














* חכמינו ז"ל אומרים: "ביתו זו אשתו". הגישה הנכונה היא – אין טעם להתחמק מהאחריות.
* כאשר אנו מאושרות – מאושרים כל הסובבים אותנו.
* התחילי לשיר – טבעם של מצבי רוח, שהם מדבקים.
* חלק כה גדול מזמננו נתון לניהול-הבית, שזה נעשה כלי לביטוי גישתנו לחיים בכלל. אם אנו מלאות תרעומת ותלונות – התוצאה תהיה שילדינו יחושו דחויים. אם נקבל את ניהול הבית בשמחה, אזי כל הסובבים אותנו יחושו אהודים.
* כל בית הוא עולם שלם בזעיר אנפין, ומקדש מעט.
* החסידות מלמדת שגשמיות (צרכיו הגשמיים) של הזולת, היא רוחניות (עבודה רוחנית) שלך.
* לכל דבר יש תכלית – הקב"ה לא ברא שום-דבר לשווא. הקב"ה דומה ל"באלעבאסטע", ומנהל את עולמו מתוך דיוק וסדר מפליאים. אפילו הפרטים הקטנים ביותר, כמו חלקיקים של מרכיבי האטום, מאורגנים ומסודרים בדייקנות.
* הבית חייב להיות מקום בעל מבנה וארגון שבו לומדים הילדים את כל מושגיהם על החיים. אך מוטב לא להיות קיצוניים. עלייך למצוא את שביל הזהב בין תוהו ובוהו גמור לבין סדר מדוקדק של אולם-תצוגה. עובדת סוציאלית אמרה לי פעם שבית עם ילדים קטנים, ששורר בו יותר מדי סדר וניקיון, סובל, לעיתים קרובות מבעיה כלשהי – או שהאם משוגעת לניקיון, או שהילדים חשים נפחדים ומוגבלים מדי בביתם שלהם.
* בית הוא רק בית, לא מוזיאון.
* אסתר שטרנברג אמרה פעם שאנשים אינם חשים בנוח כשהם באים לבית ששורר בו סדר במידה כזו הגורמת להם לחוש שהם משבשים משהו אם הם רק מתיישבים.
* חמותי אמרה לי שאני צודקת בכך שאינני מקדישה יותר מדי מרץ לעבודות-הבית. עתה היא רואה שזה בעצם לא כל כך חשוב.
* גשי לניהול-הבית כמו שניגשים לפרויקט עסקי.
* עבודת האשה בבית, אף פעם אינה נגמרת – זו הסיבה שבגללה קשה לנו יותר מאשר לגברים.
* כל עבודה מתרחבת ומתצמצמת לפי הזמן שהוקצב לה. הדבר מוכח על ידי ימי שישי קצרים וימי שישי ארוכים – את תמיד תעבדי ממש עד זמן הדלקת-הנרות.
* אנו חייבות לדחוס לתוך חיינו דברים נוספים בצד עבודות-הבית, מכיוון שאנו נולדנו לדור האחרון שלפני בוא משיח.
* הקפידי להקים בצעד אחד כל פעולה שאת מתכננת, הדבר ניתן לעשות על ידי רשימות.
* אדם חייב לתכנן, אך גם להיות גמיש עם רשימות. ככל שיש לך יותר דברים לעשות – יש יותר צורך לתכנן.
* החליטי על מקום קבוע לרשימות מן הסוגים הבאים:
1. הפתקים.
2. הכרטיסים של החפצים שהונחו במקומות האחסון.
3. פנקס לרשימת קניות.
4. רשימת שיחות-טלפון שאת חייבת לעשות.
5. רשימת פעילויות מתוכננות לשעות השקטות. סווגי בשתי רשימות – פעילות של ראש ופעילות של ידיים.
* שבצי את הפעילויות לזמנים שאת יכולה להתפנות לעשותם, היי מציאותית לגבי משך הזמן שהפעילויות גוזלות. מחקי מן הרשימה כל פעולה שאת גומרת לעשותה.
* רשמי את תוכנית הארוחות לאותו יום.
* תכנני ארוחות מהירות-הכנה כאשר את עסוקה, או כשמישהו חולה, או בימים שאת "יוצאת".
* כביסה.
אם היה לך ליל נדודים, או שאינך חשה בטוב – דחי כל פעילות בלתי שגרתית שנועדה ליום זה. אם את עייפה מאוד – לפחות, אכלי טוב ונסי להפחית את המתח (דחי את האמבטיות לילדים ללילה אחר).
הליכה לישון מאוחר מאוד, בדרך כלל, מניבה יום חסר-תועלת למחרת. אדם אינו יכול להבעיר את הנר בשני קצותיו.
בישול עבור הקפאה הוא אחד מקיצורי-הדרך הטובים ביותר, מכיוון שהוא עושה את השימוש הטוב ביותר בזמן, בדלק, ובזמן שטיפת-הכלים. לימדתי אנשים כיצד לחסוך זמן עם מזון לתינוקות, בישול לשבת, וכו', וקראתי לזה "מבצע אהבת ישראל". (ראה הסדרה "סודות מן המקפיא שלי" – העורך).
ניקיון, חייב להיעשות, הלכלוך לא יעלם מעצמו, לכן כדאי לעשות משהו לפני שהדברים יצאו מכלל שליטה. אופן העשיה רב אפשרויות. מוטב לנקות כל הזמן מאשר פעם אחת בשבוע. מניעה, טובה וקלה יותר, מאשר ריפוי – למדי את ילדייך לשמור על סדר וניקיון. הקפידי שהם יסדרו את שטח הפעילות שלהם לפני כל פעילות חדשה. ניתן ללמד הרגלים טובים גם לילדים קטנים. הרשי להם לעזור לך ושבחי אותם על כל עזרה קטנה שהם מגישים.
בשום פנים אינני מומחית לניהול בית, לכן, ללא הרף, אני מבקשת אחר עצות מועילות, מעקרות-בית יותר מוצלחות.
לעולם אל תשווי את עצמך עם אחרות. אינך יודעת מהי רמת המרץ של מישהי אחרת, רמת ההכנסה, הלחצים, הבריאות, עזרת הבעל וכו'. עשי עד כמה שיכולתך מגעת, קחי לעצמך עזרה מבחוץ, ומצאי דרכים שונות להשתמש בעזרה.
נסי לבחון את הדבר שאת מוצאת קשה ביותר או מלחיץ ביותר או שנוא עלייך ביותר לעשותו, או שלעולם אינך מצליחה לעשותו. דברי עם אנשים אחרים, ובררי מה הם עושים בקשר לאותו דבר.
אנשים יכבדו אותך יותר אם תפני אליהם בבקשת עזרה כאשר את זקוקה לה. אל תתביישי לעשות זאת. הסבתות שלנו לא יצאו ל"מבצעים" ולא גרו בריחוק מקום – מנותקות מעזרה אפשרית מצד משפחתן, לכן הן יכלו להתמסר בעצמן לעבודות הבית. אולי היה להם גם יותר כוח-סבל? אכן, זו העבודה שלנו, ללדת את הילדים ולספק את צרכיהם, אך איננו חייבות לעשות את כל הכרוך בזה, בעצמנו.
