ביום אחד זוכים ההורים ששלחו את בנותיהם לקעמפ – לחוות מעט ממה שחוות בנותיהם במשך שבועיים מרוממים. וכך ביום ההורים בקעמפ נהנו ההורים מארוחת צהריים מושקעת, סיור בין מוצגים שהכינו הבנות והצבעה למוצג הזוכה, מסדר, מופע ותוכנית שהשאירו רושם מיוחד של חיילות צנועות וחסידיות בצבא כל כך עוצמתי.

במהלך התוכנית ביום ההורים, דיברו בפני ההורים: הרב פרץ פרידמן מהנהלת הקעמפ שתקע בשופר והקריא מכתב של הרבי, הרב בנימין קרניאל שליח הרבי בגדרה, והרב דוד נחשון יו"ר תנועת הנוער צבאות השם וניידות חב"ד.

בארגון הפעילים יד לאחים מציינים בימים אלו בהתרגשות רבה סיפור הצלה מרגש ויוצא דופן של שתי אחיות, המעניק ביטוי מוחשי למוטו המלווה את פעילות ההצלה של יד לאחים: לא מוותרים על אף יהודי.

ש' וח' הן דור שלישי להתבוללות: סבתן היהודייה התאסלמה ונישאה לערבי ומאז כל משפחתה חיה ומתגוררת בכפר. הן נולדו בכפר הערבי וגדלו בו כל חייהן, אבל כשהן נפגשו עם העובדת סוציאלית של יד לאחים הן אמרו לה: "אף פעם לא הרגשנו שייכות לשם באמת. הרגשנו שאנו יהודיות".

כל חייה התנהלה ש' בפרדוקס בלתי הגיוני כלל. מאז ומתמיד ידעה שהיא יהודייה אבל היא לא הייתה מחוברת ליהדותה כלל. מכל מקום, למרות שגם היא וגם אמה נולדו בכפר, הדודים תמיד הציקו לה בשל יהדותה והיא הייתה נתונה ללעג תמידי. "הנה היהודייה", היו אומרים לה בבוז כשרק הייתה מופיעה בחברה בכל הזדמנות. כך במשך שנים היא נותרה תלושה וללא כל שייכות אישית, לא לעם היהודי ולא לערבים.

לפני עשר שנים, דודתה היהודייה – אחות אמה, אזרה עוז, פנתה אל ארגון הפעילים יד לאחים ואנשיו חילצו אותה מהכפר. היא ניתקה קשר עם כל החמולה הערבית והחלה לבנות חיים חדשים, כשהיא מתחזקת ועולה, בעזרת יד לאחים שממשיך ללוות אותה.

בימים האחרונים, כלש' מלאו 20 שנים, החליטה גם היא ללכת בעקבות הצעד האמיץ שביצעה הדודה שלהן. בתעוזה מיוחדת במינה החליטה ש' לשתף בצעד הגורלי שהיא עושה גם את אחותה ח'. לתדהמתה הסתבר לה ששתיהן מרגישות אותו דבר וגם אחותה רוצה לחיות כיהודיה ומבקשת להצטרף גם כן לדרך חזרה לעם ישראל.

בחשאי, הן יצרו קשר עם דודתן, ובאמצעותה נוצר הקשר עם יד לאחים. על פי הדרכה מיוחדת של יד לאחים, יצאו השתיים למקום מפגש עם יד לאחים שם המתינה להן גם עובדת סוציאלית של הארגון, ומכאן נפתח דף חדש בחייהן. ביד לאחים אמרו השבוע בהתרגשות כי "זהו סיפור של נשמות שגם אחרי שלושה דורות של נתק, לא יודעות שקט ומנוחה".

