התוועדות נשים פורה, התקיימה ברחובות לרגל כ׳ מנחם אב, יום ההילולא של הרב לוי יצחק שניאורסהאן, אביו של הרבי שליט״א מה״מ.

כמו כן המתוועד, הרב, שינואר שניאורסהאן מרמת אביב, עידכן על ההתפתחות העכשווית המהירה שקורמת עור וגידים בעניין בניית ״הארמון״ לרבי מה״מ, שתיכף יתגלה. נשים תרמו, הצטיידו בקופות צדקה, העיקר להיות חלק מההיסטוריה של בניית הארמון בעוד מספר רגעים.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

מאת: רחלי בן חיים

ב"ה את שלב בחירת החתן כבר עברתי ותודה לקל, אנו נשואים וכמה ילדים כבר מגדלים, הגיע הזמן לעבור שלב, ולחשוב על דירת קבע…

מלאי מרץ טוב, ששים ושמחים יצאנו אל השטח של שוק הדירות – הרי היום אנו רוצים לקנות דירה, מי לא יגיל וירנן למכור לנו דירתו הטובה והמתאימה?!

אפילו לא ניסחנו לעצמינו מה חשוב לנו בדירה ועליו לא נוותר, בטוחים היינו שנמצא בקלות! הרי אנו אנשים טובים, מתכוונים לשלם בעזרת המשכנתא את כל הסכום – וה' יהא בעזרינו!

אך… לאחר ביקור בשש דירות כבר הבנו שדרכינו לא תהא קלה, רבים הרוצים לקנות ורבים הרוצים למכור, אך בין הדירה המפורסמת ומה שרואים בשטח – הבדל תהומי!

כאשר כתוב: מציאה! דירת 3.5 חדרים, משופצת, נוף יפהפה, מיקום נוח, קומה נוחה, מחיר גמיש. הפירוש הוא: 2 חדרי שינה פצפונים ששתי מיטות בקושי ייכנסו בהם… עוד מסדרון שעליו הכריז בעל הבית שאם נרצה נוכל לסגור אותו לחדר, וסלון קטן מחובר למטבח – שניהם לא יצליחו לארח משפחה ברוכת ילדים בסעודת השבת… תאמרו, נו לפחות משופצת? אכן, צבעו את הדלתות ואת הקירות לפני כמה שנים (רק שמאז הם התלכלכו מאד) – אבל המטבח, האמבטיה, החלונות, הרצפה – הכל זועק הצילו…! הנוף: הכביש הסואן מתחת ביתנו שמשני צדיו שורת עצים – בהחלט נוף פורח… מיקום נח – קרוב לכביש ולתחבורה – אכן. קומה נוחה? אם לקומה חמישית תקראו נוחה כשאין מעלית ויש לסחוב עגלות? נו, בעל הבית אומר שהוא סוחב את הקניות בצ'יק צ'אק ללא עזרה. חבל שהוא לא מוכן להיות העוזר שלנו בסחיבת המשאות, הילדים והעגלות בכל יום למעלה ולמטה… ובל נשכח את שקי הזבל שידרדרו במורד הקומות ויגיעו שלימים עד לפח בחסדי ה'…

אז עצרנו לערב אחד, והתיישבנו לכתוב לעצמנו על מה לא נתפשר ובמה נתעקש ולא נוותר: דירה משופצת כחדשה, נראית טוב, קומה לא יותר משניה, מקום שקט יותר, קרוב למוסדות החינוך של הילדים, אזור חרדי, צמוד למכולת וסופרמרקט וירקן, שלושה חדרי שינה – לא פחות, בגודל נורמלי וסלון ומטבח בגודל המתאים לאירוח.

ושוב הסתובבנו וחיפשנו וראינו – המשופצת לא הלמה את המחיר בכיס, המוזנחת הייתה נוראית, ועד שהייתה דירה נאה וגודלה טוב, היא הייתה רחוקה מאד מכל האזורים שאנו זקוקים להם מידי יום (וללא רכב).

