ב"ה אני נשואה כמה שנים וקורה לי כמה פעמים לשמוע מהחברות הרווקות "בעלך מכיר כל כך הרבה בחורים מהישיבה, למה את לא חושבת עלי, אין מבין כולם מישהו להציע לי?"
כמה מהן חושבות שאני אנוכית, מה אכפת לי אני מצאתי את שלי… וכמה מהן לא רק חושבות כך אלא גם אומרות זאת במפורש.
אני כותבת את זה לא בשביל לשתף אתכן בחיי החברה שלי (נושא מאד רגיש כיום לצערי) אלא כי אני בטוחה שהרבה נשים ובנות חוות את זה גם ואני רוצה לענות לרווקות מהמבט שלנו (שלי בכל אופן) -הנשואות.
זה בטח לא יעזור לכן לקרוא ש- "בטח שאני חושבת עליך, כל הזמן את בליבי וכמה אכפת לי ממך!" כי כמה שזו האמת אם לא רואים תוצאות כמו שאת רוצה לראות אז זה לא מקבל תוקף מבחינתך.
יש סיפור (תסלחו לי אם אני לא מדייקת בכל הפרטים) על בחור שעמד בחלוקת הדולרים וביקש מהרבי ברכה לזיווג.
הרבי נתן לו דולר וענה לו "כי קרוב אליך הדבר מאד". בפועל… כעבור 10 שנים הוא מצא את זיווגו.
מה קרה? הרבי חלילה התבלבל עם מישהו אחר, לא הצליח ח"ו לקיים את ברכתו? ח"ו.
אלא מה התברר, שאותו בחור עמד אחרון בחלוקת הדולרים בשביל של הגברים ואשתו (לעתיד) עמדה ראשונה בשביל של הנשים.
אז הסיפור מראה שהרבי לא נשאר חייב אף פעם. כמו כן, הוא יודע מי הזיווג של כל אחד וכו' וכו'. אבל מישהי שאלה את עצמה – אם הרבי ידע שהבת זוג של הבחור הזה עומדת ממש מאחוריו למה במקום לענות לו "כי קרוב אליך הדבר מאד" הוא לא פשוט הצביע ואמר לו "רואה את זאת? זאת המיועדת לך, דבר עם שדכן , סדרו דרכו את הפגישות ושיהיה במזל טוב"
אם הרבי יודע מי שייכת לכל אחד והוא רואה בספר למעלה ש"בת פלוני לפלוני" אז למה הוא לא עשה את כל השידוכים? תחשבו כמה סבל ועגמת נפש הוא היה חוסך לרווקים והרווקות.
התשובה מהממבט שלי בכל אופן לשאלה זו (ודאי שלא חסרות עוד תשובות) תינתן באמצעות משל שהנשים שנקראות גם אימהות יותר יבינו אותי אבל אני מקווה שגם לרווקות יש ידע בסיסי בהריון ולידה.
אשה שב"ה מגלה בפעם הראשונה שהיא בהריון, מאד מתרגשת, מצפה לתינוק/ת בכליון עיניים, לראות אותו-מי הוא?? איך הוא נראה, מה הצבעים שלו, כמה חכם ופיקח הוא וכמה חסידי ומתוק וכו' וכו'.
אבל, היא גם מבינה שהיא צריכה לחכות בסבלנות לקבל מענה לכל התהיות. אם היא תחליט שכבר בחודש 3 או 4 היא רוצה אותו בחוץ בשביל לחבוק אותו אז כמובן שהוא לא יחזיק מעמד ובכלל אין לו עדין צורה אנושית.
נו אז היא מחכה עוד חודש חודשיים (ונכון אתן אומרות לעצמכן- "את מדברת איתי על חודשים?? אני מחכה כבר שנים!!" בסדר, זה רק משל וחוץ מזה תאמינו לי שזה מרגיש כמו שנים!!!)
היא מגיעה לחודש 6 ולא מוכנה עוד, כמה אפשר כבר חצי שנה עברה והיא לא רואה שום תינוק, היא אפילו לא יודעת מה מתפתח לה שם ואם היא בכלל לא רוצה שהוא יראה ככה… אלוקים-תשתף אותי קודם מה אתה בונה שם…
אבל גם אחרי חצי שנה אם היא תיקח "זירוז" (חומר כימי קטלני ביותר שאני מאחלת אותו בתוך הגוף של השונאים שלנו) ותלד אז יש לו כבר צורה של תינוק וכל האיברים אבל הוא עוד ממש ממש קטן וכל זמן שהוא מחוץ לרחם הוא בסכנת קיום.
