בקרוב תתקיים התוועדות חסידית וכנס הצדעה לצוות תשרי – אש"ל 'הכנסת אורחים' מכל השנים ומכל הדרגים.

ההתוועדות תתקיים באולם בית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד ביום חמישי איסרו חג שבועות בין השעות 16:00-19:00.

תכנית אומנותית, שיר נושא מיוחד, התוועדות חסידית ועוד.

המארגנות מבקשות לאשר השתתפות בהודעת SMS למספר:

0548368101

או לכתובת מייל:

[email protected]

מוזמנת בחום!

"והחי יתן אל ליבו"

אומרים שצריך להמשיך את דרכו של הנפטר. זה עושה טוב לנשמה ו..  גם לנו….
כששמעתי את זה חשבתי לעצמי: ילדה בת 10 חודשים.. מה כבר הספיקה לעשות?
זה בטח לא קשור אלינו!
ואז נזכרתי כשישבו שבעה שמעתי מהרבה מטיילים שאמרו:
"איך יכול להיות?!?!? הג'ינג'ית החייכנית הזאת.. זאת, שלא הפסיקה לפזר חיוכים לכולם.. גם להודים..:)"

הבנתי, שגם מילדה כזאת קטנה… אפשר ללמוד הרבה.​

בעז"ה בלי נדר, מקבלת על עצמי, שאקבל כל בנאדם באשר הוא, עם חיוך!!

__

מינה גרומך הנה דודתה של התינוקת דבורה לאה גאולה גרומך ע"ה בת השלוחים להאמפי שבהודו שנפטרה בפתאומיות לפני מספר שבועות.

עוד בנושא:

קליפ מרגש: יום הולדתה הראשון של גאולה גרומך ע"ה

השליחה מספרת: חיי שליחות בהאמפי, הודו

השליחה מפונה כותבת בכאב: ל-מ-ה??! עד מ-תי???

טרגדיה בלתי נתפסת: בת השלוחים בהודו נפטרה

"יש המון התפרצויות אלימות כעת באודסה" אומרת חיה וולף שליחת חב"ד לעיר, "אבל זו טעות לחשוב שאנו מתכננים לעזוב".

לעת עתה נציגי חב"ד בעיר נוקטים באמצעי זהירות, מנסים להרגיע את הלחץ ולהמשיך בסדר היום הרגיל הכוללת פעילות נרחבת בעיר. בנוסף, הוסיפו תגבור אבטחה בכל מוסדות חב"ד באזורים בהם האלימות קשה ומאיימת.

חיה וולף, שליחת הרבי באודסה מספרת:

"גם בימים הקשים, בהם האלימות והקרבות הרסניים ומחריבים – מגיעים עד 80 אחוז מילדי מוסדות חב"ד ללימודים הבלתי פורמליים. הפעילות החב"דית במקום ממשיכה לפרוח. הקרבות אמנם בלתי צפויים, אך חשוב לציין" היא מדגישה, "שהם לאו דווקא נגד יהודים".

אודסה מאכלסת כ50,000 יהודים המחזיקים בתפקידים חיוניים בעיר. כשחיה נשאלת על פוליטיקה היא עונה "הקהילה היהודית מעולם לא היתה מעורבת בפוליטיקה. אנו מעונינים להמשיך בפעילות חינוכית וחברתית, ולהעצים את מפעל השליחות. נעבוד עם כל ממשלה שתבחר".

הרב אברהם וחיה וולף התיישבו באודסה בשנת 1992 ומאז בנו קהילה יהודית תוססת וחמה. פעילותם כוללת: שני בתי יתומים, רשת גני ילדים ובתי ספר, תכנית במכללה, מרכז לקשישים, בתי כנס, מקוואות ובתי תמחוי.

חברות יקרות!

בשאלון אנחנו מבקשות לבדוק עד כמה אנחנו, הבנות לוקחות חלק במבצעים של הרבי מלך המשיח.
המטרה היא לראות איפה אנחנו עומדות, ומשם – איך אפשר להתקדם.

 לחצי כאן – לכניסה לדף השאלון

השאלון אנונימי, אין צורך בכתיבת שמך ופרטים מזהים ומיועד לכל הגילאים.