יש לי סוג נקיון הנקרא "נקיון מלמעלה" – נקי את השולחן, שימי את הכלים בכיור, הכניסי את הדברים שעל ה"שיש" למקומם בארונות. הרימי חפצים גדולים מן הרצפה וסדרי את המיטות. כל זה לוקח 15 עד 30 דקות. השתמשי בחכמה בדקות שאת משוחחת בטלפון – הכיני מראש דברים שאת יכולה לעשות בעת שאת משוחחת. אל תרשי לטלפון להשתלט על סדר-יומך. השיגי מזכירה אלקטרונית, או הוציאי את תקע-הטלפון לפי הצורך. אל תתנצלי על כך שאת חייבת לקצר בשיחה. שיחות טלפון שהתחייבת לעשות עשי בזמן שהועדת לכך כ"זמן לשיחות-טלפון".
הסתכלי על השעון לראות כמה זמן דורשת הכנת תבשילים מסוימים ושאר עבודות-בית, כדי שתדעי כמה זמן להקצות לעבודות אלו בעתיד.
אפייה ובישול הנעשים לשם קישוט גוזלים זמן רב.
אל תגרמי לילדייך להיות "יתומי-רגש". יתכן מצב שבו את נמצאת רוב הזמן בבית ובכל זאת את "אינך שם". אם את חושבת שילדייך יזכרו, ברבות הימים, כמה נקיה היתה הרצפה תמיד – טעות בידך.
את משועממת? חפשי משהו מעניין וצאי מן הבית! אך יציאה לעבודה אף היא יכולה להיות משעממת, והנושא דורש עיון מעמיק. בכל זאת לידיעתך, נשים עובדות יכולות להספיק לעשות הרבה עבודה בזמן קצר.
החליטי מה לא לעשות.
הדביקי את הפתגם הבא על המקרר שלך: "גם זה יעבור".
הכנתי פעם אוזני המן בשלושה שלבים. יום אחד – את הבצק, יום אחר – את מילוי הפרג, וביום השלישי מלאתי את משולשי-הבצק.
הפחיתי בדברים הפחות חשובים והתייעלי. בייחוד בימי שישי קצרים.
כמעט כל מאכל של שבת ניתן להכנה כמה ימים קודם. אני עושה רק שבתות קלות להכנה. לא תמיד אני אופה, ואינני מכינה סלטים מיוחדים או לפתנים מקושטים.
סימן לבגרות נפשית הוא, כאשר אינך מודדת את ערכך-העצמי על פי יכולתך לבשל.
בתאריך כ סיון ה' 18.6.2014 נערך יום הדגמה לצוות הפיקוח של גני חבד ממשרד החינוך והעומדת בראשם הגב שושנה וייס.
ביום זה נחשפו צוות הפיקוח ומבקרים נוספים לתהליך החינוכי המיוחד של כל גן וגן מרכזי למידה דינמיים ומובנים עפ"י הנחיות הפיקוח צוות הגננות והמלמדים ובראשם מנהל הגנים הרב יצחק ויסגלס מתאפיין בהובלת יוזמות חינוכיות ביצרתיות חדשנות ומסירות.
צוות זה שם למטרה לפתח חדשנות באירגון ולצעוד צעד אחד לפני כולם הצוות בנה חזון לגנים מטרות ויעדים.
יום זה הווה מקור השראה לצוות הפיקוח ולשאר המבקרים מהי עבודת צוות ומסירות נפש לתהליך החינוכי שמתרחש בגנים.
ביום זה כיבד את המעמד מר יעקב טאוב מנהל מחלקת החינוך בעיריית קרית אתא.
יום זה הסתיים בצפיה במצגת חינוכית המשקפת את העשיה בגנים כאשר ברקע מושמע השיר רצונינו לראות את מלכינו.






תהילה חכימיאן, תלמידת כיתה י', תיכון בית חנה בצפת
זה קשה. לא מובן בכלל שאנחנו בגלות. אך אני חושבת שצריך להתבונן במצב הזה, זאת ההזדמנות לעורר את עצמי, לעצור ולחשוב לרגע: אם אני עדיין פה, כנראה שהרבי מצפה ממני לעוד משהו. כנראה שהרבי רוצה שנתאמץ עוד קצת.
הרבה פעמים יוצא לי לשמוע משפטים מחברות – "התחום הזה קשה לי, אז אני לא יכולה.." או "לזה אני יגיע כשאהיה חסידית יותר.." ופשוט קולטת שגם הקול הפנימי שלי משמיע את המשפטים הללו. אבל אם נעשה סטופ לרגע. נעצור ונהיה כנות עם עצמנו – הרי לא באנו לכאן כדי שיהיה לנו קל. דווקא איפה שקשה לי, שם אני הכי צריכה להתאמץ! דווקא בנקודות החלשות, בהן מתחשק לי להרפות, לנוח ולחכות ליום "שאהיה חסידית יותר".. –
שם זה המבחן שלי! כי אם אני באמת רוצה שהרבי יתגלה אז אני צריכה להתאמץ! שנזכה!!
2. מהי אמונה בשבילך?
אמונה בשבילי זה חיבור. למרות הנעלם ולמרות המציאות ההפוכה, אני עדיין מאמינה – ושם נמצאת נקודת החיבור. כשאדם בוטח במישהו, זה כי הוא מחובר אליו, הוא סומך עליו, כי הוא יודע שהוא רוצה רק בטובתו, ולכן אין לי ממה לחשוש.
זה מה שנותן לי את הכח להאמין – כי אני של הרבי! ואני מחוברת אליו, כי אני מאמינה בו!
3. בפן האישי, כיצד התגבשה אצלך האמונה ברבי?
גדלתי חדורה בזה כבר מגיל קטן – אך כשגדלתי יותר צצו שאלות ותהיות – ואחרי שלמדתי ושאלתי, הבנתי שהכל כל כך בהיר ומובן – וכן, רק צריך לפתוח שיחות של הרבי, ואחרי עיון מעמיק, מבינים בפשטות שהכל נכון ואמיתי.. ואז הכל מתעצם; הכמיהה, האהבה לרבי. פתאום כל הענינים מקבלים מימד אחר ונעשה באש ובחיות האמיתית.
4. "אל יבוש מפני המלעיגים", איך ניתן להתמודד מול החברה שמביעה דעה שונה בענין האמונה וההתקשרות?
התשובה נמצאת בשאלה עצמה: "אל יבוש מפני המלעיגים", החברה מקבלת אותי בצורה שבה אני משדרת, שבה אני מפגינה את דעתי. אסור להתייבש, לא סתם ההלכה הזאת היא הראשונה בשו"ע! כאשר אני עומדת מול החברה בביטחון גמור ובידיעה שזו האמת – שדבריו של הרבי חיים וקיימים לעד, אז אין ספק שכולן מקבלות אותך ומכבדות אותך.