ושוב עצרנו וחשבנו לעצמינו – מה יהא לנו הכי קריטי?

ושוב התאמנו ציפיות ושוב יצאנו לחפש, ובסוף מצאנו את דירת חלומותינו! בסביבה חרדית וטובה, קומה נוחה, שכנים טובים, גדולה ומרווחת לשכן בה משפחה ברוכת ילדים, קרובה למוסדות הילדים והעיקר מתאימה לכיס שלנו!

ואם תשאלו כמה היא משופצת? כמה היא יפה? אז נכון… היא לא משופצת, וזקוקה להשקעה כדי להיות דירת פאר – אבל כרגע על זה התפשרנו, בעזרת–ה' כשירחיב השם גבולנו נשפץ אותה, את הבסיס החשוב ביותר יש. ואת כל התוכן אנחנו ניצוק לבית והוא יהיה בית פאר! של שמחה, יראת שמים, הרבה התקשרות לרבי, אירוח ו… גם יפה!

תצחקו, אבל בכל התקופה הזו נזכרנו בתהליך הארוך ששמו – שידוכים… יוצאים אל 'עולם השידוכים' ששים ושמחים בטוחים שעומדים לתפוס את כל העולם: בחור כליל המעלות, משפחה עשירה, בדיוק גדול מהכלה בשנה, הורים תומכים, עבר מסלול לימודים ושליחות מסודר, והרשימה עוד ארוכה.. אך השם מעביר אותנו תהליך מושלם של חיפוש ותהיה, חישוב מסלול מחדש ושיקלול המצב בשטח, התבוננות במצבי העכשווי והחלטות מחודשות של מה לא אתפשר ומה בעדיפות ב'. ושוב בודקים ושוב מעבדים את הנתונים ומגיעים למסקנה שעל בחור טוב, יראת שמיים, מידות טובות, מקושר לרבי, שמח ופעיל בענייני הרבי – לא מתפשרים.. כי זה מה שהכי חשוב! ואז בחסדי השם מוצאים את המיועד, ועושים חנוכת הבית בדירה המושכרת החדשה לתפארה מיד לאחר החתונה J

ועוד מסקנה לסיום: עם כל השווה, יש שוני תהומי בין דירה לחתן, בדירה עוד יש דברים מסויימים שאפשר להתפשר ואחרים יחפו עליהם, בעניינים המהותיים בבן זוג שישפיעו לאחר מכן על חוסנו ורוחניותו של כל הבית שנבנה – לא…

בהצלחה לכל אלו שעדיין בשלב החיפוש, שתצליחו להגיע במהירה לשלב המציאה הטובה בלי התפשרות על המהות!

"לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וכטו באב…" ובוודאי ובפרט בסמנריון טו אב של אור חיה.
עשרות בנות השתתפו בסמנריון המיוחד, למדו ונהנו במשך ארבעה ימים מלאים וגדושים.

הסמנריון נפתח בסדנת קאוצ'ינג עם זיזי קוז'מן "להתאמן כל הדרך לחתונה", עם טיפים והכוונה לעבודה אישית והכנה לנישואין. לאחר מכאן התקיים פנאל שו"ת מיוחד על עולם השידוכים עם יואלה קולטון ותמי שטיינברג. היום הראשון נחתם במסיבה סוחפת עם DJ אודליה ש. והשמחה פרצה והרקיעה…

את היום השני פתח הרב אלון סמולר, בלימוד מעמיק על משמעות ט"ו באב בחסידות. אחר הצהרים יצאו הבנות למבצע נש"ק נרחב בעיר ומילאו את הרחובות באור. בערב התקיימה התוועדות מיוחדת עם הרב לירז בניסטי אל תוך הלילה…

יום שישי נפתח בסדנא מיוחדת "בית ספר לאהבה" עם הרב בערלה קרומבי ולאחר מכן התקיימה סדנת קישוטי כלה חוויתית עם איילה סגל.