אז..
זה הזמן להיות אמיתית, ולכתוב בדיוק מה שאת,

וגם-
להפיץ הלאה לכמה שיותר נשים ובנות.

ככל שיהיה יותר – נוכל לעשות יותר.

תודה מראש 🙂 משיח נאו!!

ביום שני שעבר, קיבלה השליחה מרת דבורה חייטאק אות כבוד מהממשל הקנדי, כחלק מחלוקת אותות שנתית לעשרים ושש נשים שנבחרות לציין את עזרתן יוצאת הדופן עבור נזקקים.

השליחה פעילה בקהילה היהודית באוטווה זה למעלה משלושים שנה, בין היתר בסיוע לנזקקים, פעילות עם ילדים מיוחדים ועוד.

לאתר נשי ובנות חב"ד נמסר זה עתה ממארגנות מבצע הנש"ק לפני הזמן פורץ ושועט לקראת הגאולה. נשים ובנות עקשניות החליטו להמשיך במלוא התנופה וצברו עד כה 1637 שעות שחטפו מהחול אל הקודש שהם 68 ימים ו 5 שעות!!

ילדות רבות השתתפו ביום הכרות ופעילות, שהתקיים ביום שישי ב' אייר, לקראת כניסתן בשנת הלימודים הבאה לבית חינוך 'אוהלי תורה' ביסוד המעלה.

הבנות בליווי אמותיהן נהנו מיום חוויתי ומגוון.

תחילה הוצגו לפני הילדות דילמות וחששות העולים בראשה של ילדת גן לקראת המעבר והבנות העלו יחד פתרונות להצלחה.

בשלב הבא עברו הבנות לדוכן אפיית חלות. הן קיימו במשותף את מצות הפרשת חלה. ואחריה כל בת קיבלה חתיכת בצק ויצרה לחמניה אישית.

לימוד רעיון מפרשת השבוע חתם את היום, כשבהמשכו יצרו הבנות יצירה הממחישה את הנלמד ושחקו משחק לסיכום.

הבנות חזרו הביתה, ביד אחת אוחזות בערכה אישית שכללה משחק אותיות, שי אישי והלחמניה  שנאפתה על ידן. ביד השניה – קרטיב. ובליבן, אושר וציפיה לקראת השנה הבאה.

ליצירת קשר 054-2527704 / 0584419770

יצאתי לדרך בטוחה ומאורגנת.

"עכשיו אני הולך ללמוד גיור" הכריז בני ראובן בשבת בבוקר. "הנושאים שנתחיל ללמוד בכולל בזמן הקיץ, הם מילה וגרות". טוב, אני מבינה שיש ללמוד מילה שכן האב חייב למול את בנו, מה גם שרק השבוע הוא זכה לחבוק בן שני ברוך ה', אבל גרות? מה יש לו ללמוד על-כך?

ב-18 החודשים האחרונים ליוויתי את תהליך גיורן של שתי בנות צעירות ונחמדות. מדובר בשתי בחורות ישראליות לכל דבר. צבא – עשו. במזרח – טיילו. הן לומדות לתואר ראשון ועובדות בחברת כוח אדם על מנת לממן את הלימודים. הן מתגוררות בחולון ובת-ים, ממש ישראליות קלאסיות. אלא מה, ככה, פתאום, באמצע החיים, הן גילו, כל אחת בדרכה, שהן לא ממש יהודיות.

"זה היה שם כל הזמן", סיפרה לי סאשה, "אבל אף פעם לא התפניתי לבדוק זאת ברצינות". עכשיו, כאשר הן מתקרבות לסוף העשור השני בחייהן, החליטו השתיים לעשות את השינוי המתבקש וכמו כל בוגרות החינוך הבולשביקי הנוקשה, הן לקחו את הלימודים ברצינות. "אנחנו לומדות כל שבוע את ההלכות ואת המנהגים שעלינו לדעת. אנחנו לומדות כיצד להקפיד על קלה כבחמורה".