נווו… הגענו לחודש 9! הגיע הזמן סוף סוף. אני מוכנה, אני בשלה, התינוק בשל, כבר יש לו זקן בפנים. הכל כבר קיים אבל! מה קורה,למה זה מתעכב? המפגש כבר אמור להתרחש.
למה הוא לא רוצה לצאת עדין??
למה? כי זה לא הזמן. את יכולה לקחת "זירוז" אבל זה כרוך בהרבה סבל לשניכם ואפילו יכול להוביל לסכנה שלך או של העובר, את יכולה גם לבחור ניתוח קיסרי ולקצר את הכל בשניות אבל תאמינו לי אף אשה לא רוצה לכתחילה ללדת קיסרי.
ועל דרך זה תקופת הרווקות -את יכולה "לזרז" את כל העולם ולהאשים את כולם-למה אתם לא מציעים לי, זה על אחריותכם, יכולתי כבר להיות נשואה ומאושרת. את יכולה "לזרז" את ה' ולהגיד לו נוכבר! מה ההתמהמהות? ואת יכולה לדקור ולדחוף לווריד שלך "זירוז" ולתסכל את עצמך על כך שאת עדין רווקה.
אבל את יכולה גם לבטוח בה' ולהאמין שכל רגע נתון הוא זוכר ויודע שאת קיימת והוא יודע את מצבך וההוכחה לכך (אם את ממש מסופקת בענין) אם הוא היה שוכח אותך את לא היית קיימת. כי כל רגע הוא מהווה אותך מאין ליש (זוכרות? תניא… זה לא רק ברעיון) כשם שהקדוש ברוך קבע לעובר מתי בדיוק הוא יצא לאויר העולם כך הוא גם קבע לך מתי בדיוק תפגשי את בעלך.
וכל זמן שתנסי להכריח את ה' או אנשים שיביאו לך עכשיו את הזיווג שלך-את רק גורמת צער לעצמך בתסכולים והאשמות ואת מפספסת את כל הזמן הזה שיש לך להתבשל, להתבגר להיות מוכנה באמת לחיי נישואים וזוגיות.
חלילה שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא התכוונתי כלל וכלל שצריך פשוט לשבת רגל על רגל ולחכות. גם בהריון זה לא כך, אף על פי שזה יקרה אפשר לעשות תרגילים שונים לזרז את הלידה בצורה נעימה יותר ועל דרך זה,
ודאי שאת צריכה לשמוע הצעות, לפנות לשדכנים (את/ההורים/המשפיעה),להיפגש, להתייעץ(!!) עם משפיעים מה לחפש, מה עיקר, מה טפל, אם כבר כמה שנים שאת בשידוכים ולא השתדכת עדין- תתבונני עם עצמך, תתייעצי עם המשפיעה-למה, מה אני עושה לא נכון, אולי אני מתעקשת על מה שלא טוב לי, על משהו שה' חושב אחרת והוא רק מחכה שאפקח את עיניי ואבין זאת, אולי אני עוד צריכה לקרוא וללמוד מה זה בכלל חיי נישואים,חיי משפחה
ועל אחת כמה וכמה בית חסידי . אולי יש לי עוד עבודה על המידות…
וודאי שאת צריכה להתפלל לכך. אבל לתפילה יש עוצמות כל כך גבוהות שימי לב למה את מתפללת. שזה כבר יקרה- ואם זה לא הזמן בשבילו או בשבילך?
התפללי באמונה שלימה ובביטחון גמור שה' יודע לנהל את העולם שלו . ושהוא דואג להכי טוב בשבילך. זכרי שהוא השדכן ואנחנו רק השליחים.
מקווה שיהיו אלו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.
ומאחלת לכל אחת ואחת שתהיה בשלה לחיי נישואים ומשפחה ושהזיווג שלה כבר בשל ומוכן לכך באמת. ושיהיה עכשיו ומיד חופת עמ"י עם הקב"ה.
יחי אדוננו מורנו ורבינו המלך המשיח לעולם ועד
