ברוח אדרית החלטנו להושיב את הנפש הבהמית שלך לתישאול רציני, כל התירוצים למה לא חושבים טוב… ופתרונות.

בסדר, נשנה את החשיבה. אבל למה הרגע, אולי מחר?

מחר יהיה מאוחר… כל רגע שעובר בלי שמחה הוא ביזבוז. שמחה היא בסיסית לאיכות חיים (זה לנפש הבהמית, שתשתכנע…) שמחה היא בסיסית לעבודת ה' ולמאבק בנפש הבהמית (זה כדי לשכנע את הנפש האלוקית…) נקודה.

פשוט אין לי כח, יותר קל להשאר בדיכאון מאשר להתגבר עליו…

בסדר, גם לאכול קל יותר מאשר לעשות דיאטה, קל לא לצחצח שיניים מאשר לצחצח, קל לדבר מאשר לשתוק, ולכעוס מאשר להתאפק. האם מה שקל לך זה מה שמשתלם בטווח רחוק? תחשבי על זה ותגלי ששמחה היא לא קלה להשגה אך הרבה יותר משתלמת.

את יודעת בכלל מה קרה לי היום?

נכון, זה מאוד מרגיז כשמאחרים לך/את מאחרת/הציון נמוך מידי/את עמוסה מידי אבל כל זה יהיה הרבה יותר קשה אם תעשי זאת בצירוף של עצבות הכל יהיה הרבה יותר מורכב ומסובך. מנסיון…

אבל אני עצובה בגלל המצב הרוחני שלי… אל לא רוצה אפילו לדעת. אם תשמעי גם את תהיי עצובה…

אדמו"ר הזקן שולל את העצבות ש'נוחתת' עלינו באמצע היום ומכניסה אותנו ל"חשבון נפש" שמסתיים בהרבה עוגמת נפש ובאפס חשבון… כלומר לא ייצא מזה שום תועלת רוחנית. וזה בדוק. את דמעות התשובה תשאירי לקריאת שמע…

קל לך לדבר…

על זה אומרים, קבלי את האמת ממי שאמרה…

סיסמא ותו לא

מאחורי הרבה דברים שאת מכנה סיסמא מסתתרת אמת. תחשוב טוב יהיה טוב זו לא המצאה או סיסמא של סטיקר אלא פתגם שמקורו בהררי קודש ושהרבי מרחיב עליו כיוצר מציאות ממש. עצם זה שהרבי אמר על זה שיחה זה נותן כח לקיים את זה. אנו הופכים את המחשבה ובכח האמונה שלנו בה' הוא הופך את העולם.. לא שווה?

שמחה זה משהו שמגיע מהלב, אני לא יכולה להכריח את עצמי…

לאו דווקא… בתניא אדמו"ר הזקן מלמד שהמח שליט על הלב ויכול ליצור רגשות. הדוגמא הכי פשוטה,היא שאם תשמעי ניגון שמח (ולא תכבי אותו מרוב עצבים…) מן הסתם יתעורר לך בלב רגש של שמחה. הנה רגש שנולד, הוא לא היה שם קודם. כך ששמחה לא חייבת 'להיות שם' אלא את יכולה ליצור אותה. במילים אחרות, הבחירה היא שלך, אין את מי להאשים בעצב…

אפשר לחשוב… אז בקשר למקרה הספציפי והלא משמעותי אחשוב שלילי ואז?!

פשוט מאוד, אז איך תצליחי  לחשוב טוב במקרים מרגיזים ומעצבנים יותר? שלא יבואו…

אחשוב שלילי רק קצת, עשר דקות…

בעשר דקות האלה יכולת להרוויח- להתחבר לחשיבה גאולתית שמתאימה ל'ימות המשיח בהם אנו נמצאים עכשיו', שמחה, מרץ, כוחות, שלווה, תושיה, זרימה,בטחון. את כל זה את רוצה להפסיד? בטוחה???

