היי חברות,

הקיץ כבר כאן, כולנו מרגישים אותו בכל רמ"ח איברינו. מכל פינה אפשר לשמוע תלונות וקיטורים, כן חם מאוד וזה לא קל..

אנחנו לובשות הארוך והצנוע גם בימים הבוערים מתמודדות עם בעיית השכבות…

מוכר לכן?

השכבות מעיקות, מחממות ומזיעות נורא. אנחנו רוצים לבוש קליל עם כמה שפחות שכבות והעיקר לעבור את הימים החמים האלה.

תמיד אפשר לחפש קצת יותר ולמצוא חולצות ושמלות שלא דורשות חולצה מתחת או מעל. אבל, כשאין ברירה ואתן חייבות ללבוש שכבה נוספת, כדאי שתשימו  לב לכמה כללים.

כשאתן לובשות שמלה ללא שרוולים או גופיה, תמיד כדאי להעדיף עליונית מעל כמו ג'קט, קרדיגן או שרוולון מאשר חולצת בסיס.

העליונית יוצרת מראה שיקי, מעניין ונותנת שיק נוסף ללוק.

והכי חשוב העליונית יוצרת קווי אורך שנותנים אשליה של אורך ובטן שטוחה יותר.

כאשר לובשים עליונית אפשר לשחק עם צבעים וטקסטורות עם אותה השמלה או החולצה בכל מיני לוקים שונים ליומיום , לשבת ואפילו לאירוע!

זאת אומרת אם את לובשת שמלה בצבעי שחור-לבן והיא קצרה ואת צריכה לכסות, ביום חול תוכלי לשים קרדיגן צבעוני מעניין ובשבת ג'קט אלגנטי שחור או לבן. וכן הלאה.

פתחי את הארון הפרטי שלך, תוציאי את כל הבגדים שדורשים כיסוי כי הם קצרים או פתוחים מידי. תראי מה לא מחייב חולצת בסיס ותנסי להלביש כמה ג'קטים ושרוולונים, תנסי כל מיני וריאציות, את יכולה לצלם כי בתמונה רואים בצורה ברורה יותר וגם את יכולה לשמור את הלוקים וככה יהיה לך לוקים מוכנים לעבודה, לאירוע ולכל יום.

יש לך שאלה? בקשה? פידבק?

את מוזמנת לפנות אלי לטלפון 0527365770

לאימייל: [email protected]

שיהיה לכולכן קיץ בריא

באהבה, דבורה לאה

כאשר את רוצה להרגיש יותר קשר פנימי אמיתי לבעלך, שיהיה חיבור נפשי אמיתי וקשה לך, יש לזה טיפ יפה:

הטיפ: כל פעם שזה מפריע לך ואולי את מרגישה מתוסכלת מזה, תחשבי איך ארגיש לגבי הקשר שלי עם בעלי כאשר המשיח יבוא? הרי בימות המשיח הכל יהיה מושלם, אז גם החיבור הנפשי יהיה יותר אמיתי ומושלם ולא רק יותר אלא הכי טוב שיכול להיות!

אולי כשתחשבי כך בפעם הראשונה זה לא יפעל על הרגש, אך תנסי להתחבר למחשבה זו כל פעם שאת מרגישה קושי ובסוף זה בעז"ה יפרוץ… ותרגישי שזה עורר משהו טוב של חיבור אמיתי לבעלך.

אומנם לא צריך כל יום כל היום לחשוב על זה, אבל אם יש קושי ותסכול המחשבה הטובה יכולה לחולל נפלאות!!!

"תחשוב טוב יהיה טוב"- בואו נאפשר לעצמינו לטעום קצת מהטעם הטוב של הגאולה…

ואפשר לחשוב באופן הזה לגבי כל מציאות קשה שיש לנו בחיים וקשה לנו להכיל אותה, לחשוב איך זה יראה כאשר המשיח יבוא? ואז יחדור לנו ללב הרגשה קטנה של הטוב של ימות המשיח! ("טועמיה חיים זכו") וזה יעזור לנו להיות יותר בשמחה!

בהצלחה!!!

לטגן בצל גדול עם חצי חבילת חמאה. לחכות שיהיה שקוף.

להוסיף שתיים שלוש שיני שום. חמש עגבניות עדיף מקולפות בשלות (אפשר גם עבניות שרי כמה שרוצים עם הקליפה) לבשל על אש גבוהה בערך עשרים דקות.

