למעלה מ 5,000 ילדים מבתי הספר והגנים מכל רחבי העיר נתניה, השתתפו בתוכנית "מאפיית המצות" לתלמיד של בית חב"ד נתניה. נציין שהמאפיה פועלת ממש עד ערב החג כדי להספיק להגיע לכמה שיותר מילדי העיר ולשתפם בחוויה של אפיית המצות. התוכנית נערכת ע"י מוסדות חב"ד נתניה בהנהלת הרב מנחם ולפא רב הקהילה ובארגונו של מנהל הפעילות הרב נח סוליש.

במהלך התוכנית המרתקת לומדים הילדים אודות מנהגי והלכות החג בצורה חוויתית ומוחשית. הם צופים בסרטון מהמם הממחיש את תכני החג, ומשתתפים בהצגה מרתקת בנושא. הילדים נחשפים להליך המיוחד של הכנת הבצק למצה- שואבים מהבאר "מים שלנו", לומדים מהו "קמח שמור", "ח"י רגעים" וכל שאר המושגים אודות אפיית המצה. לאחר מכן הילדים לשים את הבצק, מחוררים את המצה, וניגשים לתנור המיוחד כדי לאפות בעצמם את המצות ממש כמו במאפית מצות אמיתית. תחושה זו נוצרת בין היתר בהשראת התפאורה המושקעת והיחודית של מאפית המצות של בית חב"ד נתניה.

את ההדרכה במאפיה מגישות מדריכות מובחרות מתיכון חב"ד בנתניה "בית רבקה". תודה מיוחדת למנהלת המסורה של בית הספר הגב' חנה זלמנוב, ולמזכירה הגב' אתי רויטבלט ולעדן לוי.

יום הולדת. לא סתם יומולדת, אלא יום הולדת חסידי. הרבי לימד אותנו סדרה של מנהגים מעשיים ליום ההולדת, אולי על-מנת להקל עלינו להיכנס לתנועה נפשית של שינוי פנימי.

אם נחפש עוד משמעות ליום החג הפרטי של כל אחת מאתנו – יום ההולדת – נמצא התייחסות ליום הזה בדברי חכמים ונבין כי שום דבר אינו מובן מאליו ובוודאי אינו נראה כפי שהוא במבט שטחי.

אצל האבות ואצל צדיקים רבים נזכר יום ההולדת לדורות כיום שמחה. על יום הולדתו של יצחק אבינו ע"ה אמרו שהיה יום שמחה לדורות. אותו אנו חוגגים מידי שנה בא' בניסן. את יום הולדתו של משה רבנו עליו השלום אנו חוגגים מידי שנה בז' באדר ואת יום הולדתו של דוד המלך ע"ה אנו מציינים מידי חג שבועות.

האבות והצדיקים שמחו על-כך שזכו לרדת לעולם, לחיות בו ולקיים את ייעודם. יום הולדתם הפך עם השנים ליום בו משפיע הקב"ה שפע לבניהם – עם ישראל, מה שמסביר מדוע אנו מציינים ימים אלו.

– – –

ביום ההולדת – יום השנה לבואך לעולם, את יכולה להתמלא באמון חדש בעצמך ובכוחך!

הנה כמה הצעות לציון יום ההולדת באופן שמח, עמוק ומחובר למקורות.

* לתת צדקה: בנתינת הצדקה את אומרת לה' תודה על שנתן לך חיים. "אני רוצה להידמות לך אך איני יכולה לברוא אדם, אך יכולה להחיותו בצדקה".

* להתפלל! יום ההולדת הוא הזמן המתאים ביותר לדבר עם ה' ולהודות לו על הזכות למלא את שליחותו בעוה"ז וכמובן לבקש חיים טובים יותר. בסוף התפילה לא לשכוח כמובן לומר את פרק תהילים האישי.

* לערוך חשבון נפש: יום ההולדת הוא היום בו נסגר מעגל השנה בחייו של כל אדם. את החשבון יש לעשות מתוך שמחה. שמחה על האמון שה' נתן בנו ועל היכולת לקום בכל בוקר מחדש, בכל חודש ובכל שנה מחדש.

* לתת מתנה, לא לקבל: לתת לאימא ולאבא מתנה על היום הזה. כי יום הולדתנו הוא היום של ההורים בדיוק כפי שהוא היום שלנו. המתנה הזו תביע את האהבה והכבוד שאנו חשים להורינו המסורים. ואת העובדה שאיננו שוכחים את הנתינה שלהם במשך כל השנים.