תני קצת טיפים מעשיים, הכל כאן תיאוריות…

1. ה' עשה איתנו חסד ואי אפשר לחשוב יותר ממחשבה אחת, מחשבה טובה מוציאה אוטומטית את רעותה (גם מלשון רע…)
2. הרבי מלמד אותנו לשמור על שפה חיובית ונקיה, (בית  רפואה לדוגמא.) נאמץ שפה חיובית. במקום, אם לא אצליח ל… אז מה יקרה כשכן תצליחי? במקום אם אשכח אז… מה יקרה אם לא תשכחי. במקום אני לא אצליח לחשוב טוב נחשוב רגע, מה יקרה כשאצליח לחשוב טוב…
3.  ביטחון בה' זה כל הסיפור, וזה מתחזק מלימוד חסידות. והרבה. אין קיצורי דרך…

תחשבי טוב טוב… כן, זה יצליח!

מתוך עלון 'אחות התמימים' 

יו"ל ע"י ארגון 'אחות התמימים בארה"ק'

קפה אתחלתא מוביל את המהפכה הקולינרית בעפולה. לאט לאט סדנאות האפייה והתזונה הטבעית של קפה אתחלתא כובשות את העיר עפולה. את המהפכה השקטה מובילים זוג השליחים במקום הרב אמיר והגב' ניצה הלוי, משתתפים רבים מכל המגזרים פוקדים את הפעילות הקולינרית המלווה גם בפעילות רוחנית לנשים ולילדים ונהנים מ"נפש בריאה בגוף בריא".
הילדים נחשפים לחומרי גלם בריאים ומחזקים תוך התנסות וטעימה ולהורים נותר רק להישאר פעורי פה בעודם צופים בילד הכי סרבן אוכל מזון בריא ונהנה. לאחרונה התקיימה במקום סדנה להכנת אוזני המן פריכות ומתוקות מקמח מלא, תמרים ואגוזים והכל מן הטבע. את הערב מסיימים הילדים בארוחה משותפת בצוותא של מגוון מאפים איטלקים הנאפים במקום בליווי סיפור חסידי וחוזרים לביתם עייפים אך מרוצים.

זיזי קוג'מן ממדרשת פנימיות בתל אביב פותחת מחר בקורס מהפכני לפיתוח מיומנויות ניהול. שבוע שעבר התראיינה זיזי בתכנית עניין משפחתי בהגשת מירי שניאורסאהן ברדיו קול חי, שם הסבירה והרחיבה אודות הקורס.

המטבח הוא אחת ההשקעות הגדולות ביותר בבית. עבור אנשים מסויימים זו השקעה מהפן הויזואלי ואילו עבור אחרים זו השקעה מהפן הפונקציונלי.

פונקציונליות מדוייקת בשילוב דקורציה מרהיבה יוצרים עבורנו מטבח מושלם.

נגר מקצועי יהיה לנו לעזר רב בתכנון המטבח גם מבחינה עיצובית וגם מבחינה שימושית.

בקשר איתו חשוב להדגיש פרטים ככל הניתן על אופן השימוש שלנו במטבח. כמות וגודל מוצרי החשמל שישולבו במטבח, כמות כלי המטבח הדורשים אחסון, מס' הסועדים במטבח וכל פרט נוסף יסיע לתכנון אישי המתאים לצרכיכם ולטעמכם.

נקודה חשובה ביותר היא החומרים בהם משתמש הנגר. כדי להבטיח אריכות ימים של המטבח שלך כדאי ללכת על איכות- זה יהיה חסכוני יותר.

אצל משפחות ישראליות רבות השימוש במטבח הוא אינטנסיבי ביותר. יש להשתמש בעץ איכותי לשים דגש על הפרזול ולבחור שיש עמיד. לא נשמח שהמטבח היפה שלנו פשט את עורו ובשימוש יהפוך לפגום. מטבח איכותי ישמור על החן שלו גם אחרי שנים של שימוש אינטנסיבי.

רעיונות לעיצוב המטבח יש היום כחול הים. החידושים הם נועזים. שילוב קווים מנוגדים: עץ עם זכוכית עם אלומיניום. זכוכית מודפסת החליפה את מקומה המסורתי של הקרמיקה. נוספו דלפקי אי בווריאציות מגוונות. ישנו שימוש גדול בצבעים ובצורות.

הכתבה באדיבות –צאלה סבן רימון נגרות אישית

התבוננות מעמיקה או התבודדות מוגזמת

היא תהיה זו שתציע את התוכנית המקורית לחודש אדר, מצד שני, אכפת לה מכולן ושאף אחת לא תפגע מהתוכנית… מצד שלישי, היא לא צריכה שכולן ידעו שהיא היוזמת. בקיצור-טיפוס מספר חמש.

