שירה: בערל צוקער

אורגניסט: לוי אוטינסקי

נעמה טוכפלד, מנהלת פרסום ומותג ברשות הטבע והגנים. רעיית הרה"ח ר' מתי טוכפלד – הכתב הפוליטי בעיתון 'ישראל היום'

20 שנה מיום ג' תמוז ה'תשנ"ד, מה זה אומר לך?

שהוא עוד שניה מתגלה.

מהי אמונה בשבילך?

משהו ערטילאי שככל שמרגישים אותו חזק יותר, ככה קשה יותר להסביר אותו. ועדיין, אנו מחוייבים לשים את האורות בכלים, לכן אמונה זה משהו שאתה הולך איתו, חי אותו נושם אותו וגם מדבר אותו ולמרבה הפלא- זה עובד. 'חזקה על תעמולה שאיננה חוזרת ריקם'. רק להתגבר על המניעות הפנימיות ולדבר. ה' עוזר, והרבי כבר עושה את הפעולות משם.

 אתם מתעסקים בפעילות עם העולם הגדול. עולם מלשון העלם – בו לפעמים המציאות מטשטשת את האמונה, איך שורדים?

האמת, בתחומים שלנו זה קשה עד בלתי אפשרי. פוליטיקה פרסום וכסף זה קליפות קשות, אלא אם כן באים עם הרבי ואז הכל אפשרי. אנחנו רואים ניסים ומהפכות על כל צעד ושעל. דברים שאי אפשר בכלל להסביר אותם בשכל אלא אם כן מבינים שזו פעולה של הרבי ואם זוכרים לשים את השכל בצד ו'להביא' איתנו את הרבי לכל מקום- קורים פלאים. כפשוטו.

 את הרי התקרבת לאחר ג' תמוז, בתקופה בה אנו לא זוכים לראות את הרבי מלך המשיח, היכן הרבי תפס אותך?

במקום הכי בלתי צפוי. זה לא היה בהודו ולא במסע לחיפוש עצמי. בכלל לא ידעתי הרבה על הרבי. אבל הרבי לפעמים 'דג' אותך ומתחיל להצעיד אותך צעד צעד לעבר האמת. מבחינתי הטריגר היה ההתנתקות שבה נסדקו והתפוררו כל האג'נדות שהאמנתי בהן. הייתי ילדה מאוד תמימה ואידיאליסטית. במובן מסויים אני עדיין- אבל מאז לקחתי את כל הכוחות לצד של הרבי. אשריי וטוב לי.

 וזה לא מנוגד להגיון? להתבטל ולהתמסר כליל לדמות אותה לא ראית מעולם? (בעיני בשר כמובן)

הגיון זה דבר שאני לומדת להמעיט פחות ופחות בחשיבותו. לא כי הוא לא חשוב, אלא כי הוא לא תמיד משחק תפקיד, בטח לא ליהודי מאמין, בטח לא בענייני משיח וגאולה. אגב, אם מחפשים הגיון אז אפשר להסביר גם בכלים הכי הגיוניים ורציונאליים את עובדת היותו של הרבי חי וקיים, בגוף גשמי ושהוא מלך המשיח. אולם אצל הנשים שידוע שאצלן הרגש האמונה הוא חזק יותר ובלי דיבורי סרק זה פחות נצרך.

 בתור דמות שמשפיעה על נשים רבות אחרות, איך תופסים בעולם את ענין האמונה ברבי כמלך המשיח לאחר ג' תמוז?

 קצת מצחיקה אותו ההגדרה הזאת, כי אני על עצמי בקושי מצליחה להשפיע 🙂 מה שכן יש לי משפיעה והיא עושה עבודה טובה.

לעצם העניין- אין פה שאלות. קודם כל מכריזים ללא כחל וסרק: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. בכל מקום ובכל זמן בלי להתבייש ובלי להתבלבל. הסברים מפולפלים- אחר כך. מפליא ומדהים עד כמה זה נתפס ומתקבל. בכל מקום! מניסיון אישי. כמובן,  צריך ואפשר גם לדבר על הקשר לרבי, המופתים, ההתקרבות ממקום כאילו קרוב, אבל רחוק אל הרבי והיתרונות העצומים שזה נותן. אבל קודם כל ולפני הכל, וגם בסוף לקינוח- יחי!

פרסי שלושה בצלים. שימי בתחתית תבנית רחבה.  

הניחי ארבע או חמש עלי דפנה על גבי הבצל.
פזרי מלח פלפל ומעט פפריקה.
הניחי את כרעי העוף על הכל.