את השבת ליווה והנחה הרב עמרם מויאל בסעודות השבת ובהתוועדויות הארוכות… הסמנריון נחתם במלווה מלכה חגיגי וסדנת מוזיקה מיוחדת ומעשירה עם הרב מויאל.

הקשיים בהשגת מזון בריא

בשלב זה, כבר לא היה ביכולתו של בעלי לאכול את כל סוגי המזון.

בעלי רצה בכל מאודו להבריא ממחלתו. אילו היה מבריא – היה יכול לחיות כפי רוחו. מלבד זאת, הוא ראה שאנשים רבים רוצים בהחלמתו, ואומרים שנוכחותו חיונית להם ושהם נזקקים להשפעתו. בשל כל סיבות אלו אילץ בעלי את עצמו לעשות כל פעולה שהיתה עשויה לסייע לרפואתו.

הרופא הורה לבעלי לאכול מרק עוף. שם היתה זו בעיה של ממש: קניית העוף, הבאתו אל השוחט, ולאחר מכן הבישול – כל אחד מאלו היה מלאכה שלמה.

ה. רבינוב עשה בעצמו את כל הדרוש, והביא אלינו את העוף כשהוא מוכן. כדי ללכת מביתו אל ביתינו היה צורך לעבור גשר ולעלות במעלה הר, אך הוא לא החסיר יום אחד מלבוא אל ביתינו פעמיים ולפעמים שלוש, כשהוא עוזב את ביתינו בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה.

לאחר שהיה מביא את העוף – היה צורך לחמם אותו, ולעתים קרובות לא היו ברשותינו גפרורים כדי להעלות באמצעותם אש, בכירה שעמדה בחצר הבית.

– בעיה זו של מחסור בגפרורים לא היתה רק אצלינו. במקרה כזה היו לוקחים דף עיתון, חוצים את הרחוב לבית מי מהשכנים שהיו ברשותו גפרורים, מדליקים שם את הנייר, רצים בחזרה עם הנייר הבוער במהירות רבה כדי שלא יכבה בדרך, ובאמצעות אש זו מעלים אש בכירה. למחרת עשה כך השכן עצמו, והגיע אלינו לאותה מטרה כשבידו דף עיתון. זהו עניין קל ערך, אך כוונתי היא לתאר את התנאים שבהם חיינו שם –

גם זאת עשה אותו ה. כשהיה מביא את הסיר ובו העוף. לאחר מכן היה מתיישב ליד בעלי כדי להאכילו את המרק. הוא עשה זאת באהבה כה גדולה! בעלי ראה כמה נחת רוח גורם הוא לה. עם כל כף שהוא אוכל, ולכן אכל את המרק, אבל הדבר היה כבר קשה לו מאוד.

"איזהו עשיר – כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו". מבחינה זו לא היינו עשירים, ולצורך כך מוכרחים היינו ללכת למקום מרוחק למדי בחצר הבית. התקנתי אפוא מתקן מתאים למטרה זו בחדר השני.

בעלי נהג לומר לי, שקשה לו לראות את הכוחות הרבים שעלי להשקיע בטיפול בו, אבל אדם אחר שימלא את מקומי – לא היה.

התקנת הסורגים

בשלב שבעלי כבר היה רתוק למטתו, ולא היה עוד ביכולתו לצאת לשאוף אוויר – הורה הפרופסור שיישן כשחלונות הבית פתוחים, כדי שאוויר צח ייכנס אל החדר.

כדי שניתן יהיה להשאיר את החלונות פתוחים גם בלילה – מן ההכרח היה להתקין בהם סורגי ברזל, כדי למנוע כניסת גנבים.

להשיג בעל מלאכה שיתקין סורגים – היה מן הנמנעות. דברים כאלה ניתן היה להשיג רק עבור פקידי ממשל, אבל לא באופן פרטי.