שלוש הטיפוסים הבאים 5 6 ו-7 שייכים לשלישיית העשייה. הם טרודים סביב העשייה, ברמה גבוהה יכולים להגיע להישגים מצויינים אולם רגשות של חרדה וחוסר ביטחון מגבילות אותם כאשר ברמה הירודה החרדה פשוט משתקת אותם.

טיפוסים אלה בד"כ עמוקים מבחינה שכלית. חושבים, אוהבים להתבונן, לנתח רעיונות, לבנות תיאוריות ולראות עמקות גם במקום פשוט, צמאים לדעת, סקרנים, כאשר החשיבה היא עשייה.

ברמה הגבוהה לטיפוס 5 יש מוח מבריק וידע מקיף ומעמיק המעורר השתאות בחברה.

יש להם איכויות, חכמים מאוד, אוהבים ללמוד לשם לימוד, מסתפקים במועט בכל התחום החומרי,

ברמה הגבוהה הם נשמעים בהחלט טיפוסים ששווה להכיר:

*מסוגלים להגות רעיונות מקוריים

*רוצים להגיע למסקנות אמיתיות בלבד

*ענווים, מתחמקים מפרסום ומעימותים

*מנתבים את הדחף שלהם ללמוד לדברים שיש להם ערך

*מגלים אכפתיות והתענינות כלפי אנשים אחרים

*יודעים שאין הם יכולים להבין הכל

*משיגים ביטחון באמצעות חשיבה מעמיקה

*העולם הגשמי והחומרי אינו מושך אותם

*אוהבים ללמד ולהסביר

ברמה נמוכה זה נשמע משהו אחר לגמרי. טיפוסי 5 מתנתקים מהחברה, מסתבכים ברעיונות שאין להם בסיס ואין להם סוף, לא עושים דברים מועילים, מתנתקים מהמציאות ואינם מתקשרים כלל עם אחרים תוך סבל מחרדות.

*הם מסתגרים, מוזרים ובלתי יציבים

*לא מבחינים בין מציאות לדמיון

*קמצנים בממון, בזמן וברגש

*מזניחים את הופעתם החיצונית, שכחנים פתולוגים

*מופנמים, שומרים הכל בסוד

*תוקפניים מאוד מבלי להראות זאת כלפי חוץ

ברמה הגבוהה טיפוסי 5 יודעים שכישרונותיהם וידיעותיהם הם כשרונות מה', הם אינם מתגאים ויודעים שלעולם לא יוכלו להבין הכל, מכוונים את התענינותם השכלית ללימוד תורה ומוותרים על הרבה דברים כדי לזכות לשקוע בלימוד התורה.

סיכום:

מטרתם של טיפוסי 5 היא לשלב חשיבה עם עשייה ולהפוך את עולמם למקום פחות מאיים ע"י פעילות בתחומים שמחזקים את הרגשת הביטחון העצמי ועוזרים לניצול העוצמה הפנימית שלהם.

לא כדאי להם לבודד את עצמם. עליהם למצוא דרכים לשתף את הזולת בחכמתם. כאשר הם יפעלו מתוך ביטחון ביכולתם ובכוחותיהם ויעניקו לאחרים, יבואו כישרונותיהם הגדולים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. האמונה בהשגחתו הפרטית של ה' תפתח בהם הרגשת ענווה ותעזור להם להתייחס לאחרים ביתר הבנה וחמימות.

מתוך עלון 'אחות התמימים' 

יו"ל ע"י ארגון 'אחות התמימים בארה"ק'

בהמשך לידיעה שפרסמנו על התרחבות פעילות המבצעים בתיכון בית חנה בצפת, אנו שמחות להגיש את השיר שנכתב והוקלט במיוחד עבור פתיחת הבית חב"ד בתיכון.

המילים: 

בית חנה להתעורר

זה זמן אמת להסתער

הולכים לבצע פה מהפך

גם את שייכת – זה תלוי רק בך!