5. כאשר מתנהל ויכוח סוער בעניין האמונה ברבי, כיצד לדעתך צריך לנהוג?
צמד המילים "וויכוח סוער" אמורות לגרום לנו ללכת פסיעה או שתיים אחורה. המדד שלנו צריך להיות התוצאה – האם יש דיון עניני ואמיתי, והאם תהיה תועלת בדברים. אם כל אחת צועקת ולא מוכנה ללהבין ולקבל מה שזו שמולה אומרת, אלא רק נחושה לומר את דעתה – אז אין שום טעם בוויכוח שכזה, שמביא רק הפך אהבת ישראל והפך הרצון של הרבי מלך המשיח. בקיצור, אני נוהגת להתרחק מוויכוחים כאלו..
חשוב לציין, שאם מתנהל וויכוח ענייני, כזה שאת וזו שמולך מוכנות לקבל אחת את דעתה של השניה, אז כמובן שחשוב ורצוי להסביר, כי אנחנו כאן כדי שהעולם ידע את האמת.
שנזכה כולנו להתחבר לרבי , לגרום לו רק נחת רוח ולראות אותו עוד היום בעיני בשר!
להבין זה רק ערפול של הגולה
מסך שיגרה מסתיר על אור של גאולה
בחשיבה צריך ליצור כאן מהפך
זו התכלית שלי שלה שלך!
כן להתעקש זה מה שנותר
בלי להתבבל חסר פה העיקר
רבע מבקשות להיגאל עכשיו
ולא, ולא נשלים עם המצב
ביום ראשון הקרוב א' תמוז יתקיימו שורת התוועדויות ענק בהפקת ארגון אחות התמימים באה"ק. ההתוועדויות יתקיימו בארבעה אזורים ברחבי הארץ ויתוועדו מרצים מהשורה הראשונה.
צפון – צפת: תיכון בית חנה עם הרב שלום בער שמולביץ שליח הרבי שליט"א מה"מ לבית שאן
דרום – נחל'ה: תיכון עם הרב זושא פויזנר משפיע אנ"ש וחבר אגו"ח בארה"ק
ירושלים והסביבה: תיכון בית חנה עם השחקנית הידועה אלינור מיכאל
כפר חב"ד: בביכנ"ס בית מנחם עם הרב זיו קצבי, פה מפיק מרגליות – שליח הרבי שליט"א מלך המשיח
כל התתוועדויות יתחילו בשעה 18:00
אל ביתם של משפחת שאער ביישוב הדתי טלמון מגיעים מידי יום אנשי כוחות הביטחון ופוליטיקאים בכדי לעדכן את בני המשפחה על ההתפתחויות בחקירת חטיפת בנם גיל-עד וחבריו אייל ונפתלי.
בתחילת השבוע התקיימה שיחה מרגשת במיוחד בין בת גלים, אם החטוף, לבין קצין בצה"ל, שבסיומה פרצו השניים בבכי במשך דקות ארוכות.
אחד מהנוכחים בחדר שהיה עד לשיחה הזו, משחזר את תוכנה: "לבית המשפחה הגיע קצין בכיר בצה"ל שהגיע מיוזמתו וללא כל קשר לצה"ל ואמר להם, 'אני נמצא בחיפושים בחברון ואתם לא יודעים כמה חיים הילדים שלכם מצילים. אנחנו מוצאים תחמושת. עוצרים מחבלים. כמה חיי אדם הם הצילו!'".
אחד משתתפתי השיחה מוסיף לספר כי "אם החטוף אמרה לו, 'אני רוצה את גיל-עד בבית', הקצין השיב לה: 'עוד לא סיימנו את המבצע'. מיד לאחר אותה שיחה שניהם פרצו בבכי. הקצין הוסיף ואמר, 'אני מבין אותך, הם פשוט שליחים הילדים האלה. בזכותם יש הצלת חיים ודאית'".
משתתף נוסף שביקר בבית המשפחה מוסיף לספר על שעובר על בני המשפחה בימים האחרונים: "הם ממש עוברים ימים קשים, היום הם כבר התרגלו יותר למצב, הם השתנו מאז הימים הראשונים אבל עדיין אפשר לראות אותם מתכנסים בעצמם ומחפשים את השקט הנפשי הזה וראינו את זה בשבת האחרונה כשהם היו לבד".
"אני חושב שעצם זה שאנשים לא מפסיקים להגיע אליהם, זה גורם להם לתחושה שעם ישראל איתם ולא מתכוון לשכוח אותם. אין ספק שזה עוזר להם לשכוח את הדברים הרעים והמחשבות הטורדניות", הוסיף אחד המבקרים.
באדיבות כיכר השבת
זו הייתה אחת החתונות המרגשות והשמחות ש"אור חיה" ידעה מאז הרבה זמן. הכלה היא גרת צדק, בת למשפחה אנוסים מספרד, אשר עזבה את מולדתה והגיעה בגפה לארץ ועברה תהליך גיור קפדני וקשה למרות שמצד הגיור הרפורמי יכלה להיות אזרחית ישראלית ממזמן, אך רצתה להיות יהודיה כשרה.
במהלך השנה החליטה להתחזק והגיעה ל"אור חיה" ללמוד בתוכנית "המדרשה לצעירות".
וברוך השם הכירה את שידוכה פה בארץ, מאז גמר ההחלטה להתחתן, עמדה בפני מצב לא פשוט שמצריך מסירות נפש להקים בית יהודי – להתחתן ללא תמיכה כלכלית ולארגן את החתונה לבדה.
בזכות מסירות נפש של הכלה כל בנות המדרשה "הרימו את הכפפה" ונרתמו ביתר שאת להפקת החתונה.
במהלך השבועות האחרונים הקימו קרן מיוחדת לגיוס תרומות לכל הצרכי הכלה ובזכות זה בנות מדרשת "אור חיה" עזרו לממן את כל החתונה כולה.
ליוו אותה לחופה, אם הבית גב' יואלה קולטון ובעלה הרב רון קולטון.
צילום ודיווח אודליה ש

















בוקר.
אני עומדת מול הארון ומחפשת מה ללבוש היום.
חצאית פרחונית? חולצה מפוספסת? ספורטיבי, ואולי מחוייט?
מצאתי חצאית יפיפיה מנוקדת. אבל עם איזו חולצה? אוף… לא מוצאת
אין לי מה ללבוש!!!
הכרזה סופית ומייאשת!
כן, לרוב הנשים יש הרבה בגדים ואין להן מה ללבוש, אני אגלה לכן סוד, הפתרון הוא די פשוט, והכל תלוי במלתחה מודולרית שיש לנו בארון.
אז מה זה בכלל מלתחה מודולרית?
מלתחה מודולרית זוהי בעצם מלתחה בסיסית. חולצות בסיס, חצאיות בסיס חלקות. כאשר יש לנו בארון בגדים בסיסיים, ניתן לבנות לוקים שונים, רבים ומגוונים.