פזרי תבלין גריל עוף בנדיבות על חלקי העוף. מלאי כוס במים מהברז ומזגי בזרם דק בינות לחלקי העוף.

המים צריכים להגיע לשליש מגובה העוף.

כסי בנייר אלומיניום. צלי בתנור בחום של 200 מעלות כשעה.

הסירי את הכיסוי, הגבירי את בחום למאתיים חמישים מעלות וצלי עוד עשר דקות. אם אוהבים יותר שחום למעלה אפשר לצלות עוד עשר או עשרים דקות ללא כיסוי.

שימי לב: אם התבנית הולכת  לשהות על הפלטה/ בלעך לכמה שעות מספיק לצלות את העוף שעה כפי שמוסבר לעיל.
אם את רוצה להגיש עוף זה לארוחת ערב כדאי לצלות עם כיסוי כשעה וחצי, ואז עוד צליה נוספת להשחמה.

השיעור נוסד לע"נ השליח הרב יעקב שמולביץ

מביטה בדמותך הגדולה

את עצמי בה למצוא רק חולמת

אפופה כל כולך בהילה

ועדין כל כך נעלמת.

חבויה בין מעטה של צניעות

למעטה ענווה עצומה

ואני מחפשת ותרה,

אך את עודך תעלומה.

בכל זאת, הרי דור עיקש זה,

אז למדתי לא לוותר

ומדמותך, אשת חיל, אני נפעמת

וחייבת לדעת יותר.

כי הרי אם הרבי אבינו

וכל ילדיו בני העם,

אז בעצם את- היא אמא,

ובניך כולנו, גם.

את, האחת והיחידה,

שנותרת לבדך ימים,

והקרבת חיים שלימים

ונתת לנו את הרבי, לחסידים.

את, שקיבלת אותו ללא תנאי

והיית שם עד בלי די

כן, היית עבורו לבית

ואני, בוודאי,

מתפללת להיות כמותך,

רעיה המקבלת באמונה

שאצליח ביננו לחבר באמת

ולהשרות שכינה.

את, האחת והיחידה,

ששאל אותך ילד תמים,

הרבנית, היכן הם ילדיך?

ואת חייכת,

ואמרת- ילדי, הם כל החסידים.

ודאגת להם לילה ויום,

ושלחת חבילות,

ועמדת שעות

וקיבלת את אלה, יחידי הסגולה

שזכו לבוא אל ביתך,

כאילו היו הם בניך ממש,

כאילו היו משפחתך.

והרמת את השפורפרת לכל רחבי תבל

ועמלת עבור שלוחייך עד בלי די

ואני בוודאי,

מתפללת להיות אמא כמותך,

לא רק בדאגה ובמסירות,

כי אם גם בטוב ליבך,

ובסבלנות, אוי, הסבלנות…

את האחת והיחידה

נסיכה לבית רבי, מלכה

שרק מעטים הכירו

וגם הם, עדין טיפה.

כי את שברחת מכבוד

וחמקת מכל צל של שררה

את שנסתרת בביתך

ולך לא קשרת עטרה

את המופת המודל,

את הגילוי שהולך וגדל

את תשבי שם בראש השולחן

עם נשות ישראל בסעודת לוויתן,

את תגלי עלינו אור עד בלי די,

ואני בוודאי,

מתפללת, ומייחלת,

להיות שם בקהל הגדול

ולפגוש את מבטך

ולו לשניה בודדה

ולומר לך, האחת והיחידה

אמא, תודה

"התינוק נולד זה עתה, ועדיין אינו מבחין בין אור לחושך, בין מתוק למר. עם זאת, כיון שיצא לאויר העולם ויש לו עינים לראות את העולם, צריך להשתדל שמול עיניו תהיינה אותיות האלף–בית, שמצירופיהן נתהווה כל סדר ההשתלשלות (סדר התהוות הבריאה)". זה נשמע כמו פתיחה מוצלחת לכתבה, אבל זהו ציטוט מדוייק של דברי הרבי מה"מ (שערי הלכה ומנהג יורה דעה, עמוד רכא).

שאלה: הוא קטן, מה הוא כבר מבין?

"אומרת ״תורת אמת״ שתיכף ומיד משעה שהתינוק יוצא לאוויר העולם, מושפע הוא מכל מה שקורה מסביבו, גם כאשר יש מקום לחשוב שאין כל נפקא מינא בדבר, מכיון שבלאו הכי אינו מבין מאומה.

 כלומר: לא זו בלבד שהתינוק מושפע מהמאכלים ומשקים שאוכל ושותה — דמאי קא משמע לן?! [זה דבר פשוט, שאין צורך ללמדנו, כי] הרי הם נעשים דם ובשר כבשרו! — הנה עוד זאת, גם כל מה שמתרחש מסביבו של התינוק יש לו השפעה על נפשו של התינוק, ודבר זה בא לידי ביטוי בשנים שלאחרי זה" (שערי הלכה ומנהג, יורה דעה, עמוד רכב)

"בדורות האחרונים כבר הסכימו חכמי הרפואה בכך, שדברים שרואה ושומע אפילו תינוק בן יומו משפיעים עליו גם בגדלותו: אבל ענין זה כבר מובא בתורה (ומובא גם–כן בספרי חסידות מספרי הטבע וספרי רפואה), שלכן מדייקים בכל בית יהודי שהתינוקות ינשקו את המזוזה שעל פתח חדרם לפני השינה, שבה כתוב ״שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד״, שעל ידי זה נחקק אצלם ש״ה׳ אחד״ הוא השומר אותם" (שערי הלכה ומנהג, יורה דעה, עמוד רכג).

שאלה: "כשהוא יגדל, נשנה את התנהגותנו, נקפיד על בית חסידי יותר, מה זה משנה כעת?"

"ובודאי שאופן הנהגת ההורים יש לו השפעה רבה על נפשו של התינוק, גם בהיותו קטן ביותר. ויתירה מזו: אפילו הנהגתם של ההורים בתשעת החדשים שקדמו ללידתו של התינוק — ניכרת השפעתה על התינוק!" (שערי הלכה ומנהג, יורה דעה, עמוד רכב)

הנקה

שאלה: האם התינוק לא 'לוקח' מהאם רכיבים חשובים לבריאותה?

"בנוגע להנקת התינוק בעצמך, הרי שזהו דבר נכון מאד. ובפרט בשנים האחרונות, שגם הרופאים בארצות הברית התחילו לדבר ולהדפיס עד כמה שהדבר טוב – הן לאם והן לתינוק. ומה שהינך כותבת שאת רגישה, הרי שבזה אין כלל מקום למחשבות. מכיון שהוא דבר נורמלי וכך צריך להיות, וכמו שכתבו – עשה אלוקים את האדם ישר והמה בקשו וגו"" (שערי הלכה ומנהג [חלק ד עמ' מג]).

שאלה: האם החלב משפיע על התינוק, מעבר להשפעה גופנית של שובע?

"דכיוון שהחלב בא מהדם ("דם נעכר ונעשה חלב") ש"הוא הנפש" הרי, כשבני השרות ינקו מחלבה של שרה, קיבלו השפעה מנפשה של שרה, ובוודאי שהשפעה זו פעלה בהם שינוי לטובה" (מעייני הישועה – ה'תשנ"ב 114)

"ומכל מקום לא יניקו תינוק מן הנכרית… דחלב נכרית מטמטם הלב ומוליד לו טבע רע וכן לא תאכל המינקת אפילו ישראלית דברים האסורים וכן התינוק בעצמו כי כל זה מזיק לו בזקנותו" (שולחן ערוך יורה דעה סימן פ"א סעיף ז)

ציורים

שאלה: מה הבעיה ב"מיקי מאוס" או איזו חתלתולה ורדרדה? התינוק לא יודע שזו חיה שאינה כשרה!

"ישנו אמנם ״מנהג המדינה״ לקשר ענינים מסויימים עם ציור של . . ״עכבר״ (!), או חי׳ שאינה טהורה (שאין כאן המקום להאריך בזה), ולדאבוננו, חדר הדבר גם בחוברות ועיתונים שבשאר הפרטים הם על טהרת הקודש, אלא שמפני סיבה שונה ומשונה שאינה מובנת כלל, לא שמו לב (על–כל–פנים — עד עתה) שיש להשתדל שיהודי (ובפרט ילד קטן) יראה רק דברים טהורים — אבל אף–על–פי–כן, מובן ופשוט שאין צורך ב״מסירת נפש״ כדי לבטל מנהג ורגילות זו, אלא יכולים לפעול בנקל ובנקל דנקל, שמכאן ולהבא יהיו כל עיטורי הציורים בחוברות כו׳ — מדברים טהורים בלבד.

… ויש–לומר שענין הנ״ל (לראות רק דברים טהורים וקדושים) מודגש ביותר כאשר נמצאים בעקבתא דמשיחא – שאז צריכים להתכונן למעמד ומצב דלעתיד לבוא:

 לעתיד לבוא יקויים היעוד ״את רוח הטומאה אעביר מן הארץ״ ביטול והעברת כל הענינים שהם היפך הטהרה. ולכן, כאשר נמצאים בעקבתא דמשיחא, שאז צריכים ״לטעום״ מהענינים דלעתיד לבוא, "טועמיה חיים זכו" – צריכים להשתדל שההנהגה תהיה "מעין"  ובדוגמת היעוד ד"את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", לפעול בכל מקום האפשרי שישתמשו אך ורק בציורים טהורים. ויתרה מזו – על טהרת הקודש". (שערי הלכה ומנהג, יורה דעה, עמוד רכז).