עם אש של שליחעס להצית

בנש"ק אותיות נפיץ

עם כל הכח, שטורעם, בלאגן

נלחם כאן להפוך את העולם

העת, לתת, את כל שביכולתך

סומך עלייך, מעודד זה בידייך

הרעבע פה גאה, מצדיע, מחייך

נצעד ביחד, לא לבד

זה המקום של כל אחת

נצבור כוחות בבית בית חב"ד

מאות נשים ובנות מכל רחבי הארץ השתתפו השבוע בכנס מיוחד ועצמתי של ארגון בנות אח"ת. הארגון הוא בעל פריסה ארצית רחבה ופועל מידי שבת מברכים באלפי מוקדים ברחבי הארץ בחיזוק תקנת הרבי מה"מ על אמירת תהילים בשבתות אלו. האירוע מהווה סיכום שנה של מתמידות ומצטיינות הארגון המקפידות מידי שבת שבת מברכים לומר תהילים בהשכמה ובציבור.

שליחות מגיל צעיר. השבוע נתפס בעדשת המצלמה יוסף יצחק זילברמן, בנה של גב' רחלי זילברמן, שליחה ברחוב בן יהודה בת"א, כשהוא מחלק ערכות נש"ק לנשים בשכונה

נשות הצפון מוזמנות לדינר הוקרה לרגל 30 שנות פעילות ארגון שפרה ופועה בקרית אתא. בתכנית: אמנות בחול סרט מרגש בהפקה מיוחדת סוחטת דמעות, מכירה סינית על עשרות מוצרים מרהיבים, מכירה פומבית על דולר שנתקבל מידו הקדושה של הרבי מה"מ, סרט תיעודי מרגש, ארוחה כיד המלך ועוד.

הדינר יתקיים אי"ה ביום שלישי כ"ה אדר א' בשעה 20:00

באולם בית הכנסת שובו בנים ברחוב נורדאו 1.

שתינו עומדות בתור. היא באשנב של השדרוגים, אני כדי לצאת מהמסלול הקיים. קולגה בעבודה. סופסוף היא מסיימת וגם אני, שתינו ביחד. "נו, השתדרגת?" אני מחטטת, "איך הסמארטפון החדש?" "האמת, נחמד..", היא מלטפת אותו בעיניים נוצצות. "את יודעת, לא חשבתי שאת הטיפוס של סמארטפון", אני אומרת לנערת הטבע שמולי. "צודקת, אני באמת לא", היא משגרת חיוך חצי מבויש. "אבל יש כאן משהו שאני לא יכולה בלעדיו. האפליקציה של ווייז. אם אני אגיד לך איך אני קוראת לו, את תכעסי עלי.." "נסי אותי", אני אומרת לה. "אני קוראת לוויז 'א-להים'", היא מודה. "כשבעלי שואל מתי אגיע הביתה אני עונה לו 'רגע, אני אשאל את א-להים'". נסחפה קצת, אני מגחכת לעצמי ואנחנו נפרדות שם לשלום אבל משהו בדבריה נשאר איתי.

****

שעת צהריים לחוצה. לב תל אביב. יוצאת מסדרת פגישות, איתי ברכב המחליפה שלי. שתינו ממהרות עד אין קץ. וכמו להכעיס, השעה 15:00 היא שעת השין בכל הנוגע לפקקים בתל אביב ולאן  שלא נפנה – פקוק וחסום. "שימי ווייז", היא מציעה. "מה יעזור? הכל פקוק", אני עונה לה. "שימי, שימי. לפחות נדע למתי צפי הגעה". "אוקיי", אני מצייתת ומרגע זה ואילך מתחיל מסע סיבובים, פרסות, תמרונים, כניסות לרחובות צדדיים ולא ברורים ועוד כל מיני הוראות ופקודות שיורה עלינו הקריין באדיבות האפליקציה המתקדמת וככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מתמרמרת מהמסלול המופרך שאנו עושות: "מה זה?? לאן הוא לוקחת אותי? זה בדיוק הפוך מהכיוון! אולי הוא התבלבל? אני ממש לא מכירה את האזור הזה!" "לא! את חייבת לציית לו", זועקת שותפתי לנסיעה. "הוא יודע בדיוק מה הוא עושה. פשוט סעי לאן שהוא אומר לך".