כמובן שמלתחה בסיסית היא אינדיבידואלית לתקופות שונות בחיים, או במה אני עוסקת ומה אני עושה רוב היום. בתקופת ההיריון תצטרכי חצאיות וחולצות בסיס שונות מזמן רגיל. מלתחה מודולרית למנהלות ונשות עסקים תהיה שונה ממלתחה של עקרת בית שנמצאת רוב היום בבית.
היום אנחנו נדבר על מלתחה בסיסית שחשוב שתהיה לכל אישה באשר היא בארון:
הבגדים הבסיסיים הם חולצות וחצאיות בייסיק חלקות, ללא דוגמאות או כפתורים.
חשוב מאוד חולצה לבנה ואתן יודעות מה? במגזר שלנו שלובשים כל כך הרבה חולצות בסיס, קנו לכן כמה חולצות לבנות, שחורות, שמנת ואפשר גם לקנות כמה צבעוניות שיהיה לגיוון.
גם החצאיות, חשוב שיהיו כמה בצבעים ניטרליים. לא רק שחור ושמנת, גם ירוק חאקי , חום אדמה ואפור ישתלבו נפלא עם המון המון גוונים וחולצות מקושקשות.
כדאי שתהיה בארון שמלה שחורה בייסיק שאיתה אפשר לתת צבע עם איזו שרשרת גדולה ומיוחדת או נעל מעניינת. היא תמיד תהיה שמישה עבורנו.
ניתן ללבוש עד 3 צבעים בהופעה!
בוקר.
מה אני אלבש היום?
יש לי חצאית בסיס ירוק חאקי, וואו זה ישתלב נפלא עם החולצה הזאת. וואו יש לי המון רעיונות אני כבר מבולבלת מרוב לוקים.
יש לי מה ללבוש!!!!
אז פתרנו את הבעיה?
שבוע הבא נדבר על איך בונים מלתחה מודולרית לפי סדר היום שלנו, העיסוקים שלנו, מצבים מיוחדים…
אז יאללה, רוצו לשופינג…
נהנתם?
יש לכן שאלות? הערות? הארות? אתן מוזמנות להגיב כאן או באופן אישי וכמובן גם באמצעות שיחה טלפונית.
שבוע נפלא ומבורך וגאולה מיידית.
דבורה לאה
—
ליצירת קשר עם דבורה לאה לוי:
0527395770
לחצי כאן
או דרך כתובת המייל: [email protected]


"ציור חדש של הרבי, שזיכה אותי הקב"ה לצייר, בצבעי שמן על בד", התנוססה כותרת במייל שהתקבל במערכת האתר.
המייל שהתקבל מהאמנית עדי לדין ובו צורף קובץ תמונה עם ציור מדהים ומוחשי של הרבי מלך המשיח, פרי ידיה המוכשרות, עורר את סקרנותי וזו גברה כאשר התברר לי מי העומדת מולי; אישה נאה וחייכנית, שבחיצוניותה לא בולט הקשר העמוק שלה לרבי ולחב"ד. אך מסתבר שיש דברים מעבר..
זה היה טבעי ומתבקש לראיין אותה לפרוייקט המיוחד באתר לקראת ג' תמוז.
נו עדי, ספרי לנו קצת על עצמך?
נולדתי בפתח תקוה לפני כמעט 5 עשורים, למשפחה 'מסורתית לייט'. הקב"ה היה בלבי תמיד. מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי משוחחת איתו וכותבת לו יומנים שלמים.
בגיל 18 התחתנתי ועברתי להתגורר בצרפת, שם לראשונה התוועדתי לרבי – דרך גיסה שהגיעה ממשפחה חב"דית.
ההריון הראשון שלי הסתיים בחודש חמישי עקב מום בעובר. בהריון הבא כבר הלכתי בעצתה של גיסתי וביקשתי ברכה מהרבי, שבירך אותי בלידה קלה ובבשורות טובות. ואכן, היתה לידה מדהימה. נולדה לי בת ושמה אודליה.
מיד לאחר הלידה שלחתי פקס לרבי עם הבשורות הטובות. בהמשך קבלתי דולר מהרבי דרך גיסתי ובתמימותי תרמתי אותו לצדקה..
לאורך כל השנים שמעתי מאות סיפורים על הרבי והתחברתי אליו מאוד. ב1993 התגרשתי וחזרתי לארץ עם ביתי. ולאחר מכן התחתנתי שוב ויחד עם בעלי זכינו לחזור בתשובה ולהקים בית יהודי מבורך בילדים.
לפני שמונה שנים עברנו לגור בפרדס חנה. בעלי התחיל ללמוד את שיחות "הדבר מלכות", והקשר שלנו עם חב"ד התחזק יותר. בבואנו לרכוש דירה כתבנו לרבי באמצעות אגרות הקודש וקיבלנו המלצה "לחטוף לחטוף"..
בינתיים בתי אודליה, שלא כל כך הצטרפה אלינו לדרך התשובה, התגייסה לצבא ושם הכירה את מי שעתיד להיות בעלה – וב"ה לאחר החתונה הם זכו לחזור בתשובה.
מספר ימים לפני החתונה חלמתי שהרבי נמצא אצלנו בסלון, אודליה יושבת על שולחן האוכל כשגבה מופנה לכיון הרבי ואני על כיסא לידה. סימנתי לה שתסתובב והיא אכן עשתה זאת והתיישבה על כיסא כשראשה מונח על השולחן.
לפתע הרבי התקרב אליה ונשק לה בראשה.
התעוררתי שטופת זעה, עם תחושה עזה שהרבי בירך אותה לפני החתונה.
תני לי לנחש שבזה לא תם הסיפור..
אכן, בהשגחה פרטית, הם עברו לגור בבניין בו גר הרב יוסף קורנט שליח הרבי בפרדס חנה. הרב ואשתו אימצו את הזוג ועזרו להם מאוד בתהליך התשובה. וב"ה נולדו להם 3 ילדים, שהם נכדיי.
מרגש. וכעת נחזור אלייך, מה תחום העיסוק שלך כיום?
במקצועי אני מאפרת. בהזדמנות נוספת שכתבתי לרבי – הוא הורה לי להיות משפיעה. דבר שממילא אני מוצאת את עצמי עושה בכל הזדמנות.
ובנוסף, בחמש שנים האחרונות, אני מנחה ערבי נשים בנושא הפרשת חלה.
ממה שהבנתי עד כה, אתם לא משתייכים לחסידות חב"ד באופן רשמי..
אנחנו לא מגדירים את עצמנו כחב"דניקים – ליתר דיוק. אולם מאוד אוהבים את הרבי ומשתדלים לתרום למוסדות חב"ד, שאנו מאוד מעריכים את פועלם.
אחי הצעיר ממני בשנתיים, ומתגורר גם הוא בפרדס חנה, מאוד הקרב לחב"ד וכיום הוא הנציג "הרשמי" שלנו בחסידות..
אם כך, מה בעצם מביא אותך לצייר סדרת תמונות של הרבי מליובאוויטש?