להוסיף חצי כוס יין לבן לחכות עשר דקות עד שהאלכוהול מתאדה להמשיך לבשל עד שהעגבניות נראות ממש כמו מטבוחה כמובן שמידי פעם להוסיף מעט מים (אני שמה את המים של הפסטה) ולערבב כדי  שלא יישרף.

אחרי שכל הנוזלים ייתאדו לשים:

שתי חבילות קטנות של שמנת מתוקה

אגוז מוסקט

עלי בזיליקום (לא חובה)

פלפל שחור גרוס

מלח

אורגנו

מעט זעתר

לבשל על אש בינונית ולחכות עד שיסמיך.

כדאי לשים מייד את הפסטה שהרגע סוננה (מי שלא אוהבת עם עגבניות חתוכות יכולה לגרד אותן בפומפיה גסה)

להגיש חם עם איזה גבינה קשה מגוררת איזו שאוהבים..

לבריאות חג שמח ושנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות:)

תמיד התלבטת מה לקחת איתך למבצע נש"ק? כיצד להודיע לנשים את זמן הדלקת נרות וזמן יציאת השבת? וכיצד להחדיר בהן תוכן גאולתי בדקת המפגש הקצרה?

מטה משיח בארץ הקודש מציגים מיזם חדש: הפתרון האידיאלי! חלוקת עלון 'הגאולה מעניין ועכשווי' עם ערכת הנש"ק תסדר לך את המבצעים.

העלון האיכותי המכיל גם את זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ, גם דבר-תורה קצר וגאולתי מתורתו של הרבי מלך המשיח על פרשת השבוע, גם סיפור מופת על הרבי שליט"א, וגם מדור על נפלאות המדע בדור הגאולה, והכל בעלון אחד מרתק המוגש בעיצוב מאיר עיניים, צבעוני, מרהיב ביופיו.

ועכשיו במבצע מיוחד.

במבצע 'מניין לגאולה' יכולה כל אחת מאיתנו לקבל לביתה מידי שבוע חבילה של עשרה גיליונות אותם ניתן לצרף לערכת הנש"ק, בנוסף לכך ניתן להשתתף בהגרלה על כרטיס טיסה לשנת הקהל לכל המשפחה, ולזכות ליטול חלק בהפצת 'בשורת הגאולה' על ידי סיוע למטה-משיח בארץ הקודש.

להצטרפות ולפרטים על המיזם החדשני פנו למשרדי מטה-משיח: 03-9607922

אחד המאכלים האהובים עלי (שמטעמי בריאות אני מכינה אותו רק פעם בשנה) הוא קיש פטריות. הכנת הקיש לא אמורה להיות מסובכת, רק שאפשר בקלות להרוס אותו.

ישנם כמה כללים חשובים שכדאי להקפיד עליהם ומובטח לכם מתכון מוצלח. תוכלו להשתמש במתכון של הבצק לכל קיש שתבחרו ולשדך לו את המלית האהובה עליכם.

המלית ברב הפעמים היא רויאל שזה תערובת של נוזלים (שמנת) וביצים. בתוספת ירקות וגבינות.

בבצק לקיש אנחנו עושים שימוש בצק פריך ולכן כמות החמאה היא יחסית גדולה ביחס של 1:2 לטובת הקמח. כדי שהבצק ישאר פריך ולא גמיש ואלסטי. נקפיד על כמה כללים חשובים:

שימוש בחמאה קרה – לקבלת בצק פריך החמאה צריכה להיות קרה.

מינימום עיבוד – כדי לא לאבד את הפריכות רצוי לעבד את הבצק כמה שפחות. עדיף במעבד מזון או מיקסר. רק עד לקבלת מרקם פירורי.

הבצק צריך להיות קר. קרור של 45 דקות לפני הרידוד ועוד קירור של 15 דקות אחרי שהבצק בתבנית. ככל שהבצק יכנס לתנור יותר קר כך הוא פחות יתפח באפיה וגם תשמר הפריכות.

הרויאל: חשוב לשמור על איזון בין השמנת לביצים.

קיש פטריות

לבצק:

2 כוסות קמח

150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

כפית מלח

ביצה

כף מים קרים

לרויאל:

1-2 סלסלות פטריות שמפיניון

25 גרם חמאה

שמנת מתוקה חלבית 250 מ"ל

2 ביצים M

חצי כפית מלח

רבע כפית פלפל שחור

קורט אגוז מוסקט

אופן ההכנה:

שמים בקערה קמח, מלח וחמאה. לשים רק עד לקבלת מרקם פירורי. (במעבד מזון- בפולסים קצרים)

מוסיפים את הביצה עד לקבלת בצק. את המים מוסיפים רק אם יש צורך.