ילדה פה בעולם מסתכלת לכולם
מנסה להבין להכניס אל בפנים
להבין ולקלוט את הטוב האמיתי
שמתחבא ביהודי.
הדרך מתחילה כבר לא נראית כך בטוחה
מסתכלת מסביב
מחפשת עובדה מציאות וחוזקה
אך הכל מתנודד עוד יום עובר
היא יודעת בטוחה האמת היא רק אחת
אך פה ישר עולה השאלה..
אם הכל פה טוב ישר כשר מאושר
אז יש אלפי אמת שהכל מוכיחה
אך אמת יש אחת מתעקשת על נקודה
והעולם צוחק בחזרה….
פילוגים ומחלוקות מריבות וצעקות זו דרכו של העולם
כך מסביר ישיש שאת גיל שיבה כבר עבר מזמן
אך היא יודעת בטוחה,

הרבי הרי אמר כבר בשיחה העולם מוכן מושלם מתוקן לגאולה

הגאולה כבר כאן התפקיד הוא רק שלך
המבחן-תלוי רק בך!!

אם תבחרי עיניים לפקוח את הדלת פנימה לרווחה לפתוח
את העולם אחר תראי
מלחמה שמגנה ולא מחריבה
העולם כבר מכיר תגלי זאת בשמחה
אך באם תבחרי באפשרות השניה לקחת תמצאי בכל מעשייך רק גלות וצער
הבחירה תלויה בך!!
והילדה כבר יודעת בשביל הנכון

היא פוסעת להבין מה יקרה אז להחדיר לבפנים ולחיות ממש את הגאולה בחיים!!

לכניסה לאתר:

http://www.nextto770.com/

חודש אלול הגיע וזה הזמן להגיד תודה לרבי. תודה שאנחנו חסידים, תודה שאנחנו חב"דניקים. תשאלו אנשים בציבור הכללי, החרדי. חודש אלול זה אווירת יראה ופחד וקצת אוף.. צריך לחזור בתשובה כדי שיהיה לנו שנה טובה וכו וכו.

באחת הפעמים שההיתי אצל הרבי ב770 התוועד אחד המשפיעים עם הבחורים בערב ר"ה על הזמן הזה בישיבות ליטאיות ועל ההבדל בישיבות שלנו. האם אלול זה רשי תיבות אוי לי ואבוי לי או שזה המלך בשדה, ראש השנה שעניינו המלכת המלך. ואז הבנתי איזו זכות יש לנו. בתור משהי שכל שנה מספרים לה מחדש על המלך בשדה וכבר דיי רגילה לשמוע את זה פתאום היה כאן חידוש.

חודש אלול. המלך בשדה, מאיר לנו פנים, מחכה שנתקרב אליו. לא מיראת העונש או מרצון לתגמול אלא באהבה ובשמחה. להתקרב ולהחדיר בתוכנו את המציאות של המלך. לשוב בתשובה מתוך השמחה ועל ידי הכוחות המיוחדים שאנו מקבלים מכך שאנו קרובים כל כך למלך (תחשבו עלינו בתור הורים. האם אנחנו רוצות שהילדים שלנו יעשו את מה שאנחנו אומרים להם מתוך פחד/ לקבל פרס או מרצון להתקרב אלינו וכי הם יודעים שאנחנו אוהבים אותם ורוצים את טובתם באמת).

אני פותחת בבוקר את החלון ומרגישה את האווירה המיוחדת הזאת של אלול. רוצה שתישאר בתוכי ותלווה אותי כל היום וכל השנה. להיות ולחיות בתוך המציאות של הביחד עם המלך.

החופש עדיין לא נגמר. נישאר עוד טיפה זמן לביחד עם הילדים. לפני שהם חוזרים לגנים ולבית ספר, לאווירת הלימודים המחברות והתיקים. בואו ניתן להם קצת מהחוויה האישית שלנו של אלול. נספר להם על אלול במילים שלהם. נעביר להם קצת מההתרגשות האישית שלנו. ננשום איתם ביחד את האווירה. הרי החינוך הוא קודם כל שייך לנו, הוא התפקיד שלנו, לפני המורים והצוות החינוכי.