אני נאלצת להסכים, תוך כדי המהומים ורטינות וכיוון שהיא חייבת להגיע לגן של הילדים שלה בזמן, חזקה עלי שאקשיב לה. מפה לשם, אנו מצליחות להשתחל סופסוף החוצה לנתיבי איילון וכשאנחנו עוברות מתחת גשר לה-גאוורדיה היא מצביעה למעלה ואומרת לי: "תסתכלי". אני מרימה את עיניי ורואה על הגשר פקק אימתני שספק אם היינו נחלצות ממנו בשעתיים הקרובות. באמת מזל שהקשבתי ולא נכנסתי לשם.

באותו רגע מבזיקה בי ההוראה של הבעש"ט מייסד החסידות שכל דבר שיהודי רואה או שומע הוא צריך ללמוד מזה הוראה בעבודת השם.

"תראי מה זה", אני אומרת לשכנתי ברכב, שאינה שומרת תורה ומצוות לעת עתה: בתחילת השבוע שמעתי מישהי שנתנה לווייז שלה כינוי מופרך ועכשיו אני מבינה כמה מדויק הוא היה. אני מספרת לה על המפגש ומוסיפה: אילו רק היה לנו את השכל להסתכל על הקב"ה כעל הווייז של חיינו. לשחרר. לסמוך. לתת לו להוביל אותנו. להאמין בו. לדעת בוודאות שהוא מתכנן עבורנו את המסלול הכי טוב שאפשר. לציית ללא שאלות והיסוסים… כמה כאב לב היה נמנע. כמה שאלות. כמה אי וודאות.

נכון, הכרתי דרך חלופית, אך לא ידעתי כמה היא פקוקה ולא רלוונטית עבורי. גם בחיים אנו מתעקשים על דברים, נתקעים על זוטות, מתחפרים ולא משחררים ואז רואים באיזה פקק הסתבכנו, כמה זמן בזבזנו, למה לא הקשבנו… הנטייה שלנו להוכיח, להתווכח עם האמת, לחשוב שאנו יודעים הכי טוב – היא נטייה אנושית. השאלה היא, האם יודעים לכבוש אותה, ואפילו תוך כדי התמרמרות לסובב את ההגה לכיוון אחר ולנסות, או שאנחנו נוסעים בעיוורון לתוך הפקק של חיינו שספק מתי ואיך נצליח לצאת משם.

"יפה", אומרת לי הנוסעת החביבה. "אך את הווייז תכננו עבור בני אדם, עם ממשק קל ופשוט שמדבר לכולם, עם קריין או קריינית שאומר לך בדיוק לאן לנסוע ומתי לפנות. את מדברת איתי על ישות אלוקית שאין לך כל שיג ושיח איתה. כיצד את יודעת מה לעשות?" היא שואלת מניה וביה.

"ובשביל מה יש לנו רבי?" אני עונה ומורידה אותה ליד הגן, בדיוק בזמן.

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!

באדיבות אתר פנימיות

הגב' רוחי מיכאלשווילי אמרה באחת מהסדנאות על פי התניא – שצריך לגרש את העצבות כמו זבוב. לא לתת לו מקום כלל. ובלי תירוצים! כי תירוצים יש הרבה..

עצבות זה מוות! זה רגש שלילי שמנסה תמיד לתפוס טרמפ על מה שקורה לנו בחיים. זה מגיע מהלב – עובר דרך מיצר הגרון וחודר למוח. זו לא הסיטואציה שקרתה גרמה לעצבות להתעורר (מהמוח ללב), אלא זה רגש העצבות שקלט שיש סיטואציה לא נעימה והוא מנסה לנצל אותה לרעתנו – להציף אותנו ברגש שלילי (מהלב למוח) מכיון שהיצר הרע הוא רע והוא רוצה לעשות לנו רע (מעצבות אף פעם לא מרוויחים).

ה' ברא אותנו כדי לראות איך אנו מתמודדים. זה גורם לו שמחה עצומה ונחת רוח גדול כאשר אנו מתגברים ונשארים בשמחה למרות הכל.

(כמשל הזונה שהמלך שוכר לפתות את בנו, כדי שבנו יתגבר וכך תהיה למלך נחת רוח גדול מזה – מובא בתניא)

שמתי לב, שלעיתים קורה מצבים שמנסים להתגבר על הרגשות השליליים ובמקום לדחות אותם באמת, מדחיקים אותם. אך זה לא עוזר כי זה נשאר איפשוהו. ומה שגורם להדחיק ולא לטפל, זה הגאווה. אנחנו לא מאמינים שלנו – ה'צדיקים', נופלות כאלה מחשבות ורגשות. אז אם נקלוט שאנו רחוקים מאד מדרגת צדיק (מובא בתניא), אין לנו מה להיות עצובים כאשר עולים לנו רגשות שליליים, אלא הפוך – נהיה בשמחה על זה שיש לנו עבודה שהשם שמח ממנה כל כך.