*נלברך! לברך כמה שיותר. יום ההולדת הוא הזמן בו מזלנו גובר ולכן יש לנו יותר כוח לברך בו. ברכה היא המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים לתת.

* להתוועד: להתאסף יחדיו כמה חברות טובות ולערוך מסיבה בה מתחזקים בהתקשרות לרבי. זאת עוד הזדמנות לברך אישה את רעותה.

* לקבל קבלה לשנה הבאה: יום ההולדת הוא יום של החלטות טובות לקראת עוד שנה שלנו בעולם הזה. רצוי לקבל החלטות ברות ביצוע וכדאי שהדבר ייעשה בנוכחות החברות כי החלטה שמתקבלת בחברה מקבלת תוקף גדול יותר מהחלטה שאנו מקבלים בינינו לבין עצמנו.

– – –

בניסן נולדה האומה הישראלית בצאתה מארץ מצרים ובניסן נולד נשיא דורנו, ראש בני ישראל – הרבי. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, אומרים רז"ל. הרבי אגב, נולד בערב שבת קודש, השבת היא מעין עולם הבא וגם היא קשורה לגאולה העתידה.

פעם נכנסו ליחידות אצל הרבי זוג עם ילדם ביום בו מלאו לו שלוש שנים. הרבי הסביר להם שיש שלוש סיבות לשמחתם ביום זה: שמחת העם כולו שנולד יהודי חדש; שמחת ההורים שבורכו בילד ושמחת הילד בבואו לעולם. שאל האב את הרבי כיצד אנו יכולים לחגוג זאת כשעדין אין לנו מושג מה ייצא ממנו, ענה הרבי: הלידה מסמנת את הרגע בו נכנסת הנשמה לגוף ומאחר שהנשמה קשורה ישירות לקב"ה, יש סיבה טובה לחגוג כבר עכשיו.

רגע הלידה הוא סימן לתחילת שליחותינו על פני האדמה, שליחות שמטרתה להפוך את עולמינו החומרי לכלי לביטוי הקדושה. – – –

כחודש לאחר הסתלקותה של הרבנית סיפר לנו הרבי על יום הולדתה ו"רענן" עבורנו את מנהגי יום ההולדת. כבר אז הבנו כי להבדיל משאר אומות העולם, זמן הלידה וההתחדשות של האיש היהודי והאישה היהודייה הוא היום בו בחר הקב"ה להוריד את נשמתו לעולם ולהלבישה בגוף כדי שתוכל לממש ולהגשים שליחותה.

חודש ניסן, חודש של צמיחה והתחדשות, חודש הגאולה. הגאולה היא צמיחה, אנו הנשים חשות היום יותר מאי-פעם כי יש לעשות. כדי להביא את הגאולה, צריך לנקוט פעולות שיביאו להתגלות המשיח לא פלא שבחודש זה ממש חוגגים את יום הולדתו של נשיא דורנו. נזכה לראות בהתגלותו למטה מעשרה טפחים, תיכף ומיד ממש.

אשרי שנולדתי בכרם חב"ד. מה איתך?

____

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

[email protected]

ב"ה

מתכון מעולה ומהיר הכנה: קינוח תפוחים לפסח:

להורדת החוברת לחצי כאן

(על מנת לשמור במחשב יש ללחוץ קליק ימני ו"שמירה בשם")

מדף אחר מדף

ממש כמו במרדף

כל גרגר אבק

לגלות רוצה היא

עומלת וטורחת

נאנקת וצולחת

את הבית כולו להבריק

רק לזכור שוכחת

על הכעס לא סולחת

עדיין בלבה

חברה שבה פגעה

הזעם לא כבוי

מתעורר הוא בגילוי

בכל פעם שבה היא נזכרת

נשמה טהורה

אישה כשרה

החמץ לא רק על מדף הוא,

הוא שוכן גם בלב

מחמיץ וכואב

מזיק והורס הוא

נקי גם אותו

תשכחי מאתו

כשרה לפסח תגיעי

אירוע יחיד ומיוחד במינו בו חברו כ-250 בני קהילת סביון, ביום שלישי ר"ח ניסן באולם של המועצה המקומית סביון בהשתתפות ראש המועצה מר מוטי לנדא, נציגי מועצה, אנשי עסקים חובקי עולם לצד ותיקי המקום, צעירים וצעירות.

האירוע הוגדר כחוויה שלא זכורה והפך לשיחת היום בקהילה.