למעשה, ההוראה להתקין את הסורגים התקבלה לפנות ערב, ולמחרת בשעה עשר בבוקר נשלמה כבר המלאכה! מפקח בכיר במפעל צבאי, יהודי, השיג את הברזל ממנהל המפעל, נסע לביתינו בעצמו עם הברזל, כשהוא מביא איתו פועל, והתקין מיד את הסורגים.

העוברים ברחוב היו נעצרים ושואלים שאלות: מניין השיגו את הסורגים? ממה עשו אותם? ולכל אחד מהם היה צורך לספק תירוץ כלשהו.

כל זאת הביא לידי פועל יהודי מחרקוב. הוא היה כה מסור, עד שלאחר מכן לן בביתינו מספר לילות וסייע לבעלי. באוזניי שמעתיו מביע בקשה מעומק לבו: "רבי, אתם אינכם זקוקים לייסורים אלה, מוטב שאסבול אותם אני ולא אתם!"…

אלו שביקרו בביתינו לעתים קרובות, ראו שאין באפשרותי עוד לעשות בעצמי את כל הנדרש. הם שכרו אפוא שוחט מהעיר גז'אטסק שישהה עמי במשך היום, ויסייע לבעלי בדברים מסויימים, ואילו בלילות התחלפו בתפקיד זה שני אנשים צעירים יותר – סטודנט ובחור ישיבה ממכרינו.

לילה אחד, כשעמדתי סמוך לחלון, אמר לי בעלי: "אני נושם אוויר דרך הסורגים, ובכך רצוני לחבר את הגוף עם הנשמה"…

ההסתלקות

בדרך כלל התפלל בעלי מידי יום במיטתו. את התפילין הניחו לו אחרים.

מאחר שראשו נעשה צנום יותר, לא נאחזו בו כראוי רצועות התפילין של ראש. הוא הורה לי אפוא לקרוא ליעקב יוסף כדי שיבוא לשנות את הקשר. היה זה כבר שלושה ימים לפני ההסתלקות. יעקב יוסף אכן הגיע, ושינה את קשר התפילין, ובעלי הספיק להתפלל בהן בשלושת הימים הבאים.

בבוקר האחרון לחייו לא פסק פיו מלמלמל, ושפתותיו נראו מרחשות כל העת. אך את התפילין לא הניחו לו עוד.

באותו יום סבל בעלי נוראות. מספר פעמים במשך היום ביקש ממני שאשנה את תנוחת גופו לשכיבה או לישיבה. עשיתי זאת והדבר לא קשה עלי כלל. בזמן שכזה מתגלים, מסתבר, כוחות נעלמים.

לפנות ערב חש בעלי ברע. בביתינו נכח אז קהל ניכר. הרופא הובהל אל בעלי, והוא רשם מספר תרופות שכמובן הובאו מיד.

כשלעצמי הבחנתי כבר בכך שהמצב אינו טוב, אבל סברתי שהוא עלול להימשך כך עוד יום או יותר, ולכן יצקתי לפיו של בעלי כפיות אחדות מן התרופה, והוא שתה אותן עד תום. ככל הנראה הוא הבין היטב את מצבו.

לידו עמדו כמה מידידינו הטובים והקרובים, שיכולתי לסמוך עליהם. פניתי אפוא לשכב מעט, כדי שיהיה לי כוח לעשות עבורו מאוחר יותר את כל הנדרש.

כשהתעוררתי, כעבור כמחצית השעה, החדר כבר היה מלא מפה לפה. אחד הצעירים שהיו שם הציע לי ללכת ללון בביתו של השכן כדי שאוכל להחליף כוח. היה זה כבר "אחרי הכל", והוא ביקש להעלים זאת ממני. מובן שלא נעניתי לעצתו.

ההכנות למסע ההלוויה

נשאלתי, אילו דברים היה בעלי מעוניין שיעשו בעת הקבורה. אמרתי מה שזכרתי – שהתכריכים יהיו עשויים מפשתן נקי (שהיה אחד הדברים הקשים ביותר להשגה שם), ושכל העוסקים בטהרתו ילכו תחילה לטבול.