"כד אתכפיא סיטרא אחרא"- להוריד כמה שאפשר רגשות אלו ולהיות נקיים, עם רגשות חיוביים כמה שאפשר וזה יקרב את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש!

לרגל פורים קטן יתקיים ערב נשים מושקע ומיוחד ב'מדרשה' שעל ידי חב"ד בן יהודה בתל אביב. בתכנית תשתתף הגב' רחל ירט ותסחוף את הנשים לחויה עצומה של סדנת צחוק אין סופי והמון הרפיה.

האירוע יתקיים ביום רביעי י"ב אדר א' ב'מדרשה' רחוב בן יהודה 170 תל אביב.

כי תישא. נשיא, התנשאות.. נשיאות! יש אולי עוד שורשים להדגיש את הפירוש של כי תישא?

כי תישא זה עליה. רוממות.

אבל.. בעצם, בהסתכלות גלויה ופשוטה ניתן לראות כי בפרשה זו ישנה הירידה הגדולה ביותר. חטא העגל. עם ישראל הגיעו לשפל המדרגה, למקום הכי נחות. זה כי תישא?!

ואם כבר דברנו על התנשאות, אז נשיא הדור – משה רבינו – עולה לשמיים להביא לעם ישראל את הלוחות. אך לא ברור מדוע קרני ההוד של משה ניתנו לו רק בלוחות האחרונים הרי גם בלוחות הראשונים נהנה משה מזיו השכינה. למה כבר אז לא ניתנו לו קרני ההוד?

לפעמים, אני עוצרת לרגע. לעשות קצת חשבון עם עצמי. ישנם פעמים שאני מביטה לאחור, על מצבים שאני מתמודדת מול היצר. נאבקת בכל כוחותיי לא ליפול במכשול שהוא מתכנן לי. מנסה לאסוף את כל העוצמות (שאולי) יש בי, להסתכל לו בעיניים ולומר: ניצחתי!

אבל הוא חכם.. חכם וחזק והוא לוחם. מיומן. הוא אוזר כח ויוצא לקרב נוסף. ואז אני נופלת.

'זהו? איך זה??' אני רוצה לצעוק בגרון ניחר, 'איפה כל הכוחות שאספתי?? ?'

וכאן אני רואה, ממש רואה את זה על עצמי! חטא העגל היה עניין של התנשאות! כל מטרתו היתה רק להביא לעליה הכי גדולה – קבלת הלוחות השניים, זו היתה שלימות העבודה!

וה לא רק מה שנגרם מהחטא, אלא משה רבינו קיבל את קרני ההוד בלוחות האחרונים, לאחר חטא העגל – כי העליה הזו שנוצרה היתה גבוהה ופנימית הרבה יותר!

אז, דווקא אז (!) משה מקבל את קרני התורה, אורות שאינם מתגלים סתם כך!

ישנים מצבים בהם היהודי נופל. הוא מרגיש במקום נחות ונמוך. כאילו אינו קשור יותר לאלוקים, מרגיש שהחבל בינו לבין אביו נקרע.

אבל אסור לו להתייאש! דווקא מאותו מצב של חטא, של הרגשה חסרת שייכות, חסר מוטיבציה להמשיך, החוט שנקרע יתקצר ויקרב אותו לאלוקיו!

יש לנו רבי. יש לנו מלך! זכינו לגלות על ידו את קרני ההוד, זכינו להתקרב דרכו לקב"ה.

ידוע הסיפור על הילדה שקבלה דולר מהרבי שליט"א ואח"כ חוותה נפילה רוחנית. היא חזרה לרבי ותהתה כיצד זה קרה? הרי היא קבלה דולר מהרבי. נתינת כח!

והרבי מלך המשיח עונה לה: לא קבלת את הדולר כדי שלא תפלי. קבלת אותו כדי שבזמן שתפלי – יהיה לך כח לקום!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד