תוכנית הכנה לג' תמוז ב"בית חיה מושקא" חב"ד גילה– ביום שישי, ערב היום הגדול והחשוב ג' תמוז, התקיימה תוכנית מיוחדת בבית הספר. לימוד בחברותות על מהות היום, התוועדויות על פי שכבות גיל בהן הבנות גם צפו בקטעי וידאו מרתקים המסבירים על דרכי ההתקשרות לרבי ומבט של גאולה, וגם שמעו מהמורות סיפורים אישיים על רגעים מיוחדים עם הרבי. המסרים החשובים שהועברו לתלמידות באותו יום היו: ההעלם וההסתר הקיים כיום נובע כתוצאה מהתקרבות גדולה ועצומה יותר אל המאור, אל הרבי. הרי כאשר מתקרבים יותר אל מקור האור- כך פחות רואים את האור ונעשה חושך בעיניים (כפי המשל אותו מביא הרבי). ההעלם הזה הוא חלק מתהליך הגאולה ומקרב אותנו עוד יותר אל הגאולה. כמו"כ כעת הרבה יותר מורגשת ה"עבודה בכח עצמו"- החסיד נדרש לגלות כחות עמוקים יותר מצידו, על מנת להתקשר לרבי. אך אז, הרבי נעשה קרוב יותר מתמיד, מלווה ומכוון בכל פרט ופרט בחיים. הבנות יצאו מועצמות מאוד ומחוזקות בהתקשרותן לרבי מה"מ, ומלאות בחוויות ותוכן פנימי.

במדרשת פנימיות נערכה התוועדות ג תמוז עם הרב לירז בניסטי

ביום חמישי נערכה התוועדות מרתקת ומרוממת ..

הבנות יצאו עם כלים ותובנות איך להביא את הגאולה בפועל ממש !!

מדרשת פנימיות מלווה ותומכת  ב45 בנות בתהליך הייחודי שלהן להתפתחות אישית ורוחנית לבניית בית יהודי וחסידי שמח:)   צוות המדרשה מעניק יחס חם והדרכה לכל בת במסלול שלה. כל זאת בתנאי אשל מלאים ותוכנית לימודים חסידית.

בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתה של הגב' רבקה ביילה ע"ה שמעיה שליחת הרבי מלך המשיח שליט"א בכפר יונה. המנוחה היתה אלמנת ר' חיים אריה הלוי שמעיה ע"ה.

גב' שמעיה נפטרה לאחר שנסעה לבקר את בנה המשמש כשליח בבוליביה. שם חלתה וכעבור פחות משבוע הלכה לבית עולמה. ארונה יועבר לארץ הקודש בימים הקרובים.

ההלוויה תצא יום חמישי ב16:00 מביתה רח' ההדרים 25 כפר יונה

ויהי רצון שבלע המוות לנצח והקיצו ורננו שוכני עפר והיא בתוכם בהתגלות השלימה, תיכף ומיד ממש.

בשבוע שעבר הגישו תלמידות כתה י"ב בתיכון בית רבקה בנתניה את פרויקט הגמר במגמת אמנויות העיצוב. במסגרת הפרויקט נדרשות התלמידות למתג עסק ולתת לו עיצוב גרפי – החל מלוגו וניירת משרדית וכלה באביזרי פרסום ועוד. השנה, נבחר נושא כתתי: עסקים בעולם של גאולה. במהלך השנה עבדו התלמידות על הפרויקט תוך כדי לימוד עיוני מעמיק ביעודי הגאולה, עד שהדברים הפכו למוחשיים וחיים ממש. לבסוף, הפיקו הבנות תערוכה מדהימה של גרפיקה ברמה גבוהה ותכנים ברמה גבוהה עוד יותר.

התכנים הגאולתיים באו לידי ביטוי גם בפרטים הקטנים ביותר. בתערוכה המרשימה באו לצפות ההורים, וכן הרב מנחם וולפא, יו"ר מוסדות חב"ד בנתניה ורב הקהילה, יחד עם חברי הנהלה. המבקרים כולם היו אחוזי התפעלות, ובראשם הבוחנת ממשרד החינוך שציינה את הרמה המקצועית הגבוהה, והתפעלה מהחיבור של הבנות לתוכן. 'רואים שהן אכן חיות את הנושא' היא ציינה.. גם הבנות סיכמו בסיפוק את הטעימה המיוחדת מחיים של גאולה.

רשימת העסקים:

"שימחעס" – די ג'יי לשמחות וארועים

"בייבילה – הכל לשישיה שלך" – מוצרי תינוקות

"ירוסלם" – בית מלון לעולים לרגל

"סוואנה" – חנות לחיות מחמד (כולל חיות שהיום הם חיות טורפות אך בגאולה ישתנה הטבע שלהם וכן יהפכו להיות כשרות)

live – שידור חי מבית המקדש

"שמיא טורס" – סוכנות טיסות על עננים.