לפני ארבע שנים התעורר בי רצון לחזור לתחביב הרישום – ובאותה הזדמנות הביא לי אחי תמונה של הרבי. היה מרתק לצייר אותו..
בהמשך אנשים סביבי עודדו אותי לצייר בצבע, והציור הראשון שלי בצבעי שמן הוא הציור של הרבי (עם הרקע הכחול). אני זוכה לצייר רבנים וצדיקים נוספים, אך מרגישה שמקבלת ברכה וסיוע מהרבי בעניין הזה.
לפני מספר חודשים פנה אלי אדם וביקש שאצייר את הרבי בגודל 100/80 – חששתי קצת, כיון שאין לי ניסיון ומעולם לא למדתי רישום או ציור, זה היה תחביב וכישרון שקבלתי מה'. בכל זאת ניסיתי – ולשמחתי היתה סייעתא דשמייא רבה והתוצאה היתה לשביעות רצונו.
זה נשמע אולי קצת מיסטי, אבל את מרגישה משהו מיוחד בזמן שאת מציירת את הרבי?
מבחינתי זו ממש זכות לצייר את הרבי. אני מדברת אליו תוך כדי התהליך ומבקשת ממנו רשות לצייר אותו, ומתפללת לה' שיעזור לי. במהלך הציור אני אומרת מזמורי תהילים, ושומעת שיעורי תורה וחסידות. התוצאה תמיד מפתיעה אותי ובמיוחד ההבעה הכמעט "חיה" בעיניים..
את יכולה להצביע על שינוי שחל בך מאז שהתחלת לעסוק בציור פניו הקדושות?
אני לא יודעת אם יש קשר, אבל אני יכולה להעיד שהאמונה שלי התחזקה מאוד ב"ה, מאז שהתחלתי לצייר אותו.
כיצד נתפסת בעינייך אמונת החסידים שהרבי "חי וקיים" ומתגלה ברגע זה ממש?
למען האמת, היו לי לא מעט שיחות בנושא עם אחי וידידה חב"דית, אני לא מתנגדת לכך, אך קצת קשה לי להתחבר. בכל אופן, אני מצפה למשיח שיבוא בכל יום ומתפללת על זה. אם זה יהיה הרבי – אני הרבה יותר מאשמח.. אבל חשוב לי שהוא יתגלה תיכף ומיד ובמיוחד שנהיה מוכנים לבואו בכל רגע.
למעשה אני מרגישה שהוא כבר כאן!
רגע לפני ג' תמוז – יום בו מתחזקת האמונה הטהורה, מה יש לך לומר לגולשות אתר נשי ובנות חב"ד?
"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים ובזכותן עתידין להיגאל", העשייה האדירה של הנשים רק גדלה ופורחת ב"ה, הרבה השפעה טובה. לדעתי צו השעה זה להמשיך לעשות כל מה שאפשר כדי לקרב רחוקים ולהכין את הכלים לקבל המשיח. (אני מוכנה עם בגד גשמי לפחות)
ובעיקר לא להפסיק לבקש, להתחנן לה' יתברך, שימליך עלינו את מלך המשיח, כי אי אפשר יותר עם הגלות והצרות.
יה"ר שיגאל אותנו הקב"ה גאולה שלמה ברחמים גמורים, ימליך עלינו את מלך המשיח ויבנה לנו את המקדש תיכף ומיד ממש!
—
ניתן לרכוש ציורים של הרבי מלך המשיח מעשי ידיה. (מקורי והעתקים)
יצירת קשר: 0505394707




הגברת חנה שארפשטיין נזכרת באחת היחידיות הראשונות הפרטיות שלה כאישה צעירה בשנות העשרים המוקדמות שלה:
"זו היתה היתה הפעם השניה או השלישית, אינני זוכרת – הרבי החל לשאול אותי על עסקי שידוכים. חיפשתי אז שידוך, ועניתי רק 'כן, נפגשתי כבר עם כמה'. ואז הוא שאל אותי על בחור מסוים , אני אכן פגשתי את הבחור הזה וחשבתי לעצמי 'זה מעניין, שהוא שואל אותי על בחור שפגשתי'. ועניתי, 'כן פגשתי אותו. בחור טוב מאוד, בחור נחמד מאוד, אבל הוא לא בשבילי'.
הרבי חייך ואמר 'בסדר' ושאל אותי על בחור נוסף שגם אותו פגשתי. חשבתי לעצמי: 'זה מעניין, הרבי חשב על שני בחורים שפגשתי!' ושוב אותה התשובה: 'כן, הוא נחמד מאוד, אבל הוא לא ממש בשבילי'.
אולי הוא שאל למה.. ואולי פירטתי את הסיבות… ואז הרבי עבר לבחור שלישי, רביעי, חמישי…. התחלתי כבר לחוש שלא בנח. מנין יודע הרבי להעלות דווקא את שמות כל הבחורים שפגשתי?
השאלה לא היתה בסגנון 'האם חשבת על בחור פלוני?' או 'האם אי פעם שמעת עליו?' ואני הייתי המומה לחלוטין מכך שהוא מעלה רק שמות של בחורים שנפגשתי איתם.
לאחר שהוא עבר על הרשימה, ואני נותרתי בשלי, הוא נתן לי הסבר נפלא על אהבה. שאותו חלקתי מאז ואילך עם אנשים רבים. הדברים, כמובן, מעולם לא הודפסו, מכיון שהרבי אמר לי אותם באופן אישי.
ביחידות הקודמת ספרתי לרבי על כך שאני אוהבת לקרוא ספרים, הייתי תולעת ספרים. אהבתי לקרוא המון.
והרבי אמר לי 'אני יודע שאת אוהבת לקרוא',
אמרתי 'בהחלט'.
'איזה סוג של ספרים את מעדיפה לקרוא?'
אמרתי, 'אני אוהבת לקרוא ספרי עלילה'.
והרבי אמר 'ספרי עלילה הם בדיות בעלמא, והבדיות הללו אינן אמיתיות – הן מצוצות מהאצבע. מה שאת קוראת בספרי העלילה, זו רק העמדת פנים. זה לא מתאר את החיים האמיתיים. במציאות, כששני אנשים נפגשים, אין מדובר על התחושה הגדולה, המסונוורת, הסוערת הזאת..
לא זוהי אהבה אמיתית, לא אלה הם החיים האמיתיים'
והוא המשיך, 'שני אנשים נפגשים, ויכול להירקם ביניהם חוט של הבנה הדדית, כמו להבה קטנטנה. ואז כששני האנשים הללו קושרים את חייהם זה בזה ומחליטים לבנות בית יחד ולהקים משפחה, אזי באמצעות מעשים קטנים שבכל יום, באמצעות האכפתיות והשתתפות באמצעות המחויבות ההדדית – הלהבה הקטנה הופכת אט אט לשלהבה גדולה, עד ששני האנשים הללו שהיו בתחילה זרים זה לזה, מגיעים לנקודה מסויימת בה אף אחד מהם אינו יכול לחשוב על חיים בלעדי השני'.