מכניסים לשקית ושמים במקרר ל45 דק' (או לפריזר ל-15 דק').

מוציאים את הבצק מקירור. מרדדים על משטח מקומח. מעבירים לתבנית עגולה 26 ס"מ קוטר.

מסדרים בעדינות את השוליים (צריכים להשאר שוליים). חותכים קצוות מיותרים. מכסים בניילון נצמד ושמים במקרר.

מכינים את הרויאל: פורסים את הפטריות לפרוסות. מטגנים בחמאה.

מערבבים בקערה: שמנת, ביצים, מלח, פלפל ואגוז מוסקט. מוסיפים את הפטריות.

שופכים את הרויאל על הבצק ואופים (בתנור חם) כ-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד שמשחים מעט.

ניתן לשמור בקירור ולחמם לפני ההגשה. לא במקפיא.

ואם כבר מכינים קיש חלבי. לפחות שיהיה איזה סלט עשיר ליד..

שילוב של מתיקות, חריפות, אבוקדו שמשדרג את הרוטב של הסלט ו.. לבריאות!

לסלט:

חצי סלסלה עגבניות שרי חתוכות לרבעים או 3 עגבניות חתוכות לקוביות

אבוקדו קטן חתוך לקוביות

חסה גדולה שטופה וחתוכה.

בצל סגול פרוס דק

חצי כוס חמוציות (חשוב להשרות לפני במים רותחים)

כמה פטריות טריות פרוסות.

חופן נכבד של נשנושים.

מתבלים כרגיל במלח, שמן זית ולימון.

את הנשנושים מוסיפים ממש לפני האורחה ומערבבים.

חג שבועות שמח! ושנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות עם הרבי מה"מ בראשנו!

הבטתי בים.
נותנת לגלים לשתוף את כל המחשבות…
לנקות את כל המועקות, הכעסים, האכזבות, כל השלילי….

הרגשתי בעולם אחר.
לא ראיתי יותר חוף,  אנשים,  ואפילו את השמים לא ראיתי..

מנותקת מכל מה שקורה סביבי.

רק הים ואני.

ואז זה הגיע… הידיעה הברורה שהציפה אותי מעל לכל קשיי היום יום, מעל לכל המסכים שמסתירים …
הרגשתי אותו קרוב קרוב. כמעט נושם בעורפי.

ופתאום נעלמו כל סימני השאלה והקושיות.
וזה היה ברור.
כל מה שלמדתי, כל מה שידעתי, פתאום גם הרגשתי…
סימן קריאה גדול.

ולפעמים, כשבחיי השיגרה הרגילים, אין את ההרגשה הברורה , ושוב מעיזים להציץ סימני השאלה,
מנזה להזכר בחווית אותו רגע…

בסימן הקריאה.

הלוואי שיהפכו כל סימני השאלה לסימן קריאה אחד ומאוחד..

ברצוני לספר סיפור מיוחד שחוויתי ומקווה שתתרגשו כמוני… שמי שושי פריאל . בעברי, שמשתי כמנהלת בית ספר בשכונת התקווה בתל אביב,לאורך כ20 שנה…

אני שייכת למגזר הדתי לאומי. (מעריצה ומעריכה אבל לא שייכת לחב"ד) לפני ארבע וחצי שנים יצאתי לגמלאות ומאז אני מלווה דירה של צעירות ללא עורף משפחתי. הדירה השייכת,ל עמותה לילדים בסיכון.

במסגרת עבודתי הנוכחית, אני מתבקשת מיד פעם, להעביר שיחות מוטיבציה לילדי בתי ספר תיכון בארץ, לפני יציאתם ,לימי התרמות לעמותות השונות, ברחבי הארץ.

לפני כשבועיים, התבקשתי להעביר שיחה בבית ספר תיכון בצפון תל אביב. כשהגעתי לשער בית הספר התברר לי, שטעיתי בתיכון ועלי להגיע לתיכון י"ב ביפו…. רק לאחר שהגעתי ליפו, הבנתי שנכנסתי לבית ספר ערבי דתי מוסלמי!!!