הקושי הגדול שלהן היה למצוא משפחה שומרת מצוות שתלווה את התהליך ותארח אותן למשך חודש בביתה. הבנים בבית לא כל-כך אהבו את המעבר ליין מבושל, אבל הבינו את חשיבות העניין. זה לא נגמר באירוח. אנחנו נדרשים לענות להן על המון שאלות בעיקר בשבתות ובחגים. נזקקתי לא אחת לפתוח ספר על מנת לענות להן על שאלות שכלל לא היו עולות בדעתי.

רגע השיא של התהליך היה כאשר הבנות ביקשו ממני לבוא לבית הדין ולספר על התקדמותן. התייצבתי בשעה היעודה ומצאתי אותן רועדות וסמוקות. בהגיעי יצאה מחדר הדיונים בחורה אחרת, לבושה בצניעות כיאה לבת ישראל. היא ניגשה לבחורות "שלי" ואמרה להן בקול רועד: "עברתי. זהו. אני יהודיה כשרה". הן חיבקו ונישקו אותה והיה ניתן לחוש את המתח שבאוויר.

סופו של דבר, אחרי חצי שעה מורטת עצבים בה תושאלה ונחקרה כל אחת מהבנות, הוזמנתי אל הדיינים על מנת לענות על כמה שאלות. הדיינים רצו לדעת עד כמה מתכוונות הבנות להמשיך ולשמור תורה ומצוות. דקות ספורות לאחר מכן נכנסה אולגה לחדר ולאחר אמירת "שמע ישראל", פרצה בבכי חסר מעצורים. לא יכולתי שלא להתרגש. הרגע הזה בו את רואה מול עינייך כיצד אדם ממש "נולד מחדש",

הופך מגוי ליהודי ומשנה את מהותו הרוחנית, הוא רגע מרטיט. אולגה הייתה לאסתר וסאשה התעקשה על רבקה. בשבת הבאה כאשר חזרו לביתנו, הן כבר היו יהודיות לכל דבר ועניין. שוב לא נזקקנו ליין "פטישים" מבושל. כבר לא נדרשנו "לדאוג" שהן תחללנה שבת לפחות פעם אחת. פתאום הרגשתי שנולדו לי שתי אחיות כאשר הן עמדו לידי בבית הכנסת בעת שבירכו את החודש. עכשיו רק צריך למצוא להן שידוך יהודי כשר. רעיונות יתקבלו בברכה…

—

בפרשת השבוע בה נצטווינו על השמיטה (שאוטוטו מגיעה אלינו), מסבירה התורה הקדושה את הרציונאל שמאחורי המצווה – "כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי". נסו לרגע להיכנס לראשו של גר ותבינו עד כמה אנו צריכים להודות לה' יתברך שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ואת מצוותיו.

ואם כבר הר, הר סיני, אז הנה סיפור מימי ילדותי. כבר בגן הילדים קיבלתי סירוב. היה זה כאשר המחזנו את "ריב ההרים". ומה לעשות, אני נבחרתי להיות הר תבור. לא עליי בחר ה' לתת את התורה. לא אשכח את הבגדים היפים שלבשתי יחד עם חברותיי ההרים הגאים: חרמון, כנען, תבור וכרמל. רק הילדה שנבחרה להיות הר סיני הולבשה ביוטה אפרורית ללא פרחים וצמחייה ודווקא היא זו שזכתה לקבל את התורה.

מאוחר יותר, כשבגרתי, הבנתי מדוע חיפש הקב"ה הר לתת עליו את התורה הקדושה ולא בחר במישור או בבקעה. באחת משיחותיו של הרבי, מצאתי את התשובה לכך. הרבי הסביר כי כדי להיות יהודים, כדי לשמור ולקיים את המצוות, אנו נדרשים לתקיפות של הר. יהודי צריך לעמוד בגאון ובתוקף על יהדותו ולרומם את בטחונו העצמי, לא ליבוש מפני המלעיגים ולהיות גאה בדרך שבחר. ויחד עם זאת להיות כמו הר סיני – שפל רוח המצמצם את מקומו ומתבטל בפני הקב"ה.

אני גאה להיות יהודייה וחסידה של הרבי. ואת?

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

[email protected]

עוגיות בצורת ציצית לכבוד כוכבי ל״ג בעומר ילדי החלאקה:

כעשרים עוגיות. מומלץ להכפיל או אפילו לשלש כמות אם יש הרבה מוזמנים!