והוא אמר, 'זוהי אהבה אמיתית. אלו המעשים הקטנים המתרחשים על בסיס יומיומי, שגורמים לכך שבמקום אתה ואני, יש אנחנו!'
כבר למעלה מ-20 שנה עורך המכון לטהרת המשפחה 'צופיה הליכות ביתה' שע"י ארגון נשי ובנות חב"ד את יום העיון השנתי הארצי למדריכות לכלות, המאפשר להן להשתלם, להעשיר את הידע ולמלא מצברים.
גם השנה מוזמנות המדריכות לכלות, מוסרות שיעורי הבית היהודי ומשתלמות 'רזי טוהר', לצד שליחות ופעילות מכל רחבי הארץ ליום העיון השנתי.
השנה יתקיים יום העיון בעז"ה ביום רביעי ד' בתמוז (2 ביולי), באולם מסעדת 770 בכפר חב"ד. בכנס, תכנית מקצועית מיוחדת לשנה זו וחידושים מרעננים. יום העיון יתמקד בהדרכת כלות הבאות מרקעים שונים, כלות שאינן שומרות תורה ומצוות, כלות בעלות תשובה, כלות בעלות צרכים מיוחדים, ועוד. נושא נוסף בו יעסוק הכנס הוא הקשר בין רפואה להלכה. התכנית תעסוק בדילמות, קונפליקטים ובעיות המתעוררות תוך כדי עבודת הקודש של המדריכות, יידונו ההיבטים ההלכתיים, דרכי השכנוע והגישה המתבקשים. יינתנו הרצאות ייחודיות בהלכה, השקפה ופסיכולוגיה, לצד כלים יישומיים בהדרכה.
ההרצאות יינתנו ע"י רבנים ואנשי מקצוע מן השורה הראשונה. בין המרצים: הרב אשכנזי, מרא דאתרא כפר חב"ד, הרב בורשטיין– מכון פוע"ה, הרב ד"ר חנוך מיידובניק- פסיכיאטר, הגב' טובה הניג– יועצת זוגית, הרבנית ברוריה אשכנזי, הרבנית שולמית ירוסלבסקי, הגב' שושנה ליכטנשטיין, ועוד.
עוד ביום העיון: הפקת מולטימדיה ייחודית ליום העיון, דרמה בהומור- עם מיכל לויטין, ארוחת צהריים, קפה ועוגה רץ.
ביום העיון תתקיים חלוקת תעודות הסמכה למסיימות קורס ההסמכה למדריכות לכלות תשע"ד, שע"י מכון "צופיה הליכות ביתה" ומרכז ההשתלמויות "אשכילה".
נשים רבות מבקשות להבטיח את מקומן ביום העיון, מתוך הכרת החשיבות המכרעת של הנושא, לדורי דורות, כפי שכתב הרבי על גודל האחריות והזכות: 'אילו יצויר, אשר ה' אינה לידו להציל מושב יהודים מכיליון ר"ל, הנה בטח היה מוסר נפשו על זה, והיה מהלל ומשבח את השי"ת על גודל החסד לזכותו בזכות גדול כזה- כן ויותר מכן היא תעמולה זו שהיא הצלת נפשות ממש'.
מדריכות ושליחות המעוניינות להשתתף ביום עיון זה תזדרזנה להירשם ולהבטיח מקומן, טרם עליית המחירים, במשרדי נשי ובנות חב"ד (039606142).
בג' תמוז התשנ"והתקיים ב770 כינוס חסידי חב"ד 'קונגרס משיח העולמי' הראשון בהשתתפות רבנים, משפיעים, שלוחים ואנ"ש מהארץ והעולם. מטרתו המוצהרת של הכינוס הייתה: ההצהרה וההכרזה בגאון שהרבי מלך המשיח חי וקיים ואנו מאמינים בכל דבריו ובנבואותיו ובנבואתו העיקרית: הנה זה משיח בא! מכינוס זה החלה התנופה המחודשת בעבודת ה'שליחות היחידה שנותרה': להכין את העולם כולו לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו!
מכתב זה קיבלו המארגנים מהרבי שליט"א באמצעות ה'אגרות קודש' לקראת הקונגרס. ניתן לראות בבירור את הקשר ההדוק בין אותו כינוס של הצהרת האמונה (שנערך בימים ב-ד, בדיוק כבמענה) לתוכן המכתב.
כל מילה בסלע!!
ב"ה, באחד לפרשת הן עם לבדד ישכון, ה'תשי"ז
ברוקלין, נ.י.
לכבוד המשתתפים בכינוס השנתי של איגוד הרבנים
ה' עליהם יחיו.
שלום וברכה!
במענה להודעתם על דבר כינוסם השנתי בימי ב-ד דשבוע זה הבע"ל.
יהי רצון אשר, בעזר השי"ת, יהי' כינוסם לשם שמים, ויביא פירות ותוצאות ממשיות בהחזקת היהדות המסורתית והפצתה בקהלות קודש ובמוסדות קודש, אשר חברי האיגוד מכהנים שם בקודש, ובכל מקום אשר השפעתם מגעת,
הפצת יהדות המסורתית עד כדי כך שהיא תהי' המחלטת והשלטת בחיי ועניני הצבור ובחיי ועניני היחיד.
כי לא כתפקיד הרבנים לשעבר – תפקיד ואחריות הרבנים בימינו.
בימינו אלה, ימי העלם והסתר, ובלבול מוחות מבהיל – על הרב להכריז ולחזור ולהכריז, אשר "התורה הזאת מועתקת מאת הבורא השי"ת לא מזולתו ועלי' אין להוסיף וממנה אין לגרוע לא בתושב"כ ולא בתושבע"פ"
– אשר עיקר תושבע"פ – הם דייני ישראל "עמודי ההוראה" "התקנות והגזירות והמנהגות" שהורו בהם לרבים* –
ומיסודי דתנו הוא.
ומה שאסרה תורה בתקופות מלפנים – אסור הוא גם עתה ובארצות הברית גם כן, ואפילו אם מי שהוא ימציא מאה וחמשים טעמים לטהר את כו' (עירובין יג, ב. ראה שם) – האיסור בתקפו הוא.
וגדל הכרח מילוי תפקיד זה עוד יותר בשנים האחרונות, אשר בחמלת ה' על עמו ישראל, נכנסה התעוררות חזקה בלבות כמה וכמה מהדור הצעיר לבקש את האמת לאמתו,
מהם כאלה שכבר עמדו על האמת, היא תורתנו תורת אמת, עד כדי שינוי אורח חייהם במעשה בפועל בחיי היום-יום, מהם ההולכים בכיוון זה, אבל עדיין לא הגיעו למחוז חפצם, ומהם – אשר רק מרגישים בעצמם שנמצאים הם בחלל ריק מבלי כל משען ובסיס בחיים עליו יוכלו לעמוד איתן – ומצפים ומייחלים אשר יבוא מי שהוא ויבארם את הנעשה אתם ויעמידם בקרן אורה.