1000 תלמידים, מכתה ז' עד י"ב הסתובבו בחצר ביה"ס והביטו על האישה החריגה בנוף בית ספרם… לאחר שמצאתי את אשת הקשר – המורה נירן, מורה, שכולה עטופה בגלימה שחורה ורק עיניה השחורות  מביטות אלי… התחלתי לצעוד אתה במעלה מדרגות הבניין, עד שנעמדנו ליד דלת הכתה, ששם המתינו לשיחתי 50 תלמידי כתה ט'.

כשנפתחה הדלת, לא האמנתי למראה עיני:

קבוצה של 12 בנים, באמצע חדר הכיתה, נלחמים את מלחמת חייהם:

צועקים קריאות קרב בערבית, קורעים מחברות וספרים אחד לשני .בנות הכיתה, שכולן עם מטפחות על ראשיהן עומדות כל אותו הזמן מסביב לבנים הנלחמים, קוראות קריאות עידוד ומלבות את המהומה…

שתי המורות שהיו נוכחות בכיתה, צועקות ומאיימות  ואיש לא מקשיב להן. והכל מתרחש כמובן בשפה הערבית!

המרצה – שזו אני, עומדת מול כל המהומה הנוראית הזאת, לא מבינה מילה וממש אובדת עצות…

התחלתי לדבר עם עצמי: "תסתובבי ותצאי עכשיו מהכיתה ותודיעי לאלו ששלחו אותך שלא ישלחו  יותר אף אחד למהומה שכזאת ולבית ספר שכזה…"

אבל, משהו פנימי אמר לי: " לא, אל תצאי, תעשי מעשה ואל תוותרי…" באותו רגע, הוצאתי את תיבת הנגינה  הקטנה המלווה אותי לכל השיחות.

לחצתי על כפתור ההפעלה  ונתתי למנגינת " ארבע הבבות" של האדמו"ר של חב"ד להתנגן בשקט…ואני עומדת ושותקת!!!

לא האמנתי למראה עיני: אט ,אט נפסק הקרב! התלמידים, החלו להתיישב על הכיסאות וכמו "סם הרגעה" שכל תלמיד קיבל, השתררה דממה מוחלטת בכיתה, כשכל התלמידים מתבוננים בתיבה המוזרה

ונרגעים מהניגון המופלא שהתנגן לו… התחלתי את שיחת המוטיבציה ואז, נשמע לפתע, הצלצול להפסקה…

אף תלמיד לא קם ממקומו…

סיפורו של ניגון!!

פיצה במחבת (יוצא 4 עיגולי פיצה אישית מדהימה!)

3 כוסות קמח
4 כפיות שמרים יבשים
6 כפות שמן זית
כפית מלח
כוס מים פושרים

רוטב לפיצה (אפשר לקנות מוכן או להכין)
בצל
תירס
פטריות
וכו'

מערבבים את כל החומרים, ונותנים התפחה של חצי שעה.

מחלקים את הבצק ל4. מרדדים לעיגולים.

מחממים שמן במחבת על אש נמוכה, כשהשמן פושר – להניח בתוך המחבת את העיגול בצק (חשוב שלא יהיה יותר גדול מהקוטר של המחבת)
ונותנים לו להטגן.

כשהחלק התחתון מזהיב, הופכים אותו ומורחים עליו בזריזות רוטב פיצה, מפזרים גבינה צהובה בצל וכל מה שמתחשק.

אפשר לפזר גם קצת פלפל שחור, ותבלין לפיצה.

מכסים את המחבת (חובה!) ונותנים טיגון עד שהצד התחתון מזהיב והגבינה הצהובה מתנמסת ממש.

(לפעמים כשהופכים לצד השני, השמן כבר נספג וצריך למזוג חדש, אז אני במקום שמן זורקת כמה קוביות חמאה, זה משדרג אותו)

משובח ומומלץ!

שנזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות! חג שמח! 

"צ'מעי קטע", היא אומרת לי במטבחון, במשרד. "אני רואה את הבלאגן הזה בנפאל, עם הרעידת אדמה, מלא הרוגים, פצועים, כאוס שלם, ישראלים בהיסטריה ולאיפה כולם מתנקזים? מה המקום האולטימטיבי שכולם באים אליו? מי התעשת ראשון ותפס את המושכות? לא הקונסוליה, לא השגרירות, לא "בית חם" אלו ואחרים. בית חב"ד. זה המקום אליו נהרו כולם".

הציטוט, לא יצא מפי אלא מפיה של חברה לעבודה, שאינה שומרת תורה ומצוות ולא ניתן לחשוד בה בעודף אהדה לחבדניקים דווקא, אבל היא פשוט תיארה מה שהיא ראתה, ואני נשארתי קצת בהלם. לא מההפתעה, מהתובנה. אבל רק קצת.

את מבינה, שמישהו הרים את כל המפעל הזה? אני אומרת לה. שבית חבד יש גם בנפאל וגם בהודו וגם באמריקה לארכה ולרבה, וביפן ובמרוקו וברוסיה ובגרוזיה, ובעפולה ובאילת ובקיבוצים ובמושב נידח בדרום ובעיירה על הגבול בצפון? בכל מקום? את מבינה את גודל האופרציה המטורפת, את הרעיון שכל כך הרבה אנשים יעשו כזאת מסירות נפש וילכו בעקבות שליחות של הרבי, לארץ לא זרועה? אין מאחוריהם לא לובי ולא משכורות ולא קביעות ולא גוף מממן. הכל עליהם, ועליהם בלבד.
אם לא היה פה מנוע אדיר שמזיז את כל זה, זה היה קורס תוך 7 דקות. והפלא הכי גדול, זה שזה רק גדל! עוד ועוד אנשים עומדים בתור כדי להיות שליחים בבתי חב"ד. לפתוח מקום כזה מ-0. לשלם שכירות. לשפץ. לפרסם. לארח כל שבת עשרות ומאות אנשים שהם אינם מכירים. לעזור בעיתות מצוקה- איבוד דרכון, איבוד הכרה, איבוד הדעת והשכל. לדאוג לכל יהודי באשר הוא ולא רק להם. ובין לבין- לשמור על כשרות, שבת, טהרת המשפחה (אז בונים מקווה, רק כמה עשרות אלפי דולרים, בקטנה), חינוך טוב לילדים. כי שליחות מתחילה קודם כל מהמשפחה. איך זה?

אז הכל מתחיל באדם אחד.יחיד, ומיוחד. כזה, שכל מה שמטריד את מנוחתו יום וליל זה רק דבר אחד: עם ישראל. ולא כקולקטיב ערטילאי, או כרעיון מקומי. כל אחד ואחת. בכל מקום על פני הגלובוס. ג'ון ורינה, יאן ושמחה, סרגיי וסוזט, אגבה וזכריה בקיצור, הרעיון מובן.
הרבי, שהקים את מפעל השליחות חרט על דגל תנועת חב"ד את המשפט: אף יהודי לא ישאר מאחור. זה שאנחנו חיים פה, בנוחות יחסים ובבטחון שברירי, לא אומר שיהודים אחרים בעולם גם כן. מישהו צריך לדאוג להם. והמישהו הזה הוא נשיא הדור.
המהפכה העצומה שהרבי חולל, בהקמת מפעל השליחים, גדלה בקצב מעריכי מטורף. כולם יונקים מאותו מקור, כולם מגיעים עם אותה תודעת שליחות, לכולם אותו המשלח- הרבי.

זו לא המהפכה היחידית אותה חולל הרבי. למעשה, ניתן לומר שהוא היהודי המפורסם בעולם ורק בגלל יהדותו. מובן, יש יהודים מפורסמים מאוד, מדענים, זמרים, שחקנים וכו'. אבל אחד שמפורסם רק בגלל עובדת היותו יהודי, בדורות האחרונים- יש רק אחד. הרבי מליובאוויטש.

כל זה טוב ויפה, אך איך זה קשור למשיח?
אוהו, קשור גם קשור.
נחזור למקורות.
ראשית, בגמרא כתוב (מסכת סנהדרין) ש"משיח יושב בפתחה של רומי" ברומי הכוונה לכרך המרכזי והגדול בעולם המערבי (שהרי רומי בישרה את תרבות המערב) ואין ספק שאמריקה, הממלכה השבעה בעולם, מנהיגת העולם המערבי, בירת הכלכלה העולמית ואם כל הטרנדים האפשריים- עונה להגדרה זו. (אגב, המלבי"ם ו'הדברי חיים' אומרים זאת במפורש)
שנית, כמו שאמרנו, לא יהיו פה סערות וברקים. רק עבודה קשה ומהפכות קטנות שגדלות וגדלות. בתחילת הגאולה שהיא גם סוף זמן הגלות, על המשיח להתגלות כמנהיג ישראל, ולהכין את העם ואת העולם לעידן הגאולה . "כגואל ראשון כך גואל אחרון" , כלומר, גם משה רבינו התחיל מאיפשהו. גם הוא בהתחלה קיבל קליפות ועגבניות מהבזים לו. זה עצר אותו? לא. מישהו שם אכל בסוף את הגרביים וזה לא היה הוא.
שלוש, ובהמשך ישיר, התגלותו של מנהיג, נשיא, או משיח, לצורך העניין, מצריכה דרישה מהעם. אז אחרי המופתים והניסים- כבר היה ברור מי נותן פה את הטון ומאחורי משה התלכדו עוד ועוד מאמינים. תמיד היו את הניג'סים שניסו להורידו מהתפקיד, אבל, היות וה' בחר בו, אזי גם העם בחר בו ולכן, הדחה לא באה בחשבון (אבל אם הוא חוטא והשררה עולה לו לראש- אז ביי).

בנוסף, נשיא הדור הוא גם הנביא שבדור. אחד שהוא לא רק חכם במובן האינטלקטואלי של המילה אלא, נביא ממש. בעל ראיה מטאפיזית, מרחיקת ראות, מזהה תהליכים ומתארת אותם. על המשפט "איזהו חכם? הרואה את הנולד" אומר אדמו"ר הזקן- חכם על אמת זה חכם שרואה את מה שנולד בכל רגע ורגע ואת דבר ה' המהווה את המציאות. ובפשטות- רואה את מה שאנחנו לא רואים. צופה למרחוק. נביא, שנבואותיו מתקיימות ומתגשמות. גם נבואות כלליות וגם נבואות פרטיות ואישיות.

מלך המשיח הוא דמות שקודם כל, מהווה אות ומופת לכל יהודי באשר הוא, ולכל אדם באשר הוא. שאין עוררין וחולקין על דמותו רבת ההוד, לא בגלל פוליטיקה אלא בגלל שדבריו נכוחים ונוקבים, נבואותיו נבואות אמת, דרכיו דרכי נועם וכל נתיבותיו שלום. עבד ה', ואוהב ישראל ראשון במעלה.

נראה אם כן, כי הרבי למיובאוויטש עונה בשלימות על כל הקריטריונים הנ"ל ועוד יותר.

מצד שני,

אפשר לומר זאת על הרבה צדיקים בדורות קודמים וגם בדורותינו אנו, אז למה דווקא הוא?

בפשטות- עניין של סדרי גודל. אל הרבי נהרו, ונוהרים אלפים ורבבות מכל הזרמים מכל הסוגים מכל העדות ומכל האומות. אכן, ישנם צדיקים רבים שמושכים אחריהם קהל מאמינים. יש גם רעיונות תורניים נשגבים, אך נשמה כללית יש אחת. בהשאלה, ישנו נשיא לשבט שמעון, נשיא לשבט זבולון, אשר ונפתלי. הכל מקובל ונכון. אבל משה רבינו שבדור- יש רק אחד.

בפנימיות העניין, הרבי הוא למעשה המשך ניצוץ של אותה נשמה. כפי שמשה רבינו בזמנו הוריד תורה לעם ישראל, שעד לאותו זמן היה אוסף של עובדי אלילים, כך, תהליך גילוי תורת החסידות, שהוריד אור גדול מאוד לעולם, התחיל עם ירידת נשמתו של רשב"י, האר"י הקדוש, הבעש"ט אדמו"ר הזקן בעל התניא ואחריו כל שושלת האדמורי"ם שייסדו שיטה, מהפכנית מחד, ושכלתנית מאידך שמבוססת על חכמה, בינה ודעת ובקיצור- חב"ד והעבירו את ההנהגה מדור לדור. עד דורנו אנו- הדור השביעי, שלו יש את האדמו"ר השביעי. הרבי.
שימו לב לעובדה מעניינת. המהפכה ממשיכה, ואף מתעצמת והמנהיג- אינו נראה לעין. האם זו רכבת שנוסעת מעצמה, ללא קטר? האם לגוף הזה, שחי, בועט, פועל ונושם, מתפתח וגדל, אין ראש? האם לתנועה הזו אין הנהגה?

כי בלי מנהיג, אין מהפכה..?

יש ויש.

איפה הוא? על כך בפעם הבאה