הנחייתו של השחקן והאומן נתי רביץ והופעתו של השחקן גילי שושן הממו את הקהל שישב מרותק לשיחתם ואמרותיהם המרתקות והמיוחדות על ערך המסורת והמצוות והעיקר אהבה ואחדות.

שיא האירוע נרשם כאשר עלה לבמה שליח הרבי הרב יוסף מאיר הכהן היו שריתק את הקהל בהעבירו את המסר של: נתינה כזכות ושל ליובאוויטש חבד סביון- נתינה בלי חשבון.

הרב סיים בברכת כהנים שהביאה את הקהל להתרגשות עד כדי דמעות והעלתה את החוויה למימדים גבוהים.

התגובות היו נלהבות מאוד ועד עתה מדברים בערגה על האירוע ובציפיה לאירוע הבא.

חסות האירוע ניתן ע"י אנשי החסד טל ושרית יטקובסקי ובני ביתם

ובייעוץ והכוונתה של הגב' מירי שניאורסון.

בעזרת ה' יתברך בבית המקדש וב 770 ליד ביהמק עם הרבי מלך המשיח.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

…"אם כן נשאלת השאלה: מה עוד יכולים אנו לעשות שלא עשו עדיין?

ויש לומר שדבר אחד עדיין לא עשו והוא- עבודה של שמחה שכל כולה מכוונת להביא את המשיח.

בנוסף לכך ששמחה פורצת את כל הגדרים, כולל גם את גדרי הגלות, יש בשמחה סגולה מיוחדת להביא את הגאולה…

מכל מקום, בדורות הקודמים, עיקר ההדגשה ב"שמחה של מצוה" היה על העבודה ואופן העבודה, היינו שהעבודה צריכה להיות בשמחה. לעומת זה, ההצעה המדוברת כאן אודות השמחה שתשמש כזרז בהבאת המשיח, שמה את ההדגשה על השמחה עצמה, שמחה בטהרתה.

(מובן וגם פשוט, שאצל יהודי, גם השמחה כשלעצמה קשורה עם עבודת ה' בתורה ומצוות, ככתוב "פיקודי ה' ישרים משמחי לב". בכל זאת, יש להדגיש את השמחה עצמה, לא רק את הענינים המביאים את השמחה, אלא את השמחה עצמה- והשמחה תביא את המשיח).

אמנם, על פי זה מתעוררת השאלה: היתכן שבמשך כל הדורות לא השתדלו להביא את המשיח על ידי שמחה? גם לא אחרי הכרזת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה"?!

המענה לזה ברור- כשנמצאים בחושך כפול ומכופל של הגלות, כשכל בני ישראל נמצאים בגלות, וגם "שכינתא בגלותא", הרי מובן שמצד גודל צער הגלות, מן הנמנע שתהיה שמחה בטהרתה.

ובכל זאת, כיון שסוף סוף מוכרחים להביא את המשיח- לא נותרה ברירה אלא להביא את המשיח על ידי השמחה, שמחה בטהרתה.

ובנוגע לקושי לעורר בתוכנו רגש של שמחה בטהרתה כשאנו בחשכת הגלות- הרי מכיון שמוכרחים להביא את משיח צדקנו, צריך לומר, שבסוף זמן הגלות ממש, נותנים לנו כוחות מיוחדים שבהם נוכל לעורר את השמחה בטהרתה. דבר זה הוא בכוחו של כל אחד. על ידי התבוננות שתיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו, שאז תהיה שלימות השמחה בכל העולם- אפשר כבר עכשיו לחוש רגש של שמחה בטהרתה, שהיא מעין ודוגמה של שמחת הגאולה.

והעיקר- שבמקום כל הדיבורים בנושא, והשקלא וטריא, יתחילו במעשה בפועל: לצאת בקריאה והכרזה להוספה מיוחדת בשמחה, שמטרתה להביא את המשיח. ובודאי שעל ידי זה יצליחו להביא את המשיח בפועל ממש ובזריזות הכי גדולה, "לא עיכבן אפילו כהרף עין".

ואם יש כאלה שאינם משוכנעים שזו הדרך להביא את המשיח- שינסו ויווכחו!

ועל ידי ההוספה בשמחה, נבוא לשלימות השמחה, שמחת הגאולה אשר אז "ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה"

בהצלחה!!!

(מתוך שיחה של הרבי- פרשת כי- תצא ה'תשמ"ח)