סיפורים

שאלה: "אין לי זמן להקדיש לסיפור יומי לפני השינה, או בכלל – במהלך היום. כמה חשיבות צריך לייחס לסיפורים?"

"אם יהודייה, אל לה לחשוב שיש להמתין להתחזקותו של הילד, ואז, כאשר יתחיל ללכת ל'חדר', או בהכנה ל'חדר' – יתחילו לספר לו אודות הקב"ה ועל התורה ומצוותיה. אלא אפילו כאשר הוא נמצא עדיין בעריסתו (בעגלה) יש לחנכו (או לחנכה) שיקלטו ו'יצלצלו' באוזניים עניינים ואותיות מהתורה. על האם היהודייה לעשות זאת בעצמה ולא לסמוך על שליח – כפי שמספרים חז"ל על אמו של רבי יהושע בן חנניה ש"היתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה" ('התוועדויות' תשמ"ב כרך ג עמ' 1456).

"תשואות חן על סיפורי חסידים שמעתיק בכל מכתביו, ובטח יעשה כזה גם להבא ותודה מראש, וידוע עד כמה שהיו מייקרים נשיאינו רבותינו הקדושים זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע סיפורי צדיקים וחסידים, וידועה השיחה של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בזה, שספר בראשית קדם להספרים שאחריו, אף שעיקרו ורובו ככולו הוא ספורי צדיקים והספרים שאחריו הם במצות התורה וכו'" (אגרות קודש ח"ה אגרת א'תקכג)

"ועיקר גדול הוא בהדרכה לקטנים לתת להם ספורים טובים מהנהגות צדיקים נוסף על מה שיקר[א]ו באגדות עין–יעקב, כמובן במה שאפשר להם להבין מעצמם שלא יטעו בזה ולהשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב ולבוחנם אם יודעים מה שקראו ולהרגילם לספר במתון ובסדר כל מה שקראו ואחר כל ספור שיקראו נחוץ להסביר להם את המוסר–השכל ביראת שמים היוצא מספור הזה". (אגרות קודש ח"ג עמ' שט ואילך)

מודה אני

"הרמז לכך ב'ראשית עריסותיכם' מלשון עריסה – שמיד עם קומו ממיטתו אומר הוא מודה אני, כמנהג ישראל שמחנכים הקטנים בגיל קטן ביותר שיאמרו 'מודה אני' מיד בקומם משנתם." (שיחות קודש תשל"ו כרך ב עמוד 345).

"ועל–דרך זה בנוגע לתינוקת, אדרבה: על–פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה 'בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש', מובן, שאת התינוקת אפשר להרגיל באמירת 'מודה אני לפניך' בזמן מוקדם יותר מהזמן שאפשר להרגיל את התינוק באמירת 'מודה אני לפניך'. בדוגמת החילוק בגיל החיוב במצוות – שבנות חייבות במצוות בגיל י"ב שנה, שנה שלמה קודם חיוב הבנים במצוות – בגיל י"ג שנה." ('התוועדויות' תשמ"ב כרך ב' עמ' 816).

יום הולדת

שאלה: "הוא חוגג שנה, ואנחנו מתרגשים. אבל יש טעם לציין? בסך הכל, הוא לא באמת מבין…"

"וענין זה שייך גם ליום הולדתו של תינוק קטן: כאשר מגיע יום הולדתו הראשון של התינוק, במלאת לו שנה שלימה — צריכים ההורים להתנהג על–פי מנהגי יום הולדת, להוסיף בלימוד התורה ובנתינת הצדקה לזכותו של התינוק, והעיקר — להתבונן בגודל הזכות והאושר שנפל בחלקם, שהקב״ה הפקיד בידם נשמה בתוך גוף קדוש, בסמכו עליהם שישמרו על הפקדון היקר כדבעי, על ידי זה שיחנכוהו וידריכוהו בדרך העולה בית א־ל, ובלשון הכתוב: ״אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ גו׳״, כולל — לעשות ממנו ״נר להאיר״, שיאיר את העולם באור החסידות. ולכן, בהגיע יום הולדתו של התינוק, עליהם להוסיף בכל ענינים אלו ביתר שאת וביתר עוז לגבי השתדלותם בזה עד עתה" (שערי הלכה ומנהג, אורח חיים חלק ב, עמוד שיז).