מתכון קליל וטעים לסוף החופש – פופקורן מתוק

אם גם אתם מכורות לפופקורן המתוק ש שהטעם שלו לא משתנה כבר שנים, תסתכלו על רשימת הרכיבים שעל האריזה אולי זה יוריד לכם את החשק.. הוא מלא במרגרינה..

אבל האמת שכל כך פשוט להכין אותו בבית, בלי מרגרינה, הרבה יותר זול וכמובן טעים!

מה שצריך זה פופקורן טרי שהכנו כבר עכשיו, לא זה שהכנו לפני שבוע. האריזות שמכינים במיקרו לא באות בחשבון כי יש בהם מלח ואנחנו רוצים פופקורן מתוק.

פופקורן אפשר להכין בסיר או במיקרוגל (הכי קל). פשוט שמים קצת שמן וכמות לא גדולה של גרגירים סוגרים את המכסה ומחכים עד שהפופקורן כמעט מסיים לקפוץ.

לבנתיים מכינים את הרוטב המתוק ושופכים ישירות על הפופקורן החם. מחכים שיתייבש ואוכלים בהנאה..

ועכשיו חידה: מי יודעת מה מברכים על פופקורן? "אדמה" או "שהכל" (שינה את צורתו) לעונות נכון מובטח פופקורן מתוק 🙂

פופקורן מתוק

איך מכינים פופקורן פריך? נשמע פשוט אבל..

קצת הסבר מדעי: כדי שגרעיני התירס יהפכו לפופקורן הם צריכים חום מאוד גבוה, וכמובן מכסה שישמור על החום. רק מה, המכסה משאיר את האדים בפנים וכך הפופקורן יוצא פחות פריך. לכן רצוי במקום מכסה להשתמש ב-2 שכבות של נייר כסף מחורר. כך גם החום ישמר וגם האדים יצאו החוצה. יש עוד אפשרות, להשאיר את המכסה ממש קצת פתוח.

(לפופקורן מלוח אגב, כדאי להשתמש באבקת מלח= מלח שנטחן במעבד מזון כדי שהמלח יתפס בקלות בפופקורן. אפשר גם להוסיף לו תבלינים כמו פפריקה ואפשר גם חמאה מומסת או שמן זית לאחר ההכנה כך הוא ישאר פריך לאורך זמן)

רצוי להכין את הפופקורן בסיר כבד ולטלטל מדי פעם כדי שלא ישרף. כדאי להכין בכמויות קטנות כל פעם (כחצי כוס גרעינים עם 1-2 כפות שמן). כשקולות הפצפוץ כמעט מפסיקים, מכבים את האש, מחכים כמה דק' ומעבירים לקערה.

שופכים מעל את הרוטב החם ומערבבים. אם יש ברשותכם שקית נייר (ממאפיה למשל) תוכלו להכניס את הפופקורן המצופה, לקפל את פתח השקית ולהכניס לדקה למיקרוגל, להוציא ולנער ולתת עוד חצי דקה חימום, לנער שוב ולהגיש. זה ימנע את הידבקות הפופקורן כגוש אחד.

לרוטב המתוק:

ממיסים במחבת קטנה:

50 גרם חמאה

רבע כוס סוכר חום

כפית נס קפה

כף דבש

חלווה (בגודל קופסת גפרורים)

ניתן ורצוי להוסיף לפופקורן המוכן כוס אגוזי פקאן (לפני ששופכים את הרוטב)

חודש אלול הגיע. הדבר הראשון שעולה בראשך זה תשרי אצל הרבי!!! זה כבר קרוב מאד, יותר מתמיד ממש במרחק נגיעה. המון אנשים לא מבינים, שואלים, מה זה תשרי בעצם?!

תשרי בשביל זה כולם זה משפחה, חגים, תקיעות בשופר, סוכה… אבל תשרי בשביל חבדניק זה שונה.

תשרי זה רבי!!!
תשרי זה להגיע הביתה,
לבית האמיתי שלך.