מקווה – הרי לא היה שם, וכולם – כמה מניינים – הלכו מרחק ניכר כדי לטבול בנחל. יוסף נימויטין סבל מחום בן ארבעים מעלות, ובכלל היה אדם חולני, ולמרות זאת הלך לטבול גם הוא.

כל האנשים הללו לא עבדו במשך שלושה ימים רצופים. ברובם היו אלה עובדי סריגה שעבדו עבור מפעלים ממשלתיים, והיו חייבים לספק את המכסה היומית, אך בימים אלה הם לא עשו גם זאת.

בשני ימי חייו האחרונים של בעלי נטשו לחלוטין אנשים זרים אלה – שההיכרות ביניהם ובין בעלי נמשכה חודשים אחדים בלבד – את בתיהם ואת עבודתם, ושהו כל העת בביתינו. מפעם לפעם היה אחד מבני כל משפחה הולך הביתה כדי להעיף מבט בנעשה שם.

על האנשים שהגיעו לביתינו נמנו צעירים, מבוגרים, שומרי מצוות ושאינם כאלה. היו ביניהם אנשים שהיו מסוכסכים קשות זה עם זה בענייני עסקים, ואחרים שהיו מסוכסכים בשל המחלוקת בין החסידים לאלו שאינם חסידים, אך כאן התאחדו כולם. תחת השפעתו של בעלי פשטו הכל מעליהם את ענייני החול, ונכנסו אל עולם נעלה יותר.

בעלי נפטר בשעת לילה. בבוקר נסעו מספר אנשים, משני הצדדים בהנהגת הקהילה, אל בית העלמין כדי לבחור מקום לקבורתו. גם מהעיר עצמה הגיעו לשם כמה מגבאי בתי הכנסת, וכן בנו של מדליה, שכיהן שם כרקטור במכון אקדמי. נרכשו עבור בעלי שישה מקומות, כדי שלא ייקבר לידו אדם שאין זה לפי כבודו להקבר בשכנות אליו.

כאן, בחדרו, בוצעו כל הפעולות הנדרשות. מספר אנשים לנו בביתינו בלילה. אני עצמי לנתי בחדר שבו היה בעלי מונח על הרצפה.

בבוקר התעוררה בעיה גדולה נוספת – השגת קרשים כדי לבנות את הארון. היתה זו משימה קשה למדי, אבל תמורת סכום כסף גדול הושגו גם אלו. הארון הורכב במקום שבו היו הקרשים, והובל מרחק גדול למדי לאורך הרחוב, כשכל העוברים ושבים עוצרים להביט בנעשה. כדי שלא יתעוררו שאלות רבות מדי, וכדי שלא תזיק "עין הרע" – לבש הצעיר, שהוביל את הארון בעגלה, מדי צבא.

[האיש עבד בעבר בנ.ק.וו.ד., ונשארה ברשותו חליפת מדים, וכל אימת שהיה צורך להשיג משהו שאינו "כשר" בתכלית – היה הצעיר יכול להשיג זאת ביתר קלות כשהוא לבוש במדים אלו].

נותרו מקומות אחרונים: 077.450.6770, oro.org.il

חופש. חופש. חופש. ולא רואים את הסוף. הילדים כבר משתעממים. ואנחנו מחפשות תעסוקה מעניינת בשבילם. אפשר לאסוף כמה רעיונות נחמדים ליצירה או שפשוט תכניסו אותם למטבח. גם חוויה קולינרית וגם הזדמנות ללמד אותם כל מיני דברים חשובים. כמו: כשרות המזון- לברור קטניות, לנפות קמח, לבדוק את הביצה מהדם (אחרי שאנחנו בודקות כמובן), נקיון וסדר- תוך כדי ואחרי. כמה זה חשוב וכמה זה נעים לעבוד במקום נקי. קצת מוטוריקה גסה ועדינה- ללוש בצק, לרדד, לגלגל בידיים.. מידות- כמה זה שליש, חצי, רבע. וכמובן לערבב. ו..אל תשכחו ללקק את הקערה!