הצד השוה בכל שלשת סוגים אלו הוא – שעיניהם נשואות אל הרב ומנהיגם להורותם וללמדם את האמת כמו שהיא – תורה שלימה ותורה תמימה, בלי פשרות, שהרי כל פשרה בשקר יסודה ושקר מהותה.
אשר התעוררות זו וצפי' זו מגדילות פי כמה אחריות כל רב וחובתו, ובפרט זו של הרב הצעיר אשר גדל באותה הסביבה בה גדלו ונתחנכו אלו שנתעוררו לאמת –
חובתו וזכותו להודיעם יהדות אמתית ושלימה בלי פשרות. וכהוראת השו"ע בתחלתו – ולא יתבייש מפני המלעיגים. וגם אל יחת מפני הטענה הידועה אשר כל העדה כלם קדושים ואין לחלק ולעשות מחיצות בין תנועה אחת בדת לשני'.
אף שהשני' עושה שנויים בתורה, ונפסק דינה אשר אינה תנועה בדת כי אם תנועה לוחמת בדת משה וישראל ומרבה כפירה בישראל.
שעת הכושר היא וצו השעה לחזק יסודות התורה והמצות על טהרת הקדש, שכן גדול כח התשובה וההתעוררות השורר במחנה בני ישראל, וחלילה להתעלם מהשבים, או לדחותם בלך ושוב מחר ומחרתיים ולאחר זמן, או לאכזבם בפשרות. וכל יום וכל שבוע שעוברים – לא די שזהו העדר התיקון, אלא גורם גם להירוס וחורבן, שהרי מהנהגת הרב לומדים אנשי הקהלה והבע"ב בכלל על ערך התורה והמצוה וחשיבותם שהרב צריך להיות נושא דגלם. ואין נפקא-מינה בענין זה מהו טעם שתיקת הרב, אם הוא מיראתו פן יחסר לחמו, או פן יחסר מכבודו, או פן יחסר במספר האנשים המשכימים לפתחו – כי, בכל אופן, שתיקתו מתפרשת כהודאה לצד שכנגד ושיטתו, הורדת התורה מקדושתה והתאמתה לתנאי הזמן והמקום –
שיטה אשר הובילה בעבר ומובילה גם עתה – ישר, דרגא אחר דרגא, לשמרנות (קונסערוטיוו), רעפארם, התבוללות וטמיעה כליל ר"ל.
כל רב ענינו ותקפו הוא – אשר שליח הוא למסור דעת תורה, שליחות עמודי התורה, ראשונים וראשוני ראשונים עד לסמוכין איש מפי איש עד משה רבינו שקבל התורה מסיני – שלוחו של מקום.
שליח נאמן שאינו משנה בשליחותו, יש לו הכוח והתוקף של המשלח וכמרז"ל שלוחו של אדם כמותו, ולמעלה בקודש, עד, כביכול, של אדם העליון אשר על הכסא** אשר הוא האומר לכל תלמיד ותיק: ואשים דברי בפיך.
שליח המשנה בשליחותו – רצון עצמו ובכח עצמו הוא עושה, רצונו וכוחו של בשר ודם קרוץ מחומר, עליו נאמר ומותר האדם מן גו'.
ואם בשם רב ורועה עדה וקבוצה בישראל יכנה את עצמו – מה יענה לדבר ה' על ידי נביאו:
את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו… ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבותם ואת האובדת לא בקשתם… ותהיינה לאכלה לכל חית השדה (יחזקאל לד, ג-ה).
ויהי רצון אשר יזכה כינוסם ויצליח לעורר לחזק ולאמץ את חברי האיגוד ואת כל הרבנים, אשר למרות הלחץ מבחוץ ולמרות הלחץ מבפנים, ימלאו את תפקיד-רב האמור בשלימותו, מבלי שיהי' עיוות הדין ומבלי שיהי' עינוי הדין.
ובשליחות וכוח התורה ונותן התורה, אשר הוא רק הוא שולט ומנהיג את כל העולם כולו, יקימו קהלות קדושות בישראל וינהלום בדרך העולה בית א-ל מתוך הרחבה בכל.
עדי יקוים היעוד: והקימותי עליהם רועה אחד ורעה אתהן את עבדי דוד.
בכבוד ובברכת הצלחה בעבודת הקודש לחזק תורת אמת, אמת הוי' לעולם, ולהפיצה.
מ. שניאורסאהן
פחות מחודש לכנס הארצי של נשי ובנות חב"ד, והכרטיסים כבר אזלו, כמעט, לכנס הבוקר. לכנס הצהריים מכירת הכרטיסים בעיצומה, דרך המערך המשודרג שנפתח השנה, באמצעות אתר הרישום או בטלפון באמצעות נציגת מכירות.
בסימן "ארמוניה- הרמוניה", סקרנו בסקרנות את נושאי הכנס המופעים בהזמנה. מצאנו שם הרמוניה בין שמיים לבריות, בין גשמיות לרוחניות, בין הפכים ובין קצוות בחייה של עקרת הבית- עיקר הבית, ובין ימים של טרום גאולה- לגאולה האמיתית והשלמה.
האמנם? האם גשמיות ורוחניות יחד יהלכו?
וכיצד? איך ניתן לגשר בין שמים לארץ, להפגיש קווים מקבילים ולשאת הפכים?
דומה, כי הכנס עצמו הוא משל לכך. המפגש המדהים של תכנים עמוקים, חסידיים ומרגשים, המקבלים ביטוי מלא רושם ועוצמה בכלים החדשניים ביותר, באפקטים המתקדמים, באור ובקול, בצליל ובמחול, חורת בלבנו, המשתתפות, את ההרמוניה הייחודית, מידי כנס, שנה אחר שנה.
אך בכל זאת, איך מתרגמים זאת לחיי המעשה, יום יום, שעה שעה?
"את זאת, כמובן, נראה בכנס" מחייכת הרבנית הינדה גערליצקי, יו"ר הכנס. ובכל זאת ניאותה לשתף ולחשוף מעט על ההרמוניה הנפלאה הזו.
"ארמוניה- הרמוניה" מביאה בכנפיה חידושים מרעננים:
מופע פתיחה מרתק ומטלטל, מימי בראשית לנשיאות הרבי.
שיתוף וידיאו בינלאומי – משא מרתק מפי הגב' חנה גנזבורג, ארה"ב.
קטעי דרמה סוחפים- הפקה בלעדית לכנס- הגב' יהודית לזרוביץ', מההצגה אם המלכות, בתכנית אמנותית חדשה ומרגשת.
קטעי וידיאו נדירים ומיוחדים.
ולצד החידושים- מיטב המסורת של הכנסים: סיפורים אישיים מרגשים, הרצאות מרתקות, מחולות ומופעים אטרקטיביים, לימוד משותף, מולטימדיה, ראיונות, ועוד ועוד.