125 גרם מרגרינה רכה
1 חלמון ביצה
2 כפות מים קרים
100 גרם אבקת סוכר
2 כוסות קמח

שמים בקערת המיקסר עם וו לישה K את כל החומרים מלבד הקמח.
מעבדים לתערובת קרמית וחלקה.
מוסיפים את הקמח וממשיכים לעבד עד לקבלת בצק גמיש ורך נח לעבודה. (אם הבצק דביק להןסיף מעט קמח.)
מקמחים משטח עבודה. מרדדים את הבצק לעלה בעובי 3 מ״מ.
עם סרגל ארוך מודדים וחותכים בסכין חלקה קוביות בגודל 5×7 ס״מ.

בעזרת הקצה השני של צנטר גדול עגול ( או על קורצן עגול אחר שיש לכם)  קורצים 3/4 עיגול מהרוחב של המלבן למעלה כדי לקבל צוואר לציצית.
אופים בחום של 150 מעלות כ25 דקות עד שהעוגיות נאפות. העוגיות נשארות בהירות וזה בסדר.

מכינים ציפוי אייסינג:

בקערה אחת מכינים ציפוי סמיך. עם ציפוי זה נסרטט  מסגרת סביב העוגיה. אחר כך נכין את אותו הציפוי רק דליל יותר. עם הכפית הכי קטנה שיש נמזוג את הציפוי הדליל שיזלוג עד ׳המסגרת׳ שיצרנו. כך הציפוי יהיה מדוייק ומקצועי ככל האפשר.

לציפוי הסמיך 2 כוסות אבקת סוכר ו4 כפות  מים.
לציפוי הדליל 2 כוסות אבקת סוכר 6 כפות מים.

להתחיל עם הציפוי הסמיך- למלאות שק זילוף או שקית עבה עם חור ולשרטט פס מסביב לעוגיה.

עכשיו למלאות שק זילוף עם הציפוי הדליל ולמלאות- לצפות את שאר העוגיה בעדינות.

מצפים כך את כל העוגיות.

נותנים קצת להתקשות.

לפסים השחורים של הציצית:

להמיס 50 גרם שוקולד מריר בשקית קשורה בעדינות במיקרוגל.
או לשים את השקית עם השוקולד בתוך קערה עם מים רותחים למספר דקות עד שהשוקולד נמס.
לחורר חור קטנטן ולייצור שני פסים שחורים לציצית.
טיפים:
אם מכפילים כמות כדאי לכסות את בבצק בניילון כי הוא מתייבש די מהר.
החום בכל תנור שונה אז כדאי לבדוק את העוגיות לפני סוף זמן  האפיה לוודא שהן לא משחימות. העוגיות אמורות להשאר לבנות.

אם נגמר לכם האייסינג ונשארו עדיין עוגיות אפשר להכין כמות נוספת קטנה יותר.
בצק זה מצויין לכל צורה שתרצו להכין כדאי לשמור את המתכון!

בתחתית המתכון:
החורים שרואים בתמונות היו אמורים להיות בכדי להשחיל חוט רקמה לבן שהציצית תראה ממש אמיתית אבל מפאת קוצר הזמן החלטנו לוותר על שלב זה… עמכם הסליחה!
נקודה נוספת לפני תחתית המתכון:
הבצק בתמונות מסויימות נראה כאילו עבר רעידת אדמה! הוא נראה כך כי ישב הרבה זמן ללא כיסוי והתחיל להתייבש. לכן הטיפ הנל קורא לכולם לכסות את הבצק בניילון עד שמוכנים להשתמש בו.

וטיפ נוסף- העוגיות אינן מתפשטות. אין צורך לשים במרווחים בתבנית אפשר לצופף

כדאי להכין כבר השבוע ולהקפיא עד ל"ג בעומר ולהפתיע את הילד והאורחים עם העוגיות המושקעות!

בהצלחה רבה!

__

הכנת את המתכון? נהנת? כתבי לנו פיבדקים במערכת התגובות.

ובנוסף, שתפי את הגולשות במספר תמונות מהתוצר המוגמר. 

