותו אדם ברחוב. ההוא רץ אליו בזרועות פתוחות וחיבק אותו בהתרגשות. לפליאתו, ענה האיש כי אכן, לא רק שהעסקים לא נפגעו, הוא מצא לו זמן יחידי בשבוע שאינו מוטרד מהעסקים, ונהנה מקרבה משפחתית והעיקר- הוא אומר, כל הגישה שלי בעסקים ובכלל, השתנתה לגמרי,לטובה. הבנתי שלא הכל אני מנהל.. יש בורא לעולם. וזה נתן לי שלוות נפש גדולה, וגם הצלחה.

פרשתנו מספרת את סיפור יציאתו של יעקב אבינו לחרן. רש"י מסביר שזה היה מקום, לא מהמובחרים, איך לומר.. ובלשונו: חרן=חרון אף של מקום (הקב"ה) ומה בכוונתו לעשות שם? האם הוא פתח כולל? רשת בתי כנסת ובתי מדרש? הרביץ תורה ברבים?
לא. יעקב אבינו עבד בעבודת כפיים פשוטה, והיה רועה צאן. בסופו של דבר הוא השתדך עם שתי בנותיו של לבן: רחל, בה רצה מהרגע הראשון, ולאה, אותה "הוסיף" לו לבן כעסקת חבילה, ונוצר שמשתיהן יצאו 12 השבטים (בתוספת זלפה ובלהה) ומהם עם ישראל. לכאורה נשמע כסיפור אקראי והרפתקני עם סוף טוב אך ברור שהתורה לא נועדה לספר לנו סיפורים, אלא ללמד אותנו שיעורים.

בדרכו עצר ב'בית א-ל', שם התפלל לה' ושכב לישון – "וישכב במקום ההוא".

אומר על כך המדרש: "כאן שכב, אבל כל י"ד שנה שהיה טמון בבית עבר, לא שכב". דעה נוספת במדרש: "כל כ' שנה שעמד בביתו של לבן, לא שכב", כפי שנאמר: "ותידד שנתי מעיני". כלומר על פי המדרש יעקב אבינו לא ישן (!!!) משך כל אותם שנים של עבודה אצל לבן, כי בימים עבד ובלילות למד. יש סטודנטים שחיים ככה.. אבל יעקב אבינו למד תורה. מתי הוא נח? אולי התנמנם לו בין לבין..אך למעשה, מפרש הכתוב שזו היתה מטרת הגעתו של יעקב לשם. לברר ניצוצות של קדושה מהמקום הנפול שנקרא חרן, לחלץ את רחל ולאה מצפרני טומאת העבודה זרה של אביהן שהיה גם תחמן בנוסף לכל (ארמי אותיות רמאי) ולהעמיד 12 שבטים שמהם יצא עם ישראל.

זאת, בסתירה גמורה לגישתו של חמיו. לבן דורש מיעקב לא להתערב ולא לערב קדושה , לא בעסקיו ולא בדרך חינוך ילדיו. רוצה ללמוד? תלמד בלילות, אומר לבן, בעסקים תתנהג כרגיל ואת הילדים תעזוב מהשטויות שלך. תן להם ללמוד ולהתקדם, להנות מהמודרנה ולהיות כמו כולם.

על זאת עונה לו יעקב: "עבדתיך (במסירות-נפש) ארבע-עשרה שנה בשתי בנותיך (חינוך הילדים) ושש שנים בצאנך"

כלומר, יעקב האמין וידע כי אם לא יחדיר את הקדושה, התורה והתפילה בעבודתו ובחינוך ילדיו, הוא בעצם לא עשה כלום. ללמוד תורה בלילה, לבד, זו לא חכמה. זה להיות "צדיק בפרווה" אבל ללכת עם עקרונות התורה בכל דיסציפלינה, זה כבר סיפור אחר. כאן באה התנגדותו של לבן, אבל זה לא עוזר לו.
יעקב שמר, גם בימים וגם בלילות על דרכו ועל דרך חינוך ילדיו ועשיית עסקיו בדרך התורה, כדי לא ליצור מצג שווא של ביזנס לחוד, ופלז'ר לחוד, אלא זה אותו היינו הך, הכל בא ממקום אחד והולך בסוף למקום אחד. ואכן, העבודה השתלמה. בסופו של דבר בערוב ימיו, אומר עליו הכתוב כי "מיטתו של יעקב היתה שלימה" וכל בניו היו צדיקים, שלא כמו אברהם ש"התברך" בישמעאל, ויצחק- בעשיו.
כך, שההשקעה הכרחית, חשובה ומשתלמת, ורק זו הדרך להתנהל בעולם, בטח בדור הנוכחי.

שבת שלום!