זה לשבת עם אנשים שלא ראית שנה שלימה,
וללמוד איתם שיחה או מאמר של הרבי.
תשרי זה שחרית בחמישה לעשר,
מנחה ומעריב עם המניין של הרבי.

תשרי זה להיות שם בשורה הראשונה להצמיד את הראש לחלון ולראות את האור האמיתי,
הרעש של הלימוד, והריח המיוחד שיש רק ב770!!!

תשרי זה להגיד קריאת שמע בקלאמקע
תשרי זה מלא מילים פשוטות עם משמעות ענקית:
שורה ראשונה, הסביבון, הפלאז׳ה, אשל, חדר אוכל, קוואטר, עוגת חנק, מקלחת…
בעצם תשרי זה בכלל לא גשמיות,
את מי מעניין כל הדברים האלו?!!

כי תשרי זה נטו רוחניות
כי תשרי זה הסדר ניגונים לפני התקיעות בראש השנה
זה לראות את כל החסידים מתפללים ושרים יחד
זה לשמור מקום משש בבוקר בכדי לא לפספס שום דבר!!!

תשרי זה ללכת למשפחות לאכול ולהרגיש את ההכנסת אורחים המיוחדת הזאת
זה להסתובב בקינגסטון ולהרגיש ממש שכולנו אחים, כולנו משפחה אחת גדולה.
חודש עמוס שאפשר לכתוב עליו מגילות שלמות…

כי תשרי זה כל נדרי ביום כיפור עד המארש בסוף הצום
זה כל כך עוצמתי שכולם מוכנים לצום עוד 24 שעות כדי שוב לחיות כמה דקות של המארש.
וסוכות… איך בכלל ניתן לתאר את הכל למישהו שלא חווה את כל זה?!?!

לראות את כל החסידים רוקדים לילה שלם עד שש בבוקר בלי להתעייף ואז לקום לתפילה לצאת למבצעים ואפילו להוסיף התוועדות בערב…
הושענא רבה… ההקפות בבית חיינו איך אפשר לפספס?

איך אפשר לא לעמוד שם צפופים ולראות את כולם רוקדים עם התורה עם שמחה אמיתית?!
ואז שוב לקום בחמש בבוקר ולהישאר כל היום ב770
לשמור מקום להתוועדות הגדולה.

לשמוע את הזעקה ״עד מתי?!״
ולשיר ולבקש עם כולם ״רעבע תתגלה!״
ולבסוף החותם של הכל, שבת בראשית…

אי אפשר להסביר את כל זה
כי תשרי זה לא סיפור או הגדה,
תשרי זה חיים של ממש!!!

זה חודש שחייבים לחיות אותו כדי להרגיש ולהבין את המשמעות האמיתית שלו!!!
אז איך אפשר לחשוב בכלל להישאר בארץ?!

תשרי שווה את כל הסכף שבעולם!!!
תשרי שווה מסירות נפש של ממש!!

אז שנזכה באמת השנה לחוש ולהרגיש את כל אותם רגעים עצומים
ושעוד לפני כן, הרבי יתגלה ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש!!!

צילום: זהבה כהן צמח

אחד מהימים שהחיילות מחכות להם מרגע התחלת הקעמפ הוא מלחמת ופרצת – כל הכוחות, החיות והמרץ מתאחדים לארבעים ושמונה שעות של זמן השיא: 'זמן הגאולה' ו'הדרך לגאולה' פעלו באחדות, למדו 1139 שורות תניא, למדו בעיון מהחוברת.

בסופו של מעמד הסיום המרתק כתבו החיילות לרבי וקיבלו תשובה מיוחדת: חינוך בדור השביעי שיהיה בצורה של נעשה ונשמע וכיום זה מסירת הרצון. החיילות קיבלו החלטות טובות בעקבות כך.

ואם תנסו לנחש מי ניצח? תיקו! אחדות, כבר אמרנו?!

צילום: זהבה כהן צמח