[email protected]

עבודת מידות הוא נושא חשוב ויקר ערך ביהדות, מה שבעולמות אחרים יחשב כפרייריות כניעה ביטול ערך עצמי ייחשב אצלנו כשיא העידון ויעמוד בפסגת השאיפות. ולמה בעצם? כי היהדות מעריכה אנשים שמתגברים על הנטיות הטבעיות שלהם, כיוון שכל בסיס אמונתנו נשען על האמונה שצריך להתקדם ולעלות, יהודי תמיד מהלך, תמיד בשאיפה להיות טוב יותר.

אז כולם באמת עולים ומתקדמים? זהו, שעל הפרוטוקול זה נשמע פשוט מאוד אבל בעצם בהתמודדויות הקטנות של החיים זה לא קל בכלל. אך יש פעמים שאת עצמך רואה דמויות שונות ומיוחדות שמאירות לך את הדרך והם נותנות לך את הכוח, את חושבת לעצמך טוב, זה רק הם אבל בתכל'ס זה מעלה גם אותך.

השבוע זכיתי להיפגש במקרה מסוג זה, זה קרה ביום שישי לחוץ במיוחד עמדתי לי בתחנת האוטובוס עם כל המשפוחה בדרכי לבית הורי, לפתע הגיעה לתחנה אישה צעירה מתנשפת עם תיק צד קטן ביד אחת היא שאלה אותנו בלחץ האוטובוס לשכונה מסוימת בירושלים כבר חלף?  בשכונותינו האוטובוסים לשכונה זו מוגבלים ועל כן פחדה שהפסידה אותו, עניתי לה שאני עומדת בתחנה למעלה מחמש דקות ועדיין לא ראיתי אותו עובר.

המשכנו להמתין בתחנה עוד מספר דקות. הגברת הייתה נראית דרוכה במיוחד כשמסוף הרחוב ראינו את האוטובוס המיועד "מאיר תזדרז", לחשה לטלפון הנייד שלה "האוטובוס מגיע ואני חוששת שהוא האחרון". האוטובוס כבר היה ממש בתחנה ו"מאיר" עוד לא הגיע.

ההיא התחננה בפני הנהג "בבקשה בעלי עוד דקה פה"… אך הנהג יתעקש שהוא עוזב ונסע לו לדרכו. את האכזבה הרבה בהבעת הפנים שלה לא ניתן היה לפספס, מבטי לכד אותה עוד משחררת ת"אוף" המעוצבן הזה, שלא תמיד חושב ברגע הנכון על מושגים כמו "השגחה פרטית"…

ואז ראיתי דבר פלא ברגע שבעלה הגיע בריצה מעוייף לעבר התחנה בבת אחת הבעת פניה השתנתה לגמרי ממבט כועס ומכווץ למבט מאיר ומחייך.

"אז מה, הפסדנו"? הוא שאל בחשש

"כן", היא ענתה ברוגע "אבל לא נורא אפשר לקחת מונית"…

"אני כל כך מצטער"…הוא ניסה להתחיל להגיד..

 והיא "נו שטויות הייתה לך עוד עבודה רבה בבית, אני זו שברחתי"…

 לא משנה מה היה בבית ומי הוא האשם אני שעקבתי מבלי משים אחרי כל המהלך, הייתי מוקסמת!

 הבחנתי במאמץ הרב שעלה לה החיוך, המילים הטובות, והערכתי!

 לא בשמיים ולא מעבר לים היא, כל אחת אם רק תרצה באמת ותעמוד בתנועה של רצון להתעלות,

 תוכל לעשות זאת!

 באחת משיחותיו הקדושות אומר הרבי, ספירת העומר נקראת כך על שם קורבן העומר שהיה מוקרב משעורים-מאכל בהמה. הבהמה מסמלת את הנפש הבהמית, הנטיות הטבעיות שלנו, הכעסים, הפינות הקטנות שדווקא בהם עולה לנו "הפיוז"… דווקא עליהם יש להתגבר ולהקריב אותם לכבודו עידויתברך!  בעז"ה שנזכה לנצל ימים אלו ואת הנתינת כוח שבהם! לחיים! לחיים ולברכה!