"ארבע (א)רוחות" – מסעדה לכל העדות, בעקבות קיבוץ גלויות.

"כוכביא" – טיולים לחלל (בהשראת הייעודים המתארים את השינויים שיתרחשו – הירח תחזור לגדלה המקורי ותאיר כמו השמש וכו)

"גולה – מוזיאון בלי א'" – מוזיאון בו ניתן לראות את המלחמות, המחלות, והצרות שהיו אי פעם, כאשר הא' טרם האירה בגולה.

"יין המשומר" – עסק יינות.

"איילינה" – שמנים לבית המקדש

"אשירה" – להקת נשים

"תמים למזבח" – מכירת קרבנות לבית המקדש

"קטיף" – רשת ממתקים מהטבע

שנזכה עוד היום להתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח בפועל ממש!

חייקי לא ידעה למה דווקא באותו בוקר הגיעו אליה הזכרונות, נזכרה איך נכנסה אל החדר והוא כבר ישב שם, סמוק כולו. על מה הם דיברו אי אז בפגישה לפני פחות מעשור? על עצמם, על 770, על הרבי ובסוף בסוף, אחרי שכבר תמו כל הספיקות ואפילו ברטה השדכנית נרגעה, גם על הבית החסידי שיקימו יחד. בית של הרבי, ללא פשרות.

כמעט עשור, מי היה מאמין???

ההווה החזיר אותה לחמישי בערב בו היא מנסה שוב ושוב לתפוס את מנדי אולם הצליל התפוס התנגן בכל הבית.  מענדי מיד חזר אליה. "מה ענינים? אני בדרך לקניות." הרי הכביסה קופלו תחת ידה בנאמנות. "רציתי ללכת להתוועדות.  ליל שישי. אבל בדיוק היום היה המון עבודה לסיים. והמורה של זלמי התקשר…" הטון שלו התנצל. לה, לעצמו וגם… כן, גם לרבי.

איפה הם כל ההבטחות הישנות?

ניתקה את השיחה מהורהרת. מתנחמת בכך שתיכף החופש הגדול, אבל אז נזכרה בהגיון רב  שהחופש הגדול פותח צוהר צר מאוד של חופשה. צר מידי. "הלוואי ומענדי היה יכול קצת לנשום אויר אחר, אוויר של, נניח ישיבת תומכי תמימים. משהו חסידי כזה, אמיתי ,כמו ב770, נניח." הם עדיין משלמים על הכרטיס מתשרי, ו'הקהל' באופק כך שטיסה קייצית ל770 נראתה כרגע חלום רחוק.

רעיונות צפו ועלו במוחה, עלו וגם ירדו, כי הכל טוב ויפה אבל יש עבודה ומחויבויות ואיך אפשר לארגן 'סטופ' כזה באמצע החיים? עצירה אמיתית לנשימה חסידית עמוקה, כזו שתיתןכח להכניס אווירה חסידית הביתה? שתכניס יותר את הרבי הביתה, כמו שהם  כל כך רוצים? רק השגרה המעיקה והגלותית עומדת כמו אבן בצורה. מי יוכל לה?

יוכל.

בעוד פחות מחודש מתארגנת שבת שתאפשר גם לבעלך לקחת נשימה חסידית עמוקה שתעמוד נגד כל ה"מים רבים", תיבת נח באמצע הקייץ. במשך שבת אחת. שבת אחת שכולה משיח….

חייקי כבר רצה אל הטלפון… מה איתך?

בתכנית המרתקת והעשירה: משא בנושא "התקשרות – גאולה" מאת הרב זיו קצבי, משלוחי הרבי ברמת השרון,

"חוזרת מהולנד" – סיפורה המדהים של הזמרת סמדר מורג מרחובות

סעודה בשרית

הגרלות ייחודיות

ערב שאסור לפספס!!!

הערב יתקיים ביום שלישי ו' בתמוז באולמי ויז'ניץ רח' טל חיים 3 בבני ברק

מופע מרגש התקיים בנחלת הר חב"ד לכבוד יום ג' בתמוז בהשתתפות מאות מנשות אנ"ש, בתכנית: מופע געגועים אותו הגישו בנות בית חנה, דברי ברכה מהרב ירוסלבסקי ותכנית אומנותית מרגשת במיוחד עם השדרן עמי מימון ורעייתו טלי.

בקרוב תפורסם באתר הקלטה מההתוועדות המרגשת עם הזוג מימון.

היא מתיישבת מולי, מתקשה להישיר מבט. נראה שמרגישה לא ממש רצויה אולי גם לא שווה. היא זעה באי בנוחות על גבי הכיסא שמולי, ומבטה סובב את החדר וצונח לרצפה.