"הרבי רוצה שתהיי כאן, וגם הרבי נמצא עמנו כאן בכנס, מידי שנה" טוענת בלהט המיוחד לה הרבנית גערליצקי. "ניתן להרגיש זאת במוחש, באוויר יש רטט של התרגשות, אחדות והתקשרות. זו הזכות שלנו, זה היוקר המיוחד שהרבי רוחש לנשי ובנות חב"ד. אשרינו!"
מכירת הכרטיסים במוקד המשודרג, באתר הרישום : www.eventim.co.il/habad
ניתן לפנות גם בטלפון לנציגת מכירות: 03-5111791








בערב קיצי ולא מהביל של שלהי חודש סיוון הגענו לירושלים קבוצה של אנשי עסקים, יהלומנים, נדלניסט ידוע ואשת תקשורת בכירה. באוויר עמדה צינה ירושלמים טיפוסית. דיילת חביבה עברה בינינו עם סלסלה וביקשה להניח את מכשירי הסלולר בתוכה.
את הקושי להיפרד מקופסת התקשורת שלנו, אין צורך לתאר. הניתוק הכפוי יצר תחושת אי-נוחות בקרב המתאספים. לא לחינם נדרשנו לוותר על ערוץ התקשורת הזה. היה זה ערב מיוחד (דינר) שנועד להעלות את המודעות לילדים בעלי לקויות תקשורת, או כפי שהם נקראים על הספקטרום האוטיסטי.
כשאני למדתי בבית הספר לא ידענו איך קוראים לזה. היו בנות שלא הקשיבו והתכנסו בבועה שלהן. איש לא אבחן אותן. הן היו חלק אינטגראלי מהכיתה ואיש לא הציע להן טיפול אישי ויחידני.
עכשיו יש מאבחנות ומורות מסורות וכיתות מיוחדות, וכיתות משלבות וכל כך הרבה פיתרונות לבעיה שאיש לא ראה כבעיה בילדותי.
בארגון 'סולם' שארגן את הערב המדובר מצאנו בניין עמוס בכיתות "תקשורת" עם טיפול יחידני לכל ילד וילד לפי צרכיו הייחודיים. בסוף הערב, כאשר החזירו לנו את האפשרות לתקשר, הצלחנו להפנים עד כמה נחוצה התקשורת למין המְדַבֵּר. נשמנו לרווחה ומיד מיהרנו לבדוק כמה שיחות לא נענו…
דחוס, לא שמן
גם השבוע, כמו בכל שבוע, אני ניגשת לפרשת השבוע בהדרת קודש ומחפשת בה את מה שעליי ללמוד ממנה. חשבתי ללכת על הקנאה שהביאה למחלוקת של קורח, אבל זה היה "כבד" מדי, "מטריד" מדי ולא זרם לי.
לפתע צד את עיני מאמר שכתב הרב יוסי גולדמן, שליח בקהילה היהודית ביוהנסבורג תחת הכותרת "הפוליטיקלי קורקט של קורח". אופס. זה כבר נשמע מעניין. מאוד מעניין.
אבל לפני, הנה בדיחה על תקינות פוליטית. בדרך ידוע עלה לבמה בערב התרמה לארגון מפורסם. הוא כחכח בגרונו ואמר: "הרב התקשר אליי וּביקש ממני לא לספר בדיחות. אחד מחברי הועדה המתכננת הזכיר לי שלא להיות גזען, אנטי-דתי ושלא לערוך הפליות בן אדם לאדם. אדם נוסף השביע אותי שלא להעליב אף עדה. ובכן, גבירותיי ורבותיי, לילה טוב לכם"… למותר לציין כי הסיפור או הבדיחה, ממחישים היטב את צרת התקינות הפוליטית העוטפת את השיח שלנו.
זה הסיפור של קורח. "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'?". חברים, מה שאתם עושים זה לא תקין פוליטית. אתם ממנים קרובי משפחה וזה לא נראה טוב מבחינה ציבורית. אכן. אם זה לא היה רצון ה', זה היה ממש לא תקין.
מעניינת העובדה שלמרות שהתורה מדגישה לא אחת את הכבוד שיש לנהוג בברואים ואינה מטשטשת את העובדה שכל בני האדם נולדו שווים, היא לא מתביישת להכריז שעם ישראל הוא עם סגולה – העם הנבחר. אלא שהבחירה הזו לא עושה אותו "שווה" יותר, אלא מחויב יותר לערכים של צדק והגינות. פוליטיקלי קורקט? לא. קורקט יספיק.
המורה הרוחני שלנו, הרבי, הסביר לפי המדרש: קורח אסף את אנשיו והם עטו לבושים עשויים מ'תכלת' שמשתמשים בו לעיטור הציצית. "בגד שעשוי כולו 'תכלת', האם מחויב בציצית?" הקשו הללו על משה רבנו. כשהשיב בחיוב, צחקו ולעגו לו: "אם פתיל אחד של 'תכלת' פוטר בגד שלם, האין זה תקין שבגד שלם של 'תכלת' יפטור את עצמו?"… "כל העדה כולם קדושים", אז מדוע אתם "מרימים" את עצמכם מכל הקהל הקדוש?
לא. צריך לקרוא לילד בשמו. רופא הוא רופא לא בגלל החלוק הלבן ונכון שכל האנשים נולדו שווים, אבל לא כולם יכולים לרשום תרופות. אם לא נאמר זקן אלא מבוגר, זה ישנה את גילו של האדם? אם נאמר מאותגר שכלית ולא מפגר, זה יגרום למאותגר להפוך למהיר תפיסה? ה"גמד" יגבה אם נקרא לו קטן קומה? וה"שמן" ירזה אם נקרא לו מלא? (או כמו שחמותי אומרת על בנה שהוא "דחוס"…).
@תקינות, לא בכל מחיר
למעשה, יש הסבר לתקינות הזו. ההסבר הוא שהטרמינולוגיה יוצרת מציאות. השיח משפיע על המציאות ומשנה אותה. איך שאדם מתבטא, כך הוא מבין וחש את הדברים.
אבל… חשוב לזכור, אין שום סיבה לשטח את המציאות. אי אפשר לשטח אותה באמצעות כפיית תקינות פוליטית. בתוך העם היהודי, חלק הם כוהנים, חלק לווים, ורובנו שייכים לשאר שבטי ישראל. יש לנו רופאים ועורכי דין, כוהנים ונביאים, וכמובן רבנים, צדיקים ואפילו מקובלים…
אז מה? עדיין "אתם ניצבים היום כולכם". אין בעיה עם תקינות פוליטית כל עוד היא לא באה לחתור תחת אושיות החברה כפי שביקשה קורח לעשות. בחיי היומיום אין סיבה לא להשתמש במילים "תקינות" שיכולת למנוע מחלוקת. אבל כאשר התקינות היא זו שיוצרת אותה, אנחנו בבעיה. זאת אומרת היינו, עכשיו כבר לא. כי "משה אמת ותורתו אמת" וזה קורקט גם אם לא פוליטיקלי.
אני אוהבת כל יהודיה גם אם היא שונה ממני. ואת?
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו