קבוצת בנות חב"ד מרחבי העולם, השוהה בארץ הקודש במסגרת מחנה קיץ המאורגן ע"י הגב' מרים סברדלוב .הגיעה לביקור באתר המגורשים בניצן. הבנות סיירו באתר הקראוונים, צפו בסרט "סיפורו של גוש קטיף" ושמעו את סיפורו של גוש קטיף מאז ועד היום, מפי הרב יגאל קירשנזפט. הבנות הזדעזעו למראה תמונות הגירוש, מצב המגורשים היום אחרי עשור לגירוש  ולמראה הקראוונים הרעועים בניצן.

למרות החום הכבד נשארו הבנות זמן רב, שאלו שאלות רבות ולא הבינו מדוע גורשו היהודים מגוש קטיף. האורחות תרמו בהתרגשות את כספי הצדקה שבכיסן לנזקקי גוש קטיף והבטיחו  להיות שגרירות לענייני שלימות הארץ במקום מגוריהן.

חודש לפני תחילת הלימודים חב"דשופ שמחים להציע לגננות 'תמונות קיר לגן'

תמונות קיר לגן – לחצו כאן 

לרישום: oro.org.il, 077.450.6770

הכפתורים מצוחצחים
המדים כבר מבהיקים
הצבא כולו השלים המשימה
עמד בה בגבורה
רק לרמטכל מחכים פה בדממה…

הדלת כבר פתוחה
הכל כאן מצוחצח
מוכנה לרגע שיפתח
את התקופה הנשגבה
שעולם טוב יהיה פה-גאולה

ובינם כל החיילים שעומדים מצפים וממתינים
אחד קטן שלא כל כך מעוניין
להבין את העניין,
הוא כבר חיכה די.
אפילו יותר מידי
ואותו לא מעניינים
שיקולים צבאיים של גנרלים גבוהים..
הוא רוצה כאן!ועכשיו!
לראות אותו..
את הרמטכל שלו..
שאותו מעולם לא ראה בעיניו
ושעבורו הקדיש את כל חייו

ובהחלטה של רגע הוא קם נחוש.!
אותו לא יעצור שום פירוש
הוא נעמד בראש מורם
ויוצא למסדרון…
וזהו.! שם הוא גילה אותו-את הרמטכל שלו.!
שרק המתין וציפה לרגע
שיבואו…
הוא מחייך אל החייל הפשוט כ"כ שלמרות כל זאת במשימתו הצליח,הפך.!
היה זה הוא שגרם מכולם
שיכנס לתוך האולם…
וכן,!אחותי!!הסיפור הזה הוא אמיתי!!! זה בכח שלך
לגרום למשלח לשמוח כ"כ!
בעוד פעולה קטנה מצידך
אפילו אם היא ענקית מבחינך..
תוכלי לגרום לזה לקרות.
שזה יקרה פה היום
להביא את משיח ע-ד הלום!!
וא-ז…מול קהל האלפים
שבחוזקה יחי מכריזים
יסתכל אליך ויחייך …
זה היה שווה!

במסגרת האלפים הפוקדים את מוזיאון גוש קטיף בירושלים לציון העשור לגירוש,  הגיעה היום משפחתו של הנער החטוף אייל יפרח הי"ד, שבעקבות חטיפתם של שלשת הנערים הי"ד החל מבצע צוק איתן.

משפחת יפרח על ענפיה הגיע לסיור במוזיאון גוש קטיף במסגרת סיור גיבוש של המשפחה בירושלים,

את הביקור הדריך מנהל המוזיאון שלמה וסרטיל. משפחת יפרח התרגשה מאד בסיור המיוחד,  וסיפרה על הצער שליווה את אייל על עקירתם של אנשי גוש קטיף,
וקראה לכל עם ישראל לבוא ולבקר במוזיאון שמנחיל את אהבת עם
ישראל וארץ ישראל.

שעות פתיחת המוזיאון מידי יום מהשעה 9 בבוקר עד 7 בערב.
ביום ו' עד 14:00 טלפון
02-6255456

לאחרונה התפרסמה ידיעה שהרעישה את עולם המדע ובכלל, על גילוי חדש: קיומו של כוכב לכת נוסף, תואם כדור הארץ. אינסוף הזדמנויות תיאורטיות נפתחו לפתח. האם אפשר לקיים שם חיים? אולי יש שם יצורים שאיננו יודעים על קיומם? ואולי ניתן לפנטז כבר על מעבר לכדור הארץ המקביל, כי את זה כבר כמעט הרסנו?

תגליות מעין אלו מעוררות בנו שאלות פילוסופיות קיומיות, וגם מדעיות. האם אנו היצורים התבוניים היחידים ביקום, או שיש חיים תבוניים נוספים שאיננו יודעים על קיומם? ובכלל, מה נמצא מעלינו, מתחתנו, וסביב לנו?

ישנה גמרא המספרת כי הקב"ה עשה חסד איתנו בני האדם ומיסך מעיננו חלק מהמציאות האמיתית. כלשון הגמרא, קיימים סביבנו יצורים רוחניים, סמפטיים יותר ופחות ולו היינו יכולים להבחין בקיומם, לא היינו מסוגלים להכיל את המידע הזה מרוב פחד.

אם כן, מי נמצא איתנו, מה אופף אותנו והאם בכלל?

פרשת ואתחנן בה משה מגולל את קורותיו, יחד עם הזעקה הכואבת להכנס לארץ ישראל, וכמובן משאיר מסרים חשובים לעם ישראל. אחד מהם הוא קיומה של אלוקות בכל מקום שאנחנו מניחים עליו את עיננו.

ההכרה ש"ה' הוא האלוקים" מתחלקת כאן לשלושה תחומים: א) "בשמים", ב) "על הארץ", ג) "אין עוד". מהו "אין עוד"? מבאר המדרש – "אפילו בחללו של עולם"

אז בשמיים- הבנו. יש כאלה שבאופן אינסטינקטיבי מצביעים כלפי מעלה כששואלים אותם אודות קיומו של אלוקים. הגיוני, השמיים הם מעלינו וגם מציאות אלוקית רוחנית זה דבר נשגב שקשה להסביר

על הארץ מתחת- רוצה לומר, גם מתחתנו, בשאול תחתיות, בנמוך שאין למטה ממנו יש מציאות אלוקית.

זאת אומרת גם בקיום רוחני- שמיים, וגם בקיום גשמי- ארץ, הקב"ה נמצא. אז מה זה "אין עוד"? למה הכוונה בחללו של עולם?

מסבירה תורת החסידות- כל מה שבתווך. מה שבין השמיים לארץ, מה שבין הגשמי לרוחני, גם הוא מגולם באלוקות. למעשה, זה בדיוק המקום שאנחנו נתונים בו, בחללו של עולם. חושבים מחשבות גבוהות ועושים מעשים קטנים. מגלים תעצומות נפש, וזקוקים לצרכים גשמיים. ולמה הכוונה מציאות אלוקית אם כן?

כשאנחנו רואים אובייקט כלשהו, אנחנו רואים את הייצוג שלו. כוס זה כוס, עץ זה עץ, אבן היא אבן. תורת החסידות מגלה לנו סוד מופלא. זהו רק ייצוג ויזואלי. מה שמקיים את כל זה הוא אנרגיה אלוקית בלתי פוסקת, שנמצאת ומהווה כל דבר בעולם שסביבנו ובעולמות כולם. האנרגיה הזו נוצרה מכוח הדיבור (ויאמר אלוקים: ויהי שמיים..) וברגע שנוצרה, היא מקיימת ומחוללת את האובייקט כל הזמן. ברגע שיפסק הדיבור שמקיים אותה, תתבטל מציאותו של הדבר עצמו.

יתכן שזה דבר מופשט שקשה להבינו אך המדע מסביר זאת כ"חומר האלוקי", חלקיקים הקטנים מכל מרכיבי החומר אך מאחדים אותו ושומרים על קיומו הפיזי.

זה החידוש הגדול שהביא הבעל שם טוב בתגליתו העצומה אודות השגחה פרטית: הקב"ה לא סיים לברוא את העולם ועבר לגור בשמיים. הוא מנהל ומקיים את העולם בכל רגע ובכל שניה מכוח הדיבור האלוקי, וברגע שזה יפסק, העולם יתאיין באותו הרגע.

משה רבנו מעביר את המסר הזה לעם רגע לפני שהם עוזבים את מציאות המדבר ונכנסים לעולם של עשיה בארץ ישראל.

אבל המסר הזה לא נשאר שם,

תורת החסידות מלמדת אותנו שחלוקה זו קיימת בדרך סמלית גם בחיי כל אדם: יש ה'שמים' שבאדם, זו הנשמה האלוקית שבו. יש ה'ארץ', שזה הגוף הגשמי, שהוא כלי ישיר לאור הנשמה. אך יש גם 'חללו של עולם' – אלה כל עשיותיו של האדם במשך היום.

אומרת התורה, שצריך להכניס את הקב"ה לא רק 'בשמים' – בחיי הנשמה, ולא רק 'בארץ' – בגוף הגשמי, אלא גם 'בחללו של עולם' – בכל מעשיו ופעולותיו של האדם. הכול צריך לשרת את הקדושה האלוקית ולהכין את העולם כולו, עם כל חלקיו, להיות כלי להתגלות האמת האלוקית המוחלטת, כפי שתתגלה בגאולה האמיתית והשלמה, תיכף ומיד ממש!

בית חב"ד צעיר.

הסיפור שלי החל עם זוג חסידי שעברו לגור בשכונה מרוחקת בשל קרבת המקום בסמוך למקום עבודתו של הבעל, הבית החסידי היה במהרה לבית חב"ד. ומה עושה אישה חסידית במקרה כזה? ובכן, במקרה שלנו, חיה עשתה ביקורי בית, ארגנה כמה ערבי נשים, מועדוני צ"ה לבנים ולבנות פעם בשבוע, תהלוכת ל"ג בעומר וים של ילדים שמרגישים בנוח להיכנס כל הזמן לבית משפחת איקס. המשפחה – בית חב"ד.

לקראת החופש הגדול עלה בדעתה רעיון, לארגן קייטנה לבנות בוגרות. המטרה של הקייטנה היא שהבנות לא תשכחנה להתפלל. בקייטנה ישתתפו הבנות בתפילות, ילמדו רעיון חסידי מידי יום וגם תתקיים פעילות כייפית מהנה. הקייטנה תוכננה להיות שעתיים ביום במשך שבועיים. ומדריכות מנלן? דמי הקייטנה מועטים ובקושי רב מכסים את מעט החומרים ליצירות.

חיש קל הזדרזה השליחה הצעירה להתקשר אליי ולחברה נוספת והתנדבנו למשימה. בכל מקרה היינו מושבתות בחודש הראשון של החופש. חיה לקחה על עצמה את הפירסום והתקשרה למשפחות, וחברתי ואחותה נטלו אחריות על הכנת הפעילויות. לאחר כשבועיים ארזנו חפצים, לקחנו מזוודות והפלגנו לדרך.

ביום הראשון של הקייטנה, דפיקות על הדלת. – "שלום, אני יהודית, כאן הקייטנה"

– "שלום וברכה, כן, מוזמנת, כנסי"…

הגיעה רק בת אחת. הפעילות נועדה לקבוצת בנות. זרמנו, לא נותרה ברירה אחרת.

בצהרי היום התקשרנו לבנות שהיו אמורות להגיע. קיווינו שלמחרת תגענה בנות נוספות.

היום השני בקייטנה, טרם נשמעו דפיקות על הדלת. השעה מתאחרת ואף אחת לא באה. כעשרים דקות לאחר זמן תחילת הקייטנה נשמעות הדפיקות המיוחלות, זו יהודית.

לא נעים, אמרנו לה אתמול שאמורות להגיע היום עוד בנות… לא נעים.

חיה הייתה בעבודתה באותו הזמן, רק כשהגיעה הביתה יידענו אותה ששוב הגיעה בת אחת. בערב, כתבתי לרבי. קיבלתי מענה ב"אגרות קודש"  על כך שזהו ניסיון ויש קישויים וכו'… מהתשובה הבנתי שעוד יבואו בנות ויהיה בסדר והכל זה רק ניסיון.

הלכתי לישון, לפני שנרדמתי חיה דפקה על דלת חדרי ואמרה: "יש ביטוי כזה – 'אתה תעשה 'לחיים' ואני אעשה 'קולע'?'"

ביקשתי הסבר, היא ענתה שפתאום מגיע מישהו עם רעיונות מפוצצים ו'אורות' עד אין סוף ואחר–כך מטיל על מישהו אחר את הביצוע. רציתי שהיא תסביר למה היא אומרת את זה אבל היא העדיפה לא לומר. בבוקר כשהתעוררתי, מיד עלה לי המשפט הזה אך עם תרגום אחר. מיד הלכתי לסלון וכתבתי:

"חיה, מוקדש לך באהבה!!!

"אתה תעשה לחיים ואני אעשה קולע",

כי אם אתה לא תעשה לחיים, אני לא אעשה קולע.

בת של מלך, אל דאגה, כי הכל יסתדר.

האחריות אצל הרעבע, שוודאי תמיד עוזר.

למעשה, הוא העושה ואנחנו רק צינור,

מנסים למצוא מוצא, אך יש קטעים שאין מזור.

אם ניפול זה לא יועיל, גם אם נכעס, ואם נצרח…

אז קדימה, אחותי, נעלה חיוך ונשמח!

כי הכל זה ניסיון, מלשון נס להתנוסס

האדום שבגפרור עוד דולק, גם קצת תוסס

תקרבי

קרבי את הגחלת הקטנה, אל הלהבה שלך לגחלת הקטנה

הגדולה

הנה היא מתלקחת, מביאה לגאולה האמיתית והשלימה!"

***

לאחר שסיימתי לכתוב, התארגנתי ליום של קייטנה, ארגנתי גם את המקום וקיוויתי. הרי ברור שאחרי ברכתו של הרבי ואחרי המאמצים של השליחה יגיעו בנות בהמוניהן. שלושת רבעי שעה לפני מועד הקייטנה נערה צעירה דופקת בדלת ומבקשת את חיה. אני עונה שחיה לא יכולה כעת והיא אומרת שהיא רוצה להיות בקייטנה ואם אפשר להירשם גם היום. אמרתי שזה תלוי במספר הבנות ושתשאיר את פרטיה והיא השאירה. לאחר–מכן כשדיברתי עם חיה היא הייתה המומה שכן אמא של השכנה הזו אינה מסכימה לילדיה להשתתף בשום פעילות של הבית חב"ד. ראיתי בכך סימן שברכתו של הרבי מתממשת. עשיתי השתדלות והתקשרתי לעוד כמה בנות שהיו אמורות להגיע, אך בכמה טלפונים לא היה מענה או שהן ישנו, או שהייתה להן אורחת ויוכלו להגיע רק בעוד כמה ימים… בינתיים לא הצלחנו להשיג את יהודית כדי לדווח שהנה הקייטנה ממשיכה את דרכה כי הצטרפה גם השכנה, כך ששוב נותרנו עם בת השכנים שלא מתאים לה לבוא לבד ובואה מותנה בעוד חברות.

נגמרה הקייטנה. אין רישום. אף בת לא מגיעה. הרעבע מלך המשיח בירך.

מסופר על שלושה חסידים מחסידויות שונות שנפגשו ברכבת, כל אחד סיפר על מעלתו של רבו לעומת כל שאר האדמו"רים. כשהגיע תור החב"דניק הוא סיפר כי הרבי הרש"ב אמר לו לעשות עסקה מסויימת והוא נכשל בה. תמהו החסידים האחרים תמיהה גדולה ושאלו: "הזוהי גדלותו של רבך?" ענה החסיד, "גדלותו היא בכך שנותרתי החסיד שלו למרות הכל!"

ובכל מקרה, אתה תעשה לחיים ואני אעשה קולע כי אם אתה לא תעשה לחיים, בכלל לא אתעורר ואחשוב לעשות קולע…

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

חודש אב הוא החודש שלך, חלי!

זהו החודש שבו החליט בורא עולם ונשמות שהעולם הזה לא יוכל להתקיים בלעדייך…

זהו החודש שבו הוא החליט גם שהמשפחה שלנו לא תוכל להתקיים בלעדיך..