כדי למנוע בלאגן במטבח ובראש.. וגם כדי להפוך את החוויה לקצת זמן איכות. אפשר לקחת כל פעם ילד – שניים ולהכין רק איתם. כששאר הילדים מועסקים במשחק כלשהו.

כשאני ההיתי ילדה יחסית קטנה, מאוד אהבתי את המטבח. בהחלה ההיתי עוזרת רק לשפוך את החומרים וכמובן ללקק. ובגיל טיפה יותר גדול ידעתי כבר להכין עוגה כושית בחושה, פסטה ודגים ברוטב אדום. אפילו ההיתי שוטפת אחרי את הכלים.

הבאתי הפעם כמה רעיונות נחמדים. ואפילו בריאים. זה גם משהו שכדאי ללמד את הילדים שבריא וטעים יכול ללכת מצויין ביחד. וחוץ מזה שאם כבר מנשנשים משהו, לפחות שיהיה לזה ערך תזונתי כלשהו.

כדורי שוקולד מ..תמרים!

500 גרם תמר מג'הול (הגדולים ובשרניים) ללא גלעינים

4 כפות קקאו

כוס אגוזים/ שקדים (אפשר לגוון בין הסוגים השונים)

3 כפות טחינה (לטעם של חלווה) / חמאת בוטנים טבעית

1/2 כוס קוקוס

כפית תמצית וניל

קוקוס או קקאו לגלגול

אופן ההכנה:

טוחנים את האגוזים/ שקדים במעבד מזון

מוסיפים את התמרים וטוחנים לעיסה אחידה

מוסיפים את שאר החומרים

מכדררים כדורים ומלגלים בקוקוס

ניתן לגוון ב: צימוקים, קינמון, מעט יין.

חטיף אנרגיה באמת בריא

לא כולם יודעים אבל חטיפי האנרגיה הקנויים הם לא מאמת כאלה בריאים. הם מלאים בסוכר שמן וכו.

אז למה לא להכין בבית? ככה אתם גם יודעים מה הכנסתם בפנים. גם יותר זול. וכמובן טעים.

חצי כוס טחינה

חצי כוס סילאן / שליש כוס דבש

כף וחצי קקאו

כפית תמצית וניל

קורט מלח

כפית יין יבש

3 כוסות פצפוצי אורז מלא

מערבבים היטב את כל החומרים. מוסיפים פצפוצי אורז.

משטיחים בתבנית בעזרת כף ומקפיאים. כשרוצים משהו מתוק פשוט חותכים לרצועות (כמו החטיף המקורי)

לגייון: מערבבים דבש וטחינה עם כף נס קפה ותמצית וניל. ניתן להוסיף חמוציות/ אגוזים/קצת פצפוצי אורז. מעדן.

גלידה טעימה ובריאה

גלידה בקיץ זה פריט חובה.ו עם קצת יצירתיות תוכלו להכניס לילדים בריאות מהדלת האחורית..

הרעיון הוא פשוט וממש לא מסובך. מה שצריך זה פירות בשלים ובלנדר טוב. אני ממליצה לקפוץ למקסטוק הקרוב- יש מתקנים מהממים לארטיקים בגרושים.

רצוי שהפירות יהיו ממש בשלים (לא רקובים כן?) כדי שהגלידה תצא טעימה.

חותכים את הפירות לקוביות קטנות ומקפיאים. וברגע שרוצים להכין גלידה פשוט מכניסים לבלנדר וטוחנים (כשהם קפואים).  ניתן להקפיא במתקן לארטיקים או לאכול על המקום. אם מקפיאים שוב רצוי שתהיה מנת שומן ברכיבים.

מרקם הסורבה / גלידה יקבע לפי:

א. סוג הפרות וכמה מים הם מכילים. למשל בננה תתן מרקם יותר גלידתי. מלון מכיל כמות גדולה של מים.