פיה עדיין אילם, אבל  עיניה זועקות, כואבות, מיוסרות. מבטה עצוב נוגה, חסר בטחון משהו.

שמעתי את שמה יותר מפעם או פעמיים, מספר פעמים גם הצעתי לה שמות של בחורים, שחלקם גם הגיעו למפגש שידוכים, אך היא עדיין ברווקותה.

אז איפה אנחנו אוחזים? אני שואלת.

'אוחזים בכך שאני כנראה עוד לא יודעת מה אני רוצה'  היא משפילה שוב את מבטה.

"ואיך נוכל לדעת מה את צריכה?" אני שואלת, ומיד ממשיכה "אז בואי אני אחסוך לך את התשובה. באם נסתכל תמיד ונבדוק מה הרבי רוצה מאיתנו בכל שלב ושלב במהלך תקופה זו, אני בטוחה שהחיים שלנו יהיו קלים יותר"

וכדי לעשות חיים קלים למירי, ולעוד בנות ששואלות אותי מידי פעם על שידוכים וחתונה. אביא כאן את משנתי הסדורה בעניני שידוכין.

חלק מהדברים נרכשו אצלי במהלך השנים, וחלק הם מתשובתו ושיחותיו של הרבי… והלוואי ויהיה זה לתועלת ולו לאחת מכן…

בפרק הנוכחי נתחיל עם האות הראשונה. אל"ף

אמונה!

מדוע דווקא בזה בחרתי להתחיל?

אז ככה ישנו מכתב אמנם קצר, אך מלא בתוכן.. מכתב נפלא של הרבי בנושא שידוכין המדבר על הקשר הישיר שבין אמונה לזיווג.

הרבי מסביר כששם שקריעת ים-סוף הגיעה רק על ידי האמונה של בני ישראל בקב"ה בכך שיושיע אותם ויקרע להם את הים, עד שנחשון בן עמינדב קפץ למים במסירות-נפש.

כמו כך על ידי התחזקות, אמונה וביטחון מוחלט בכך שהקב"ה ימציא לך את זיווגך, בעז"ה הקב"ה ישלח לך בזמן הנכון.

המכתב מתמצת בתוכו את הנקודה כולה בצורה בהירה, אם כי קצרה מאוד:

ב"ה, י"ב אד"ר, תשי"ד

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מו' אד"ר בו כותב שהגיע לעונת השידוכין ועדיין לא נמצאה הצעה מתאימה בשבילו ומצטער מזה.

הנה ידוע מרז"ל שקשה לזווגם כקריעת ים סוף הרי ידוע שבקרי"ס בא לפועל ע"י חוזק הבטחון והאמונה בהשי"ת שבמילא מובן שבדרך כזה צ"ל ג"כ בענין הזיווגים, וככל אשר יתחזק בבטחונו (ומובן אשר ביחד עם זה הרי צריך ג"כ לחפש באופן המתאים) הרי תוקדם ג"כ ההבאה בפועל.

ידוע מאמר הזהר הק' אסתכל באורייתא וברא עלמא הן עולם כפשוטו והן כל פרטי חייו של האדם הנק' עולם קטן, ובמילא עליו להוסיף בלימוד הן בתורת הנגלה והן בתורת החסידות והשי"ת יצליחו.

בברכה.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

כעת נמשיך הלאה אל האות: בי"ת

בנין עדי עד!

האמת היא שבתור ילדה קטנה,  לא הבנתי מהו פשר האיחול אותו שמעתי בכל פעם שאי מי ממשפחתי המורחבת או משכני השתדך: 'בנין עדי עד'?

מדוע לא נשתמש בביטוי יותר מליצי ויפה כמו 'חיים מאושרים ושמחים לנצח נצחים', 'טוב ושפע עד עולם', מהו פשר ביטוי זה?

אז ההסבר הוא כך.

בניית בניין היא עבודת כפים קשה, עבודה מעייפת ומייגעת, שאורכת חודשים רבים ולפעמים שנים..

אך בסוף הבניין עומד פאר, ויופיו ניבט למרחק.

כך גם בדיוק בחיי הנישואין.

לפעמים לאחר סדרת פגישות יפה- ההרגשה היא שהכול מושלם.

הלבבות באוויר, החתן שלימות שבשלימות והכול פשוט טוב ויפה… ענבי הגפן בענבי הגפן…

אבל צריך לזכור, שלבנות בית, ובמיוחד בית בישראל, היא עבודת כפיים קשה.

איש ואשה שונים הם במהותם, וחיבורם יחד לא קל הוא. וכשמתייגעים, מתקשרים ובונים, אזי הבניין הוא יציב ואיתן.

אבל, בשונה מבנין רגיל שעבודת בנייתו אורכת תקופה, ואזי המלאכה היא גמורה.

בנישואין  הבניה היא תמידית.. תמיד צריך לשפר ולהשקיע..