לאחר שפרסמנו את מילות הפתיחה של דבורה לאה לוי עורכת המדור "התהפכא – המייקאובר החסידי" אנו מפרסמות את המדור עצמו שעוסק הפעם בנושא: תיקיפור:

נתחיל בבסיס, כאשר יש לנו דברים בסיסיים בתיקיפור ניתן להתאפר נכון. בהמשך נלמד כיצד, איך, מתי, ועוד.

היום נדבר על התיקיפור- מהם הדברים הבסיסיים שחייבים להיות בתיקיפור של כל אחת.

אז בואו תפתחו את התיקיפור ותבדקו מה יש מה חסר.

אז ככה:

1. מייק-אפ איכותי בצבע המתאים לעורך

2. ברונזר לשם הצללות (ברונזר הוא כמין סומק חום לחיטוב הפנים (אני אעלה פוסט נרחב על הברונזר)

3. סומק ורוד או כתמתם או חום אדמה. בצבע שאת הכי אוהבת

4. מברשת טובה לסומק/ ברונזר

5. מסקרה איכותית ושחורה

6. אודם בגוון האהוב

אלה המוצרים ההכרחיים, שבהם את תתאפרי ותראי נהדר.

 צלליות, מברשות, איילינר ושאר מוצרי איפור ישדרגו לך את המראה. וכמובן שחשוב לדעת איך להניח כל דבר על הפנים שיראה יפה ועמיד.

ושוב, אתן מוזמנות לשאול שאלות, להעלות בקשות מה מעניין אתכן, לפרגן ולהנות

__________

ליצירת קשר עם דבורה לאה לוי:

0527395770

לחצי כאן

או דרך כתובת המייל: [email protected]

שלום לכן נשים ובנות יקרות,

אני דבורה לאה בת 23 מאפרת וסטייליסטית אישית עם מוניטין.

מאפרת לאירועים, שמחות ולהפקות אופנה, מעבירה סדנאות אישיות וייעוץ באיפור וסטיילינג.

בוגרת קורס איפור אצל ירין שחף ובוגרת קורס סטיילינג בשנקר.

בספר שמות פרשת ויקהל  רש"י מפרש "המראות הצובאות" – לבנות ישראל במצרים היו מראות שבהן היו מתקשטות, והן הציעו את המראות למשכן. משה רבינו מאס בהם כיון שהיו מראות תאווה.

אמר לו הקב"ה: "קבל, כי אלו חביבין עלי מן הכל"  שעל ידיהם העמידו נשות ישראל צבאות רבות במצרים. כשהיו הבעלים יגעים בעבודה במצרים, היו הנשים משדלות אותם בדברים, ונעמדות מול המראה ואומרות אני יותר נאה, ומביאים את הגברים לידי תאווה. וכך היו מורידים לעולם נשמות והעמידו דור ישרים.

ודווקא ממראות הצובאות הללו רצה הקב"ה שיעשה מהם הכיור.

זאת אומרת להקב"ה חשוב  שנשים תהיינה יפות ומטופחות.

תחשבו על זה , אם היה לכם יהלום יקר, הייתן שומרות עליו כעל בבת עיניכם עוטפות אותו בעטיפה יוקרתית, ולא בסמרטוטים פשוטים וזולים וכמובן שלא מראים אותו לעיני כל. ככה בת ישראל, ראויה לשמור על עצמה בצניעות, להתלבש ולהתקשט בבגדים יפים ומכובדים כיאה לבת של מלך.

קראתי למדור שלי בשם "אתהפכא"- המייקאובר החסידי.  מייקאובר הוא בעצם מהפך- מהפך תדמיתי. להפוך את התדמית שלנו, להראות טוב יותר, לעשות שינוי על ידי טיפים קטנים וחשובים.

בבלוג "אתהפכא" תקבלו טיפים מעשיים: כיצד להתאפר נכון, אילו מוצרים מומלצים, טכניקות לאיפור, כיצד מתלבשים נכון ומותאם למבנה הגוף, ומבנה הפנים, צבעים, טקסטורות, סטיילינג בהריון ואחרי לידה, סטיילינג לעקרות בית  וכל מה שמעניין נשים.

אני מזמינה אתכן לקרוא, להחכים, לשאול שאלות, עצות ייעול, בקשות מיוחדות, הערות והארות.

שיהיה לכולנו בכיף ובהנאה והעיקר גאולה שלמה.

דבורה לאה

__________

ליצירת קשר עם דבורה לאה לוי:

0527395770

לחצי כאן

או דרך כתובת המייל: [email protected]