ב. כמות השומן שתוסיפו לגלידה: אגוזים (מכל סוג), שקדים או  אפילו כף – שתיים של טחינה (הטעם לא מורגש, השומן נותן מרקם של גלידה). אני מכינה עם קצת חלב קוקוס- לטעם חלבי ומרקם שמנת.

לבי טחינת אגוזים ושקדים: 1. רצוי לטחון "על יבש". זאת אומרת, לטחון קודם את השקדים/ אגוזים ורק אח"כ להוסיף את הפירות. כך הם נטחנים טוב יותר. אם טוחנים יחד עם הפירות יצא לכם סורבה עם אגוזים קצוצים.

2. חשוב להשרות את האגוזים/ שקדים כמה שעות במים או אפילו ללילה שלם. כך הערך התזונתי שלהם עולה והם גם מתרככים וקל יותר לטחון אותם.
3. יש כל מיני סוגי אגוזים. ההבדל בניהם הוא כמות השומן ובקושי לטחון אותם. למשל הקשיו נטחן בקלות יותר ומרקמו שומני וקרמי.

טעם הגלידה:

תוכלו לשחק בטעם ע"י שילוב של פירות מתוקים/ חמצמצים. בננה, תמר, אפרסק- ימתיקו את הגלידה. תמוז או מיץ לימון- לטעם חמצמץ. לשים מעט וניל. קורט מלח- להדגשת הטעם המתוק, פצפוצים משוקולד או תמרים קפואים וכו.

אם חסרה לכם מתיקות ניתן להמתיק ע"י תוספת דבש, סילאן, רסק תמרים (משרים תמרים במים ללילה. מרסקים ומקפיאים לשעת הצורך)

הצבע נקבע לפי שילובי הפירות. פירות יער או שזיפים כהים יתנו צבע סגלגל, מנגו כתום. ומעט מי סלק- צבע ורוד.

ערכים תזונתיים: שימו לב כמה בריאות יש בגלידה- גם ילדים שפחות מחבבים פירות ואוכל בריא יאהבו אותה.  יש כאן פירות שמלאים בוויטמינים, מינרלים, נוגדי חימצון וסיבים. הפירות מונעים מחלות ומאיטים הזדקנות.

אגוזים –  עשירים בשומן בלתי רווי, יש בהם חלבון, סיבים, מינרלים כמו- מגזניום, סידן ועוד כל מיני דברים טובים. חשוב רק לקנות טרי (מחנויות שהסחורה מתחלפת בתדירות גבוהה) ולהשרות במים לפני השימוש. אגב קלית אגוזים הורסת את הערך התזונתי שלם וגורמת לתהליך חמצון.

שקדים-  השקדים עשירים בויטמין E, סידן ומגנזיום. לשקדים רמה גבוהה של חומצה פולית הנחוצה לנשים בהריון, השקדים מכילים חלבון ובשילוב עם קטניה הם מהווים חלבון מלא.

השקדים מעלים את הכולסטרול הטוב ומשפרים את האינטליגנציה אצל ילדים.

קיץ בריא לכולנו!

המצגת אינה מהווה תחליף ללימוד מתוך השיחה עצמה, ובתקווה שאין טעויות של יוצרת המצגת בהבנת השיחה. בהצלחה.

להורדת המצגת

אלפי נשים יצאו מהכינוס הארצי של נשי ובנות חב"ד כשהן חדורות מוטיבציה להשקיע בתחום החינוך כל אחת במקום ובתחום שלה, הכנס השנה התקיים במתכונת של כנס אחד ענק בהיכל טוטו חולון החדש, במת ענק נבנתה בהיכל ותוכנית מיוחדת ליוותה את האירוע יחד עם הרצאות, מופעים, שירה, ומולטימדיה שהוציאה את הנשים נפעמות ובתחושה שהן גאות להיות חלק מארגון נשי ובנות חב"ד.

ניהול בימוי והפקת תוכן: ארנן קראייטיב – רונן פלד חדד

הפקת האירוע: מיכאל כפלין הפקות